מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

• מדדי הדגל בארה"ב המשיכו לטפס ומדד ה-500 ננעל בשיא חדש. בישראל ניכרת אופטימיות כשברקע הסכם הפסקת האש בצפון ואפשרות של הסכם בדרום אך ההתפתחויות בסוריה גוררות אי וודאות.
• בארה"ב - שבוע מעורב וגם שיאים חדשים. מדד S&P500 סיים בעליה שבועית של כמעט 1% וננעל בשיא חדש של 6,090 נק' (27.7% YTD), מדד נאסד"ק הרחב קפץ 3.3% ואילו מדד המניות הקטנות Russell 2000 איבד 1.1%. באירופה מדד יורוסטוקס 50 זינק 3.6%, ביפן הניקיי הוסיף 2.3%, בסין מדד CSI300 עלה 1.4% ובהודו מדד ניפטי 50 קפץ 2.3%.
• בבורסה בת"א – נחתם שבוע חיובי: מדד ת"א 125 עלה 3% ומדד ת"א 90 הוסיף 3.8% (30% YTD).
  במסחר השבועי במט"ח - השקל התחזק: הדולר איבד 1.3% ושערו היציג נקבע בשישי על 3.595 ₪ והיורו נחלש מול השקל 1.2% ושערו היציג נקבע בשישי על 3.804 ₪.
• ארה"ב: דו"ח התעסוקה של חודש נובמבר הציג גידול מרשים במספר המשרות, אך גם עלייה בשיעור האבטלה. חולשה בשוק העבודה היא הגורם היחיד (חוץ ממשבר בלתי צפוי, כמובן) שעלול להאיץ את מגמת הורדות הריבית. לפיכך, הפחתת ריבית בשיעור של 0.25% ביום ד' בשבוע הבא (18.12) הפכה לעובדה כמעט מוגמרת, כשרק עלייה בלתי צפויה של האינפלציה (שתפורסם ביום רביעי הקרוב) תוכל למנוע אותה.
• ישראל: אופטימיות זהירה - ההסדרה בצפון ופוטנציאל להסדרה בדרום הזניקו את השוק אולם קריסת משטרו של אסד גוררת אי וודאות ועשויה לטרוף שוב את הקלפים.
• מה צפוי השבוע: בארה"ב – במוקד, דו"ח האינפלציה שיפורסם ביום רביעי כאשר רק אינפלציה גבוהה משמעותית מהצפי, עשויה למנוע את הפחתת הריבית. האינפלציה השנתית (CPI) צפויה לעלות מ-2.6% ל-2.7% ואילו אינפלציית הליבה השנתית (ללא רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים) צפויה להישאר 3.3%.
  בגוש היורו החלטת ריבית ביום חמישי עם צפי להורדה של 0.25%. בישראל – בטחון צרכנים ומאזן הסחר.

ארה"ב

שבוע המסחר בוול סטריט ננעל במגמה מעורבת, עם נטייה לעליות. מדדי הנאסד"ק, שרשמו עליות מינוריות בלבד בשבוע שעבר ומדד S&P500 בלטו בירוק ואילו כוכבי השבוע שעבר, המדדים דאו ג'ונס וראסל 2000 ננעלו בירידות. מדד הטכנולוגיה הרחב, נאסד"ק כללי ומדד נאסד"ק 100 רשמו זינוק שבועי של 3.3%, מדד S&P500 טיפס השבוע ב-1.0% ואילו מדד דאו ג'ונס איבד השבוע 0.6%. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, בלט בירידה שבועית של1.1%, וזאת, אחרי שלהט בנובמבר, בעקבות נצחונו של טראמפ, ורשם זינוק חודשי של 10.8%.
תשואות ה-Treasuries המשיכו לרדת השבוע, עם כי באופן מינורי. הבהרה של יו"ר הפד, שהריבית בתוואי יורד על פני זמן, מריבית מרסנת לריבית ניטראלית, דו"ח תעסוקה שאינו חף מסיכונים והערכות שהנשיא טראמפ עשוי לשוב ולקרוא להפחתת ריבית, כפי שעשה בקדנציה הקודמת, הובילו לירידת תשואות ולהעלאת ההסתברות להפחתת ריבית בשבוע הבא ל-85%. התשואה ל-10 שנים ירדה השבוע ב-2 נ"ב ל-4.15% (שפל של 7 שבועות) והתשואה לשנתיים ירדה השבוע ב-5 נ"ב, ל-4.10% (שפל של 5 שבועות). עקום התשואות שטוח כמעט לחלוטין, בהמתנה להתפתחויות.
בחזית המקרו – דו"ח תעסוקה שהציג גידול מרשים במספר המשרות, אך גם עלייה מדאיגה בשיעור האבטלה וגורמים נוספים שמשדרים איתותים לחולשה אפשרית (פירוט נרחב בהמשך). חולשת שוק העבודה היא הגורם היחיד (חוץ ממשבר בלתי צפוי, כמובן) שעלול להאיץ את מגמת הורדות הריבית. לפיכך, הפחתת ריבית בשיעור של 25 נ"ב, בישיבת הפד בשבוע הבא, הפכה לעובדה כמעט מוגמרת, כשרק עלייה בלתי צפויה של האינפלציה (מדד CPI יפורסם ביום רביעי הקרוב) תוכל למנוע אותה. בשבוע המסחר שלפנינו נמתין כאמור, קודם כל לדו"ח האינפלציה ביום רביעי. הצפי הוא שהאינפלציה השנתית תטפס מעט מ-2.6% ל-2.7% ואינפלציית הליבה השנתית תישאר לל"ש, ברמה של 3.3%. לקראת סוף השבוע נקבל את מדד המחירים ליצרן ואת מחירי היבוא והיצוא. בכירי הפד ישמרו על דממת אלחוט עד ישיבת ה-FOMC הקרובה, ב-17-18 בחודש, אך נתוני המקרו ימשיכו להשפיע על תחזיות הריבית בשוק. הנשיא טראמפ ממשיך להשפיע ושני מינויים שלו השבוע סייעו לביטקוין לפרוץ את רף 100,000 $.
מעונת הדו"חות נותרו רק שאריות, אך הן מעניינות... אוראקל, אדובי, קוסטקו וברואדקום ידווחו תוצאות השבוע, כש-496 מהחברות במדד S&P500 (99.2%) כבר פרסמו את תוצאותיהן. 69% מהן היכו את תחזית ההכנסות ו-82% מהן הכו את תחזית הרווח, אם כי הרווח הממוצע צמח ב-8.2%, קצת פחות מצפי לצמיחה בשיעור דו ספרתי.

• מדיניות מוניטרית –

  ביום רביעי בערב קיבלנו רמזים אחרונים למדיניות הצפויה של הפד, לפני "תקופת ההשתקה" שמתחילה היום, כשבכירי הפד יימנעו מלהתבטא בתקשורת, עד סיומה של ישיבת ה-FOMC, ב-18.12.
  בשעה 20:45 התייצב יו"ר הפד, פאוול, לראיון בניו יורק טיימס וכעבור רבע שעה פורסם הספר הבז', הדו"ח התקופתי המתקבל מ-12 מחוזות הפד, שבועיים לפני כל ישיבת FOMC, כחומר גלם לקראת הישיבה. בספר הבז' נרשם שהפעילות הכלכלית עלתה במתינות ברוב המחוזות והציפיות לצמיחה עלו מעט ברוב הסקטורים והאיזורים הגיאוגרפיים. רמות התעסוקה נותרו לל"ש או עלו באופן מתון, כשתחלופת עובדים נותרה נמוכה ושיעור הפיטורין היה נמוך. עליות המחירים היו מתונות ועסקים דיווחו על קושי לגלגל עלויות על הצרכנים, מה שעשוי לצמצם את שולי הרווח. יו"ר הפד סיפר לצופים בראיון מדוע פתח את תוואי הפחתות הריבית בהפחתה גדולה מהצפוי, של 50 נ"ב: "רצינו לשלוח איתות חזק לשווקים שנמשיך לתמוך בשוק העבודה, אם ימשיך להיחלש". פאוול חזר על המנטרה שהכלכלה החזקה מאפשרת להם לפעול בסבלנות ובזהירות, אולם מדגיש שוב ושוב שפגיעה בשוק העבודה תטופל בהורדת ריבית. ככלל, הפד במסלול של מעבר מריבית מרסנת לרמות ניטראליות יותר, על פני זמן. יו"ר הפד נמנע מלחוות דעה על נושאים פוליטיים, אמר שהוא מצפה ליחסי עבודה טובים עם הממשל והדגיש שהפד לא ישתמש בריבית ע"מ לטפל בגרעון, אלא יפעל רק משיקולי השגת המנדט הכפול – יציבות מחירים ותעסוקה מקסימלית.
  הימורי הסוחרים לגבי תוואי הפחתות הריבית בהמשך, הפכו יוניים יותר השבוע, לאחר דבריו של פאוול, דו"ח התעסוקה שחשף גם מגמות חיוביות פחות בשוק העבודה (ניתוח מלא של הדו"ח בסעיף "נתוני מקרו שפורסמו") והערכות בשוק שהנשיא הנבחר, טראמפ, עשוי להפעיל לחצים להורדת ריבית, כפי שעשה בקדנציה הקודמת. כך, ההסתברות להפחתת ריבית של 25 נ"ב בישיבה הקרובה זינקה השבוע מ-66% ל-85% והצפי המצטבר להפחתות ריבית עד סוף שנת 2025 (9 ישיבות מהיום, כולל הישיבה האחרונה של 2024) עלה השבוע מ-83 נ"ב בלבד (3.3 הפחתות ריבית עד סוף 2025), ל-90 נ"ב, כלומר 3.6 הפחתות ריבית עד סוף 2025. נראה שבמחצית הראשונה של 2025 צפויות 2 הפחתות ריבית, בהסתברות גבוהה, בנוסף לצפי להפחתה בשבוע הבא.
  בכל מקרה, ה-Dot Plot (תרשים הנקודות שמשקף את תחזיות בכירי הפד להפחתות הריבית בהמשך) יתעדכן בישיבה הקרובה – 17-18 בדצמבר וסביר שהעדכון ישפיע על הערכות הסוחרים בהמשך. בישיבה זו צפויים בכירי הפד לעדכן גם את כל תחזיותיהם (צמיחה, אינפלציה, אבטלה ועוד). התחזית הרבעונית המלאה מכונה SEP (Summary of Economic Projections).

  הכוורת של טראמפ – הנשיא הנבחר, שייכנס לבית הלבן רק ב-20 בינואר, ממשיך להכין את השווקים למהלך וחושף עוד ועוד מינויים בצמרת הממשל. באמצע השבוע החולף הודיע טראמפ כי החליט למנות את פול אטקינס, לעמוד בראש הגוף הרגולטורי המוביל בוול סטריט, ה-SEC (מקביל לרשות לניירות ערך). אטקינס כבר כיהן בתפקיד בין 2002 ל-2008, אולם המינוי הנוכחי (כמובן, במקרה שאטקינס ייענה להצעתו של טראמפ) עשוי לעורר גלים בשווקים, שכן, אטקינס הינו מבקר חריף של רגולציית היתר ב-SEC כיום ובנוסף, הוא תומך נלהב בתעשיית הקריפטו. הדיווחים על מינויו של אטקינס ועל מינויו של חבר הקונגרס לשעבר, בילי לונג, לתפקיד נציב רשות המיסים, אפשרו לביטקוין להיסחר השבוע מעל הרף של 100,000 $, לראשונה בהיסטוריה.
  נראה שתכניותיו של טראמפ ימשיכו להעסיק את השווקים ולהשפיע על המסחר, עוד לפני שימונה לנשיא בפועל.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף – דו"ח תעסוקה מעורב הראה שהכלכלה הגדולה בעולם התגברה על אירועי החודש שעבר (שתי סופות הוריקן ושביתה בבואינג), אולם בחינה מעמיקה של הנתונים מראה שבשוק העבודה יש עדיין נקודות חולשה. שיעור ההשתתפות בכח העבודה ירד במפתיע ל-62.5%, בניגוד לצפי שיעלה ל-62.7%, סקר משקי הבית שידר חולשה ואת השאר תקראו מיד, בניתוח סעיפי הדו"ח. תשואות האג"ח ירדו לאחר הפרסום וההסתברות להפחתת ריבית כבר בשבוע הבא זינקה לכ-85%. בנובמבר נוספו למשק האמריקני 227 אלף משרות חדשות, קצת יותר מצפי ל-220 אלף. בנוסף, נתון אוקטובר עודכן כלפי מעלה מ-12 אלף ל-36 אלף משרות ונתון ספטמבר עודכן כלפי מעלה מ-223 אלף ל-255 אלף משרות חדשות. למרות המספרים היפים, הנתון החודש אמור לבטא את חזרתם לעבודה של כל אלה שנעדרו בחודש שעבר ועדיין ממוצע החודשיים האחרונים הינו 131 אלף וממוצע 3 החודשים האחרונים הינו 172 אלף (כל אלה אחרי העדכונים כלפי מעלה) ואילו, הממוצע החודשי בשנה האחרונה לפני נתון נובמבר היה 186 אלף משרות, כך שאנחנו עדיין מתחתיו. שיעור האבטלה עלה במפתיע מ-4.1% ל-4.2%. (צפי 4.1%) ויותר מזה, הקריאה המדויקת היתה 4.246%, כלומר, עוד 4 נ"ב בלבד והנתון היה מעוגל ל-4.3%, רמת השיא שאליה הגיע שיעור האבטלה בשנה האחרונה. נתון האבטלה ריכז תשומת לב והאפיל על מספר המשרות הגבוה יחסית . קצב העלייה השנתי של השכר הממוצע נותר ברמה של 4.0% בניגוד לצפי שיירד ל-3.9%. נזכיר שרק לפני 4 חודשים עמד קצב עליית השכר על 3.6% בלבד, אחרי מגמת ירידה ממושכת. שינוי המגמה עשוי לייצר לחצים אינפלציוניים אם יימשך. נתון נוסף שעשוי להשפיע על חזרת לחצים אינפלציוניים משוק העבודה (מה שלא ראינו בחודשים האחרונים) הוא מספר המשרות הפנויות שעלה באוקטובר מ-7.37 מיליון ל-7.74 מיליון, גבוה מצפי ל-7.52 מיליון משרות. נציין שכשיותר מעסיקים נלחמים על עובדים, הדבר עשוי להוביל לעלייה בקצב עליית השכר. מס' המובטלים החדשים השבועי הסתכם השבוע ב-224 אלף, יותר מצפי ל-215 אלף ומ-215 אלף בשבוע שעבר, שיא של 6 שבועות, שמראה התקררות קלה של שוק התעסוקה וקוטע את המגמה החיובית שראינו בשבועות האחרונים. ייתכן שחג ההודיה שחל באותו שבוע השפיע על הנתון. נתון המשרות בסקטור הפרטי, של ADP, בנובמבר שפורסם ביום רביעי, היה נמוך מהצפוי – 146 אלף משרות, מול צפי ל-150 אלף, כשגם נתון אוקטובר עודכן כלפי מטה, מ-233 אלף ל-184 אלף משרות בלבד. רכיב התעסוקה במדדי מנהלי הרכש של ISM מציג מגמה מעורבת – במגזר התעשייה הוא עלה מ-44.4 ל-48.1 נק' (שיפור משמעותי, אולם עדיין מגמת התכווצות) ובמגזר השירותים עתיר כוח העבודה הוא ירד במפתיע מ-53.0 ל-51.5 נק' (עדיין מתרחב, אך בקצב איטי יותר). גם במדדי מנהלי הרכש עצמם ראינו מגמה דומה - מדד התעשייה עלה בנובמבר מ-46.5 ל-48.4 נק' (צפי 47.5 נק'), ומאידך, מדד השירותים ירד במפתיע בנובמבר מ-56.0 ל-52.1 נק' (צפי 55.7 נק'). נציין שגם במדדי מנהלי הרכש של S&P Global, שעודכנו סופית לחודש נובמבר, ראינו מגמה דומה, של עלייה במדד התעשייה, שהתקרב מאוד לגבול בין התכווצות להתרחבות (49.7 נק') וירידה קלה בקצב התרחבות מדד השירותים. ההזמנות ממפעלים עלו באוקטובר ב-0.2% (כצפוי). הגירעון המסחרי של ארה"ב הסתכם באוקטובר ב-73.8 מיליארד $ (פחות מצפי ל-75 מיליארד $ ומגירעון של 83.8 מיליארד $ בחודש שעבר). האשראי הצרכני זינק באוקטובר ל-19.24 מיליארד $, לעומת 3.21 מיליארד $ בלבד בספטמבר וצפי ל-10 מיליארד $. סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן זינק בדצמבר (קריאה ראשונה) מ-71.8 ל-74.0 נק' (צפי 73.2 נק'). סעיף התנאים הנוכחיים זינק, אולם סעיף התחזית לצמיחה עתידית ירד במפתיע. ציפיות האינפלציה לשנה עלו מ-2.6% ל-2.9%, אולם הציפיות ל-5-10 שנים ירדו מ-3.2% ל-3.1%, כצפוי.
  ועכשיו, השוק ממתין לנתוני האינפלציה ביום רביעי, כשנראה שרק נתון גבוה במיוחד עשוי לעכב את הפד מלהמשיך בהורדות הריבית, גם אם בקצב פחות מהיר ממה שצפינו בחודש שעבר.
              
• עונת הדו"חות מסתיימת: 4 חברות אחרונות ממדד S&P500 יחתמו אותה השבוע, כש-496 מהחברות במדד S&P500 (99.2%) כבר פרסמו את תוצאותיהן. 69% מהן היכו את תחזית ההכנסות ב-1.3% בממוצע ו-82% מהן הכו את תחזית הרווח ב-6.9%. ומה לגבי הצמיחה בפועל? 76% מהחברות צמחו בהכנסות, ב-5.1% בממוצע. 69% מהן צמחו ברווחים, אם כי הרווח הממוצע צמח ב-8.2% בלבד, פחות מצפי לצמיחה דו ספרתית.
  חברת ORACLE תפרסם מחר אחרי המסחר, ADOBE תדווח ביום רביעי אחרי המסחר וביום חמישי, בתום המסחר, נתוודע לתוצאותיהן של ענקית הקמעונאות, COSTCO ושל חברת BROADCOM.

•  מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב –

  בזירת המקרו – בראש ובראשונה – דו"ח האינפלציה שיפורסם ביום רביעי. רק אינפלציה גבוהה משמעותית מהצפי, עשויה למנוע את הפחתת הריבית (25 נ"ב) הצפויה בשבוע הבא. על פי קונצנזוס האנליסטים, האינפלציה השנתית (CPI) צפויה לעלות מ-2.6% ל-2.7% ואילו אינפלציית הליבה השנתית (ללא רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים) צפויה להישאר 3.3%, כמו בחודש שעבר. בהמשך השבוע יפורסמו מדדי מחירים נוספים, כמו מדד המחירים ליצרן (PPI) שיפורסם ביום חמישי ומחירי היבוא והיצוא, שיפורסמו ביום שישי.
  נתוני מקרו נוספים שיתפרסמו השבוע: ביום שני – מלאים סיטונאיים, מכירות סיטונאיות, תחזית האינפלציה לשנה של הפד של ניו יורק. ביום שלישי – מדד אופטימיות העסקים הקטנים, שיעור הפריון, עלות יחידת עבודה. ביום רביעי – השכר הריאלי, תקציב האוצר. ביום חמישי - תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות (שבועי), השינוי בשווי הנכסים של משקי הבית.

  בנוסף, אי אפשר בלי הגורם שמשפיע במיוחד בחודש האחרון – הצהרותיו ופעולותיו של הנשיא הנבחר, טראמפ והמינויים החדשים לכוורת שלו. והשלכותיהם על מדיניותו וציפיות המשקיעים לגבי המדיניות הכלכלית של הממשל החדש.

ישראל
שבוע המסחר בבורסה המקומית ננעל בעליות שערים נאות. מדד ת"א 35 קפץ וסיים בעליה של 25.2% מתחילת השנה. מדד ת"א 125 זינק ב- 3% והשלים עליה של 26% מתחילת השנה, ומדד ת"א 90 המריא 3.8% ובכמעט 30% מתחילת השנה.
בגזרת המדדים הענפיים, מדד ת"א בניה בלט בעליה של 7% בשבוע האחרון, על רקע צפי כי סקטור הבניה שנפגע קשות, ייהנה מסיום הלחימה באופן משמעותי. המדדים ת"א נדל"ן ות"א בנקים התחזקו מעל 3%.
ומי הסקטור המוביל מתחילת השנה? מדד ת"א ביטוח עם זינוק של לא פחות מ-54% מתחילת השנה.
בשוק האג"ח המקומי נרשמה בשבוע שעבר מגמה מעורבת. בלטו לשלילה אגרות החוב הממשלתיות הארוכות, הן באפיק הצמוד והן באפיק השקלי. המדדים תל גוב שקלי 10+ ותל גוב צמוד 10+ איבדו 0.4% ו-0.5% בהתאמה. מנגד, מדדי התל בונד (20,40,60) העוקבים אחר אגרות חוב קונצרניות סיכמו שבוע חיובי עם עליות של עד 0.2%. תשואת האג"ח הממשלתית השקלית ל-10 שנים (סינטטי) עלתה לרמה של כ-4.62%.

• פרמיית הסיכון של ישראל במגמת ירידה- הירידה בפרמיית הסיכון מתבטאת הן בהתחזקות השקל בשוק המט"ח, הן בירידת תשואות באג"ח של ממשלת ישראל והן בירידה בעלות ביטוח האשראי של ממשלת ישראל (CDS).
  המגמה הנ"ל התחזקה בעקבות הסדר הפסקת האש שהושג בצפון מול חיזבאללה בזמן שגובר הצפי והתקווה להסדר גם בדרום, שיחזיר הביתה את 100 החטופות והחטופים שעדיין מצויים בשבי חמאס. לגבי ההתפתחויות בסוריה (נפילת משטר אסד), יש כרגע אי וודאות לגבי האם ייווצר איום על ישראל וידוע כי צה"ל מעבה כוחותיו בגיזרה.
  בשוק האג"ח תשואת אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים ירדה מיותר מ-5% לאזור של 4.5%.
  בשוק המט"ח, השקל התחזק בכ-5% בחודש וחצי האחרון וביום שישי הדולר היציג ירד לראשונה אחרי 5 חודשים אל מתחת לרמה של 3.6 ₪ לדולר, ושערו נקבע ברמה של 3.595 שקל לדולר. זאת כאשר במקביל הדולר התחזק בכ-2% ביחס ליורו כלומר יש כאן השפעה של התחזקות השקל ולא היחלשות במטבע האמריקאי.
  חוזי CDS מספקים ביטוח כנגד חדלות פירעון של מדינה ולפיכך המגמות שלהם מגלמות את השינוי בתפיסת סיכון האשראי שלה. שנת 2023 התאפיינה בעליה בפרמיה הנדרשת על CDS של ישראל עם זינוק חד במיוחד לאחר השבת
  השחורה ב-7 לאוקטובר 23' מ-60 נ"ב ל-146 נ"ב, ועליה נוספת ל-165 נ"ב באפריל השנה בזמן מתקפת הטילים מאירן. בשבועות האחרונים נרשמה התמתנות משמעותית וכיום ה-CDS נמצא ברמה של 105 נק'. עם זאת, הוא עדיין גבוה מעל הממוצע הרב שנתי ההיסטורי העומד על כ-60 עד 70 נ"ב.
  
• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע שעבר – גוש היורו – הייצור התעשייתי צנח בינואר ב-3.2% (הרבה יותר מצפי ל-1.8%-) ובשנה האחרונה נפל הייצור התעשייתי ב-6.7% (הרבה יותר מצפי ל-3.0%-). גרמניה – העודף בחשבון השוטף בינואר 29.7 מיליארד יורו, לעומת 31.6 מיליארד יורו בדצמבר.  האינפלציה בפברואר (עדכון סופי) 2.7%, כמו בקריאה הקודמת (לעומת 3.1% בחודש שעבר).  בצרפת - מדד המחירים לצרכן עלה בפברואר (עדכון סופי) ב-0.9%, כצפוי. האינפלציה השנתית עלתה מ-3.1% ל-3.2%.  בריטניה – תחזית האינפלציה השנתית ירדה מ-3.3% ל-3.0%. קצב עליית השכר השנתי ירד מ-5.8% ל-5.6% (צפי 5.7%) ותמך במדד FTSE100. הצמיחה בינואר – כלכלת הממלכה חזרה לצמוח. לאחר שבדצמבר התכווצה בכ- 0.1% בינואר הנתונים הצביעו על התרחבות של כ- 2% בניגוד לצפי שעמד על  (מול 0.1%- בדצמ'). הייצור התעשייתי 0.2%- (צפי 0%), מדד השירותים 0.2%, כצפוי. שיעור האבטלה עלה מ- 3.8% ל- 3.9%.
• מקרו מקומי
• התאוששות חלקית בפעילות בנובמבר- סקר מגמות בסקטור העסקי הצביע על שיפור בפעילות בחודש נובמבר לאחר הרעה באוקטובר, כאשר עם זאת, עדיין רמת הפעילות מתונה יחסית לספטמבר. חלה התאוששות גם ברכיבי הציפיות לגבי הפעילות והתעסוקה בחודש הבא. במגזר המחירים, ציפיות האינפלציה קדימה של הסקטור העסקי ירדו ל-2.84% מ-3.21% לפני חודש.למעט בענף הבניה, מרבית החברות דיווחו על ירידה בעוצמת המחסור בעובדים בתור מגבלה על הפעילות.קצב עליית השכר נמצא במגמת התמתנות, נתון ממתן בהשפעתו על קצב האינפלציה. במבט קדימה, צפוי גידול בכוח העבודה במשק עם חזרתם של תושבי הצפון לשוק התעסוקה, מה שצפוי להקל על מגבלות ההיצע. יחד עם ההתמתנות בשכר ב-2025, אלו תומכים בירידה בלחצי אינפלציה, גם מכיוון העלויות וגם מכיוון הביקוש.
• התמתנות בצריכה הפרטית - בחודשים אוג'-אוק' נצפתה ירידה במכירות רשתות השיווק בשיעור של 2.1%, זאת לאחר גידול של כ-5% בשלושת החודשים שקדמו להם.
• בניגוד למובטח, תקציב 2025 לא יאושר עד סוף השנה – שר האוצר סמוטריץ' לא יעמוד בהבטחתו מחודש ספטמבר לפיה הוא יספיק לאשר את תקציבה הממשלה לשנת 2025 בכנסת עד סוף השנה. כעת לדבריו, אישור התקציב בכנסת ייעשה "איפשהו בסוף ינואר". בשנים רגילות מונח התקציב לדיונים בוועדות הכנסת ולאישור סופי של המליאה יום אחרי שמסתיים חג סוכות.
• בדיון מיום 3.12 בכנסת אמר סמוטריץ' בין היתר ש"המשק יתנהל 1 חלקי 12 בינואר" והוסיף ש"בדרך כלל ממילא לא קורה הרבה בינואר". המשמעות הינה שהממשלה תפעל בתחילת שנת 2025 עם תקציב המשכי זמני בגובה 1/12 מהתקציב של שנת 2024 מדי חודש. למרות דבריו של שר האוצר לגבי חודש ינואר, בעקבות התקציב ההמשכי צפוי להיווצר מחסור תקציבי משמעותי בתחילת השנה שיכסה רק הוצאות שוטפות כגון משכורות אך לא יאפשר להוציא לפועל פעולות חשובות והכרחיות, כגון שיקום נזקים באזורי הגבולות שנפגעו ועוד.

במקביל, אושרה בקריאה ראשונה הגדלה של תקרת הגירעון לשנת 2024 לשיעור של 7.7%, מעל היעד המקורי שעמד על 6.6%.

שוק הסחורות והמטבעות

• מחיר הנפט ירד בסיכום שבועי בשיעור של 1.2% למחיר של 67.2$ לחבית נפט אמריקאי למרות החלטת אופ"ק שלא להגדיל את התפוקה, לנוכח החולשה במחירי האנרגיה.
• מחיר הזהב נסוג בשבוע האחרון ב-0.4% ואונקיה נסחרת במחיר של 2,643.4$.
• השקל יוסף השבוע ב-1.3% מול הדולר וב-1.2% מול היורו, על רקע האופטימיות עם הפסקת האש בצפון והצפי לעסקה לשחרור החטופים והפוגה בדרום. המשך מגמה זו תתמוך בהתמתנות האינפלציה ותגביר את הסיכוי להורדות ריבית קרובות של בנק ישראל. מול השקל, הדולר היציג ירד לראשונה אחרי 5 חודשים אל מתחת לרמה של 3.6 ₪ לדולר, ושערו נקבע ביום שישי ברמה של 3.595 שקל לדולר.
  מאידך, מדד הדולר של ICE שעוקב אחר שער הדולר מול מטבעות שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב עלה השבוע ב-0.3%.
• הביטקוין חצה לראשונה את רף ה-100 אלף $- המטבע הפופולרי מבין מטבעות הקריפטו, התחזק בחודש האחרון בכ-50%, הזינוק החודשי החד מאז פברואר, ומתחילת השנה בכ-140%, על רקע ציפיות כי נצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב ייטיב עם מגזר הקריפטו ולאחר הודעת טראמפ על רצונו למנות את פול אטקינס, לוביסט שעובד עם תעשיית הקריפטו, ליו"ר רשות ניירות ערך האמריקאית. ביום שישי ננעל שער המטבע ברמה של 100,566$.
  
• מה צפוי בהמשך השבוע
• נתוני מקרו הצפויים להתפרסם השבוע בישראל:
  בטחון הצרכנים (נתון קודם 46 נק'), מאזן הסחר (נתון קודם גירעון 2.748 מיליארד $)
• נתוני מקרו הצפויים להתפרסם השבוע בארה"ב (בין השאר):
  אינפלציה (0.3% בנובמבר ו-2.7% שנתי לאחר 2.6% בחוד שעבר), אינפלציית ליבה (0.3% בנובמבר ו-3.3% שנתי לאחר 3.3% בחוד שעבר)
• נתוני מקרו הצפויים להתפרסם השבוע ברחבי אירופה:
  גוש היורו- מדד ביטחון המשקיעים של סנטיקס, החלטת ריבית של הבנק המרכזי האירופי ביום חמישי 15:15 שעוננו (הצפי הינו להורדת ריבית של 0.25% כך ששיעור הריבית על הפיקדונות יעמוד על 3.00%), ייצור תעשייתי.
  גרמניה- אינפלציה (מינוס 0.2% בנוב' ו-2.2% שנתי), נתוני סחר חוץ.
  בריטניה- נתוני צמיחה חודשיים, יצור תעשייתי (צפי 0.2% מתחילת השנה), מדד מחירי השירותים, מאזן הסחר, תחזית האינפלציה של הבנק המרכזי.
  צרפת- אינפלציה (מינוס 0.1% בנוב' ו-1.3% שנתי)
• נתוני מקרו הצפויים להתפרסם השבוע בשווקים נוספים:
  סין- אינפלציה (0.4% שנתית לאחר 0.3% נתון קודם), נתוני סחר חוץ, מאזן הסחר.
  הודו- אינפלציה (5.54% בנובמבר לאחר 6.21% חודש קודם).
  יפן- צמיחה (צפי ל-0.3% ברבעון 3 ו-1.0% בחישוב שנתי), החשבון השוטף, ייצור תעשייתי.