מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

  • בארץ ב"י הותיר את הריבית לל"ש ובארה"ב מדד האינפלציה המועדף על הפד (ה- PCE) התמתן בהתאם לציפיות והרגיע את המשקיעים מהסערה שעורר מדד ה- CPI הגבוה לפני כשבועיים.
  • בארה"ב – מדדי המניות רשמו עליות נאות בשבוע החולף והמדדים העיקריים רשמו שיאים חדשים. בשוק החוב נרשמו ירידות בתשואות האג"ח עם דגש על האג"ח הקצרות, כשבמקביל, הציפיות להפחתת ריבית התחזקו. מדד S&P500 הוסיף כאחוז בסיכום שבועי ומדדי נאסד"ק טיפסו בעד 2%. באירופה ננעל שבוע המסחר במגמה מעורבת – יורוסטוקס 50 עלה 0.5% ומדד דאקס טיפס ב- 1.8% לאחר שנתוני האינפלציה בגרמניה היו נמוכים מהצפוי. מדדי המניות בצרפת ובבריטניה רשמו ירידות קלות. במזרח – מדד ניקיי היפני המשיך את המגמה החיובית והוסיף 2.1%, סין היבשתית עלתה 1.4% בהמתנה לתמריצים משמעותיים יותר מקובעי המדיניות בסין בקונגרס העממי הלאומי שיתקיים השבוע. בהודו, מדד ניפטי 50 עלה 0.8%.

בבורסה בת"א ננעל שבוע חיובי נוסף – בסיכום שבועי, מדד ת"א 125 עלה 1.7% (פלוס 4.4% מתחילת השנה), ת"א נדל"ן הוסיף 3% ות"א בנקים קפץ 4.2%. מדדי האג"ח הקונצרניות המובילות נסחרו בעליות קלות.

  • במסחר השבועי במט"ח: השקל התחזק מול הדולר והיורו – שני המטבעות נחלשו השבוע בכ-2% מול השקל (דולר יציג בשישי 3.565 ₪ ויורו יציג 3.855 ₪).
  • ישראל – הנגיד הותיר את הריבית על כנה בשיעור של 4.5% - בנק ישראל העדיף לשמור על יציבות בתקופה המתאפיינת בחוסר וודאות גבוהה במיוחד וזאת למרות התמתנות באינפלציה ושע"ח נוח של השקל.

מה צפוי השבוע? בארה"ב שני אירועים במוקד- עדותו החצי שנתית של יו"ר הפד פאוול בפני הקונגרס בימים רביעי וחמישי ודוח התעסוקה החודשי שיפורסם ביום שישי (צפי לתוספת של 200 אלף משרות ולהתמתנות בקצב עליית השכר השעתי). במסגרת עונת הדו"חות שמגיעה לסיומה יפרסמו השבוע מס' חברות קמעונאיות כמו טארגט, גאפ, פוטלוקר וקוסטקו. באירופה תתפרסם ביום חמישי החלטת הריבית של ה- ECB.

ביצועי שווקים, מטבעות וסקטורים נבחרים

ארה"ב

  • מדד האינפלציה החשוב, PCE, שעמד בציפיות והתמתן ברמה שנתית, תמך בשוקי המניות והאג"ח בארה"ב. מדד S&P500 שעלה 1% בסיכום שבועי ומדדי נאסד"ק 100 ונאסד"ק כללי, שעלו 2.0% ו-1.7% בהתאמה, קבעו רמות שיא חדשות. מדד דאו ג'ונס רשם ירידה שבועית מינורית של 0.1%. בשוק החוב ירדו תשואות ה-Treasuries (בעיקר בסוף השבוע), בדגש על התשואה לשנתיים, כשבמקביל, ההסתברות להורדת ריבית ביוני מזנקת. נתוני המקרו היו מעורבים, כשצמיחה נמוכה במעט מהצפי ונתוני אבטלה חלשים מהצפוי ביום חמישי, תמכו גם הם בירידת התשואות. השבוע, בימים רביעי וחמישי, יתייצב יו"ר הפד, פאוול, לעדותו החצי שנתית בפני הקונגרס ואנליסטים צופים שהוא עשוי לחזק את המסר שלו שהפד אינו ממהר להוריד את הריבית. ביום רביעי יתפרסם הספר הבז', חומר גלם לישיבת ה-FOMC שתתקיים כעבור שבועיים וביום שישי – דו"ח התעסוקה.

 

  • מדיניות מוניטרית – ביום רביעי הקרוב יתפרסם הספר הבז', הדו"ח התקופתי על הפעילות הכלכלית ב-12 המחוזות של הבנק הפדרלי. דו"ח זה מתפרסם תמיד שבועיים לפני ישיבות הריבית של הפד ומשמש את בכירי הבנק לקביעת מדיניות ובתוך כך, את שיעור הריבית. נתוני המקרו המעורבים שפורסמו השבוע עלולים להקשות ונראה כי המגמה שראינו מאז ישיבת הריבית הקודמת, עשויה לסייע לקברניטי הבנק. בימים רביעי וחמישי יתייצב יו"ר הפד, פאוול, לעדותו החצי שנתית בפני הקונגרס. ביום רביעי הוא יעיד בפני ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים ובחמישי בפני ועדת הבנקאות של הסנאט. אנליסטים מעריכים שפאוול צפוי לחזק את המסר שלו, לפיו הוא אינו ממהר להוריד את הריבית, כפי שעמיתיו הדהדו בשבועות האחרונים, שהחוסן הבסיסי של כלכלת ארה"ב מאפשר להם לגלות סבלנות. זאת, במיוחד אחרי שהנתונים האחרונים שבו והרחיקו את ההימורים של סוחרי ה-SWAPS בארה"ב מהעמדה שהציג הפד. החוזים על הריבית מנבאים כרגע הפחתה מצטברת של 92 נ"ב במהלך שנת 2024 (קרוב ל-4 הפחתות השנה), לעומת 82 נ"ב בלבד בשבוע שעבר (כ-3 הפחתות בלבד). במקביל, הצפי לתחילת סבב הורדות הריבית, שהתרחק בשבועות האחרונים, שינה כיוון והתקרב במעט. ההסתברות להפחתת ריבית בישיבה ב-1 במאי עלתה השבוע מ-17% ל-23% ושימו לב לישיבה של 12 ביוני - בשבוע שעבר ראינו הסתברות של כ-60% בלבד שהריבית תרד, כשההסתברות המצטברת עד אותה ישיבה צנחה אז מכ-100% ל-79% בלבד. השבוע טיפסה ההסתברות ל-68% וההסתברות המצטברת זינקה בחזרה ל-96%, כלומר, עברנו לצפי חזק להפחתת ריבית כבר ביוני וההסתברות המצטברת עד הישיבה ב-31 ביולי (כולל) זינקה מכ-130% לכ-160%. פירוש הדבר הוא שהשוק צופה כרגע שתי הפחתות ריבית עד ישיבת הריבית ב-31 ביולי, בניגוד להפחתה אחת בלבד לפני שבוע.
    במקביל, תשואות ה-Treasuries ירדו השבוע, בדגש על הקצרות (שרגישות יותר לשינויים בצפי לגבי הישיבות הקרובות). התשואה לשנתיים צנחה השבוע בכ-16 נ"ב ל-4.53% ואילו התשואה ל-10 שנים ירדה השבוע בכ-7 נ"ב ל-4.18%, כך ששיפוע העקום ההפוך קטן השבוע מ-44 נ"ב ל-35 נ"ב.

נקודה חשובה נוספת שמקבלת ביטוי בניתוחי האנליסטים – עדותו הקרובה של פאוול מתקיימת בשנת בחירות ועמדתו הניצית עשויה להדאיג חברי קונגרס דמוקרטיים, שכן, עלויות הלוואות גבוהות עלולות לגרום נזק לכלכלה ולהשפיע על מצביעים. צפוי שהדמוקרטים ילחצו על יו"ר הפד להפחית את העלויות, כשהאינפלציה מתקרבת ליעד. יהיה מעניין לצפות בפאוול משיב לטענותיהם בשימוע. בשבוע שלפני ישיבת הריבית שומרים בכירי הפד על דממת אלחוט והשבוע הקרוב יהיה ההזדמנות האחרונה לשמוע אותם לפני הישיבה: ביום שלישי – סגן יו"ר הפד והמפקח על הבנקים, מייקל בר. למחרת ינאמו מארי דאלי וניל קשקארי. ביום חמישי –לורטה מסטר וביום שישי – וויליאמס.

 

  • נתוני מקרו – במוקד – מדד המחירים של ההוצאות לצריכה פרטית –PCE ומדד הליבה, שעמדו בתחזיות והרגיעו את השווקים מהשפעת ה-CPI הגבוה שראינו לפני שבועיים. ה-PCE עלה בינואר 0.3% (כצפוי) וקצב עלייתו השנתי ירד מ-2.6% ל-2.4% (כצפוי). הליבה עלתה 0.4% (כצפוי) וקצב עלייתה השנתי ירד מ-2.9% ל-2.8% (כצפוי). הצמיחה ברבעון 4 – 3.2%, פחות מהאומדן הראשון והצפי (3.3%). הצריכה הפרטית ברבעון 4 – 3.0%, יותר מהאומדן הראשון (2.8%) והצפי (2.7%). הזמנות למוצרים בני קיימא ירדו בינואר 6.1% (צפי: 5.0%-). ההזמנות ללא כלי תחבורה ירדו 0.3%, בניגוד לצפי שיעלו 0.2%. מדד אמון הצרכנים ירד בפברואר מ-110.9 ל-106.7 נק' (בניגוד לצפי שיעלה ל-115.0 נק'). הגירעון המסחרי – 90.2 מיליארד $ (מעל הצפי – 88.5 מיליארד $). ההכנסה האישית עלתה 1.0% (צפי 0.4%) וההוצאה האישית עלתה 0.2% כצפוי. על פי מדד קייס שילר, מחירי הבתים בשנה האחרונה עלו ב-6.13%, מעט מתחת לצפי (6.05%). מכירות בתים חדשים גדלו ב-1.5% (צפי 3.0%) ומכירות בתים בתהליך ירדו במפתיע ב-4.9%. תביעות חדשות ומתמשכות לדמי אבטלה היו גבוהות מהצפוי (בניגוד לשבוע שעבר). הקריאה הסופית לפברואר של מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה תוקנה ל-52.2 נק' (לעומת 51.5 נק' באמדן הקודם ו-50.7 נק' בינואר). מנגד, המדד המקביל של ISM צנח בפברואר מ-49.1 נק' ל-47.8 נק' (צפי 49.5 נק'), בעיקר בשל ירידה בהזמנות חדשות. רוב המדדים האזוריים של הפד הראו שיפור. העדכון הסופי לפברואר של סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד מ-79.6 נק' ל-76.9 נק'.

לסיכום, שבוע של נתונים מעורבים. ה-PCE עודד את השווקים, שממתינים לדו"ח התעסוקה בסוף השבוע.                       

 

  • עונת הדו"חות מגיעה לסיומה – 492 מהחברות הנכללות במדד S&P500 כבר פרסמו את דו"חותיהן הרבעוניים, 82% מהן הכו (או עמדו) בתחזיות ההכנסות של האנליסטים (ב-0.6% בממוצע) ו-78% מהן הכו את תחזיות הרווח (ב-1.5% בממוצע). בנוסף, 68% מהן צמחו בשורת ההכנסות (ב-2.5% בממוצע) ו-65% מהן צמחו בשורת הרווח (ב-0.3% בממוצע). במהלך השבוע החולף ראינו בעיקר דו"חות טובים, כמו של Beyond Meat, שזינקה ב-30%, נורבג'יאן קרוז ליינס, שסיפקה תחזית ורודה, DELL שזינקה בזכות עסקי שרתי ה-AI, Salesforce הכתה את צפי הרווח, אך הציגה תחזית מכירות מאכזבת. החברה מגייסת עובדים לתחום ה-AI. בסט ביי הציגה גידול במרווח הגולמי ואילו Macy's פספסה את הרווח למניה, הציגה תחזיות בינוניות והודיעה על כוונתה לסגור 150 חנויות. 

 

  • עדכון יתבצע במדד S&P500 החל מ-18 במארס והוא יעניק משקל גבוה יותר לסקטורים טכנולוגיה וצריכה מחזורית, על חשבון התעשייה והפיננסים. במסגרת העדכון יחליפו המניות Super Micro Computer (SMCI) ו-Deckers Outdoor (DECK) את מניות Whirlpool (WHR) ו-Zions Bancorp (ZION).

 

  • מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרובשבוע המסחר הקרוב גדוש באירועים ובראשם שתי נקודות שיא – עדותו החצי שנתית של יו"ר הפד, פאוול, (בימים רביעי-חמישי), שעמדתו הניצית עלולה להתנגש עם עמדותיהם של חלק מהמחוקקים ודו"ח התעסוקה החודשי של משרד העבודה, (ביום שישי), שישפוך אור על שוק העבודה החזק בארה"ב, המאפשר לפד להמשיך במדיניות מוניטרית מרסנת. (הצפי הוא ל-200 אלף משרות חדשות, לעומת 353 אלף בינואר, שיעור האבטלה צפוי להישאר 3.7% וקצב העלייה השנתי של השכר השעתי צפוי לרדת מ-4.5% ל-4.3%). הספר הבז' יתפרסם ביום רביעי (ב-21:00) והוא יחשוף את הנתונים שאותם ינתח הפד בישיבתו הקרובה, בעוד כשבועיים. עוד יפורסמו השבוע: מדדי מנהלי הרכש של S&P Global ו-ISM בשירותים, הזמנות למוצרים בני קיימא (סופי), הזמנות ממפעלים (ביום שלישי), דו"ח המשרות בסקטור הפרטי של ADP, מספר המשרות הפנויות, מלאים סיטונאיים, מכירות סיטונאיות (ביום רביעי), הגירעון המסחרי, שיעור הפריון, עלות ליחידת עבודה, אשראי צרכני, מובטלים חדשים (ביום חמישי).

עונת הדו"חות מסתיימת, כש-98% מהחברות כבר דיווחו. השבוע יעמוד בסימן קמעונאיות. בין היתר יפרסמו השבוע: Target (שלישי), Foot Locker, ויקטוריה סיקרט (רביעי), GAP, Costco, Broadcom, Ciena (חמישי).

 

אירופה

מדדי המניות באירופה ננעלו ביום שישי בעליות שערים בעקבות פרסום מספר דוחות חזקים ונתוני אינפלציה, אך בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת. מדד יורוסטוקס 50 הוסיף ביום שישי 0.4% לערכו ובסיכום שבועי עלה ב- 0.5%, מדד דאקס עלה ב- 0.3% ביום שישי ובסיכום שבועי זינק בכ- 1.8%, ומנגד, מדד קאק בצרפת ופוטסי100  בבריטניה נסחרו ביום שישי בעליות קלות, אך בסיכום שבועי השילו 0.4% ו-0.3% בהתאמה. בסיכום חודש פברואר, ננעלו המדדים העיקריים בעליות נאות ( יורוסטוקס50 עלה 4.9%, דאקס הוסיף 4.6%, קאק עלה 3.5% ומדד פוטסי100 נותר ללא שינוי.)

באפיק החוב הממשלתי נרשמה ביום שישי מגמה מעורבת ותשואות אגרות החוב הממשלתיות ל- 10 שנים ננעלו ללא שינוי משמעותי. תשואת אג"ח ממשלת גרמניה ל- 10 שנים עומדת על 2.41%, של צרפת נסחרת ברמה של 2.9% ובבריטניה תשואת ה- 10 שנים חזרה להיסחר ברמה של 4.1%.

 

  • נתוני אינפלציה (אומדן ראשון) של חודש פברואר פורסמו במהלך סוף השבוע - ביום חמישי דווח כי קצב עליית המחירים בגרמניה עלה בפברואר ב- 0.4% (פחות מהצפי ל- 0.5%) והקצב השנתי הואט מרמה של 2.9% ל- 2.5% (הצפי שיתמתן ל- 2.6%). מנגד, בצרפת פורסם שהאינפלציה בפברואר עלתה ב- 0.8%, קצת מעל הצפי שתעלה ב- 0.7%. עם זאת, הקצב השנתי התמתן מ- 3.1% ל – 2.9%, מעל לצפי ל- 2.8%. ביום שישי פורסמו נתוני האינפלציה של גוש היורו. קצב עליית המחירים ממשיך להתמתן אך מעט פחות מציפיות הכלכלנים. מדד פברואר עלה ב- 0.6% בהתאם לציפיות והקצב השנתי התמתן מ- 2.8% ל- 2.6% (מעל לצפי ל- 2.5%). מדד הליבה (שאינו כולל את מחירי האנרגיה והמזון) ירד מקצב של 3.3% ל- 3.1%, מעל לציפיות שירד ל- 2.9%. הירידה באינפלציה, אשר מתקרבת ליעד מחזקת את הציפיות להורדת ריבית בשנת 2024 כאשר החוזים מאותתים על הפחתה ראשונה כבר בפגישה שתתקיים ביוני. עם זאת, ישנם בכירים ב – ECB שסבורים שהורדת ריבית באירופה תגיע רק לאחר שהפד בארה"ב יחל את המגמה.

 

  • נתוני מקרו שפורסמו בשבוע שעבר – גוש היורו – ביום חמישי פורסמו נתוני מדד מנהלי הרכש הסופיים בייצור שעלו מעט אך נותרו מתחת ל- 50 נק' (כלומר עדיין מצביעים על התכווצות בפעילות). שיעור האבטלה ירד בינואר ל- 6.4% לאחר שנתון דצמבר עודכן כלפי מעלה ל- 6.5%. גרמניה – המכירות הקמעונאיות ירדו בינואר ב- 0.4% (פחות מהצפי לירידה של 0.5%), אך נתון דצמבר עודכן כלפי מעלה והציג ירידה של 0.5% בלבד לעומת נתון קודם שפורסם שהציג ירידה של 1.6%. שיעור האבטלה עלה ל- 5.9% מ- 5.8%. בצרפת אושרר נתון הצמיחה לרבעון הרביעי שעלה ב- 0.1% בהשוואה לרבעון השלישי. בחישוב שנתי נרשמה צמיחה בשיעור של 0.7% בהשוואה לשנה שעברה. עוד פורסם שמדד מחירי היצרנים ירד בינואר ב- 1.3% ובחישוב שנתי נרשמה ירידה בשיעור של 5.1%.

 

  • אירופה נגד המונופולים (הפעם נגד גוגל) - מעל 30 חברות תקשורת אירופיות הגישו תביעה נגד גוגל בדרישה לפיצויים של 2.1 מיליארד יורו (2.3 מיליארד דולר) וטענו, שנהלי הפרסום הדיגיטלי של ענקית הטכנולוגיה הופכים את השוק לפחות תחרותי. במסגרת התביעה, טוענות התובעות כי היו יכולות לשלם עמלות נמוכות יותר על פרסום דיגיטלי ולהשיג הכנסות גבוהות יותר, אם גוגל לא היתה מנצלת את מעמדה בשוק והופכת אותו לפחות תחרותי. התובעות כוללות כמה מחברות החדשות המובילות באירופה, ביניהן אקסל שפרינגר, Schibsted הנורבגית ו-DPG מדיה. סך הכל החברות מגיעות מ-17 מדינות, ביניהן גם אוסטריה, ספרד, שבדיה, הונגריה ובלגיה, והתביעה הוגשה בבית המשפט בהולנד. התביעה הזו מצטרפת לתביעה שהגישה ביוני הנציבות האירופית נגד גוגל, בשל עסקי הפרסום שלה.

 

  • מאת החברות: חברת הרכב הגרמנית דיימלר זינקה במסחר ביום שישי לאחר שדיווחה על תוצאות הרבעון הרביעי ועידכנה את תחזית המכירות . החברה צופה זינוק של כ- 60% בהכנסות בחמש השנים האחרונות של העשור. כמו כן, דיווחה החברה על עלייה בדיבידנד. מניית אייר פראנס KLM - נפלה במסחר ביום חמישי, לאחר שחברת התעופה הצרפתית-הולנדית דיווחה על הפסד רבעוני גדול מהצפוי, לאחר שהמלחמה בעזה גרמה לשיבושים בטיסות למזרח התיכון, ועל רקע המשך העלייה בהוצאותיה. החברה דיווחה על הפסד נקי של 256 מיליון יורו (278 מיליון דולר) ברבעון הרביעי של 2023, לעומת רווח של 496 מיליון יורו בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. מניית אנהויזר-בוש, יצרנית הבירה הגדולה בעולם, ירדה בבורסה הבלגית לאחר שדיווחה על רווח שנתי נמוך מהצפוי, והחמיצה גם את תחזית ההכנסות. הרווח הרבעוני של אנהויזר-בוש נפל ב-33% לאחר שגם ההכנסות ברבעון הרביעי היו נמוכות מהמצופה.

  • נתוני מקרו חשובים הצפויים להתפרסם במהלך השבוע הקרוב ועשויים להשפיע על המסחר בשווקים: בגוש היורו – הנתון החשוב ביותר השבוע הוא הודעת הריבית של ה- ECB שצפויה להתפרסם ביום חמישי. נתונים נוספים כוללים את מדד אמון המשקיעים ביום שני, ביום שלישי צפויים להתפרסם מדד המחירים ליצרן ונתוני מדד מנהלי הרכש בשירותים והמדד המשולב. ביום רביעי יפורסמו המכירות הקמעונאיות וביום שישי נתוני הצמיחה הסופיים לרבעון הרביעי. בגרמניה - ביום שלישי יפורסמו מדד מנהלי הרכש בשירותים והמדד המשולב, ביום רביעי יפורסם המאזן המסחרי ונתוני יבוא/יצוא. ביום חמישי הזמנות מפעלים ואילו בשישי נקבל מידע אודות היצור התעשייתי ומדד מחירי היצרנים. גם בצרפת צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים הכוללים בין השאר את הייצור התעשייתי והמסחרי ומדדי מנהלי הרכש בשירותים והמדד המשולב (יום שלישי) והמאזן המסחרי יפורסם ביום שישי.

 

ישראל

  • הבורסה בתל אביב סגרה את שבוע המסחר האחרון בעליות מרשימות כשברקע החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי והשיחות על אפשרות לקיום עסקה שתוביל לשחרור חטופים מעזה. בסיכום שבועי, מדד ת"א-35 עלה ב-1.7%, ת"א-125 ב-1.8% ומדד ת"א 90 טיפס ב-2.1%. בקרב המדדים הענפיים בלט לחיוב מדד ת"א ביטוח שזינק השבוע ב-9.2% (!). מדד הבנקים קפץ 4.2% ומדד ת"א נדל"ן הוסיף לערכו 3%. מנגד, מדד ת"א טכנולוגיה נסוג ב-1%. גם בשוק החוב נרשמה מגמה חיובית.

 

  • מה המצב?

ישראל מתמודדת עם כמה זירות חמות במקביל, אך רשמית, עיקר ההתמודדות נעשית בזירה הדרומית. עצימות הלחימה אמנם ירדה, אולם חוסר הוודאות לגבי סיומה לא פחת, ואף מהווה מכשול להתאוששות המשק. אחד המדדים לכך הוא הרכישות היומיות בכרטיסי אשראי אשר ירדו בארבעת השבועות האחרונים בהשוואה לקודמים. הירידה ניכרת כמעט בכל סוגי המוצרים והשירותים. קיימת ירידה בהשקעות שמגבילה פוטנציאל לצמיחה עתידית, כמו גם ירידה בקצב הגידול באשראי הבנקאי, במיוחד האשראי המסחרי. המחסור בעובדים בענף הבנייה לא נפתר, וההתחזקות המהירה של השקל צפויה לפגוע ביצוא.

 

  • מה עם הריבית? בנק ישראל הודיע בשבוע שעבר כי הריבית תישאר ללא שינוי על 4.5%, לאחר שירדה בתחילת ינואר ב-0.25%. למרות ההתמתנות באינפלציה והשע"ח הנוח של השקל, בנק ישראל העדיף לשמור על יציבות בתקופה המתאפיינת בחוסר וודאות גבוהה במיוחד.

לצד ההחלטה, הבנק מנה את הסיבות והרקע להחלטה, כשבין היתר הבנק ציין את אי הוודאות לגבי היקף ומשך הלחימה, שהשפעותיהם גדולה מאוד על הפעילות הכלכלית והריאלית, על השווקים הפיננסיים ופרמיית הסיכון הגבוהה של המשק. על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית יקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית. במסיבת העיתונאים הנגיד הדגיש את החששות ממדיניות פיסקאלית מרחיבה וגם את האינפלציה הגבוהה יחסית בעולם, אשר עלולה להשפיע גם על ישראל. לדבריו הבנק עדיין רואה ריבית של 4%- 3.75% עד סוף השנה, מה שמגביר את הסיכוי להורדה בהחלטה הבאה, בפרט על רקע הייסוף בשקל בשבוע האחרון.

 

  • מה עם השקל?

השקל ממשיך להתחזק במהירות בהשפעת מספר גורמים, ביניהם, חשיפת שיא של המשקיעים למט"ח, בפרט המוסדיים. חשיפה זו, שאפיינה את השנה החולפת, התחזקה מאוד בתחילת המלחמה וכעת היא מובילה את המוסדיים   למכור מט"ח כדי להקטין חשיפה, כאשר השקל מתחזק. הלחץ להקטנת החשיפה התגבר ככל שעצימות הלחימה ירדה. גם העליות בשוק המניות האמריקאי תמכו חלקית בהתחזקות השקל. בנוסף, הקטנה משמעותית בגירעון המסחרי של ישראל בעקבות ירידה מהירה ביבוא לעומת היצוא, והירידה בנסיעות לחו"ל, הקטינו את הביקוש למט"ח.

הדולר נחלש מול השקל בכ-12.8% מהשיא שנקבע בסוף אוקטובר (בסמוך לכניסה הקרקעית), ולמגמה זו השפעה ממתנת על האינפלציה.

 

  • מסתמנת פשרה בין הבנקים לאוצר לפיה מס הרווח על הבנקים לא יועלה מ-17% ל-26% לשנתיים כפי שתכנן האוצר, וכחלופה, הם ישלמו תשלום חד פעמי של מעין היטל מלחמה בגובה 2.6 מיליארד שקל. ההיטל ישולם במשך שנתיים ויתחלק בין הבנקים לפי גודלם.

 

  • נתוני מאקרו שיפורסמו השבוע: בחמישי מדד אמון הצרכנים ויתרות המט"ח של בנק ישראל.

שווקים נוספים

בבורסות במזרח, נרשמה נעילה מעורבת בסיכום שבוע המסחר. מדד ניקיי 225 זינק השבוע ב-2.1% ושבר שיא חדש, (19.3% מתחילת השנה), מדד המניות בשנגחאי טיפס ב-1.4% (3.1% מתחילת השנה). מדד ניפטי הוסיף לערכו 0.8% ו-3% מתחילת השנה, ולעומתם, מדד האנג סאנג, נסוג ב-0.8% (2.7%- מתחילת השנה).

 

  • סין: ההנהגה הבכירה של סין התחייבה לעמוד ביעדים הכלכליים לשנה, להימנע מסיכונים ולשמור על יציבות חברתית, והדגישה את הדאגה להתאוששות שנבלמה על ידי משבר הנדל"ן הממושך והדפלציה. הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית המונה 24 חברים, גם התחייב להאיץ את הפיתוח של "כוחות יצרניים חדשים", סיסמה חדשה  ומעורפלת המועדפת ע"י הנשיא שי, המתייחסת למנועים טריים של צמיחה כלכלית.

הצעדים של הקונגרס הלאומי בסין לעידוד הרכישות של מוצרים לבנים (לדוגמא מוצרי החשמל של החברות הייר, גרי ומידאה), לא יספיקו כנראה לאושש את הביקוש לרמות שהיו בעבר. הזמנות הייצור למוצרים אלו יתקשו להשפיע לחיוב על מדד מנהלי הרכש בייצור בחודשים הקרובים. המלצות הקונגרס לעידוד הצריכה יכללו בין היתר מעבר למוצרים "ירוקים" ושדרוג המוצרים לדגמים החדשים.

משבר הנדל"ן בסין - קאנטרי גארדן, שהיתה מפתחת הנדל"ן הגדולה ביותר בסין עד 2022, הודיעה בשבוע שעבר כי נושה מהונג קונג (אבר קרדיט), עתר לבית המשפט הגבוה באזור המנהלי המיוחד, בבקשה לסגור את קאנטרי גארדן. העתירה נוגעת לכישלון ענקית הנדל"ן להחזיר הלוואה בסך 204 מיליון $+ ריבית, לאבר קרדיט.

ובמקביל, הונג קונג הודיעה כי תבטל מיסים על רכישת נכסים, במאמץ להחיות את מגזר הנדל"ן שלה. בנוסף, תעלה את המס על בעלי הכנסה גבוהה במטרה להפחית את הגירעון שלה. שר האוצר צופה כי הכלכלה תצמח בטווח של 2.5% עד 3.5% השנה.

ענקית האופנה שיין תכננה הנפקת ענק בוול סטריט, אולם עיכובים בתגובת רשות ני"ע האמריקאית יובילו אותה להנפיק ככל הנראה בבורסת לונדוון, חלופה שתניב לה שווי שוק וגיוס נמוכים יותר.

  • בדרום קוריאה חשף השבוע הרגולטור הפיננסי שורה של צעדים חדשים לשיפור הממשל התאגידי, בניסיון לעודד את שוקי המניות ולהיפטר ממה שידוע בקרב המשקיעים כ"דיסקאונט קוריאה" המתאר מצב שבו יש נטייה למניות בבורסה של דרום קוריאה להיסחר בשווי נמוך יחסית.
  • אוסטרליה- חברת האלומיניום האוסטרלית אלומינה צפויה להירכש ע"י אלקואה, אחת מיצרניות האלומיניום הגדולות בעולם. אלקואה בדרכה מהמרת על שוק הסחורות והאנרגיה, תוך שהיא מאמינה שהאלומיניום ישמש בכמויות הולכות וגדלות בייצור מכוניות חשמליות ובתשתיות אנרגיה מתחדשת.

 

  • מקרו:

יפן - מדד מחירי היצרנים עלה בשנה האחרונה ב-2.1%, נמוך מהצפי והקריאה בחודש הקודם לעליה של 2.4%. המכירות הקמעונאיות עלו בינואר 0.8% (מעל צפי ל-0.5%) הייצור התעשייתי צנח בינואר ב-7.5%, יותר מצפי לירידה של 6.8%. שיעור האבטלה נותר ברמה של 2.4%.

סין - מדד מנהלי הרכש PMI המשולב נותר ברמה של 50.9 נק' בפברואר. במגזר היצרני חלה נסיגה קלה, ובמגזר הלא-יצרני חלה התאוששות. במקביל, מדד מנהלי הרכש בייצור של מחוז קאישין עלה מעט מ-50.8 נק' ל-50.9 נק', ומעל הצפי.

הודו - התמ"ג במדינה צמח ברבעון הרביעי של 2023 ב- 8.4% בחישוב שנתי, כאשר הצפי בשוק היה לצמיחה של 6.6% והצפי של הבנק המרכזי בהודו עמד על 6.5%. בנוסף, הנתון הקודם עודכן כלפי מעלה מ- 7.6% ל- 8.1%.

בתוך הנתונים, נרשמה צמיחה של 10.7% בסקטור הבניה, ושל 8.5% בסקטור הייצור.

בהודו נמדדת גם "שנה פיסקאלית" (מ- 1 באפריל עד 31 במרץ), הצפי לצמיחה בשנה הפיסקאלית 2023-2024 עודכן ל- 7.6% מעל לצפי ל- 7% וצמיחה של 7% שנרשמה בשנה הקודמת. הגירעון הפיסקאלי צמח בינואר לעומת דצמבר.

ניו זילנד- הבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 5.5%, הגבוהה ב-15 שנה. החלטת הבנק נעוצה בכך שהאינפלציה טרם הגיעה אל היעד של 1%-3%, לאחר שברבעון 4 של 2023 עמדה על 4.7%.

אוסטרליה- האינפלציה נותרה ללא שינוי בינואר, ועלתה 3.4% בשנה האחרונה.

 

  • נתוני מקרו שיפורסמו במהלך השבוע: בסין נתוני סחר חוץ. ביפן מדד אמון הצרכנים, אינפלציה בטוקיו, הוצאות משקי בית, מאזן הסחר והמדד המוביל. בהודו- מדד מנהלי הרכש.

 

שוק הסחורות והמטבעות

מחיר נפט מסוג WTI - זינק בשבוע האחרון ב-4.5% ל - 80$ לחבית, על רקע התקרית בצפון הרצועה בה נהרגו קרוב למאה בני אדם, שהגבירה את החששות מפני הסלמה שתוביל לשיבושים באספקת הנפט לשווקים העולמיים. במקביל, תשומת לב המשקיעים נתונה גם להחלטה הצפויה של קבוצת אופק פלוס להאריך את הקיצוצים במכסות התפוקה.

  • מחיר אונקיית זהב - עלה בשבוע האחרון ב-2.3% ל- 2,082.9$ לאונקיה על רקע פרסום נתוני מקרו מאכזבים.
  • הדולר/שקל, ודולר/סל המטבעות (DXY) - בשבוע שחלף, הדולר נחלש ב-0.1% מול סל המטבעות, ובשוק המקומי, השקל התחזק ב- 2% מול הדולר והיורו, לשער של 3.565 ₪ לדולר, ו-3.855 ₪ ליורו בהתאמה. ברקע החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, לפיה הרובית נותרה לל"ש ברמה של 4.50%.
  • החודש הטוב ביותר לביטקוין - מטבע הקריפטו הגדול ביותר מבחינת ערך, הוסיף 48% לערכו בפברואר, העלייה הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2020. המטבע נסחר מעל 62 אלף דולר, ועלייה זו תדלקה עליות גם במניות של חברות סחר וכריית המטבע, והחזירה אותן למסלול העליות משנה שעברה. המדד העוקב אחר חברות הקשורות לנכסים דיגיטליים התרומם ב-36% בפברואר, והחברות המרכיבות אותו נמצאות כעת ברובן באיזור החיובי, לאחר קבלת האישור של הרשות האמריקאית לני"ע (SEC) לקרנות סל להשקיע ישירות במטבע.

אני מסכים לקבל במייל ובהודעות SMS  דברי פרסומת והצעות שיווקיות מטעם הבנק. לתשומת לבך, לא חלה עליך חובה חוקית למסור את הפרטים הנדרשים והדבר תלוי ברצונך ובהסכמתך. ​הפרטים שתמסור ישמשו לצורך התאמת השירותים שהבנק יוכל להציע לך ולמשלוח דברי פרסומת והצעות שיווקיות מטעם הבנק (בכפוף להסכמתך לעיל). פרטים אלו יוחזקו, כולם או חלקם במאגרי המידע של הבנק.

פרסום זה אינו מהווה המלצה, יעוץ או חוות דעת בנוגע לכדאיות השקעות ואינו יכול לבוא במקום יעוץ השקעות המותאם לנתוניו, צרכיו ומטרותיו של כל אדם ואין להסתמך עליו לצורך ביצוע פעולות על פי האמור בו או כתחליף לייעוץ המותאם לנתוניו, צרכיו ומטרותיו של כל אדם. הבנק אינו מתחייב כי פעולה בהתאם לפרסום ו/או בהסתמך עליו תניב תשואה מסוימת או מינימאלית וייתכן כי השקעה בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המפורטים בפרסומי היחידה, ככל שמפורטים, יכול שתהיה השקעה הכרוכה בסיכונים מיוחדים. הבנק לא יהיה אחראי בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה משימוש בפרסום זה. הבנק, תאגידים הקשורים לבנק, בעלי מניותיו וחברות בשליטתם עוסקים בין היתר בניהול השקעות. מובהר כי פרסומי היחידה עשויים לכלול התייחסות או סקירות של ניירות ערך, המונפקים על ידי מי מהתאגידים האמורים או ע"י הבנק.