מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• כלכלת ארה"ב נראית טוב, הבורסה בסין קפצה 8.5% ביום מסחר בודד ובבורסת ת"א בלטו בעיקר המניות הקטנות.

בארה"ב מדד S&P500 סיים בעליה של 0.2% ל-5,800 נק' (20.5% YTD) ומדד נאסד"ק הרחב עלה 0.1%. באירופה מדד יורוסטוקס 50 השיל 2.2%, באסיה מדד ניקיי 225 היפני ירד 3.0% ובסין מדד CSI300 קפץ 8.5% ביום ב' שהיה יום המסחר היחיד שלו בשבוע שעבר.

בבורסה בת"א – שבוע המסחר המקוצר הסתיים ביום ג', היום בו נורו מאירן כ-180 טילים בליסטיים, מרביתם יורטו והושמדו בעודם באוויר. בסיכום שבועי, מדד ת"א 125 עלה 0.1% ומדד מניות היתר SME60 הוסיף 1.4%.

• במסחר השבועי במט"ח: השקל פוחת - ברקע התקפת הטילים של אירן וצפי לתגובה ישראלית והורדת הדירוג ע"י S&P. שער הדולר/שקל עלה השבוע בכ- 0.5% והיציג בשישי ננעל על 3.722 ₪ לדולר.
• ארה"ב: דוח תעסוקה טוב הרחיק את החשש ממיתון וכעת תשומת הלב עוברת לעונת הדוחות – דוח התעסוקה שפורסם ביום שישי הרשים והגביר את הביטחון בתרחיש של "נחיתה רכה". וכשמדד ה-500 נסחר במכפיל גבוה של 30, נטל ההוכחה מוטל שוב על כתפי עונת הדוחות שתתחיל השבוע ביום ג'.
• ישראל: חברת הדירוג S&P הפחיתה את הדירוג – בשונה ממודי'ס, שחתכה את הדירוג בשתי דרגות,S&P הסתפקה בהורדה של רמה אחת בלבד מ-A+ ל-A אך הותירה את האופק שלילי. כלכלני S&P חוששים מההשפעה הכלכלית של מלחמה ארוכה ומההוצאות הביטחוניות המאמירות. יחד עם זאת, בדוח שלS&P  ציינו גם את החוזקות שמאפיינות את הכלכלה הישראלית כגון גמישות ויכולת הסתגלות גבוהה, מגזר היי-טק משגשג המאפשר עבודה מרחוק,  עודף בחשבון השוטף (=עודף של כניסות מט"ח) וכן כרית ביטחון בדמות יתרות מט"ח בסך של כ-217 מיליארד $ המצויות בידי בנק ישראל.
• מה צפוי בשבוע הקרוב: בארה"ב - במוקד, נתוני האינפלציה (CPI) ביום חמישי ותחילת עונת הדוחות הכספיים של הרבעון השני. עיקר תשומת הלב תופנה לתוצאות הבנקים הגדולים בסוף השבוע. בישראל - ביום ד' החלטת ריבית של בנק ישראל. הצפי הינו שהריבית תישאר ללא שינוי על 4.5%.

ארה"ב

• • דו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי הפתיע בעוצמתו ואפשר למדדי המניות למחוק את כל ירידות השבוע ולהשלים שבוע מסחר ירוק רביעי ברציפות בוול סטריט. תשואות האג"ח זינקו בחדות, הדולר התחזק ומחיר הזהב נסוג, כתוצאה משני האחרונים. הציפיות להפחתה של 50 נ"ב בנובמבר נמחקו, לטובת צפי להפחתה של 25 נ"ב בלבד וצפי להפחתה מצטברת של 55 נ"ב עד סוף השנה, בדומה לתחזית האחרונה של הפד.

  מדד S&P500 טיפס השבוע ב-0.2%. מדד דאו ג'ונס הסתפק בעלייה שבועית של 0.1% וכמוהו המדדים נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, שנהנה מסביבת ריבית נמוכה, הגיב לירידה הצפויה בקצב הפחתות הריבית וסיים את השבוע בירידה של 0.5%.

  תשואות ה-Treasuries הגיבו בעוצמה להתקררות הציפיות לקצב אגרסיבי של הורדות ריבית. התשואה ל-10 שנים עלתה השבוע  ב-22 נ"ב ל-3.97% (שיא עלייה שבועית של שנה) והתשואה לשנתיים, שרגישה יותר לשינויים בטווח הקצר, זינקה השבוע ב-36 נ"ב ל-3.92% (זינוק שיא בשבוע אחד מאז יוני 2022). עקום התשואות, כמעט התיישר, כשהפער לטובת ה-10 שנים צנח השבוע מ-19 נ"ב ל-5 נ"ב בלבד.

  המשקיעים ממתינים לפרסום פרוטוקול ישיבת ה-FOMC האחרונה (מ-18.9), ביום רביעי הקרוב, בשעה 21:00, וכמובן, לנתוני האינפלציה (CPI) ואינפלציית הליבה למחרת, יום חמישי, בשעה 15:30. בנוסף, השוק מצפה לפתיחת עונת הדו"חות השבוע. ביום שלישי בעיטת הפתיחה, ששמורה, כמו ברבעונים האחרונים, לפפסיקו וביום שישי גולת הכותרת, תוצאות הבנקים הגדולים – JPMorgan Chase, וולס פארגו ובלאק רוק (המשך ביום שני).

• מדיניות מוניטרית –
  • אחרי שבשבוע שעבר הדגישו בכירי הפד את תשומת הלב שהם מקדישים לשוק התעסוקה המתקרר, השבוע התחלף הטון והמסר העיקרי הינו ששוק העבודה אמנם התקרר באחרונה, אולם הוא עדיין חזק ויציב והמשימה היא לשמור עליו במצב זה ולדאוג שלא ימשיך להתקרר. בסוף השבוע שיתפו נתוני התעסוקה פעולה עם המסר החדש והציגו דו"ח חזק במיוחד, שהשפיע על השווקים ועל ציפיות הריבית.

  יו"ר הפד, פאוול התארח ביום שני בערב בכנס כלכלי מקצועי של האגודה הלאומית לכלכלת עסקים (NABE), בנאשוויל. לאחר נאום קצר על מצב הכלכלה הוא התארח לשיחה עם נשיאת ה-NABE והדגיש את חוסנו של שוק התעסוקה, שנמצא במצב טוב מזה שלפני הקורונה, אחרי שחווה התחממות יתר והצטנן. פאוול אמר שהפחתות הריבית לא חייבות להמשיך בקצב שבו החלו וניתן למתן את התהליך. לאחר הנאום עלו תשואות האג"ח וההסתברות להפחתה נוספת של 50 נ"ב, בנובמבר, החלה לרדת.

  דו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי לפני המסחר והיה, כאמור, חזק מהצפוי, האיץ את התהליך. התשואה לשנתיים זינקה השבוע ב-36 נ"ב והתשואה ל-10 שנים ב-22 נ"ב, כשבמקביל, ההסתברות להפחתה נוספת של 50 נ"ב בישיבה הקרובה יורדת מהשולחן והחוזים על הריבית מגלמים הפחתה של 25 נ"ב בלבד בהסתברות של 100%.

  נגיד הפד של שיקאגו, אוסטן גולסבי, שיבח את דו"ח המשרות החדש, אך הזהיר ממתן חשיבות יתר לנתונים של חודש אחד בלבד והוסיף כי ישנם סיכונים (הנפט למשל?) שהאינפלציה עלולה לשוב ולהרים ראש. לדבריו, הן האינפלציה והן התעסוקה נמצאות כרגע במקום טוב והפד צריך לדאוג להשאיר אותן במקום.  

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף –
• דו"ח התעסוקה היה כל כך חזק וכל כך מפתיע, כך שהשפיע בעוצמה על השווקים, במיוחד אחרי שבחודשים הקודמים הורגלו המשקיעים לרצף של נתוני תעסוקה מאכזבים. בספטמבר נוספו למשק האמריקני 254 אלף משרות חדשות, שיא של 4 חודשים והרבה יותר מצפי ל-150 אלף. בנוסף, נתון אוגוסט עודכן כלפי מעלה מ-142 אלף ל-159 אלף משרות ונתון יולי עודכן כלפי מעלה מ-89 אלף ל-144 אלף משרות חדשות. גם נתון המשרות בסקטור הפרטי, של ADP, שפורסם ביום רביעי, היה גבוה מהצפוי – 143 אלף משרות, מול צפי ל-125 אלף, כשגם נתון אוגוסט עודכן מעט כלפי מעלה, מ-99 אלף ל-103 אלף משרות.

• שיעור האבטלה

  ירד במפתיע מ-4.2% ל-4.1%. (צפי 4.2%). קצב העלייה השנתי של השכר הממוצע עלה מ-3.9% (3.8% במקור) ל-4.0% (צפי 3.8%), נזכיר שרק לפני חודשיים עמד קצב עליית השכר על 3.6% בלבד, אחרי מגמת ירידה ממושכת. שינוי המגמה עשוי לייצר לחצים אינפלציוניים אם יימשך. נתון נוסף שעשוי להשפיע על חזרת הלחצים האינפלציוניים משוק העבודה (מה שלא ראינו בחודשים האחרונים) הוא מספר המשרות הפנויות שעלה החודש מ-7.71 מיליון ל-8.04 מיליון, גבוה מצפי ל-7.7 מיליון משרות. נציין שכשיותר מעסיקים נלחמים על עובדים, הדבר עשוי להוביל להאצת קצב עליית השכר.  מס' המובטלים החדשים השבועי הסתכם השבוע ב-225 אלף (יותר מצפי ל-221 אלף ומ-219 אלף בשבוע שעבר, נתון שדווקא מראה התקררות קלה של שוק התעסוקה). גם רכיב התעסוקה במדדי מנהלי הרכש של ISM מציג מגמת התקררות – במגזר התעשייה הוא ירד במפתיע מ-46.0 ל-43.9 נק' ובמגזר השירותים מ-50.2 ל-48.1 נק' (מעבר מהתרחבות להתכווצות!) עלייה בקצב הפעילות, הן במגזר השירותים, שממשיך להתרחב והן במגזר התעשייה, שעדיין מראה התכווצות, אם כי בקצב פוחת. במדדים עצמם ראינו מגמה חיובית - מדד השירותים זינק במפתיע בספטמבר מ-51.5 ל-54.9 נק' (צפי 51.7 נק') ומדד התעשייה נותר סטטי ברמה של 47.2 נק' (צפי 47.5 נק'), כלומר יציבות בקצב ההתכווצות. ההזמנות ממפעלים ירדו באוגוסט ב-0.2% (בניגוד לצפי שיעלו 0.1%). מדד מנהלי הרכש של שיקאגו עלה בספטמבר מ-46.1 ל-46.6 נק' (צפי 46.0 נק'), אולם עדיין מראה מגמת התכווצות.

  ועכשיו, השוק ממתין לנתוני האינפלציה ביום חמישי, ע"מ לדעת האם מגמת התמתנות האינפלציה נמשכת, כך שהפד יוכל להמשיך בהורדות הריבית, גם אם בקצב פחות מהיר ממה שצפינו רק לפני כשבוע.  

   

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

• השבוע יעמדו במוקד זירת המקרו, מדדי המחירים בארה"ב ובראשם, כמובן, האינפלציה (CPI) ואינפלציית הליבה לחודש ספטמבר, שיפורסמו ביום חמישי בשעה 15:30. מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות בספטמבר ב-0.1% ומדד הליבה (ללא רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים) צפוי לעלות ב-0.2%. האינפלציה השנתית צפויה לרדת מ-2.5% ל-2.3% ואינפלציית הליבה השנתית צפויה להישאר 3.2%, כמו בחודש שעבר. 

  למחרת, יום שישי, יפורסם מדד המחירים ליצרן ((PPI, שצפוי לרדת מעט בחישוב שנתי, מ-1.7% ל-1.6%, אולם ה-PPI השנתי ללא מזון ואנרגיה צפוי לעלות מ-2.4% ל-2.7%.

  ביום רביעי נקבל את פרוטוקול ישיבת ה-FOMC האחרונה (שהתקיימה ב-17-18 בספטמבר) ויהיה מעניין לעקוב אחרי הדיון שבסופו הוריד הפד את הריבית בלא פחות מ-50 נ"ב. כזכור, ההחלטה לא התקבלה פה אחד (לראשונה מאז 2022), כשחברת מועצת הנגידים, מישל באומן, הצביעה נגד, כדי שלא יתפרש שהפד הכריז ניצחון על האינפלציה מוקדם מדי.

  נתוני מקרו נוספים שיתפרסמו השבוע: ביום שני – אשראי צרכנים. ביום שלישי – מדדי אופטימיות העסקים הקטנים, הגירעון המסחרי. ביום רביעי – מלאים סיטונאיים, מכירות סיטונאיות. ביום חמישי – השינוי בשכר הריאלי, תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות (שבועי). ביום שישי – מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (כולל ציפיות האינפלציה של הצרכנים לשנה ול-5-10 שנים).

  שבוע פורה של בכירי הפד מול המיקרופונים והשבוע הם צפויים לשאת לא פחות מ-20 נאומים/ראיונות/דברי פתיחה.

  במוקד – נאומים כלכליים של מוסאלם ובוסטיק ביום שלישי. למחרת ידבר סגן יו"ר הפד, פיליפ ג'פרסון.

• ישראל

  • • שבוע המסחר בת"א היה חלקי לרגל החג וכלל שני ימי מסחר חיוביים שהמשיכו את המגמה הירוקה מהשבוע שקדם ויום מסחר אחרון (יום ג') שהסתיים במימושים ואיפס את מרבית התשואה שנצברה ביומיים שקדמו לו. שינוי המגמה אירע כשברקע דיווחים על כניסה קרקעית של כוחות צה"ל ללבנון וכן שאירן ביצעה הכנות ועומדת לתקוף את ישראל. ואכן, בשעות הערב נורו מאירן כ-180 טילים בליסטיים, מרביתם יורטו והושמדו בעודם באוויר.

    מדד ת"א 35 ירד בשבוע שעבר 0.1% ואילו ת"א 90 הוסיף 0.5% כך שת"א 125 סיים בעליה שבועית של 0.1%. מניות הבנקים איבדו 0.8% (16.2% מתחילת השנה) ואילו ת"א הנדל"ן הוסיף 0.4% (3.5% מתחילת השנה).

    בשוק האג"ח המקומי נרשמו בשבוע שחלף מגמות מעורבות עם עליות באגרות הצמודות וירידות בשקליות. תל גוב צמודות 15 + הארוך התייקר בכ-0.4%. באפיק הקונצרני הכללי נרשמה עליה של 0.2% בהובלת הצמודים כאשר תלבונד 60 הוסיף 0.3% ואילו תלבונד שקלי ותלבונד שקלי 50 נותרו ללא שינוי. בלט לחיוב מדד תל בונד דולר שעלה 1.2% כשברקע התחזקות של הדולר ביחס לשקל.

     

    • מה למשקיעים זרים ולעימות בין ישראל לאירן? העימות המחריף בין ישראל לאירן מדאיג משקיעים בכל העולם. החשש נובע מכך שהחרפת הלחימה ופגיעה במתקנים להפקת נפט, אם באירן ואם בערב הסעודית או באמירויות (אירן איימה שתגיב בפגיעה בהן) עשויה לגרום לשיבושים בהיצע הנפט העולמי ולזינוק במחיר הנפט (מחיר חבית נפט כבר זינק השבוע בקרוב ל-10%). התייקרות משמעותית של דלקים ומחירי אנרגיה תוביל לעליית מחירים רוחבית, הן במוצרים שונים המושפעים מכך והן בעלויות של תובלה ותגרום לעלייה מחודשת באינפלציה הגלובלית שבה נלחמים בנקים מרכזיים בכל רחבי העולם. מצב כזה עשוי לעכב ואף לעצור את הורדות הריבית שכבר החלו בארה"ב, באירופה ובכלכלות נוספות ולשנות את המומנטום בשוקי ההון. אירן מייצאת כ-2% מתצרוכת הנפט העולמית העומדת על כ-90 עד 100 מיליון חביות נפט ביום וכלכלנים זריזים כבר ניבאו שאם מתקני הנפט האירניים יושמדו, מחיר של חבית נפט עשוי לנסוק בחדות ואף להגיע ליותר מ-200 דולרים.

     

    • השלכות הלחימה והורדות הדירוג – לאחר הפחתת הדירוג הכפולה על ידי Moody’s, בשבוע שעבר הגיע גם זמנה של חברת דירוג נוספת,S&P  העולמית, לבצע מהלך של הפחתת דירוג לחוב של ממשלת ישראל. עם זאת, בניגוד למודי'ס, שחתכה את הדירוג בשתי דרגות,S&P  הסתפקה בקיצוץ של רמה אחת בלבד מ-A+ ל-A אך גם היא הותירה פתח להורדות נוספות בדמות אופק שלילי.  

    ההחלטה התקבלה בעקבות הערכת חברת דירוג האשראי כי המלחמה עם חיזבאללה עלולה להתארך ואף להחריף, כולל כניסה קרקעית לתוך לבנון ולהימשך עמוק לתוך שנת 2025. כתוצאה, ההתאוששות הכלכלית של ישראל עשויה להתעכב. ב- S&P צופים כי בשנת 2024 הצמיחה של המשק הישראלי תהיה אפסית ותעלה ל-2.2% בלבד בשנת 2025. מדובר בתחזיות חלשות משמעותית ביחס לקודמות (צמיחה של 0.5% ב-2024 ו-5% ב-2025). במקביל, ההוצאות הביטחוניות צפויות לגדול והגירעון הממשלתי, שכיום עומד על 8.3%, צפוי לגדול לרמה של 9% בסוף השנה הנוכחית, הרבה מעל ל-6.6%, המספר עליו בונים במשרד האוצר.

    חשוב לציין כי ב-S&P  מודעים גם לחוזקות המאפיינות את הכלכלה הישראלית ומציינים, בין היתר, גמישות ויכולת הסתגלות גבוהה, רמת הכנסה גבוהה לנפש, מגזר היי-טק משגשג המאפשר עבודה מרחוק, מאזן תשלומים שנותר חזק עם עודף בחשבון השוטף (=עודף של כניסות מט"ח) וכן כרית ביטחון בדמות יתרות מט"ח בסך של כ-217 מיליארד $ המצויות בידי בנק ישראל ומכסות פי 1.6 מהחוב החיצוני של כלל המשק ומעניקות לישראל מרחב לתמרון.

    לפי החלטות ופעולות הממשלה עד כה, נראה כי על מנת לממן את הוצאות המלחמה היא מעדיפה את מסלול גיוס החוב על פני הקיצוץ התקציבי. המשמעות הינה דחייה של הוצאות המלחמה והשתן על העתיד ללא ניסיון מספק לממנן בהווה. לפי כלכלני חב' גיזה, מצב זה יביא לכדי כך שיידרש זמן רב עד אשר סוכנויות הדירוג ישפרו את דירוג החוב של המשק.

     

     

    • ביום רביעי בהמשך השבוע – החלטת ריבית של בנק ישראל

    בחודש ינואר הייתה הורדת הריבית האחרונה וככל הנראה היחידה בשנת 2024. בהודעת הריבית האחרונה נכתב ע"י בנק ישראל שעל רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית" מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית". בנוסף צוין כי "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".

    נראה כי אי הוודאות לא הולכת לשום מקום ואף מתגברת. במקביל, האינפלציה, שכבר התמתנה לרמה של 2.5% והתכנסה לתוך יעד יציבות המחירים, חזרה והרימה ראש בחודשים האחרונים, בעיקר לאחר מדד אוגוסט הגבוה שעלה 0.9% והביא את האינפלציה השנתית לשיעור של 3.6%. לכן, ולמרות שהמצב הכלכלי במשק הולך ומידרדר, ועקב חשש מפני פיחות בשקל, נראה כי אין לבנק ישראל ברירה אלא להותיר את הריבית שוב ללא שינוי בשיעור של 4.5%.

    להערכתנו, הורדת ריבית אינה נראית באופק והיא תידחה לפחות עד שלהי המחצית הראשונה של שנת 2025.

• שוק הסחורות והמטבעות

• בשוק המט"ח – השקל פוחת השבוע כשברקע התקפת הטילים ע"י אירן והצפי לתגובה ישראלית והורדת הדירוג של החוב של מדינת ישראל ע"י S&P. שער הדולר/שקל עלה השבוע בכ- 0.5% והיציג בשישי ננעל על 3.722 ₪ לדולר. גם היורו התחזק ושער היורו/שקל הוסיף השבוע 0.1% (יציג בשישי 4.125 ₪). ברחבי העולם הדולר התחזק מול סל 6 המטבעות המובילים (DXY) ב-2.1%. ברקע ציפיות מופחתות לגבי קצב ירידת הריבית בארה"ב.
• הנפט זינק בשל חשש מפני פגיעה בתשתיות נפט – מחיר חבית מסוג טקסס מתוק (WTI) זינק בשבוע שעבר בקרוב ל-10% ועלה למחיר של כ-74$. ברקע העימות ההולך ומחריף בין ישראל לאירן וחשש מפני פגיעה במתקנים להפקת נפט, אם באירן ואם בערב הסעודית או באמירויות (אירן איימה שתגיב בפגיעה בהן). אפשרות כזו צפויה לגרום לשיבושים בהיצע הנפט העולמי ולזינוק במחיר הנוזל השחור. אירן מייצאת כ-2% מתצרוכת הנפט העולמית העומדת על כ-90 עד 100 מיליון חביות נפט ביום.
• דוח התעסוקה עצר את דהירת הזהב – אחרי 3 שבועות של עליות מחיר, השבוע האחרון הסתיים בירידה קלה למחיר של 2,653$ לאונקיה. ברקע, דוח תעסוקה חזק בארה"ב, עליית תשואות והתחזקות של הדולר.
• ביטקוין – המטבע הדיגיטלי הפופולרי בעולם איבד בשבוע שחלף 5.8% מערכו וליום הסקירה נסחר בכ- 62 אלף דולר.