מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

  • הבחירות בארה"ב עשויות לטלטל את השווקים בכל רחבי העולם. בינתיים בישראל השוק מטפס.
    בארה"ב ננעל שבוע שלילי. מדד S&P500 איבד 1.4% וננעל בשישי על 5,758 נק'. מדד נאסד"ק הרחב ירד 1.5% ואילו מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, הוסיף 0.1%. באירופה מדד יורוסטוקס 50 השיל 1.3% ועם תשואה של 7.9% בלבד מתחילת השנה, הוא מצוי הרחק מאחוריי מקביליו מארה"ב. באסיה מדד ניקיי 225 היפני הוסיף 0.4% (13.7% YTD) ואילו בסין מדד CSI300 השיל 1.7% (12.9% YTD).
    עליות בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 סיים בעליה שבועית של כ-2.3% וכבר מציג מתחילת השנה תשואה מרשימה של 17.3%. כמו כן, השבוע מניות הבנקים זינקו 5% והנדל"ן קפץ 6.6%.
  • במסחר השבועי במט"ח: תיסוף - הדולר איבד 0.6% ביחס לשקל וננעל על 3.761 ₪ (יציג בשישי).
  • בחירות בארה"ב: טראמפ נתפס כמוביל אך המרוץ עוד פתוח - למרות אי הוודאות לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב ביום שלישי, חלק מהמשקיעים כבר לוקחים פוזיציה ומצטיידים בתחומים שצפויים ליהנות מניצחון רפובליקני כגון מניות פיננסים ומטבעות דיגיטליים. עם זאת, ניצחון של טראמפ עשוי לטלטל את השווקים בכל רחבי העולם עקב היותו בלתי צפוי ובשל רצונו לשנות את הסדר העולמי הקיים. בשווקים קיים חשש שטראמפ ילבה מחדש את האינפלציה, בעיקר עקב הטלת מכסים על הסחר העולמי. מנגד, האריס צפויה להיות שקולה וזהירה יותר ולהמשיך את הקו המדיני והכלכלי של ביידן, לפחות בתחילת הקדנציה.
  • ישראל: התקציב ל-2025 מתגבש וכולל גירעון של 4.3% - התקציב חייב להכיל מספיק התאמות וקיצוצים כדי לצמצם את הגירעון המבהיל שישראל נקלעה אליו (8.5% מהתוצר) וכדי לשכנע את חברות הדירוג הבינלאומיות שהרע ביותר כבר מאחורינו. התקציב יכיל התאמות בסך כולל של כ-37 מיליארד ₪ כדי להגיע ליעד גירעון של 4.3%. השלב הבא והמאתגר לא פחות הוא לאשר את מסגרת התקציב בכנסת.
  • מה צפוי השבוע - ארה"ב - ביום שלישי בחירות וביום חמישי החלטת ריבית. בין לבין נקבל עוד עשרות דיווחים כספיים במסגרת עונת הדוחות. בישראל - יתפרסמו יתרות המט"ח שבידי בנק ישראל ומכירות קמעונאיות. עיקר העניין מן הסתם יופנה לארה"ב שם לבחירות ביום שלישי צפויה להיות השפעה משמעותית על הנעשה בישראל.

  • ארה"ב
  • שבוע שלילי בוול סטריט. מדדי נאסד"ק (נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100) רשמו ירידה שבועית (של 1.5% ו-1.6% בהתאמה) ונעלו שבוע אדום ראשון לאחר 7 שבועות ירוקים ברציפות. גם מדד S&P500 נסחר בירידות בשבוע שחלף ואיבד 1.4% בעוד מדד דאו ג'ונס הסתפק בירידה של 0.1% השבוע. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, הפתיע לטובה השבוע ובניגוד למגמה הוסיף 0.1% בסיכום שבועי וזאת למרות המשך עליית התשואות באגרות החוב האמריקאיות הממשלתיות.
    תשואות ה-Treasuries המשיכו לטפס גם השבוע, כשהתשואה ל-10 שנים זינקה השבוע ב-10 נ"ב נוספות ל-4.38% ואילו התשואה לשנתיים עלתה השבוע בכ-7 נ"ב, ל-4.2%. עקום התשואות מציג מזה מספר חודשים שיפוע "נורמלי" (הוא עולה משמאל לימין), כשפער התשואות של האג"ח ל-10 שנים ממשיך לעלות מול תשואת השנתיים ומתייצב סביב כ-18 נ"ב.

  • סיכום חודש אוקטובר - יום חמישי היה יום המסחר האחרון של אוקטובר כך שניתן לסכם את המסחר החודשי ומתחילת השנה: מדד נאסד"ק 100 ירד באוק' 0.85% ומתחילת השנה עלה 19%, מדד S&P500 השיל אחוז מערכו החודש אך מתחילת השנה עלה בכ-20% והדאו ג'ונס ירד באוק' 1.3% ומתחילת השנה עלה 11.6%. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000 הציג את הביצועים הנמוכים מבין המדדים העיקריים כשבאוק' ירד כ- 1.5% ומתחילת השנה עלה כ- 9%.
  • בחירות בארה"ב. ביום שלישי השבוע יתקיימו הבחירות בארה"ב כשחוסר הוודאות לגבי זהות המועמד שינצח נמצא בשיא. הסקרים מתקשים לסמן בבירור מועמד מוביל מה שמעלה חשש שמא גם בתום יום שלישי לא יתקבלו תוצאות ברורות. למרות אי הוודאות, חלק מהמשקיעים כבר לוקחים פוזיציה ומצטיידים בתחומים שצפויים ליהנות מניצחון רפובליקני כגון מניות פיננסים ומטבעות דיגיטליים. עם זאת, ניצחון של טראמפ עשוי לטלטל את השווקים בכל רחבי העולם עקב היותו בלתי צפוי ובשל רצונו לשנות את הסדר העולמי הקיים. בשווקים קיים חשש שטראמפ ילבה מחדש את האינפלציה, בעיקר עקב הטלת מכסים על הסחר העולמי. מנגד, האריס צפויה להיות שקולה וזהירה יותר ולהמשיך את הקו המדיני והכלכלי של ביידן, לפחות בתחילת הקדנציה.
  • עונת הדו"חות מתקדמת באופן חיובי למדי, כש-350 מהחברות במדד S&P500 (70%) כבר פרסמו את תוצאותיהן. כ- 52% מהן היכו את תחזית ההכנסות ו-75% מהן הכו את תחזית הרווח. עוד עולה מהנתונים שפורסמו, ש- 70% מהחברות שפרסמו הגדילו את הרווח בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ובסך הכל הרווח גדל בכ- 8.3% והמכירות גדלו בכ- 5%. בשבוע שעבר פרסמו את תוצאותיהן 5 ענקיות מתוך "7 המופלאות" (אלפאבית, מטא, מיקרוסופט, אפל ואמזון) ובמאמר כללי ניכר שהן ממשיכות להציג נתונים חזקים באופן בולט.

  • מדיניות מוניטרית

    הבנק הפדרלי מתכנס לישיבות מדיניות (FOMC) שמונה פעמים בשנה בימים שלישי ורביעי בשבוע והודעת הריבית נמסרת תמיד ביום רביעי בערב. הפעם, ביום שלישי הקרוב יתקיימו הבחירות לנשיאות ולכן הישיבה האמורה תתקיים בימים רביעי-חמישי וההודעה תימסר ביום חמישי בערב (8 לפי שעוננו). כעת, החוזים על הריבית מתמחרים סיכוי של 97% שהריבית תרד ב-0.25% בישיבה הקרובה וסיכוי של כ-85% להורדת ריבית נוספת של 0.25% בישיבה שתתקיים ב- 18.12.24. כלומר, הריבית השבוע תרד בוודאות גבוהה מאוד, אך יהיה מעניין לשמוע מה יגיד הנגיד פאוול על מאזן הסיכונים של יעדי הפד: מצד אחד, מדיניות שנועדה להבטיח תעסוקה מקסימלית ומצד שני שמירה על יציבות מחירים וזאת בעקבות נתון המשרות החלש שפורסם ביום שישי (על כך בהמשך).
    במהלך השבוע שעבר, ראינו זינוק בתשואות האג"ח והתשואה ל-10 שנים עלתה ל-4.38% כאשר במהלך חודש אוקטובר תשואת ה- 10 שנים זינקה בלא פחות מ-60 נ"ב. ביום שישי, עם פרסום נתוני דו"ח התעסוקה התנודתיות בתשואות זינקה. עם פרסום הנתון, תשואת ה- 10 שנים צנחה מרמה של 4.315% ל- 4.226% ובסיום יום המסחר ננעלה ברמה של 4.38%. הניסיון להסביר את עליית התשואות כלל בין השאר את חוסר הוודאות לגבי הבחירות הקרבות, החשש מגידול בגירעון, קיבעון של הנתון האינפלציוני - PCE Core לעומת צפי שיירד מעט ויתקרב ליעד של הפד, נתונים חזקים בחלק מנתוני מנהלי מדדי הרכש ISM ועוד. עם זאת, יתכן שהתשואות עלו בעוצמה מעט חריגה בהתייחס למכלול הנתונים וההערכות.

  • נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

    השבוע שעבר החל עם פרסומם של נתוני הדיור ביום שלישי. מדד מחירי הבתים של קייס שילר עלה בשנה האחרונה 5.20%, פחות מ-5.93% בחודש שעבר, אך יותר מצפי ל-5.10%. מספר המשרות הפנויות ירד בספטמבר מ-7.86 מיליון ל-7.44 מיליון (צפי 8.0 מיליון). מדד אמון הצרכנים זינק באוקטובר מ-99.2 ל-108.7 נק' (צפי 99.5 נק'). ביום רביעי פורסם נתון הצמיחה לרבעון השלישי, שהצביע על התמתנות קלה לעומת הרבעון השני. הצמיחה ברבעון השלישי (אומדן ראשון מתוך שלושה) הגיעה ל- 2.8% לעומת 3% ברבעון השני ונמוך מעט מהצפי ל- 2.9%. הצריכה הפרטית ברבעון 3 זינקה ב-3.7%, הרבה מעל 2.8% ברבעון 2 וצפי ל-3.3%. כמו כן, ביום רביעי פורסמו נתוני התעסוקה במגזר הפרטי ועפ"י דוח ה- ADP נוספו בסקטור הפרטי 233 אלף משרות באוקטובר. הרבה יותר מצפי ל-111 אלף ו-159 אלף בספטמבר.
    ביום חמישי פורסם מדד האינפלציה המועדף על הפד - מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE) שטיפס, כצפוי, ב-2.1% בשנה שהסתיימה בספטמבר, העלייה השנתית המתונה ביותר מאז החודשים הראשונים של 2021. מדד הליבה,PCE Core , שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה, עלה ב-2.7% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר, מעט מעל לצפי שיירד ל- 2.6%.
    וביום שישי פורסם הדו"ח שכולם חיכו לו, דו"ח התעסוקה החודשי, שהצביע על המשך היחלשות בשוק העבודה. למשק האמריקאי נוספו רק 12 אלף משרות, הרבה מתחת לצפי שהיה נמוך מלכתחילה ועמד על 100 אלף משרות. כמו כן, נתון ספטמבר עודכן כלפי מטה ב- 31 אלף משרות ונתוני אוגוסט תוקנו אף הם כלפי מטה, לגידול של 78 אלף משרות לעומת תוספת של 159 אלף משרות שעליה דווח במקור. המשמעות היא, גריעה של כ- 112 אלף משרות. ההסבר שניתן היה שסופות ההוריקן "הלין" ו"מילטון" וכן שביתת המכונאים בבואינג הכבידו של שוק התעסוקה. לכן הנתון נתפס כחריג שיתכן שאינו מעיד על הכיוון הכללי. נתונים נוספים שפורסמו ואשר כלולים בדו"ח התעסוקה כללו את שיעור האבטלה שנותר כצפוי ללא שינוי ברמה של 4.1% ואילו השכר השעתי הממוצע טיפס ב- 0.4%, מעל לתחזית לעלייה ב- 0.3%. בחישוב שנתי השכר השעתי טיפס ב- 4%.

  • עדכוני מדדים: אנבידיה תחליף את אינטל במדד דאו ג'ונס. הדבר צפוי לקרות ב-8 בנובמבר. מדובר במהלך שמשקף את הפריחה בתחום הבינה המלאכותית, ואת השינוי המתחולל בתעשיית השבבים כאשר הביקוש לשבבים מורכבים לתעשיית הבינה המלאכותית עולה על זה של השבבים ה"טיפשים". עם הוספת אנבידיה למדד, יימצאו בו ארבע מתוך שש חברות הטק ששוות טריליון דולר לפחות, הכולל את אפל, מייקרוספט ואמזון. השתיים שאינן כלולות בו הן אלפבית ומטא.

  • מעונת הדוחות: מניית אפל פרסמה ביום חמישי לאחר המסחר את התוצאות הפיננסיות שלה לרבעון הרביעי לשנת 2024, לפי החלוקה הפיסקלית שלה. החב' דיווחה על הכנסות של 94.9 מיליארד $ ורווח למניה של 1.64 $, מעט מעל הצפי. עם זאת, הרווח הנקי ירד בשל העובדה שהייתה צריכה לשלם את מס האיחוד האירופי. שולי הרווח הגולמי היו 46.2%, מעל התחזיות של 46.0%. המניה הגיבה בירידות. מייקרוסופט גם הגיבה בירידות לאחר שדיווחה ביום רביעי לאחר המסחר על צמיחה של 16% בהכנסות הרבעון הפיסקאלי ה-1, עלייה של כ- 11% ברווח הנקי - שניהם מעל הציפיות, והכתה גם בשורת הרווח למנייה. עם זאת המניה ירדה מאחר והחברה פרסמה תחזית מאכזבת קדימה. בסוף המסחר של יום רביעי גם מטא (פייסבוק) פרסמה דוחות בהן הכתה את תחזיות האנליסטים הן בהכנסות והן ברווחים. החב' דיווחה על צמיחה של 17% בהכנסות הרבעון ה-3 ועל עלייה של כ- 35% ברווח הנקי. הרווח למנייה עמד על 6.03 $ (לעומת צפי 5.25$). החברה גם דיווחה על עלייה של 5% במספר המשתמשים הפעילים היומיים בפלטפורמות שלה ל- 3.29 מיליון משתמשים כאשר בשוק ציפו ל- 3.31 מיליון. הענקית הרביעית שדיווחה בשבוע שעבר היא אמזון שרשמה הכנסות של 158.9 מיליארד $ לרבעון שהסתיים ב-30 בספטמבר, יותר מהתחזית שעמדה על 157.28 מיליארד $. הרווח הנקי של החברה עמד על 15.3 מיליארד $, בהשוואה ל-12.21 מיליארד $ שציפו האנליסטים ול-9.9 מיליארד $ ברבעון המקביל אשתקד.

  • מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב
    עיקר העניין יופנה לבחירות ביום שלישי וגם להחלטת הריבית ביום חמישי.
    במקביל עונת הדו"חות עדיין בעיצומה והשבוע צפויות לפרסם כ- 100 חברות, וביניהן מריוט, AIG, ופלאנטיר ביוםב', דופונט, YUM! ו- SMCI ביום ג'. החברות CVS, טבע, טויוטה וקוואלקום צפויות לפרסם ביום רביעי וביום חמישי יפרסמו בין השאר, מודרנה, הליבורטון ופינטרסט.
    בזירת המקרו – ביום שני – יפורסמו נתוני הזמנות מפעלים, ומוצרי בני קיימא. ביום שלישי – יפורסם המאזן המסחרי, נתוני מדדי מנהלי הרכש של ISM בשירותים. ביום רביעי – מדדי מנהלי הרכש בשירותים והמשולב של S&PGlobal. ביום חמישי – הודעת הריבית של ה- FOMC ואשראי צרכני. יום שישי – מדדים שונים של אוני' מישיגן הכוללים את מדד הסנטימנט, המצב הנוכחי, מדד הציפיות ותחזית האינפלציה לשנה ולחמש שנים.

  • ישראל

שבוע המסחר בת"א התנהל בעליות שערים ב-4 מתוך 5 ימי המסחר האחרונים. ברקע למגמה החיובית היו דיווחים אודות מו"מ המתנהל לקראת הפסקת אש בצפון. מדד ת"א 125 סיים בעלייה שבועית של 2.8% מה שהביא את מדד הדגל המקומי להציג תשואה נאה מתחילת השנה, 17.3%, למרות האירועים הביטחוניים החמורים וההרעה הכלכלית. מדד מניות היתרSME60 זינק בשבוע שחלף ב-4.3% (לאחר 1.7% בשבוע שקדם) והוא מציג תשואה של 22.5% מתחילת השנה.
בגזרת המדדים הסקטוריאליים, מדד מניות הבנקים ממשיך להרשים עם עליה שבועית של 5% (24.9% מתחילת השנה) ומדד מניות הנדל"ן זינק ב-6.6% אך הוא עדיין הרחק מאחור עם תשואה של 12.7% מתחילת השנה.
בשוק האג"ח המקומי נרשמו בעיקר עליות שערים בשבוע שחלף, בדגש על החוב הממשלתי ועם יתרון לאפיק השקלי. באפיק החוב הממשלתי מדד תל גוב צמוד עלה 0.36% ואילו תל גוב שקלי קפץ 0.7%. גם האפיק הקונצרני נשלט ע"י החוב הלא צמוד כאשר תלבונד שקלי עלה 0.3%, תלבונד שקלי 50 הוסיף 0.35% ואילו תל בונד 60 הצמוד התממש קלות.

מאקרו מקומי
תחזית אינפלציה - ביום שלישי פורסמה תחזית האינפלציה מהמקורות השונים (=ממוצע תחזיות של כלכלנים שמחושב ע"י בנק ישראל) לפיה ציפיות הכלכלנים לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים עלתה בחודש אוקטובר ל-3.1%, לעומת 3.0% בחודש שעבר. כמו כן,
הצמיחה נחלשת - הכלכלן הראשי באוצר פרסם ביום שלישי עדכון לתחזיות הצמיחה לשנים 2024 ו-2025 ל-0.4% ו-4.3% בהתאמה. מדובר בעדכון פסימי במיוחד, אחרי שרק בחודש שעבר עודכנה תחזית הצמיחה השנה מ-1.9% ל-1.1%.
אבטלה וייצור תעשייתי – אלו פורסמו ביום ד' כאשר שיעור האבטלה עלה מעט בספטמבר, מ-2.6% ל-2.7% ושיעור האבטלה הרחב שנולד בשנת הקורונה טיפס מ-4% ל-4.6%. כמו כן, הייצור התעשייתי באוג' התכווץ ב-0.8%.
המדד המשולב - ביום חמישי פורסם המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק שהצביע על ירידה של 0.3% בחודש ספטמבר כאשר בנוסף, נתון חודש שעבר עודכן ועבר "מהפך" מנתון חיובי (0.23%) לנתון שלילי (0.42%). המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור סינתטי לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 12 אינדיקטורים שונים במטרה לתת תמונת מצב כללית אודות מקורות הצמיחה.
שוק החוב המקומי
בניגוד לארה"ב ואירופה, שוק החוב המקומי אינו צפוי ליהנות מירידה בשיעור הריבית בזמן הנראה לעין והוא אף סבל מתקופה קצרה שבה האינפלציה שבה וטיפסה.
למרות זאת, התשואות מתחילת השנה סבירות בהחלט בעיקר בשל הריבית שנותרה גבוהה והעמידות היחסית שמפגינה הכלכלה הישראלית ביחס למציאות המאתגרת.

הממשלה אישרה את תקציב 2025 עם יעד גירעון של 4.3%
נדמה כי מעולם בעבר לא יוחסה כ"כ הרבה חשיבות לתקציב הממשלה. התקציב החדש חייב להכיל מספיק התאמות וקיצוצים כדי לצמצם את הגירעון המבהיל שישראל נקלעה אליו (8.5% מהתוצר) בשל המלחמה וההתנהלות הפיסקלית הלקויה של הממשלה וכדי לשכנע את חברות הדירוג הבינלאומיות שהרע ביותר כבר מאחורינו. בכל מקרה, הממשלה אישרה מסגרת לתקציב 2025 בסכום כולל של 607.4 מיליארד שקלים, שיכיל התאמות בסך כולל של כ-37 מיליארד ₪. הכוונה המוצהרת הייתה לקצץ 40 מיליארד ₪ ע"מ לצמצם את הגירעון לשיעור של 4.0% בסוף שנת 2025 אולם במהלך הדיון, יעד הגירעון הועלה ל-4.3% ע"מ להימנע מקיצוצים נוספים. ההתאמות כוללות, בין השאר, הקפאת מדרגות מס והטבות מס שונות, הגדלת גביית ביטוח לאומי, הקפאת שכר במגזר הציבורי, ביטול שני ימי הבראה, הגדלת מס בריאות ב-0.15% וכן העלאת המע"מ באחוז מ-17% ל-18% (כל העלאה של אחוז במע"מ מייצרת הכנסות למדינה בסך של כ-7 מיליארד ₪). בשורה התחתונה, כל משפחה עובדת בישראל תיאלץ לשלם כמה אלפי ₪ נוספים בשנה. השלב הבא והמאתגר לא פחות הוא לאשר את מסגרת התקציב ב-3 קריאות בכנסת.

  • מה צפוי השבוע:
    בישראל צפויים להתפרסם שני נתוני מקרו שאינם בעלי חשיבות מיוחדת. הראשון, יתרות המט"ח שבידי בנק ישראל (נתון קודם 220.4 מיליארד $) והשני, מכירות קמעונאיות בחודש ספטמבר לאחר שבאוג' נרשם נתון שלילי בשיעור של 4.9%.
    עיקר העניין מן הסתם יופנה לארה"ב שם לבחירות ביום שלישי פוטנציאל לטלטל את שוקי ההון בכל העולם כמו גם בישראל.

אני מסכים לקבל במייל ובהודעות SMS  דברי פרסומת והצעות שיווקיות מטעם הבנק. לתשומת לבך, לא חלה עליך חובה חוקית למסור את הפרטים הנדרשים והדבר תלוי ברצונך ובהסכמתך. ​הפרטים שתמסור ישמשו לצורך התאמת השירותים שהבנק יוכל להציע לך ולמשלוח דברי פרסומת והצעות שיווקיות מטעם הבנק (בכפוף להסכמתך לעיל). פרטים אלו יוחזקו, כולם או חלקם במאגרי המידע של הבנק.

פרסום זה אינו מהווה המלצה, יעוץ או חוות דעת בנוגע לכדאיות השקעות ואינו יכול לבוא במקום יעוץ השקעות המותאם לנתוניו, צרכיו ומטרותיו של כל אדם ואין להסתמך עליו לצורך ביצוע פעולות על פי האמור בו או כתחליף לייעוץ המותאם לנתוניו, צרכיו ומטרותיו של כל אדם. הבנק אינו מתחייב כי פעולה בהתאם לפרסום ו/או בהסתמך עליו תניב תשואה מסוימת או מינימאלית וייתכן כי השקעה בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המפורטים בפרסומי היחידה, ככל שמפורטים, יכול שתהיה השקעה הכרוכה בסיכונים מיוחדים. הבנק לא יהיה אחראי בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה משימוש בפרסום זה. הבנק, תאגידים הקשורים לבנק, בעלי מניותיו וחברות בשליטתם עוסקים בין היתר בניהול השקעות. מובהר כי פרסומי היחידה עשויים לכלול התייחסות או סקירות של ניירות ערך, המונפקים על ידי מי מהתאגידים האמורים או ע"י הבנק.