מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• בוול סטריט נמשכו העליות והמדדים נתמכו בהורדת הריבית, בתוצאות טובות מעונת הדו"חות ובהסכמות בענייני סחר בין ארה"ב לסין. בישראל, הבורסה המקומית עלתה כשברקע נמשכת הגאות בבורסות בארה"ב.
• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה 0.5% בשבוע שחלף (21.1%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 הוסיף 0.7% (15.5%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק עלה 2.2% (22.9%+ מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 השיל 0.2% (15.6%+ מתחילת השנה). בבורסה בת"א - מדד ת"א 125 עלה 1.9% (37.6%+ מתחילת השנה) ומדדי הנדל"ן והבנקים עלו 0.9% ו-2.5%, בהתאמה.
• בישראל – הפסקת האש שברירית אך המשקיעים אופטימיים –הפסקת האש מחזיקה מעמד בלחץ של ארה"ב, ת"א ננעלה בעליות נאות והשקל המשיך במסעו צפונה.
• ארה"ב וסין – הושגו הסכמות זמניות - פגישת מנהיגי שתי הכלכלות הגדולות בעולם, טראמפ ושי ג'ינפינג, הניבה הסכם לשנה אחת, שיהיה צורך לחדש אותו והוא טרם חוקק והופעל רשמית, כך שרבים בשוק רואים בו הפוגה בלבד בסכסוך הסחר ולא דווקא שינוי עמוק ויציב. למרות זאת, מדובר בחדשות טובות גם אם לטווח הקצר בלבד כאשר לפי ההסכם, ארה"ב תפחית מכסים וסין תחזור לספק לה מחצבים נדירים וגם תרכוש סויה.
• החלטות הריבית ברחבי העולם - בארה"ב, הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.0% כצפוי ויו"ר הפד פאוול ציין שלמרות ששוק העבודה נחלש, אין כל וודאות שהריבית תרד שוב בהחלטה הבאה בדצמבר. בגוש היורו הריבית נותרה לל"ש על 2% וכך גם ביפן (5%). בקנדה הריבית ירדה ב-25 נ"ב ל-2.25%.
• מה צפוי השבוע? בארה"ב – המשך עונת הדוחות עם פרסומים של חברות ענק, כמו AMD, QualComm, פייזר, מודרנה, מקדונלד'ס, AIG, פלנטיר, SMCI ועוד. בנוסף, דו"ח התעסוקה לחודש אוקטובר, אמור להתפרסם ביום שישי אך רק אם השבתת הממשל תסתיים. בישראל – ייצור תעשייתי באוג' (יום א'), יתרות מט"ח (יום ה').

ארה"ב

מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

• גל עסקאות ענק בתחום הבינה המלאכותית תמך בהמשך הראלי בוול סטריט, בדגש על מדדי הטכנולוגיה, שהוכתרו לשיאני חודש אוקטובר. ביום רביעי נבלם הראלי, כשהבנק הפדרלי אותת שהורדת ריבית נוספת, בדצמבר אינה מובנת מאליה, כשבמקביל, תשואות האג"ח הובילו בעלייה של 9-10 נ"ב לאחר הודעת הריבית. ביום שישי ננעל שבוע המסחר בטון חיובי, על רקע דו"חות חזקים של אמזון ואפל, שהצטרפו לתוצאות מרשימות של גוגל, ברביעי לאחר המסחר. פגישת טראמפ-שי ביום חמישי הולידה הסכם סחר בין ארה"ב לסין (לשנה אחת), שבמסגרתו תוריד ארה"ב את שיעור המכסים על יבוא מסין ב-10% תמורת נכונות של סין לרכוש יותר סחורות חקלאיות והסכמתה להזרמה מחודשת של מחצבים ומתכות נדירות.

כל המדדים המובילים בארה"ב סיכמו עוד שבוע חיובי, מלבד מדד ראסל 2000, שרגיש לריביות גבוהות והקטנת ההסתברות להורדת ריבית בדצמבר פגעה בו. כל המדדים החשובים רשמו עליות נאות באוקטובר, כשמדד נאסד"ק השלים 7 חודשים ירוקים ברציפות, לראשונה מאז 2017.

• בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 עלה ב-0.7%, מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס, עלה ב-0.8%. מדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 בלטו גם השבוע, בעליות של 2.2% ו-2.0% בהתאמה ואילו מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, רשם ירידה שבועית של 1.4%.

בסיכום חודש אוקטובר, מדד S&P500 עלה ב-2.3%, מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס, עלה ב-2.5%. מדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 בלטו גם ברמה החודשית, בעליות של 4.7% ו-4.8% בהתאמה ואילו מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, הסתפק בעלייה חודשית של 1.8%.

• תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב שינו כיוון וירדו השבוע, בתגובה מיידית לאיתותי הפד שהוא מעדיף להאט את הקצב, לקחת צעד לאחור והורדת ריבית בישיבה הבאה אינה נמצאת בכיס. התשואה לשנתיים עלתה השבוע בכ-9 נ"ב, מ-3.48% ל-3.57%, (כשבמהלך מסיבת העיתונאים של יו"ר הפד, פאוול, נרשמה קפיצה מהירה מ-3.50% ל-3.60%). התשואה ל-10 שנים עלתה בסיכום שבועי ב-8 נ"ב, מ-4.00% ל-4.08%, (כשבמהלך מסיבת העיתונאים של יו"ר הפד, פאוול, נרשמה קפיצה מהירה מ-3.99% ל-4.08%).
• הדולר התחזק במהלך השבוע מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב, כשהוא נהנה מירידת ההסתברות להורדת ריבית נוספת על הדולר. בסיכום שבועי הוא רשם התחזקות של 0.9% מול הסל. מתחילת השנה הוא איבד 8.0% מול הסל האמור.
• הסכם הסחר בין ארה"ב לסין – כאמור, מדובר בהסכם לשנה אחת, שיהיה צורך לחדש אותו והוא טרם חוקק והופעל רשמית, כך שרבים בשוק רואים בו הפוגה בלבד בסכסוך הסחר ולא דווקא שינוי עמוק ויציב. עם זאת, בשנה האחרונה הורגלנו בהפוגות ובד"כ הן עשו טוב לשווקים. ראשית, האיום להטלת מכס נוסף של 100% על סין מהחודש הוסר ובנוסף, ארה"ב תוריד את המכסים הכלליים על סחורות מסין מ-57% ל-47% ואת מכסי הענישה על כימיקלים המיוצאים מסין ומשמשים לייצור הסם המסוכן, פנטניל, יופחתו מ-20% ל-10% כשסין, מצדה, מתחייבת להגברת האכיפה. סין תסכים להזרמה מחודשת של מתכות נדירות, מחצבים ומגנטים (החיוניים לתעשיות השבבים, הרכב החשמלי והנשק) לארה"ב ובנוסף, תתחייב ליעד רכישה של מוצרי חקלאות מארה"ב, בדגש על פולי סויה. הצדדים מסכימים שהנושאים העקרוניים של טכנולוגיה, AI ומיסוי לא נפתרו במלואם, כלומר זהו צעד רוחבי ראשון ולא פתרון סופי.
• גל עסקאות בתחום הבינה המלאכותית בחודש האחרון נותן תמיכה מחודשת למניות הטכנולוגיה – שיתופי פעולה משמעותיים בין OpenAI ל-AMD ומיקרוסופט, כניסה של Qualcomm לשוק מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עם שבבים מתקדמים ייעודיים, השקעה של NVIDIA בנוקיה ועסקה של NVIDIA עם משרד האנרגיה של הממשל, לאספקת 7 מחשבי על, כל אלה דווחו רק בחודש האחרון והם מזרימים רוח גבית לתחום הבינה המלאכותית. הנשיא טראמפ אמר שישוחח עם מקבילו הסיני על אספקת השבבים המתקדמים של NVIDIA – בלאקוול לסין במהלך פגישתו עם שי, אולם בסופו של דבר, בינתיים מדובר בשבבים מהדור הקודם, Hopper.
• עונת הדו"חות לרבעון השלישי ממשיכה לתמוך בשווקים – 318 חברות הכלולות במדד S&P500 (63.6% מהחברות) פרסמו עד כה והמגמה המסתמנת מעודדת – 67% מהחברות היכו את צפי ההכנסות של האנליסטים ולא פחות מ-83% מהן היכו את תחזית הרווח של האנליסטים. 86% מהחברות צמחו בהכנסות, בשיעור ממוצע של 8.2% ו-75% מהחברות צמחו ברווחים, בשיעור ממוצע מרשים של 11.1%. נזכיר שבתחילת העונה צפו האנליסטים צמיחת רווחים ממוצעת של כ-8.8%. בשבוע החולף דיברנו בעיקר על ענקיות הטכנולוגיה, כש-5 מתוך "7 המופלאות" דיווחו תוך יומיים. את המספרים המלאים הבאנו בסקירות היומיות. נציין רק שבגדול, המגמה חיובית. גוגל ואמזון הציגו תוצאות מצוינות, עם התרחבות בכל תחומי הפעילות והמשקיעים הריעו למניות. אפל פרסמה תוצאות חזקות, אך חולשה מסוימת במכירות האייפון בסין הכבידה חלקית על המניה. מיקרוסופט הכתה את קונצנזוס האנליסטים הן בהכנסות והן ברווח, אך הצפי לצמיחת הכנסות שירותי הענן (אף שהיה גבוה מתחזית האנליסטים) לא הצליח להרשים את המשקיעים והמניה ירדה בכ-4% בשני ימי המסחר שלאחר הפרסום. מטא פלטפורמס עלתה בהכנסות, אולם הרווח צנח והיה נמוך משמעותית מהצפי, בעיקר בשל תשלום מס גבוה (אף שבאופן חד פעמי). נראה שהמשקיעים מתייחסים פחות בסלחנות מבעבר להשקעות אדירות ב-AI שאינן נושאות פירות תוך זמן קצר. הדבר בלט במיוחד במטא, שממשיכה להשקיע ומתקשה לתרגם זאת לעלייה משמעותית ברווחיות. המניה צנחה בכ-14% תוך יומיים.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

 לאחר שבוע השיא של עונת הדו"חות, חוזרים לשבוע "נורמלי" יותר, אך גם בו נקבל את תוצאותיהן של חברות ענק, כמו AMD, QualComm, פייזר, מודרנה, מקדונלד'ס, AIG, פלנטיר, SMCI ועוד. אלמלא השבתת שירותי הממשל, שנכנסת אל החודש השני, היינו כותבים שדו"ח התעסוקה לחודש אוקטובר, שאמור להתפרסם ביום שישי הקרוב הוא גולת הכותרת של נתוני המקרו השבוע, אולם מפרסמת אותו לשכת הסטטיסטיקה של משרד העבודה ואם ההשבתה לא תסתיים, הוא יידחה שוב, כמו בחודש שעבר. מבין נתוני המקרו שיתפרסמו השבוע, נציין את מדדי מנהלי הרכש הן בסקטור התעשייה והן במגזר השירותים וכמובן, מספר המשרות הפנויות, שיכול לתת תמונה של יחסי הכוחות בין המעסיקים לבין העובדים בשוק העבודה בארה"ב. נתון תעסוקה חשוב נוסף, שיתפרסם בכל מקרה, הינו מספר המשרות החדשות במגזר הפרטי, שמתפרסם ע"י ADP וצפוי להצביע על התכווצות מדאיגה נוספת במספר המשרות, כמו בחודש שעבר. נדגיש שפרסומם של חלק מהנתונים עשוי להתעכב, במקרה שהשבתת שירותי הממשל תימשך.

• בגזרת המקרו ביום שני – מדדי מנהלי הרכש בתעשייה (של ISM ועדכון סופי של S&P Global). ביום שלישי – הגירעון המסחרי, מספר המשרות הפנויות, הזמנות ממפעלים. ביום רביעי – מדדי מנהלי הרכש בתעשייה (של ISM ועדכון סופי של S&P Global), סקר ADP – תוספת המשרות בסקטור הפרטי. ביום חמישי – עלות ליחידת עבודה, מלאים סיטונאיים, מכירות סיטונאיות, תביעות דמי אבטלה חדשות. ביום שישי – דו"ח התעסוקה לחודש אוקטובר (תוספת משרות, קצב עליית השכר, שיעור האבטלה), סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, אשראי צרכני.   
• עונת הדו"חות ממשיכה לעורר עניין: ביום שני - פלנטיר טכנולוגיות. ביום שלישי – פייזר, Uber, ספוטיפיי, מריוט, AIG,AMD , SMCI. ביום רביעי – נובו נורדיסק, מקדונלד'ס, JCI, רובינהוד, IONQ, DoorDash, מטלייף, QUALCOMM. ביום חמישי – מודרנה, אסטראזנקה,  DuPont, ראלף לורן, EOG, Block, אקספדיה.
• גורמים גיאופוליטיים – שורת הסכמי סחר חדשים בין ארה"ב למדינות באסיה נחתמו בשבוע החולף, במסגרת ביקורו של הנשיא טראמפ במזרח הרחוק ובראשם, ההסכם מול סין שהושג בפגישת שני המנהיגים. הדבר צפוי למתן את המתיחות ששררה בשווקים בשלושת השבועות האחרונים, כשסין הטילה מגבלות על יצוא מינרלים נדירים לארה"ב. עם זאת, מנסיוננו בשנה האחרונה, זירת הסחר דינאמית ורצופת הפתעות ותמורות מהירות.

• מדיניות מוניטרית

ישיבת המדיניות של הפד (FOMC) שהתקיימה בימים שלישי-רביעי בשבוע החולף, הצליחה לספק דרמה, אף שבסיומה הודיעה הועדה על הורדת ריבית של 25 נ"ב, כצפוי, לטווח 3.75-4.00%.  יו"ר הפד, פאוול, אותת שהבנק יעדיף להמתין ולא ימהר להוריד את הריבית שוב, בישיבה בדצמבר. ההצבעה על דובה הריבית סיפקה תוצאה חריגה, כשחברי הועדה הצביעו על 3 אופציות שונות (בניגוד לרוב ההצבעות בעבר, שהתקבלו פה אחד). 10 חברים הצביעו בעד הפחתה של 25 נ"ב, סטיבן מיירן, המינוי הטרי של הנשיא טראמפ, המשיך לייצג את עמדת הנשיא ותמך בהפחתת ג'אמבו של 50 נ"ב ומנגד, נגיד הפד של קנזס סיטי, ג'פרי שמיד, תמך בהותרת הריבית ללא שינוי.

היו"ר פאוול הדגיש במסיבת העיתונאים את התפלגות העמדות של בכירי הפד ואמר שהורדת ריבית בדצמבר אינה מובנת מאליה, רחוק מכך. בתגובה לדברים אלה, ראינו ירידה מיידית בשוק המניות ועלייה מהירה של תשואות האג"ח. פאוול הדגיש שקשה לפד לקבל תמונה ברורה ומדויקת בהיעדר נתוני מקרו חשובים רבים (בשל השבתת שירותי הממשל) והוא אמר: "כשאתה נוהג בערפל, אתה חייב להוריד מהירות". הוא הוסיף שחלק מחברי הועדה מעדיפים לעצור כרגה ולקחת צעד אחורה, עוד התבטאות ניצית שמטילה ספק בהורדת ריבית נוספת, בישיבה האחרונה של השנה, צעד שתומחר בקרוב ל-100% בשבוע שעבר...

החוזים על הריבית מתמחרים כרגע הפחתה של 17 נ"ב בלבד בדצמבר, כלומר, הסתברות של 68%. ירידה דרמטית מתמחור הורדה של 25.8 נ"ב שראינו בשבוע שעבר, כלומר, הסתברות של יותר מ-100% למהלך! גם בשנת 2026 יש ירידה מסוימת, מ-2.7 הורדות ריבית ל-2.4 בלבד (67 נ"ב במהלך שנת 2026 כולה). 

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

• הנתונים החשובים ביותר שהיו אמורים להתפרסם בשבוע החולף, נדחו בשל ההשבתה המתמשכת של הממשל. בראשם – מדד האינפלציה החשוב –PCE, נתוני הצמיחה, הצריכה הפרטית ועוד.

מה שכן פורסם - מדד מחירי הבתים של הסוכנות הפדרלית למשכנתאות עלה באוגוסט ב-0.4%, בניגוד לצפי שיירד 0.1%. מדד מחירי הבתים ב-20 ערים גדולות של קייס שילר עלה באוגוסט ב-0.19%, בניגוד לצפי שיירד 0.10%, אולפ הקצב השנתי של עליית המחירים נסוג החודש מ-1.81% ל-1.58% (צפי 1.30%). מדד אמון הצרכנים ירד באוקטובר מ-95.6 ל-94.6 נק' (צפי 93.4 נק'). 

ישראל

• שבוע המסחר בבורסה המקומית ננעל בעליות שערים נאות. בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 עלה בכ-2.3%, מדד ת"א 125 הוסיף 1.9% ומדד ת"א-90 הוסיף 0.7%. בקרב המדדים הענפיים, מדד הבנקים עלה בשבוע שחלף בשיעור של 2.5%, ות"א נדל"ן עלה 0.9%. בסיכום של חודש אוקטובר, מדד ת"א 35 עלה בכ-1.9% ומדד ת"א 125 עלה בכ-2.5%. מדד ת"א 90 בלט לטובה בחודש אוקטובר עם עלייה של כ-4.3% תוך שהוא מגיע לשיא חדש 4 פעמים.
• בשוק המט"ח, השקל המשיך להתחזק - ראו הרחבה בפרק המטבעות והסחורות.
• בשוק האג"ח המקומי – השבוע נרשמו ירידות קלות באג"ח, הן הממשלתיות והן הקונצרניות בדגש על האפיקים הצמודים. מדד תלגוב כללי איבד 0.02% בעוד הממשלתי הצמוד ירד 0.04%. בגזרת הקונצרנים, מדדי התלבונד הצמודים (20/40/60) ירדו בין 0.1% ל-0.2% בעוד התל בונד השקלי שמר על יציבות.

תשואת אגרת חוב גנרית של ממשלת ישראל במח"מ של 10 שנים עלתה מ- 3.96% ל- 4.0%.

• פרסום שני של המדד החדש: המדד החודשי לפעילות המשק – בנק ישראל פרסם את המדד החדש שמכונה "המדד החודשי לפעילות המשק" אשר החליף את המדד המשוקלל. המדד החדש עלה בחודש ספטמבר ב-1.8% והוא משקף את הצמיחה החודשית הממוצעת ב-3 החודשים יולי, אוג' וספט'. בבנק ישראל ציינו כי המדד הנוכחי כולל את ההתאוששות של חודש יולי לאחר הצניחה ביוני כתוצאה מהעימות מול אירן (מבצע עם כלביא) ושהדבר תרם לכך שנרשמה עליה משמעותית במדד. כאשר לוקחים בחשבון גם את חודש יוני ומשקללים את המדד ע"פ 4 חודשים, מתקבלת עליה של 0.2% בלבד במדד, מתחת למגמה ארוכת הטווח שנאמדת בשינוי של 0.3%.

המדד הושפע לטובה מעליה בפעילות הרכישות בכרטיסי אשראי, מנתוני היצוא והיבוא ועוד. בטבלה שצורפה בעמוד קודם: הצגת התרומה של כל קבוצת רכיבים למדד החודשי כך שהאומדן החודשי מהווה סכום של תרומת כ"א מהרכיבים המפורטים בלוח.

• נתוני מאקרו נוספים: מדד ביטחון הצרכנים בספט' ירד מ-66 ל-57 נק'. מסקר סנטימנט הצרכנים עולה כי משקלם של משקי הבית שמצליחים לחסוך בתום חודש ירד בשנים האחרונות בהדרגה מכ-35% לפחות מ-30% ואילו מספר משקי הבית שסוגרים כל חודש במינוס (הוצאות גדולות מהכנסות) נותר יציב. העליה בפיגורים על משכנתאות נמשכת ומספר המשרות הפנויות המשיך לעלות בספטמבר ושיעור האבטלה ירד מ-4.1% ל-3.9% כך ששוק התעסוקה עודנו הדוק. משקלול של הנתונים עולה כי לעת עתה לא קיימת התאוששות ניכרת בפעילות שלרוב מאפיינת התייצבות ביטחונית.
• שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות מושפע מהאירועים הגיאופוליטיים באזורנו, מהמגמה בבורסות וול סטריט.
• הורדת הריבית מתקרבת - החלטת הריבית הקרובה תתקיים ב-24.11 ובנק ישראל יבחן גם את הירידה בפרמיית הסיכון והייסוף החד בשקל (כ-11% מתחילת השנה).

נתוני מקרו שצפויים להתפרסם בישראל השבוע:

ייצור תעשייתי באוג' (יום א'), יתרות מט"ח (יום ה').

אירופה

• בורסות אירופה נעלו את שבוע המסחר לאחר יום רביעי ברציפות של ירידות על רקע דו"חות כספיים מעורבים של חברות ביבשת והאטה צפויה באינפלציה בגוש היורו. עם זאת, שוק המניות האירופי סגר חודש רביעי ברציפות של עליות. בסיכום שבועי, בורסת לונדון עלתה ב-0.7%, מדד דקס בפרנקפורט ירד ב-1.2%, קאק של פריז ירד ב-1.3% ומדד המניות הכללי סטוקס 50 ירד בכ-0.2%.

נתוני מאקרו שפורסמו השבוע :

• גרמניה – מדד אמון הצרכנים בגרמניה ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז אפריל. מדד אקלים הצרכנים ירד למינוס 24.1 בתחזית לחודש נובמבר, ירידה ממינוס 22.5 באוקטובר. ציפיות ההכנסה בקרב צרכנים גרמנים צנחו על רקע אי-ודאות גיאופוליטית מתמשכת ואינפלציה גבוהה יותר. מנגד, אמון העסקים בגרמניה השתפר באוקטובר. מדד אקלים העסקים של מכון Ifo עלה ל-88.4 באוקטובר מ-87.7 בספטמבר ומעל ציפיות האנליסטים של 88.0. העלייה במפתח אקלים העסקים מצביעה על שיפור מתון בסנטימנט בקרב החברות הגרמניות עם תחילת הרבעון הרביעי. כלכלת גרמניה נותרה קפואה ברבעון השלישי של השנה, לעומת הרבעון השני. הקיפאון בצמיחת התמ"ג מדגיש את האתגר העומד בפני הכלכלה הגדולה באירופה להחזיר את מומנטום הצמיחה לנוכח הירידה ביצוא. שיעור האבטלה בגרמניה ירד מעט באוקטובר באופן בלתי צפוי ומספר המובטלים ירד באוקטובר בכאלף איש ל-2.973 מיליון, לרמה של 6.3%, לעומת תחזית כלכלנים עבור עלייה של 8,000.
• צרפת - האינפלציה בצרפת המשיכה להאט באוקטובר, אל מתחת ליעד הבנק המרכזי של אירופה, על רקע ירידה במחירי האנרגיה והאטה בעליות מחירי המזון. מדד המחירים לצרכן בכלכלה השנייה בגודלה בגוש היורו הראה נתון שנתי של 0.9% באוקטובר, ירידה מ-1.1% בספטמבר, בהתאם לתחזית הכלכלנים. למרות שאינפלציה נמוכה הינה תוצר של צמיחה חלשה, כלכלת צרפת צמחה ברבעון הקודם מהר מהצפוי. התמ"ג הצרפתי גדל ברבעון השלישי של השנה ב-0.5%, לעומת גידול של 0.3% ברבעון השני, ויותר מכפול מתחזיות האנליסטים. הצמיחה הגיעה על רקע זינוק ביצוא - בעיקר הודות למשלוחים של ענף התעופה והשקעות תאגידיות גדולות יותר.
• ספרד - כלכלת ספרד התרחבה ב-0.6% ברבעון השלישי של 2025 בהשוואה לרבעון השני בהתאם לצפי. שיעור הגידול סימן האטה קלה לעומת ההתרחבות של 0.8% שנרשמה ברבעון השני של 2025. בהודעה שפורסמה לאחר שחרור הנתונים, הדגישה ממשלת ספרד כי הנתונים האחרונים תומכים בעדכונים כלפי מעלה שנעשו לאחרונה בתחזיות הכלכליות על ידי מוסדות לאומיים ובינלאומיים מובילים לשנת 2025. הממשלה הוסיפה כי ספרד נמצאת במסלול להוביל את הצמיחה בקרב הכלכלות המתקדמות הגדולות השנה. במקביל, האינפלציה עלתה באוקטובר בשיעור שנתי של 3.1%.
• גוש היורו - תחזית האינפלציה של ה-ECB לשנה ירדה בספטמבר מ-2.8% ל-2.7%. תחזית האינפלציה של ה-ECB ל-3 שנים נותרה 2.5%, כצפוי.
• הריבית בגוש היורו ללא שינוי: הבנק המרכזי של אירופה (ECB) השאיר את הריבית בגוש היורו ללא שינוי ברמה של 2% בפעם השלישית ברציפות. ברקע אינפלציה נמוכה לצד צמיחה כלכלית איטית אך יציבה ביבשת. הבנק האירופי סיים בחודש יוני רצף של הורדות ריבית שבמהלכו הוריד את הריבית במצטבר ב-2% בתוך שנה. מאז הותיר את הריבית ללא שינוי, ואותת כי אין בכוונתו למהר לשנות את מדיניותו היות שהאינפלציה נמצאת ברמת היעד. "הכלכלה המשיכה לצמוח למרות אקלים גלובלי מאתגר. שוק העבודה האיתן, מאזנים חזקים במגזר הפרטי והורדות ריבית שכבר ביצעה הבנק המרכזי ממשיכים להוות מקורות חשובים של חוסן. עם זאת, חוסר הוודאות לגבי התחזית נמשך, במיוחד עקב מחלוקות סחר גלובליות ומתחים גיאופוליטיים מתמשכים", נאמר בהודעת הבנק המרכזי של אירופה.
• גוש היורו רשם צמיחה של 0.2% בתמ"ג ברבעון השלישי (יולי-ספטמבר), מעט מעל לציפיות של גידול של 0.1%. את הצמיחה הצנועה בגוש הובילו כלכלות ספרד וצרפת, כשמנגד הקיפאון בכלכלות גרמניה ואיטליה האט אותה.
• האבטלה בגוש היורו נותרה ללא שינוי בספטמבר, ברמה של 6.3%, הן לעומת חודש אוגוסט והן לעומת ספטמבר שנה שעברה. שיעור האבטלה בכל האיחוד האירופי (בו חברות 27 מדינות, מהן 20 גם כלולות בגוש היורו) עמד בספטמבר על 6%, ללא שינוי לעומת אוגוסט, אך מעל 5.9% לעומת התקופה במקבילה בשנה הקודמת.
• בריטניה- המכירות הקמעונאיות בבריטניה שאינן מזון צמחו ב-3.6% בהשוואה שנתית בספטמבר, קצב מהיר יותר מהממוצע השנתי של 2025 העומד על 2.8% ועולה משמעותית על ממוצע הצמיחה של 2024 שעמד על 1.0%.
• איטליה – האמון העסקי והצרכני באיטליה עלה בחודש אוקטובר, עולה על ציפיות האנליסטים ומספק איתות חיובי לכלכלה השלישית בגודלה בגוש האירו. מדד האמון העסקי המשולב, המשלב סקרים בענפי הייצור, הקמעונאות, הבנייה והשירותים, עלה ל-94.3 באוקטובר לעומת 93.7 בספטמבר. מנגד, כלכלת איטליה נותרה קפואה ברבעון השלישי של השנה. התמ"ג האיטלקי נותר ללא שינוי לעומת הרבעון השני, אם כי על בסיס שנתי עלה ב-0.4%.

• מה צפוי השבוע?

ביום שני: גוש היורו, גרמניה, צרפת, בריטניה, ספרד- מדד מנהלי הרכש בתעשייה.

ביום רביעי: גוש היורו – מדד מנהלי הרכש בשירותים, מדד המחירים ליצרן.    

גרמניה - מדד מנהלי הרכש בשירותים, הזמנות ממפעלים.

צרפת – מדד מנהלי הרכש בשירותים, ייצור תעשייתי.

ספרד, בריטניה - מדד מנהלי הרכש בשירותים.

ביום חמישי: גוש היורו – מכירות קמעונאיות.

גרמניה וספרד – ייצור תעשייתי.

בריטניה – החלטת הריבית של ה-BOE.

ביום שישי: גרמניה צרפת – המאזן המסחרי, יצוא ויבוא.

שווקים נוספים

• המסחר בבורסות אסיה נסגר ביום שישי במגמה מעורבת, בעוד משקיעים מנתחים את הפסקת האש במלחמת הסחר בין סין לארה"ב לאחר הפגישה בין נשיאי המעצמות טראמפ ושי ג'ינפינג. בסיכום שבועי, מדד ניקיי 225 היפני עלה ב-6.3% מדד קוספי (קוריאה) עלה ב-2%, מדד האנג סנג (הונג קונג) ירד ב-1%, מדד ניפטי (הודו) ירד ב0.3%, מדד CSI300 (סין) ירד ב0.4%, מדד ASX200 (אוסטרליה) ירד ב1.5%.
• התפתחויות במלחמת הסחר – פריצת דרך בפגישת נשיאי ארה"ב וסין - נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז בסוף השבוע כי הושגה פריצת דרךבפגישתו עם מקבילו הסיני שי ג'ינפינג. לאחר הפגישה, הסכימה וושינגטון להפחית חלק מהמכסים שהטילה על יבוא מסין בתמורה לכך שבייג'ין תחדש את היבוא של פולי סויה מארה"ב, תקפיא את ההגבלות על יצוא מינרלים נדירים ותפעל לעצירת זרימת פנטניל — משכך כאבים קטלני במיוחד — מגבולותיה.

 "בעיית המינרלים הנדירים יושבה", אמר טראמפ, והוסיף כי זהו הסכם לשנה אחת שייערך עליו משא ומתן מדי שנה. המכסים הקשורים לפנטניל יופחתו מ-20% ל-10%, וייכנסו לתוקף באופן מיידי, אמר טראמפ, כך שהמכס על יבוא סיני לארה"ב ירד מ-57% ל-47%. בתמורה, אמר כי בייג'ינג "תעבוד קשה מאוד כדי לעצור את הסחר הבלתי חוקי בפנטניל" וכאמור, תחדש את הרכישות של פולי סויה ומוצרים חקלאיים אמריקאים אחרים.

עם זאת, טראמפ ושי למעשה לא הודיעו על הסכם סחר בין המדינות, אלא על התקדמות במגעים בין הצדדים והסכמות לשינויים ביחסי הסחר שלהן. בסיום פגישתם בדרום קוריאה, אמר טראמפ כי ארה"ב תוכל לחתום על הסכם סחר עם סין "די בקרוב".

טראמפ גם הודיע על הסכם סחר עם דרום קוריאה. במסגרת העסקה עם וושינגטון, סיאול אמרה כי תשקיע 200 מיליארד $ בארה"ב, עם תקרת השקעה שנתית של 20 מיליארד $ בשנה. ראש הסגל של הנשיא לי אישר כי "הגענו להבנות על הפרטים" וציין כי אלה כוללים הפחתה של שיעור המכס על יבוא תוצרת קוריאנית לארה"ב מ-25% ל-15%.

במקביל, התפתחויות גם מול יפן. מדד ניקיי 225 ביפן חצה השבוע את הרף של 51 אלף נקודות בראשונה אי פעם. העלייה באה בעקבות הסכם מסגרת ליצוא מתכות נדירות שעליו חתמה ראשת הממשלה סנאה טקאיצ'י עם הנשיא טראמפ וציפייה להקלות נוספות ביחסי הסחר עם ארה"ב. השניים חתמו על הסכם שבמסגרתו יוטלו על הייצוא של יפן לארה"ב מכסים של 15%, ויפן תקים קרן בשווי 550 מיליארד $ להשקעות בארה"ב.

במקביל לסיכום עם  טראמפ, סין הרחיבה את הסכם הסחר של דרום-מזרח אסיה: סין חתמה בתחילת השבוע על גרסה מורחבת של הסכם הסחר החופשי עם ארגון מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) והציעה להרחיב את קשריה הכלכליים עם החברות בו.

בכינוס שנעל את פסגת ASEAN בקואלה לומפור, בירת מלזיה, אמר ראש ממשלת סין, לי צ'יאנג, כי הידוק שיתוף פעולה עם סין יסייע להתגבר על חוסר הוודאות בזירה הכלכלית הגלובלית. "הבחירה בעימות על פני סולידריות לא תועיל לאיש", העיר לי בעקיצה לארה"ב, שאותה האשים במרומז בסחיטה כלכלית ובבריונות.

המסמך שעליו חתמו נציגי ASEAN היום הוא גלגול שלישי של הסכם מ-2002 שנכנס לתוקף לפני 15 שנה. היקף הסחר הדו צדדי בין סין למדינות דרום-מזרח אסיה זינק מכ-240 מיליארד דולר ב-2010 לקרוב לטריליון דולר כיום.

העדכון החדש להסכם כולל הרחבה של שיתוף הפעולה בתחומי מסחר דיגיטלי, כלכלה "ירוקה" וכן סיוע לעסקים קטנים ובינוניים - המהווים את החלק הארי של החברות הפועלות במדינות האזור.

נתוני מקרו שפורסמו השבוע 

• יפן - מדד אמון הצרכנים עלה באוק' מ-35.3 ל-35.8 נק' (צפי 35.5). הבנק המרכזי של יפן הותיר את הריבית ללא שינוי, בהתאם לצפיות, ברמה של 0.5%. עם זאת, נגיד הבנק אותת כי תיתכן העלאת ריבית בדצמבר, בהתאם לתחזית של השכר במדינה בשנה הבאה.
• סין - רווחי המגזר התעשייתי בסין זינקו ב-21.6% בשנה שהסתיימה בספטמבר. הזינוק החד הגיע בהמשך להתאוששות חזקה שנרשמה באוגוסט, עם קפיצה שנתית של 20.4%, העלייה הגדולה ביותר מאז נובמבר 2023. הייצור התעשייתי בסין התכווץ יותר מהצפוי באוקטובר לשפל של חמישה חודשים, על רקע העלייה בחודש האחרון במתיחות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. מדד מנהלי הרכש הרשמי הגיע ל-49 נקודות, לעומת תחזית של 49.6. כל נתון מעל 50 נקודות מצביע על צמיחה, וכל נתון מתחתיו מראה כי הפעילות מתכווצת. הייצור התעשייתי בסין נותר מתחת ל-50 נקודות מאז אפריל, כשטראמפ הכריז על מכסים במסגרת מה שהוא כינה "יום השחרור".
• אוסטרליה - האינפלציה השנתית עלתה בספט' מ-3.0% ל-3.5%.
• דרום קוריאה –פרסמה נתוני תמ"ג טובים מהצפוי שהראו את קצב ההתרחבות המהיר ביותר שלה זה יותר משנה. התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של דרום קוריאה צמח ב-1.7% ברבעון השלישי בהשוואה לשנה שעברה. מדובר בעלייה גבוהה מהתחזיות, שצפו עלייה של 0.9% בלבד. המכירות הקמעונאיות בשנה שהסתיימה בספט' עלו ב-7.7%, לעומת עלייה שנתית של 3.7% שנרשמה בחודש שעבר.
• הודו - הייצור התעשייתי בשנה שהסתיימה בספטמבר עלה ב-4.0% (צפי 2.9%), לעומת עלייה שנתית של 4.1% שנרשמה בחודש שעבר.

• מה צפוי השבוע?

ביום שני: סין והודו - מדד מנהלי הרכש בתעשייה

ביום שלישי : יפן – מדד מנהלי הרכש בתעשייה.

קוריאה הדרומית – אינפלציה ואינפלציית ליבה.

ביום רביעי: סין - מדד מנהלי הרכש בשירותים.

ביום חמישי: יפן והודו – מדד מנהלי הרכש בשירותים.

ביום שישי: סין – המאזן המסחרי, יצוא ויבוא.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY שעוקב אחר שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט עלה השבוע ב- 0.9% (מתחילת השנה המדד ירד ב-8.0%).
• בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק מול הדולר בכ- 1.4% לשער של 3.24 ₪ לדולר, ומול היורו ב-1.9%, לשער של 3.75 ₪ ליורו על רקע המשך יישומו של השלב הראשון בהסכם הפסק האש מול חמאס.
• מחיר הנפט ירד השבוע. בסיכום שבועי, ירד מחיר הנפט האמריקאי (WTI) ב-0.8% למחיר של 61 $ לחבית.

מחיר הזהב המשיך לרדת השבוע ובסיכום שבועי, ירד מחירה של אונקיית זהב ב-2.7% למחיר של 4,002.9$. מחיר הזהב נסק בכ-52% מתחילת 2025, לאחר שסיכונים מתמשכים בתחומי הסחר, הכלכלה והגיאופוליטיקה הגבירו את הביקוש למתכת היקרה, הנחשבת למקלט עבור המשקיעים בעתות משבר. הזהב נמצא בדרכו לזינוק השנתי החד ביותר מאז 1979 – שנה שבמהלכה נסק ב-127% על רקע המהפכה האיסלמית באיראן, פלישת ברית המועצות לאפגניסטאן, וזינוק באינפלציה במדינות המערב.