מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

•    עליות שערים נאות נרשמו בסיכום שבועי במרבית הבורסות ברחבי העולם כשברקע גובר הצפי שארה"ב עשויה לסיים בקרוב את המלחמה במפרץ הפרסי וזאת למרות שמחר יפקע האולטימטום שטראמפ הציב בפני אירן. בבורסה בת"א, שבוע המסחר המקוצר לרגל חג הפסח הסתכם בעליות שערים נאות.
•    בשווקים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) קפץ 3% בשבוע שחלף (1.7%- מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 עלה 3.4% (3.8%- מתחילת השנה) ונאסד"ק זינק 4.4% (5.9%- מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 עלה 3.4% בשבוע שעבר (1.7%- מתחילת השנה). 
בבורסה בת"א עליות –  מדד ת"א 125 עלה 2.2% (12.1%+ מתחילת השנה), ת"א בנקים הוסיף 0.9% ות"א נדל"ן עלה 2.2%.
•    ארה"ב: דוח תעסוקה חזק – עם תוספת של 178 אלף משרות במרץ, הדוח היכה את התחזיות המוקדמות ולאחריו, הדולר התחזק ותשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו. ברקע, עלו שוב הציפיות בשוק לכך שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית השנה במקום להוריד אותה (לתרחיש זה קיימת כעת הסתברות של 12%).
•    בישראל: הריבית נותרה ללא שינוי – בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי כצפוי בשיעור של 4%. לאור התארכות המלחמה, תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מטה מ-3.3% ל־3.8% ב־2026 ול־5.5% ב־2027.
•    מה צפוי השבוע? בארה"ב – ביום חמישי תתפרסם אינפלצית ה-PCE וכן התמ"ג רבעון רביעי, ביום שישי מדד המחירים לצרכן (CPI). בישראל – שבוע מסחר חלקי לרגל החג.

ארה"ב
שוק המניות בארה"ב השלים את הזינוק השבועי החד ביותר מזה ארבעה חודשים, וסגר שבוע חיובי ראשון מאז פרוץ המלחמה במזרח התיכון, על רקע התגברות ציפיות המשקיעים כי המלחמה תגיע לסיומה בשבועות הקרובים.
בסיכום שבוע המסחר, מדד נאסד"ק קפץ בסיכום שבועי ב-4.4%, ומדד דאו ג'ונס עלה ב-3%. מדד S&P 500 הוסיף 3.4%, העלייה השבועית החדה ביותר מאז נובמבר 2025, וגם קטע בכך רצף של חמישה שבועות של ירידות – הרצף השבועי השלילי הארוך ביותר מאז 2022.
בסיכום חודשי, שוק המניות בארה"ב סגר את החודש הגרוע ביותר מאז 2022, לאחר שהזינוק במחירי הנפט בעקבות המלחמה הציתו מחדש את החששות מפני התגברות האינפלציה, וגרמו להתפוגגות הציפיות לכך שהבנק הפדרלי יוריד את הריבית השנה. במהלך חודש מרץ כולו ירד מדד נאסד"ק ב-4.8%, ומדד דאו ג'ונס נסוג ב-5.4%. מדד S&P 500 צנח ב-5.1% במהלך מרץ - הנפילה החודשית החדה ביותר מאז ספטמבר 2022. בסיכום רבעוני, נפל נאסד"ק ב-7.1% ברבעון הראשון של השנה, דאו ג'ונס איבד 3.6% ו-S&P 500 ירד ב-4.6%. עבור השניים האחרונים היו אלו הנפילות הרבעוניות החדות ביותר מאז 2022.
בשוק האג"ח בארה"ב במהלך מרץ, רשמו התשואות על האג"ח לשנתיים ול-10 שנים את הזינוק החודשי החד ביותר מאז 2024. בשבוע האחרון תשואות האג"ח ירדו – אך נתוני התעסוקה החזקים (פירוט בהמשך) בלמו את המהלך. התשואה על אג"ח ל-10 שנים ירדה מרמות של 4.348% בתחילת השבוע לרמות של 4.304% ביום חמישי, ולאחר פרסום נתוני דו"ח התעסוקה ביום שישי התשואות זינקו בכ-4 נ"ב ונסגרו על רמה של 4.34%. התשואה על האג"ח לשנתיים עלתה בסיכום שבועי לרמות של כ-3.84%.  
הדולר – מדד DXY, שמראה את ביצועי הדולר מול סל של 6 מטבעות מובילים, של שותפות סחר עיקריות של ארה"ב, סיים את השבוע ללא שינוי מהותי וירד ב0.1% , לרמה של 100.03.  

מחיר הדלק בארה"ב מעל ל-4 דולר לגלון  - המלחמה במזרח התיכון הקפיצה את מחירי הדלק בארה"ב, והמחיר הממוצע של גלון בנזין עלה אל מעל ל-4 דולר לגלון (1.06 דולר לליטר) לראשונה מזה יותר משלוש שנים. הפעם האחרונה שבה הדלק בארה"ב עלה אל מעל ל-4 דולר לגלון היתה באוגוסט 2022. המחירים עלו למשך זמן קצר אף ליותר מ-5 דולר לגלון ביוני אותה שנה, לאחר שפלישתה של רוסיה לאוקראינה הקפיצה את מחירי הנפט. 

מלחמת הסחר - ארה"ב הודיעה השבוע כי היא מטילה מכס של 25% על נגזרי פלדה, אלומיניום ונחושת ומכס של 100% על תרופות מוגנות בפטנט, תוך כיבוד פטורים קיימים. לפי התוכנית, תרופות פטנט והחומרים הפעילים שלהן כפופים למכס של 100%, אך קיימים מסלולים שיאפשרו ליצרניות התרופות להפחית או להימנע מהתשלום. הממשל יטיל מכס של 20% על חברות המתכננות להעביר ייצור לארה"ב, כאשר שיעור זה יעלה ל־100% בתוך ארבע שנים. חברות שכבר השלימו הסכמים להורדת מחירים או נמצאות במשא ומתן עם משרד הבריאות והשירותים האנושיים, ובמקביל מקימות ייצור מקומי, יהיו פטורות מהמכסים — בתנאי שהמפעלים יושלמו עד ינואר 2029
תקציב הביטחון הגדול בתולדות ארה"ב: טראמפ מבקש 1.5 טריליון דולר
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביקש ביום שישי באופן רשמי תקציב של 1.5 טריליון $ עבור הפנטגון לשנת הכספים הבאה (1 באוקטובר 2026 עד 30 בספטמבר 2027). אם יאושר, יהיה זה תקציב הביטחון הגדול ביותר בתולדות ארה״ב. במקביל הוא הציג קיצוצים בהיקף של כ־73 מיליארד דולר בהוצאות פדרליות שאינן ביטחוניות, כולל פגיעה במחקר בריאותי, חינוך מגיל גן עד תיכון והשכלה גבוהה, אנרגיה מתחדשת ומענקי אקלים, תוכנית אנרגיה לדיור לאוכלוסיות חלשות ומענקי פיתוח קהילתי. הקיצוצים מהווים ירידה של כ־10% מהשנה התקציבית הנוכחית.
המהלך מגיע בזמן שהקונגרס מתמודד עם עלויות הולכות ותופחות של המלחמה באיראן, השבתה מתמשכת של מחלקת ביטחון המולדת, והיערכות לבחירות האמצע הקרובות. תקציב שנת הכספים 2027 של הבית הלבן מציע גם עלייה של 44% בהוצאות הביטחון ובקשה לאישור תוספת של 350 מיליארד דולר לנשק צבאי ולהרחבת "בסיס התעשייה הביטחונית".

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
ביטחון הצרכנים בארה"ב השתפר במפתיע במרץ על רקע הערכת חיובית יותר של הצרכנים את מצבו של שוק התעסוקה. מדד ביטחון הצרכנים טיפס החודש לרמה של 91.8 נקודות, לעומת רמה של 91 נקודות בפברואר – כך מסרה חברת המחקר קונפרנס בורד. תחזית הכלכלנים הייתה לירידה של המדד לרמה של 87.5 נקודות, לעומת רמה של 91.2 נקודות שעליה דווח במקור בפברואר. 
הקצב השנתי של עליית מחירי הבתים האט בחודש הראשון של 2026. מדד קייס-שילר, העוקב אחרי מחירי הבתים ב-20 ערים גדולות בארה"ב, טיפס בינואר ב-0.9% לעומת החודש המקביל ב-2025, האטה לעומת קצב עלייה שנתי של 1.1% בדצמבר. 
מדדי מנהלי הרכש - הפעילות במגזר השירותים בארה"ב התכווצה במפתיע במרץ על רקע חוסר הוודאות הגיאופוליטי. מדד מנהלי הרכש (PMI) של מגזר השירותים נסוג בחודש שעבר לרמה של 49.8 נקודות, רמתו הנמוכה ביותר מאז ינואר 2023, לעומת רמה של 51.7 נקודות בפברואר, כאשר הצפי היתה לירידה קלה בלבד. מדד מתחת לרמה של 50 נקודות מצביע על התכווצות הפעילות במגזר, ואילו מדד מעל לרמה זו משקף צמיחה בפעילות הכלכלית.
הגירעון במאזן הסחר התרחב בפברואר ב-4.9% לעומת החודש הקודם, והסתכם ב-57.3 מיליארד דולר – פחות מתחזית הכלכלנים לגירעון של 61 מיליארד דולר. 
דוח תעסוקה חזק בחודש מרץ - שוק העבודה האמריקאי הפתיע לטובה עם תוספת של 178 אלף משרות במרץ(!), הרבה מעל הצפי שעמד על תוספת של כ-60 אלף משרות בלבד. שיעור האבטלה עמד על 4.3% במרץ, לעומת צפי ל-4.4%. זאת לעומת חודש פברואר, בו איבד המשק האמריקאי 133 אלף משרות. מגזר הבריאות היה אחראי לחלק ניכר מהצמיחה, כאשר הענף הוסיף 76 אלף משרות. 31 אלף מתוכן הן מיוחסות לאחיות שחזרו לעבוד אחרי ששבתו בפברואר. דוח התעסוקה אמנם מתייחס לחודש מרץ אך הוא עדיין לא משקף השפעה משמעותית של המלחמה באיראן. 
לאחר שפורסם דו"ח התעסוקה, שהיה כאמור חזק מהצפוי, הדולר התחזק מול מטבעות מרכזיים בעולם ותשואת האג"ח הממשלתיות האמריקאיות טיפסו לאחר שעלו שוב ציפיות בשווקים לכך שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית השנה במקום להוריד אותה. החוזים על הריבית הפדרלית, שמשקפים את ציפיות השוק מהריבית בארה"ב, מעניקים כעת הסתברות של 12% לכך שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית ב-0.25% עד סוף השנה, לעומת סיכוי אפסי שהעניקו לכך לפני פרסום הנתונים.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:
המלחמה בין ארה"ב לאיראן נכנסה לשבוע השישי ונראה שאנו נמצאים בשלב של הפעלת לחץ צבאי לצד ניסיונות למצוא "יציאה" מדינית. מאמצי התיווך האזוריים להפסקת האש לא צלחו עד כה ונציגי איראן אמרו בימים האחרונים כי איראן מוכנה לסיים את המלחמה אך דורשת ערבויות שלא יהיו תקיפות נוספות בעתיד מצד ארה"ב וישראל. במקביל, המסרים של נשיא ארה"ב טראמפ בימים האחרונים היו תקיפים אולם אינם עקביים. 
מצד אחד, טראמפ אמר כי "ארה"ב עוד לא התחילה להרוס את מה שנשאר באיראן" ואיים בהרחבת התקיפות. מצד שני, הוא גם אמר כי המלחמה עשויה להסתיים בתוך שבועיים–שלושה, אם הלחץ הצבאי יצליח. נראה כי טראמפ מחפש דרך יציאה מהמלחמה, אך לא רוצה להיראות כמי שנסוג בלי הישגים. 
בגזרת המאקרו - ביום רביעי צפוי פרסום פרוטוקול פגישת ועדת השוק הפתוח (FOMC) – אירוע מפתח שצפוי לשפוך אור על כיוון הריבית של הבנק המרכזי. ביום חמישי צפויים להתפרסם במקביל שלושה נתונים קריטיים: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית (PCE) שהינו מדד האינפלצה המועדף על הפד, התמ"ג (רבעוני) ותביעות ראשוניות לדמי אבטלה. ביום שישי צפוי להתפרסם מדד המחרים לצרכן (CPI) – נתון דרמטי שיחתום את השבוע וצפוי להשפיע על התנודתיות בשווקים. 

יומן הנתונים הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע
ביום שני – 06.04.2026 – מדדי ISM  במגזר הלא יצרני, 
ביום שלישי – 07.04.2026 – הזמנות מוצרים ברי קיימא (חודשי), מדד התעסוקה של ADP (שבועי), 
ביום רביעי – 08.04.2026 – מלאי נפט גולמי, פרוטוקול פגישת ועדת השוק הפתוח. 
ביום חמישי – 09.04.2026 – מדד הליבה של ההוצאה לצריכה הפרטית (PCE), תמ"ג (רבעוני), תביעות ראשוניות וחוזרות לדמי אבטלה, הוצאות אישיות, הכנסה פרטית, תביעות דמי אבטלה – ממוצע 4 שבועות, מלאים ומכירות סיטונאיות, מאזן הפד. 
ביום שישי – 10.04.2026 – מדד המחירים לצרכן (CPI), הזמנות ממפעלים, מדדי אוניברסיטת מישיגן (ציפיות האינפלציה, סנטימנט הצרכנים, מדד התנאים הנוכחיים). 

ישראל
הבורסה המקומית סיכמה את שבוע המסחר המקוצר לרגל חג הפסח, בעליות שערים נאות, כשברקע עליות בשוקי חו"ל. המגמה החיובית הגיעה למרות הנאום של טראמפ, שכלל  מסרים סותרים ולא הבהיר האם פניה של ארה"ב להמשך המלחמה או לסיומה. עם זאת, האולטימטום שהציב הנשיא טראמפ לאיראן, לפיו עליה לפתוח את מצר הורמוז לשיט בינלאומי, אמור לפוג מחר. לפי האולטימטום, אם איראן לא תיענה לדרישה זו, איראן תותקף באופן נרחב כולל פגיעה בתשתיות אנרגיה, תחנות כוח, ומתקני נפט וגז. הסלמה שכזו צפוייה להעיב על שוק המניות והאג"ח המקומי. 
ביום שישי, המסחר ננעל בעליות שערים בקרב רוב המדדים המובילים. מדד ת"א 35 עלה 2.2%, מדד ת"א 125 התחזק בכ-1.9% ומדד ת"א 90 הוסיף לערכו 1.1%. ברמה הסקטוריאלית בלטו בעלייה מדד הביטחוניות שזינק 3.8% ומדד הטכנולוגיה שעלה 3.7%. מנגד, המדד היחיד שסגר בתשואה שלילית היה מדד הפיננסים, שרשם ירידה קלה של 0.4%. מחזור המסחר הסתכם בסך של כ-2.5 מיליארד ₪.
בסיכום שבועי – מדדי הדגל עלו בשיעור של 2.2%. (מדד ת"א 125 הוסיף לערכו 12.1%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א 90 התחזק ב- 2.1% וחזר לטריטוריה ירוקה מתחילת השנה. ברמה הענפית, בלטו לחיוב: מדד ת"א טכנולוגיה שקפץ 3.1% ומיד אחריו המדדים נפט וגז וממניב ישראל שעלו בשיעור של 2.8% כל אחד. בצד השלילי, מדד הביטוח עם ירידה שבועית של 3%.
בשוק החוב נרשמו ביקושים. המדדים עלו והתשואות ירדו. התשואה של האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) ירדה קלות  מ-4.15% ל-4.13%. 
בשוק המט"ח המקומי -  השקל נחלש השבוע מול הדולר ומול היורו (פרטים בהמשך). 
השבוע צפוי שבוע מסחר מקוצר לרגל חג פסח השני, והוא יושפע מההתפתחויות בגיזרה מול איראן וחיזבאללה, וכן מהמסחר בשוקי העולם לאחר פרסום דו"ח התעסוקה החזק בארה"ב. 

ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4% כצפוי והעביר מסר ניצי, על רקע סיכוני המלחמה והעלייה ברמת האי וודאות. בהודעת בנק ישראל נכתב: "מאז תחילת מבצע שאגת הארי גברה אי הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית, בפרט לגבי משך ועצימות הלחימה ואופן סיומה. מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה בסביבת 

האינפלציה בעיקר בעקבות עלייה ניכרת במחירי האנרגיה בעולם. תגובת המשתנים הפיננסיים, בהם פרמיות סיכון, שע"ח ומחירי המניות הייתה עד כה מתונה יחסית." 
התחזית גובשה תחת הנחת עבודה שמבצע "שאגת הארי" והלחימה בלבנון יסתיימו לקראת סוף חודש אפריל. כל עוד הלחימה נמשכת, המצב המיוחד בעורף וגיוס המילואים המוגבר יוסיפו להגביל את הפעילות. 
ב"י חושש מהתגברות האינפלציה בשל עליית מחירי האנרגיה, ואינו מתאר אותה כזמנית בניגוד לבנקים מרכזיים אחרים. הנחה נוספת בבסיס התחזית היא שמחירי האנרגיה בעולם אמנם ירדו מעט עם סיום הלחימה, אך הם יהיו גבוהים יותר מרמתם לפני תחילתה. התחזית משקפת פגיעה בפעילות בטווח הקצר, בעיקר על רקע המגבלות בעורף והפגיעה בהיצע העבודה לנוכח גיוס המילואים, לצד עלייה בסביבת האינפלציה כתוצאה מכל אלו, וכן כתוצאה מהתייקרות מחירי הנפט. התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי-וודאות – הן ביחס למשך הלחימה באיראן ובלבנון, והן ביחס לרמתם של הסיכונים הגיאופוליטיים בתום הלחימה. סיכונים אלו יבואו לידי ביטוי – בין השאר – בהיצע העבודה, בפרמיית הסיכון, בשער החליפין, במחירי הנפט בהוצאות הביטחון ובהשלכות של כל אלו על הפעילות במשק.
התחזית העדכנית של חטיבת המחקר של ב"י:
תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מטה: בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה ל־3.8% ב־2026 (כ־0.5 נק׳ אחוז מתחת לתחזית הקודמת) ול־5.5% ב־2027. במקביל, משרד האוצר עדכן גם הוא כלפי מטה את התחזית ל־2026 בלפחות נקודת אחוז אחת, בהתאם לתרחישי הלחימה. סיום המבצע צפוי לתמוך בהתאוששות מהירה בפעילות כבר במהלך הרבעון השני של 2026.  
בהתאם לכך, הצריכה הפרטית צפויה להתרחב ב־3.0% בשנת 2026 וב־7.0% בשנת 2027, וההשקעה בנכסים קבועים צפויה לגדול ב־6.5% וב־14.5%, בהתאמה. 
סח"ח- היצוא צפוי לצמוח ב־5.5% בשנת 2026 וב־8.0% בשנת 2027, והיבוא האזרחי צפוי לגדול ב־10.0% וב־12.0%, בהתאמה. 
שוק העבודה- שיעור האבטלה הרחבה צפוי לעמוד בממוצע על 4.5% בשנת 2026, בעיקר בשל עליה חדה בתקופת הלחימה באיראן, ולרדת ל־3.4% בשנת 2027. שיעור התעסוקה המותאם צפוי לעמוד על 77.5% ו־78.6%, בהתאמה.
תחזית האינפלציה לשנה הקרובה עומדת על 2.3%. במהלך השנים 2026 ו־2027 היא צפויה לעמוד על 2.2% ועל 1.8%, בהתאמה. 
הריבית הממוצעת ברבעון הראשון של 2027 צפויה לעמוד על  3.5%/3.75%. תחזית זו מגלמת ירידת ריבית אחת או שתיים במהלך השנה הקרובה. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות סביבת האינפלציה, לפעילות הכלכלית ולהתפתחויות בשווקים הפיננסיים ובזירה הגיאופוליטית.
הגירעון בתקציב המדינה צפוי לעמוד על 5.3 ו-4.4 אחוזי תוצר בשנים 2026 ו-2027, בהתאמה. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי לעלות ולעמוד על 70.5 אחוזים בשנים 2026 ו-2027.  

נתונים ראשוניים מסקר מגמות לעסקים של הלמ״ס מצביעים על פגיעה מתונה בפעילות, אך לא אחידה בין הענפים השונים בעקבות המלחמה. ההשפעה הצפויה היא ירידה חדה בתוצר ברבעון הראשון, לצד התאוששות ברבעון השני בהנחה של סיום המלחמה במהלך חודש אפריל, אשר תלויה במידת החזרה לשגרה. 

אירופה 
המסחר בבורסות אירופה הסתיים בסיכום חודש מרץ בירידות שערים, על רקע ההסלמה במלחמה בין ארה"ב לאיראן והעלייה במחירי האנרגיה. עם זאת, בסיכום שבועי, שוק המניות האירופי סגר שבוע חיובי ראשון מאז פרוץ המלחמה. מדד המניות הכללי יורוסטוקס 50 ומדד קאק הצרפתי עלו ב-3.4%, מדד הפוטסי בלונדון זינק ב-4.7% ומדד דאקס בגרמניה עלה ב-3.9%. 
אירופה בדרך למס חדש: רווחי הענק של חברות האנרגיה על הכוונת - חמש מדינות מרכזיות באיחוד האירופי, גרמניה, איטליה, ספרד, פורטוגל ואוסטריה, שלחו מכתב משותף לנציבות האירופית ובו הן דורשות להטיל מס על רווחי יתר של חברות הנפט והגז. המהלך בא בעקבות הזינוק החד במחירי האנרגיה שנגרם מהעימות בין ארה"ב וישראל לאיראן, ששיבש את אספקת הנפט והגז ממפרץ הורמוז והעלה את מחירי ברנט מעל 110 דולר לחבית.
המטרה של המדינות היא להעביר חלק מהרווחים החריגים לציבור שסופג את העלייה במחירי הדלק והחשמל. לפי נתונים עדכניים, חברות האנרגיה באיחוד מרוויחות כ-80 מיליון יורו נוספים ביום ממכירת דלקים בלבד. בחודש מרץ לבדו מדובר בכ-2.5 מיליארד יורו רווח נוסף. 
נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
בגוש היורו - האינפלציה בגוש היורו עלתה במרץ ל-2.5%, מתחת לצפי. האינפלציה באירופה האיצה במרץ, אך פחות מהתחזיות בשוק. מדד המחירים לצרכן בגוש היורו עלה בחודש מרץ ב-1.2% בחישוב חודשי, אחרי עלייה של 0.6% בחודש הקודם. קצב האינפלציה השנתי עלה ל-2.5% - לאחר אינפלציה של 1.9% שנמדדה בפברואר, ומתחת צפי האנליסטים לאינפלציה של 2.6%. מדד הליבה של המחירים לצרכן, שאינו כולל אנרגיה, מזון, אלכוהול וטבק, עלה ב-2.3% בקצב שנתי וב-0.8% בחישוב חודשי. בחישוב שנתי, שיעור האינפלציה של מזון, אלכוהול וטבק בחודש המדווח עמד על 2.4%. אינפלציית השירותים עמדה על 3.2%, ומחירי המוצרים התעשייתיים שאינם אנרגיה עלו ב-0.5%. מחירי האנרגיה זינקו ב-4.9%.
פעילות מגזר הייצור בגוש היורו זינקה לשיא של כמעט ארבע שנים בחודש שעבר למרות המלחמה באיראן - כך עולה מנתוני מדד המחירים ליצרן (PMI). המדד עלה מ-50.8 נקודות בפברואר ל-51.6 נקודות בחודש שעבר, בעוד תחזית הכלכלנים צפתה עלייה מתונה יותר. רמה נמוכה מ-50 נקודות מעידה על האטה בפעילות וגבוהה ממנה על צמיחה. 
שיעור האבטלה בגוש היורו הגיע ל-6.2% בפברואר, ול-5.9% ברחבי האיחוד האירופי. במספרים מוחלטים מדובר על כ-10.9 מיליון מובטלים בגוש היורו ועל כ-13.1 מיליון באיחוד כולו. הנתונים משקפים עלייה של 0.1% לעומת ינואר השנה, אך ירידה של 0.1% לעומת פברואר 2025. בפינלנד שיעור האבטלה הוא הגבוה ביותר - 10.4%, ואחריה ספרד (9.8%) ויוון ושוודיה (8.5% בשתיהן).
בבריטניה – הכלכלה הבריטית כמעט ולא צמחה בסוף השנה שעברה. משרד הסטטיסטיקה הלאומי הבריטי (NOS) דיווח כי כי התוצר המקומי הגולמי צמח ב-0.1% בלבד ברבעון אוקטובר-דצמבר. זאת בהתאם לציפיות ולאחר צמיחה של 0.1% גם בשלושת החודשים שקדמו לכך. עם זאת, הלשכה עדכנה כלפי מעלה במעט את הצמיחה השנתית לכל שנת 2025, מ-1.3% ל-1.4%. במשרד האוצר הבריטי כתבו כי: "בעולם בלתי ודאי יש לנו את התוכנית הכלכלית הנכונה. ההחלטות שקיבלנו הציבו אותנו בעמדה טובה יותר להגן על כספי המדינה ועל כספי משקי הבית מפני חוסר יציבות גלובלי. "היינו הכלכלה הצומחת במהירות הגבוהה ביותר באירופה מבין מדינות ה-G7 בשנה שעברה, וכעת אנו ממשיכים קדימה באמצעות צמיחה אזורית, בינה מלאכותית וקשר הדוק יותר עם האיחוד האירופי כדי להאיץ את הצמיחה הכלכלית שלנו".
מדד מחירי הבתים של Nationwide שפורסם השבוע הראה כי מחירי הבתים בבריטניה עלו ב-0.9% בחודש מרץ לעומת החודש הקודם, וב-2.2% בחישוב שנתי. הנתונים גבוהים מהציפיות בשוק, שצפו קיפאון במחירים בחישוב חודשי.
בגרמניה - האינפלציה הואצה באופן חד במרץ, עקב המלחמה באיראן שהקפיצה את מחירי האנרגיה. מדד המחירים לצרכן בגרמניה - הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופי - עלה במרץ ב-2.8% בהשוואה למרץ שעבר, ולאחר עליה של 2% בפברואר. העליה במרץ היא החדה ביותר מזה למעלה משנה. מחירי האנרגיה עלו ב-7.2%  עליה ראשונה מאז דצמבר 2023. מדד הליבה, שאינו כולל את מחירי האנרגיה והמזון, עלה ב-2.5%.

מה צפוי השבוע? 
ביום שני – 06.04.2026 – מרבית הבורסות העיקריות סגורות לרגל חג הפסחא. ספרד – שינוי במספר הבלתי מועסקים. 
ביום שלישי – 07.04.2026 – ספרד, איטליה, צרפת, גרמניה – מדדי מנהלי הרכש. גוש היורו – מדד מנהלי הרכש, סקר אמון המשקיעים של sentix. 
ביום רביעי – 08.04.2026 – גרמניה – הזמנות ממפעלים. בריטניה – מדד מחירי הבתים, מדד מנהלי הרכש בענף הבנייה. צרפת – המאזן המסחרי, החשבון השוטף, נתוני ייבוא/ייצוא. גוש היורו – מדד המחירים ליצרן PPI , מכירות קמעונאיות. 
ביום חמישי – 09.04.2026 – בריטניה – סקר מחרי הבתים של איגוד השמאים, ריבית משכנתאות. גרמניה – מאזן מסחרי, ייצור תעשייתי, נתוני ייבוא/ייצוא. 
ביום שישי – 10.04.2026 – גרמניה- מדד המחירים לצרכן CPI. 
 

שווקים נוספים
שבוע המסחר באסיה הסתיים במגמה מעורבת, כשהמסרים הסותרים של טראמפ בנוגע לאיראן גורמים לתנודתיות רבה בשווקים. בסיכום שבועי, מדד המניות של סין  300CSI ירד ב-1.4%, ניפטי 50 בהודו ירד ב-0.5%, הניקיי ירד בכ-0.5%, מדד קוספי בדרום קוריאה ירד ב-1.1%. מנגד, האנג סאנג ומדד 200ASK באוסטרליה עלו ב-0.7%.
ממשלת דרום קוריאה הגישה לפרלמנט הצעת תקציב נוספת בהיקף 26.2 טריליון וון (17.1 מיליארד דולר), שנועדה להקל על משקי בית ותעשיות בעקבות עליית מחירי האנרגיה על רקע שיבושי אספקה מהמזרח התיכון. מתוך הסכום, 6.6 מיליארד דולר מיועדים ישירות להפחתת השפעת מחירי הנפט. דרום קוריאה, שמייבאת 94% מצריכת האנרגיה שלה וכ-72% מהנפט שלה מהמזרח התיכון, חשופה במיוחד לשינויים באספקה. 
דרום קוריאה עושה היסטוריה – לראשונה, היצוא החודשי מעל 80 מיליארד $. הייצוא הכולל זינק ב-48.3% לעומת מרץ אשתקד והסתכם ב-86.13 מיליארד דולר, מה שמהווה חודש עשירי ברציפות של צמיחה מאז יוני האחרון. הקטר המרכזי של הצמיחה הזו הוא ללא ספק ענף השבבים, שהגיע לשיא חודשי חדש - 32.83 מיליארד $, מדובר בקפיצה של151.4%לעומתהשנהשעברה.

הודו דיווחה על עסקת נפט גדולה עם איראן, לראשונה מזה 7 שנים - הודו, יבואנית וצרכנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, לא קיבלה מטען מטהרן מאז מאי 2019, בעקבות לחץ אמריקאי שלא לקנות נפט גולמי איראני. בחודש שעבר, ארצות הברית הסירה זמנית את הסנקציות על נפט ומוצרי זיקוק איראניים כדי להקל על המחסור באספקה. 
מאז פרוץ הלחימה התגבש במצר הורמוז מעבר סלקטיבי של ספינות ומיכליות לפי החלטת האיראנים ובדרך כלל גם בתמורה לדמי מעבר של שני מיליון דולר. סגירת המצרים בפועל היוותה מכה למדינות רבות, בעיקר באסיה, הנסמכות על היבוא. יחד עם זאת, מדינות המקיימות שיח רציף עם איראן כמו הודו פקיסטן וסין קיבלו עד כה את אישור המעבר המיוחל. 

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
ביפן- נתוני סקר הטאנקן תומכים באפשרות להעלאת ריבית ע"י הבנק המרכזי באפריל, כאשר הנתונים העיסקיים מצביעים על יציבות למרות מחירי האנרגייה הגבוהים ומשקפים צפי לעליית מחירים בטווח הקצר והבינוני.
בסין- נתוני המקרו מצביעים על האטה מסויימת בפעילות הייצור בחודש מרץ, כשהמדד ירד ל-50.8 בהשוואה ל-52.1 בפברואר, אם כי הנתון עדיין משקף התרחבות. במקביל, הבנק המרכזי הסיני שומר על מדיניות ניטרלית ברבעון האשון, עם מיקוד בשמירה על עלויות מימון נמוכות במקום ביצוע הפחות ריבית.  

מה צפוי השבוע? 
ביום שני – 06.04.2026 – הבורסות בסין, הונג קונג וטאייואן סגורות לרגל חג. הודו – מדדי מנהלי הרכש. 
ביום שלישי – 07.04.2026 – הבורסה בהונג קונג סגורה לרגל חג הפסחא. אוסטרליה – מדדי מנהלי הרכש. יפן – הוצאות משקי הבית, מאזן המדדים המובילים. 
ביום רביעי – 08.04.2026 – דרום קוריאה – החשבון השוטף. יפן – החשבון השוטף. הונג קונג – מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור. הודו – החלטת ריבית. 
ביום חמישי – 09.04.2026 – יפן – מדד אמון משקי הבית, הזמנות כלי עבודה ומכונות. 
ביום שישי – 10.04.2026 – יפן – מדד המחירים ליצרן PPI. דרום קוריאה – החלטת ריבית. אוסטרליה – אישורי בנייה. סין – מדד המחירים לצרכן CPI , מדד המחירים ליצרן PPI.

מטבעות וסחורות
מדד הדולר DXY –במדד העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, ובהם היורו, הין והליש"ט, נרשמה בשבוע שחלף היחלשות של 0.1% והוא עומד כעת על 100.03 נק', וזאת למרות שהתחזק בסוף השבוע כשברקע דו"ח תעסוקה בארה"ב שהיה חזק מהצפוי ואשר הקטין את הסיכוי להפחתת ריבית השנה.
בשוק המט"ח המקומי, השקל נחלש מול הדולר בכ-0.5% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 3.165 ₪ ל-$. מול היורו השקל נחלש בשיעור מתון יותר של 0.2% ושערו היציג נקבע על 3.636 ₪ ליורו. 
המשבר בשוק האנרגיה מחריף- אי הוודאות הגוברת הנובעת מההתפתחויות סביב המלחמה באיראן הזניקה את מחירי הנפט האמריקאי כאשר בחמישי לבדו המחיר זינק ביותר מ-11% ל-111.5$ לחבית, שיא של כמעט ארבע שנים. ברקע עמד נאום טראמפ לאומה בו איים: "נחזיר את איראן לתקופת האבן...". 
ובתוך כך, יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) בירול הזהיר השבוע כי בחודש הקרוב יוחמר המחסור בנפט, שכבר דחף את המחירים מעלה מאז החלה המלחמה באיראן. בריאיון לפודקאסט אמר בירול כי משבר האנרגיה שפרץ בעקבות המלחמה הוא הגרוע בהיסטוריה וש"אפריל יהיה גרוע יותר ממרץ". בהתאם, בירול אמר כי בסוכנות האנרגיה שוקלים שחרור נוסף של נפט מהמאגרים האסטרטגיים, זאת לאחר שבחודש שעבר הוחלט על שחרור 400 מיליון חביות אך הוסיף כי שחרור הנפט הוא לא הפיתרון אלא רק טיפול נקודתי בבעיה. "הפיתרון הוא פתיחת מצר הורמוז".
מחירי המתכות היקרות עלו- מחירי הזהב והכסף קטעו רצף של ארבעה ימי עליות, לאחר שהנשיא טראמפ הכריז כי ארה"ב תמשיך במלחמתה נגד איראן בשבועות הקרובים. עם זאת, מחירי המתכות היקרות עלו בסיכום שבועי על רקע ציפיות לסיומה הקרוב של המלחמה במזרח התיכון. המלחמה הגבירה את החששות מפני לחצים אינפלציוניים, אשר גרמו מצדם להתפוגגות ציפיות המשקיעים להורדת הריבית בארה"ב השנה. סביבת ריבית נמוכה נוטה להגביר את הביקוש למתכות היקרות, שאינן נושאות ריבית. בסיכום שבועי מחיר הזהב עלה ב- 4.1% למחיר של 4,676.76$ לאונקייה, ומחיר הכסף טיפס בכ-4.7% ל- 73$.