מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• הודעת ריבית ודוח תעסוקה בארה"ב גררו עליות שערים ברוב בורסות העולם.

בארה"ב - בסיכום שבועי, מדד S&P500 הוסיף 0.55% וננעל על 5,154.7 נק' (פלוס 7.5% מתחילת השנה) ונאסד"ק כללי עלה 1.4%. באירופה נרשמו בעיקר ירידות כאשר מדד יורוסטוקס 50 איבד 1.7% (פלוס 8.8% מתחילת השנה). מנגד, בריטניה טיפסה 0.9% לקראת החלטת ריבית בממלכה ביום חמישי. במזרח נרשמה מגמה חיובית - מדד ניקיי היפני עלה 0.8% והאנג סנג ההונג קונגי זינק 4.7%.

בבורסה בת"א נרשמו עליות שערים כשברקע תקווה לעסקת חטופים - בסיכום שבועי, מדד ת"א 125 עלה 0.8% (פלוס 4% מתחילת השנה), ת"א בנקים הוסיף 0.7% ות"א נדל"ן קפץ 2.1%.

• במסחר השבועי במט"ח: השקל זינק – הדולר איבד השבוע 2.5% ביחס לשקל (דולר יציג בשישי 3.723 ₪) והיורו קרס 2.7% מול השקל (יורו יציג עמד על 3.994 ₪). ברחבי העולם הדולר נחלש בקרוב לאחוז מול סל המטבעות.
• ישראל – עסקת השבויים מתרחקת והזירה הביטחונית מתחממת.
• ארה"ב - מקרו: חדשות טובות מדו"ח התעסוקה החודשי - למשק האמריקני נוספו באפריל רק 175 אלף משרות חדשות (נמוך משמעותית מצפי ל-240 אלף) וקצב עליית השכר השעתי בשנה האחרונה התמתן. הנתונים, שעשויים להעיד על התמתנות בלחצי השכר ובאינפלציה, גרמו לוול סטריט לסיים את השבוע בעליות הן במדדי המניות והן באג"ח. בסיכום שבועי, תשואת ה-Treasurie ל-10 שנים ירדה ב- 16 נ"ב ל-4.5% כשברקע ההסתברות להפחתת ריבית בספטמבר (נגזרת מהחוזים העתידיים על הריבית) זינקה מ-30% ל-48%.
• איך היו תוצאות ענקיות הטכנולוגיה? הדו"ח של מטא הפיל את המניה ביותר מ-20% ביומיים והגביר את החששות אבל אמזון, מיקרוסופט וגוגל הרשימו, כשברקע צמיחה נאה במחשוב הענן, ומניותיהן טיפסו. ואיך היה הדוח של אפל? כנראה שמספיק טוב כי המניה זינקה ביום שישי ב-6%, אף שמכירות האייפון נחתכו בלמעלה מ-10% בשל חולשה בביקוש מסין. עם זאת, אפל היכתה את צפי ההכנסות והרווח, סיפקה תחזיות אופטימיות והגדילה את תכנית הרכישות החוזרות של מניותיה, לשיא של 110 מיליארד $.
• מה צפוי השבוע? בארה"ב בזירת הדו"חות נפגוש השבוע את תוצאותיהן של טייסון פודס, IFF, וולט דיסני, EA, פוקס, AIRbnb, וורנר בראדרס, Reddit, ביונד מיט ו-ARM. באירופה יפרסמו סימנס, פרארי, BP, יוניקרדיט, Henkel ואנהאוזר-בוש. בבריטניה תתפרסם החלטת ריבית ביום חמישי (צפי לל"ש אבל המשקיעים מחכים לרמז, האם הריבית תרד ביוני או רק באוגוסט). בישראל יתפרסמו יתרות המט"ח שבידי ב"י ומדד אמון הצרכנים.

ארה"ב

• שבוע מרתק והפכפך בוול סטריט, החל בירידות שערים בשוקי המניות ועליית תשואות האג"ח, אך שילוב של ישיבת ה-FOMC ודו"ח התעסוקה, שהיו יוניים מהצפוי, הביא להיפוך המגמה. יו"ר הפד, שלל את האפשרות להעלאת ריבית נוספת ואת הסיכון לסטגפלציה והדגיש שהרעה בשוק העבודה עשויה להוביל להפחתת ריבית. בנוסף, החליטה הועדה לצמצם את תכנית מכירת הנכסים, מה שצפוי למתן את תשואות האג"ח.

ביום שישי פורסם דו"ח תעסוקה שהיה "רך" מהצפוי, עם תוספת משרות קטנה יחסית, עלייה בלתי צפויה בשיעור האבטלה וירידה בקצב עליית השכר, לשפל של קרוב לשלוש שנים. הנתון הוביל לעליות נאות של 2.0%-1.2% ביום שישי, שמחקו את הירידות של תחילת השבוע וכל מדדי המניות רשמו עלייה בסיכום שבועי. מדד S&P500  שעלה 1.3% ביום שישי, התחזק בשבוע החולף ב-0.5%. המדדים נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 עלו 2.0% ביום שישי ורשמו עלייה שבועית של 1.4% ו-1.0% בהתאמה. 

תשואות ה-Treasuries שינו מגמה ביום רביעי וירדו בחדות עד לנעילת שבוע המסחר, כשהן מאבדות 16-18 נ"ב בסיכום שבועי.

עונת הדו"חות, שמצטיירת כחיובית, נמצאת כבר מעבר לשיא ויותר מ-80% מהחברות במדד S&P500 כבר פרסמו תוצאות. השבוע לא צפויים פרסומים מסעירים במיוחד וגם זירת המקרו דלה יחסית, כך שנראה שהערכות השוק בנוגע למועד שבו צפוי הפד להתחיל בהפחתות ריבית, תקבענה את כיוון המסחר. בינתיים, גברו ציפיות המשקיעים לשתי הפחתות ריבית עד סוף השנה, לעומת צפי להפחתה אחת בלבד, ששרר בראשית השבוע.

• מדיניות מוניטרית – ישיבת ה-FOMC שננעלה ביום רביעי האחרון, שידרה טון יוני מהצפוי ונתנה את האות להיפוך המגמה שראינו השבוע. תשואות ה-Treasuries טיפסו לפני הישיבה והגיעו ל-4.70% (10 שנים) ו-5.05% (שנתיים), על רקע חשש מהודעה ניצית של הפד. יו"ר הבנק, פאוול, אמר שבחודשים האחרונים האינפלציה כבר אינה בתוואי של התמתנות והגעה ליעד שראינו, אולם הוא מאמין שבהמשך השנה נשוב לראות שהיא מתמתנת. בינתיים, הפד ימשיך להחזיק בריבית מרסנת, כנראה לטווח ארוך יותר מזה שצפה קודם. פאוול התייחס לשוק התעסוקה ואמר שהביקוש לעובדים נותר גבוה, אך הוא מתחיל להתמתן. הוא הוסיף שהרעה בשוק העבודה ובמיוחד בלתי צפויה, עשויה להוות סיבה להפחתת ריבית.

נציין שהדברים נאמרו יומיים לפני דו"ח התעסוקה ה"רך" שראינו ביום שישי. כשנשאל באופן ישיר אם הפד שוקל העלאת ריבית, כדי לבלום את האינפלציה הדביקה, השיב שבלתי סביר (Unlikely) שהצעד הבא שיבצע הפד יהיה העלאת ריבית וכי הוא דבק במדיניות הנוכחית, שהיא נכונה וצריך לתת לריבית המרסנת זמן לפעול. פאוול נשאל באופן ישיר גם על החשש מסטגפלציה (שילוב של אינפלציה גבוהה ומיתון) והשיב שעם אינפלציה מתחת ל-3% ושיעור האבטלה הנוכחי, הוא אינו רואה סיכון כזה באופק.

נושא נוסף שעלה בישיבה הנוכחית – האטת קצב מכירות הנכסים לצמצום מאזן הפד (Tapering). הועדה החליטה לצמצם את היקף המכירות החודשי מ-60 מיליארד $ ל-25 מיליארד $, ע"מ לייצב את שוקי הכסף וזאת, החל ב-1 ביוני. נדגיש כי ה-Tapering הינה פעולה מצמצמת שכן היא הפוכה ל- QE (הרחבה כמותית). ההחלטה צפויה לתמוך בשוק האג"ח ולבלום את מגמת עליית התשואות. ואכן, התשואות החלו לרדת מיד לאחר הודעת הריבית, כשהתשואה ל-10 שנים צונחת מ-4.70% ל-4.58% וביום שישי, אחרי דו"ח התעסוקה היוני, היא המשיכה לרדת, ל-4.507%, כשהיא מאבדת 16 נ"ב בסיכום שבועי. התשואה לשנתיים צנחה אחרי הישיבה מכ-5.05% ל-4.873% וביום שישי, אחרי דו"ח התעסוקה היוני, היא המשיכה לרדת, ל-4.816%, כשהיא מאבדת 18 נ"ב בסיכום שבועי.

שיפוע העקום ההפוך (בין שנתיים ל-10) עדיין יציב יחסית, סביב כ-31 נ"ב.  

ומה עם הריבית? במקביל, ההסתברות להורדת ריבית קרובה שבה ומטפסת, כפי שמשתקף מהחוזים על הריבית: 

על פי ההימורים של סוחרי ה-SWAPS בארה"ב, ההסתברות להפחתת ריבית ב-31 ביולי, שהיתה 13% בלבד לפני הודעת הריבית, עלתה ביום שישי (אחרי פרסום דו"ח התעסוקה) ל-20%. ההסתברות המצטברת עד אז (כולל, כלומר ההסתברות להעלות ריבית ביולי בתנאי שהריבית לא עלתה ביוני) עלתה מכ-22% ל-40%. ההסתברות המצטברת להפחתת ריבית עד 18 בספטמבר זינקה מ-52% ל-88%, כלומר, בשבוע שעבר הפחתה בספטמבר היתה כמו הטלת מטבע ובשוק דיברו על דחייה לנובמבר וכרגע, היא נראית מוחשית הרבה יותר. בנובמבר ההסתברות המצטברת זינקה מ-73% ל-127%, כלומר, הפחתת ריבית עד אז מתומחרת במלואה! בנוסף, בישיבת האחרונה של השנה, ב-18 בדצמבר, יש הסתברות של 54% להפחתת ריבית נוספת (גם אם הפד הפחית את הריבית באחת מהישיבות הקודמות), לעומת 39% בלבד לפני יום רביעי. לסיכום, השוק צופה הפחתת ריבית בספטמבר או בנובמבר וההסתברות להפחתה שנייה, אם בכלל, שבה אל המפה, אחרי שנשחקה בתחילת השבוע. 

החוזים על הריבית מנבאים כרגע הפחתה מצטברת של 45 נ"ב במהלך שנת 2024 (כמעט שתי הפחתות ריבית), לעומת 28 נ"ב  (הפחתה אחת בלבד) שראינו לפני ישיבת ה-FOMC ודו"ח התעסוקה.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף – בראש ובראשונה "מלך הנתונים" – דו"ח התעסוקה החודשי של משרד העבודה: בחודש אפריל נוספו למשק האמריקני 175 אלף משרות בלבד, הרבה פחות מהממוצע החודשי בשנה האחרונה ומהצפי, 240 אלף משרות. שיעור האבטלה טיפס מ-3.8% ל-3.9% (צפי: 3.8%), השכר השעתי הממוצע עלה באפריל ב-0.2% בלבד (צפי: 0.3%) והקצב השנתי של עליית השכר האט מ-4.1% ל-3.9%, שפל של קרוב ל-3 שנים ונמוך מצפי ל-4.0%). כל הגורמים פעלו באותו כיוון יוני, שצפוי לרסן לחצים אינפלציוניים משוק העבודה ההדוק.

ביום רביעי פורסם מספר המשרות הפנויות והוא צנח במארס מ-8.81 מיליון ל-8.48 מיליון משרות, פחות מצפי ל-8.68 מיליון משרות ושפל של קרוב ל-3 שנים. נתון נוסף שמאותת על התקררות של שוק העבודה ההדוק. מנגד, דו"ח המשרות בסקטור הפרטי של ADP הצביע דווקא על עוצמתו של שוק העבודה, כשהראה תוספת של 192 אלף משרות באפריל (יותר מצפי ל-183 אלף משרות) ונתון מארס עודכן כלפי מעלה, מ-184 אלף ל-208 אלף משרות. מדד עלות העבודה עלה ברבעון הראשון ב-1.2% (צפי: 1.0%).

מדד מחירי הבתים עלה בפברואר ב-1.2%, מעל צפי ל-0.2%. מדד קייס שילר למחירי הבתים הצביע על עלייה שנתית של 7.29% ב-20 ערים מובילות בארה"ב, גבוה מצפי ל-6.70%. מדד אמון הצרכנים צנח באפריל מ-103.1 נק' ל-97.0 נק' (צפי: 104.0 נק'). ההזמנות ממפעלים גדלו במארס ב-1.6%, כצפוי. מדד מנהלי הרכש של ISM בתעשייה ירד באפריל מ-50.3 ל-49.2 נק' (מעבר מהתרחבות להתכווצות), כשרכיב המחירים ששולמו מזנק מ-55.8 ל-60.9 נק' ומשדר לחצים אינפלציוניים. מדד מנהלי הרכש של ISM בשירותים ירד באפריל מ-51.4 ל-49.4 נק' (גם כאן מעבר מהתרחבות להתכווצות), כשרכיב המחירים ששולמו מזנק מ-53.4 ל-59.2 נק' ומשדר לחצים אינפלציוניים ורכיב העובדים שגויסו משדר חולשה ויורד במפתיע מ-48.5 ל-45.9 נק'. הפריון ברבעון 1 עלה ב-0.3%, פחות מצפי ל-0.5%. העלות ליח' עבודה ברבעון 1 זינקה ב-4.7%, יותר מצפי ל-4.0%. הגירעון המסחרי במארס הסתכם ב-69.4 מיליארד $ (צפי 69.8 מיליארד $).

לסיכום, נתונים מעורבים, כשמרבית נתוני התעסוקה הצביעו על ניצני התקררות בשוק העבודה. חשוב לעקוב אחרי המגמה, במיוחד אחרי שיו"ר הפד הדגיש שהרעה בשוק העבודה עשויה להוביל להפחתת ריבית!

• עונת הדו"חות כבר מעבר לשיא. 401 חברות ממדד S&P500 כבר פרסמו תוצאות, כש-57% הכו את תחזית המכירות (ב-1.3% בממוצע) ו-79% מהן הכו את תחזית הרווח (ב-8.7% בממוצע). תוצאות טובות ביחס לרבעונים קודמים. בנוסף, 63% מהחברות שפרסמו צמחו בשורת ההכנסות (ב-4.2% בממוצע) ו-66% מהן צמחו בשורת הרווח (ב-5% בממוצע). השבוע החולף היה עתיר בפרסומים של חברות מובילות, כאשר אפל, אמזון ו-Qualcomm פירסמו דו"חות חזקים, שתמכו במדדי הטכנולוגיה השבוע, כשמנגד, AMD ו-SuperMicro אכזבו את המשקיעים. בסקטור הבריאות ראינו דו"חות חזקים של איליי לילי, שהכתה את תחזית הרווח ושיפרה מרווחים, אף שתרופת הדגל החדשה להרזייה, מאונג'רו, מכרה פחות מהצפוי (הגם שרשמה זינוק מרשים). מנגד, CVS פרסמה תחזית מאכזבת וזינוק בעלויות במגזר הביטוח שלה והמניה נסחרה בירידה חדה. השבוע הקרוב יהיה דל בפרסומים משמעותיים. על כך בסעיף הבא.

• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב – בהיעדר נתוני מקרו דרמטיים, או דו"חות של חברות מובילות, נראה שתחילת שבוע המסחר תעמוד בסימן דו"ח התעסוקה היוני שפורסם ביום שישי האחרון. מאז הפרסום ראינו עליות שערים בשוקי המניות (בארה"ב ובמשקים נוספים) ובמחירי האג"ח. במקביל, הציפיות להפחתת ריבית עד סוף השנה התגברו, מהפחתה אחת בלבד לקרוב לשתיים.

רמזים למגמה השוררת בבנק המרכזי נוכל לקבל השבוע, כשבכירי הפד חוזרים להתראיין, אחרי "דממת האלחוט" שגזרו על עצמם עד ישיבת ה-FOMC. השבוע צפויים שלל דוברים, כמו תום ברקין מריצ'מונד, ג'ון וויליאמס מניו יורק, ניל קשקארי ממיניאפוליס, לורי לוגן מדאלאס, גולסבי משיקאגו, ליסה קוק ומישל באומן חברות מועצת הנגידים וכמובן, שני סגניו של היו"ר, פאוול, פיליפ ג'פרסון, שידבר ביום רביעי ומייקל בר, שהוא גם המפקח על הבנקים, שינאם ביום שישי בערב.

נתוני מקרו שיפורסמו השבוע: אשראי צרכני, מכירות סיטונאיות, מלאים סיטונאיים, תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות (שבועי), סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (כולל תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה ול-5-10 שנים), תקציב האוצר.

• בזירת הדו"חות נפגוש השבוע את תוצאותיהן של טייסון פודס, IFF, הנרי שיין, וולט דיסני, EA, פוקס, AIRbnb, וורנר בראדרס, Reddit, ביונד מיט ו-ARM.

אירופה

שבוע המסחר התנהל לרוב במגמה שלילית בניגוד למגמה החיובית שנרשמה בארה"ב, מאחר וכיוון השוק בארה"ב עבר לעליות חדות בעיקר לאחר פרסום דו"ח התעסוקה ביום שישי. עם זאת, תשואות האג"ח הספיקו להגיב לירידת התשואות המרשימה שראינו בארה"ב לאחר פרסום נתוני דו"ח התעסוקה וגם באירופה נרשמה ירידה תשואות חדה.

מדד FTSE100 הבריטי הפתיע לטובה עם עלייה שבועית של קרוב לאחוז, אך רוב הבורסות העיקריות ברחבי היבשת סיימו בטריטוריה שלילית עם ירידות של עד 1.7% במדד יורוסטוקס50 (המדדים דאקס בגרמניה וקאק בצרפת השילו 0.9% ו-1.6% בהתאמה). 

באפיק החוב, כאמור, אגרות החוב הממשלתיות נסחרו בעליות שערים ובירידת תשואות לאחר פרסום נתונים חלשים בארה"ב של נתוני התעסוקה שמקטינים את החשש מפני אינפלציה. תשואת האג"ח של ממשלת גרמניה שהגיע לשיא של 2.58% במהלך השבוע התמתנו בכ- 9 נ"ב וננעלו ברמה של 2.49% ביום שישי. תשואת אגרות החוב ל- 10 שנים של ממשלת צרפת התמתנו מרמה של 3.05% לרמה של 2.97% ואילו תשואת האג"ח של ממשלת בריטניה צנחו מ- 4.36% לרמה של 4.22% ביום שישי כשברקע גם הודעת ריבית של הבנק המרכזי של בריטניה הצפויה ביום חמישי הקרוב.

• עונת הדוחות: חברת התרופות הענקית הנסחרת בקופנהגן, נובו נורדיסק, דיווחה על תוצאות הרבעון הראשון של השנה והמניה הגיבה בירידות שערים של קרוב ל- 3%. החברה אמנם עקפה את צפי האנליסטים ורשמה הכנסות של 65.3 מיליארד קרונות דניות (9.1 מיליארד דולר) ברבעון הראשון, אך למרות הגידול בהכנסות, המשקיעים לא בטוחים שהחברה יכולה לעמוד בקצב הביקושים וחוששים מתחרות עזה. החברה העלתה את התחזית השנתית שלה כשברקע מכירות תרופת ה Wegovy - שלה להרזיה יותר מהכפילו את עצמן ברבעון הראשון של 2024. גם חברת האנרגיה, Shell, דיווחה בשבוע שעבר והיכתה את התחזיות: ענקית הנפט הבריטית הציגה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2023, בהן רשמה רווח מתואם של 7.7 מיליארד דולר, זאת לעומת ציפיות האנליסטים שחזו רווח מתואם של 6.5 מיליארד דולר. נוסף על כך, החברה הודיעה על תכנית רכישה חוזרת של מניות בהיקף של 3.5 מיליארד דולר, אותה היא מצפה להשלים במהלך שלושת החודשים הקרובים.

• בשבוע שעבר פורסמו ברחבי היבשת נתוני המקרו הבאים: גוש היורו – הציג צמיחה מפתיעה בשיעור של 0.3% ברבעון הראשון של 2024 (מעל לצפי לצמיחה של 0.1%), לאחר שברבעון השלישי הייתה צמיחה שלילית בשיעור של 0.1% וברבעון הרביעי לא נרשמה צמיחה כלל. כמו כן, פורסמו נתוני האינפלציה לפיהם קצב עליית המחירים בגוש נותר ברמה של 2.4% לאחר שבאפריל נרשמה עלייה של 0.6% (בהתאם לצפי). עם זאת, מדד הליבה עלה באפריל ב- 2.7% מעל הצפי ל- 2.6%. ציפיות האינפלציה של הבנק המרכזי לשנה הקרובה התמתנו מ-3.1% ל-3%.  גרמניה –  האינפלציה עלתה ב-2.2% בשנה האחרונה, מתחת לצפי. בריטניה - מדד מחירי הבתים ירד באפריל ב-0.4%, בניגוד לצפי שיעלה 0.1%. בשנה האחרונה עלה המדד 0.6% (צפי 1.2%). מדד מנהלי הרכש בתעשייה של S&P Global באפריל (קריאה סופית) עודכן מ-48.7 ל-49.1 נק'. 

• מה צפוי השבוע - פרסומי החברות השונות במסגרת עונת הדוחות לרבעון הראשון של 2024 צפויים להתגבר ואנו מצפים לדיווחים של: סימנס, פרארי, BP, ויוניקרדיט ביום שלישי. ברביעי צפויות לפרסם בין השאר החברות סימנס אנרגיה, Henkel, אנהאוזר-בוש ו- Fresenius.

כמו כן, צפויים להתפרסם נתוני המקרו הבאים:

בגוש היורו יפורסמו מדד מנהלי הרכש של HCOB בשירותים, PPI, מכירות קמעונאיות.

בגרמניה – מדד PMI בשירותים, הזמנות ממפעלים, עודף מסחרי, ייצור תעשייתי.

בצרפת – מדד מנהלי הרכש של HCOB בשירותים, החשבון השוטף, דו"ח השכר. ובבריטניה  - החלטת ריבית של ה-BOE (הבנק צפוי להותיר את הריבית על 5.25% ולרמוז אם ההפחתה תגיע ביוני או באוגוסט), צמיחה, סחר חוץ, ייצור תעשייתי, מדד השירותים.

ישראל

• שבוע מסחר בבורסה המקומית הסתיים בעליות שערים על רקע ציפיות לעסקת חטופים מידי חמאס וכשנרשמות עליות בחו"ל. בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 השלים עלייה של כ- 0.8%, ת"א 125 עלה כ- 0.7% ות"א 90 הסתפק הניב עלייה של כ- 0.6%. בקרב המדדים הענפיים, בלטו לחיוב המדדים ת"א ביומד ות"א בנייה שזינקו ביותר מ- 3% כל אחד. מדד ת"א בנקים התחזק בכ -0.7% ומנגד, מדד ת"א קלינטק השיל כ -1.3% מערכו  ות"א SME60  ב- 0.2%. בשוק החוב נרשמה לרוב מגמה חיובית הן באפיק הממשלתי והן באפיק הקונצרני, ומנגד באפיק הצמוד דולר נרשמה מגמה שלילית.

הורדת דירוג האשראי של ישראל – בהמשך להודעת סוכנות S&P על הורדת דירוג האשראי של ישראל מ-AA- ל-A+ , הודיעה חברת הדירוג הבינלאומית על הורדת דירוג של הבנקים פועלים ולאומי מרמה של A לרמה של A מינוס. סוכנות הדירוג הבינלאומית הודיעה על הפחתת הדירוג שלושה ימים לאחר שהשלוחה הישראלית שלה, S&P מעלות, הסתפקה בהפחתת אופק הדירוג לשני הבנקים ובהפחתת הדירוג של כתבי ההתחייבות הנדחים שלהם. דירוג כתבי ההתחייבות הנדחים של הבנקים הגדולים בידי S&P העולמית ירד לBBB - מינוס. כעת הדירוג של שני הבנקים דומה לזה של מזרחי טפחות, שדירוגו נותר ללא שינוי. אופק הדירוג של כל הבנקים נותר שלילי, כלומר קיים חשש להורדת דירוג נוספת, שעלול לקרות אם הדירוג של מדינת ישראל ירד שוב.

בסוכנות הדירוג כתבו כי אמנם אין אינדיקציות להרעה במצב הבנקים, אך התייחסו להיקף ההלוואות שנמצאות בדחיית תשלומים בעקבות המלחמה. אמנם בחודשיים האחרונים חלה ירידה של מעל ל-40% בהיקף של ההלוואות הללו, אך ב S&P ציינו כי מדובר עדיין ב-3.7% מסך ההלוואות בבנקים, שיעור לא מבוטל שמהווה בעצם סיוע של הבנקים ללווים החלשים המספק להם בפועל נזילות.

• מניות הקנאביס רשמו עליות נאות, בעקבות דיווחים שהמנהל לאכיפת סמים (DEA) בארה"ב, מתכוון לסווג את הקנאביס כסם פחות מסוכן.

• עדכון מדדי המניות בת"א התבצע ביום חמישי בנעילה, כאשר המניות פתאל החזקות ושופרסל חזרו להיסחר במדד ת"א-35 על חשבון שיכון ובינוי וקבוצת אשטרום.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע האחרון:

• המדד המשולב לחודש מרץ ירד בשיעור של 0.05% והוא מבטא התמתנות מחודשת לאחר שהצביע על התאוששות של המשק בחודשים קודמים, זאת בעיקר בעקבות ירידות של הייצור התעשייתי והפדיון בשירותים ובמסחר הקמעונאי בפברואר.

עפ"י הודעה שפירסם בנק ישראל, המדד המשולב הושפע לטובה מעלית יבוא מוצרי צריכה, יבוא התשומות לייצור, יצוא הסחורות, שיעור המשרות הפנויות, הרכישות בכרטיסי אשראי (מרץ) ויצוא השירותים (ינואר). לעומת אלה, מדד היצור התעשייתי, מדד הפדיון בשירותים, מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (פברואר) והתחלות הבנייה (רביע רביעי) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

• הייצור התעשייתי ירד בפברואר ב-3.2%. נתון ינואר עודכן כלפי מטה מ-3.8%+ ל-3.2%+.

נתוני מקרו שיתפרסמו בשבוע הקרוב: יתרות מט"ח, מדד אמון הצרכנים.

שווקים נוספים

שבוע המסחר במזרח ננעל בעליות שערים במדדים העיקריים. בסיכום שבועי, בלט לחיוב מדד המניות בהונג קונג שזינק בכ- 4.7% בסיכום שבועי. המדדים ניקיי 225 וקוספי בדר. קוריאה עלו ב- 0.8% ובאוסטרליה מדד המניות הוסיף כ -0.7% לערכו ואילו המדדים CSI300  הנסחר בסין ומדד ניפטי הנסחר בהודו הסתפקו בעלייה שבועית בשיעור של כ- 0.6% וכ- 0.2% בהתאמה.

• יפן – לאחר שהין הגיע לשפל של כ- 160 ין לדולר, משרד האוצר היפני התערב במסחר והין התאושש מעט. עוד ביפן, בישיבת המדיניות של ה-BOJ ביום שישי (לפני קצת יותר משבוע), הבנק הותיר את הריבית בטווח של 0%-0.1% בהתאם לצפי.

נתוני מקרו:

• טורקיה – האינפלציה בטורקיה, שנחשבת לאחת הגבוהות בעולם, האיצה בחודש אפריל זה החודש השישי ברציפות. מדד המחירים לצרכן עלה לאחר נתוני חודש אפריל ב-69.8% ב-12 החודשים האחרונים, הקצב המהיר ביותר מאז סוף 2022 ועלייה לעומת 68.5% במרץ. עם זאת, תחזית הכלכלנים היתה לקצת יותר מ-70%.
• יפן - מדד אמון הצרכנים ירד באפריל מ-39.5 ל-38.3 נק' (צפי 39.8). האינפלציה בטוקיו התמתנה מ-2.6% ל-1.8%, מתחת לצפי. היצור התעשייתי עלה במארס מעל הצפי, אולם ירד בשנה האחרונה יותר מהצפי. שיעור האבטלה נותר ברמה של 2.6%, מעל הצפי.
• הודו - מדד מנהלי הרכש בתעשייה באפר' עודכן מ-59.1 ל-58.8 נק'.
• סין - מדד מנהלי הרכש ביצור עלה מעל הצפי ואילו במגזר הלא יצרני הוא היה נמוך משמעותית מהצפי.

נתוני מקרו חשובים שצפויים להתפרסם בשבוע הקרוב:

יפן  - מדד PMI (מדד מנהלי הרכש) בשירותים, שכר ריאלי, אינדיקטורים מובילים, החשבון השוטף.

סין  - מדד PMI שירותים, החשבון המסחרי, אינפלציה.  

הודו – PMI שירותים.

שוק הסחורות והמטבעות

• מחיר נפט טקסס מתוק (WTI) – מחיר החבית צנח בכ- 7% במהלך שבוע המסחר האחרון ל- 78.11$ על רקע התפוגגות החששות משיבושים אפשריים בתפוקה במזרח התיכון ותקוות להסכם בין ישראל לחמאס. כמו כן, נרשמה עליה חדה מהצפוי במלאים בארה"ב וסימנים להאטה בביקוש.

• בשוק המט"ח - דולר/שקל ודולר/סל המטבעות (DXY) - בשבוע שחלף, הדולר נחלש ב-0.9% מול סל המטבעות (התחזקות של 3.6% מתחילת השנה), על רקע ירידת התשואות החדה ביום שישי בארה"ב. בשוק המקומי, הוא נחלש ב- 2.5% מול השקל (יציג בשישי 3.723 ₪ לדולר), על רקע הסיכוי לעסקת חטופים מול חמאס. במקביל, גם היורו נחלש בחדות בשיעור של כ-2.7% מול השקל לשער של 3.994 ₪ ליורו.

• הזהב שבר שיא והתמתן – לאחר שהזהב נגע בכ- 2,413.8$ לאונקיית זהב על רקע החשש מהסלמה במזרח התיכון, המטבע המשמש מקלט עבור משקיעים בעתות משבר, נחלש ביום שישי לרמה של 2,301.7$ לאונקיה. מחירה של המתכת היקרה ירד בסיכום שבועי ב-1.5%, אך ב-11.6% מתחילת השנה.

• מחיר הקקאו השלים צניחה של כ- 31% מהשיא - בשבועיים האחרונים מחיר החוזים על הקקאו התממש בחדות לאחר שב- 19 באפריל הגיע למחיר שיא של 11,461$. בחודשים האחרונים זינק מחירו בשל יבולים גרועים במיוחד בחוף השנהב ובגאנה על רקע תנאי מזג אוויר קשים, אך בשבועיים האחרונים נרשמת צניחה ברקע לתנאים טובים יותר ליבולים וחששות מירידה בביקוש.