מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

•    המלחמה נגד אירן יצרה מצב יוצא דופן: בעוד שבבורסות ברחבי העולם נרשמו ירידות שערים, הבורסה בת"א עלתה בחדות עקב ציפייה להחלשת האיומים הביטחוניים על ישראל. 
•    בארה"ב - מדד S&P500 איבד 2% (1.5%- מתחילת השנה) ונאסד"ק איבד 1.2% (3.7%- מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 צנח 6.8% (1.2%- מתחילת השנה) ובאסיה - מדד ניקיי היפני איבד 5.5% ומדד CSI300 הסיני ירד 1.1%. בבורסה בת"א נרשמו עליות שערים חדות - מדד ת"א 125 קפץ 6.3% (18.2%+ מתחילת השנה), מדד הבנקים הוסיף 1% ומדד ת"א נדל"ן נסק ב-9.6%.
•    עליית מחיר הנפט מלחיצה את השווקים – 8 ימים חלפו מתחילת המלחמה נגד אירן ובזמן קצר זה זינק המחיר של חבית נפט מתוק WTI מ-67 $ ל-90.9 $, עליה של יותר מ-35%. למחיר הנפט השפעה לא רק על תדלוק כלי רכב וייצור מוצרי פלסטיק כי אם גם על מחיר השינוע וההובלה בכל רחבי העולם. החשש הינו כי העליה במחיר הנפט תגרור עליה באינפלציה ועצירה של מגמת הורדת הריבית, במקביל להאטה כלכלית. כתוצאה אנו חוזים בעליית תשואות בשוקי האג"ח העולמיים.
•    חשש מיציבות מגזר האשראי הפרטי – בלאקרוק וגופים נוספים הגבילו פדיונות מקרנות אשראי פרטי.
•    ארה"ב: דוח תעסוקה חלש במיוחד – בחודש פברואר נגרעו מהכלכלה הגדולה בעולם 92 אלף משרות חדשות, בניגוד גמור לצפי לתוספת של 55 אלף משרות. 
•    מה צפוי השבוע? בארה"ב – ביום רביעי נתוני האינפלציה (CPI) בפברואר (צפוי שתישאר על 2.4% בחישוב שנתי בעוד אינפלציית הליבה צפויה לרדת מ-2.5% ל-2.4%). ביום חמישי אינפלציית PCE בינואר (צפויה להישאר על 2.9% בחישוב שנתי והליבה צפויה לעלות ל-3.1%). פרסומי דוחות: ביום שלישי אורקל-ORCL ובחמישי אדובי-ADBE. בישראל - ביום שלישי-צמיחה Q4, ביום רביעי- אמון הצרכנים, בחמישי- מאזן הסחר.

ארה"ב
מה ראינו בשבוע המסחר החולף?
בורסות וול סטריט נעלו את השבוע בטון שלילי, עם ירידות של עד 1.6% ביום שישי, על רקע שילוב בין זינוק מהיר וחריג במחירי הנפט שהגביר את החשש מהתפרצות אינפלציונית, (במיוחד על רקע הערכות שמלחמה תימשך יותר זמן מכפי שהוערך קודם) ודו"ח תעסוקה שהדהים בחולשתו ועורר חשש בנוגע לחוסנה של הכלכלה הגדולה בעולם. במקביל, בלאקרוק, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם הגבילה פדיונות מקרן אשראי פרטי שלה ועוררה חשש מיציבות מגזר האשראי הפרטי. מדד התנודתיות VIX, הידוע כ"מדד הפחד" זינק ביום שישי ב-26% ונשק לרף של 30 נקודות, שיא של קרוב לשנה והרבה מעל הממוצע ארוך הטווח של המדד, שנמצא מתחת ל-20 נק'.
גם בשוק החוב נרשמו ירידות ותשואות האג"ח רשמו את הזינוק השבועי החד זה קרוב לשנה, כך שהשבוע הראשון של המלחמה ושל חודש מארס נרשם כשבוע הגרוע ביותר בוול סטריט מאז חודש נובמבר. זאת, בהמשך לחודש פברואר, שנרשם כחודש האדום ביותר זה קרוב לשנה (מאז מארס 2025). 
בשבוע הקרוב יקבלו המשקיעים שילוב נדיר של שני נתוני האינפלציה החשובים בשבוע אחד ובנוסף, עדכון שני לנתון הצמיחה ברבעון הרביעי (אחרי שהקריאה הראשונה של הנתון הייתה מאכזבת במיוחד).
בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 רשם ירידה שבועית של 2.0% ואילו מדד הטכנולוגיה נאסד"ק כללי איבד  1.2%, בדומה למדד נאסד"ק 100 שירד 1.3% בסיכום שבועי. מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס בלט בירידה שבועית חדה של 3.0%, כשחברות התעשייה המסורתיות נפגעו מהזינוק במחירי הנפט והחשש מסטגפלציה והבנקים נפגעו מהחשש ליציבות מגזר האשראי הפרטי. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , רשם גם הוא שבוע אדום בוהק, עם ירידה שבועית של 4.1%, כשהוא מראה שוב שהוא המדד התנודתי ביותר וחושף את רגישותו לחשש מהאטת הפחתות הריבית.
בשוק האג"ח בארה"ב ראינו ירידות שערים חדות השבוע והתשואות רשמו את הזינוק החד ביותר מאז אפריל 2025. התשואה על אג"ח ל-10 שנים זינקה השבוע ב-21 נ"ב, לרמה של 4.14%, לאחר שנסחרה כבר ביום שישי סביב 4.17%. התשואה על האג"ח לשנתיים זינקה השבוע  ב-19 נ"ב, לרמה של 3.56%, אחרי שנסחרה כבר סביב 3.625% במהלך יום שישי. 
הדולר – התותחים הרועמים עושים לו טוב והוא שב לתפקד כמו "נכס מקלט" לאחר שנה קשה במיוחד עבורו. מדד DXY, שמראה את ביצועי הדולר מול סל של 6 מטבעות מובילים, של שותפות סחר עיקריות של ארה"ב, התחזק בשבוע החולף ב-1.4%, משער של 97.65 נק' ל-98.99 נק'.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:
בגזרת המקרו – 
איננו זוכרים מתי ראינו בפעם האחרונה את שני נתוני האינפלציה החשובים, הן ה-CPI והן ה-PCE מתפרסמים באותו שבוע. חלומו הרטוב של כל אנליסט יתממש השבוע, אלא שה-CPI, שממשיך להתפרסם במועדו, באמצע החודש (ישוחרר ביום רביעי השבוע, 11.3), יהיה בגין חודש פברואר ואילו ה-PCE, מדד האינפלציה המועדף על הבנק הפדרלי, שתלוי בדו"ח הוצאות הצרכנים בפועל, השתבש מאז השבתת הממשל ויחזור לעצמו רק בחודש הבא, כך שהנתון שיתפרסם בסוף השבוע (ואמצע החודש) נדחה ממועדו המקורי בסוף פברואר והוא יהיה בגין חודש ינואר.
האינפלציה השנתית (CPI) בפברואר צפויה להישאר ברמה של 2.4% ואילו אינפלציית הליבה השנתית (Core CPI) צפויה לרדת מ-2.5% ל-2.4%. 
אינפלציה השנתית (PCE) בינואר צפויה להישאר ברמה של 2.9% ואילו אינפלציית הליבה השנתית (Core PCE)  צפויה לעלות מ-3.0% ל-3.1%. 
עוד נתונים בולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
ביום שני – 09.03.2026 – תחזית האינפלציה לשנה של שלוחת הפד בניו יורק. 
ביום שלישי – 10.03.2026 – מדד אופטימיות העסקים הקטנים, מכירות בתים קיימים (שוק הנדל"ן הגדול). 
ביום רביעי – 11.03.2026 – קצב העלייה השנתי של השכר הריאלי הממוצע, הגירעון בתקציב האוצר.  
ביום חמישי – 12.03.2026 – הגירעון המסחרי, תביעות ראשוניות ומתמשכות לדמי אבטלה, היתרי בנייה, התחלות בנייה, שווי הנכסים של משקי הבית.
ביום שישי – 13.03.2026 – הצמיחה ברבעון 4 (עדכון שני), צריכה פרטית ברבעון 4 (עדכון שני), הכנסה והוצאה אישית, הצריכה הפרטית הריאלית בינואר, הזמנות מוצרים בני קיימא, סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ותחזיות האינפלציה של הצרכנים, מספר המשרות הפנויות בינואר.  
 
עוד עונת דו"חות חזקה מגיעה לסיומה 
493 מהחברות הכלולות במדד S&P500 (קרוב ל-99%) כבר פרסמו את תוצאותיהן ובסה"כ מדובר בעוד עונה חזקה שהכתה את התחזיות המוקדמות של האנליסטים והיא מצדיקה בכך את המכפילים הגבוהים. 
ואיך נראות התוצאות? הסקטור שהפתיע את תחזיות האנליסטים במידה הרבה ביותר היה סקטור האנרגיה והדבר מתבטא בביצועי ה-XLE בתקופה האחרונה.
הסקטור שצמח יותר מכולם בהכנסות וברווחים היה סקטור הטכנולוגיה, אולם לא כל חברה שהכתה את הצפי זינקה לאחר פרסום הדו"חות (ו-NVIDIA היא דוגמה טובה לכך). המשקיעים בחנו בשבע עיניים את מקורות הצמיחה וחיפשו כאלה עם מרווחים גבוהים (כמו הפעילות בענן). בנוסף, הם ציפו לראות שהשקעות העתק בתשתיות AI עוברות לצמיחת השורה התחתונה ובמקרה שלא ראו פירות מיידיים, או כאלה שחזויים להגיע בקרוב, החברה נענשה.
בסיכומו של דבר, 65% מהחברות הכו את צפי ההכנסות של האנליסטים, ב-1.8% בממוצע ו-74% הכו את תחזית הרווח למניה של האנליסטים בכ-6.8% בממוצע.
ומה בנוגע לצמיחה בפועל מול הרבעון המקביל אשתקד?
83% מהחברות צמחו בהכנסות, בשיעור ממוצע של 9.2% ו-72% צמחו ברווח למניה, בשיעור ממוצע מרשים של 13.6%, גבוה משמעותית מקונצנזוס האנליסטים. 

אם כך, נותרו לנו עוד 7 חברות להשלמת התמונה ולא, הפעם לא מדובר במאג 7 😊
מי נשאר? ביום שני – HP Enterprise. ביום שלישי – ORACLE. ביום רביעי – The Campbell's Company. ביום חמישי – Dollar General Corp., Ultra Beauty, Lennar, ADOBE. 

טלטלה בשוק האשראי הפרטי
מספר קרנות אשראי פרטי של גופים משמעותיים במשק האמריקאי מתקשות לעמוד בבקשות פדיון ויוצרות בעיית נזילות. קרן אשראי פרטי של הענקית בלקרוק הודיעה כי למרות שהתקבלו אצלה בקשות פדיון בשיעור של כ-9% מנכסי הקרן, היא תיפדה לעת עתה רק 5%, כנ"ל בבלקסטון, שם נודע כי עקב בקשות רבות לפדיון בכירים בקרן נאלצו להזרים מכספם האישי(!) וגם בבלו אוול, שם הודיעו על עצירת פדיונות מוחלטת עד להודעה אחרת. הדבר גורר מתח משמעותי בשוק שכן האשראי הפרטי בקרנות נאמד בכ-1.8 טריליון $ ומסתבר שהוא כלל אינו נזיל כפי שהמשקיעים חשבו.

 נושאים גיאופוליטיים, הצפויים להשפיע על השווקים 
המלחמה באיראן צפויה להיות ארוכה ממה שהשוק העריך בתחילה – ההתבטאויות האחרונות העולות מבכירים בארה"ב ובישראל מגבירות את החשש בשווקים שהעימות הנוכחי יהיה ארוך משמעותית מזה שקדם לו והדבר מגביר את חוסר הודאות במישור הגיאופוליטי. כל יום נוסף עולה כסף וארה"ב, שגם כך מתמודדת עם חוב ברמות שיא ותקציב גרעוני, עלולה להיקלע למצב שיתמוך עוד יותר במגמת עליית התשואות הנוכחית.
ובתוך כך, העימות המתמשך מעלה את הסיכון לפגיעה בשדות נפט ומתקנים נוספים, כשהתרחיש האפוקליפטי מדבר על מחיר חבית נפט יעשוי להיות גבוה בהרבה מהרף של 100 $ לחבית.
מחירי הנפט זינקו בשבוע החולף בלמעלה מ-35%, הזינוק השבועי החד ביותר זה 43 שנים.
ביום שישי לבדו ראינו עלייה של יותר מ-10%, לאחר שדו"ח של מרכז המידע הימי, שהראה עצירה כמעט מוחלטת של תנועת ספינות במיצר הורמוז, שאחראי על 20% מתעבורת הנפט הימית. מחיר חבית WTI נעלה את השבוע במחיר של 90.9 $, שיא של קרוב לשנתיים וחצי וזאת, עוד לפני שביום ראשון בבוקר דווח בבלומברג על ראיון של שר האנרגיה הישראלי, אלי כהן ברדיו 103, שאמר שישראל עשויה לתקוף גם בתי זיקוק איראניים ותחנות כוח ויש לפניה עוד בנק מטרות נרחב. כהן אישר שתקיפת מתקני הנפט היא הסלמה והוסיף שצפויה הסלמה נוספת בימים הבאים.
כוויית והאמירויות דיווחו על הפחתת תפוקת הנפט, גם על רקע ההימנעות משימוש במיצר הורמוז והחוזים על הזהב השחור מתמחרים המשך התייקרות...
עליות המחירים בתחנות הדלק בארה"ב אינן מיטיבות עם סיכויי הרפובליקנים לנצח בבחירות האמצע, שיתקיימו בנובמבר הקרוב והנשיא טראמפ פועל לרסן את המשך המגמה. הוא העניק פטור זמני להודו מהסנקציות על יבוא נפט מרוסיה והממשל "שוקל את כל הצעדים", כמו ניצול המאגר האסטרטגי, או אף התערבות ישירה בשוק והוא הודיע על תכנית ביטוח משנה בהיקף של 20 מיליארד $ למכליות נפט שיעברו דרך מיצר הורמוז.
הנשיא טראמפ הדגיש בנאומו האחרון שכמו שמחירי הנפט זינקו עם פרוץ המלחמה, כך הם יצנחו במהירות אחרי שהמלחמה תסתיים.
 
מדיניות מוניטרית 
הספר הבז', הדו"ח התקופתי, המרכז את נתונים הכלכליים ב-12 המחוזות של הפד, מאז ישיבת הריבית הקודמת, פורסם ביום רביעי בערב והוא ישמש חומר גלם לדיוני הועדה בישיבת ה-FOMC הבא, שתתקיים בשבוע הבא. הדו"ח נוכחי הראה צמיחה מתונה ברוב המחוזות וצפי להמשך המגמה בחודשים הבאים. עוד דווח על עלייה בהזמנות החדשות ובביקוש לתשתיות אנרגיה. רמת התעסוקה נותרה יציבה.
קשה לתאר במילים את המורכבות שניצבת מול הבנק הפדרלי, שיתכנס בשבוע הבא לישיבת מדיניות בת יומיים ובסיומה הוא צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי, אולם בהחלט לדבר על מצב הכלכלה ועל מתווה המדיניות הצפוי בהמשך. ולא זאת בלבד, הפעם מתבקשים חברי הועדה לעדכן את תחזיות הצמיחה, האבטלה והאינפלציה שלהם לשנים הבאות ואת תחזית הריבית של הבנק (שתופיע בתרשים ה-Dot Plot). הסביבה הנוכחית מאתגרת במיוחד, כשמחירי הנפט זינקו בכ-40% תוך שבוע בלבד והם מאיימים לייצר לחצים אינפלציוניים, אולם לא אינפלציה של ביקושים, שכלי הריבית יכול למתן, אלא אינפלציה של הוצאות, מהסוג שעלול להוביל לסטגפלציה, במיוחד בהתחשב בכך שנתון הצמיחה האחרון (לרבעון 4) הפתיע לרעה, עם קצב שנתי של 1.4% בלבד, בדיוק חצי מהצפי ל-2.8%. 
במקביל, שוק העבודה, יעד מרכזי באחריותו של הפד, שהפתיע לטובה בחודש שעבר ואותת שהוא מתייצב, טלטל את השווקים, עם נתון משרות חלש במיוחד, שיגביר את כאב הראש של בכירי הפד לקראת הישיבה.
גם הציפיות להפחתת ריבית קרובה עברו טלטלה, כשהזינוק במחירי הנפט (Energy shock) מעורר חשש לעצירת הורדות הריבית וחלק מהאנליסטים אף חושש שהתפרצות אינפלציונית תאלץ חזרה להעלאות ריבית... מאידך, דו"ח התעסוקה המטלטל בחולשתו (Payroll shock) לוחץ בכיוון של הורדת ריבית, כך שכרגע מדובר בהתנגשות מטרות מוניטרית, שמוסיפה לסביבת אי הודאות.
עם פרסום דו"ח התעסוקה ראינו בדיוק את זה בתגובת השוק. מיד עם פרסום הנתון צנחה התשואה לשנתיים תוך דקות מ-3.60% ל-3.53%, אולם תוך זמן קצר היא שבה וזינקה ל-3.61%, כך שראינו בגרף V עמוק, שחלקו השמאלי מבטא את ההלם מנתון המשרות וחלקו הימני מוכיח שהשוק התעשת מיד ונתן משקל רב למחירי הנפט הגבוהים:

בתום שבוע המסחר ננעלה התשואה לשנתיים במקום טוב באמצע, 3.56% והצפי המצטבר להורדות ריבית עד תום השנה, שעמד על 1.4 הורדות ריבית בלבד עד סוף השנה, בהשפעת הזינוק במחירי הנפט, עלה בתגובה לדו"ח התעסוקה ל-44 נ"ב (1.76 הורדות ריבית). הסוחרים מתמחרים במלואה הפחתה ראשונה רק בספטמבר. 
היום נכנסים בכירי הפד ל"תקופת ההדממה התקשורתית" (Fed's External Communications Blackout) שתסתיים רק במסיבת העיתונאים עם יו"ר הפד, ג'רום פאוול, בתום ישיבת ה-FOMC הקרובה, שתתקיים ב-17-18 במארס.
 
נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
דו"ח התעסוקה של פברואר פורסם סוף סוף במועד שכולנו מכירים, יום שישי הראשון בחודש קלנדרי והוא היה לא פחות מטראומטי, עד שבטלוויזיה של בלומברג הגדירו אותו כ-Payroll Shock... הוא היה כל כך חלש וכל כך מפתיע, עד שמחק אופוריה מסויימת כלפי יציבות שוק העבודה, שהחלה בעקבות הדו"ח החזק של חודש ינואר. בחודש שעבר נגרעו מהכלכלה הגדולה בעולם 92 אלף משרות חדשות, בניגוד גמור לצפי לתוספת של 55 אלף משרות, שגם היא צנועה ביחס לחודש שעבר. נתון חודש ינואר עודכן מעט כלפי מטה, מ-130 אלף ל-126 אלף, אולם עדיין נותר מרשים. הסיפור הגדול נעוץ קודם כל במשרות בסקטור הבריאות, שבמהלך פברואר נגרעו ממנו 28 אלף משרות, בניגוד לתוספת יפה של 77 אלף משרות במהלך ינואר. שיעור האבטלה עלה מ-4.3% ל-4.4% בפברואר (צפי 4.3%) וההשתתפות בכוח העבודה ירדה ל-62.0% (צפי 62.5%). קצב עליית השכר השנתי עלה מ-3.7% ל-3.8% (צפי 3.7%).
עוד נתונים שפורסמו השבוע וקשורים לשוק העבודה - סקר התעסוקה בסקטור הפרטי של ADP הראה שבחודש פברואר נוספו לסקטור הפרטי 63 אלף משרות חדשות, יותר מצפי ל-50 אלף. דו"ח הפיטורין של Challenger לפברואר הציג גם הוא תמונה מעודדת, לאחר מספר המפוטרים העצום בחודש ינואר, 108,435. בחודש פברואר שלחו המעסיקים 48,307 הודעות פיטורין בלבד, ירידה של קרוב ל-72% לעומת החודש המקביל אשתקד.
שיעור פריון העבודה ברבעון 4 עלה ב-2.8%, יותר מצפי ל-1.9% והעלות ליחידת עבודה עלתה גם היא ב-2.8%, יותר מצפי ל-2.0%. מספר המובטלים החדשים בארה"ב הסתכם בשבוע שהסתיים ב-28 בפברואר ב-213 אלף, בדיוק כמו בשבוע הקודם ומעט פחות מצפי ל-215 אלף. עוד עולה מהנתונים כי מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, עלה בשבוע שהסתיים ב-21 בפברואר מ-1.822 מיליון, לרמה של 1.868 מיליון, יותר מצפי ל-1.845 מיליון.
מדד מנהלי הרכש של ISM בתעשייה ירד מעט בפברואר מ-52.6 ל-52.4 נק', טוב מצפי ל-51.5 נק', אולם החדשות המשמעותיות התקבלו דווקא בסקטור הלא יצרני שהציג תמונה מעודדת במיוחד – מדד מנהלי הרכש של ISM בשירותים זינק בפברואר מ-53.8 ל-56.1 נק', הרבה יותר מצפי ל-53.5 נק' וקצב ההתרחבות המהיר ביותר מאז יולי 2022(!), זאת, על רקע זינוק של סעיף ההזמנות החדשות מ-53.1 ל-58.6 נק', הרבה מעל צפי ל-53.5 נק' ושיא מאזספטמבר 2024. ולא זאת בלבד, סעיף המחירים ששולמו צנח מ-66.6 ל-63.0 נק', בניגוד לצפי שיעלה ל-68.3 נק'. מדובר בשפל מאז מארס 2025, המעיד על כך שעליית מחירי השירותים, הרכיב הדביק יותר של האינפלציה, צנחה לקצב האיטי ביותר זה קרוב לשנה.
מכירות כלי רכב בפברואר הסתכמו ב-15.75 מיליון, יותר מ-14.85 מיליון בינואר ומצפי ל-15.37 מיליון.
מחירי היבוא ירדו בשנה האחרונה ב-0.1% (צפי לעלייה באותו שיעור) ואילו מחירי היצוא רשמו התייקרות שנתית של 2.6%. המכירות קמעונאיות קטנו בינואר ב-0.2% (צפי 0.3%-). האשראי הצרכני הסתכם בינואר ב-8.05 מיליארד $ בלבד, לעומת 25.2 מיליארד $ בחודש דצמבר וצפי ל-12.65 מיליארד $. 

ישראל
בתום השבוע הראשון של המלחמה באיראן, הבורסה באחד העם התנתקה מבורסות העולם וזאת למרות שהמלחמה מתנהלת בשלל חזיתות, מה שהוביל למשבר בשוק האנרגיה, והמדדים העיקריים והסקטורים המובילים, הריעו למאמץ הצבאי, וסיימו בעליות שערים חדות כשעיני המשקיעים כבר רואים את היום שאחרי. 
ביום שישי, מדדי הדגל נסחרו ביציבות, וברמה הסקטוריאלית בלט מדד הנפט והאנרגיה בעלייה של 3.1% על רקע הגאות במחירי האנרגיה בעולם. מנגד, מדדי הביטוח והפיננסים סיימו בירידות של עד כ-1.2%. מחזור המסחר היה גבוה והסתכם בכ- 4.4 מיליארד ₪. 
בסיכום שבועי – מדד ת"א 35 נסק 5.5%, מדד ת"א 125 זינק 6.3% (18.2%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א 90 קפץ למעלה בעליה של 8.7%. מדד הבנקים עלה 1% ות"א נדל"ן קפץ 9.6%.  בלטו לטובה ת"א ביטוח ות"א נפט וגז שעלו 15% כל אחד, ת"א בנייה ות"א ביטחוניות שעלו 12.2% כל אחד. 
בשוק החוב – נרשמה מגמה חיובית במרבית השבוע, אולם לבסוף התשואה של האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) כמעט לא השתנתה, ואף עלתה קלות.
בשוק האג"ח הקונצרני נרשמו ביקושים והתשואות ירדו.

בשוק המט"ח המקומי -  השקל התחזק בחדות השבוע מול הדולר ומול היורו (פרטים בהמשך). 

מחיר המלחמה
מבצע "שאגת הארי" החל בשבת בבוקר לפני 8 ימים, בהתקפת פתע של ישראל וארה"ב על איראן. הערכות הבית הלבן להימשכות המערכה לתקופה של 4-6 שבועות, מעמידה את המשק בפני אובדן תוצר צפוי של עשרות מיליארדי שקלים ולכך יש להוסיף את העלויות הביטחוניות שעשויות להגיע לרמות גבוהות יותר ממבצע "עם כלביא" שארך 12 ימים. כל שבוע של לחימה עולה למשק כ-20 מיליארד ₪ והחשש מהפגיעה המשקית הצפויה מטריד את האוצר. לכן, לצמצום הנזקים הכלכליים, ניתנו הקלות בעורף שכן הימשכות המערכה מכבידה על צמיחת המשק, התקציב והגירעון הממשלתי ועשויה לחייב בהמשך התאמות ושינויים.
החלטת הריבית והשלכות המלחמה על האינפלציה - לפני כשבועיים הותיר בנק ישראל את הריבית ללא שינוי על 4% וספג ביקורת רבה. אממה, חששות הבנק המרכזי מאי הוודאות סביב מלחמה אפשרית עם אירן התממשו במלואן וכעת, בזמן שהעורף הישראלי סופג טילים ומתנהל תחת מגבלות והנחיות חירום, עולה החשש להאצת האינפלציה, תוצר לוואי של המלחמה, עקב עליית מחירי האנרגיה והתייקרות מחירי הדלק שנמצאת בפתח. בנוסף, צפויה עלייה במחירי השכירות עקב ביקוש לדירות עם ממ"ד ועלייה בביקוש בכלל מצד משפחות שביתם נפגע. מנגד, מבחינת הצריכה, צפויה התכווצות חדה בחודש מרץ, כאשר ההתאוששות תלויה בחזרה לרגיעה. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-30.03.2026.
מחירי הדלקים יעלו ב-2% בתחילת מרץ, לעומת התחזית המוקדמת לעלייה של  2.8%, ובתחילת אפריל צפויה התייקרות של 12%.
מגבלות החירום פוגעות בענפי השיווק- הפעלת המשק במתכונת מצומצמת עקב הנחיות החירום משפיעות על פעילות הצרכנים והעסקים: הצריכה נחלשה והקניונים שבים לפעילות בהדרגה ולעומתם המרכזים השכונתיים והחנויות החיוניות נהנים מעלייה בביקושים, בעוד בענפי התיירות והאופנה נרשמת ירידה חדה בביקושים. 
בשוק העבודה, החזרה למדים של אנשי המילואים שנקראו לחזיתות השונות, פוגעת בהיצע בשוק ועלולה להכביד על לחצי השכר במגזרים השונים. גורם זה משפיע לכיוון האצה בקצב האינפלציה. 
רכיב הטיסות לא צפוי כנראה להיכלל ע"י הלמ"ס במדד חודש מארס, אולם ישפיע ככל הנראה כלפי מעלה, במדד חודש אפריל.

נתוני מקרו חשובים בישראל הצפויים השבוע: 
ביום שלישי-נתון הצמיחה של הרבעון הרביעי (נתון ביניים)
ביום רביעי- אמון הצרכנים
יום חמישי- מאזן הסחר

אירופה 
הבורסות באירופה הגיבו למלחמה המתנהלת באיראן בירידות חדות. 
בסיכום שבועי, מדד המניות הכללי יורוסטוקס 50 ומדד קאק הצרפתי צנחו 6.8%, מדד DAX הגרמני נפל 6.7%, ומדד פוטסי 100 בלונדון "הסתפק" בירידה של 5.7%.  

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  

בגוש היורו - האינפלציה השנתית עלתה בפברואר מ-1.7% ל-1.9%, מעל צפי ל-1.7%. אינפלציית הליבה עלתה מ-2.2% ל-2.4% (צפי 2.2%). מדד מנהלי הרכש בשירותים עודכן בפברואר מ-51.8 ל-51.9 נק', מעל צפי ל-51.8 נק', בזכות עלייה בגרמניה. בספרד נרשמה ירידה, אך הפעילות עדיין מראה התרחבות ובצרפת נותר הנתון לל"ש, עדיין בטריטוריה של התכווצות קלה. מדד המחירים ליצרן בגוש היורו זינק בינואר ב-0.7%, הרבה מעל צפי ל-0.2%. המכירות הקמעונאיות ירדו בינואר ב-0.1%, בניגוד לצפי שיעלו ב-0.3%. 
בבריטניה - תחזית האינפלציה לשנה של ה-BOE עלתה בפברואר מ-2.9% ל-3.0%, בניגוד לצפי שתרד ל-2.8%.         
בצרפת – הייצור התעשייתי עלה בינואר ב-0.5% (צפי 0.4%).
בספרד- הייצור התעשייתי ירד בינואר ב-0.4%, בניגוד לצפי שיעלה ב-0.5%.

מה צפוי השבוע? 
ביום שישי : בריטניה- צמיחה, מאזן הסחר. 

שווקים נוספים
שבוע מסחר שלילי בבורסות אסיה – הבורסות העיקריות במזרח נפלו ברקע המלחמה המזרח התיכון וההשפעות שלה על שוק האנרגיה ומחירי הנפט הגואים, בזמן שהשווקים במזרח מהווים חלק נכבד מהביקושים לזהב השחור. 
מדד המניות של סין היבשתית ירד 1.1%, ניפטי 50 איבד 2.9%, האנג סאנג השיל מערכו 3.3%, ניקיי 5.5% ומדד קוספי שכיכב לטובה בשנה האחרונה, נפל 10.6%.
ביפן- איגוד העובדים היפני פרסם את דרישות השכר שלו  כאשר הדרישה המרכזית היא להעלאת שכר של כ-6%. המשמעות בפועל שכנראה תחול העלאה אולם היא מכסה רק כ-16% מהעובדים במשק- בעיקר בחברות תעשייה גדולות. בחברות הקטנות יותר העובדים חווים בד"כ העלאות מתונות בהרבה. מבחינת הבנק המרכזי, החששות שמתיחות הסחר תפגע בהעלאות השכר לא התממשו, ומכיוון שסביבת האינפלציה הבסיסית עדיין חזקה, קיימת הצדקה להמשך צמצום מוניטרי. הקונפליקט במזרח התיכון הוריד מהפרק כמעט לחלוטין העלאת ריבית, וההערכות כעת הן שהבנק יעלה את הריבית ב-0.25% בישיבתו ביוני. 
בהודו- הכלכלה מתמודדת עם שני אתגרים משמעותיים בעקבות המלחמה: 
הראשון, נפט - הודו היא מיבואניות הנפט הגדולות בעולם והזינוק במחירי הנפט מקשה על התמודדותה עם האצת האינפלציה, וזאת למרות ההקלה שקיבלה מארה"ב, כששחררה חלק מהסנקציות שהטילה עליה בגין רכישת נפט רוסי. 
השני, גז טבעי - הפסקת יצור הגז בקטאר הקפיצה את מחירי הגז הטבעי הקריטי לייצור הדשנים בהודו, ואם אספקתו תיעצר לאורך זמן, הממשלה תצטרך לבחור בין הגדלת סובסידיות ענק (20 מיליארד $ בשנה שעברה) לבין ההתמודדות עם טענות החקלאים, רגע לפני בחירות חשובות.
שני הנושאים מכבידים על הרופי שנחלש מול הדולר ככל שהמלחמה מתארכת. 

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
ביפן- מדד מנהלי הרכש בשירותים עודכן בפברואר מ-53.8 ל-53.9 נק'. 
בסין- מדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד בפברואר מ-49.3 ל-49.0 נק' (צפי 49.2). מדד השירותים עלה מעט מ-49.4 ל-49.5 נק' (צפי 49.7). בסין נקבע יעד צמיחה של 5% - 4.5% ב- 2026 , הנמוך אי פעם.
קוריאה הדרומית- האינפלציה השנתית נותרה 2.0% (צפי 2.1%). מאידך, אינפלציית הליבה עלתה מ-2.0% ל-2.3%, יותר מצפי ל-2.1%.

מה צפוי השבוע? 
ביום שני: סין- PPI, אינפלציה. יפן- נתוני השכר, החשבון השוטף, המדד המוביל. 
ביום שלישי:  סין- נתוני סח"ח. יפן- צמיחה רבעון 4. דר' קוריאה- צמיחה.
ביום רביעי : יפן-PPI, דר' קוריאה-נתוני סח"ח.
ביום חמישי : הודו- אינפלציה

מטבעות וסחורות
הדולר התחזק מול מטבעות מרכזיים בעולם. אחרי החולשה שהפגין בשנה האחרונה, מדד הדולר DXY, העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, ובהם היורו, הין והליש"ט התחזק בשבוע האחרון (שבוע המלחמה) בשיעור של כ-1.4%, והוא נמצא כעת בטריטוריה חיובית, עם תשואה של 0.7% מתחילת השנה.
בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק השבוע בחדות מול שני המטבעות העיקריים- בשבוע הראשון של המלחמה השקל זינק למרות התחזקות הדולר בעולם, בשיעור של 1.4% מול הדולר, ושערו היציג נקבע ביום שישי על 3.077 ₪ ל-$. מול היורו השקל המריא בשיעור -3.1% ושערו היציג של היורו נקבע על 3.572 ₪ ליורו. 
מחיר הנפט זינק בצל המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן- המתקפה המשולבת של ישראל וארה"ב באיראן והערכות כי הסלמה באיזור עלולה לגרום לשיבושים באספקה בשוקי הנפט העולמיים, הזניקו את מחיר הנוזל השחור לרמות שנראו בספטמבר 2023. מחיר הנפט מסוג ברנט המריא ונסחר סביב 92 דולר לחבית, ומחיר הנפט המתוקWTI  קפץ השבוע בכ-35.6%, העלייה השבועית החדה ביותר מאז אפריל 2020 – וחצה את רף ה-92 דולר לחבית ב-6 במרץ, ומחירו עומד כעת על כ- 90.9 דולר, עליה של קרוב ל-58.3% מתחילת השנה.
השתלשלות האירועים שהובילו לזינוק במחירי הנפט:
פרוץ העימות צבאי מול איראן הוביל לזינוק מיידי של כ-8% במחירים ביום הראשון ללחימה. לאחר מכן, חסימת מצר הורמוז, כשמשמרות המהפכה הודיעו על הפסקה כמעט מוחלטת של תנועת המכליות במצר, נתיב שדרכו עוברים כ-20 מיליון חביות נפט ביום (כ-20% מהאספקה העולמית). ובתוך כך, תקיפת תשתיות אנרגיה, כאשר דווח על תקיפות מל"טים נגד בתי זיקוק בסעודיה ומתקני גז טבעי בקטאר, מה שהעמיק את החשש מפגיעה ארוכת טווח ביכולת ההפקה באזור המפרץ. לצד אלו, דווח על צמצום הפקה בעיראק: כתוצאה מהמצב הביטחוני, דווח על הפחתה של כ-1.16 מיליון חביות ביום מהתפוקה העיראקית. קטאר סגרה זמנית את מתקן הפקת הגז הגדול ביותר שלה בעקבות תקיפות כטב"מים איראניים. איחוד האמירויות וכוויית החלו אתמול להפחית את קצב הפקת הנפט שלהן, נוכח המשך התקיפות האיראניות ברחבי המפרץ וסגירתו בפועל של מצר הורמוז למעבר אוניות. במהלך השבוע שעבר הפסיקה סעודיה את פעילותו של בית הזיקוק הגדול ביותר שלה, והסיטה חלק מהמשלוחים לנמל יאנבו שלחופי הים האדום.
ובאותו נושא, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הביע ביטחון בסוף השבוע כי מחירי הנפט ירדו בחדות לאחר תום המלחמה. "הנחנו שהמחירים יעלו, אבל הם גם ירדו והם ירדו מהר מאוד", אמר טראמפ בשיחה עם עיתונאים על המטוס הנשיאותי אייר פורס 1.
מחירי המתכות היקרות ירדו - הזהב רשם ירידה שבועית ראשונה מזה חמישה שבועות, והכסף קטע רצף של שלושה שבועות חיוביים, לאחר שהתחזקות הדולר מול מטבעות מרכזיים בעולם השבוע ציננה את תיאבון המשקיעים למתכות היקרות, שמחיריהן נקובים בדולרים. בסיכום שבועי נסוג מחיר הזהב ב-2% למחיר של 5,171.7$ לאונקייה, ומחיר המתכת היקרה נמוך כעת ב-2.8% משיא סגירה של 5,318.4 $ לאונקיה שנקבע ב-29 בינואר. מתחילת השנה קפץ מחיר הזהב ב-19.7%. מחיר הכסף נפל השבוע בכ-11% למחיר של כ-84.3$ לאונקייה, וקטע בכך רצף של שלושה שבועות חיוביים. מחיר הכסף נמוך כעת בכ-27% משיא סגירה של 115.08 דולר לאונקיה שקבע ב-26 בינואר. עם זאת, מחירו עדיין גבוה ב-19.5% מרמתו בתחילת 2026.