מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• שבוע המסחר בוול סטריט ננעל בטון חיובי, על רקע דו"ח תעסוקה חזק מהצפוי והודעת טראמפ ששיחות הסחר מול סין יחודשו ביום שני בלונדון. מדד S&P500 עלה שוב מעל רמת 6,000 נק'. בבורסה בת"א מדדי הדגל נעלו שבוע חיובי.
• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) הוסיף 1.4% בשבוע שחלף (6.8%+ מתחילת השנה), בארה"ב – מדד S&P500 עלה 1.5% (2%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק 100 הוסיף 2%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 עלה 1.2% ובמזרח - יפן ירדה 0.6% ואילו סין עלתה בכאחוז. בבורסה בת"א ננעל שבוע מעורב עם עליות במדדי הדגל - מדד ת"א 125 עלה 1.1% (13.5% מתחילת השנה) וירידות בסקטורים העיקריים - ת"א בנקים ירד 0.7% ות"א נדל"ן השיל 0.6%.
• נתון המאקרו הכי חשוב בארה"ב – דוח התעסוקה – היה מעל הציפיות –תוספת המשרות בחודש מאי עמדה על 139 אלף והיתה מעל הצפי ל- 126 אלף אך פחות מ-147 אלף באפריל. שיעור האבטלה נותר על 4.2% והשכר הממוצע עלה ב-3.9% בחישוב שנתי. שוק העבודה בארה"ב עדיין משדר שהמצב יציב ולכן הפד אינו צריך למהר ולהוריד את הריבית.
• מלחמת הסחר – נציגי ארה"ב וסין יפגשו ביום ב' - המפגש בין נציגי ארה"ב לסין נקבע לאחר שיחה בת 90 דקות שהתקיימה בין טראמפ לנשיא סין, שי ג'ינפינג. להצלחת השיחות בין 2 המעצמות חשיבות גדולה לסחר הבינלאומי ולאמון הצרכנים והמשקיעים.
• טראמפ ומאסק כבר לא – לאחר שמאסק עזב את תפקידו הממשלתי כראש ה-DOGE, הידידות בין האיש החזק בעולם לאיש העשיר בעולם הפכה לריב קולני והונו של מאסק כבר התכווץ בלמעלה מ-100 מיליארד $.
• ישראל – היצוא הביטחוני שבר את שיא כל הזמנים- בשנת 2024, ולמרות הביקורת החריפה והחרמות בעקבות המלחמה בעזה, יצוא הביטחון הישראלי זינק לשיא של כ-14.8 מיליארד $.
• באירופה הריבית ירדה שוב- הורדת ריבית שמינית בתקופה של כשנה לרמה נוכחית של 2%.
• מה צפוי השבוע? בארה"ב – ממתינים לנתוני האינפלציה שיפורסמו ביום רביעי. מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות במאי ב-0.2% כך שהאינפלציה הכללית (CPI) צפויה לטפס מ-2.3% ל-2.5%. ביום שישי נקבל אומדן ראשוני לחודש יוני של מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, שצפוי לעלות מעט לאחר תקופה של ירידות. בישראל – ביום חמישי יתפרסם מדד אמון הצרכנים ובשישי שיעור האבטלה.

ארה"ב

• מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

שבוע המסחר בוול סטריט ננעל בטון חיובי, על רקע דו"ח תעסוקה חזק מהצפוי והודעת הנשיא טראמפ ששיחות הסחר מול סין יחודשו ביום שני בלונדון, לאחר שיחה חיובית בין המנהיגים, ביום חמישי.  מדדי הדגל עלו ב-1.2%-1% ביום שישי והשלימו שבועיים ירוקים, כששלושת המדדים ננעלים מעל רמתם בתחילת 2025 לראשונה מאז 21 בפברואר ובתוך כך, מדד S&P500 ננעל מעל רמת 6,000 נק', בפעם הראשונה מאז אותו מועד.

בסיכום שבועי, מדד S&P500 עלה ב-1.5%, מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס "הסתפק" בעלייה של 1.2% ואילו מדדי הטכנולוגיה בלטו בירוק - מדד נאסד"ק כללי עלה בסיכום שבועי 2.2% ומדד נאסד"ק 100 עלה 2.0%. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, היה הכוכב של השבוע, עם זינוק שבועי של 3.2%.

• תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב רשמו השבוע עלייה משמעותית, של עד 14 נ"ב, כשרוב העלייה נרשמה לאחר פרסום דו"ח התעסוקה, ביום שישי לפני המסחר, במקביל לירידה בהסתברות להורדת ריבית קרובה. התשואה לשנתיים עלתה בסיכום שבועי מ-3.90% ל-4.04% והתשואה ל-10 שנים עלתה מ-4.40% ל-4.51%.

ההסתברות להורדת ריבית בישיבות הקרובות, המגולמת בחוזי ה-SWAP, ממשיכה לרדת. הצפי להפחתת ריבית בישיבת הפד הקרובה, ב-18 ביוני התאפסה והצפי המצטבר עד סוף השנה ירד ל-44.3 נ"ב, 1.77 הפחתות ריבית. הדולר התחזק בכ-0.4% מול סל המטבעות המובילים לאחר דו"ח התעסוקה, אולם בסיכום שבועי הוא נחלש ב-0.1%.

• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

כולנו ממתינים לנתוני האינפלציה (CPI) ואינפלציית הליבה (Core CPI), שישוחררו ביום רביעי, בשעה 15:30. מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות במאי ב-0.2% (כמו באפריל) והאינפלציה השנתית צפויה לטפס מ-2.3% ל-2.5%. מדד הליבה צפוי לעלות במאי ב-0.3% (שיא חודשי מאז ינואר), ואינפלציית הליבה השנתית שאומדת את האינפלציה הבסיסית, צפויה לעלות מעט מ-2.8% ל-2.9%. התחזית היא שנראה בעיקר עלייה במחירי הסחורות, כשיותר ויותר חברות מגלגלות בהדרגה, מכסי יבוא גבוהים יותר. 

למחרת, יום חמישי, יפורסם מדד המחירים ליצרן (PPI) והוא יאפשר לנו לקבל זווית נוספת של רמות המחירים בארה"ב, הפעם של המחירים הסיטונאיים. הצפי הוא לעלייה של 0.2%, לעומת ירידה של 0.5% בחודש שעבר. הנתון השנתי צפוי לעלות מ-2.4% ל-2.6%. באותו יום יפורסם הנתון השבועי של תביעות האבטלה החדשות – לאחר עלייה חדה ל-247 אלף בשבוע החולף, הנתון צפוי להישאר גבוה, 241 אלף מובטלים חדשים.

ביום שישי נקבל אומדן ראשוני לחודש יוני של מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, שצפוי לעלות מעט מ-52.2 ל-53.5 נק'. נזכיר שכל מדדי הסנטימנט חוו ירידה משמעותית בחודשים האחרונים, על רקע חשש של הצרכנים מהשלכות מלחמת הסחר. תחזית האינפלציה של הצרכנים, המתפרסמת באותו מעמד, צפויה להמשיך ולהיות גבוהה במיוחד, כמו בחודשים האחרונים.

נתונים חשובים נוספים שיפורסמו השבוע – ביום שני – מכירות סיטונאיות, תחזית האינפלציה לשנה של הפד של ניו יורק. ביום שלישי – מדד אופטימיות העסקים הקטנים. ביום רביעי – השכר הריאלי הממוצע (שעתי ושבועי), תקציב האוצר. ביום חמישי – השינוי בשווי נכסי משקי הבית.

• עונת הדו"חות מגיעה לסיומה – השבוע נפגוש ביום רביעי את תוצאות ORACLE וביום חמישי את אלו של Adobe.

• האירועים הגיאופוליטיים ימשיכו לתת את הטון גם השבוע:
• שיחות הסחר בין ארה"ב לסין יחודשו ביום שני. לאחר האשמות הדדיות בהפרות של ההסכמים ביניהן, ניהלו שני המנהיגים, טראמפ ושי ג'ינפינג, שיחת טלפון שנמשכה כשעה וחצי, ביום חמישי האחרון. השניים סיכמו שביום שני ייפגשו בלונדון, שר האוצר של ארה"ב, סקוט בסנט ושני בכירים נוספים בממשל, עם מקביליהם הסיניים, ע"מ לחדש את שיחות הסחר. הנשיא טראמפ הגדיר את השיחה עם שי "חיובית מאוד עבור שתי המדינות" והוסיף ש"הפגישה ביום שני אמורה להיות טובה מאוד". וכמו תמיד, כשמעוררים ציפיות, אכזבה עלולה להכות במדדים, במקרה שלא תושגנה הסכמות. עמידה בציפיות, תוכל להמשיך ולתמוך בשווקים, שעלו בשבועיים האחרונים.
• הסכסוך המתוקשר בין הנשיא טראמפ לאילון מאסק, עשוי להמשיך ולהשפיע. בינתיים ראינו ירידה של יותר מ-14% בשערה של מניית טסלה ביום חמישי, על רקע חשש שהאיש החזק בעולם יבטל סובסידיות בתחום הרכבים החשמליים, שמהן נהנה האיש העשיר בעולם. ביום שישי ראינו התאוששות קלה, על רקע תקווה שהמתיחות תדעך, אולם מדובר בשני אנשים נפיצים עם אגו גדול, כך שההשלכות עשויות להימשך גם השבוע ולהתפשט אל מעבר לחברת טסלה ולתעשיית הרכבים החשמליים.
• המאבק בהגירה מסלים והמתיחות בין הממשל הפדרלי לממשל המקומי בלוס אנג'לס עלולה להחריף. מעצר של 118 מהגרים, ע"י רשות ההגירה בלוס אנג'לס, הוביל לעימותים אלימים ולניסיון לפרוץ למתקן הכליאה בעיר. הנשיא טראמפ הורה לשלוח 2,000 חיילים מהמשמר הלאומי, ללא אישור מהמושל גאווין ניוסום, צעד תקדימי שעורר זעם בקרב הדמוקרטים, שטוענים לפגיעה בסמכויות המדינות. הידרדרות אפשרית עלולה להכביד על האווירה בשווקים.

• מדיניות מוניטרית

ישיבת המדיניות הקרובה של הפד תתקיים בימים שלישי-רביעי בשבוע הבא, ב-17-18 ביוני. נתון האינפלציה (מדדי CPI ו-Core CPI) שיפורסמו השבוע צפויים להראות סוף סוף האצה מסוימת של האינפלציה, במיוחד אינפלציית הסחורות, בהשפעת המכסים. האינפלציה השנתית צפויה לעלות מ-2.3% ל-2.5% ואינפלציית הליבה מ-2.8% ל-2.9%.

בכירי הפד אותתו לא אחת, שהם אינם צפויים לשנות את הריבית לפחות עד שתתבהר ההשפעה של מדיניות הסחר החדשה ולא זה הנתון שיביא לשינוי, במיוחד אחרי דו"ח התעסוקה שפורסם בסוף השבוע האחרון והיה חזק מהצפוי.  עם זאת, דו"ח התעסוקה הטרי חשף גם נקודות חולשה וכזכור, הפד הבהיר במפורש שהרעה בשוק העבודה תהווה טריגר להורדת ריבית מהירה.

בינתיים, החוזים על הריבית מראים שהציפיות להפחתת ריבית מהירה מצטננות. ההסתברות להורדת ריבית בישיבה הקרובה התאפסה, ההסתברות להורדת ריבית בישיבה שאחריה, ב-30 ביולי הינה 16.5% בלבד ורק ב-17 בספטמבר רואים סיכוי ממשי, של 68.3% להפחתה של 25 נ"ב. בישיבה שתתקיים ב-29 באוקטובר יש כבר הסתברות מצטברת של 117.5% להורדת ריבית (במקרה שלא ירדה בספטמבר) וההסתברות המצטברת עד סוף השנה עומדת על 44.3 נ"ב בלבד (1.77 הורדות ריבית של 25 נ"ב).

כנהוג לפני כל ישיבת FOMC, היום מתחילה התקופה של "דממת אלחוט" בת 10 ימים, שבה בכירי הפד לא יתבטאו בתקשורת, ע"מ שלא לעורר ציפיות שיצטרכו להילקח בחשבון בהחלטותיהם.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

דו"ח התעסוקה החודשי היה חזק מהצפוי והקטין את החשש ממיתון וכאמור, את הציפיות להפחתת ריבית בקרוב. מספר המשרות החדשות הסתכם במאי ב- 139 אלף, יותר מצפי ל-126 אלף. סקטור הבריאות בלט עם תוספת של 62 אלף משרות, יותר מהממוצע החודשי של 44 אלף בשנה האחרונה. עם זאת, יש לשים לב לעדכון משמעותי כלפי מטה של תוספת המשרות בחודשיים הקודמים – נתון מארס עודכן כלפי מטה מ-185 אלף ל-120 אלף משרות חדשות בלבד ונתון אפריל עודכן כלפי מטה מ-177 אלף ל-147 אלף משרות. בכך הממוצע החודשי בשנה האחרונה ירד ל-149 אלף משרות והממוצע החודשי ב-3 החודשים האחרונים ירד מ-155 אלף ל-135 אלף משרות בלבד. שיעור האבטלה נותר ברמה של 4.2%, כצפוי. בשנה האחרונה נע הנתון בטווח צר של 4.2%-4.0%, אולם ניתן לומר שמספר האנשים שמובטלים פחות מ-5 שבועות גדל ב-264 אלף, ל-2.5 מיליון, מה שמתבטא גם במס' המובטלים החדשים השבועי, שעלה השבוע מ-239 אלף ל-247 אלף, יותר מצפי ל-235 אלף. קצב העלייה השנתי של השכר הממוצע נותר 3.9%, אף שהצפי היה שיירד ל-3.7%. עדיין מדובר בנתון שאינו גבוה ונזכיר שהפד טוען בחודשים האחרונים שהשפעת השכר על האינפלציה התמתנה. מספר המשרות הפנויות עלה באפריל במפתיע מ-7.2 מיליון ל-7.39 מיליון, בניגוד לצפי שיירד ל-7.1 מיליון. נזכיר שעלייה במספר המשרות הפנויות מחזקת את כוחם של העובדים מול המעסיקים ועשויה לעורר לחץ לעליית שכר. דו"ח ADP אכזב, כשתוספת המשרות בסקטור הפרטי הסתכמה במאי ב-37 אלף בלבד, לעומת 60 אלף בחודש שעבר וצפי ל-114 אלף משרות חדשות.  מדד מנהלי הרכש של ISM בתעשייה ירד במאי מ-48.7 ל-48.5 נק' (צפי 49.5), מדד השירותים ירד במפתיע מ-51.6 ל-49.9 נק' (צפי 52.0) ועבר מהתרחבות להתכווצות. ההזמנות ממפעלים ירדו באפריל ב-3.7% (צפי 3.2%-). הגירעון המסחרי של ארה"ב הסתכם באפריל ב-61.6 מיליארד $ בלבד, נמוך מצפי ל-66 מיליארד $ וגירעון של 138.3 מיליארד $ במארס, על רקע צמצום היבוא בתגובה לעליית המכסים הדרמטית. עלות יחידת עבודה ברבעון הראשון עודכנה מעלייה של 5.7% לעלייה של 6.6%. האשראי הצרכני הסתכם באפריל ב-17.87 מיליארד $, יותר מצפי ל-10.0 מיליארד $.

• עונת הדו"חות הסתיימה

498 מהחברות במדד S&P500 (כ-99.6%) כבר פרסמו את תוצאותיהן. 73% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-0.8% בממוצע. 81% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-7.6% בממוצע. בנוסף, 73% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-4.6% בממוצע. 69% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, בשיעור נאה של 12.7% בממוצע.

ישראל

שבוע המסחר המקוצר לרגל חג השבועות, התאפיין במגמה חיובית במדדי הדגל ובחלק מהמדדים הענפיים בהשפעת הסנטימנט החיובי בוול סטריט בדגש על מניות הטכנולוגיה, כשברקע התפתחויות בזירה הפוליטית והביטחונית המקומית.

בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 ו-125 טיפסו לשיאים חדשים לאחר שעלו 1.2% ו-1.1% בהתאמה. מבין המדדים הענפיים בלט לחיוב מדד ת"א טכנולוגיה שזינק 3%, ומיד אחריו מדד ת"א נפט וגז שעלה 2.6%.  מאידך, מדד ת"א מניב ישראל נחלש בכ-1% ומדד הבנקים נסוג השבוע ב- 0.7% (30.3% YTD).

בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק מול הדולר ונחלש מול היורו- בשבוע האחרון הדולר נחלש מול השקל ב-0.5%, אולם אל מול היורו הוא נחלש ב-0.3% כשברקע חולשת הדולר בעולם מול המטבעות של 6 שותפות הסחר.

בשוק האג"ח המקומי נרשמה יציבות בתשואות האג"ח הממשלתיות השקליות. באפיק הצמוד הממשלתי נרשמה מגמה שלילית על רקע ההתמתנות בציפיות האינפלציה, בדגש על הטווחים הבינוניים והארוכים. מדדי התל בונד נסחרו בנטייה לעליות קלות. תשואת האג"ח הממשלתית הגנרית ל-10 שנים עלתה מעט לרמה של כ- 4.63%.

• מספר מגמות צפויות להקטין את הלחצים האינפלציוניים - האטה בביקוש המקומי ובקצב עליית השכר בתוספת התחזקות השקל והתקררות בשוק הדיור, ממתנות את לחצי האינפלציה והציפיות.

הצריכה הפרטית, אשר הושפעה מהקדמת רכישות מוצרים בסוף 2024 טרם העלאת המיסוי, התמתנה. ההתמתנות נובעת גם משחיקת כוח הקניה של משקי הבית מתחילת השנה, למרות התמיכות עבור המגויסים והמפונים. בשלושת החודשים האחרונים נרשמה ירידה של 1.2% ברכישות מוצרים. מאידך, חל גידול של 11.4% ברכישת שירותים (בעיקר שירותי טיסות לחו"ל). כמו כן, חלה ירידה של 0.4% ברכישות בכרטיסי אשראי באפריל לאחר קיפאון במרץ.

מגמה זו של התמתנות בביקוש המקומי תומכת בהאטה בקצב האינפלציה.

התמתנות בשכר הממוצע- קצב עלית השכר שנה אחורה התמתן מ-3.7% ל-3%. מגמה זו מאפיינת את מרבית הענפים, למעט ענף שירותי האירוח ואוכל, שם קיים מחסור בכוח עבודה. מספר השכירים כולל עובדים זרים עלה בשנה האחרונה וצפוי להקל על המחסור בעובדים במשק ולמתן בכך את לחצי השכר, גורם נוסף התומך בהתמתנות האינפלציה.

מגמה מעורבת בשקל  - בשבוע האחרון יוסף השקל ב-0.15% מול סל המטבעות, וב-4% מול הדולר מתחיל השנה. מנגד, היורו התחזק מתחילת השנה ביותר מ-5% ביחס לשקל. חשוב לציין כי למגמת המטבע המקומי מול הדולר ישנה השפעה משמעותית יותר על האינפלציה שכן הדולר הוא המטבע הדומיננטי יותר בסחר החוץ שלנו כמו גם בסחר הסחורות הבינלאומי ולכן התחזקות השקל מולו מוזילה את מחירי היבוא, ומהווה גורם ממתן לאינפלציה.

צפי הכלכלנים משקף תחזית אינפלציה של כ-2.4% בשנה הקרובה, בדומה לצפי בנגזר משוק האג"ח.

• עדכון חד כלפי מעלה בתחזית ההכנסות ממיסים - הכנסות גבוהות ממיסים בארבעת החודשים הראשונים של השנה תמכו בעדכון כלפי מעלה שביצע משרד האוצר לתחזית ההכנסות ממיסים לשנת 2025 כולה. העדכון עשוי לאפשר מימון של הוצאות ביטחון גבוהות יותר מבלי לסטות מיעד הגירעון של 4.9% תוצר, אך זאת מתוך הנחה שהמלחמה תימשך עד סוף הרבעון השני של השנה. עם זאת, משרד האוצר עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה מ-4.3% ל-3.6% בשל התעצמות הלחימה, ומיתן את תחזית הגידול בצריכה הפרטית מ-4.2% ל-3.4%. גם תחזית הגידול ביצוא ירדה עקב האטה הצפויה בסחר העולמי.
• היצוא הביטחוני של ישראל שבר את שיא כל הזמנים- בשנת 2024, ולמרות הביקורת החריפה והחרמות בעקבות המלחמה בעזה, יצוא הביטחון הישראלי זינק לשיא של כ-14.8 מיליארד $, מזה 54% הופנה למדינות אירופה שנמצאות מזה כ-3 שנים במרוץ חימוש נרחב. האם המגמה תימשך גם השנה? לא ברור שכן כחלק מהלחץ על ישראל לסיום המלחמה, מתקבלות הודעות על ביטול עסקות לרכישת נשק.
• מסתמנת האצה ביצוא שירותי היי טק - יצוא שירות ההיי טק עלה ב2.8% בחודש מרץ וב4.6% ברבעון ה-1 לעומת הרבעון הקודם. כמו כן, ייצוא שירותי היי טק ברבעון ה-1 היה גבוה ב-11.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד וגבוה ב8.5% לעומת הממוצע החודשי ב-2024. מדובר בקטר החשוב של המשק הישראלי המהווה כ11% מהתוצר.

אירופה

• המסחר באירופה בשבוע האחרון הסתיים בעליות שערים. מדד יורוסטוקס עלה ב1.2%, DAX הגרמני עלה ב-1.3%, CAC40 הצרפתי עלה ב-0.7% ו-FTSE100 הבריטי עלה 0.7%.
• מפלה לליברלים בפולין – מועמד הימין הלאומני, קרול נברוצקי, ניצח בבחירות לנשיאות פולין לאחר שהשיג רוב קטנטן. מדובר בחדשות רעות עבור "ממשלת השינוי" הליברלית בראשות דונלד טוסק שכן לנשיא החדש מוקנות ע"פ החוק הפולני סמכויות רבות והוא עשוי לפעול על מנת למנוע העברה של רפורמות שונות שמקודמות ע"י הממשלה הליברלית.
• בריטניה במרוץ חימוש - הממשלה הבריטית ממשיכה להגדיל את ההשקעות הביטחוניות, ברקע הצהרותיו הבדלניות של נשיא ארה"ב טראמפ ולאחרונה הכריזה על תוכנית בהיקף של 1.5 מיליארד פאונד (כ-2 מיליארד דולר) להקמת לפחות שישה מפעלים לייצור כלי נשק וחומרי נפץ.

בריטניה ומדינות אחרות באירופה מגדילות את תקציבי הביטחון שלהן, בעקבות רצונו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להקטין את השקעת ארה"ב בביטחון שאינו לאומי, כולל בנאט"ו. "אנחנו מאוימים ישירות על ידי מדינות בעלות כוחות צבא מתקדמים, וחייבים להיות מוכנים להילחם ולנצח", כתב סטארמר, ראש ממשלת בריטניה, והביא כדוגמה את פלישת רוסיה לאוקראינה ואת שיתוף הפעולה שלה עם איראן וצפון קוריאה. שר ההגנה ג'ון הילי הכריז על התוכנית, ותיאר אותה כ"מסר למוסקבה" כמו גם כדרך להעניק רוח גבית לכלכלת המדינה. לדבריו, משרד ההגנה ירכוש עד 7,000 כלי נשק ארוכי טווח שייוצרו בבריטניה. הוא הוסיף כי ההשקעה הנוספת פירושה שבריטניה תוציא בסביבות 6 מיליארד ליש"ט על תחמושת בקדנציה הנוכחית של הפרלמנט.

• נתוני מאקרו שפורסמו השבוע:

הורדת ריבית בגוש היורו: כצפוי, הבנק המרכזי האירופי הפחית שוב את הריבית ברחבי גוש האירו וכעת שיעור הריבית על הפיקדונות ירד מרמה של 2.25% לרמה של2%. זוהי הפעם ה-8 מאז חודש אפריל 2024 שה-ECB מפחית את הריבית בגוש.

• התמתנות באינפלציה באירופה: קצב האינפלציה בגוש היורו ירד ל1.9% (שנה אחורה) בחודש מאי מ2% באפריל (הצפי היה ל2%), כלומר, ירידה אל מתחת ליעד ה-2% של ה-ECB . בנוסף, אינפלציית הליבה התמתנה ל-2.3% מ-2.7%. מחירי השירותים התמתנו ל-3.2% מ-4% וקצב עליית מחירי המוצרים (goods) נותר יציב על 0.6%. הסטת סחר מסין לאירופה (במקום לארה"ב) תומכת בירידה במחירי הסחורות ובנוסף היורו ממשיך להתחזק בעולם. בצרפת האינפלציה במאי התמתנה ל- 0.6% (שנה אחורה) מ- 0.9% , בגרמניה ל-2.1% מ- 2.2% ובספרד ואיטליה ל- 1.9%. ה-ECB הוריד את תחזית האינפלציה ב-2026 ל-1.6% מ-1.9%.

שווקים נוספים

• מרבית שוקי אסיה סיימו את שבוע המסחר האחרון בעליות שערים, בזכות תחושת אופטימיות לגבי שיחות הסחר בין ארה"ב לסין והמאורעות הפוליטיים בקוריאה. בסיכום שבועי, מדד המניות הסיני עלה ב0.9%, מדד ניקיי 225 ביפן ירד ב0.6%, מדד קוספי עלה ב-4.2%, ניפטי עלה ב-1%, בהונג קונג עלה האנג סאנג 2.2% ומדד המניות באוסטרליה עלה ב1%.
• התפתחויות במלחמת הסחר- מפגש בין נציגי ארה"ב לסין צפוי להתקיים מחר- שר האוצר של ארה"ב סקוט בסנט ושני בכירים נוספים בממשל ייפגשו ביום שני עם עמיתיהם הסינים בלונדון כדי לחדש את שיחות הסחר.
• האם צפויה האטה במגזר כלי הרכב? יושב ראש ומייסד יצרנית הרכב הסינית ג'ילי, לי שופו, אמר שתעשיית הרכב העולמית עומדת בפני "רוויה רצינית", ושיצרנית הרכב הסינית החליטה שלא לבנות מפעלי ייצור חדשים או להרחיב את הייצור במתקניה הקיימים.

ג'ילי מחזיקה במספר מותגי רכב, כולל ג'ילי אוטו, זיקר ו-וולוו. דבריו של לי מגיעים בעוד תעשיית הרכב הסינית, הגדולה בעולם, נמצאת במלחמת מחירים פנימית שמאלצת יצרניות רבות לחפש שווקים חדשים, והביאה את הרגולטור הסיני לקרוא לעצירתה.

• דרום קוריאה הצביעה בעד הדמורטיה - בשבוע החולף ניצח המתמודד הדמוקרטי, לי ג'אה מיונג, בבחירות בדרום קוריאה. בהתבסס על רוב של 51.7%, ניצחונו של לי מעניק למפלגה הדמוקרטית (DP) שליטה הן בזרוע המבצעת והן בזרוע המחוקקת. איחוד הכוחות הזה צפוי להביא רפורמות כלכליות מקיפות, מדיניות סחר פרואקטיבית, ואמון מחודש של משקיעים ברחבי העולם. הבחירות נערכו לאחר הדחת הנשיא היוצא, יון סוק-יול, בעקבות הניסיון שלו להטיל משטר צבאי במדינה. לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות, נערכה שיחת טלפון עם טראמפ בה הוסכם לקדם במהרה הסדרי מכסים ושיקום של הברית האסטרטגית בין המדינות.

• נתוני מאקרו שפורסמו השבוע:

באוסטרליה - צמיחה קטנה מהצפוי נרשמה ברבעון הראשון של 2025 לעומת הרבעון המקביל ב-2024 - רשמה עלייה של 1.3% בתוצר – כאשר צפי הכלכלנים במשק היה לעלייה גדולה יותר של 1.5%. לעומת הרבעון הרביעי של 2024 נרשמה עלייה של 0.2%, אף היא מתחת לתחזיות, לעלייה של 0.4%.

ביפן - האצה באינפלציית הליבה (אינפלציה ללא מזון טרי) ל- 3.6% במאי מ- 3.4% באפריל (מעל הצפי של 3.5%) . בפברואר אינפלציית הליבה עמדה על 2.2% בלבד. מדובר בהאצה רוחבית באינפלציה כאשר אינפלציית הליבה ביפן גבוהה יותר ממרבית המדינות המפותחות, כולל ארה"ב ואירופה. הייצור התעשייתי ירד ב- 0.9% באפריל אך הנתון של מרץ עודכן ל- 0.2% מ- -1.1% . המסחר הקמעונאי עלה ב- 0.5% ועלה ב- 3.3% שנה אחורה. הבנק המרכזי ביפן צפוי להעלות את הריבית ב- 0.25% בחודש יולי.

בהודו : הבנק המרכזי הוריד ביום שישי את הריבית ב-0.5% ל5.5%, שיעור הריבית הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות. מדובר בהורדה ה-3 ברציפות על רקע ירידה באינפלציה והאטה בצמיחה של הכלכלה ה-3 בגודלה באסיה. הכלכלה ההודית צמחה ב-6.5% בשנה הפיסקאלית שהסתיימה במרץ. למרות שהודו נותרה הכלכלה הגדולה הצומחת ביותר בעולם, הצמיחה ירדה בחדות מקצב של 9.5% בשנת 2023. במקביל, האינפלציה במדינה הואטה לקצב שנתי של 3.16% באפריל - הנמוכה ביותר בשש השנים האחרונות ומתחת ליעד של 4% שקבע הבנק המרכזי.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY, האומד את איתנות הדולר האמריקאי מול מטבעות 6 שותפות הסחר העיקריות, איבד השבוע ב-0.1%. המטבע האמריקני נחלש ב-8.6% ביחס לסל מתחילת השנה כשברקע חשש מהחוב האמריקאי התופח ומשיבושים בסחר העולמי.
• השקל במגמה מעורבת – שערו היציג של הדולר ירד השבוע ב-0.5% ל-3.502 ₪ ל-$, ואילו היורו התחזק השבוע ב-0.3% מול השקל ושערו היציג נקבע על 4.002 ₪ ליורו.
• דו"ח תעסוקה חזק מהצפוי וצפי לחידוש השיחות בין ארה"ב לסין תמכו בזינוק מחיר הנפט – החששות מפני האטה בצמיחה הכלכלית הורגעו מכיוון דו"ח התעסוקה וצפי המשך שיחות הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. מחיר חבית נפט אמריקאי זינק השבוע בשיעור של 6.2% למחיר של 64.6$ לחבית.
• מחיר הזהב עלה – נכס המקלט הפופולרי, אשר קבע שיא היסטורי של כ-3,500 $ לאונקיה לפני כחודש, רשם בשבוע האחרון עליה של 0.6% למחיר של 3,310.4$ לאונקיה.
• מחיר הכסף נסגר בשיא של 13 שנה- למחיר הכסף קורלציה (מתאם) דומה למחיר הזהב, אולם הוא תנודתי יותר. בסיכום שבועי קפץ מחיר הכסף ב-9.5% למחיר של 36.025$ לאונקייה, והוא גבוה כעת ב-24.5% מרמתו בתחילת השנה.