מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• בוול סטריט סיכמו שבוע מסחר חיובי למרות שהחל מיום רביעי הממשל מושבת. בישראל שבוע המסחר המקוצר הסתכם בעליות חדות כשברקע לחץ של טראמפ לסכם על החזרת החטופים וסיום המלחמה בעזה. תחילת השבוע הנוכחי מתאפיינת בתנודתיות רבה כשברקע הודעת חמאס כי הוא מוכן להיכנס למו"מ.
• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה 1.7% בשבוע שחלף (19.5%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 הוסיף 1.1% (13%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק עלה 1.3% (18%+ מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 קפץ 2.8% (15.4%+ מתחילת השנה) ובבורסה בת"א - מדד ת"א 125 זינק 5.9% (33.9%+ מתחילת השנה) והבנקים והנדל"ן נסקו ב-7.7% ו-10.3%, בהתאמה.
• בישראל ממתינים לחטופים – סיום המלחמה והחזרת החטופים יתמכו בכלכלה המקומית וגם יאפשרו הורדת ריבית מהירה יותר והשוק המקומי אכן זינק בהתאם. עם זאת, למרות האופטימיות והלחץ מצד ארה"ב, המו"מ בין ישראל לחמאס רק בתחילתו.
• בארה"ב הממשל מושבת – הממשל נכנס ביום רביעי להשבתה לאחר שהרפובליקאים והדמוקרטים לא הצליחו לגבש הסכמות בנוגע לתקציב. במסגרת השבתת הממשל לא יינתנו שירותים לציבור, משרדי ממשלה לא יעבדו ולא פורסמו נתונים מקרו-כלכליים כמו דו"ח התעסוקה החודשי, שהיה מתוכנן לצאת ביום שישי.
• הנפט נפל אך הזהב והביטקוין בשיא – מחיר חבית נפט צנח בכ-7% לקצת יותר מ-60$ לקראת פגישה של ארגון יצואניות הנפט (אופ"ק פלוס), שבה צפויה להתקבל החלטה על הגדלת התפוקה. מנגד, המומנטום החיובי בזהב נמשך (מעל 3,900$) וגם בביטקוין שטיפס לשיא של מעל 125 א' $.
• מה צפוי השבוע? בארה"ב – נמשיך לעקוב אחר השבתת הממשל (השבתה ארוכה עשויה להעיב על השווקים) ועל התפתחויות בסקטור הטכנולוגיה. בישראל – לפנינו שבוע מסחר מקוצר בן 3 ימים לרגל החג ואנו תקווה כי נראה התקדמות במו"מ לסיום הלחימה ושחרור החטופים.

ארה"ב

מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

• שבוע המסחר בוול סטריט ננעל באקורד שלילי, לאחר שהנשיא טראמפ איים לפטר עשרות אלפי עובדים פדרליים, כנקמה בחברי הקונגרס הדמוקרטיים שאותם האשים בהשבתת הממשל ונפילת שתי הצעות חוק שהועלו בסנאט להמשך תקצוב הממשל. עם זאת, דאו ג'ונס וראסל 2000 סיימו את יום שישי בטריטוריה החיובית וכל ארבעת המדדים העיקריים סיימו את השבוע בעליות שבועיות של יותר מאחוז. התנודתיות בימים האחרונים הייתה נמוכה ונראה שהסוחרים מצויים בעמדת המתנה, בעקבות השבתת הממשל הראשונה זה 7 שנים והעובדה שדו"ח התעסוקה החודשי של משרד העבודה, נתון קריטי בנוגע להחלטת הריבית הקרובה, לא פורסם ביום שישי בשל ההשבתה. גורמים נוספים שהשפיעו השבוע על המסחר היו מחד גל השקעות בתחום ה-AI, שדחף את מדדי הטכנולוגיה לעליות ומאידך, נתוני מקרו חלשים, בהובלת דו"ח משרות גרוע בסקטור הפרטי, וירידה גדולה מהצפוי של מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים ושל מדד אמון הצרכנים. הנתונים החלשים הובילו לירידת תשואות ובמקביל, לעליית ההסתברות להורדות ריבית בישיבות ה-FOMC הקרובות, שתמכה גם היא בשוק המניות.

השבוע צפוי להיות דליל בנתוני מקרו בארה"ב ובנוסף, פרסום חלק מהנתונים (הפדרליים) מותנה בסיום השבתת שירותי הממשל. נתוני הגירעון המסחרי, האשראי הצרכני, ומדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן יעמדו במוקד, ככל שיפורסמו ולצדם פרסום פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה של הפד, שצפוי ביום רביעי.

• בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 עלה ב-1.1%, בדיוק כמו מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס. מדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 רשמו השבוע עליות מעט יותר גבוהות, של 1.3% ו-1.2% בהתאמה ומדד המניות הקטנות, ראסל 2000, בלט בעלייה שבועית של 1.7%.
• תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב שינו כיוון וירדו השבוע, בעקבות דו"ח המשרות המאכזב בסקטור הפרטי (ADP) שפורסם ביום רביעי – התשואה לשנתיים ירדה השבוע בכ-6 נ"ב, מ-3.64% ל-3.58% (אחרי שצנחה ביום רביעי מ-3.61% ל-3.53% ותיקנה ביום שישי) והתשואה ל-10 שנים ירדה בסיכום שבועי ב-5.5 נ"ב, מ-4.175% ל-4.12% (אחרי שצנחה ביום רביעי מ-4.16% ל-4.08% ותיקנה ביום שישי).
• הדולר נחלש השבוע ב-0.4% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב, במקביל לירידת התשואות והתגברות הצפי להורדות ריבית. מתחילת השנה הוא איבד 9.9% מול הסל האמור.
• הצפי המצטבר להפחתות ריבית עד סוף השנה עלה השבוע מ-41 נ"ב, שהן 1.63 הפחתות עד סוף השנה, ל-46 נ"ב, כלומר 1.83 הפחתות עד סוף השנה. ההסתברות להפחתה ב-29 באוקטובר הינה 95% וההסתברות להפחתת ריבית נוספת בדצמבר הינה 83%.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

• בגזרת המקרו כפי שציינו, שבוע דל יחסית (אם אפשרות שחלק מהנתונים לא יתפרסמו). ביום שלישי הגירעון המסחרי באוגוסט שצפוי לרדת ל-61 מיליארד $ לעומת 78.3 מיליארד $ ביולי, תחזית האינפלציה לשנה של הפד של ניו יורק והאשראי הצרכני שצפוי לעמוד באוגוסט על 14 מיליארד $, לעומת 16 מיליארד $ ביולי. ביום רביעי צפוי להתפרסם פרוטוקול ישיבת ה-FOMC האחרונה, שהתקיימה ב-17 בספטמבר ושבה ירדה הריבית, לראשונה בשנת 2025, ב-25 נ"ב. ביום חמישי התביעות הראשונות לדמי אבטלה עם צפי להמשך מגמת השיפור ו-227 אלף תביעות חדשות בלבד (כידוע, הנתון לא פורסם בשבוע האחרון בשל ההשבתה), מכירות סיטונאיות ומלאים סיטונאיים. ביום שישי מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן  (קריאה ראשונה לאוקטובר) עם צפי להמשך מגמת הירידה מ-55.1 נק' (שפל של 4 חודשים) ל-54.0 נק' ותחזיות האינפלציה של הצרכנים. בנוסף, צפוי להתפרסם ביום שישי (ככל שההשבתה תסתיים עד אז)התקציב הפדרלי לספטמבר.

• השקעות בבינה מלאכותית – השבוע החולף התאפיין בגל של דיווחים על השקעות ענק ב-AI ונראה שחברות הענק חוששות להישאר מאחור. סיטיגרופ עדכנה השבוע את תחזיתה, שענקיות הטכנולוגיה ישקיעו בתשתיות AI עד שנת 2029 מ-2.3 טריליון $ ל-2.8 טריליון $. דייויד סולומון, מנכ"ל גולדמן זאקס אמר ביום שישי בראיון לטלוויזיה של בלומברג, שהבנק ישקיע בשנה הקרובה בתחום הטכנולוגיה בהיקף של 6 מיליארד $. חטיבת התשתיות של בלאקרוק (GIP) דיווחה באותו יום שהיא קרובה להשלים את רכישת Aligned Data Centers, בעסקה המוערכת ב-40 מיליארד $ ולנצל את יכולתה לספק קיבולת מרכזי נתונים עתירי אנרגיה וניתנים להרחבה. ביום שישי דווח גם שהיטאצ'י היפנית ו-Open AI חתמו על מזכר הבנות לטובת שת"פ בתחום התשתיות של מרכזי הנתונים, כשהיטאצ'י תספק ציוד להספקת חשמל ומערכות קירור למרכזי נתונים ו-Open AI תעניק גישה למודלים שלה. מניית היטאצ'י זינקה בטוקיו בכ-10%.

למרות כל אלה, במצב הנתון, יש גם משקיעים בכירים שמזהירים מהתלהבות מוגזמת סביב מניות ה-AI, שעשויה להביא לבועת מחירים. נציין את המשקיע ביל שמיד שאמר השבוע ש"משקיעים רודפים אחרי מניות AI כמו שכלבים רודפים אחרי מכוניות" והזהיר מתיקון. ג'ף בזוס, הבעלים של אחת מ-"7 המופלאות" הזהיר השבוע מ"בועה תעשייתית" ב-AI ואד זיטרון, מהמבקרים החריפים של עמק הסיליקון, טוען ש"קמפיין הבינה המלאכותית הוא קמפיין יחסי הציבור המצליח בכל הזמנים", מסביר שההשקעות הנדרשות על מנת לתפעל ולתרגל את מנועי הבינה המלאכותית היוצרת גבוהות בהרבה מההכנסות בגינם.

נראה שהיחס של המשקיעים כלפי המהפכה ימשיך להשפיע גם השבוע על כיוון המסחר, בדגש על מניות הטכנולוגיה.

• השבתת הממשל – השבתה ארוכה תייצר מסך עשן, שלא יאפשר למשקיעים ולמקבלי ההחלטות לקבל תמונה ברורה על הכלכלה הגדולה בעולם. בנוסף, פיטורים המוניים, מעבר לחל"ת קצר וצפוי, יעיבו על הסנטימנט בשווקים, במיוחד לנוכח נתוני התעסוקה הגרועים שאנו מקבלים בחודשים האחרונים. השווקים מעכלים בינתיים את שלושת ימי ההשבתה הראשונים ללא בעיות מיוחדות, אולם השבתה ארוכה עשויה להביא לתיקון בשווקים, במיוחד כשמדדי הדגל קרובים לרמות השיא ההיסטוריות.

מדיניות מוניטרית

ביום רביעי הקרוב צפוי להתפרסם פרוטוקול ישיבת הפד מ-17 בספטמבר (ככל שהשבתת הממשל תסתיים עד אז). כזכור, הבנק הוריד את הריבית ב-25 נ"ב, כצפוי, והגדיר זאת כ"צעד של ניהול סיכונים", כששוק העבודה אינו יציב עוד כפי שהעריכו עד אז ובמקביל, האינפלציה רחוקה מהיעד, עדיין דביקה ויש לעקוב אחריה בקפידה. הבנק הדגיש את המצב המורכב, כששני יעדיו (תעסוקה מקסימלית ויציבות מחירים) נמצאים בדיסוננס. יהיה מעניין לעקוב אחר הדיונים, כשבכירי הפד מפולגים כפי שלא היו זמן רב, במיוחד עם צירופו של סטיבן מיירן, היועץ הכלכלי של הבית הלבן, לדירקטוריון הפד. נזכיר שבישיבה האמורה עודכנו גם תחזיות הבנק הפדרלי לצמיחה, אינפלציה ואבטלה ונקבעה תחזית תוואי הריבית בשנים הקרובות (Dot Plot).

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

• מדד מנהלי הרכש של ISM במגזר התעשייה עלה בספטמבר מ-48.7 ל-49.1 נק' (צפי 49.0 נק'), אולם הוא נמצא עדיין בטריטוריה של התכווצות הפעילות. מדד השירותים ירד בספטמבר מ-52.0 ל-50.0 נק', ירידה גדולה מהצפי (51.7 נק'), שמעבירה את הפעילות ממגמת התרחבות לנקודת הגבול בין התרחבות להתכווצות. בשני המגזרים רכיב התעסוקה נמצא בטריטוריה של התכווצות ומשפיע עליהם לרעה. מספר המשרות הפנויות עלה מעט באוגוסט, מ-7.208 מיליון ל-7.227 מיליון (צפי ל-7.2 מיליון) ושיפר במעט את כוח המיקוח של העובדים בשוק עבודה שהצביע על חולשה שלהם בחודשים האחרונים. דו"ח המשרות במגזר הפרטי של ADP היה גרוע במיוחד והראה גריעה של 32 אלף משרות בספטמבר, בניגוד לצפי לתוספת של 51 אלף משרות. יתרה מזאת, נתון אוגוסט עודכן כלפי מטה, מתוספת של 54 אלף משרות לגריעה של 3,000 משרות. הנתון היה כה חלש, שהוא הוביל לירידת תשואות ועלייה של הצפי להורדות ריבית מהירות. אפילו שוק המניות הגיב בחיוב, לאור אותו צפי להורדות ריבית נוספות. מדד אמון הצרכנים ירד בספטמבר מ-97.8 ל-94.2 נק, פחות מצפי ל-96.0 נק'. מדד מחירי הבתים ב-20 ערים מובילות של קייס שילר ירד ביולי ב-0.07%, פחות מצפי ל-0.20%-. בשנה האחרונה ירד קצב עליית מחירי הבתים מ-2.16% ל-1.82% (צפי 1.55%). מיליון בתים. הנתון החשוב ביותר, דו"ח התעסוקה של ספטמבר נדחה בשל השבתת הממשל. גם נתוני תביעות האבטלה החדשות וההזמנות ממפעלים נדחו מאותה סיבה.

ישראל

• שבוע המסחר המקוצר לרגל יום הכיפורים, נצבע בירוק בוהק ועליות בכל המדדים. עליות חדות נרשמו במדדים המובילים על רקע האופטימיות סביב המגעים לקראת הפסקת אש בעזה ושחרור קרוב של כל החטופים, לאחר פגישת טראמפ ונתניהו בשבוע שעבר שלאחריה שחררו הצהרה משותפת לפיה תכנית טראמפ בת 20 סעיפים, תוביל לסיום המלחמה בעזה ושחרור כל החטופים בפעימה אחת. בסוף השבוע ארגון חמאס השיב בחיוב למסמך בתוספת של כמה "אבל" משמעותיים כאשר מצד ישראל האש ננצרה בהוראת טראמפ לצורך תחילת השיחות והמו"מ.
• בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 זינק בכ-5.4%, מדד ת"א 125 בכ-5.9% ומדד ה-90 נסק בכ-7.3%. מבחינת המדדים הענפיים, כולם עלו–בלט לטובה מדד הבנייה שהמריא 12.8%. מיד אחריו כיכב מדד הביטוח שזינק 12.6%, ומדד הנדל"ן קפץ 10.3%. מדד הבנקים עלה בחדות בכ-7.7% והשלים עלייה של 49.9% מתחילת השנה.
• השבוע יהיה שבוע מסחר קצר בתל אביב לרגל חג הסוכות. המסחר בבורסה יתקיים רק בימים ראשון, רביעי וחמישי, והיום כאמור, המסחר נפתח בעליות חדות. בוול סטריט, שבוע המסחר יתקיים כרגיל.
• בשוק המט"ח, השקל התחזק. מול הדולר ב- 1.5% לשער של 3.315 ₪ לדולר, ומול היורו ב-1%, לשער של 3.891 ₪ ליורו. התחזקות השקל מגיעה על רקעההצהרה המשותפת של הנשיא טראמפ ורה"מ נתניהו אחרי פגישתם בבית הלבן, על תכנית להחזרת חטופים, הפסקת אש והסכם שלום. בנוסף, יתכן שהשקל קיבל תמיכה גם משני גורמי מאקרו חשובים. עלייה ביצוא שירותי ההייטק וגידול מרשים בגיוסי ההון בחו"ל (9.6 מיליארד $ ברבעון שני ושלישי) הוסיפו להתחזקות השקל כשחלק מהכספים מהיצוא ומהגיוסים מגיע להמרה בשוק המט"ח (הוצ' שכר, פעילות שוטפת) ומסביר את מגמת הייסוף בשקל עוד לפני הדיבורים על הפסקת אש.
• בשוק האג"ח המקומי –נרשמו בשבוע החולף ביקושים נאים על רקע האופטימיות סביב סיום המלחמה. מדדי התל בונד עלו בשיעור נאה של 0.8%, למרות שהמסחר התרכז בשלושה ימים בלבד. תשואת אגרת החוב של ממשלת ישראל לפירעון בעוד כעשר שנים נסוגה לכ-4.07%, והתשואה על האג"ח הגנרית ל-10 שנים עומדת על כ-4.19%.
• בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, כצפוי. בנק ישראל הדגיש את אי הודאות שמייצרת המלחמה המתמשכת בעזה ואת מגבלת צד ההיצע והעלה את תחזית האינפלציה השנתית ב-0.4% ל-3.0%, הגבול העליון של יעד האינפלציה. הבנק חתך את תחזית הצמיחה ב-2025 בחדות מ-3.3% ל-2.5% והעלה מעט את תחזית הצמיחה ב-2026 מ-4.6% ל-4.7%. הבנק העלה את תחזית הגירעון בתקציב בסוף השנה מ-4.9% ל-5.1% והוא צופה 3 הורדות ריבית ב-12 החודשים הבאים.

עם כל זאת, ברקע, מתרבים הגורמים התומכים בהורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024, כבר בישיבת הריבית הקרובה והאחרונה בשנת 2025, שתתקיים ביום 24.11.2025:

-האינפלציה השנתית התמתנה - ירדה ל-2.9% ובכך שבה לגבולות היעד (3%-1%), לראשונה מאז יוני 2024.

-תחזיות האינפלציה נמוכות - ממוצע הערכות החזאים עומד על 2.2%, עמוק בתוך היעד של בנק ישראל. תחזית האינפלציה הנגזרת משוק ההון (הפער בין ריבית שקלית לריבית צמודה) נמוכה עוד יותר (פחות מ-1.50%). תחזית האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים של בנק ישראל, שפורסמה אתמול, עומדת על 2.4%.

-סימני האטה - נתון הצמיחה האחרון (לרבעון השני) היה נמוך מהצפוי ואף עודכן כלפי מטה, מהתכווצות של 3.5%- ל-4.0%-. בנוסף, בנק ישראל עדכן את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2025 באופן חד כלפי מטה – מ-3.3% ל-2.5% בלבד. בנוסף, המדד החודשי לפעילות המשק שמפרסם בנק ישראל (מדד חדש שנועד לספק אומדן לצמיחה החודשית בשלושת החודשים האחרונים) ירד באוגוסט ב-0.1%, נמוך מהמגמה ארוכת הטווח של הצמיחה (כ-0.3%+), מה שמאותת על האטת הפעילות הכלכלית במשק.

-השקל ממשיך להתחזק – בין שתי החלטות הריבית האחרונות של בנק ישראל התחזק השקל מול הדולר בכ-1%. היום הוא מתחזק בעוד כ-0.5% ונסחר סביב 3.30 ₪ ל-$.

-הריבית בארה"ב שבה לרדת – לפני כשבועיים הוריד הפד את הריבית ב-25 נ"ב, לראשונה בשנת 2025, על רקע חולשת שוק העבודה. זאת, אף שהאינפלציה בארה"ב (האינפלציה ב-2.7% ואינפלציית הליבה ב-2.9%) עדיין גבוהה משמעותית מהיעד (של 2%). הריבית בישראל גבוהה כרגע מהריבית בארה"ב וקיים צפי להורדות נוספות בקרוב בארה"ב.

-ומעל לכל – תכנית 20 הנקודות של טראמפ פותחת אופק לסיום המלחמה בעזה בקרוב והשבת החטופים. הסכם אפשרי צפוי להוריד את פרמיית הסיכון של ישראל, להקטין את מצבת המילואים ולתמוך בצד ההיצע, שחולשתו היוותה סיבה מרכזית לכך שהריבית בישראל טרם ירדה עד כה.

מאקרו ועניינים נוספים

• הייצור התעשייתי התאושש ביולי, ורשם עליה של 10% לעומת ירידה של 12% ביוני בעקבות המלחמה מול איראן.
• תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עלה ברביע השני של השנה בכ-343 מיליארד ₪ (5.5%), לרמה של כ-6.6 טריליון ₪. העלייה בשווי התיק נבעה בעיקר מעליות ביתרת המניות בארץ (22.3%).

נתוני מקרו שצפויים להתפרסם בישראל השבוע:

מכירות רשתות השיווק באוגוסט ויתרות המט"ח.

אירופה

• בורסות אירופה ננעלו רובן בעליות שערים ביום שישי וסיכמו את השבוע הטוב ביותר שלהן מאז סוף אפריל. בורסת לונדון עלתה ב-0.6%, פרנקפורט איבדה 0.2%, פריז הוסיפה 0.2%, מדריד טיפסה ב-0.6% ומדד המניות הכלל-אירופי סטוקס 600 הוסיף 0.5%. המדד רשם ביום שישי שיא חדש כשהגיע לרמה של 570.4 נקודות, והשלים עלייה של 2.8% השבוע. המדד גבוה ב-12.4% מרמתו בתחילת השנה.
• בסיכום שבועי, מדד יורוסטוקס 50 עלה ב2.8%, DAX הגרמני עלה ב2.7%, CAC40 הצרפתי עלה ב- 2.7% ו-FTSE100 הבריטי עלה ב- 2.2%.
• מניות חברות הפלדה הגדולות באירופה רשמו עליות שערים, על רקע הצעה מתגבשת להכפיל את שיעור המכס על המתכת כדי להגן על התעשייה המקומית : האיחוד האירופי מתכנן להעלות את המכסים על יבוא פלדה ל-50% ובמקביל להפחית בכמעט חצי את מכסת הפלדה המותרת להיכנס לתחומי הגוש לפני שמוטל שיעור המכס הגבוה יותר. לאיחוד האירופי יש כיום מנגנון זמני להגנה על תעשיית הפלדה המקומית, המטיל מכס של 25% על רוב היבוא לאחר מיצוי המכסות. מנגנון זה יפוג ביוני והארגון פועל כעת להחלפתו בכללים קבועים יותר, שיוצגו ככל הנראה בשבוע הבא.

נתוני מאקרו שפורסמו השבוע :

• גרמניה - המכירות הקמעונאיות ירדו באוג' 0.2% (צפי 0.6%+).
• גוש היורו - מדד בטחון הכלכלה עלה בספטמבר מ-95.3 ל-95.5 נק' (צפי 95.2 נק'). תחזית האינפלציה של ה-ECB לשנה עלתה מ-2.6% ל-2.8%, בניגוד לצפי שתרד ל-2.5%. התחזית ל-3 שנים  נותרה ברמה של 2.5% (צפי: 2.4%).  
• ספרד - האינפלציה עלתה בספט' מ-2.7% ל-3.0%, כצפוי. אינפלציית הליבה ירדה מ-2.4% ל-2.3% (צפי 2.5%).

מה צפוי השבוע?

ביום שני: ספרד – ייצור תעשייתי (שנתי) (אוג'). גוש היורו – סקר אמון המשקיעים של SENTIX, מכירות קמעונאיות       בריטניה - מדד מנהלי הרכש - בנייה (ספט').

ביום שלישי: בריטניה – מדד מחירי הבתים של HALIFAX (חודשי ושנתי), ריבית משכנתאות (בריטניה) (ספט') . גרמניה - הזמנות ממפעלים (חודשי) (אוג'). צרפת – ייבוא, ייצוא, המאזן המסחרי, החשבון השוטף .

ביום רביעי: גרמניה – ייצור תעשייתי (חודשי ושנתי).

ביום חמישי: גרמניה – ייצוא, ייבוא, מאזן מסחרי . בריטניה - סקר מחירי הבתים של איגוד השמאים (ספט').

ביום שישי: איטליה – ייצור תעשייתי (שנתי וחודשי)

שווקים נוספים

• המסחר בבורסות אסיה הסתיים ביום שישי בעליות במרבית הבורסות, בהמשך למגמה בוול סטריט - שם מדדי נאסד"ק ו -S&P 500 נסגרו בשיאים חדשים. ביום שישי לא התקיים מסחר בסין ובדרום קוריאה לרגל חגים.

בסיכום שבועי, מדד ניקיי225 היפני עלה ב0.9%, מדד קוספי (קוריאה) עלה ב-4.8%, מדד האנג סנג (הונג קונג) עלה ב3.9%, מדד ניפטי (הודו) עלה ב1%, מדד CSI300 (סין) עלה ב-2%, מדד ASX200 (אוסטרליה) עלה ב2.3%.

• התקרבות בין הודו וסין: מחדשות את הטיסות הישירות ביניהן, לאחר 5 שנות השעיה - כך הודיעו ביום חמישי הרשויות ההודיות. שגרירות הודו בסין מסרה כי כחלק מה"נורמליזציה הדרגתית של היחסים עם סין", הודו תחדש את הטיסות הישירות בין המדינות. וכי עד סוף אוקטובר יחודשו טיסות בין מספר ערים, בכפוף להחלטות חברות תעופה מסחריות. אינדיגו, חברת התעופה הגדולה ביותר בהודו, הודיעה אתמול כי תחדש את טיסותיה מקולקטה לגואנגג'ואו החל מ-26 באוקטובר.

טיסות ישירות בין שתי המדינות הושעו ב-2020 במהלך מגפת הקורונה, ולא חודשו עקב מתיחות ממושכת בגבול בין סין להודו. עימותים באותה שנה בין כוחות הביטחון של סין והודו לאורך אזור גבול שנוי במחלוקת בהרי ההימלאיה, הוביל למותם של ארבעה חיילים סינים ו-20 חיילים הודים. העימותים - שהיו האלימות הקשה ביותר ביניהן מזה עשרות שנים - הובילו להקפאת הקשרים הפוליטיים בין הדרגים הבכירים בניו דלהי ובייג'ינג.

חידוש היחסים מגיע לאחר שראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ביקר בסין בחודש שעבר בפעם הראשונה מזה שבע שנים כדי להשתתף בפורום ביטחון אזורי, שהיה חלק ממאמצי שתי המדינות לנרמל את היחסים ביניהן.

נתוני מקרו שפורסמו השבוע 

• יפן - האבטלה ביפן עלתה באוגוסט ל-2.6%, מעל לציפיות כלכלנים עבור 2.4% ומעל לשיעור של 2.3% שנרשם ביולי. בנוסף, מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים שנערך על ידי S&P גלובל, טיפס בספטמבר ל-53.3 מ-53.1 באוגוסט, בהשפעת ביקוש מקומי חזק יותר על רקע ירידה בעסקי יצוא חדשים. הייצור התעשייתי ירד באוגוסט 1.2% (צפי 0.9%-). המכירות הקמעונאיות ירדו ב-1.1% (צפי 1.2%-). המדד המשולב עלה ביולי ל-106.1 נק' לעומת הנתון המוקדם של 105.9 נק'. האינפלציה בטוקיו ירדה בספטמבר מ-2.6% ל-2.5%, בניגוד לצפי שתעלה ל-2.8%. אינפלציית הליבה ירדה מ-3.0% ל-2.5%.
• אוסטרליה - הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 3.6%, בהתאם לתחזיות אנליסטים. הריבית באוסטרליה הורדה השנה כבר שלוש פעמים, לאחר שהייתה בשיא של 4.35%.
• סין - פעילות הייצור בסין המשיכה לרדת, זה החודש השישי ברציפות, אם כי קצב הירידה היה מתון מהצפוי. מדד מנהלי הרכש למגזר הייצור בסין של לשכת הסטטיסטיקה בסין הגיע בספטמבר לרמה של 49.8, הגבוהה ביותר מאז מרץ, ומעל לתחזיות ל-49.6. עם זאת, כל רמה של פחות מ-50 מעידה על ירידה בפעילות המגזר. מדד פרטי אחר למגזר הייצור בסין, של חברת RatingDog הראה קריאה של 51.2 בספטמבר, מעל לתחזיות והרמה הגבוהה ביותר מאז מאי.

מה צפוי השבוע?

ביום שני: הונג קונג – מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור .

הודו - מדד מנהלי הרכש של Nikkei במגזר השירותים (ספט'), Manufacturing & Services PMI . 

ביום שלישי: ניו זילנד – סקר אמון העסקים של NZIER.  יפן – הוצאות משקי בית (חודשי ושנתי). 

ביום רביעי: יפן – החשבון השוטף. אוסטרליה - מדד אמון העסקים - הבנק הלאומי של אוסטרליה (ספט'),               אישורי בנייה (חודשי) (אוג'). ניו זילנד – החלטת ריבית, הצהרת שער הריבית של הבנק המרכזי של ניו זילנד.

ביום שישי: ניו זילנד - מדד מנהלי הרכש במגזר העסקי (ספט'). יפן -   מדד המחירים ליצרן (PPI) (חודשי) (ספט').     הודו -   יתרות מט"ח (דולר ארה"ב).

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY שעוקב אחר שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט נחלש השבוע ב- 0.4% (מתחילת השנה המדד ירד ב-9.9%).
• השקל התחזק. מול הדולר ב- 1.5% לשער של 3.315 ₪ לדולר, ומול היורו ב-1%, לשער של 3.891 ₪ ליורו. התחזקות השקל מגיעה על רקעההצהרה המשותפת של הנשיא טראמפ ורה"מ נתניהו אחרי פגישתם בבית הלבן, על תכנית להחזרת חטופים, הפסקת אש והסכם שלום.
• מחיר הנפט נפל בשבוע שחלף ב-7.4% למחיר של 60.9$, ברקע פגישת ארגון אופק+ שאמורה להתקיים היום, והצפי הוא שהארגון יקבל החלטה על הגדלה נוספת של התפוקה במדינות החברות בקרטל.
• מחיר הזהב ממשיך לטפס וסוגר שבוע שביעי ברציפות של עליות. בשבוע שחלף עלה מחירה של אונקיית זהב ב-3.4% ל-3,886.5 $ לאונקיה, ואף נסחר במהלך יום המסחר האחרון השבוע מעל לרף של 3,900$. מגמת העלייה באה על רקע המשך הרכישות מצד בנקים מרכזיים סביב העולם, הורדת הריבית בארה"ב והיחלשות הדולר. מתחילת השנה המתכת היקרה השלימה עליה של 48.1%, ואם המגמה תימשך, מחיר הזהב צפוי לרשום בסוף 2025 את העלייה השנתית הגדולה ביותר שלו מאז 1979.
• מחיר הביטקוין רושם שיא חדש וחוצה את הרף של 125 אלף$, על רקע השבתת הממשל בארה"ב שעוררה חוסר וודאות בשווקים, ובתוך כך, הביטקוין כמו נכסי השקעה נוספים כמו מניות, זהב ואפילו פרטי אספנות שונים, נהנו מהנרטיב של צניחת ערך הדולר. הביטקוין נסחר כעת לפי 125,300$, והאתריום, מטבע הקריפטו השני בגודלו במונחי שווי, עלה אף הוא ונסחר לפי 4,570$.