מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

ארה"ב

• מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

שבוע המסחר המקוצר בוול סטריט ננעל ביום חמישי בטון חיובי, בעקבות דו"ח תעסוקה חזק ומפתיע, שהפיג את החששות מהאטה כלכלית שתפגע בשוק העבודה, אישור סופי של חוק התקציב ואופטימיות בנוגע להגעה להסכמי סחר, לקראת תום תקופת ההקפאה של המכסים ב-9 ביולי. הדולר נחלש השבוע ב-1.3% מול סל המטבעות של שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב, ומתחילת השנה הוא איבד 10.4%. נזכיר שבשבוע שעבר הוא נעל את המחצית הראשונה הגרועה שלו מאז 1973. מול היורו איבד הדולר מתחילת השנה כ-13%, מהלך הירידה החד ביותר ב-50 השנה האחרונות ונראה שהסטת ההשקעות מארה"ב לשווקים אחרים, במהלך המחצית הראשונה של השנה, הפכה את הדולר ממטבע מקלט לנכס סיכון...

מדדי המניות בוול סטריט השלימו עוד שבוע ירוק והם נסחרים סביב רמות שיא היסטוריות. בסיכום שבוע המסחר המקוצר, מדד S&P500 עלה 1.7%, קצת מעל מדדי הטכנולוגיה, כשמדד נאסד"ק 100 עלה השבוע 1.5% ומדד נאסד"ק כללי עלה 1.6%. כוכבי השבוע החולף היו מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס שעלה 2.3%, והשיאן, מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, שזינק במהלך השבוע ב-3.5%.

• ביום שישי לא התקיים מסחר בארה"ב, שחגגה את יום העצמאות, אולם החוזים על מדדי הדגל נסחרים בירידות של עד 0.7%, זאת, בעקבות הודעתו של הנשיא טראמפ, כי הוא מתחיל לשלוח מכתבים למדינות שאיתן לא מתקיימים דיוני סחר ובהם הוא מבהיר שמכסים בשיעור של 70%-10% ייכנסו לתוקף ב-1 באוגוסט. מדדי המניות במזרח ובאירופה הגיבו ביום שישי בירידות שערים.

• תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב שינו מגמה ועלו ביום שישי, בעקבות נתוני התעסוקה החזקים, זאת, לאחר ירידה משמעותית בשבועות האחרונים, שהובילה אותן לשפל של יותר מחודשיים. ביום שישי עלו התשואות בכ- 7-10 נ"ב ובסיכום שבועי נרשמה עלייה של 13 נ"ב בתשואה לשנתיים ל-3.88% והתשואה ל-10 שנים עלתה בסיכום שבועי ב-7 נ"ב ל-4.346%.

במקביל, ההסתברות להורדת ריבית בישיבות הקרובות, המגולמת בחוזי ה-SWAP, ירדה באופן חד לאחר דו"ח התעסוקה. ההסתברות להפחתת ריבית בישיבת הפד הקרובה, ב-30 ביולי צנחה מ-23% ל-5% ונראה שהנתון סתם את הגולל על האפשרות שהריבית תרד כבר בסוף החודש. ההסתברות להפחתה ראשונה ב-17 בספטמבר צנחה מכ-120% ל-73% והצפי המצטבר עד סוף השנה צנח מ-66.3 נ"ב (2.65 הורדות ריבית) ל-54 נ"ב, 2.16 הפחתות ריבית בלבד.

• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

המשקיעים ממשיכים את מנוחת יום העצמאות, בשבוע שיהיה דל במיוחד בנתוני מקרו. ביום שלישי יפורסמו נתוני האשראי הצרכני, תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים של שלוחת הפד בניו יורק ומדד אופטימיות העסקים הקטנים. ביום רביעי המכירות הסיטונאיות והמלאים הסיטונאיים. ביום חמישי נקבל את הנתון השבועי של התביעות הראשונות לדמי אבטלה וביום שישי יפורסם נתון הגירעון התקציב בחודש יוני. 

ביום רביעי בשעה 9 בערב יתפרסם פרוטוקול ישיבת ה-FOMC  שהתקיימה ב-17-18 ביוני. כזכור, הפד הותיר את הריבית ללא שינוי, בטווח 4.50%-4.25%, בפעם הרביעית ברציפות והודיע שהוא בעמדת המתנה, לבחון את השפעת מדיניות המכסים החדשה על הכלכלה.

באותה ישיבה עדכן הבנק הפדרלי את התחזיות הרבעוניות שלו, כשבין היתר ראינו הורדה משמעותית של תחזית הצמיחה ובמקביל עלייה בתחזית האינפלציה, מצב שמייצר קונפליקט בין שני היעדים של הפד ("המנדט הכפול") – שמירה על יציבות מחירים ותעסוקה מקסימלית.  מעניין יהיה להיחשף לדיונים שהובילו לתחזיות המעודכנות.

ביום חמישי ינאמו שני בכירים בפד – בשעה 16:00 נאום של נגיד הפד של סנט לואיס, מוסאלם, על הכלכלה והמדיניות המוניטרית ובשעה 21:30 תנאם נגידת הפד של סן פרנסיסקו, מארי דאלי, על התחזית הכלכלית.

• האירועים הגיאופוליטיים ימשיכו לתת את הטון גם השבוע:
• יום רביעי, 9 ביולי – הקפאת המכסים מגיעה לסיומה – המו"מ עם שותפות הסחר המרכזיות נמצא בעיצומו, כשמול סין, וייטנאם ובריטניה גובשו הסכמות, ברזיל והודו בדיונים מואצים, אך באיחוד האירופי הודיעו שלא בטוח שיגיעו להסכם עד 9 ביולי ומול יפן טראמפ איים בסוף השבוע להטיל מכסים על רכבים וטכנולוגיות, על רקע גירעון הסחר הגואה מול יפן, יבוא מסובסד של רכבים חשמליים יפניים שפוגע ביצרנים אמריקניים וחוסר שיתןף פעולה של יפן בסוגיות בטחוניות. השוק מתמחר התכנסות למכסים נמוכים משמעותית ממה שהוצג ב-2 באפריל ותרחיש של משבר מכסים חדש בתום תקופת ההקפאה עלול להוביל לתיקון בשווקים.
• התקציב "הגדול והיפהפה" שהגיש הנשיא טראמפ אושר בערב החג והוא צפוי להגדיל את הגירעון בתקציב בכ-3 טריליון $ בעשור הקרוב. נזכיר שהחששות מהתרחבות החוב הלאומי של ארה"ב הובילו להורדת דירוג במאי ולזינוק בתשואות הארוכות. אנו צפויים להיות עדים להמשך הלחץ הנשיאותי על הבנק הפדרלי להורדת ריבית וכל אלה עשויים לבוא לידי ביטוי בשוק האג"ח.

• מדיניות מוניטרית

בשוק ממתינים לפרוטוקול ישיבת המדיניות האחרונה של הפד, שיתפרסם ביום רביעי בערב. כזכור, הריבית נותרה לל"ש (לא במפתיע) בטווח של 4.50%-4.25%, בפעם הרביעית ברציפות ובמקביל, הבנק הפדרלי פרסם את העדכון הרבעוני של תחזיותיו (SEP = Summary of Economic Projections) והמספרים חשפו את דאגתו מפני התכנסות לכיוון של סטגפלציה – האטה כלכלית המלווה בהתפרצות אינפלציונית.

תחזית הצמיחה השנה ירדה מ-1.7% ל-1.4% בלבד ותחזית הצמיחה ב-2026 ירדה מ-1.8% ל-1.6%. מאידך, תחזית  האינפלציה (PCE) , בסוף השנה עלתה מ-2.7% ל-3.0% והתחזית ל-2026 עלתה מ-2.2% ל-2.4%. תחזית אינפלציית הליבה (Core PCE) בסוף השנה עלתה מ-2.8% ל-3.1% ובשנה הבאה מ-2.2% ל-2.4%.

כעבור שבוע ראינו עלייה בנתוני האינפלציה שפורסמו, כשמדד PCE עלה מ-2.1% ל-2.3% ומדד Core PCE עלה מ-2.5% ל-2.7%, גבוה מצפי ל-2.6%. במקביל, נתון הצמיחה ברבעון הראשון עודכן כלפי מטה (באומדן השלישי), ל-0.5%-, לעומת 0.2%- באומדן הקודם. הנתונים תומכים בעמדה הזהירה שנוקט הפד, כשהטענה היא שרמת הריבית הנוכחית מתאימה ומאפשרת לבחון את ההשפעות של מדיניות המכסים על הכלכלה.

ביום שלישי האחרון התקיים כנס שאירח ה-ECB בסינטרה שבפורטוגל ובמסגרתו התקיים פאנל של ראשי הבנקים המרכזיים החשובים בעולם. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, נשאל האם הורדת ריבית עשויה להיות על השולחן כבר בישיבה הקרובה, בסוף יולי. הוא ענה: "Can't say whether July is too soon to consider a cut", תשובה שהובילה לעלייה בהסתברות להורדת ריבית בקרוב, במיוחד על רקע דברים קודמים שאמרו חברי מועצת הנגידים בפד, כריס וולר ומישל באומן.

דו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי האחרון היה, כאמור טוב מהצפוי והוא אישר את דבריו של פאוול בסיומה של ישיבת ה-FOMC, ששוק העבודה אינו זועק להפחתת ריבית. נראה שהדו"ח טרק את הדלת בפני האפשרות להוריד ריבית כבר ביולי, למרות שצפוי שהנשיא טראמפ, שהעביר תקציב גירעוני, ימשיך ללחוץ על בכירי הפד להוריד את הריבית כמה שיותר מהר. בינתיים, תחזית הפד (2 הפחתות עד סוף השנה) וחוזי ה-SWAP מתמחרים הורדת ריבית ראשונה רק בספטמבר וגם כאן, ירדנו משמעותית מהסתברות של 100% שראינו קודם.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

דו"ח תעסוקה חזק ומפתיע שפורסם ביום חמישי, טרק את הדלת על האפשרות שהריבית תרד כבר ביולי. תשואות האג"ח זינקו והדולר התחזק בעולם. מספר המשרות החדשות הסתכם ביוני ב-147 אלף, הרבה מעל צפי ל-106 אלף משרות בלבד. בנוסף, נתון חודש מאי תוקן כלפי מעלה מ-139 אלף ל-144 אלף משרות חדשות. שיעור האבטלה ירד במפתיע מ-4.2% ל-4.1%, בניגוד לצפי שיעלה ל-4.3%. הקצב השנתי של עליית השכר הממוצע ירד מ-3.8% ל-3.7%, פחות מצפי ל-3.8%. גם הנתון השבועי של מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה היה טוב מהצפוי, עם 233 אלף מובטלים חדשים בלבד, לעומת 237 אלף בשבוע שעבר וצפי ל-241 אלף. עם זאת, מוקדם יותר פורסמו נתוני תעסוקה שהיו מאכזבים – מספר המשרות הפנויות גדל במאי מ-7.4 מיליון ל-7.77 מיליון, הרבה מעל צפי ל-7.3 מיליון. עלייה במספר המשרות הפנויות מראה שהמעסיקים נלחמים על כל עובד, מה שצפוי להוביל לעליית שכר וליצירת לחצים אינפלציוניים.  דו"ח המשרות החדשות בסקטור הפרטי של ADP הצביע על ירידה במספר המשרות, לראשונה זה יותר משנתיים, עם גריעה של 33 אלף משרות ביוני, בניגוד לצפי לתוספת של 98 אלף משרות. מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה – האומדן הסופי ליוני עודכן מ-52.0 ל-52.9 נק'. המדד המקביל בסקטור השירותים – האומדן הסופי לחודש יוני עודכן מ-53.1 ל-52.9 נק'. מדד מנהלי הרכש של ISM בתעשייה עלה ביוני מ-48.5 ל-49.0 נק' (צפי 48.8 נק'), אולם נשאר בטריטוריה של התכווצות הפעילות. המדד המקביל בסקטור השירותים עלה ביוני מ-49.9 ל-50.8 נק' (צפי 50.6 נק') ועבר מטריטוריה של התכווצות להתרחבות הפעילות. הגירעון המסחרי הסתכם במאי ב-71.5 מיליארד $, לעומת 60.3 מיליארד $ באפריל וצפי ל-71.0 מיליארד $, זאת על רקע התכווצות של 4.0% ביצוא והתכווצות של 0.1% בלבד ביבוא. ההזמנות ממפעלים זינקו במאי ב-8.2%, כצפוי, לעומת ירידה של 3.9% באפריל.

ישראל

רצף האירועים הגיאופוליטיים שכלל את ההישג מול איראן וחזיתות נוספות, כמו גם ההתקדמות לקראת הפסקת אש צפויה בעזה ומתווה אפשרי לשחרור החטופים, ודיווחים על הרחבת הסכמי אברהם, השפיע לטובה על בורסת ת"א, ותשואת מדדי הדגל מתחילת השנה עקפה את מרבית המדדים המערביים. בשבוע שחלף מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על 3.8 מיליארד שקלים, מעל לממוצע השנתי של 3 מיליארד ₪.

בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 עלה בכ4.4% ושבר פעם אחר פעם את השיאים של עצמו וחצה את רף ה-3,000 נק', מדד ת"א 125 עלה בכ-5.2% (28% מתחילת שנה), מדד הבנקים עלה בכ-3.3% (45.9% מתחילת שנה),  ומדד ת"א ביטוח עלה בכ-8.3% (82.1% מתחילת השנה), הודות לרווחי ההשקעות בענף לצד ירידה בנזקי הרכוש בתקופת הלחימה וכניסת תקן חשבונאי חדש.

בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק בחדות מול הדולר ומול היורו- הדולר נסחר סביב 3.34 ₪ ל-$,  והיורו נסחר סביב 3.975 ₪ ליורו.

בשוק האג"ח המקומי- בשוק האג"ח הממשלתי, נרשמה מגמה חיובית שנבעה מהאירועים לעיל בעיקר באפיקים הארוכים, והתשואות ירדו. התשואה ל-10 שנים ירדה ב-14 נ"ב לרמה של כ-4.1%.

• מחר החלטת הריבית של בנק ישראל, כשדעות הכלכלנים חלוקות באם הריבית תרד או תישאר לל"ש ברמה של 4.5%, כאשר השיקול העיקרי אצל קובעי ההחלטות היה ויהיה האינפלציה. סיום המלחמה עשוי להביא כוחות מנוגדים בעלי השפעה על האינפלציה. מחד, התחזקות השקל והקלה במגבלות ההיצע, בפרט בשוק העבודה, מנגד, עלייה בביקושים כתוצאה משיפור בסנטימנט.
• סעיף הדיור – המהווה יותר מרבע ממדד המחירים לצרכן (27%) עלול להשפיע על עליית האינפלציה. מלאי הדירות להשכרה בערי המרכז שנפגעו מהטילים האיראניים- לא יספיק לתושבים שפונו ויחפשו דירה באזור מגוריהם הקודם, כאשר ההתייקרות כבר ניכרת בשטח (מדובר על למעלה מ-18 אלף מפונים). המסקנה המתבקשת היא כי מחירי השכירות הולכים לעלות וזה לא אירוע זמני. הרי ייקח הרבה זמן לבנות מחדש את הבניינים וליצור היצע חדש עבור אותם מפונים.
• התחזקות השקל- השקל התחזק מתחילת השנה בכ-8% מול הדולר, ברקע התמורות הגיאופוליטיות ובעקבות חולשתו של הדולר בעולם ברקע מלחמת הסחר ואי הוודאות סביבה. מנגד, מול היורו השקל נחלש מתחילת השנה בכ-5%.

התחזקות השקל נובעת בין היתר מזרימת כספים גוברת של משקיעים זרים אשר נותנים אמון בכלכלה הישראלית עם הירידה באי הוודאות לאחר הסרת האיום מאיראן. התחזקות השקל היא גורם ממתן אינפלציה, ותומכת בהורדת ריבית.

• עלייה מתונה בשכר- קצב הגידול בשכר הממוצע ממשיך להיות מתון לאחר שעלה ב-3.4% בשנה האחרונה (לכלל העובדים) לפי נתון מאי לאחר עליה של 3.3% באפריל ו-4.5% במרץ, וזאת במקביל לעלייה קלה גם בשיעור האבטלה. מגמה זו תומכת בהתמתנות האינפלציה, ובכך בהורדת ריבית. עם זאת, סיום המלחמה עם איראן וההסכם האפשרי בעזה צפויים להגביר גיוסי עובדים. במקביל, היצע העובדים צפוי לגדול בעקבות שחרור חיילי מילואים ועובדים שתעסוקתם קשורה ישירות לפעילות צבאית.
• יצוא שירותי ההייטק, המנוע העיקרי של ישראל המהווה 11% מהתוצר, ממשיך במגמת ההתרחבות ובקצב מהיר- לאחר שנרשמה עלייה של 0.1% באפריל ועלייה של 4.2% במרץ. ב-3 חודשים האחרונים הייצוא התרחב ב-16% בחישוב שנתי, לאחר התרחבות של 11% בשלושת החודשים שקדמו להם. מגמה זו תומכת בעודף בחשבון השוטף ובהתחזקות השקל, התמתנות האינפלציה והורדת ריבית.
• נתוני פעילות בכרטיסי אשראי – הרכישות הריאליות בכרטיסי אשראי (נתונים עד חודש מאי) לא הראו צמיחה בחודשים האחרונים, אולם הם נמצאות ברמה גבוהה מעל המגמה לאחר הזינוק שנרשם בסוף 2024 בשל הקדמת הרכישות לפני תחולת העליות במיסים, והציגו קצב צמיחה גבוה. נתוני הרכישות היומיות לאחר המלחמה באיראן משקפים התאוששות מהירה.

• מתוך סקירת הבורסה לני"ע בת"א על השבוע שחלף - בקרנות המחקות נרשמה רכישה נטו של כ-1.6 מיליארד ₪ במדדי המניות הישראליים, ומכירות של כ-61 מש"ח במדדי מניות חו"ל. נרשמה גם עלייה של קרנות מחקות אג"ח מקומיות. המגמה החיובית חלחלה גם לקרנות האקטיביות, כשהמשקיעים ממשיכים להסיט כספים לקרנות המשקיעות במניות ואג"ח מקומיות.

כמו כן, הבורסה הציגה שלב מסחר חדש - TAL. שלב זה יתקיים בסיום מסחר הנעילה, ויאפשר ביצוע עסקאות לפי השער הקובע של היום, למי שפספס את הנעילה.

אירופה

• המסחר באירופה בשבוע האחרון הסתיים במגמה מעורבת ברקע איומו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לשלוח החל מיום שישי 4.7 מכתבים למדינות על כניסתם לתוקף של מכסים בטווח שבין 70%-10% ב-1 באוגוסט. מדד יורוסטוקס ירד ב0.7-%, DAX הגרמני ירד ב-1%, מנגד, CAC40 הצרפתי עלה ב0.3% ו-FTSE100 הבריטי עלה ב- 0.3%.
• עדכונים ממלחמת הסחר - באיחוד האירופי מדווחים על התקרבות במגעים בדרך ל"מסגרת" של הסכם סחר. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אמרה כי האיחוד האירופי מוכן להסכם עם ארה"ב, וכי המטרה היא להגיע להסכם לפני המועד האחרון של 9 ביולי, אך "כל הכלים על השולחן".
• אירופה מתחמשת - פסגת ברית נאט"ו הסתיימה השבוע בהאג, עם החלטה משותפת והיסטורית: 32 המדינות שחברות בברית הביעו תמיכה בהצעה להעלות את הוצאות ההגנה שלהן ל-5% מהתוצר הלאומי הגולמי שלהן. מדובר בהתחייבות ביטחונית עצומה, ותפנית של ממש במדיניות הביטחון של אירופה. "זה שינוי היסטורי בביטחון של היבשת", אמר שר ההגנה האמריקני פיט הגסת'. מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה אמר שמדובר ב"קפיצה של ממש" להגנה המשותפת של מדינות אירופה, שצפויה לחזק את היכולת של בעלות הברית להשקיע בציוד צבאי ובטכנולוגיה חדשים. לפי ההחלטה המשותפת, המדינות ישקיעו 3.5% מהתל"ג בהוצאות ביטחוניות ליבתיות, כמו חיילים וציוד צבאי, ועוד 1.5% בהוצאות ביטחוניות רחבות יותר, כמו תשתיות שיאפשרו לנייד צבא והכנת החברה למלחמה. ההחלטה להגדיל את יעד ההוצאה הביטחונית למדינות נאט"ו מ-2% ל-5% הגיע לאחר לחץ כבד מאוד שהפעיל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

התייקרות מחירי החמאה בעולם - מחירי החמאה במרבית מדינות העולם טיפסו קרוב לשיא, ובהתאם התייקרו שורה של מוצרים המתבססים על המוצר, ביניהם קרואסונים ושאר מאפים. שורה של גורמים אחראיים לעלייה הזו במחירים, והם כוללים קשיים במחלבות מצרפת ועד לניו זילנד, שינויים בהרגלי האכילה של צרכנים באסיה שמגדילים את הביקוש העולמי, והחלטות מסחריות מצד חברות מוצרי חלב בניסיון להגן על המאזנים שלהן. התוצאה היא מחירים גבוהים יותר לחלק מהמוצרים האהובים בעולם. בסביבות 70% מהחמאה המיוצאת ברחבי העולם מגיעה משתי מדינות – צרפת וניו זילנד. שתיהן התחילו את השנה עם מלאי נמוך במיוחד, מה שדחף את המחירים לשיאים, כך לפי ארגון המזון והחקלאות (FAO). הסיבות למלאי הנמוך קשורות במידה רבה לאינפלציה שנרשמה באירופה ב-2022 וייקרה משמעותית את מחירי החלב. כתוצאה מכך חיפשו היצרנים אחר דרכים למקסם רווחים,

• נתוני מאקרו שפורסמו השבוע:

בגרמניה - האינפלציה ירדה ביוני מ-2.1% ל-2.0%, בניגוד לצפי שתעלה ל-2.2%. המכירות הקמעונאיות ירדו במאי ב-1.6%, בניגוד לצפי שיעלו 0.5%. ההזמנות ממפעלים צנחו ב-1.4% ביוני לעומת מאי, הרבה מתחת לציפיות של ירידה 0.1%. הנפילה החודשית נובעת בעיקר מירידה של 17.7% בהזמנות של מוצרי מחשוב, אלקטרוניקה ואופטיקה, לעומת הזמנות רבות באפריל.

ספרד – העודף בחשבון השוטף הסתכם באפריל ב-1.4 מיליארד יורו, לעומת 2.5 מיליארד יורו במארס.

בריטניה– הצמיחה ברבעון 1 (עדכון סופי) 1.3%, כמו באמדן הקודם.

צרפת - האינפלציה השנתית עלתה מ0.7% ל0.9% (צפי 0.8%).

שוויץ - האינפלציה לחודש יוני עלתה לרמה של 0.1%. האינפלציה חזרה מעל האפס לאחר שירדה מתחת לאפס במאי ל-0.1%-.

גוש היורו - מדד המחירים באירופה שפורסם השבוע היה בהתאם לתחזיות וזהה ליעד הבנק המרכזי של האיחוד. האינפלציה השנתית במדינות האיחוד עמדה ביוני על 2%, לאחר שבמאי עמדה על 1.9%. אינפלציית הליבה עמדה ביוני על 2.3% , בהתאם לתחזיות, ובדומה למדד הליבה של מאי. ב-2 המקרים מדובר בנתון ראשוני, בהמשך החודש יצא עדכון נוסף. אינפלציית השירותים עלתה ב3.3%, במאי עמדה על 3.2% ובאפריל על 4%.

למרות ההתייצבות, הכלכלן הראשי של ה-ECB פיליפ ליין, הדגיש כי התקופה של העלאות ריבית ככלי לריסון אינפלציה "מאחורינו", אך הזהיר כי כל סטייה חדשה תיבחן בזהירות. "אנחנו צריכים להיות מוכנים להתמודד עם כל חריגה מהתחזית, אבל לא נגיב לכל רעש זמני", אמר בפורום השנתי של הבנק בפורטוגל.

בהתאם לכך, כל עוד לא יתרחשו זעזועים חיצוניים כמו תנודתיות במחירי הנפט או השפעות של מכסים אמריקאים, ההערכות בשוק הן שהבנק המרכזי ישאיר את הריבית על כנה בפגישה הקרובה ביולי, ויחזור להפחית אותה רק בספטמבר. האבטלה בגוש היורו עלתה במאי ל-6.3% לעומת 6.2% באפריל. העלייה הקלה הייתה בניגוד לתחזיות אנליסטים, שצפו כי האבטלה תישאר ללא שינוי במאי. על אף העלייה, זוהי עדיין רמה הקרובה לשפל היסטורי. מגזר הייצור הדומיננטי בכלכלת גוש היורו חזר לצמוח ביוני, לאחר התכווצות קצרה במאי, אולם בקצב זניח: מדד מנהלי הרכש לגוש היורו של S&P גלובל עלה ל-50.5 נקודות ביוני מ-49.7 במאי, מעל לתחזיות של 50.0 נקודות, על רקע ביקוש חלש ולמרות שיפור בביטחון עסקים. כל נתון מעל 50 מצביע על צמיחה, וכל נתון מתחת לרף זה מאותת על התכווצות.

שווקים נוספים

• המסחר בשוקי אסיה הסתיים בשבוע האחרון במגמה מעורבת. בסיכום שבועי, מדד הניקיי ירד ב0.8%, מדד הקוספי ירד ב0.1% , הניפטי בהודו ירד ב0.7% , מדד ההאנג סנג ירד ב1.5%. מנגד מדד CSI300 עלה ב1.5% ומדד ASX200 עלה ב1%.
• הסכם סחר עם וייטנאם - הנשיא דונלד טראמפ הודיע השבוע על הסכם סחר עם וייטנאם. ארה"ב תטיל מכסים של 20% על ייבוא מווייטנאם, בעוד וייטנאם תטיל "אפס מכסים" על יבוא מארה"ב, כך לדברי טראמפ ברשת החברתית שלו טרות' סושיאל, בעוד מתקרב המועד האחרון לסיום ההקפאה של 90 ימים למכסי הגומלין עליהם הכריז באפריל. וייטנאם גם הסכימה למכסים של 40% על מוצרים שהגיעו ממדינה אחרת והועברו אליה כדי לשלוח אותם לארה"ב. לפי דיווחים שונים, סין, יצואנית מובילה לארה"ב, משתמשת בווייטנאם כמרכז משלוחים חשוב ותחנת מעבר לייצוא לה לארה"ב.. בעקבות הדיווח, הבורסה בווייטנאם קפצה לשיא של יותר מ-3 שנים.
• המכירות של טויוטה ממשיכות לצמוח למרות מלחמת המכסים - זה החודש ה-5 ברציפות. המכירות העולמיות של טויוטה עלו במאי לקרוב ל-900 אלף כלי רכב, בזכות ביקוש חזק בצפון אמריקה, סין ויפן למרות מכס 25% על מכוניות יפניות שגרם לירידה של 25% ביצוא היפני לארה"ב. בינתיים יפן נלחמת על הקלות לפני שיוטל עליה מכס נוסף בשיעור של 24%. המכירות עלו ב-6.9% לעומת מאי 2024 והגיעו ל-898,271 כלי רכב, בזכות ביקוש חזק בצפון אמריקה, סין ויפן, לדברי החברה. עם זאת נרשמה ירידה של 0.7% במספר כלי הרכב שיוצרו על ידי החברה, הראשונה מזה חמישה חודשים. הנתונים כוללים את מותג היוקרה של החברה - לקסוס. הנתונים מגיעים בעוד שיפן עושה מאמצים לקבל הקלה מהמכס בשיעור 25% שהטיל הנשיא טראמפ על מכוניות יפניות מיובאות, שהיווה מהלומה עבור מגזר הרכב היפני. נתוני סחר עדכניים מראים שהיצוא היפני רשם במאי ירידה ראשונה זה שמונה חודשים, בשל המכסים של הנשיא טראמפ, עם ירידה של כ-25% במשלוחי הרכב לארה"ב, ושל 19% במספר חלקי החילוף שיוצאו אליה.

בנוסף צפויה יפן לספוג גם מכס "דו-צדדי" בשיעור של 24%, אם לא תגיע להסכם סחר עם ארה"ב עד ה-9 ביולי.

• סין מעודדת ילודה - סין מתכננת לחלק מענקים במזומן למשפחות כדי לעודד יותר ילודה. זאת על רקע מגמה הנמשכת זה מספר שנים של התכווצות באוכלוסייה, שמאיימת על הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.

הממשלה מתכוונת להעניק 3,600 יואן (כ-500 $) בשנה עבור כל ילד שנולד אחר 1 בינואר 2025, וזאת עד שימלאו לו 3. המאמצים לתמרוץ הילודה מגיעים לאחר שלפני כעשור נטשו בסין את המדיניות המעודדת כל משפחה להביא ילד אחד בלבד. אולם, מ-2022 ועד 2024 התכווצה האוכלוסייה בכל שנה. כך, בשנה שעברה נרשמו 9.54 מיליון לידות, חצי בלבד לעומת 18.8 מיליון לידות שנרשמו ב-2016, אז הסירו השלטונות את ההגבלה שאפשרה לכל זוג ללדת רק ילד אחד. סין איבדה את תואר המדינה המאוכלסת ביותר בעולם להודו ב-2023.

הירידה בשיעור הילודה מהווה בעיה לכלכלה הסינית, זאת בין השאר בשל התכווצות באוכלוסייה העובדת, שמאיימת על הפרודוקטיביות ועלולה להוביל למחסור בעובדים. לפי הערכות באו"ם, האוכלוסייה הסינית עשויה לרדת ל-1.3 מיליארד אנשים עד 2050 ומתחת ל-800 מיליון עד 2100. לפי הנתונים הרשמיים, בשנה שעברה מנתה אוכלוסיית סין 1.408 מיליארד איש. אחת הסיבות לתופעה היא ירידה במספר החתונות, שנפלו לרמתם הנמוכה ביותר מזה קרוב ל-50 שנים וקרוב לוודאי שיובילו לפחות לידות. בשל החששות, רשויות מקומיות כבר השיקו תמריצים לעידוד ילודה, הכוללים מענקים ואף סובסידיות לרכישת דיור. היוזמה הנוכחית היא הראשונה ברמה הכלל ארצית.

• נתוני מאקרו שפורסמו השבוע:

בסין - רווחי הפירמות בסין ירדו ב 9.1% בחודש מאי) שנה אחורה).  יצרני רכבים דיווחו על ירידה חדה של   11.9%. מלחמת הסחר פוגעת ברווחיות כאשר היצוא הסיני לארה"ב קרס (ירידה של 34% שנה אחורה) והגידול ביצוא לאירופה12% ) ) מפצה רק באופן חלקי, תוך כדי לחץ להורדת מחירים. הפעילות במגזר השירותים של סין צמחה ביוני בקצב האיטי ביותר מזה 9 חודשים, בעוד הביקוש נחלש וחלה ירידה בהזמנות חדשות לייצוא על רקע מתיחות הסחר בין סין לארה"ב ולקראת הסיום הקרב של ההקפאה שהעניק טראמפ, כך לפי מדד מנהלי הרכש של קאי שין ו-S&P גלובל. המדד נפל מ-51.1 במאי ל-50.6 ביוני, הצמיחה החלשה ביותר מאז ספטמבר 2024. תוצאה מעל 50 נקודות מראה על צמיחה, ומתחת ל-50 נקודות על התכווצות. מדד מנהלי הרכש של ענף הייצור בסין עלה ל 49.7-נקודות, בהתאם לתחזיות ולאחר שבמאי הוא עמד על 49.5נקודות. על אף השיפור. הוא נותר מתחת ל 50 הסף המפריד בין צמיחה לנסיגה, חודש שלישי ברציפות.

באוסטרליה - מאזן הסחר במאי ירד בחדות, בעוד הביקוש הגלובלי לייצוא נחלש והייבוא התאושש מהחולשה בחודשים הקודמים. מאזן הסחר של אוסטרליה נפל בחדות לעודף של 2.24 מיליארד דולר אוסטרלי (1.47 מיליארד דולר), שפל של 5.5 שנים, מעודף של 4.86 מיליארד דולר אוסטרלי באפריל ולעומת תחזיות לעלייה במאזן החסר ל-5.08 מיליארד דולר. הסיבה העיקרית לכך היא נפילה חודשית של 2.7% בייצוא, במיוחד בעפרות מתכת ומינרלים לשותפת הסחר הגדולה שלה, סין, בשל מלחמת הסחר עם ארה"ב.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY, שעוקב אחר שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב – ובהם היורו, הין והליש"ט – נסוג השבוע ב-1.3%, והשלים בכך ירידה של 10.4% מרמתו בתחילת השנה.
• השקל ממשיך לשדר עוצמה- לאחר ההישג ההיסטורי מול איראן לצד התפתחויות גיאופוליטיות חיוביות נוספות והתקדמות המגעים להפסקת אש בעזה ועסקה לשחרור חטופים, השקל התחזק בשבוע האחרון ב-1.5% מול הדולר ושערו היציג ביום שישי נקבע על 3.34 ₪ לדולר, וב- 0.9% מול היורו לשער של 3.975 ₪ ליורו.

• מחירי הנפט צנחו בכ-11.3% בשבוע האחרון למחיר של 65.5$ לחבית נפט אמריקאי, בהשפעת ההישג מול איראן, העלייה במלאי הנפט הגולמי של ארה"ב, העלייה החדה ביותר מזה 3 חודשים, וזאת במקביל להעלאת התפוקה ע"י אופק פלוס. בנוסף, ארגון אופק פלוס צפוי להחליט בפגישה הקרובה שתערך מחר על העלאה משמעותית נוספת בהפקת הנפט, אשר צפויה להיכנס לתוקף בחודש הבא.

מחיר הזהב ירד – למרות היחלשות הדולר מחיר הזהב ירד בסיכום שבועי ב-2.8%, למחיר של 3,274.3$ לאונקייה.