מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• בוול סטריט סיכמו שבוע מסחר חיובי כשמצד אחד, דוח התעסוקה הצביע על בעיה בשוק התעסוקה ומצד שני, הורדת ריבית החודש צפויה כמעט בוודאות. בישראל ננעל שבוע שלילי.
• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) הוסיף 0.5% בשבוע שחלף (14.8%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 עלה 0.3% (10.2%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק קפץ 1.1% (12.4%+ מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 איבד 0.6% ובבורסה בת"א - מדד ת"א 125 השיל 0.6% (28.1%+ מתחילת השנה), ת"א בנקים איבד 0.9% ות"א נדל"ן ירד 1.1%.
• בעקבות דוח תעסוקה חלש, הפד צפוי להוריד החודש את הריבית - דו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט הראה קריסה בקצב יצירת המשרות בארה"ב, שצנח לשפל שהזכיר את ימי תקופת הקורונה. שיעור האבטלה עלה כצפוי מ-4.2% ל-4.3% וההסתברות להורדת הריבית ב-17 לספטמבר מתומחרת במלואה.
• רע זה טוב? בתגובה לדוח התעסוקה, השוק זינק תחילה (הריבית סופסוף הולכת לרדת!!) אבל בהמשך התהפך וסיים את יום המסחר בירידה (האטה או מיתון יפגעו ברווחי החברות).
• הזהב מזנק, הנפט צונח - מחיר הזהב עלה עוד 4% השבוע ל- 3,586$ כשברקע צפי גובר לכך שהפד יוריד את הריבית, חולשת הדולר וגם היותו נכס מקלט בעתות של מתיחות וחוסר וודאות. מנגד, הנפט ממשיך לאבד גובה על רקע דיווחים כי קבוצת אופק+ תחליט בקרוב על הגדלה נוספת של תפוקת הנפט.
• מה צפוי השבוע? בארה"ב– ביום רביעי יתפרסם מדד המחירים ליצרן (PPI) שצפוי לעלות בקצב שנתי של 3% וליבת המדד צפויה לרדת מ-3.7% ל-3.5%.  ביום חמישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן (CPI). האינפלציה השנתית צפויה לעלות מ-2.7% ל-2.9% ואילו אינפלציית הליבה השנתית צפויה להישאר ברמה של 3.1%.
• עונת הדו"חות כמעט הסתיימה והשבוע יפרסמו ביום שלישי אחרי המסחר – Oracle, GameStop. ביום חמישי: ענקית הקמעונאות Kroger. אחרי המסחר: Adobe.

ארה"ב

מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

• שבוע המסחר המקוצר בוול סטריט ננעל ביום שישי בירידות מתונות, על רקע חשש מהאטה כלכלית בארה"ב, אחרי שני דו"חות תעסוקה מאכזבים ברציפות. בתחילת היום נסחרו המדדים בירוק, על רקע זינוק בצפי להורדת הריבית, אולם בהמשך גברה הדאגה לחוסנה של הכלכלה הגדולה בעולם על האופטימיות שהריבית תרד. תשואות האג"ח ירדו בחדות והדולר נחלש בכ-0.6%, כשבמקביל הזהב נהנה מירידת התשואות, היחלשות הדולר והתגברות המתיחות הגיאופוליטית וקבע שיא חדש מעל 3,600 $ לאונקיה. בסיכום שבועי רשמו רוב מדדי הדגל עליות שערים, בפתחו של חודש ספטמבר, שבד"כ אינו מאיר פנים למשקיעים. השבוע נפתח בהמתנה לדו"ח האינפלציה של חודש אוגוסט, שיתפרסם ביום חמישי הקרוב.
• בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 עלה ב-0.3%, ואילו מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס ירד ב-0.3%. מדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 בלטו השבוע בעליות נאות של 1.1% ו-1.0% בהתאמה ומדד המניות הקטנות, ראסל 2000, שנהנה מהצפי להורדות ריבית, הוא היחיד שהשלים 5 שבועות רצופים בירוק, עם עלייה שבועית של 1.0% ועלייה מצטברת של יותר מ-8% בחמשת השבועות האחרונים.
• תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ירדו גם השבוע והפעם בחדות, עם זאת, בניגוד למגמת התרחבות הפער בין התשואות הארוכות לקצרות שראינו בשבועות האחרונים (על רקע חשש מהגדלת החוב של ממשלת ארה"ב ופגיעה בעצמאות הבנק המרכזי, שתמכו בעליית התשואות הארוכות). השבוע התשואה ל-10 שנים ירדה יותר מהתשואה לשנתיים והפער הצטמצם. בסיכום שבועי, התשואה לשנתיים ירדה בכ-11 נ"ב, מ-3.62% ל-3.51%, שפל של כ-4 חודשים והתשואה ל-10 שנים צנחה בסיכום שבועי ב-16 נ"ב מ-4.23% ל-4.07%.
• הדולר, שהתחזק בשבוע שעבר מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב, התחזק גם בתחילת השבוע אולם נחתך, כאמור, ביום שישי וסיים את השבוע ללא שינוי (9.9%- מתחילת השנה).
• ההסתברות להורדת ריבית בישיבות הקרובות, המגולמת בחוזי ה-SWAP, עלתה בחדות ביום שישי, כך שבסיכום שבועי ההסתברות להפחתה ראשונה ביום רביעי הבא זינקה מכ-88% ל-109% ואילו הצפי המצטבר עד סוף השנה זינק מ-56 נ"ב (2.24 הפחתות ריבית) ל-69 נ"ב, כלומר, 2.75 הפחתות ריבית עד סוף השנה.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

• בגזרת המקרו הזרקור על נתוני האינפלציה. ביום חמישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש אוגוסט והוא צפוי לעלות ב-0.3%. גם מדד הליבה (Core CPI), בניכוי סעיפי המזון והאנרגיה התנודתיים, צפוי לעלות באוגוסט ב-0.3%. האינפלציה השנתית צפויה לעלות מ-2.7% ל-2.9% ואילו אינפלציית הליבה השנתית צפויה להישאר ברמה של 3.1%. ביום רביעי נקבל את מדד המחירים ליצרן (PPI) והוא צפוי לעלות באוגוסט ב-0.3%, לעומת זינוק מפתיע של 0.9% ביולי. קצב העלייה השנתי של ה-PPI צפוי להישאר 3.3% וליבת המדד צפויה לרדת מ-3.7% ל-3.5%. עוד נקבל השבוע את תחזית האינפלציה השנתית של שלוחת הפד בניו יורק, האשראי הצרכני, מדד אופטימיות העסקים הקטנים, השכר הריאלי הממוצע באוגוסט, הגירעון בתקציב האוצר, שצפוי להסתכם באוגוסט ב-331.4 מיליארד $, לעומת 380 מיליארד $ ביולי ומדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, שצפוי לרדת מעט בספטמבר, מ-58.2 ל-58.0 נק', כשתחזית האינפלציה לשנה של הצרכנים צפויה לרדת מ-4.8% ל-4.5%.  
• ישיבת המדיניות של הפד תתקיים בשבוע הבא, בימים שלישי רביעי, 16-17 בספטמבר – ביום שישי זינק הצפי להורדות ריבית, בעקבות דו"ח התעסוקה החלש. אין ספק שהימורי הסוחרים, לפני ואחרי נתוני האינפלציה, ימשיכו להשפיע על המסחר, אולם לא צפויים להתקבל רמזים מבכירי הפד, משום שאנו נכנסים היום לתקופת ההשתקה (Fed's External Communications Blackout), שמופעלת כתמיד בעשרת הימים שלפני החלטת הריבית.
• עונת הדו"חות הסתיימה ונותרנו עם כמה מאחרים בלבד, אולם מדובר בכמה שמות מעניינים:

ביום שלישי אחרי המסחר – Oracle, GameStop. ביום חמישי: ענקית הקמעונאות Kroger. אחרי המסחר: Adobe.

• הסוחרים נערכים לעדכון הקרוב של מדד S&P500 שייכנס לתוקף ביום שני, 22 בספטמבר: 3 חברות יוצאות מהמדד: CZR, MKTX, ENPH. 3 חברות ייכנסו: HOOD, APP, EME.
• במישור הגיאופוליטי – לאחר פסיקת בית משפט פדרלי לערעורים כי רוב המכסים שהטיל ממשל טראמפ על יבוא ממדינות זרות לארה"ב אינם חוקיים, ביקש הנשיא טראמפ לזרז את הליך הערעור ולקיים את הדיונים כבר בתחילת נובמבר, עם פסיקה סופית בסמוך לכך. טראמפ האשים ש"פסיקת בית המשפט פירושה הרס למדינה" והוסיף ש"שוק ההון צריך את המכסים ורוצה אותם". בינתיים, המכסים נותרו על כנם עד 14 באוקטובר וברור שהשווקים זקוקים לוודאות באשר להמשך המהלך, שהשפעתו על הכלכלה משמעותית.
• ליסה קוק, חברת מועצת הנגידים של הפד שהודחה על ידי הנשיא טראמפ עולה להתקפה – קוק תובעת את הממשל בטענה שאין עילה חוקית לפיטורים וטוענת שזו שיטת "העתק הדבק" ששופרות של טראמפ כבר השתמשו בה בעבר ע"מ להטיח רפש ביריבים פוליטיים. בינתיים, בית המשפט דחה את הפיטורים עד השלמת הדיון והבנק הפדרלי הודיע שיכבד את פסיקת בית המשפט. יש לשים לב היטב לכל פגיעה של הנשיא ביסודות העצמאות של הפד, שעלולה לעורר משבר אמון כלפי נכסים כלכליים בארה"ב וכלפי הדולר וליצור משבר משמעותי.
• בשבוע האחרון התגברה המתיחות הגיאופוליטית באופן ניכר – רוסיה אוקראינה – רוסיה ביצעה אתמול את המתקפה האווירית הגדולה מאז תחילת המלחמה, עם 800 כטב"מים ו-13 טילים בליסטיים, כולל בניין הממשל בקייב שנפגע לראשונה. סין השמיעה אזהרות חמורות כלפי טייוואן – בכינוס פוליטי מרכזי, להמשיך להדק את הלולאה סביב טייוואן אם פעולות הבדלנות ימשיכו. ארה"ב לוטשת עיניים לנפט ולמשאבים בונצואלה – והיא תקפה סירה בדרום הקריביים, שלטענתה קשורה לקרטל הסמים של ונצואלה. הודו מחריפה את העימות הכלכלי מול ארה"ב – לאחר שהביעה התנגדות למדיניות הסחר האמריקנית, במיוחד בנוגע למכס על פלדה ואלומיניום, ראש ממשלת הודו קורא להימנע מרכישת מותגים זרים ומעודד צריכת מוצרים מקומיים. תת היבשת עם האוכלוסייה הגדולה בעולם מהווה שוק מרכזי למוצרי צריכה אמריקניים.

מדיניות מוניטרית

• ישיבת הריבית בשבוע הבא תיערך בצילו של דו"ח התעסוקה החלש – כזכור, פאוול אותת בנאומו בג'קסון הול שהריבית עשויה לרדת כבר בישיבת ה-FOMC הקרובה, אולם אחרי רצף של שני דו"ח תעסוקה חלשים במיוחד, מדובר בחדשות האתמול והסוחרים החליפו את השאלה "מתי הריבית תרד?" בשאלה "כמה יורידו בספטמבר?"...

כרגע, כ-10% מהסוחרים מהמרים על הפחתת ג'מבו של 50 נ"ב כבר בשבוע הבא וכ-90% מהמרים על סיפתח של הפחתה צנועה יותר – 25 נ"ב. בישיבת הריבית הקודמת, שנערכה יומיים לפני דו"ח התעסוקה של יולי, אותת הפד ששוק העבודה יציב ותשומת לבו מתמקדת בבלימת האינפלציה. היום כבר ברור שהתמונה הפוכה לחלוטין והסיכונים ליציבות שוק העבודה גדולים הרבה יותר מסיכוני האינפלציה, במיוחד בסביבה שעלולה לייצר התקררות של הכלכלה הגדולה בעולם.  

בספר הבז', שפורסם ביום רביעי נכתב שהפעילות הכלכלית ומצב שוק התעסוקה נותרו כמעט ללא שינוי במרבית המחוזות של הבנק הפדרלי בששת השבועות האחרונים, במקביל לעליות מחירים מתונות הקשורות למכסים.

וברקע, אי אפשר להתעלם מהחשש לפגיעה בעצמאותו המקודשת של הבנק המרכזי, כשהנשיא טראמפ לוחץ ללא הרף על יו"ר הפד לבצע הפחתת ריבית משמעותית ובשבועיים האחרונים הוא פתח חזית  מול חברת מועצת הנגידים, ליסה קוק (פירטנו בסעיף הקודם).

השווקים הצביעו על ברומטר ברור – חדשות על אפשרות להדיח את קוק הכבידו על שוקי המניות ועל הדולר ודיווחים על המלחמה המשפטית שהיא מנהלת הובילו לתגובה הפוכה. המשמעות היא שפגיעה בעצמאות הפד עלולה להוביל לחוסר אמון של המשקיעים בדולר ובאג"ח ממשלת ארצות הברית ולהגביר את מגמת משיכת השקעות מארה"ב, שראינו עם ההכרזה על תכנית המכסים.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

• דו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט הראה האטה מדאיגה בקצב יצירת המשרות בארה"ב, שצנח לשפל שנראה רק עם התפרצות הקורונה. מספר המשרות החדשות באוגוסט הסתכם ב-22 אלף בלבד, הרבה פחות מצפי ל-75 אלף ונתוני החודשיים האחרונים עודכנו כלפי מטה ב-21 אלף משרות, כך שהממוצע החודשי בשלושת החודשים האחרונים צנח ל-29.3 אלף משרות. שיעור האבטלה עלה כצפוי מ-4.2% ל-4.3%, שיא של קרוב ל-4 שנים. קצב עליית השכר השעתי הממוצע ירד מ-3.9% ל-3.7% (צפי: 3.8%). גם שאר נתוני התעסוקה השבוע לא הבריקו - מספר המובטלים החדשים השבועי עלה ל-237 אלף, שיא של חודשיים, יותר מ-229 אלף בשבוע הקודם וצפי ל-230 אלף. זהו שינוי כיוון ממגמת שיפור שראינו בקיץ וירידה לכיוון כ-220 אלף מובטלים חדשים מדי שבוע, מה שהצביע על ירידה במספר המפוטרים ובמספר המתפטרים. מספר המשרות הפנויות ירד ביולי מ-7.36 מיליון ל-7.18 מיליון, הרבה פחות מצפי ל-7.38 מיליון וזו הפעם הראשונה ב-4 שנים שמספר המובטלים בארה"ב (7.4 מיליון) עולה על מספר המשרות הפנויות. הדבר מקשה על שוק העבודה לקלוט את המובטלים למעגל העבודה ומחליש את כוח המיקוח של העובדים, מה שבא לידי ביטוי בירידת קצב עליית השכר. דו"ח המשרות בסקטור הפרטי של ADP הראה תוספת של 54 אלף משרות בלבד באוגוסט, לעומת 106 אלף ביולי וצפי ל-68 אלף משרות.

 הגירעון המסחרי עלה ביולי ל-78.3 מיליארד $, לעומת 59.1 מיליארד $ ביוני וצפי ל-77.8 מיליארד $. ההזמנות ממפעלים ירדו ביולי ב-1.3%, כצפוי. מדד מנהלי הרכש בתעשייה של ISM עלה באוגוסט מ-48.0 ל-48.7 נק', פחות מצפי ל-49.0 נק' ועדיין במגמת התכווצות. סעיף התעסוקה נותר חלש, כשעלה מ-43.4 ל-43.8 נק', הרבה פחות מצפי ל-45.0 נק'. מדד מנהלי הרכש בשירותים של ISM עלה באוגוסט מ-50.1 ל-52.0 נק', יותר מצפי ל-51.0 נק', בזכות זינוק של ההזמנות החדשות מ-50.3 ל-56.0 נק'. גם כאן, סעיף התעסוקה נותר נמוך, כשעלה החודש מ-46.4 ל-46.5 נק', פחות מצפי ל-46.7 נק'.

מה הביאה עונת הדו"חות בשבוע החולף?

• עונת הדו"חות לרבעון השני של 2025 מסתיימת והיא חזקה באופן משמעותי מתחזיות האנליסטים לפני פתיחתה. שיעור צמיחת הרווח הממוצע, עלה גם השבוע, מ-12.4% בשבוע שעבר ל-12.6%, (גם בזכות תוצאותיה של ברודקום) כמעט כמו זינוק של 12.9% ברבעון הקודם והרבה יותר מההערכות המוקדמות לצמיחת רווחים של כ-4%-3% בלבד.

עד כה דיווחו 496 מתוך 497 החברות הכלולות במדד S&P500. 86% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-2.1% בממוצע. 85% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-7.6% בממוצע. בנוסף, 82% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-6.3% בממוצע. 71% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, בשיעור נאה של 12.6% בממוצע.

BroadCom (AVGO) – המכירות זינקו ב-22% ל-16 מיליארד $, מעל קונצנזוס האנליסטים ל-15.8 מיליארד $. הרווח למניה עלה ל-1.69 $, מעל צפי ל-1.67 $ למניה. מכירות השבבים ל-AI זינקו ב-63% ל-5.2 מיליארד $, מעל צפי ל-5.11 מיליארד $. החברה צופה מכירות של 17.4 מיליארד $ בשנת הכספים המלאה.

המניה זינקה ב-9.4%, גם בזכות דיווח על חתימת הסכם בהיקף של 10 מיליארד $ עם חברת OpenAI, לתכנון וייצור של שבב AI שצפוי להגיע לשוק ב-2026 ואשר יתחרה בשבבים של NVIDIA.

ישראל

• שבוע המסחר בתל אביב הסתכם במגמה מעורבת ומדדי הדגל נותרו בטריטוריה השלילית, כשברקע מגמה שתומכת בעליות בשוק, הערכות כי מתקרבת הורדת ריבית בישראל בהמשך לזו שצפויה בארה"ב באמצע חודש ספטמבר, ובצד השלילי, עליית מדרגה משמעותית בפעילות הצבאית בעזה והיערכות לתמרון קרקעי כשברקע עולה סימן שאלה לגבי ההיתכנות לגיבוש מתווה לעסקת חטופים.

בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 השיל מערכו 0.8% ומדד ת"א 125 נסוג ב-0.6% (28.1% YTD). בקרב המדדים הענפיים, בלט לחיוב מדד קלינטק שעלה 3% הודות לזינוק במניות זוז פאוור ואלקטריאון ומנגד, מדד הבנייה ירד 1.9%.

• בשוק המט"ח, השקל נחלש מול הדולר והיורו.

בשוק האג"ח המקומי – נרשמה מגמה שלילית על רקע היחלשות השקל. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים (הגנרית) עמדה בסוף השבוע על כ-4.29%, והבוקר היא יורדת בדומה למגמה בארה"ב לתשואה של כ-4.18%. 

מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על כ-2.4 מיליארד ₪.

מאקרו ועניינים נוספים

• בנק ישראל משיק מדד חדש – "המדד החודשי לפעילות המשק", שיחליף את המדד המשולב למצב המשק שהכרנו. המדד החדש יתבסס על מודל חדש שפותח בבנק ישראל ומורכב מ-35 פרמטרים, לעומת 12 בלבד במדד הישן. המדד נועד לנבא צמיחה עתידית והוא אמור לשקף את השינויים שעברה כלכלת ישראל, שהפכה ברבות השנים להתבסס על פעילות ההייטק.
• הרכישות בכרטיסי אשראי- אמנם זינקו ביולי אחרי הירידה החדה ביוני עקב המלחמה באיראן, אך בסיכום החודשיים האחרונים נרשמה ירידה של 1.2% ברכישות ריאליות לעומת אפריל-מאי. בסה"כ, הרכישות הריאליות בכא"ש לא עלו כלל מתחילת השנה למרות שמגמת היציאות של ישראלים לחו"ל נבלמה. בשנה האחרונה היתה הסטה של הוצאות כא"ש מחו"ל לישראל בעקבות הישארות הישראלים בארץ של כ-2.3%, בהתאם למגמה של שיעור ההוצאות בכא"ש בחו"ל מסך כל ההוצאות בכרטיסי אשראי. ההאטה בצריכה היא גם תוצאה של האטה בעליית השכר. השכר הממוצע הריאלי למעשה כמעט לא עולה במשך שנתיים.
• הסקירה של הבורסה לני"ע העלתה כי המשקיעים הזרים מכרו באוגוסט מניות בישראל בסכום של כ-2.3 מיליארד ₪ נטו, בהמשך למכירת 1 מיליארד ₪ ביולי. לעומת זאת, הציבור ובמיוחד המוסדיים דווקא הגבירו את קצב הרכישות בחודשיים אלה. עוד עולה מהסקירה, כי השבוע גויסו בהנפקות קונצרניות כ-6.1 מיליארד ₪.

אירופה

• המסחר בבורסות אירופה הסתיים ביום שישי בירידות שערים בפעם הראשונה מזה שלושה ימים, תוך מחיקת כל עליות השבוע, בעקבות דו"ח תעסוקה חלש מהצפוי שפורסם בארה"ב. בסיכום שבועי, מדד יורוסטוקס 50 ירד ב0.6%, DAX הגרמני ירד ב1.3%, CAC40 הצרפתי ירד ב- 0.4% ו-FTSE100 הבריטי עלה ב- 0.2%.
• בריטניה מובילה את הזינוק בתשואות האג"ח באירופה- התשואות על אגרות החוב הממשלתיות הבריטיות שבו בימים האחרונים לתפוס את הכותרות הראשיות בממלכה המאוחדת, ולהגביר את הלחץ על ממשלת הלייבור המכהנת לנהוג באחריות פיסקלית, להציג תקציב מאוזן ולהוציא את בריטניה מהדשדוש הכלכלי שבו היא נמצאת. התשואה על אג"ח ממשלתי בריטי ל־30 שנה עלתה ביום שלישי השבוע ל־5.72%, כשהיא מגיעה לשיא שנרשם ב־1998, ועוקפת כל מדינה אחרת בקבוצת ה-G7. בתקשורת הבריטית הזהירו מניסיונות של "כנופיות אג"ח" (Bond vigilante) להרוויח מהמצב הפוליטי והכלכלי הרעוע, שבו הממשלה הבריטית נאבקת לקצץ את התקציב הממשלתי ולשמור על גירעון צנוע, אך חוששת לפגוע בצמיחה במדינה". אנליסטים מצביעים על כך שבריטניה עדיין מתמודדת עם אינפלציה החורגת בהרבה מהיעד (3.8%) ומריבית גבוהה מצד בנק אנגליה שנועדה להיאבק בה (4%). הדבר הופך את בריטניה ל"פנים האירופיות" של סיכון לסטגפלציה, ומסבך את תמונת המצב הכלכלית בטווח הרחוק.
• אחרי הקנס על גוגל: טראמפ שוב מאיים על האיחוד האירופי- נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים הערב לפתוח בחקירה של הפרת חוקי סחר, בתגובה לקנסות שהטיל האיחוד האירופי על ענקיות הטכנולוגיה, בהן אפל וגוגל. ההודעה הגיעה כמה שעות לאחר שהאיחוד הודיע כי הטיל קנס של כ-3 מיליארד יורו על גוגל עקב פגיעה בתחרות בתחום הפרסום הדיגיטלי. החברה הודיעה כי תערער על ההחלטה. טראמפ כתב ברשת החברתית שלו, Truth Social: "אירופה פגעה היום בחברה אמריקאית גדולה, גוגל, עם קנס של 3.5 מיליארד דולר - וגזלה בכך כסף שאמור היה להגיע להשקעות ולמשרות אמריקאיות. זאת בנוסף לקנסות ולמסים רבים אחרים שמשלמות גוגל וחברות טכנולוגיה אמריקאיות אחרות. זה מאוד לא הוגן, ומשלם המסים האמריקאי לא יסבול זאת!".

הנשיא האמריקאי טען בפוסט שפרסם כי האיחוד האירופי קנס את אפל בסכום של 17 מיליארד דולר, ואולם ב-CNBC ציינו כי מספר זה כולל מסים ב-14 מיליארד דולר שב-2024 קבע בית משפט כי על החברה לשלם. כמו כן כתב טראמפ כי גוגל נאלצה לשלם 13 מיליארד דולר עקב "טענות והאשמות כוזבות".

• מפגש חנופה - השבוע אירח טראמפ בבית הלבן בכירים מעולם הטכנולוגיה והעסקים, בהם מנכ"ל חברת מטא מארק צוקרברג, המיליארדר ומייסד מיקרוסופט ביל גייטס ומנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי. בסרטונים שונים נראו בכירי ההיי-טק מחמיאים לטראמפ ומודים לו.
• טיקטוק כובשת את אירופה- טיקטוק צברה מעל 200 מיליון משתמשים חודשיים באירופה, או כאחד מכל שלושה אזרחים ביבשת, כך מסרה אפליקציית הסרטונים הקצרים ביום שישי, בעדות האחרונה לצמיחה המהירה שלה בקרב בני נוער. זהו גידול לעומת 175 מיליון אנשים בשנה שעברה, בקרב המשתמשים ב-32 מדינות אירופיות. לטענת טיקטוק, שנמצאות בבעלות ענקית הטכנולוגיה הסינית בייטדאנס, האפליקציה צברה יותר ממיליארד משתמשים חודשיים בעולם.

נתוני מקרו שפורסמו השבוע

• גוש היורו - הצמיחה בשנה האחרונה - 1.5% (צפי 1.4%). המכירות הקמעונאיות ירדו ביולי ב-0.5% (צפי 0.3%-). התמ"ג בגוש היורו גדל ב-0.1% ברבעון השני של 2025, לעומת הרבעון שקדם לו. הגידול בתוצר בכל מדינות האיחוד האירופי הסתכם בתקופה זו ב-0.2%. קצב הצמיחה של כלכלת הגוש בשלושת החודשים הראשונים של השנה היה 0.6%, לעומת הרבעון האחרון של 2024, ובכלל האיחוד 0.5%. בנוסף פורסמה, תוספת של 0.1% במספר המועסקים בגוש היורו ברבעון השני (171.6 מיליון בני אדם) של השנה וגידול זהה בכלל מדינות האיחוד האירופי (219.9 מיליון) לעומת שלושת החודשים הראשונים של השנה. בהשוואה לרבעון השני של 2024 מדובר על עלייה של 0.6% במספר המועסקים בגוש היורו ו-0.4% ב-27 מדינות האיחוד. 

מדד המחירים ליצרן (PPI) במגזר התעשייתי בגוש היורו עלה ביולי ב-0.4% לעומת החודש שקדם לו. מדד מנהלי הרכש המשולב בגוש היורו — שמפרסמים הבנק המסחרי של המבורג (HCOB) וחברת S&P גלובל — עלה בחודש שעבר ל-51 נקודות, לעומת 50.9 ביולי, והגיע לרמתו הגבוהה ביותר זה שנה. רמה נמוכה מ-50 נקודות מעידה על האטה בפעילות ורמה גבוהה מכך על האצה. במגזר השירותים ירד המדד מ-51 נקודות ביולי ל-50.5 נקודות באוגוסט בגוש היורו כולו. שיעור האבטלה בגוש היורו ירד ביולי מ-6.3% ל-6.2%, כצפוי. מדד מנהלי הרכש בתעשייה בגוש היורו עודכן באוגוסט מ-50.5 ל-50.7 נק' בזכות עליית המדד בצרפת מ-49.9 ל-50.4 נק' ומעבר מהתכווצות להתרחבות.

• גרמניה - פעילות מגזר הייצור בגרמניה האטה בשיעור החד ביותר זה חצי שנה. ההזמנות החדשות ממפעלים בחודש יולי צנחו ב-2.9% לעומת יוני, בעוד תחזית הכלכלנים צפתה עלייה של 0.5%. במשרד הכלכלה של גרמניה ציינו כי חוסר ודאות בחזית הגיאופוליטית ובתחום הסחר הביאו להאטה בביקושים. נרשמה ירידה חדה מהתחזיות בפעילות מגזר השירותים: מרמה של 50.6 נקודות ביולי ל-49.3 בחודש שעבר.
• פולין - הריבית הורדה כצפוי מ-5% ל-4.75%.
• בריטניה - המכירות הקמעוניות בבריטניה עלו ביולי ב-0.6% לעומת יוני - מעל לתחזיות הכלכלנים שצפו עלייה של 0.2% בלבד. אולם על פי נתוני הלשכה הבריטית לסטטיסטיקה, המכירות ירדו ב-0.6% בין מאי ליולי לעומת שלושת החודשים שקדמו לתקופה זו. ירידה קלה ומפתיעה במחירי הבתים בבריטניה: לפי נתוני ספקית המשכנתאות Nationwide, המחיר הממוצע של יחידת דיור בממלכה ירד באוגוסט ב-0.1% בהשוואה חודשית - ליולי. התחזיות היו לעלייה של 0.2%, בהמשך לעלייה של 0.5% ביולי; המחיר הממוצע של יחידת דיור עמד באוגוסט על 271,079 פאונד, לעומת 272,664 פאונד בחודש שקדם לו.

מה צפוי השבוע?

ביום שני: גוש היורו  – מדד בטחון המשקיעים של Sentix.

ביום שלישי: צרפת – ייצור תעשייתי.

ביום רביעי: ספרד – ייצור תעשייתי.

ביום חמישי: גוש היורו – החלטת הריבית של ה-ECB. גרמניה – העודף בחשבון השוטף.

ביום שישי: גרמניה, צרפת וספרד – אינפלציה. בריטניה – צמיחה, יבוא, יצוא, המאזן המסחרי, ייצור תעשייתי, מדד השירותים.

שווקים נוספים

• המסחר בבורסות אסיה הסתיים בעליות שערים במרבית הבורסות, על רקע חתימתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו המיישם סעיפים בהסכם הסחר עם יפן, שהושג ביולי. טראמפ אף הצהיר על כוונה להטיל מכס על יבוא שבבים לשוק האמריקאי, וציין כי חברות שלהן מפעלים בארה"ב - או כאלה שיעבירו אליה את הייצור - יהיו פטורות מכך. הכרזתו של טראמפ לגבי תעשיית השבבים סיפקה רוח גבית לכמה חברות בענף במסחר ביום שישי: מניית TSMC הטייוואנית, שמחזיקה מפעל בארה"ב, עלתה ב-1.7%, יצרנית השבבים הקוריאנית SK הייניקס קפצה ב-3%, בעוד סמסונג איבדה 0.9%. המניות של חברות רכב יפניות עלו גם כן, לאחר הפחתת המכס על יבוא תוצרתן לארה"ב: מזדה קפצה ב-3.5%, ניסאן התחזקה ב-2.3%, טויוטה הוסיפה 2% והונדה הסתפקה בעלייה של 1.1%.
• בסיכום שבועי, מדד ניקיי225 היפני עלה ב0.7%, מדד קוספי (קוריאה) עלה ב-0.6%, עלה ב0.1%, מדד האנג סנג (הונג קונג) עלה ב1.4%, ומדד ניפטי (הודו) עלה ב1.3%. מנגד, מדד ASX200 (אוסטרליה) ירד ב1.1% ומדד CSI300 (סין) ירד ב0.8%.

עדכונים ממלחמת הסחר

• רשמית: המכס על מרבית הייבוא היפני לארה"ב יעמוד על שיעור של 15% - מדובר על ירידה משיעור המכס הנוכחי שעומד על 27.5%, והוא יהיה מיושם רטרואקטיבית מ-7 באוגוסט.

הורדת המכס על המכוניות מהווה הקלה ליצרניות היפניות. טויוטה כבר הזהירה כי היא צפויה לספוג פגיעה של קרוב ל-10 מיליארד דולר בשל ירידה במכירות בארה"ב בעקבות המכסים. במסגרת התנאים עליהם הוסכם, התחייבה יפן להשקיע 550 מיליארד דולר בפרויקטים שייבחרו על ידי הממשל האמריקאי, ולהגדיל את הרכישות של מוצרי חקלאות אמריקאים, כמו סויה, וכן של מטוסים וציוד צבאי אמריקאי. כך, יפן התחייבה ביולי לרכוש מאה מטוסי בואינג ומוצרי חקלאות בשווי 8 מיליארד דולר. במקביל, יפן אישרה כי תבצע רכישות של אנרגיה מארה"ב בשווי של 7 מיליארד דולר בשנה, ותיקח חלק ביוזמות לגילוי גז טבעי נוזלי באלסקה. הסחר ההדדי בין המדינות עמד בשנה שעברה על קרוב ל-230 מיליארד דולר, כשליפן עודף מסחרי מול ארה"ב של כמעט 70 מיליארד דולר.

• הודו מרימה ידיים? לפי טראמפ, הודו הציעה לבטל כליל את המכסים על יבוא מארה"ב, אחרי שהעניש אותה במכסים של 50% ושהוא שוקל להפחית בתמורה את המכסים על יבוא מהודו לארה"ב.

עניינים נוספים

• פסגת מנהיגים בסין - המשקיעים מנסים להעריך את השפעות הפסגה בסין, בין מנהיגי ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה ומנהיגים נוספים. הפורום נחשב כגורם מאזן להשפעה של ארה"ב במרכז אסיה. ראש ממשלת הודו, מודי נרנדרה, נפגש בפסגה עם שי ופוטין ודן בהידוק הקשרים בין המדינות ומעבר מיריבות לשותפות. הפגישה הקצרה עם פוטין צפויה לעורר ביקורת חריפה מצד הבית הלבן. כמו כן, מנהיג סין, שי ג'ינפינג, הודיע שארצו מתכוונת להאיץ הקמת בנק לפיתוח ופלטפורמה בינלאומית לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה.
• ראש ממשלת יפן הודיע על התפטרותו בעקבות הפסד מפלגתו בבחירות- ראש ממשלת יפן, שיגרו אישיבה, הודיע היום (ראשון) על החלטתו להתפטר מתפקידיו כמנהיג מפלגת השלטון וראש הממשלה בעקבות קריאות גוברות במפלגה הליברלית־דמוקרטית (LDP) לשאת באחריות להפסד הגדול בבחירות לפרלמנט שנערכו ביולי. הקואליציה איבדה את הרוב שלה בבית העליון של הפרלמנט בבחירות ביולי.
• סין מובילה את מועדון הזהב - הבנק המרכזי בסין (PBOC) ממשיך בקניית זהב באופן מואץ. באוגוסט 2024 רכש עוד 60,000 אונקיות, מה שהעלה את סך עתודות הזהב של המעצמה האסיאתית ליותר מ -74 מיליון אונקיות בשווי של כ-270 מיליארד דולר. הרכישות הללו מתרחשות על רקע זינוק דרמטי של יותר מ-70% במחיר הזהב מתחילת 2024, לרמה של כ-3,600 דולר וסין הרוויחה מכך כ-120 מיליארד דולר.

עם קצב רכישה של כ-100 טון בשנה, סין רכשה יותר זהב בשנה האחרונה מכל מדינה אחרת בעולם ונראה כי המגמה הזו היא חלק מאסטרטגיה שבה סין מבקשת להפחית את התלות שלה במטבע האמריקאי, שעדיין מהווה כ-60% מרזרבות המט"ח העולמיות.

נתוני מקרו שפורסמו השבוע 

• יפן - השכר הריאלי עלה בשנה האחרונה ב- 5% (צפי 0.6%-). בנוסף פורסמו נתוני מאקרו מעורבים. ההשקעות ההוניות זינקו ברבעון השני ב-7.6% לעומת השנה הקודמת, מעל תחזיות האנליסטים לעלייה של 6.3% ומנגד, מדד מנהלי הרכש (PMI) במגזר הייצור ירד ל-49.7 נקודות, מתחת לרף ה-50 ומעיד על המשך התכווצות בפעילות התעשייתית, גם אם בקצב מתון יחסית. הפער הזה בין השקעות הון גבוהות לבין חולשה בייצור ממחיש את חוסר האיזון בכלכלה היפנית, כאשר הלחץ האינפלציוני ממשיך מול צפי לכיווץ בפעילות.
• סין - מדד מנהלי הרכש של סין, הצביע על חזרה קלה להתרחבות בפעילות הייצור עם קריאה של 50.5 נקודות לעומת 49.5 בחודש הקודם, בעוד המדד הרשמי נותר מתחת ל-50 עם נתון של 49.4 נקודות. הפער בין הנתונים משאיר את המשקיעים זהירים, אך בכל זאת תומך בתחושה שהחולשה בסקטור התעשייתי הסיני מתחילה להתייצב. במקביל, השוק מתמקד גם בהתפתחויות המדיניות, הודו וסין הדגישו בסוף השבוע שהן “שותפות בפיתוח ולא יריבות” במסגרת פסגת ארגון שנחאי, מה שמעלה תקווה לרגיעה במתח הגיאופוליטי האזורי.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY שעוקב אחר שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט שמר על יציבות השבוע. עם זאת, מתחילת השנה המדד ירד 9.9%.
• השקל נחלש מול הדולר והיורו בכ-0.3% לרמה של 3.343 ₪ ל-$ ו-3.904 ש"ח ליורו, על רקע הגברת הלחימה ותחילת הפעילות לכיבוש העיר עזה.
• מחיר הנפט צנח בשבוע שחלף ב-3.3% למחיר של 61.9$, על רקע דיווחים כי קבוצת אופק+ תחליט בפגישתה בסוף השבוע על הגדלה נוספת של תפוקת הנפט, צעד שעשוי להגדיל את עודף ההיצע בשווקים הגלובליים, ועפ"י הערכות אנליסטים בשוק להכביד משמעותית על מחירי הנפט. כמו כן, מתחים גיאופוליטיים עמדו אף הם במוקד תשומת הלב, ובמרכזם ניסיונות הנשיא טראמפ ללחוץ על הודו לצמצם את רכישות הנפט מרוסיה כחלק ממאמציו לסיים את המלחמה באוקראינה.
• מחיר הזהב ממשיך לשבור שיאים, לאחר שזינק השבוע עוד 4% בדרכו לזינוק השבועי החד מזה למעלה משלושה חודשים, בעקבות דו"ח תעסוקה חלש מהצפוי בארה"ב שהגביר את הציפיות לכך שהפד יוריד את הריבית בישיבה ב-17.9 ובכך יקטן הוויתור האלטרנטיבי על המתכת היקרה שאינה נושאת ריבית. בנוסף, נראה כי הזהב חזר להיות נכס המקלט הבלעדי בעתות משבר, מתיחות וחוסר הוודאות בתחומי הסחר, הכלכלה והגיאופוליטיקה המסתמנים בזירות שונות בעולם, כאשר לאחרונה הצטרפו גם החששות מפגיעה בעצמאותו של הבנק הפדרלי.
• זהב דיגיטלי - מועצת הזהב העולמית מתכוונת להשיק צורה דיגיטלית חדשה של המתכת היקרה, שתאפשר לבנקים ולמשקיעים לסחור בעלות חלקית בזהב הפיזי. הפיילוט אמור לצאת לדרך ברבעון הראשון של 2026 בלונדון, שנחשבת למרכז הגדול בעולם למסחר בזהב, וזאת על רקע המחיר שטיפס השבוע לשיא.