מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• טראמפ ממשיך לשגע את כל העולם והמשקיעים חוששים. בארה"ב שבוע מסחר שלישי ברציפות ננעל בירידות שערים. בבורסה בת"א ננעל שבוע אדום שני ברציפות.
• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד בשבוע שחלף 1.3% (1.6% מתחילת השנה), בארה"ב – מדד S&P500 ירד 3.1% (מינוס 1.9% מתחילת השנה), נאסד"ק 100 צנח 3.2% ומדד המניות הקטנות Russell 2000 קרס בלמעלה מ-4%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 הוסיף 0.1% (11.7% מתחילת השנה), דקס 30 הגרמני קפץ 2%, ובמזרח - סין עלתה 1.4%, יפן ירדה 0.7% והודו טיפסה 1.9%.
  ת"א סיכמה שבוע שלילי - מדד ת"א 125 איבד 0.9% ומנגד ת"א בנקים זינק 3.9%.
• ישראל – חשש מפני חזרת המאבק המשפטי – ההליך להדחת היועמש"ית, ביוזמת שר המשפטים לוין, עלול להוביל למשבר חוקתי חריף, ליציאה של משקיעים זרים ולעכב את העלאת דירוג האשראי של מדינת ישראל.
  • טראמפ ממשיך לזגזג - הודיע שחלק מהמכסים על קנדה ומקסיקו יידחו בחודש נוסף. במקביל, סין ומדינות נוספות צפויות לנקוט במכסי גומלין והתנודתיות בוול סטריט מזנקת עקב אי הוודאות.
• דו"ח התעסוקה לחודש פברואר הרגיע - הדו"ח היה חלש מעט ביחס לצפי (מספר המשרות החדשות בפברואר עמד על 151 אלף, נמוך מהצפי ל-160 אלף) אך לא הצביע על האטה משמעותית.
• היורו התחזק בחדות- היורו בשבוע הכי חזק מול הדולר מאז 2009, התחזק ב-4.4%(!) ל-1.083 $. בשבוע שחלף הריבית באירופה אומנם ירדה, כצפוי, אך ה-ECB הודיע כי שלב הורדות הריבית קרוב לסיום.
• האם קיים חשש באשר למלאי הזהב של ארה"ב? טראמפ ומאסק הצהירו כי הם מתכוונים לבדוק את מלאי הזהב הקיים במוצב הצבאי המפורסם פורט נוקס בקנטקי. על פי פרסומים, ממשלת ארה"ב מאחסנת במוצב זה כ-60% מעתודות הזהב שלה (קרוב ל-5,000 טונות) אך המלאי לא נבדק ב-50 השנים האחרונות.
• מה צפוי השבוע: בארה"ב – ביום רביעי יתפרסם נתון המאקרו העיקרי – דו"ח האינפלציה (CPI), במסגרתו האינפלציה השנתית צפויה לרדת מ-3.0% ל-2.9%. במסגרת עונת הדו"חות, יפרסמו השבוע בין היתר אוראקל, Kohl's, Ciena, הריטייג', צים, Adobe, אמריקן איגל. בישראל- נתוני אמון צרכנים, חשבון שוטף ואינפלציה (צפי למדד פברואר 0.3% וברמה שנתית ירידה מ-3.8% ל-3.7%).

ארה"ב

• חוסר ודאות באשר למדיניות המכסים של טראמפ ונתוני מקרו חלשים צבעו את מסכי וול סטריט באדום, כשבסיכום שבועי נרשם השבוע החלש ביותר בשוק המניות מאז ספטמבר – מדד S&P500 ירד השבוע 3.1%, מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס, רשם ירידה שבועית מתונה יותר, של 2.4%, אולם מדדי הטכנולוגיה ירדו אף יותר, נאסד"ק 100 איבד השבוע 3.3% ונאסד"ק כללי רשם ירידה שבועית של 3.5%. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, בלט השבוע בירידה חדה של לא פחות מ-4.0%.
  ברביעי בערב פורסם הספר הבז' והוא הראה שגם בבנק הפדרלי חוששים מהשפעת מדיניות המכסים וההגירה על האינפלציה ועל הפעילות הכלכלית. יו"ר הפד אמר ביום שישי שהכלכלה במצב טוב, שמאפשר לבנק לא למהר ולהוריד את הריבית והוא יכול להמתין להתפתחויות הן בזירת מדיניות הממשל והן בזירת האינפלציה. דו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי אכזב מעט, אולם לא במידה שהשפיעה על השווקים באופן משמעותי. ויו"ר הפד אמר שכרגע, שוק העבודה אינו מקור ללחצים אינפלציוניים משמעותיים.
• תשואות ה-Treasuries שינו כיוון ורשמו השבוע עליות מתונות. התשואה לשנתיים עלתה השבוע 1 נ"ב ל-4.00% והתשואה ל-10 שנים עלתה השבוע כ-9 נ"ב וננעלה סביב 4.3010%. הפער בין התשואות עלה לכ-30 נ"ב לטובת התשואה הארוכה יותר. במקביל, הצפי המצטבר להורדות ריבית השנה התמתן לקראת סוף השבוע. אחרי נתון ה-ADP החלש ביום רביעי, עלה הצפי ל-3.2 הפחתות ריבית, אולם עם נעילת שבוע המסחר הוא ירד ל-70 נ"ב, כ-2.8 הפחתות ריבית של 25 נ"ב כל אחת. הדולר נחלש ורשם את השבוע האדום ביותר מאז 2022 מול המטבעות המובילים.
• בשבוע המסחר שלפנינו, נקבל ביום רביעי את דו"ח האינפלציה (CPI), המדד ומדד הליבה צפויים לעלות 0.3% בפברואר, אולם במדידה שנתית הם צפויים לרדת! האינפלציה השנתית מ-3.0% ל-2.9% ואינפלציית הליבה השנתית מ-3.3% ל-3.2%. ביום חמישי יפורסם מדד המחירים ליצרן (PPI) שצפוי לרדת מ-3.5% ל-3.2%. גם תחזית האינפלציה של הצרכנים שמפרסמת אוניברסיטת מישיגן צפויות לרדת מעט. מנגד, מספר המשרות הפנויות צפוי לעלות מעט.
• עונת הדו"חות מסתיימת, והרווח הממוצע של חברות ה-S&P500 עלה ב-13.5%, בהתאם לציפיות.
• מדיניות מוניטרית
  הספר הבז' פורסם ביום רביעי האחרון, לקראת ישיבת ה-FOMC הקרובה, שתתקיים בשבוע הבא. 8 מתוך 12 מחוזות הפד דיווחו על צמיחה אפסית או ירידה קלה בפעילות הכלכלית ועסקים דיווחו על חוסר ודאות סביב מדיניות המכסים של הממשל, כאשר המחירים טיפסו במתינות, אך במספר מחוזות דיווחו על קצב עלייה מוגבר, כשחברות העלו מחירים כצעד מקדים. המילה "מכסים" הוזכרה בדו"ח 49 פעמים וביטויים המשדרים חוסר ודאות הוזכרו 47 פעמים.
  הדו"ח הנ"ל ישמש חומר גלם לדיונים בישיבה, שתתקיים ב-18 ו-19 במארס ושבסיומה נקבל גם את סיכום התחזיות הכלכליות (SEP) המעודכן של הפד, המתעדכן פעם ברבעון, כולל תרשים הנקודות – ה-Dot Plot, המתאר את תחזיות הריבית של בכירי הפד.
  ובינתיים, קיבלנו נאום וראיון של יו"ר הפד, פאוול, ביום שישי האחרון. היו"ר אמר שהמסלול שמוביל ליעד של 2% אינפלציה ממשיך להיות רווי מהמורות, וציפיות האינפלציה עלו, בעיקר בשל המכסים. עם זאת, כלכלת ארה"ב יציבה, גם אחרי דו"ח התעסוקה האחרון והפד אינו חייב לשקול שינויי ריבית. הוא בעמדת המתנה טובה להבהרות נוספות, הן לגבי מדיניות הממשל והן לגבי תוואי האינפלציה.
  סוחרי הריבית אינם מתעלמים מנתוני המקרו החלשים והם צופים הורדה ראשונה כבר בישיבה שתתקיים ב-18 ביוני (כרגע ההסתברות המצטברת להפחתה של 25 נ"ב בישיבה זו היא 103%). במקביל, הצפי המצטבר עד סוף השנה עלה השבוע ל-70.7 נ"ב (2.83 הפחתות עד סוף השנה). נציין שביום רביעי, אחרי נתון ה-ADP החלש, הצפי המצטבר כבר הגיע ללא פחות מ-3.2 הפחתות של 25 נ"ב עד סוף השנה.
  יהיה מעניין להשוות את הצפי בשוק לתחזית המעודכנת של הפד, שתתפרסם, כאמור, בתום ישיבת ה-FOMC, ב-19 במארס.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף
  דו"ח התעסוקה לחודש פברואר, פורסם ביום שישי. הדו"ח אכזב מעט, אולם לא במידה שהשפיעה על השווקים באופן משמעותי. מספר המשרות החדשות בפברואר, 151 אלף, היה נמוך מהצפי ל-160 אלף ומממוצע 12 החודשים האחרונים, 168 אלף. נתון ינואר עודכן מ-143 אלף ל-125 אלף משרות. מדובר בעיקר על צעדים להתייעלות בסקטור הציבורי, שמנהלים טראמפ ואילון מאסק. כך שראינו ירידה במספר עובדי הממשל הפדרלי. מאידך, ראינו עלייה במספר המשרות בסקטור הבריאות ובסקטור הפיננסי. שיעור האבטלה עלה במפתיע מ-4.0% ל-4.1%, אולם בגדול, מדובר בהתייצבות של הנתון, שב-9 החודשים האחרונים נע בטווח מצומצם של 4.2%-4.0%. השכר השעתי הממוצע עלה ב-10 סנט ל-35.93 $, עלייה של 0.3%, כצפוי, כשקצב העלייה השנתי טיפס במפתיע מ-4.0% ל-4.1%, אולם אחרי עדכון הנתון של החודש שעבר ל-3.9%, מדובר בעצם בירידה קלה. נתוני תעסוקה נוספים שפגשנו השבוע: סקר המשרות של ADP במגזר הפרטי היה חלש במיוחד והראה תוספת של 77 אלף משרות בלבד בסקטור בפברואר, הרבה פחות מצפי ל-140 אלף משרות ו-186 אלף משרות בינואר. תביעות האבטלה החדשות ירדו השבוע ל-221 אלף, הרבה פחות מ-242 אלף בשבוע הקודם וצפי ל-233 אלף.
  מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה (קריאה סופית לפברואר) עודכן במפתיע מ-51.6 ל-52.7 נק' (צפי 51.6 נק'). מדד השירותים עודכן כלפי מעלה, מ-49.7 ל-51.0 נק', כך שהתכווצות הפעילות לכאורה, שראינו בקריאה הקודמת, לא התרחשה במציאות. מדד מנהלי הרכש של ISM בתעשייה ירד בפברואר מ-50.9 ל-50.3 נק' (צפי 50.7 נק'), חודש שני ברציפות של התרחבות הפעילות, אחרי 14 חודשים רצופים שבהם הציג התכווצות. מדד השירותים של ISM עלה בפברואר מ-52.8 נק' ל-53.5 נק' (צפי 52.5 נק'). הוצאות הבנייה ירדו בינואר ב-0.2%, (צפי 0.1%-). ההזמנות ממפעלים עלו בינואר ב-1.7%, כצפוי, אחרי שירדו בדצמבר ב-0.6%. הגירעון המסחרי בינואר הסתכם ב-131.4 מיליארד $, קצת יותר מצפי ל-128.8 מיליארד $. עלות יחידת עבודה עלתה ברבעון 4 ב-2.2% (צפי 3.0%). האשראי הצרכני הסתכם בינואר ב-18.1 מיליארד $, יותר מצפי ל-14.9 מיליארד $. זאת, אחרי שבדצמבר זינק ב-37.18 מיליארד $.
  ועכשיו, נותר להמתין לדו"ח האינפלציה (CPI), שיפורסם ביום רביעי...
• עונת הדו"חות מסתיימת
  495 מהחברות במדד S&P500 (99%) כבר פרסמו. 72% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-0.9% בממוצע. 81% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-7.1% בממוצע. בנוסף, 77% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-5.3% בממוצע. 72% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, ב-13.5% בממוצע. נציין כי בשבועיים האחרונים עלתה צמיחת הרווח הממוצע של חברות ה-S&P500 מכ-11% ל-13.5%, כך שהעונה הנוכחית עומדת בציפיות המוקדמות.
  דו"חות עיקריים מהשבוע שחלף:
  ברואדקום – סיפקה תחזית מעודדת של הכנסות בסך 14.9 מיליארד $ ברבעון הנוכחי, מעל צפי האנליסטים ל-14.6 מיליארד $. המניה הגיבה בזינוק של 8.6%.
  HPE – הזהירה שרווחיה השנה יהיו נמוכים מהצפוי, בשל המכסים ושחיקה בשולי הרווח על מכירת שרתים. החברה צופה רווח מתואם של 1.7-1.9 $ למניה, נמוך מצפי ל-2.1 $ למניה. החברה הודיעה על פיטורי 3,000 עובדים. המניה צנחה ב-12%.
  GAP – דיווחה על רווח גבוה מהצפוי ברבעון 4 וסיפקה תחזית רווח שנתי חזקה מהצפוי . המניה הגיבה בזינוק של כ-18.7%.
  פוט לוקר – דיווחה על מכירות נמוכות מהצפוי, אך גם על מעבר לרווח רבעוני שהיה גבוה מהצפי. המניה עלתה 5.2%.
  אברקומבי אנד פיץ' – הציגה תחזית לצמיחת הכנסות של 5%-3% ב-2025, פחות מקונצנזוס האנליסטים לעלייה של 5.5%. ההתמתנות מיוחסת למכסי היבוא הצפויים. המניה ירדה 9.3%.
• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב
  עיקר העניין יתרכז, כאמור, ביום רביעי, עם פרסום דו"ח האינפלציה (CPI) לחודש ינואר, כשצפוי שהאינפלציה השנתית תתמתן מ-3.0% ל-2.9% ואינפלציית הליבה הדביקה תתמתן מ-3.3% ל-3.2%. למחרת יפורסם מדד המחירים ליצרן שצפוי לרדת מ-3.5% ל-3.2%. מספר המשרות הפנויות צפוי לעלות מעט החודש מ-7.6 מיליון לכ-7.66 מיליון. בכירי הפד בתקופת ההשתקה ואינם צפויים להתבטא בתקשורת עד מסיבת העיתונאים עם יו"ר הפד, פאוול, ב-19 במארס.
  נתוני מקרו נוספים שיפורסמו השבוע: ביום שני – תחזית האינפלציה לשנה של הפד של ניו יורק. ביום שלישי – מדד אופטימיות העסקים הקטנים. ביום רביעי – קצב עליית השכר הריאלי השעתי והשבועי בשנה האחרונה, תקציב האוצר. ביום חמישי – תביעות אבטלה ראשונות, שווי הרכוש של משקי הבית. ביום שישי – מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (כולל תחזיות האינפלציה של הצרכנים, שצפויות לרדת מעט).

עונת הדו"חות מסתיימת – בין הפרסומים השבוע: אוראקל, Kohl's, Ciena, הריטייג', צים, אדובי, אמריקן איגל.

ושוב – הנשיא טראמפ, כדרכו, מעורר אי ודאות. בתחילת השבוע נכנסו לתוקף המכסים על מקסיקו וקנדה והמכסים על סין הוכפלו ל-20%. והנה, באמצע השבוע הודיע הנשיא על דחיית מכסים על יבוא כלי רכב ממקסיקו וקנדה לאפריל וביום חמישי על דחייה דומה של מכסים על מוצרים ושירותים הנכללים בהסכם USMCA שנחתם ב-2018 בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה. אירןפה כמרקחה ועוסקת בהגדלת תקציבי הביטחון, סין מאיימת בצעדי תגובה והמשקיעים מפנים מקום לנכסי מקלט בתיקיהם. אין ספק שמדיניות הממשל החדש-ישן בארה"ב תמשיך להשפיע באופן משמעותי על השווקים.

ישראל
מדדי הדגל של תל אביב סיימו את שבוע המסחר בירידות במרבית המדדים. בסיכום שבועי, מדד ת"א 125 איבד מערכו 0.9% ומדד ת"א 90 צנח ב-2.9%. מדד המניות הקטנות SME60 נפל 4.3%. בגזרת הענפיים, בלט לטובה מדד הבנקים שעלה 3.9% הודות לדוחות חזקים שהציגו השבוע הבנקים לרבעון הרביעי של 2024. מנגד, מדד הנפט והגז בלט לשלילה לאחר שצנח 6.7% על רקע הירידה החדה במחירי הנפט.
בשוק המט"ח המקומי, השקל איבד גובה – הוא נחלש השבוע מול הדולר וצנח בכ-5% (!) מול היורו.
בשוק החוב, ראינו מגמה מעורבת עם נטייה לירידות. האג"ח הממשלתיות הארוכות ירדו בשיעור של עד 0.8% הן באפיק השקלי והן בצמוד. מדדי התל בונד 20,40,60 סיימו בשינויים מינוריים. תשואת האג"ח הממשלתית הגנרית ל-10 שנים עלתה בשבוע האחרון לרמה של כ- 4.4%.

• התכווצות במכירות בכרטיסי אשראי בינואר- ההוצאה בכא"ש התכווצה בינואר ב-1.4% בהשוואה לרמתה בדצמבר 2024, לאחר ארבעה חודשים רצופים של עלייה נאה.
• סקר המגמות בסקטור העסקי מדווח על המשך האצה בפעילות השוטפת בחודש פברואר עם מאזן נטו של 22.54 נק' לעומת 21.75 נק' בינואר, עם צפי להתרחבות בפעילות ובתעסוקה בחודש הבא. עוצמת המחסור בעובדים בתור מגבלה על הפעילות פחתה במרבית הענפים, כולל בענף הבניה, המסחר והשירותים. לעומת זאת, בתעשייה עוצמת המחסור נותרה גבוהה יחסית.
  הצפי לאינפלציה שנה קדימה בקרב העסקים ירד ל-2.68% מ-2.85% לפני חודש.
• שיפור באופטימיות בקרב משקי הבית - מדד האמון הצרכני עלה בפברואר על רקע הפסקת האש בעזה והחזרת חלק מהחטופים וזאת למרות ההאצה באינפלציה והירידות בשוקי העולם.
• מתוך לקט נתונים של למ"ס שפורסם ביום האישה – בשנת 2024 אחוז ההשתתפות של נשים בכוח העבודה עמד על 59.6% לעומת 66.0% בקרב גברים, 8.3% מכלל הנשים העובדות עובדות כעצמאיות, בתחום ההיי-טק 34.8% מהמועסקים הינם נשים (כ-148 אלף).
  עונת הדוחות: בשבוע שחלף פרסמו הבנקים מזרחי, הפועלים ולאומי את תוצאותיהן לרבעון האחרון של 2024. התוצאות החזקות הקפיצו את מדד הבנקים ב-3.9%. בשבוע הקרוב צפויים לפרסם עשרות חברות את תוצאותיהן. בין היתר. פרטנר, ישראכרט (היום), אל על, דיסקונט, מליסרון ובזק (מחר).

אירופה

• בתום שבוע תנודתי, בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת בצל חוסר הוודאות לגבי מדיניות הסחר של ממשל טראמפ כשברקע גם הורדת ריבית בגוש היורו ורפורמה תקציבית בגרמניה שצפויה להגדיל את ההוצאות הביטחוניות במדינה וביבשת כולה. בסיכום שבועי, מדד דקס עלה ב-2% בהובלת המניות הביטחוניות, מדד יורוסטוקס 50 וקאק טיפסו 0.1% ומנגד, מדד יורוסטוקס 600 ירד 0.7%,
• החלטת הריבית של הבנק המרכזי האירופי (ECB) – כשברקע התמתנות האינפלציה ורצון לחזק את כלכלת הגוש הרעועה, ה-ECB הפחית את הריבית ב-0.25% בפעם השישית במחזור הנוכחי. כעת הריבית על הפיקדונות עומדת על 2.5%. הבנק ציין בהודעתו ששלב הקלת המדיניות המוניטרית מתקרב לסיומו, ובתגובה היורו התחזק. למרות המהלך, הבנק ציין כי עדיין קיימים לחצים פנימיים, בעיקר מצד עלויות השירותים והוצאות מקומיות, וכן שההתפתחויות במישור הגיאופוליטי ומלחמת הסחר עלולים לפגוע ביצוא ובצמיחת היבשת.
• אירופה מתחמשת - פסגת החירום של מנהיגי אירופה שנערכה השבוע בלונדון נועדה להעניק גיבוי לאוקראינה לאחר העימות המצולם לפני כשבוע בין טראמפ לזלנסקי. ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, תיאר את המצב כ"רגע של פעם ב-50 שנה", והמסר שעלה מהפסגה היה ברור: אירופה חייבת להתעצם מבחינה צבאית שכן לא ניתן לסמוך יותר על סיוע אמריקאי.
  בריטניה ופולין הודיעו רשמית על הגדלה משמעותית של תקציבי הביטחון שלהן ל-2.5% מהתמ"ג כבר השנה ותוספת נוספת בשנים הבאות. הדיווח המשמעותי ביותר הגיע מכיוון גרמניה שם היקף ההשקעה בביטחון ותשתיות עשוי להגיע ל-500 מיליארד יורו בשנה בשנים הקרובות. בנוסף, ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, אמר ביום שישי בנאום לפרלמנט שצבא פולין זקוק לחצי מיליון חיילים אוחזי נשק ולכן כל הגברים במדינה יעברו הכשרה צבאית. כיום בצבא הפולני משרתים כ-200 אלף חיילים.
  ההתפתחויות כאמור הובילו לזינוק במניות החברות הביטחוניות האירופאיות ומדדי מניות הביטחון זינקו בשבוע האחרון בשיעור של למעלה מ-10%.
• גרמניה מתעוררת – מרץ ושותפיו לממשלה המתגבשת, הודיעו על תכנית לרפורמה לפיה מתוכנן שינוי בחוקה שיאפשר גיוס חוב ממשלתי להשקעה בביטחון ותשתיות, תוך שבירת המסגרת הפיסקאלית המסורתית שלה, הידועה בשם "מעצור החוב". מהלך זה אם יתקיים, צפוי, להערכת אנליסטים זרים, לשנות משמעותית את תחזיותיהם לגבי כלכלת גרמניה. בורסת פרנקפורט קפצה השבוע ב-2%, בהובלת מניות התשתיות, הפיננסים והביטחון. מנגד, בשוק החוב שלה, תשואת האג"ח הממשל' ל-10 שנים נמצאת בשיא של שנה לאחר שזינקה כ-70 נ"ב לכ- 2.83%.

שווקים נוספים
השווקים באסיה פסיפיק רשמו השבוע עליות חדות במרבית המדדים. בלטו במיוחד בורסות הונג קונג, הודו וסין היבשתית שעלו 5.6% (20.8% מתחילת שנה), 1.9% ו-1.4%. מנגד, יפן ואוסטרליה ירדו.

• מתחילת שנת 2024, "10 הנהדרות" של סין עקפו את "שבע המופלאות" של ארה"ב - כמו בארה"ב, גם העליות בסין התבססו על הביצועים של מספר קטן יחסית של חברות מובילות שזכו לכינוי "10 הנהדרות". ברקע הבטחות לתמריצים מהממשל הסיני והצ'ט בוט הסיני המרשים דיפסיק וזאת בזמן החלת תכנית מכסים בשיעור של 20% על היבוא לארה"ב מסין.
• סין מחזירה מלחמה - סין הודיעה על צעדי גומלין לפיהם תטיל מכסים נוספים של עד 15% על חלק מהסחורות המיובאות מארה"ב החל מ-10/03. עם זאת, למרות הכרזתו של משרד החוץ הסיני כי המדינה "תילחם עד הסוף", דובר המשרד פנה בהצעה לארה"ב להפסיק את הבריונות ולשוב בהקדם האפשרי למסלול של דיאלוג ושיתוף פעולה. לצד זאת, לאחר שקנדה הטילה מכסים על יבוא רכב חשמלי מתוצרתה של סין, סין לא נשארה חייבת והודיעה כי תשית צעדי תגמול על מוצרי מזון וחקלאות קנדיים בשווי של 2.6 מיליארד $.
• סין מעוניינת לתמרץ צמיחה - במסגרת הכינוס השנתי של הקונגרס העממי הגדילה בייג'ינג את יעד הגרעון השנתי ל"סביבת 4% מהתוצר"- הגבוה ביותר שיירשם בסין מאז 2010, העלאה שמבשרת שינוי מהותי במדיניות ושנועדה בין היתר להשקעה בטכנולוגיות מתקדמות וחיזוק מעמדה של סין בזירה הבינלאומית.
  הממשלה הציבה יעד צמיחה שאפתני השנה של כ-5% (יעד זהה לזה שהציבו בשנתיים האחרונות), וזאת על אף ההאטה בכלכלה ומתיחות הסחר הגוברת מול ארה"ב. לדברי ראש הממשלה, יעד הצמיחה של 5% נחוץ כדי "לייצב את התעסוקה, למנוע סיכונים ולשפר את הרווחה של האנשים". בנוסף, בתי הספר בבייג'ינג ישלבו קורסי בינה מלאכותית כבר ביסודי והתיכון כדי לחנך דור חדש שיקדם את צמיחת סין בתחום ואף יוביל אותה.
  במקביל, הממשלה הורידה את יעד האינפלציה לסביבת 2%, הרמה הנמוכה ביותר מזה 2 עשורים. נתוני האינפלציה היו נמוכים מאוד – האינפלציה השנתית ירדה מ-0.5% ל-0.7%-.
• ביפן - תשואות האג"ח הממשלתיות הארוכות של יפן ל-10,20 ו-30 שנה זינקו לרמות הגבוהות ביותר מאז המשבר הכלכלי העולמי של 2008 - תשואת ה-10 שנים זינקה בתוך שנה בלמעלה מ-50 נ"ב ל-1.551% כשברקע עלייה באינפלציה ועלויות מימון גבוהות יותר.
• בדר' קוריאה - האינפלציה עלתה בפברואר בקצב שנתי של 2%, מעל הצפי, אולם התמתנה לעומת קצב של 2.2% בינואר.

מטבעות וסחורות

• הדולר נחלש בשבוע שעבר ומנגד היורו זינק בחדות- מדד הדולר DXY, הבוחן את הדולר האמריקאי מול מטבעות 6 שותפות הסחר העיקריות, צנח בשבוע שעבר ב-3.5%, הירידה החדה מאז נובמבר 2022. מנגד, ליורו היה זה השבוע החזק ביותר מאז 2009, הוא התחזק מול הדולר בכ-5%(!) לשער של 1.0871 דולר ליורו, שיא של ארבעה חודשים, וזאת למרות הורדת הריבית באירופה השבוע אך גם הודעה של הבנק לפיה יתכן שחזינו בהורדה האחרונה בסבב הנוכחי.
  השקל פוחת בשבוע שעבר - מול השקל הדולר התחזק השבוע ב-0.6% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 3.612 ₪. במקביל, היורו זינק בלא פחות מ-5.1% מול השקל ושערו היציג בשישי עלה ל-3.923 ₪ ליורו.
• מחיר הנפט צונח – מחיר הנפט ירד השבוע ב-3.9% לשפל של כשישה חודשים, וסגר במחיר של 67$ לחבית נפט אמריקאי. ברקע חששות כי הסלמה במלחמת הסחר תוביל להאטה בצמיחה הכלכלית שתפגע בביקוש, וזאת על אף הדיווחים על כוונתו של ממשל טראמפ למלא מחדש את מאגר הנפט האסטרטגי של ארה"ב (הנשיא התחייב לכך בנאום ההשבעה שלו והממשל מתכנן להשקיע עד 20 מיליארד $ במילוי המאגר).
• הזהב טיפס - היחלשות הדולר ואי הוודאות סביב מדיניות הסחר המתוכננת של טראמפ, תמכו במחיר הזהב כאשר מחיר האונקיה עלה בשבוע שחלף השבוע ב-1.9% ל- 2,909.1$.
  האם יש חוסר בעתודות הזהב המוצהרות של ארה"ב? טראמפ ומאסק הצהירו כי הם מתכוונים לבדוק את מלאי הזהב הקיים במוצב הצבאי המפורסם פורט נוקס בקנטקי. על פי פרסומים, ממשלת ארה"ב מאחסנת במוצב זה כ-60% מעתודות הזהב שלה (קרוב ל-5,000 טונות זהב) אך המלאי לא נבדק ב-50 השנים האחרונות. טראמפ נצפה אומר בסרטון בקלות דעת "אולי בכלל אין שם זהב? תארו לעצמכם שניכנס לשם ולא נמצא זהב?". דבריו גררו מתיחות בשוק הסחורות
• שוק הקריפטו הצטנן - הביטקוין ומטבעות קריפטו נוספים נפלו השבוע, לאחר שצו נשיאותי עליו חתם הנשיא טראמפ בנוגע לעתודות אסטרטגיות של הביטקוין, שלא כלל הצטיידות נוספת במטבע הפופולרי אכזב את המשקיעים. בשבוע האחרון המטבע איבד כ-9% וירד למחיר של כ-85K $.