מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

אנבידיה אכזבה, נתוני המקרו העידו על חולשה, המכסים מתקרבים וגם האמבוש לנשיא אוקראינה מול המצלמות - כל אלו הכבידו השבוע על שווקים בכל העולם. שבוע המסחר בארה"ב ננעל בירידות כשברקע המשקיעים מכרו מניות והצטיידו באג"ח ממשלתיות. בבורסה בת"א ננעל שבוע אדום.

• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד בשבוע שחלף 1.3% (2.8% מתחילת השנה), בארה"ב – מדד S&P500 ירד ב-1% (1.2% מתחילת השנה), נאסד"ק 100 צנח 3.4% ומדד המניות הקטנות Russell 2000 איבד 1.5%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 השיל 0.2% (11.6% מתחילת השנה), ואילו דקס 30 הגרמני עלה 1.2%, ובמזרח - סין איבדה 2.2%, יפן צנחה 4.2% והודו השילה 2.9%.
  ת"א סיכמה שבוע שלילי - מדד ת"א 125 איבד כ-1.8% מערכו (4.8% מתחילת השנה).
• ישראל - סיכום חודש פברואר – בסיכום חודשי, ת"א 125 טיפס 1.7% ות"א 90 הוסיף 3.7%. בגזרת הענפים, מדד הבנקים קפץ 5.4% ומנגד, מדד הנדל"ן איבד 2.2%.
• ישראל – הריבית ללא שינוי – עם זאת, לדברי הנגיד, היא עשויה לרדת במהלך המחצית השנייה של השנה.
• שוקי חו"ל - סיכום חודש פברואר – בסיכום חודשי, מדד S&P500 ירד ב-1.65% ונאסד"ק 100 איבד 1.9%, באירופה מדד יורוסטוקס 50 טיפס 3.8% וסין רשמה עליה של 2.5%. סקטור צריכה בסיסית בארה"ב היה מצטיין החודש עם עליה של 4.9% בזמן שסקטור צריכה מחזורית קרס 8.2%.
• מלחמת הסחר מעיבה על השוק - טראמפ הודיע כי מכסים בשיעור של 25% יוטלו על קנדה ומקסיקו ע"פ התכנון החל מה-4 במרץ וכן שעל יבוא מסין יוטל מכס נוסף בשיעור של 10%. בקרב הכלכלנים שוררת תמימות דעים כי מלחמת סחר מול כל העולם תפגע בצמיחה הגלובלית וגם עשויה לעורר לחצים אינפלציוניים.
• אנבידיה – ממה התאכזבו המשקיעים? ענקית השבבים היכתה את התחזיות בפעם התשיעית ברציפות וגם דיווחה על ביקוש "מדהים" לשבבי בלאקוול. למרות זאת, המניה ירדה יום אחרי הדוחות ב-8.5%. ההסבר טמון ברווחיות הגולמית, שלא הרשימה מספיק וגם צפויה להישחק ברבעון הבא.
• מה חושב על השוק אסטרטג המניות האמריקאיות הראשי של גולדמן זאקס? האסטרטג, דיוויד קוסטין, חושב שמדד ה-500 בארה"ב יסיים את שנת 2025 ברמה של 6,500 נק'. לגבי מכסים, קוסטין אמר שאם אכן יוטלו, הדבר עלול להוביל לפגיעה של 1-2% ברווחי החברות אך שזה ישפיע בעיקר על שנת 2026.
• מה צפוי השבוע: בארה"ב – ביום שישי יתפרסם נתון המאקרו העיקרי – דוח התעסוקה של חודש פברואר.
  
  בישראל- יתפרסמו יתרות המט"ח שבידי בנק ישראל. באירופה – הריבית צפויה לרדת השבוע שוב.

ארה"ב

• אנבידיה, נתוני מקרו, זירת המכסים וגם האמבוש לנשיא אוקראינה מול המצלמות, כל אלו הכבידו השבוע על השווקים, עם התאוששות חלקית ביום שישי (מדד ה-500 עלה בשישי 1.6%). בסיכום שבועי, מדד S&P500 ירד השבוע בכ-1%, נאסד"ק 100 איבד 3.4% ונאסד"ק כללי רשם צניחה שבועית של 3.5%. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, בלט השבוע בירידה חדה של 1.5%. מנגד, מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס, נעל שבוע חיובי בעליה של קרוב לאחוז.
• מלחמת הסחר - הנשיא טראמפ הודיע כי תכנית הטלת המכסים על קנדה ומקסיקו, בשיעור של 25%, תמשיך ע"פ התכנון ותחל ב-4 למרץ וכן שעל היבוא מסין יוטל מכס נוסף בשיעור של 10%.
  בקרב הכלכלנים שוררת תמימות דעים כי מלחמת הסחר מול כל העולם, תכביד על הסחר הבינלאומי, תפגע בצמיחה הגלובלית וגם תעורר לחצים אינפלציוניים. מנגד, טראמפ צפוי גם להחיל צעדים מעודדי צמיחה פנימית, כמו הקלה רגולטורית, הורדת מס חברות ועידוד התעשייה המקומית.
  במישור הגיאופוליטי, העולם נדהם מהעימות הפומבי וחסר התקדים בין טראמפ וסגנו לבין נשיא אוקראינה זלנסקי. זלנסקי הגיע לוושינגטון כדי לחתום על עסקה שהוצעה לו ע"י טראמפ, במסגרתה ארה"ב תהפוך לשותפה בעסקי כריית מינרלים שונים באוקראינה, אך נקלע לאמבוש במהלך מסיבת העיתונאים, לא חתם על העסקה ואף עזב מוקדם את ארה"ב.
  ב- 80 השנים האחרונות, אחרי מלחמת העולם השנייה, העולם נחלק ל"מערב" דמוקרטי-ליברלי ול"מזרח" אוטוקרטי-שמרני. האם אנו צופים בשינוי היסטורי שיוביל לסדר עולמי חדש? מנהיגי אירופה השתמשו במילים "אסון" ו"מארב" בהתייחסותם ליחס שקיבל זלנסקי בארה"ב וכעת הם מצויים בדילמה: האם לעמוד לצד אוקראינה וערכי המערב ולהסתכן במלחמה מול פוטין או להיכנע לתכתיבים של ארה"ב, שמגבה עד כה את הצד התוקפן, רוסיה.
• דוחות אנבידיה – משקיעים מכל רחבי העולם עצרו את נשימתם בהמתנה ליום רביעי האחרון בשעה 11:15 לפי שעון ישראל, הזמן שבו אנבידיה, ענקית השבבים ואולי החברה הכי חשובה כיום בעולם, פרסמה את דוחותיה הכספיים. היה זה עוד רבעון (תשיעי ברציפות) שבו ענקית השבבים היכתה את התחזיות – ההכנסות זינקו ב-78% ל-39.3 מיליארד $ (צפי 38.2) והרווח הנקי קפץ בכמעט 80% והסתכם בלמעלה מ-22 מיליארד $. הרווח למניה - 89 סנט, היה גבוה מהצפי ל-84 סנט. בנוסף, החברה דיווחה על ביקוש "מדהים" לשבבי בלאקוול, אולם צפתה שהרווח הגולמי עליהם יהיה נמוך מהצפוי.
  במסחר המאוחר, השוק התקשה לעכל את התוצאות ולהחליט האם הוא מרוצה או לא. לבסוף נקבע הכיוון – הוא לא מרוצה וביום חמישי הוא שלח את המניה למימוש כואב של 8.5% והרים אותה חלקית ביום שישי עם עליה של 4%. כאמור, התירוץ היה הרווחיות הגולמית שעמדה ברבעון האחרון על 73%, בדיוק כפי שצפו האנליסטים אך לא יותר, בניגוד למצב אליו התרגלו המשקיעים. בנוסף, הרווחיות הגולמית של אנבידיה ירדה רבעון שלישי ברציפות וצפויה להמשיך ולהישחק גם ברבעון הראשון. הירידה ברווחיות הגולמית מוסברת בגידול בעלות של מערכות ה-Data Centers שהחברה מפתחת ומוכרת מכיוון שהן הולכות והופכות למורכבות יותר ויותר.
  אנבידיה זינקה בשנתיים האחרונות בלא פחות מ-435% לשווי שוק נוכחי של יותר מ-3 טריליון $ ועם זאת, בחודשיים האחרונים המומנטום של המניה נעצר כך שמתחילת השנה היא איבדה 7% מערכה.
  מבחינת תמחור, אנבידיה כבר לא נסחרת במכפיל תלת ספרתי אך גם עם מכפיל נוכחי של 45, הציפיות הגבוהות ממנה ימשיכו ללוות את פרסום דוחותיה גם ברבעונים הבאים.
• מה חושב על השוק אסטרטג המניות האמריקאיות הראשי של גולדמן זאקס? ליקטנו עבורכםן כמה תובנות מריאיון שקיים האסטרטג של גולדמן, דיוויד קוסטין, לעיתון כלכליסט. קוסטין חושב שמדד ה-500 בארה"ב יסיים את שנת 2025 ברמה של 6,500 נק', עליה של 7% בעת עריכת הריאיון ו-9% בזמן זה. לגבי מכסים, קוסטין אמר שאם אכן יוטלו, הדבר עלול להוביל לפגיעה של 1-2% ברווחי החברות אך שזה ישפיע בעיקר על 2026.
• נתוני מקרו עיקריים שפורסמו בשבוע החולף
  ביום שלישי פורסם מדד אמון הצרכנים של חודש פבר' שהיה חלש מאוד. המדד צנח מ-105.3 נק' ל-98.3 נק', הרבה מתחת לצפי הכלכלנים לנתון של 102.5 נק'.
  ביום חמישי פורסמו קריאות שניות לנתוני הצמיחה והצריכה בכלכלה הגדולה בעולם. התמ"ג ברבעון הרביעי צמח ב-2.3% (לאחר צמיחה של 3.1% ברבעון קודם ו-3.2% ברבעון המקביל אשתקד) והצריכה הפרטית גדלה ב-4.2% (לאחר גידול מתון יותר של 3.7% ברבעון קודם ו-3.5% ברבעון המקביל אשתקד). נזכיר כי הצריכה הפרטית מהווה כ-68% מהתמ"ג האמריקאי.
  ביום שישי פורסמו מדדי האינפלציה המועדפים על הפד, אינפלציית PCE ומדד הליבה Core PCE המתבססים על הוצאות הצריכה הפרטית. שני המדדים עלו בחודש ינואר ב-0.3% בהתאם לצפי אולם במדידה שנתית שניהם ירדו: האינפלציה השנתית ירדה מ-2.6% ל-2.5% (כצפוי) ואינפלציית הליבה השנתית מ-2.9% ל-2.6%, שפל של 7 חודשים. באותו יום פורסם גם מדד מנהלי הרכש PMI של שיקגו שעלה בפברואר בחדות מ-39.5 ל-45.5 נק' אולם עדיין מצוי מתחת לרף של 50.
• תשואות וציפיות ריבית - תשואות ה-Treasuries רשמו עוד שבוע של ירידות. התשואה לשנתיים ירדה בשבוע האחרון בכ-21 נ"ב לכ-3.99%, וה-10 שנים איבדה כ- 21 נ"ב והתשואה עליה ירדה מ-4.40% לכ-4.21%. במקביל, הצפי להפחתת הריבית המצטברת עד סוף השנה התגבר ועלה ל-68.5 נ"ב (2.74 הפחתות). כלומר, בזמן קצר נוספה לנו הורדת ריבית נוספת.
• שבוע המסחר שלפנינו עשוי להיות מושפע מהתפתחויות רבות, חלקן כלכליות וחלקן גיאופוליטיות. מבחינת נתוני מאקרו, נמתין, בין היתר, למדדי מנהלי הרכש של ISM, למאזן המסחרי (צפי לגירעון של 128.7 מיליארד דולר בינואר), למדד מנהלי הרכש PMI של SNP, לדוח ADP של שוק התעסוקה, לספר הבז' ועוד. פרסום המאקרו העיקרי צפוי ביום שישי – מדובר בדוח התעסוקה החודשי, שלו חשיבות מיוחדת עם צפי שמספר המשרות החדשות בפברואר יעמוד על 160 אלף (לאחר 143 א' חודש קודם), שהשכר השעתי הממוצע יעלה ב-0.3% חודשי ו-4.1% שנתי וששיעור האבטלה יישאר ללא שינוי על 4%.
  בנוסף עונת הדו"חות קרובה לסיום, והשבוע יפרסמו, בין היתר, טרגט (יום ג' לפני המסחר), מארוול (יום ד' אחרי המסחר), ברודקום וקוסטקו (יום ה' אחרי המסחר).

ישראל
מדדי הדגל של תל אביב ננעלו ביום חמישי בשינויים מינוריים, במחזור גבוה של 5.7 מיליארד ₪ עקב הפקיעה החודשית. בסיכום שבועי, שלושת מדדי הדגל ירדו ב-1.8%. בסיכום חודש פברואר, ת"א 125 טיפס 1.7% ו-90 3.7%. בגזרת הענפים, מדד נפט וגז המריא 14.2% ומדד הבנקים קפץ 5.4%. מנגד, מדד הביומד נסוג בפברואר 3.5%, ומדד הנדל"ן איבד 2.2%. השקל נחלש השבוע מול הדולר.
בשוק החוב, בסיכום חודשי האג"ח הצמודות והשקליות עלו בפברואר בשיעור ממוצע של כ-0.8%, כאשר אלו הארוכות בלטו בעליות חזקות. מדד תל גוב השקלי ל-10 שנים ומעלה עלה בכ-1.5% ותל גוב צמודות ל-15 שנה ומעלה עלה בכ-1.3%. תשואת האג"ח הממשלתית הגנרית ל-10 שנים עלתה בשבוע האחרון ב-2 נ"ב לרמה של 4.32%.

• יצוא שירותי הייטק גדל ב-3% בדצמבר וב-4.8% בחישוב שנתי ב-Q4/24.בשנת 2024 כולה נרשם גידול של 5%. מגמה חיובית זו תומכת בשמירה על עודף בחשבון השוטף וכן בהתחזקות השקל. בטווח הקצר השקל צפוי להיות מושפע מהתנהגות הדולר בעולם וכיוון שוקי המניות בארה"ב.
• הודעת הריבית האחרונה הייתה "ניצית" יחסית – ההודעה לא כללה אזכור לגבי הרכישות המוקדמות בסוף 2024 לפני העלאת המע"מ וכן בטרם יחולו המיסים על הרכבים החשמליים. כמו כן, לגבי העליה במדד המשולב נאמר שזה "ביטוי להתחזקות בפעילות הכלכלית מאז הפסקת האש בצפון באוקטובר 2024", למרות שהגידול ברכישות בכא"ש ובפידיון בענפי המסחר בסוף השנה נתמך ברובו בהקדמת הרכישות.
  לדברי הנגיד התופעה מוסברת ב"עודף ביקוש" במשק כתוצאה מהעלייה המהירה בשכר שעלה ב-6.8% מאז המלחמה. יחד עם זאת, מסתמנת האטה בביקוש המקומי בפברואר בשל צמצום התמיכות הממשלתיות והשחיקה בשכר שצפויים למתן את הביקוש בהמשך.
• שיפור לצד חשש בענף הבניה - בנק ישראל מציין את הגידול בעובדים בענף, אשר כולל ישראלים וגם זרים.
• שוק האג"ח- בחודש מרץ האוצר ינפיק 15 מיליארד ₪ ב-5 שבועות של הנפקות וצפוי בכך להקטין את קצב ההנפקות השבועי.
• עונת הדוחות: בנק מזרחי פתח את עונת הדו"חות של הבנקים עם דו"ח טוב, שכלל תשואה על ההון בשיעור של 16.5% ברבעון 4 והודעה על חלוקת דיבידנד של 522 מש"ח, המהווה 40% מהרווח הרבעוני. השבוע יפרסמו מספר חברות בולטות בבורסה בתל אביב, בראשם שני הבנקים הגדולים: לאומי והפועלים.

אירופה

• מדדי המניות המובילים באירופה ממשיכים להציג ביצועי יתר נאים מתחילת השנה. תוצאות מעודדות של חברות בפרסום דוחות ועליות במניות הביטחוניות סייעו להתגבר על חוסר הוודאות לגבי מדיניות הסחר של ארה"ב. מדדי המניות העיקריים ננעלו במגמה מעורבת השבוע. בנוסף, תוצאות הבחירות הכלליות בגרמניה עם 28.52% מהקולות לברית השמרנית של האיחוד הנוצרי דמוקרטי (CDU) והאיחוד הנוצרי-סוציאלי בבוואריה (CSU) הוסיף וודאות לשווקים. בסיכום שבועי מדד יורוסטוקס 600 עלה ב0.6%, מדד הדאקס עלה ב1.18%, פוטסי 100 עלה ב1.74% וקאק 40 ירד ב0.53%.
• החלטת הריבית (פיקדונות) של הבנק המרכזי (ECB) – ההחלטה צפויה להתפרסם ביום חמישי ולפי הצפי בשוק החוזים, הריבית תרד ב0.25% בהסתברות של 99%. בנוסף, ה- ECB לא צפוי לעצור וצפוי שהוא ימשיך במדיניות המוניטרית המקילה. הריבית הבסיסית ירדה עד כה 5 פעמים ב1.25% ל2.75% וצפויה כאמור לרדת השבוע כאשר עד סוף השנה צפויות לפחות עוד 2 הורדות נוספות שיביאו את הריבית על הפיקדונות בגוש היורו לשיעור של 2%. הורדת ריבית נוספת נמצאת בהסתברות של כ-46%. המשך הורדות הריבית יסייע לתמרץ את הצמיחה החלשה באירופה וגם צפוי להחליש את היורו. יורו חלש תומך באטרקטיביות של היצוא מהכלכלה האירופאית בכלל וגרמניה בפרט שבה משקל הייצוא מסך התוצר גבוה יחסית. היחלשות היורו מקזזת חלק מהשפעת המכסים (אם וכאשר יוטלו ע"י טראמפ).
• מקרו - האינפלציה בגוש היורו מתמתנת – תחזית האינפלציה של ה-ECB לשנה – 2.4% (צפי קודם 2.5%). בגרמניה האינפלציה השנתית בפברואר נותרה ללא שינוי על 2.3% כצפוי. בצרפת האינפלציה השנתית ירדה בחדות מ1.7% ל0.8% (נמוך מהצפי), לצד צמיחה שנתית של 0.6% בלבד (נמוך מצפי של 0.7%). בספרד נתוני האינפלציה השנתית היו בהתאם לצפי -3% אולם אינפלציית הליבה התמתנה וירדה מ2.4% ל2.1% (מתחת לצפי).
• טראמפ נגד זלנסקי. איך תגיב אירופה? עימות פומבי סוער בין טראמפ וסגנו לבין נשיא אוקראינה זלנסקי במהלך מסיבת העיתונאים. זלנסקי הגיע לוושינגטון כדי לחתום על עסקה שהוצעה לו ע"י טראמפ, במסגרתה ארה"ב תהפוך לשותפה בעסקי כריית מינרלים שונים באוקראינה, אך לא חתם על העסקה ואף עזב מוקדם את ארה"ב.
  כיצד תגיב אירופה? היום (א') תיערך בלונדון פסגה של מנהיגי אירופה שידונו בצעדים שיש לנקוט ביבשת לנוכח המצב החדש שדחף את אוקראינה ואירופה כולה לעידן חדש, בו הן יאלצו ככל הנראה להתמודד מול רוסיה לבדן.
  לפער המתרחב הזה בין הצדדים יש השלכות נרחבות מעבר לאוקראינה. בין השאר הוא עלול להקשות על ארה"ב לגייס את אירופה למאמצים שלה לבלום את התחזקותה של סין. גם המכסים המתוכננים של טראמפ על האיחוד האירופי לא עוזרים להרגיע את המצב ועלולים לפגוע בשתי הכלכלות, שכן באיחוד כבר הרכיבו רשימה של מוצרים עליהם ישיתו מכסים בתגובה למהלכים של טראמפ. השלכה אחת כבר באה לידי ביטוי בהודעתה של חברת הנפט והספנות הנורבגית הלטבק באנקרס (Haltbakk Bunkers) שתפסיק באופן מיידי לספק דלק לספינות של הצי האמריקאי שעוגנות בנמלים במדינה, בעקבות העימות בין טראמפ וזלנסקי. החברה סיפקה לצבא האמריקאי כ-3 מיליון ליטר של דלק ב-2024.
  בינתיים, אוקראינה מנסה להשיג סיוע שיפצה על המחסור הצפוי מארה"ב, לאחר קריסת הסכם המינרלים שהיה אמור להבטיח לה סיוע בתמורה להעברת חלק מהכנסות פיתוח משאבי המינרלים שלה לארה"ב. כך, באיחוד האירופי הסכימו על חבילת חירום בגובה 21 מיליארד דולר, אך לנוכח הגישה האמריקאית יהיה צורך בסכום גבוה בהרבה. במקביל, בריטניה התחייבה להעניק למדינה הלוואה בגובה 2.84 מיליארד דולר לחיזוק תעשיית ההגנה שלה. לפי הודעה רשמית, שפורסמה בתום פגישה אתמול בין זלנסקי לסטארמר, אוקראינה תחזיר חלק מההלוואה בעזרת הכנסות ממכירת נכסים רוסיים שהוקפאו. לפי הדיווחים, חלק משמעותי מההלוואה יוקצה על ידי הרחבת ייצור הנשק בתוך אוקראינה, מה שיאפשר לה להפחית את התלות בספקיות חיצוניות. סטארמר אף הדגיש בפני זלנסקי את המחוייבות המתמשכת של בריטניה למדינה.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY הבוחן את הדולר האמריקאי מול מטבעות 6 שותפות הסחר העיקריות טיפס בשבוע שעבר ב-0.9%, על רקע השינוי בהעדפות המשקיעים והנהירה לאג"ח הממשלתיות על חשבון האפיק המנייתי, בצל אי הוודאות הגיאופוליטית המתגברת. בתוך כך, השקל נחלש השבוע מול הדולר ב-0.6%, אולם שמר על יציבות מול היורו. שערו היציג נקבע ביום שישי על 3.59 ₪ לדולר ו-3.734 ₪ ליורו.
• מחיר הנפט צנח – הנפט יורד שבוע חמישי ברציפות, על רקע החששות כי הסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לשותפות הסחר המרכזיות שלה, עלולה לגרום לשיבושים בשוקי הנפט העולמיים, וכי האטה בצמיחה הכלכלית תפגע בביקוש. הנפט מסוג טקסס מתוק נסוג בשבוע האחרון ומחירו ירד ב- 0.9% למחיר של 69.8$ לחבית.
  הזהב בשינוי מגמה - בתום רצף עליות של 5 שבועות, מחיר הזהב שינה כיוון ונפל השבוע ב-2.7% למחיר של 2,857.83$ לאונקיה. הזהב שנחשב למקלט עבור משקיעים בעתות משבר ואי וודאות, ומגדר סיכונים גיאופוליטיים, אינפלציה נחלש השבוע עם התחזקות הדולר ומעבר המשקיעים לנכס אחר חסר סיכון לכאורה, האג"ח הממשלתיות. נציין כי הזהב אינו משלם ריבית או תזרים כלשהו ולכן אין מדובר בנכס פיננסי אשר ניתן לחשב לו שווי הוגן המתבסס על תזרימי מזומנים עתידיים שינבעו ממנו.
• שוק הקריפטו הצטנן - הביטקוין צנח בכ-18% מהשיא של 104,566.11$ שנקבע ב-26.1 השנה, ובשבוע האחרון המטבע איבד כ-10% ל-85,904.65$. מטבע הקריפטו אתריום, השני בעולם מבחינת שווי שוק ירד השבוע בחדות ואיבד כ-20% מערכו לרמתו הנמוכה בשנה האחרונה (2,246.23$).