מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!
סיכום שבוע המסחר האחרון
נקודות עיקריות

• שבוע ירוק נוסף ושיאים חדשים בוול סטריט כשברקע מגזר הטכנולוגיה לוהט. גם בבורסה בת"א היה שבוע מסחר חיובי ובמקביל הדולר המשיך להיחלש וננעל בשישי על 2.90 ₪ לדולר.
• ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) הוסיף 2.4% בשבוע שחלף (9.5% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 עלה 2.3% לשיא של 7,398 נק' (8.1% מתחילת השנה) ונאסד"ק זינק 4.5% (12.9% מתחילת השנה). בבורסה בת"א נרשמו עליות שערים – מדד ת"א 125 עלה 2.4% (22.2%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א נדל"ן זינק 6.9% (מי אמר הריבית?).
• ארה"ב: דוח התעסוקה היה חזק - בחודש אפריל נוספו למשק האמריקני 115,000 משרות חדשות, לעומת 185,000 בחודש שעבר (מעודכן) וצפי ל-65,000 בלבד. מדובר בצמיחת המשרות הדו-חודשית המהירה מאז שנת 2024. שיעור האבטלה נותר באפריל 4.3%, כצפוי.
• ישראל: השלכות מהתחזקות השקל - מצד אחד, הדולר החלש פוגע ברווחיות היצואנים וקיים חשש מפני סגירת מפעלים, פיטורי עובדים ומעבר לחו"ל. מצד שני, ישנם ענפי יבוא כגון מוצרי החשמל בהם המחירים ירדו להנאת הצרכנים. בנק ישראל ומשרד האוצר טרם הגיבו למצב. גם ריבית בנק ישראל קשורה לדולר - בשבועיים האחרונים מגמת ייסוף השקל התחזקה, תחזיות האינפלציה התמתנו וכעת גוברות ההערכות בשוק כי בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית כבר בסוף החודש.
• גלובלי: מפגש הפסגה מתקרב - נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג צפויים להיפגש בבייג'ינג ב- 14 במאי. סביר להניח כי המלחמה באיראן והשיבושים במצר הורמוז יתפסו את עיקר כובד המשקל במפגש הנדיר ויהיה פחות זמן לעיסוק בעניינים אחרים כמו המכסים והמתכות הנדירות.
• מה צפוי השבוע? בארה"ב השבוע הקרוב יעמוד בסימן פרסום נתון האינפלציה (CPI) ביום שלישי, כשהאינפלציה השנתית צפויה לעלות מ-3.3% ל-3.7% ואילו אינפלציית הליבה (שאינה כוללת את מחירי המזון והאנרגיה) צפויה "להסתפק" בעלייה צנועה מ-2.6% ל-2.7%. בחזית המיקרו, עונת הדו"חות (המצוינת) כבר אחרי שבוע השיא והשבוע נסתפק בתוצאותיהן של מאנדיי, עליבאבא, טאוור, CISCO ואפלייד מטיריאלס.   
  בישראל ביום שני- אמון הצרכנים, ביום שלישי- מכירות רשתות השיווק, ביום רביעי- מאזן הסחר, ביום שישי- אינפלציה (צפויה האצה מ-1.9% ל-2.1% שנה אחורה).

ארה"ב
הראלי בוול סטריט נמשך, למרות שהסכם לסיום המלחמה באיראן מבושש להגיע ואפילו לאחר הסלמה מסוכנת שחווינו לקראת סוף השבוע. בשבוע שעבר שאב השוק כוח מדו"חות חזקים של ענקיות הטכנולוגיה והשבוע הגיעה תמיכה מחזית המקרו, עם דו"ח תעסוקה חזק מהצפוי, שני ברצף (כשצמיחת המשרות הדו חודשית בשיא של שנתיים). בכך השלימו המדדים S&P500 ונאסד"ק רצף מרשים של 6 שבועות בירוק, שיא מאז 18 באוקטובר 2024. דו"ח התעסוקה בלם את עליית תשואות האג"ח שראינו בשבועות האחרונים והדולר נחלש. 
במישור הגיאופוליטי נמשכים הנסיונות להביא להסכם בין ארה"ב לאיראן, אך המתיחות סביב מיצר הורמוז ותקיפות הדדיות מותירות את אדי המלחמה באוויר, אף שבשווקים מתחילים כבר לתמחר את סיומה הקרוב. בינתיים הצטרפה קטאר לפקיסטאן ואולי ריבוי המתווכות יביא מזור... ובינתיים, הנשיא טראמפ הכריז על הפסקת אש בת 3 ימים בין רוסיה לאוקראינה, החל מיום שבת. הפעם אנו רואים שגם פוטין וגם זלנסקי אישרו בפועל הפסקת אש מתואמת, שכוללת עסקת חילופי שבויים, כך שאולי הצדדים סוף סוף מפנימים שהמלחמה הארוכה והיקרה קרובה לסיום (אף שהפערים בין הצדדים עדיין גדולים).   
השבוע הקרוב יעמוד בסימן פרסום נתון האינפלציה (CPI) ביום שלישי, כשהאינפלציה השנתית צפויה לעלות מ-3.3% ל-3.7% ואילו אינפלציית הליבה (שאינה כוללת את מחירי המזון והאנרגיה) צפויה "להסתפק" בעלייה צנועה מ-2.6% ל-2.7%. עוד נתוודע למדד המחירים ליצרן ולנתוני המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי.
בחזית המיקרו, עונת הדו"חות (המצוינת!) כבר אחרי שבוע השיא והשבוע נסתפק בתוצאותיהן של מאנדיי, עליבאבא, טאוור, CISCO ואפלייד מטיריאלס.   
בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם עלייה שבועית של 2.3% וננעל בשיא חדש, מדד הטכנולוגיה נאסד"ק כללי רשם עלייה נאה של 4.5% ומדד נאסד"ק 100 בלט השבוע עם זינוק של 5.5%. ההבדל בביצועים בין מדדי הטכנולוגיה השבוע נובע מכך שמשקלו של סקטור השבבים, שבולט לחיוב בשבועות האחרונים, גדול משמעותית במדד החברות הגדולות יותר, נאסד"ק 100. מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס הסתפק בעלייה שבועית של 0.2% ומדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , רשם עלייה שבועית בשיעור של 1.7%.
בשוק האג"ח בארה"ב, עליית התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב נבלמה השבוע, בתגובה לדו"ח התעסוקה החזק ולירידה שבועית של כ-6% במחירי הנפט, אחרי שבועיים רצופים בירוק. גם תכנית ההנפקות הרבעונית של משרד האוצר שפורסמה ביום רביעי תרמה לכך, עם הכרזה על הנפקות בגובה 125 מיליארד $ במהלך הרבעון, כצפוי ואיתות על כך שגם ברבעונים הבאים לא נראה שינויים גדולים. כן ראינו תנודתיות של התשואות במהלך השבוע, בהתאם להתפתחויות, אולם בסה"כ, השינויים השבועיים היו מינוריים. כך גם ההסתברות המצטברת לעליית ריבית עד סוף השנה אפסית ועומדת על פחות מ-6%. כלומר, סוחרי הריבית אינם מהמרים על שינוי בריבית עד סוף השנה. התשואה על אג"ח ל-10 שנים ירדה במהלך השבוע בפחות מ-2 נ"ב, מ-4.37% לרמה של 4.354%. התשואה על אג"ח לשנתיים, הרגישה יותר לשינויים בציפיות הריבית, עלתה בסיכום שבועי בפחות מ-1 נ"ב, מרמה של כ-3.878% ל-3.885%.
הדולר המשיך להיחלש השבוע. מדד DXY, שמראה את ביצועי המטבע האמריקאי מול סל של 6 מטבעות מובילים, סיים את השבוע בירידה של כ-0.32%, לרמה של 97.9 נק'. מתחילת השנה נחלש הדולר מול הסל בכ-0.5%.

הנשיא טראמפ יוצא לביקור חשוב בבייג'ינג בסוף השבוע:
הנשיא טראמפ ייצא לבייג'ינג לקראת סוף השבוע, לביקור אצל נשיא סין,Xi Jinping . הפסגה, שתיערך ב-14-15 במאי (ימים חמישי-שישי השבוע), הייתה אמורה להיות אחד האירועים הגיאופוליטיים החשובים של 2026, אולם המלחמה באיראן, שכבר דחתה את הפסגה מהמועד המקורי המתוכנן (31 במארס), כנראה תדחק לשוליים נושאים חשובים, כמו מכסים ומתכות נדירות (rare earths), לטובת דיונים שיובילו לסיומה.   
הציפיות לפריצת דרך דרמטית נמוכות, אבל עצם קיום הפסגה כבר נתפס כניסיון לייצב את מערכת היחסים בן שתי המעצמות הגדולות, שהידרדרה שוב למעין “מלחמה קרה כלכלית". 
הביקור מתרחש בצל המתיחות סביב איראן ומצר הורמוז. סין תלויה מאוד בנפט מהמזרח התיכון, ולכן יש לה אינטרס עצום ביציבות באיזור. ארה"ב רוצה שסין תלחץ על איראן, תפסיק לעקוף סנקציות, ולא תסייע צבאית לטהרן.
מאידך, סין מנסה לאזן - לא להסתכסך עם טראמפ, אבל גם לא לנטוש את איראן. לכן אחת השאלות החשובות היא
האם טראמפ מנסה “לנתק” את סין מאיראן? אם כן - זו יכולה להיות תפנית גיאופוליטית ענקית.
טאיוואן - נושא נפיץ - בטאיפיי עוקבים בדריכות אחרי הביקור, כשסין חוששת שטראמפ עלול לחזק את טאיוואן צבאית. טאיוואן חוששת שטראמפ דווקא “ימכור” חלק מהתמיכה בה בתמורה לעסקאות כלכליות עם בייג'ינג.  אם טראמפ ירכך את השפה האמריקאית לגבי עצמאות טאיוואן, או יסכים לעמימות גדולה יותר, השווקים עשויים לפרש זאת כהפחתת סיכון מלחמה באסיה. אבל במקביל יפן, קוריאה הדרומית, אוסטרליה והפיליפינים עלולות להרגיש שארה"ב פחות מחויבת ביטחונית לאזור. כלומר, רגיעה מול סין עלולה לערער את אמון בעלות הברית של ארה"ב.
ואי אפשר בלי כמה מלחמות נוספות, כמו מלחמת הסחר והמלחמה הטכנולוגית...
אם הפסגה תוביל להארכת פסק הזמן בין הצדדים בנושא המכסים (נזכיר שההסכמות הנוכחיות מסתיימות בנובמבר הקרוב), הגדלת רכישות סיניות של מוצרים אמריקאיים, ריכוך מגבלות שבבים או הסכם על, השווקים עשויים להגיב בחיוב, במיוחד מניות שבבים, תעשייה, רכב חשמלי, סחורות ולוגיסטיקה. כבר בפסגת בוסאן ב-2025, עצם ההכרזה על רגיעה גרמה לראלי חד בשווקים וביואן הסיני. ברור שכל הסדרה בנושא תכלול את תחום המחצבים הנדירים.
אחד הקרבות החשובים בעולם כרגע הוא מי ישלוט בבינה המלאכותית ובשבבים המתקדמים.
ארה"ב מנסה להגביל גישה סינית ל- AIמתקדם, ל GPU-ולציוד ייצור שבבים. במקביל, סין מנסה לפתח תעשייה עצמאית, ולהשיג גישה לטכנולוגיה מערבית. קיימים דיווחים שבפסקה ידונו במנגנונים שימנעו הידרדרות מסוכנת במרוץ ה- AIהצבאי, ע"מ להפחית את הסיכון ממלחמת טכנולוגיה טוטאלית.
קשה שלא להבחין במאמצי הממשל האמריקני להימנע ממראית עין שהעסקים האמריקניים קרובים מדי לבייג'ינג. הממשל סירב להזמנת סין ליזום פגישות בין מנהיגים סיניים בכירים למנכ"לים של חברות אמריקניות גדולות.הרשימה המוצעת כללה יותר מעשרים אישים והיא צפויה להיחתך בחצי. על פי דיווחים, מנכ"לי בואינג וסיטיגרופ צפויים להתלוות לנשיא טראמפ, כשענקית התעופה האמריקנית צפויה לחתום על ההזמנה הגדולה הראשונה מסין, זה קרוב לעשור, בשולי הפסגה.
הפסגה מאותתת גם לאירופה. אם טראמפ וסין יתקרבו אירופה עלולה למצוא עצמה באמצע, במיוחד גרמניה ותעשיית הרכב  כזכור, טראמפ איים בסוף השבוע "להגדיל מאוד" את המכס על האיחוד האירופי, שאינו עומד בהסכם לדבריו והדבר עורר זעם בבריסל. ייתכן שכל זה נעשה כהכנה לפסגה. במקרה שארה"ב וסין לא יצליחו להתקרב בדיונים, הלחץ על אירופה “לבחור צד” יגדל.
הודו, וייטנאם, מקסיקו, ומדינות דרום מזרח אסיה מרוויחות כיום מהסטת שרשראות אספקה מסין, אולם העולם לא באמת התנתק מסין, אלא בנה שרשראות עקיפות יותר. התקרבות בין הצדדים תאפשר להקל על שרשראות אספקה ועל גורמים אינפלציוניים כמו מכסים ומגבלות סחר, מה שיעזור לפד בסביבה של משבר אספקת אנרגיה חמור. מאידך, כשלון של הפסגה עלול להחזיר את החשש ממכסים חדשים ולהעצים את הלחצים האינפלציוניים. 

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
שלל נתוני תעסוקה פורסמו השבוע ובראשם דו"ח התעסוקה המלא של חודש אפריל, ששוחרר ביום שישי והיה חזק מהצפוי. בחודש אפריל נוספו למשק האמריקני 115,000 משרות חדשות, לעומת 178,000 בחודש שעבר (עודכן ל-185,000) וצפי ל-65,000 משרות חדשות בלבד. מדובר בצמיחת המשרות הדו חודשית המהירה מאז שנת 2024. נתוני החודשיים הקודמים עודכנו במצטבר ב-16,000 משרות כלפי מטה (מארס מתוספת של 178,000 לתוספת של 185,000 משרות ופברואר מגריעה של 133,000 לגריעה של 156,000 משרות). סקטור הבריאות שוב בלט, עם תוספת של 37,000 משרות וכמוהו סקטור התחבורה והלוגיסטיקה, שהוסיף 30,000 משרות. בסקטור המסחר הקמעונאי נוספו 22,000 משרות. מאידך, בקרב עובדי הממשל הפדרלי נמשכת מגמת גריעת המשרות. גם בסקטורים טכנולוגיה ופיננסים פחת מספר המשרות, בעיקר בהשפעת ה-AI. בעצם, נמשכת מגמת המעבר ממשרות צווארון לבן לצווארון כחול, מה שמסביר את הקצב הנמוך של עליית השכר.  שיעור האבטלה נותר באפריל 4.3%, כצפוי וכמו בחודש שעבר. עם זאת, שיעור האבטלה הרחב (שכולל מחפשי עבודה שהתייאשו, עובדים בחל"ת ועובדים שמעוניינים להגדיל משרה) עלה מ-8.0% ל-8.2%. במקביל, נמשכת הירידה בכוח העבודה. במארס קטן כוח העבודה ב-369,000 עובדים והחודש בעוד 92,000. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד במפתיע מ-61.9% ל-61.8%. השכר השעתי הממוצע עלה באפריל ב-0.2% (נמוך מצפי ל-0.3%) והקצב השנתי של עליית השכר עלה החודש מ-3.5% ל-3.6% בלבד, נמוך מצפי ל-3.8%, כך שהשכר הריאלי כמעט שלא עלה בשנה האחרונה. על פי סקר ADP נוספו לסקטור הפרטי באפריל 109,000 משרות חדשות, הרבה יותר מ-61,000 בחודש שעבר, אך פחות מצפי ל-120,000. דו"ח הודעות הפיטורין של חברת Challenger (דו"ח חודשי שסופר את הפיטורים המתוכננים שחברות אמריקניות הכריזו עליהם, כלומר הודעות רשמיות על כוונה לפטר וטרם פוטרו בפועל – אינדיקטור מוקדם לשוק העבודה) – הראה ירידה של 20.9% לעומת אפריל בשנה שעברה, לסך של 83,387 הודעות פיטורין, יותר מצפי ל-70,000. כלומר, ירידה שנתית, אך מספר גבוה מהצפוי ולא נמוך בראייה היסטורית. מספר המשרות הפנויות ירד מעט במארס מ-6.92 מיליון ל-6.87 מיליון, קצת מעל צפי ל-6.85 מיליון. עדיין מספר נמוך יחסית היסטורית, מתחת לרף של 7 מיליון. מספר המובטלים החדשים בארה"ב ממשיך להיות נמוך הוא הסתכם בשבוע שהסתיים ב-2 במאי ב-200 אלף בלבד, יותר מהנתון הנמוך שראינו בשבוע שעבר, 190 אלף (שפל מאז 1969!) ומעט פחות מצפי ל-205 אלף. מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, גם הוא בירידה והוא פחת בשבוע שהסתיים ב-25 באפריל מ-1.78 מיליון, לרמה של 1.766 מיליון בלבד, שפל של יותר משנתיים ופחות משמעותית מצפי ל-1.8 מיליון. פריון העבודה גדל ברבעון הראשון ב-0.8% (צפי 0.6%) והעלות ליחידת עבודה עלתה ברבעון הראשון ב-2.3% (צפי 2.5%).
ההזמנות ממפעלים עלו במארס ב-1.5%, הרבה יותר מצפי ל-0.6%. האשראי הצרכני זינק במארס ל-24.86 מיליארד $, לעומת 8.85 מיליארד $ בפברואר וצפי ל-13.72 מיליארד $. הגירעון המסחרי של ארה"ב גדל במארס ל-60.3 מיליארד $, לעומת 57.8 מיליארד $ בפברואר וצפי ל-61.0 מיליארד $. היבוא גדל ב-2.3% והיצוא גדל ב-2.0%. תחזית האינפלציה השנתית של שלוחת הפד בניו יורק עלתה באפריל מ-3.42% ל-3.64%, מעל צפי ל-3.50%. 
מכירות הבתים החדשים גדלו במארס ב-7.4% (צפי 3.0%), מקצב שנתי של 635 אלף בתים לקצב שנתי של 682 אלף בתים. ההוצאות לבנייה גדלו במארס ב-0.6% (צפי 0.3%).
מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן צנח במאי מ-49.8 ל-48.2 נק' (נמוך מצפי ל-49.5 נק'), שפל היסטורי שלא נראה מאז החל המדד להימדד, לפני כשבעים שנה. מאידך, תחזית האינפלציה של הצרכנים ירדה במפתיע -  התחזית לשנה מ-4.7% ל-4.5% והתחזית ל-5-10 שנים מ-3.5% ל-3.4%.
מדד מנהלי הרכש של S&P Global בשירותים (עדכון סופי) עודכן באפריל מ-51.3 נק' ל-51.0 נק'. המדד המקביל של ISM ירד באפריל מ–54.0 נק' ל-53.6 נק', קצת מתחת לצפי ל-53.7 נק'. רכיב ההזמנות החדשות בלט בחולשתו, עם ירידה מ-60.6 ל-53.5 נק'. 

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:
עונת הדו"חות כבר מעבר לשיא אולם עדיין נותרו פרסומים חשובים, שיעניינו את המשקיעים. 
פרסומים בולטים בשבוע הקרוב: ביום שני – Monday, Mosaic. ביום שלישי – D Wave, JD.COM.  ביום רביעי – עליבאבא, ICL, טאוור, CISCO.  ביום חמישי – SBC, אפלייד מטיריאלס, NU.
עד כה פרסמו 443 מהחברות הכלולות במדד S&P500 את תוצאותיהן (יותר מ-88%) ובינתיים, מדובר בעונה חזקה במיוחד, שכמוה לא ראינו כמה שנים – 73% מהחברות הכו את תחזית ההכנסות של האנליסטים ב-1.9% בממוצע ו-82% מהן היכו את תחזית הרווח ב-17.8% בממוצע. ומה לגבי הצמיחה בפועל? 88% מהחברות צמחו בהכנסות מול הרבעון המקביל (ב-10.4% בממוצע) ו-81% מהן צמחו ברווח, בשיעור מרשים במיוחד של 25.3%, הרבה מעבר לתחזית עם פתיחת העונה (13%-12%). סקטור הטכנולוגיה בלט בכל הפרמטרים.
גורלו של המו"מ מול איראן, ימשיך לתת את הטון בשווקים – בשווקים התחילו כבר לתמחר את סיום המלחמה וירידת מחירי הנפט, אף שעננת אי הודאות עדיין מקדירה את האופק לסיום הסכסוך. השבוע ראינו ירידה במחירי הנפט שתמכה בשווקים, אולם ראינו גם תקריות הדדיות ומתיחות גבוהה, שהכבידה על המסחר ביום חמישי.
ביקורו של הנשיא טראמפ בסין, בימים חמישי-שישי השבוע. כפי שפירטנו לעיל, נושאים רבים ומשמעותיים יידונו בין הצדדים, כשמדינות רבות נוספות יהיו מעורבות ויושפעו מתוצאות הדיונים, כמו גם השווקים. 
גזרת המקרו – אחרי שבוע שהוקדש לשוק העבודה בארה"ב אנו עוברים אל צידו השני של המנדט הכפול של הפד – האינפלציה. ביום שלישי יתפרסמו נתוני האינפלציה (CPI) ואינפלציית הליבה  – האנליסטים מעריכים שמדד המחירים לצרכן לחודש אפריל יהיה גבוה ויעמוד על 0.6% (אחרי 0.9% בחודש שעבר), כלומר, מחירי האנרגיה הגבוהים ימשיכו להשפיע על המחירים. צפוי שהאינפלציה השנתית תעלה מ-3.3% ל-3.7% (יותר מעליית השכר השנתית, לראשונה זה שנים) ואינפלציית הליבה השנתית שמושפעת פחות ממשבר אספקת האנרגיה, צפויה לטפס מעט, מ-2.6% ל-2.7%. למחרת יתפרסם מדד המחירים ליצרן (PPI) שנותן אינדיקציה על קצב האינפלציה (במיוחד ה-PCE) בהמשך. המדד השנתי צפוי לעלות מ-4.0% ל-4.8%. למחרת נתוודע למחירי היבוא והיצוא , ביום חמישי נקבל את נתון המכירות הקמעונאיות שצפויות להאט את קצב צמיחתן וביום שישי נתוני הייצור התעשייתי וניצול כושר הייצור. 
יומן הנתונים הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
ביום שני – 11.05.2026 – מכירות בתים קיימים. 
ביום שלישי – 12.05.2026 – מדד אופטימיות העסקים הקטנים, אינפלציה (CPI) ואינפלציית ליבה, השכר הריאלי, תקציב האוצר.
ביום רביעי – 13.05.2026 – מדד המחירים ליצרן (PPI).
ביום חמישי – 14.05.2026 – מחירי היבוא והיצוא, תביעות דמי אבטלה (חדשות ומתמשכות), מכירות קמעונאיות, מלאים עסקיים. 
ביום שישי – 15.05.2026 – מדד Empire State – סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור במדינת ניו יורק, ייצור תעשייתי, שיעור הניצול של כושר הייצור.

ישראל
הבורסה המקומית סיכמה את שבוע המסחר האחרון בעליות שערים חדות במרבית המדדים, ושבירת שיאים הן במדדי המניות והן במחזורי המסחר, במסגרת עדכון המדדים החצי שנתי. מדדי הדגל סיימו בעלייה של עד 2.4%, ומדד המניות הקטנות SME60 זינק 8.5% ברקע תקוות המשקיעים לסיום אפשרי לסכסוך בין ארה"ב לאיראן שצפוי להיטיב עם מחירי האנרגיה, וקצב האינפלציה. אלו לצד התחזקות השקל מגבירים את התקוות להורדת ריבית ע"י בנק ישראל החודש. 
בסיכום שבועי מדד ת"א 35 טיפס 2%, מדד ת"א 125 בכ-2.4% (22.2%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א 90 זינק ב- 3.6%. מדד המניות הקטנות SME60 זינק 8.5%. ברמה הסקטוריאלית, בלטו לטובה מדד הביטוח (10.9%+) ומדד ת"א נדל"ן 35 (7.2%+), שהושפע ממגמת ההתחזקות של השקל אשר מעלה את הסיכויים להורדת ריבית שצפויה להיטיב עם מניות הסקטור. מנגד, מניות הביטחוניות ומדד הנפט והגז צנחו 7% ו-6.1% בהתאמה, שניהם בעקבות המגעים שעשויים לקרב את סיום המלחמה והמתיחות הביטחונית מול איראן, שצפויה להשפיע גם על הגזרה הצפונית.
ביום שישי המסחר בבורסה המקומית ננעל במגמה חיובית ברובם המוחלט של המדדים המרכזיים ובעלייה של עד 1% במדדי הדגל. מדד המניות הקטנות SME60 בלט בעלייה חדה של 3.4%. במדדים הענפיים בלטו לטובה המדדים קלינטק וביטוח שעלו 2.5% ו-2.1% בהתאמה, בעוד מדד הבנקים נסגר בירידה של 0.6%. 
בשוק החוב – מגמה חיובית בשוק הממשלתי והקונצרני. בשוק החוב הממשלתי נרשמו עליות חדות בדגש על האפיק הלא צמוד. תשואת האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) ירדה השבוע ל-3.9% לעומת 4% בשבוע שחלף. 
בשוק המט"ח המקומי - השקל התחזק השבוע (הרחבה בהמשך). 
ומה השבוע? שבוע המסחר בבורסה המקומית יושפע מההתפתחויות הגיאופוליטיות ביטחוניות סביב המלחמה מול איראן והמתיחות בגזרה הצפונית. בגזרת המקרו, נתוודע השבוע לנתוני האינפלציה בישראל ובארה"ב אשר צפויים לשקף בין היתר את השפעת העליה במחירי האנרגיה. כמו כן, מעניין יהיה לראות האם הראלי בסקטור הטכנולוגיה והשבבים ימשך ברקע לעונת הדוחות החזקה בארה"ב והמומנטום החיובי בסקטור. 

נתוני מקרו ועדכונים נוספים שפורסמו השבוע: 
סקר מגמות העסקים לחודש אפריל מצביע על התאוששות חלקית בפעילות הכלכלית ובצריכה הפרטית במשק. 
כאמור, ההתאוששות הקלה כפי שבאה לידי ביטוי בסקר מגמות המגזר העסקי, השתקפה בין היתר בציפיות להזמנות השוק המקומי בענפי השירותים והמסחר הקמעונאי שהיו מהנמוכות שנרשמו בשנים האחרונות, וכן מנתוני שב"א לגבי ההוצאות בכרטיסי אשראי שירדו ב-1.1% באפריל. 
מלבד המחסור בביקוש, עסקים דיווחו על מחסור בחומרי גלם וציוד ואך התקבלו ציפיות לעליית מחירי המכירה במאי, ובמיוחד בענפי הבנייה והתעשייה לעומת החודש המקביל בשנים אחרונות. מנגד, הציפיות לעליות מחירים בענפי השירותים, במיוחד במסחר הקימעונאי, היו מהנמוכות שנרשמו בשנים האחרונות באפריל. 
ירידה בהוצאות באשראי באפריל- לפי נתוני שב"א, הישראלים גיהצו פחות באפריל. ההוצאות בכרטיסי אשראי הסתכמו בחודש אפריל 2026 בכ-45.3 מיליארד שקל, ירידה של כ-1% לעומת אפריל 2025, אז עמד היקף ההוצאות על כ-45.8 מיליארד שקל. מדובר בירידה של יותר מכ-500 מש"ח בהוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי.
הירידה מוסברת בעיקר בשילוב של שני גורמים: האחד - השבוע הראשון של אפריל עדיין התנהל תחת מבצע "שאגת הארי" מול איראן, עד להפסקת האש ב-8 באפריל, והשני - בהמשך הגיע חול המועד פסח. שני האירועים האלה השפיעו על הפעילות במשק, על תנועת הקונים, על היקף הבילויים ועל צריכת השירותים.
חברת הדירוג S&P אישרה מחדש את דירוג האשראי של ישראל - דירוג האשראי של ישראל נותר ברמה של A ותחזית הדירוג נשארה ברמה של "יציבה". החלטה זו משקפת את הערכת החברה כי הסכמי הפסקת האש בין ישראל לחמאס ובין ארה"ב לאיראן יחזיקו מעמד ברובם, ובכך יפחיתו את סיכוני הביטחון המיידיים. למרות שהסביבה הביטחונית נותרת תנודתית והמתחים מול איראן (ושלוחיה לרבות חיזבאללה בלבנון) נמשכים, כלכלני S&P מעריכים כי ללא הסלמה צבאית רחבה נוספת, ההשלכות המאקרו-כלכליות יהיו מוגבלות והמשק הישראלי יתחיל להתאושש מהמחצית השנייה של 2026.
הדולר החלש פוגע ברווחיות היצואנים – הייצוא מישראל מגיע לכ-160 מיליארד $ בשנה, מהווה כ-30% מהתמ"ג הישראלי ומעסיק כ-17% מכוח העבודה (כ-750 אלף עובדים, מהם כ-400 אלף עובדי היי טק). הדולר נע לאחרונה סביב 2.90 ₪, היחלשות של כ-19% בשנה שחלפה. המשמעות הינה שכל 100 ₪ שהכניס יצואן אשתקד, כעת הוא מקבל רק 81 ₪. החשש הוא שהמצב החדש יבוא לידי ביטוי בסגירת מפעלים, פיטורי עובדים ומעבר לחו"ל. בעניין זה חשוב לציין כי יש מי שחושב שאין לסבסד את היצואנים כיום שכן בימים שבהם הדולר היה חזק בהרבה ורווחי היצואנים היו גבוהים, הם לא החזירו שקל למדינה.
גם ריבית בנק ישראל קשורה לדולר החדש, מסתבר. בשבועיים האחרונים מגמת ייסוף השקל התחזקה בין היתר הודות לעליות בשוקי המניות בארה"ב, ותחזיות האינפלציה התמתנו, והן מתקרבות יותר ל-2%. בעקבות נתונים אלו גוברות ההערכות בשווקים כי בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית בהחלטתו הקרובה החודש (25/05/2026) ב-0.25% מרמה של 4%.
יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל לחודש אפריל 2026-יתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש אפריל 2026 בסך 235,745 מיליוני דולרים, גידול בסך של 6,326 מיליוני דולרים לעומת סוף החודש הקודם. רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 38.4 אחוזים. 
התאוששות חלקית בתיירות היוצאת- מספר הישראלים היוצאים לחו"ל יותר מהוכפל באפריל ועלה ל- 417 אלף איש (בניכוי עונתיות) לעומת 191 אלף בחודש מרץ, אך עדיין רחוק מהנתון של ינואר של 949 אלף. מספר התיירים הנכנסים עלה ל- 29 אלף באפריל מ- 10 אלף במרץ (150 אלף בינואר).  המחסור בטיסות בחודש אפריל הגביל מאד את מספר היוצאים לחו"ל וקיבל ביטוי בעלייה חדה במחירי הטיסות (מעבר לעונתיות הרגילה), אולם ייסוף של 3% בשקל מיתן מעט את ההתייקרות. 
המסחר בשוק מטבע החוץ ברבעון הראשון של שנת 2026- במהלך הרבעון הראשון של שנת 2026, השקל התחזק מול הדולר בכ-0.8% ובכ-2.9% מול האירו. כמו כן, השקל התחזק ב-1.9% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי.
עדכון המדדים החצי שנתי נכנס לתוקף ב-7.5 יום חמישי האחרון, והבורסה ניפצה את שיא כל הזמנים בפער של כ-50% מהמחזור הכי גבוה שהיה בשנת 2010. בשלב הנעילה מחזור המסחר עמד על כ-19.5 מיליארד ₪. 62 מניות ריכזו מחזור גבוה מ-100 מש"ח ו-17 מניות עם מחזור יומי של מעל 500 מש"ח. שיא המחזור היומי היה במניית טאואר עם כ-2 מיליארד ₪, ואחריה מניית מגה אור שנכנסה למדד ת"א 35 וריכזה את מחזור המסחר השני בגובהו בבורסה. 
הממונה על התחרות הכריזה על הבנקים הגדולים כקבוצת ריכוז בתחום השירותים הקמעונאיים. כלומר, רשות התחרות תוכל להטיל מגבלות בתחום הפיקדונות. עם זאת, לפי בנק ישראל מדובר בצעד קיצוני ולא מידתי.
אפקט העושר- היקף הכספים המנוהלים בחסכון הפנסיוני ע"י הגופים המוסדיים הוא עצום. מדובר על זינוק מ-475 מיליארד ₪ ב-2020 למעל טריליון בסוף 2025, כאשר בחלק לא מבוטל מהשנים הללו התשואות היו דו ספרתיות והקפיצו את הנכסים הציבוריים בקרנות הפנסיה. עליית השווי בקרנות אלו מן הסתם צפויה להגדיל את סכומי הצבירה והפנסיה למבוטחים.

נתוני מקרו חשובים בישראל הצפויים השבוע: 
יום שני- אמון הצרכנים
יום שלישי- מכירות רשתות השיווק
יום רביעי- מאזן הסחר
יום שישי- אינפלציה. צפויה האצה. מדד חודש אפריל צפוי לעלות ב-1.3% וב-2.1% בשנה האחרונה. 

אירופה 
בורסות אירופה נסגרו ביום שישי בירידות שערים, וסיימו במגמה מעורבת בסיכום שבועי, לאחר שהסלמה בסכסוך בין ארה"ב לאיראן ציננה את התקוות להסכם שיביא לסיום המלחמה במזרח התיכון. בורסת לונדון סגרה שבועי שלישי ברציפות של ירידות כשברקע תבוסת מפלגת הלייבר בבחירות המקומיות בבריטניה. 
בסיכום שבועי, מדד המניות יורוסטוקס 50 עלה ב-0.5%, מדד קאק הצרפתי סיים לל"ש,  מדד הפוטסי בלונדון ירד ב-1.3% ומדד דאקס בגרמניה עלה ב-0.2%. 
מלחמת רוסיה-אוקראינה, הסוף? נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר כי הוא מעריך שהמלחמה באוקראינה מתקרבת לסופה. את הדברים אמר פוטין בשיחה עם עיתונאים בקרמלין, שעות אחרי מצעד יום הניצחון שנערך במוסקבה במתכונת מצומצמת מהרגיל. “אני חושב שהעניין מתקרב לסופו”, אמר פוטין בהתייחסו למלחמה שנמשכת כבר ארבע שנים. הדברים נאמרים על רקע הפסקת אש זמנית בין רוסיה לאוקראינה, שנקבעה סביב אירועי יום הניצחון של רוסיה, אשר גובשה בתיווך אמריקאי ונועדה להימשך שלושה ימים, מ-9 עד 11 במאי. במסגרת המהלך דווח גם על חילופי שבויים רחבים בין הצדדים, במתכונת של 1,000 תמורת 1,000. האמירה של פוטין עשויה להיות טריגר חיובי בפתיחת שבוע המסחר, בעיקר אם המשקיעים יראו בה סימן להתקדמות מדינית אחרי שנים של מלחמה. עם זאת, צריך לזכור שגם בעבר נפתחו ערוצי משא ומתן בין רוסיה לאוקראינה, אך הם לא הבשילו להסכם.  
למרות ההצהרות על אפשרות להתקדמות, הפערים בין הצדדים עדיין רחבים. הסוגיה המרכזית שנותרה במחלוקת היא השליטה בדונבאס, האזור במזרח אוקראינה שבו מתנהלים הקרבות הקשים ביותר. רוסיה דורשת הכרה בשליטתה באזורים שכבשה, בעוד אוקראינה מתנגדת להכרה רשמית באובדן שטחים שנכבשו מאז הפלישה. גם הפסקות האש הקודמות בין הצדדים לוו בהאשמות הדדיות על הפרות, ולכן בקייב מתייחסים בזהירות לכל יוזמה רוסית להפסקת לחימה זמנית.
מלחמת הסחר - נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים על האיחוד האירופי במכסים "גבוהים בהרבה" שיוטלו עד הרביעי ביולי, אם האיחוד לא יוריד עד אז את המכסים שלו על מוצרים אמריקאיים ל-0%. לאחר שיחת טלפון שקיים עם נשיאת נציבות האיחוד, אורסולה פון דר ליין, אמר טראמפ שהסכים לתת לה ארכה לצורך העניין "עד יום ההולדת ה-250 של מדינתנו, או שלצערי המכסים יוגדלו לרמות גבוהות בהרבה". פון דר ליין אמרה שהאיחוד מבצע "התקדמות יפה לכיוון הורדת המכסים". מספר שעות לאחר איומו של טראמפ קבע בית משפט אמריקאי לענייני סחר שהמכסים בגובה 10% שהטיל הנשיא אינם מוצדקים תחת חוק הסחר האמריקאי, במה שמכין את הקרקע לשינויים נוספים שידרוש בית המשפט. פון דר ליין וטראמפ חתמו ביולי של השנה שעברה על הסכם סחר, אך המאמץ לממשו נתקל ביום רביעי בקושי, לאחר שהשיחות בין מחוקקי האיחוד לממשלות השונות הסתיימו בלא הסכם. "עודנו מחויבים לגמרי, משני הצדדים, ליישום ההסכם", כך כתבה פון דר ליין באפליקציית X. 
על פי ההסכם יעמדו המכסים האמריקאיים על יבוא מהאיחוד על 15%, בעוד טראמפ איים להעלותם ל-30%. 
הסכם הסחר קיבל אישור מותנה מהפרלמנט של האיחוד בחודש מרץ, אז הצביע רוב של המחוקקים בעד הכנת חקיקה למימוש ההסכם, אך הציב גם מספר בקרות שנועדו להבטיח שארה"ב ממלאת את חלקה. הפרלמנט התנה באותה הזדמנות את הורדת המכסים על סחורות אמריקאיות ל-0% אם מוצרי פלדה ואלומיניום יוחרגו מהמכסים הגלובליים בגובה 50% שקבע טראמפ עליהם. למרות החלטת הפרלמנט, ההסכם מצריך את אישור 27 המדינות החברות האיחוד. השיחות בנושא צפויות להתחדש בשטרסבורג ב-19 במאי. 
בחירות מקומיות בבריטניה - מפלגת הלייבור השולטת בבריטניה ספגה מפלה משמעותית בבחירות המקומיות שהתקיימו ביום חמישי בממלכה המאוחדת, בעוד מפלגת "הרפורמה" מהימין של נייג'ל פאראג' הוכתרה כמנצחת הגדולה. כלי התקשורת בממלכה העריכו כי גובר הלחץ על ראש הממשלה סטארמר בתוך המפלגה לפנות את מקומו. 

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
בגוש היורו - פעילות מגזר השירותים בגוש היורו האטה באפריל בפעם הראשונה זה קרוב לשנה, על רקע המלחמה באיראן. מדד מנהלי הרכש (PMI) במגזר ירד לרמה של 47.6 נקודות, לעומת 50.2 בחודש מרץ. זהו שפל של יותר מחמש שנים ונתון גבוה במעט מהתחזיות שצפו כי יגיע לרמה של 47.4 נקודות. מעל ל-50 נקודות המדד מסמן צמיחה ומתחת לרמה זו האטה בפעילות הכלכלית. עוד עולה מהנתונים כי הביקושים במגזר השירותים בגוש היורו האטו בחודש שעבר בקצב החד ביותר מאז אוקטובר 2023. ההאטה הביאה לירידה גם במדד ה-PMI המשולב בגוש היורו, מרמה של 50.7 נקודות במרץ ל-48.8 נקודות באפריל. זו הפעם הראשונה שבה המדד יורד מתחת ל-50 נקודות מאז סוף 2024. בגרמניה ובצרפת, שתי הכלכלות הגדולות ביותר בגוש היורו, נרשמה ההאטה החדה ביותר זה יותר משנה. מדד מחירי היצרן (PPI) באזור האירו עלה בשיעור של 3.4% בהשוואה חודשית בחודש מרץ.
בבריטניה –פעילות מגזר השירותים האיצה באפריל ל-52.7 נקודות, אחרי שבמרץ צנחה לשפל של 11 חודשים ברמה של 50.5 נקודות.
בגרמניה –ההזמנות ממפעלים זינקו במארס ב-5.0%, הרבה יותר מהצפי שיעלו ב-1.0%. ייצור תעשייתי לחודש מרץ ירד במפתיע ב-0.7%, בניגוד לתחזיות האנליסטים שצפו עלייה של 0.4%. הירידה נבעה בעיקר מצניחה בייצור האנרגיה. מאזן הסחר - העודף המסחרי של גרמניה הצטמצם משמעותית ל-14.3 מיליארד אירו (לעומת 19.8 בנתון הקודם). זאת בשל זינוק של 5.1% ביבוא (בעיקר אנרגיה יקרה) אל מול עלייה מזערית של 0.5% בלבד ביצוא.
בנורווגיה – הריבית עלתה לראשונה מזה יותר משנתיים, בניסיון לרסן את האינפלציה העיקשת במדינה, שהיא יצואנית האנרגיה הגדולה ביותר במערב אירופה. הבנק המרכזי של נורווגיה העלה את הריבית ברבע נקודת אחוז ל-4.25%. ההעלאה, הראשונה מאז 2023, הייתה מפתיעה ורוב האנליסטים צפו כי הריבית בנורווגיה תישאר ללא שינוי. אינפלציית הליבה בנורווגיה הגיעה באחרונה ליותר מ-3%, בעוד שיעד הבנק המרכזי הוא ל-2%. ההחלטה הופכת את הבנק המרכזי של נורווגיה לאחד הניציים ביותר מבין הבנקים המרכזיים בכלכלות המפותחות, היות שרוב הבנקים המרכזיים הגדולים השאירו בינתיים את הריביות ללא שינוי.
בשבדיה – הריבית נותרה ללא שינוי ברמה של 1.75%.  

מה צפוי השבוע? 
ביום שלישי – 12.05.2026 – גוש היורו– מדד הסנטימנט הכלכלי של ZEW . גרמניה – מדד המחירים לצרכן (CPI) 
מדד הסנטימנט הכלכלי של ZEW . בריטניה-  מדד המכירות הקמעונאיות של BRC . שוויץ – מדד המחירים ליצרן PPI . איטליה – ייצור תעשייתי. 
ביום רביעי – 13.05.2026 – גוש היורו – צמיחה, ייצור תעשייתי . גרמניה – עודף בחשבון השוטף. צרפת – שיעור האבטלה, אינפלציה .
ביום חמישי – 14.05.2026 – ספרד – אינפלציה ואינפלציית הליבה. בריטניה – צמיחה, ייבוא/ייצוא , ייצור תעשייתי, מדד השירותים, תפוקת הבנייה, תפוקה תעשייתית, המאזן המסחרי. פולין – תמ"ג. 
ביום שישי – 15.05.2026 – פולין ואיטליה- מדד המחירים לצרכן (CPI). שוויץ - ייצור תעשייתי. 

שווקים נוספים
בורסות אסיה ננעלו בסיכום שבועי במגמה חיובית. בסיכום שבועי, מדד המניות של סין  300CSI עלה ב-1.3%, ניפטי 50 בהודו עלה ב-0.7%, הניקיי קפץ ב-5.4%, מדד קוספי בדרום קוריאה טס ב-13.6%, האנג סאנג עלה ב-2.4%, מדד 200ASX באוסטרליה עלה ב0.2%. 
פסגת טראמפ-שי בבייג'ינג - נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג צפויים להיפגש בבייג'ינג ב-14–15 במאי, כשברקע ההסלמה מול איראן והשיבושים במצר הורמוז. המלחמה באיראן צפויה לתפוס את מרכז הבמה במפגש ותתיר פחות זמן לעיסוק בנושאים כמו המכסים והמתכות הנדירות. מוקדם יותר השבוע אירחה סין את שר החוץ של איראן בפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה בסוף פברואר – במה שהעלה את התקוות להגעה להסכם שלום. שי אירח עד כה השנה כתריסר מנהיגים זרים, החל מבריטניה ועד דרום קוריאה, שברובם הביאו איתם משלחות עסקיות גדולות. הנציגות העסקית האמריקאית מקווה שלמרות ההתמקדות באיראן, הפסגה תספק להם מספר הקלות מהמתחים הגיאו-פוליטיים. אך ארה"ב ואיראן חידשו בימים האחרונים את הלחימה במצר הורמוז, והחליפו האשמות באשר למי פתחה באש ראשונה. 

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
ביפן-  השבוע האחרון היה דל בפרסומי נתוני מאקרו בשל חופשת ה Golden Week אך הוא עמד בסימן פעילות הבנק המרכזי בשווקים – התערבות בשוק המט"ח - על פי דיווחים וניתוחי זרימת מזומנים של הBOJ  בנק יפן היקף ההתערבות מוערך בכ-5 טריליון ין (כ-32 מיליארד דולר). הממשלה ניצלה את הנזילות הנמוכה במהלך ימי החג כדי לתמוך במטבע המקומי לאחר שצמד הדולר-ין חצה את רמת ה-160 ין לדולר בסוף אפריל. המטרה- בלימת הפיחות ביין שהוחמר בשל עליית מחירי האנרגיה (על רקע מתיחות גיאופוליטית במזרח התיכון) . 
בסין- קצב צמיחת הייצוא של סין עלה באפריל על רקע המאמצים במגזר הייצור לעמוד בגל הזמנות מחו"ל של לקוחות המעוניינים לאגור מוצרים ורכיבים. זאת בשל החשש שהמלחמה באיראן תמשיך להעלות את מחירי הייצור העולמיים.  לפי הנתונים, הייצוא צמח ב-14.1% לעומת אפריל של השנה שעברה במונחים דולריים - יותר מהעלייה של 2.5% שנרשמה במרץ, ומעל תחזית כלכלנים לצמיחה של 7.9%. מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים Caixin Services PMI  עלה לרמה של 52.6 נקודות , מעל התחזיות שעמדו על 52.0 ומעל נתון מרץ (52.1). מאזן הסחר - העודף המסחרי: זינק ל-84.8 מיליארד דולר באפריל , לעומת 51.1 מיליארד דולר במרץ. ייצוא: רשם עלייה חדה של 14.1% במונחים דולריים, הרבה מעבר לתחזיות האנליסטים (8.4%). הגידול מיוחס להזמנות גבוהות בתחומי ה-AI ולניסיונות של קונים בעולם לאגור רכיבים מחשש להתייקרות עלויות השילוח בשל המלחמה באיראן. ייבוא: עלה ב-25.3%, בעיקר בשל התייקרות חומרי גלם ואנרגיה. 
באוסטרליה - הבנק המרכזי העלה את הריבית ל-4.35%, כצפוי, בפעם ה-3 ברציפות, הרמה הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2024, על רקע האינפלציה הגבוהה במדינה.
בדרום קוריאה – האינפלציה השנתית עלתה ל-2.6% (כצפוי), לעומת 2.2% במרץ. הגורם העיקרי: זינוק במחירי האנרגיה והדלק בשל המתיחות הביטחונית במזרח התיכון (הסכסוך בין ארה"ב לאיראן), שהוביל לעלייה של כ-22% במחירי הנפט והדלק בשוק המקומי. הנתונים הגבירו את הציפיות בשווקים כי הבנק המרכזי של קוריאה (BOK) עשוי להעלות את הריבית במחצית השנייה של השנה כדי לרסן את הלחצים.  מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור עלה ל-53.6 נקודות באפריל, הרמה הגבוהה ביותר מאז פברואר 2022. מנוע הצמיחה: הביקוש העולמי העצום לשבבי AI ממשיך להזניק את הייצור וההזמנות החדשות.
בהודו – מדדי מנהלי הרכש PMI - מגזר השירותים: מדד ה-PMI לשירותים זינק לרמה של 58.8 נקודות באפריל , מעבר לתחזיות המוקדמות (57.9). הצמיחה הונעה בעיקר על ידי ביקוש מקומי חזק. מגזר הייצור: המדד עלה לרמה של 54.7 נקודות לעומת 53.9 במרץ, מה שמעיד על המשך התרחבות יציבה בתעשייה. הנתונים מעידים כי הכלכלה ההודית נותרה מהצומחות ביותר בעולם בתחילת שנת 2026.

מה צפוי השבוע? 
ביום שני – 11.05.2026 – סין – מדד המחירים לצרכן CPI, מדד המחירים ליצרן PPI. אוסטרליה – אישורי בנייה. 
ביום שלישי – 12.05.2026 – יפן – המדד המוביל, הוצאות משקי הבית.  הודו – אינפלציה. אוסטרליה – סקר סנטימנט הצרכנים של ווסטפאק, מדד אמון העסקים. 
ביום רביעי – 13.05.2026 – יפן – העודף בחשבון השוטף דרום קוריאה – שיעור האבטלה, החשבון השוטף. 
ביום חמישי – 14.05.2026 – 
ביום שישי – 15.05.2026 – סין - העודף בחשבון השוטף הודו – הגרעון המסחרי, שיעור האבטלה . הונג קונג – תמ"ג. 

מטבעות וסחורות
מדד הדולר DXY – המדד, העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט, ירד בשיעור של 0.3% ל- 97.90 נק'. עם זאת, במהלך הרבעון התחזק הדולר מול רוב המטבעות העיקריים בעולם (התרשים להלן). בין היתר התחזק הדולר בכ-1.6% מול הדולר הקנדי ובכ-1.8% מול הפאונד הבריטי. 
בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק מול הדולר והיורו. מול הדולר, רשם ייסוף של כ-1.4% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 2.907 ₪ ל-$. מול היורו השקל התחזק בשיעור של 1.2% ושערו היציג נקבע על 3.419 ₪ ליורו. 
שער הדולר לא עוצר, ומאז שחצה כלפי מטה לפני כחודש את רף ה־3 שקלים - המגמה נמשכת. התחזקות השקל נתמכת מעליות השערים בשוקי המניות בארה"ב וממכירות מט"ח מצד הגופים המוסדיים. 
שוק המט"ח הוא שוק עמוק מאוד המושפע מגורמים רבים, הן גלובליים והן מקומיים. בצד הגלובלי ניתן למנות בין היתר את כוחו של הדולר מול סל המטבעות בעולם, מחירי האנרגיה, מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב (הפדרל ריזרב) והסנטימנט במדדי המניות בוול סטריט. בגזרה המקומית, המשקל עובר לפעילות בנק ישראל, גובה הריבית במשק, מאזן התשלומים והיציבות הפוליטית.
אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מצביע על פעילות הטרוגנית של הסקטורים העיקריים: ברבעון הראשון נרשמו רכישות נטו מצד תושבי חוץ, ומנגד מכירות מט"ח נטו מצד הגופים המוסדיים והמגזר העסקי, אשר תמכו בהתחזקות השקל. הפעילות של המגזר הפיננסי הייתה מתונה יחסית. תושבי חוץ הגדילו את רכישות המט"ח נטו, לכ־6.6 מיליארד דולר, לעומת כ־1.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם. הגופים המוסדיים – קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח – המשיכו למכור מט"ח נטו בהיקף של כ־5.2 מיליארד דולר במהלך הרבעון. 
מדד הסחורות (CRY) - המדד עוקב אחר סל מגוון של חוזים עתידיים על סחורות, המייצגים את המגמות הכלליות בשוק חומרי הגלם העולמי. המדד כולל אנרגיה, מתכות, מוצרים חקלאיים וסחורות רכות, ומשמש כאינדיקטור למגמות אינפלציוניות. לאחרונה המדד הפך תנודתי במיוחד עקב התנודתיות במחירי האנרגיה. המדד נחלש השבוע ב-1% ל-389.4 נק' בעיקר בשל הירידה במחיר הנפט. 
האם שוק האנרגיה העולמי נרגע? מאז פרוץ המלחמה במזה"ת בעקבות המתקפה של ארה"ב וישראל נגד איראן ב-28 בפברואר, נחסמה כמעט לחלוטין התובלה הימית דרך מיצר הורמוז החיוני כ"כ, אשר בימים כתיקונם עוברת דרכו כחמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי העולמית. עם זאת, מחיר הנפט צנח השבוע ביותר מ-6% וקטע בכך שבועיים רצופים של עליות בזמן שארה"ב עדיין ממתינה לתשובת איראן להצעתה לסיום המלחמה, וככל שחולף הזמן, הפסקת האש הופכת ליותר שברירית ומגבירה את הסיכויים לאפשרות לחזרה ללחימה. מחיר הנפט האמריקאי המתוק צנח השבוע 6.4% ל-95.4 $ לחבית. 
מחיר הזהב טיפס השבוע וקטע שבועיים רצופים של ירידות, על רקע ציפיות כי ארה"ב ואיראן יצליחו להגיע בקרוב להסכם על סיום המלחמה, ומחיר הזהב נסגר ביום שישי במחיר של 4,715.3 $ לאונקיה, עלייה שבועית של 2.2%.