מרכז ההשקעות

ארה"ב
 דו"ח תעסוקה פושר ודבריו של יו"ר הפד, כי סביר שהריבית תתחיל לרדת השנה, תמכו בשוקי האג"ח בארה"ב והתשואות ירדו השבוע. מאידך, בשוקי המניות ראינו שבוע אדום, כשמדד S&P500 מאבד 0.3% בסיכום שבועי ומדדי נאסד"ק 100 ונאסד"ק כללי ירדו 1.6% ו-1.2% בהתאמה. מדד דאו ג'ונס רשם ירידה שבועית של 0.9%, החדה ביותר מאז אוקטובר.
עיקר הירידות נראו ביום שישי, בהובלת סקטור השבבים, אחרי שברודקום ומארוול פרסמו תחזיות מאכזבות (עם זאת, ההאטה אצל ברואדקום לא חלה על שבבים לתעשיית ה-AI). השבוע מצפים המשקיעים לנתוני האינפלציה ביום שלישי (נזכיר שה-CPI בחודש שעבר היה גבוה מהצפוי) ולנתוני ה-PPI, המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי.
בשבוע הקרוב ישמרו בכירי הפד על דממת אלחוט, כנהוג לפני ישיבות ה-FOMC. זאת, לקראת הישיבה הקרובה, שתתקיים בימים שלישי ורביעי בשבוע הבא.

 מדיניות מוניטרית – עדותו החצי שנתית של יו"ר הפד, פאוול, בפני הקונגרס, עמדה במוקד האירועים השבוע. בימים רביעי וחמישי הוא התייצב בפני הפוליטיקאים והשיב לשאלות הקשורות למדיניות הבנק המרכזי. פאוול חזר על המסר שהוא ובכירים בפד הדהדו בשבועות האחרונים, לפיו הבנק אינו ממהר להפחית את הריבית והוא ממתין לעדויות משכנעות שהאינפלציה מתכנסת אל היעד של 2%. עם זאת, היו"ר אמר במפורש, שנראה נכון להתחיל בהפחתות הריבית בנקודה מסוימת השנה. פאוול הדגיש את חוסנו של שוק העבודה, שמאפשר לבנק הפדרלי לגלות מדיניות סבלנית ושקולה. עם זאת, דבריו נאמרו טרם פרסום דו"ח התעסוקה ביום שישי האחרון, כששיעור האבטלה היה גבוה מהצפוי ותוספת המשרות בחודש שעבר קוצצה באופן חד. פאוול ניסה לשמור על עמימות, אולם המשקיעים פירשו את דבריו כנכונות להתחיל בקרוב בתוואי של הפחתות ריבית, כך שמדדי המניות נסחרו בירוק בימים רביעי וחמישי ותשואות ה-Treasuries ירדו באופן משמעותי במהלך השבוע.
התשואה ל-10 שנים צנחה ב-10.5 נ"ב ל-4.075% בסוף השבוע (שפל של יותר מחודש) והתשואה לשנתיים איבדה בסיכום שבועי כ-6 נ"ב וננעלה סביב 4.474%.
שיפוע העקום ההפוך (בין שנתיים ל-10) שב וטיפס מעט השבוע, מ-35 נ"ב לכ-40 נ"ב. לעומת זאת, ההימורים של סוחרי ה-SWAPS בארה"ב לא השתנו כמעט. החוזים על הריבית מנבאים כרגע הפחתה מצטברת של 95 נ"ב במהלך שנת 2024 (קרוב ל-4 הפחתות השנה), לעומת 92 נ"ב בלבד בשבוע שעבר. במקביל, הצפי לתחילת סבב הורדות הריבית, נותר סביב ישיבת ה-FOMC שתתקיים ב-12 ביוני. ההסתברות להפחתת ריבית בישיבה ב-1 במאי נותרה השבוע כ-23%, ההסתברות להפחתה בישיבה של 12 ביוני נותרה סביב 67%, כשההסתברות המצטברת עד אותה ישיבה ירדה במקצת מ-96% ל-92%, אולם בכל מקרה, יש צפי חזק להפחתת ריבית כבר ביוני. ההסתברות המצטברת עד הישיבה ב-31 ביולי (כולל) נותרה קרוב ל-160%. פירוש הדבר הוא שהשוק צופה כרגע שתי הפחתות ריבית עד ישיבת הריבית ב-31 ביולי, בדומה למה שראינו לפני שבוע.
ביום רביעי התפרסם הספר הבז', הדו"ח התקופתי על הפעילות הכלכלית ב-12 המחוזות של הבנק הפדרלי, שיספק ריכוז של נתונים עדכניים עבור בכירי הבנק, לדיונים בישיבת המדיניות, שתתקיים בימים שלישי ורביעי בשבוע הבא. 8 מחוזות דיווחו על צמיחה מתונה ומחוז אחד דיווח על התכווצות קלה. פעילות מגזר הייצור נותרה ללא שינוי ובפעילות השירותים ראינו ביקושים ערים בענף התעופה ומנגד, היחלשות הביקושים למסעדות ובתי מלון.
נקודה חשובה נוספת – בשבועות האחרונים היינו עדים לרצף של מסרים ניציים מצדם של בכירי הפד. כנהוג, בשבוע שלפני ישיבת הריבית שומרים בכירי הפד על דממת אלחוט ועם סיומה של עונת הדו"חות, נראה שנתוני המקרו ישפיעו במיוחד על המסחר השבוע. במוקד, כמובן, דו"ח האינפלציה ביום שלישי, כשהצפי הוא שה-CPI יעלה בפברואר ב-0.4% והקצב בשנה האחרונה יישאר 3.1%. אינפלציית הליבה צפויה לעלות בפברואר ב-0.3% וקצב עלייתה בשנה האחרונה צפוי להאט מ-3.9% ל-3.7%, שפל מאז אפריל 2021. מדד המחירים ליצרן (PPI) יתפרסם ביום חמישי וישפוך אור על המחירים הסיטונאיים. גם נתוני הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות יפורסמו השבוע וכמו כן ציפיות האינפלציה של הצרכנים לשנה ול-5-10 שנים. כל אלה עשויים להשפיע על הדיונים בישיבת ה-FOMC, שתתקיים בשבוע הבא.

 נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף – דו"ח תעסוקה מעורב, אך הוא מאותת על סדקים בשוק העבודה ההדוק. בפברואר נוספו למשק האמריקני 275 אלף משרות, הרבה מעל צפי ל-200 אלף, אך נתוני ינואר תוקנו בחדות כלפי מטה, מ-353 אלף ל-229 אלף משרות. שיעור האבטלה עלה במפתיע מ-3.7% ל-3.9% ושיעור העלייה השנתית של השכר השעתי הממוצע ירד מ-4.4% ל-4.3%. גם נתון העלות ליחידת עבודה, שפורסם בחמישי היה נמוך משמעותית מהצפי. דו"ח המשרות בסקטור הפרטי של ADP הראה תוספת של 140 אלף משרות בלבד, פחות מצפי ל-150 אלף משרות. מאידך, נתון המובטלים השבועי היה בהתאם לצפוי. גם מספר המשרות הפנויות עמד בציפיות, עם 8.86 אלף משרות. מדד מנהלי הרכש של ISM בשירותים ירד בפברואר מ-53.4 ל-52.6 נק' (צפי: 53.0 נק'), בדגש על ירידה בקצב עליית מחירי השירותים מ-64.0 ל-58.6 נק' (צפי: 62.0 נק'). מאידך, הקריאה הסופית לפברואר במדד המקביל של S&P Global עודכנה מ-51.3 ל-52.3 נק'. ההזמנות ממפעלים צנחו בינואר ב-3.6% (צפי: 2.9%-). האשראי הצרכני הסתכם בינואר ב-19.5 מיליארד $, לעומת צפי ל-10 מיליארד $ ו-0.92 מיליארד $ בדצמבר. הזמנות למוצרים בני קיימא – נתון ינואר עודכן מ-6.1%- ל-6.2%-. המכירות הסיטונאיות צנחו בינואר ב-1.7%, בניגוד לצפי שיעלו 0.3%.
לסיכום, עוד שבוע של נתונים מעורבים. במוקד - שוק העבודה ההדוק, שמתחיל להראות סימני חולשה.

 עונת הדו"חות מגיעה אל קו הגמר – 495 מהחברות הנכללות במדד S&P500 כבר פרסמו את דו"חותיהן הרבעוניים, 83% מהן הכו (או עמדו) בתחזיות ההכנסות של האנליסטים (ב-0.6% בממוצע) ו-79% מהן הכו את תחזיות הרווח (ב-1.5% בממוצע). בנוסף, 68% מהן צמחו בשורת ההכנסות (ב-2.5% בממוצע) ו-65% מהן צמחו בשורת הרווח (ב-0.4% בממוצע). בשבוע החולף נחשפנו בעיקר לדו"חות של קמעונאיות. טארגט הציגה ניהול מלאים יעיל ורווחיות משופרת ועלתה 12%. GAP הציגה רווח רבעוני כפול מצפי האנליסטים ועלתה 10%. מנגד, פוט לוקר וויקטוריה סיקרט צנחו ב-30%, בעקבות תחזיות רווח מאכזבות, כשפוט לוקר דיווחה גם על עיכוב של שנתיים ביעד צמיחת המכירות ועל עיכוב הדיבידנד. רשת הענק Costco פספסה את התחזיות והמניה איבדה 7.6%. גם סקטור השבבים קיבל ייצוג השבוע, כש-Broadcom דיווחה על מכירות איטיות של שבבים ומנייתה איבדה 7%. עם זאת, החברה הראתה ששבבים הקשורים ל-AI נמכרו בקצב גבוה מהצפוי.

 מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב – בראש ובראשונה, כמובן, דו"ח האינפלציה (CPI) שיתפרסם ביום שלישי הקרוב. כשהצפי הוא שה-CPI יעלה בפברואר ב-0.4% והקצב בשנה האחרונה יישאר 3.1%. אינפלציית הליבה צפויה לעלות בפברואר ב-0.3% וקצב עלייתה בשנה האחרונה צפוי להאט מ-3.9% ל-3.7%, שפל מאז אפריל 2021. מדד המחירים ליצרן (PPI) יתפרסם ביום חמישי וישפוך אור על המחירים הסיטונאיים. גם נתוני הייצור התעשייתי (בחמישי) והמכירות הקמעונאיות (ברביעי) יפורסמו השבוע. המכירות צפויות לזנק בפברואר ב-0.8%, בניגוד לירידה של 0.8% שרשמו בינואר. ההערכה היא שישובו לעלות, אחרי ההפוגה שלקחו בחודש שעבר, אחרי הקניות המרובות שראינו בעונת החגים. עוד יפורסמו השבוע: מדד אופטימיות העסקים הקטנים, השכר הריאלי, תקציב האוצר (ביום שלישי), מלאים עסקיים, מובטלים חדשים (ביום חמישי), מדד מנהלי הייצור של ניו יורק (אמפייר סטייט), מחירי היבוא והיצוא, ניצול כושר הייצור, סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (ביום שישי).
עונת הדו"חות מסתיימת, כשהשבוע צפויים פרסומים מעטים בלבד: ענקית התכנה Oracle (שני), קמעונאית החקלאות Archer Daniel (שלישי), רשת הדיסקאונט Dollar Tree (רביעי),ו-Adobe (חמישי).

אירופה
מדדי המניות באירופה ננעלו ביום שישי במגמה מעורבת אך בסיכום שבועי רשמו בעיקר עליות שערים שבוע שביעי ברציפות, על רקע ציפיות כי ה- ECB והפד יתחילו להוריד את הריבית בחודשים הקרובים. מדד יורוסטוקס 50 השיל ביום שישי 0.3% מערכו אך בסיכום שבועי זינק ב- 1.4%, מדד דאקס ירד 0.2% ביום שישי ובסיכום שבועי עלה בכ- 1.4%, ואילו מדד קאק בצרפת הציג עליה הן ביום שישי והן בסיכום שבועי בשיעורים של 0.1% ו- 1.2% בהתאמה. בלט לשלילה המדד הבריטי פוטסי 100 שהציג ירידות קלות.
באפיק החוב הממשלתי נרשמו עליות שערים נאות שהתבטאו בירידת תשואות חדה במיוחד לאחר פרסום הודעת הריבית ותחזיות ה- ECB ודברי יו"ר הפד בארה"ב, שחיזקו את הערכות שהריבית תחל לרדת בקרוב. תשואת אגרות החוב הממשלתיות ל- 10 שנים בגרמניה צנחה מ- 2.41% ל- 2.26%, בצרפת נרשמה צניחה של כ- 18 נ"ב מרמה של 2.9% ל- 2.716% ובבריטניה תשואת ה- 10 שנים ירדה מרמה של 4.1% ל- 3.97%.

 הודעת הריבית באירופה פורסמה ביום חמישי והריבית נותרה על 4.5%. עם זאת, בהודעת ה- ECB נמסר שנראה שהריבית הגבוהה הצליחה במשימתה העיקרית - להוריד את האינפלציה. כמו כן, הוצאות הצרכנים פחתו, חברות מייצאות פחות מוצרים ושירותים, מחירי האנרגיה ירדו ויש פחות עליות מחירים בתחום המזון. הבנק צופה שככל שהאינפלציה תדעך והשכר יעלה, לאנשים יישאר יותר כסף פנוי, מה שיתמוך בכלכלה. ניתן לראות ששיעור האבטלה נמוך יחסית והחברות ממשיכות להעסיק. בנוסף, נמסר שההחלטות העתידיות של הבנק המרכזי יהיו תלויות בנתוני האינפלציה העתידיים. כלומר, ככל שיתקרבו לטווח היעד (2%), תתאפשר הורדת ריבית.
ה- ECB הציג תחזית צמיחה ואינפלציה לשנים הבאות. הצמיחה הצפויה ל- 2024 עומדת על 0.6% בלבד אך ב- 2025 היא תעלה ל- 1.5% וב- 2026 הצמיחה תעמוד על 1.6%. בנוסף, הצמיחה החלשה משפיעה לטובה על האינפלציה, כאשר ב- 2023 קצב עליית המחירים הסתכם בכ- 2.9% והצפי שיתמתן ל- 2.3% בשנת 2024 ול- 2% ב- 2025.
נתונים אלה והצגת התחזיות הגבירו את הסיכויים להורדת ריבית בקרוב כאשר החוזים על הריבית של גוש היורו מצביעים על הסתברות של 88% להפחתה ראשונה של הריבית בפגישה של הבנק המרכזי שתחול ב- 6.6.24. כמו כן, בהסתכלות קדימה, ניתן לראות שהחוזים צופים כ-4 הפחתות עד סוף השנה הנוכחית.

 נתוני מקרו שפורסמו בשבוע שעבר – גוש היורו – מדד מנהלי הרכש בשירותים הציג עלייה קלה מ- 50 נק' ל- 50.2. מדד מחירי היצרנים PPI צנח בינואר ב- 0.9% ובינואר ב- 8.6%. גרמניה – מדד מנהלי הרכש בשירותים עלה מ- 48.2 ל- 48.3 נק' אך עדיין מציג התכווצות. התפוקה התעשייתית עלתה בינואר ב-1%, מעל לתחזית ל- 0.5%. מנגד, הזמנות המפעלים צנחו בחדות בינואר 11.3%, לעומת צפי לירידה של 6%. בנוסף, פורסמו נתוני הייצוא והייבוא של חודש ינואר. הייצוא זינק ב-6.3% בינואר לעומת צפי עליה של 1.5% והיבוא גדל ב-3.6%. כמו כן, נרשמה התרחבות מעל לציפיות בעודף המסחרי במאזן. בצרפת ייצור תעשייתי צנח ב- 1.1% מעל לצפי לירידה של 0.1% ולאחר שנתון דצמבר עודכן כלפי מטה. בריטניה - המכירות הקמעוניות עלו בפברואר ב-1% בלבד, בשל מזג האוויר הקר ויוקר המחיה הגבוה.

 הכלכלה הגדולה ביותר באירופה מדשדשת– סיפורה של גרמניה: מידי שבוע אנו רושמים פה את נתוני המקרו של המדינות העיקריות באירופה וביניהן, של הכלכלה החזקה ביותר, גרמניה. אלא שבחודשים האחרונים כלכלת גרמניה נקלעה להאטה ואף למיתון, ירידה ביצור התעשייתי, מדדי מנהלי רכש מצויים מתחת לרף ה- 50 נק' (מצביעים על התכווצות בפעילות) והשבוע פורסם שנתון הזמנות של מפעלים צנח בחדות. נראה כי לתעשייה הגרמנית נדרש "עדכון גרסה" כדי שתוכל להתחרות מול מדינות המזרח ומול ארה"ב, אלא שהממשלה לא מצליחה להשיג רוב כדי להעביר את הרפורמות הנחוצות. החוק הגרמני "בלם החוב", שהינו חוק המעוגן בחוקה, שנועד לשמור על גירעונות ציבוריים נמוכים מונע מהממשלה לבצע השקעות נחוצות בתשתיות ציבוריות, כמו בתי ספר ומנהל ציבורי, מסילות ברזל ותשתיות אנרגיה. כדי לשנות חוק המעוגן בחוקה יש צורך ברוב של שני שליש בפרלמנט ולשם כך דרוש שת"פ בין האופוזיציה לממשלה, מה שלא מתאפשר בסביבה הפוליטית הנוכחית.
לאור כל זאת, בשנים 2024-5 צפויים קיצוצים בהוצאות הממשלה שישפיעו על שורה של סובסידיות לחקלאים וליוצרי קולנוע כאחד. בנוסף, יוטל מס חדש על כרטיסי טיסה, יצומצמו התמריצים לאנרגיה סולארית ולמכוניות חשמליות, ויקוצצו ההשקעות בשיפור הקישוריות של הרכבות. קיצוצים אלה צפויים להפחית משמעותית את שיעור הצמיחה ל- 2024 מתחזיות של 1.1%–1.4% שפורסמה בספטמבר לטווח שבין 0.9%-0.6%. ולמרות כל זאת, הבורסה בגרמניה נמצאת בשיא של כל הזמנים ומתחילת השנה טיפסה ב- 6.3%.

 נתוני מקרו חשובים הצפויים להתפרסם במהלך השבוע הקרוב: בגוש היורו – ייצור תעשייתי. בגרמניה – אינפלציה (יום שלישי), מחירים סיטונאיים. בצרפת צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה (יום שישי). בבריטניה צפויים להתפרסם מספר רב של נתונים וביניהם נתוני תעסוקה הכוללים את שיעור האבטלה והשינוי בעלות השכר, צמיחה (בבריטניה מתפרסם נתון צמיחה המשווה את שלושת החודשים האחרונים בהשוואה לשלושת החודשים שקדמו להם. עוד יפורסם היצור התעשייתי והמסחרי, מדד השירותים ומדד מכירות הבתים.

ישראל
 הבורסה בתל אביב סגרה את שבוע המסחר האחרון בירידות שערים במרבית המדדים. בסיכום שבועי, מדד ת"א 125 ירד ב-0.5% ומדד ת"א 90 איבד 1%. בקרב המדדים הענפיים בלט לשלילה מדד ת"א ביומד שצנח 2.6%. בנוסף, מדד הבנקים נסוג 1.8% ומדד ת"א נדל"ן נחלש 1.3%. מנגד, מדד ת"א נפט וגז טיפס ב-1.6%.
בשוק החוב נרשמה מגמה חיובית.

 מה המצב (בכלכלה)? לצד התאוששות מסוימת, הגירעון העמיק.
בישראל פורסמו בשבוע שחלף מספר נתונים שהצביעו על התאוששות מסוימת בפעילות, כאשר בענפי התעשייה וההיי טק קיים צפי להאצה בפעילות הייצוא והתעסוקה בחודש הבא. סקר המגמות בסקטור העסקי בפברואר הראה התאוששות הדרגתית נוספת בפעילות, אם כי בקצב איטי יותר מאשר לפני המלחמה. רכיב המצב הנוכחי השתפר מעט אך נותר מתחת לרמה של לפני המלחמה. רכיב הציפיות קדימה גם הציג שיפור. חדשות טובות הגיעו גם מענף התעשייה שדיווח על שיפור בהזמנות וגם ממגזר ההייטק שדיווח על האצה בייצוא ובתעסוקה. מנגד, ענף הבנייה ממשיך להתכווץ. מדד אמון הצרכנים ממשיך להיות נמוך וקרוב לרמות של תק' הקורונה.
המצב הפיננסי של משקי הבית הורע ברקע הירידה בסך השכר במשק במונחים ריאליים שעשויה להסביר את הירידה בצריכה הפרטית לנפש בתקופה האחרונה אף בטרם המלחמה. ההרעה במצב הכלכלי של משקי הבית באה לידי ביטוי בסקר אמון הצרכנים, לפיו קיימת ירידה בשיעור משקי הבית בהם ההכנסות גבוהות מההוצאות והם מצליחים לחסוך ברמה החודשית, וכן ירידה בשיעור משקי הבית שמתכננים רכישות גדולות בשנה הקרובה. למרות זאת, הרכישות בכרטיסי אשראי (בעיקר על מוצרים) עלו בשיעור חד בחודשים נובמבר-ינואר אחרי הנפילה בתחילת המלחמה, ואף עברו את המגמה שהייתה לפניה.
הגירעון בפברואר מפעילות הממשלה זינק ב-0.8% (13.4 מיליארד ₪) וב-12 החודשים האחרונים עמד על 5.6% מהתוצר (105 מיליארד ₪). היעד של האוצר ל-2024 הינו שהגירעון יעמוד על 6.6% אך לאור הזינוק בתחילת השנה קיים חשש שיעד זה ייפרץ.
הצמיחה - הלמ"ס פרסמה היום אומדן שני לנתוני הצמיחה ברבעון הרביעי של 2023, לפיו הירידה בתוצר חמורה מהאומדן הראשון, ומסתכמת ב-20.7%, בחישוב שנתי. מדובר בנתון השני הגרוע ביותר בתולדות המשק הישראלי (הנתון הגרוע ביותר, התכווצות של 29%, נרשם בתקופת הקורונה).

 לפי בנק ישראל, השקל עדיין מפוחת למרות ההתאוששות שלו. בכיר בבנק ישראל, ד"ר גולן בניטה, אמר בכנס בבורסה שהבנק סבור שהשקל עדיין מצוי בפיחות יתר, למרות הייסוף החד ולפי המודלים הוא היה אמור להיסחר סביב 3.3-3.4 ש"ח לדולר. יתרות המט"ח בסוף פברואר עמדו על 206.8 מיליארד $ עליה מ-206.1 מיליארד $ בינואר.

 בשוק האג"ח - גיוסי ענק בחו"ל. האוצר גייס 8 מיליארד $ בחו"ל בשבוע האחרון (כ-29 מיליארד ₪), וקרוב ל-40 מיליארד ₪ ברבעון האחרון, מתוך יעד גיוס בחו"ל של כ-60 מיליארד ₪. אפשרות לגיוס נוסף בחו"ל תיבחן לפי נתוני הגרעון לקראת סוף השנה, שעשוי להתמתן הודו להתאוששות במשק שמשפיעה לחיוב על ההכנסות ממיסים.

 תמלוגים מאוצרות טבע - משרד האנרגיה והתשתיות פרסם את נתוני הגבייה בגין אוצרות טבע בשנה החולפת והציג כי ב-2023 נגבו כ-2.19 מיליארד ₪ מתמלוגי הגז הטבעי והמחצבים. לעומת 1.7 מיליארד ₪ שנגבו ב-2022, עליה של כ- 29%. כמויות הייצוא וההפקה עלו גם הן משמעותית אשתקד. הכנסות המדינה המצטברות עד כה מגז טבעי חצו את ה-25 מיליארד ₪.

 עונת הדוחות בעיצומה: השבוע צפויות כ- 30 חברות מתוך ת"א 125 לפרסם את תוצאותיהן לרבעון הרביעי ולשנת 2023 וביניהן מטריקס, מליסרון, נקסט ויז'ן, דיסקונט (יום שני), הבינלאומי, סלקום, ו-OPC (שלישי), בזק, אלוני חץ (רביעי), בנק מזרחי וריט 1 (חמישי).

נתוני מקרו שפורסמו השבוע:
הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בינואר ב- 3.5% ומאז אוקטובר זינקו ב- 25.5%. נזכיר שבחודש אוקטובר נרשמה התכווצות של 15.8% ברכישות בכרטיסי אשראי. נתון ינואר גבוה יחסית וסך הרכישות עקפו ב- 5.7% את הפעילות בספטמבר (טרום המלחמה). הצריכה המקומית נתמכת ממיעוט נוסעים לחו"ל והעברת תמיכות עבור המפונים והמגויסים.
מכירות רשתות השיווק עלו בינואר בשיעור של 2.2% ונתון חודש דצמבר עודכן כלפי מטה מ-7.6% ל-7.4%.

 נתוני מאקרו שיפורסמו השבוע: פרוטוקול ישיבת הריבית (מחר), מאזן מסחרי (שלישי), אינפלציה (שישי, צפי חודשי 0.3%, ושנתי 2.5%).

 שווקים נוספים
בבורסות במזרח, נרשמה נעילה מעורבת בסיכום שבוע המסחר. מדד ניקיי 225 נסוג השבוע ב-0.6% (18.6% מתחילת השנה), מדד המניות בשנגחאי טיפס ב-0.2% (3.3% מתחילת השנה). מדד ניפטי הוסיף לערכו 0.5% ו-3.5% מתחילת השנה, ומדד האנג סאנג, נסוג ב-1.4% (4.1%- מתחילת השנה).
 סין- תעשיית הרכב- בפברואר רשמו מרבית יצרני הרכב הסינים ירידה של עד 40% במכירות בהשוואה לינואר, ויש הקושרים זאת בחופשת השנה החדשה. הנפילה במכירות גררה הורדת מחירים אצל היצרנים הגדולים, ואילו היצרנים הקטנים שקשה להם לתת הנחות, נותרו מאחור.
מלחמת הסחר עם ארה"ב- חוק חדש שיאסור על טיקטוק לפעול בארה"ב. החוק צובר תאוצה בבית הנבחרים בארה"ב, בשעה שמחוקקים משני צידי המפה הפוליטית חוששים מהפוטנציאל של הפלטפורמה לעקוב ולהשפיע על אמריקאים. החוק דורש מבייטדאנס, חברת האם של טיקטוק שמשרדיה ממוקמים בבייג'ין, לפצל את טיקטוק בתוך 180 יום מרגע שהחוק נכנס לתוקף, או שהאפליקציה תיאסר לשימוש והפצה בארה"ב.
 יפן- הספקולציות גברו לכך שהבנק המרכזי ביפן עשוי להעלות את הריבית לראשונה מאז 2007, לאחר שלל דיווחים שהמרכזי מבינהם הוא עליית השכר בשיעור של 2%, שסייעה להעלות את היין לשיא של חודש, ומניות הבנקים היפנים ותשואות האג"ח הממשלתיות הגיבו בעליות. טרם גובשה הסכמה ברורה לכך אם ההעלאה תתבצע במרץ או שתידחה עד אפריל.
 סינגפור- כלכלים שדרגו את תחזית הצמיחה בסינגפור, לפיה התמ"ג צפוי לעלות ב-2.9% ברבעון שמסתיים במרץ, הקצב המהיר בשישה רבעונים האחרונים. כמו כן העלו את תחזית הצמיחה השנתית מ-2.3% ל-2.5%. סיבוב ההופעות של הכוכבת האמריקאית טיילור סוויפט עשוי לתרום לתמ"ג עפ"י ההערכות 300-400 מיליון דולר, או 0.2 נקודות תמ"ג.

 מקרו:
יפן - האינפלציה עלתה ל-2.6%, מעל צפי ל-2.5%. אינפלציית הליבה -3.1%, כצפוי. PMI בשירותים עודכן מ-52.5 ל-52.9 נק'. השכר עלה ב-2% בינואר, נתון שמגביר את הערכות להעלאת ריבית בהחלטת הריבית ב-19.3.24.הוצ' משקי הבית ירדו ב-6.3% בשנה האחרונה. מעבר לצפי.
סין - מדד PMI של קיישין בשירותים ירד מ-52.7 ל-52.5 נק' (צפי: 52.9 נק'). היצוא זינק בחודשים ינואר פברואר ב-7.1%, לעומת שנה קודמת ומעל צפי הכלכלנים, סימן מעודד להתאוששות הביקוש.
הודו - מדד PMI של HSBC בשירותים ירד מ-62.0 ל-60.6 נק'.
אוסטרליה- הכלכלה צמחה ב- 0.2% ברבעון ה- 4, מתחת לצפי לצמיחה של 0.3%.
דר. קוראיה – האינפלציה עלתה בפברואר ב-3.1%, קצב מהיר מהצפוי, לאחר שלושה חודשים רצופים של האטה.
 נתוני מקרו שיפורסמו במהלך השבוע: בסין- מחירי הבתים. ביפן- צמיחה, מדד מחירי היצרנים. בהודו- יצור תעשייתי, סחר חוץ, אינפלציה.

שוק הסחורות והמטבעות
 מחיר נפט מסוג WTI - נסוג בשבוע האחרון ב-2.5% ל - 78$ לחבית, על רקע ההאטה בביקוש בסין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם, ועל רקע הערכות כי לא צפוי מחסור בשוקי הנפט הגלובליים השנה.
 הדולר/שקל, ודולר/סל המטבעות (DXY) - בשבוע שחלף, הדולר נחלש ב-1.1% מול סל המטבעות, ובשוק המקומי, הדולר התחזק ב- 0.4% מול השקל, לשער של 3.578 ₪ לדולר, והיורו התחזק ב-1.5% לשער של 3.913 ₪ ליורו.
 הזהב בשיא - הזהב סגר ברמתו הגבוהה אי פעם לזינוק השבועי החד ביותר מזה חמישה חודשים ברקע היחלשות הדולר. מחיר האונקיה עלה בשבוע האחרון ב-4.6% ל- 2,179 $ לאונקיה.
 ביטקוין - מזנק על רקע זרימת מיליארדי דולרים בשבועות האחרונים אל קרנות סל חדשות העוקבות אחריו ונהנה גם מרוח גבית על רקע אירוע "חציית הביטקוין" (Bitcoin Halving) באפריל, תהליך שנועד להאט את קצב היצירה של מטבעות חדשים. המטבע עלה ב-11% בשבוע האחרון ונסחר ברמה של 69,768 דולר, ועלייה זו תדלקה עליות גם במטבעות דיגיטליים אחרים.