מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

בוול סטריט קיבלנו את השבוע הירוק ביותר מאז סוף יוני, בעקבות צמיחת רווחים חזקה מהצפוי בעונת הדו"חות, המתקרבת לסיומה והתגברות הציפיות להורדת הריבית בארה"ב כבר בישיבה הקרובה של הפד. גם הפסגה בין הנשיאים טראמפ וזלנסקי, הצפויה ביום שישי באלסקה (עם אופציה להשתתפות של נשיא אוקראינה, זלנסקי), עשויה להזרים אופטימיות מחודשת לשווקים. מדדי הטכנולוגיה בלטו בעליות נאות, כשברקע זינוק שבועי של 13.3% בשער מניית אפל, בעקבות תכנית להגדלת ההשקעות בארה"ב ב-100 מיליארד $, שעשויה להקל את המכסים שיוטלו על החברה. 

• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה ב- 2.5% בשבוע שחלף (12.9%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 עלה 2.4% (8.6%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק קפץ 3.9% (21,450 נק').

באירופה - מדד יורוסטוקס 50 זינק 3.5% (9.2%+ מתחילת השנה). מנגד, בבורסה בת"א - מדד ת"א 125 צנח בשבוע שחלף 3.3% (22.7%+ מתחילת השנה), ת"א בנקים נפל 4.4% ות"א נדל"ן התרסק כ-5.7%.

• ארה"ב: דיווח על כך שכריסטופר וולר, מי שמוביל את הקו היוני (תמיכה בהורדת ריבית) בפד בשבועות האחרונים, הוא המועמד המוביל של הנשיא טראמפ לתפקיד יו"ר הפד הבא, מעלה את החשש לעצמאות הבנק המרכזי. במקביל, ההסתברות להורדת ריבית כבר בישיבה הקרובה, ב-17 בספטמבר, זינקה לכ-90%.
• אירופה: הציפייה לפסגת טראמפ – פוטין תומכת בבורסות ביבשת שנעלו ביום שישי את השבוע הירוק ביותר זה 3 חודשים. גם שורה של דו"חות כספיים חזקים תרמה לסנטימנט החיובי.
• בישראל– האישור הגורף בקבינט לכיבוש עזה העיב על מדדי המניות המקומיים והחליש את השקל. סקר המגמות בסקטור העסקי הצביע על התאוששות חלקית בפעילות ביולי לאחר ההתמתנות בפעילות ביוני בעקבות המלחמה "עם כלביא", עם ציפיות להאצה בפעילות בחודש הבא. עונת הדו"חות מעלה הילוך והבנקים נכנסים לזירה! 
• מה צפוי השבוע? בארה"ב – נתוני האינפלציה (בשלישי), מדד המחירים ליצרן (בחמישי) ונתוני הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות (בשישי). בגוש היורו ובבריטניה – נתוני הצמיחה לרבעון השני (אומדן) בחמישי. ביפן- נתוני הצמיחה (בשישי), ובישראל – מדד המחירים לצרכן ביום שישי.

ארה"ב

מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

עונת דו"חות טובה מהצפוי והתחזקות ההערכות שהריבית על הדולר תרד כבר בחודש הבא, צבעו את וול סטריט בירוק, בהובלת מניות הטכנולוגיה, כשמדד נאסד"ק ננעל בשיא היסטורי, בסיומו של השבוע הכי טוב מסוף חודש יוני. מניית אפל סחפה את סקטור הטכנולוגיה עם זינוק שבועי של 13.3%, שיא של 5 שנים, על רקע הגדלת ההשקעה בארה"ב בעוד 100 מיליארד $ (סה"כ 600 מיליארד $), צעד שצפוי להוריד משמעותית את תשלומי המכס של החברה. מניות ענקיות המשכנתאות פרדי מאק ופאני מיי זינקו בכ-20%, בעקבות דיווח על כוונת הממשל לבצע הנפקה ראשונה לציבור של החברות, שנמצאות בשליטה ממשלתית מאז המשבר ב-2008. תשואות האג"ח התאוששו מעט מצניחתן בשבוע שעבר, אך כאמור, ההסתברות להורדת ריבית בישיבה הקרובה עלתה.

בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 זינק ב-2.4% ומדד המניות הקטנות, ראסל 2000, עלה במהלך השבוע באותו שיעור בדיוק. מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס הסתפק בעלייה שבועית של 1.3% ומדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 היו הכוכבים של השבוע, עם זינוקים נאים של 3.9% ו-3.7% בהתאמה.

תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב שינו כאמור כיוון ועלו השבוע, לאחר שצנחו בתגובה לדו"ח התעסוקה החלש. בסיכום שבועי, התשואה לשנתיים עלתה ב-8 נקודות בסיס, מ-3.68% ל-3.76% ואילו התשואה ל-10 שנים עלתה בסיכום שבועי ב-7 נ"ב מ-4.21% ל-4.28%. הדולר, שזינק בשבוע שעבר ב-1.5% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב, ממשיך להיות תנודתי והפכפך והוא נחלש השבוע בכאחוז.

ההסתברות להורדת ריבית בישיבות הקרובות, המגולמת בחוזי ה-SWAP, ממשיכה גם השבוע להראות שסוחרי הריבית מהמרים על הפחתת ריבית כבר בישיבה הקרובה, אחרי 5 ישיבות ברציפות שבהן בחר הפד להמתין להתפתחויות והותיר את הריבית לל"ש. ההסתברות להפחתה ראשונה ב-17 בספטמבר עלתה בסיכום שבועי מכ-81% ל-89% ואילו הצפי המצטבר עד סוף השנה נותר ללא שינוי - 57.4 נ"ב, כלומר, 2.3 הפחתות ריבית.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

הנתון החשוב ביותר בשבוע הקרוב יהיה, כמובן, נתון האינפלציה (CPI)  שיפורסם ביום שלישי בשעה 15:30. מדד המחירים לצרכן לחודש יולי צפוי לעלות 0.2% ומדד הליבה צפוי לעלות ב-0.3% (שיא מאז חודש ינואר). האינפלציה השנתית צפויה לעלות מ-2.7% ל-2.8% ואינפלציית הליבה השנתית צפויה לעלות מ-2.9% ל-3.0%. ביום חמישי יפורסם מדד המחירים ליצרן (PPI) והוא צפוי לעלות מקצב שנתי של 2.3% ל-2.5%. מדד PPI ליבה צפוי לעלות מקצב שנתי של 2.6% ל-2.9%. ביום שישי נקבל את נתוני הייצור התעשייתי, המכירות הקמעונאיות ומדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, שבמסגרתו נקבל גם את תחזיות האינפלציה של הצרכנים. נתוני מקרו נוספים שיפורסמו השבוע: ביום שלישי מדד אופטימיות העסקים הקטנים, השכר הריאלי הממוצע ותקציב האוצר. ביום חמישי הנתון השבועי של תביעות ראשונות לדמי אבטלה, אחרי מגמת שיפור רצופה במשך שישה שבועות, ראינו עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בשבועיים האחרונים. ביום שישי מדד אמפייר סטייט – סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק, מחירי היבוא והיצוא, שיעור ניצול גורמי הייצור והמלאים העסקיים.

עונת הדו"חות מגיעה לישורת האחרונה. ביום שני: Monday. ביום רביעי: אלביט מערכות, אחרי המסחר: Cisco. ביום חמישי: Deere & Co., טייפסטרי, JD. Com, אמקור, NICE. אחרי המסחר: Applied Materials.

במישור הגיאופוליטי – טראמפ ממשיך במאמציו להביא שלום לעולם וביום שישי הוא צפוי לקיים מפגש פסגה עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין באלסקה. טראמפ אף שוקל להזמין את נשיא אוקראינה, זלנסקי, לפסגה, אך מאוקראינה לא התקבלה תגובה ובמקרה שזלנסקי יגיע, לא ברור אם הוא ופוטין ישהו באותו חדר. הנשיא טראמפ הדגיש שפגישה בין פוטין לזלנסקי אינה תנאי והוסיף שהוא מאמין שפוטין וזלנסקי רוצים שלום. המפגש המתוכנן כבר הוריד את מחירי הנפט ובמקרה שיניב תוצאות חיוביות, הוא עתיד להוריד את מפלס אי הודאות בשווקים, שנמצא ברמה גבוהה. אין ספק שדיווחים בנוגע לפסגה הקרבה ישפיעו על אווירת המסחר בשבוע הקרוב, לטוב ולרע. 

ובינתיים, טראמפ אינו מוותר למדינות שמפרות את הסנקציות על רוסיה והוא הכפיל את המכס על הודו מ-25% ל-50%, בשל רכישת נפט זול מרוסיה ומכירת חלקו בשוק הפתוח ברווח משמעותי. גם מול סין, רכישת הנפט הרוסי היא נקודה במחלוקת, בדרך לאריגת הסכם הסחר העדין והמורכב בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. אפרופו מכסים גבוהים, המכס בשיעור של 39% על כל מוצרי היצוא משווייץ לארה"ב, המכס הגבוה ביותר שהוטל על תוצרת שווייצרית אי פעם. בתגובה, קואליציה רחבה בפרלמנט השווייצי שוקלת להמליץ על ביטול עסקת רכישת 56 מטוסי קרב חמקניים מסוג F-35, בהיקף של 9.1 מיליארד $ שנחתמה עם חברת לוקהיד מרטין האמריקנית ולשקול חלופות אירופיות. 

מדיניות מוניטרית

הבנק הפדרלי נקלע למצב לא נוח בעקבות העדכון החריג והמפתיע של נתוני המשרות כלפי מטה, ביום שישי שעבר. בחודשים האחרונים פורסמו דו"חות תעסוקה ששיקפו שוק עבודה יציב ומאוזן. הבנק, שאחראי כידוע, הן על יציבות המחירים והן על תעסוקה מקסימלית, הסתמך על הנתונים ונקט במדיניות של המתנה להשפעת המכסים על הכלכלה, כשההנחה ששוק העבודה יציב, אפשרה לו להישאר עם ריבית שהיא עדיין מרסנת (4.50%-4.25%). הפד אותת שרק ירידה של האינפלציה לעבר היעד תאפשר הורדת ריבית, אולם הנתונים האחרונים משוק העבודה צפויים לחייב אותו לפעול במהירות והמחנה ה"יוני" (תומכים בהורדות ריבית), בראשותם של מישל באומן וכריסטופר וולר, הופך קולני יותר ויותר. וולר עצמו הוזכר השבוע כמועמד המוביל של הנשיא טראמפ להחליף את ג'יי פאוול בתפקיד יו"ר הפד. ועדת האיתור בראשות שר האוצר בסנט, סגן הנשיא ואנס ושר המסחר לוטניק, התרשמה מכוונתו של וולר לפעול על סמך תחזיות ולא על פי נתונים קיימים. הדיווח מגביר את החששות לפגיעה בעצמאותו של הבנק המרכזי.

עם זאת, בנוסף להרעה המשתקפת בשוק העבודה, מתרבות העדויות על גלגול שיעור גבוה מהמכסים על המחיר לצרכן וכלכלנים רבים מאמינים שהמכסים יעלו את האינפלציה ובמקביל, הם יאטו את הצמיחה. נתון האינפלציה (CPI) שיפורסם ביום שלישי צפוי לעלות מ-2.7% ל-2.8% בהובלת אינפלציית הסחורות וזאת, עוד בהנחה שמחירי האנרגיה ירדו ויהיו גורם ממתן אינפלציה. גם אינפלציית השירותים צפויה לשוב ולהרים ראש, כשמדד יולי צפוי לעלות ב-0.3%, שיא של 6 חודשים והאינפלציה השנתית צפויה לטפס מ-2.9% ל-3.0%.

אינפלציה גבוהה ביום שלישי תסבך עוד יותר את הפאזל המורכב הניצב בפני הפד. ניל קשקארי, נגיד הפד של מיניאפוליס, אמר ביום רביעי שהשפעת המכסים היא נעלם כרגע, אולם הפד אינו יכול להמתין ללא סוף וחייב לפעול. הוא מעריך ששתי הפחתות ריבית עד סוף השנה הן צעד נכון. במקרה קיצוני, אם האינפלציה אכן תתגבר בגלל המכסים, אפשר יהיה לשקול לשוב ולהעלות את הריבית.

ההסתברות להורדת ריבית בישיבת הפד הקרובה, ב-17 בספטמבר, על פי חוזי הריבית, קרובה ל-90% ונראה שהמדיניות המוניטרית עשויה לעבור התאמות בעקבות הטלטלה שספגה בשבוע האחרון.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

מדד מנהלי הרכש בשירותים של ISM ירד ביולי מ-50.8 ל-50.1 נק', בניגוד לצפי שיעלה ל-51.5 נק'. עדיין מצביע על מגמת התרחבות, אך כפסע ממעבר מדאיג להתכווצות הפעילות של סקטור השירותים, אחרי שבשבוע שעבר ראינו התכווצות של פעילות התעשייה, כשהמדד ירד ל-48.0 נק' (שפל של 9 חודשים). גם בסקטור השירותים, רכיב התעסוקה במדד בלט לרעה, כשירד מ-47.2 ל-46.4 נק'. מנגד, המדד המקביל של S&P Global עודכן (עדכון סופי ליולי) מ-55.2 ל-55.7 נק' והוא מצביע דווקא על התרחבות נאה של פעילות מגזר השירותים. ההזמנות ממפעלים צנחו ביוני ב-4.8%, כצפוי, בעיקר בשל צניחה בהזמנת מטוסי נוסעים וזאת, בניגוד לזינוק של 8.3% שנרשם בחודש מאי. הזמנות מוצרים בני קיימא – נתון יוני עודכן מירידה של 9.3% לירידה של 9.4%. הגירעון המסחרי התכווץ ביוני ל-60.2 מיליארד $, לעומת 71.7- מיליארד $ במאי וצפי ל-61.0- מיליארד $, זאת, בשל ירידה של 3.7% ביבוא. הנתון השבועי של תביעות ראשונות לדמי אבטלה רשם בשבוע החולף עלייה מ-219 אלף ל-226 אלף מובטלים חדשים, גבוה מצפי ל-222 אלף. אחרי 6 שבועות רצופים של ירידה, אנו רואים עלייה מחודשת במספר המובטלים החדשים.

העלות ליחידת עבודה עלתה ברבעון 2 (נתון ראשוני) ב-1.6% (צפי 1.5%) לעומת זינוק של 6.9% ברבעון הקודם. במקביל, שיעור הפריון עלה ברבעון 2 ב-2.4% (צפי 2.0%) לעומת ירידה של 1.8% ברבעון הקודם.  המכירות הסיטונאיות עלו ביוני ב-0.3%, מעל צפי ל-0.1%.

תחזית האינפלציה לשנה של הפד של ניו יורק עלתה מעט ביולי ל-3.09%, לעומת 3.02% בחודש שעבר. האשראי הצרכני עלה ביוני ל-7.371 מיליארד $, לעומת 5.13 מיליארד $ במאי וצפי ל-7.5 מיליארד $.

מה הביאה עונת הדו"חות בשבוע החולף?

עונת הדו"חות לרבעון השני של 2025 מגיעה אל הישורת האחרונה והיא מסתמנת כחזקה באופן משמעותי מתחזיות האנליסטים לפני פתיחתה. 120 החברות (ממדד S&P500) שדיווחו השבוע הצליחו להעלות במידה ניכרת את שיעור צמיחת הרווח הממוצע, מ-8.2% בשבוע שעבר ללא פחות מ-11.4%, קרוב לנתון היפה שראינו ברבעון הקודם והרבה יותר מההערכות המוקדמות לצמיחת רווחים של כ-4%-3% בלבד. עם זאת, נסייג ונאמר שברור שככל שמנמיכים את הציפיות, הסיכוי להכות אותן גדל.

עד כה דיווחו 453 מתוך 498 החברות הכלולות במדד S&P500 (91%). 86% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-2.3% בממוצע. 85% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-8.4% בממוצע. בנוסף, 82% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-6.0% בממוצע. 71% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, בשיעור נאה של 11.4% בממוצע.

פייזר הכתה את תחזית הרווח ב-34% , אמג'ן הכתה את התחזית ב-14% ופלנטיר הכתה את תחזית הרווח בכ-15% והמניות הגיבו בעלייה.

גם בתחום המזון ראינו דו"חות חזקים, כאשר טייסון פודס הכתה את תחזיות הרווח ב-17% וגם ההכנסות, שצמחו ב-4% הכו את נצפי. המניה הגיבה בעלייה של 4%. מקדונלד'ס דיווחה שהמכירות בסניפיה הפתוחים מעל שנה צמחו ב-3.8%, יותר מהצפי והרווח צמח ב-11% ל-2.2 מיליארד $, מעל לציפיות. המניה הגיבה בעלייה של יותר מ-3%.

וולט דיסני עקפה את ציפיות האנליסטים, עם צמיחה של 2.1% בהכנסות ל-23.7 מיליארד $ ועלייה של 10.4% ברווח למניה ל-1.61 $, אולם המניה הגיבה בירידה של 2% בשל נפילה של 28% בהכנסות רשתות הטלוויזיה, הפסד של אולפני הקולנוע וצמיחה קטנה מהצפוי של מנויי שירות הסטרימינג.   

Eli Lilly הציגה רווח למניה של 6.31 $ והכתה את תחזית האנליסטים ב-13%, אולם המניה ירדה בכ-14% לאחר שכדור ההרזיה החדש שלה, אורפורגליפרון, אכזב את המשקיעים, כשנסיינים רבים לקו בתופעות לואי.  

AMD ו-SMCI אכזבו את המשקיעים עם רווחים שפספסו את קונצנזוס האנליסטים והמניות הגיבו בירידה.

ישראל

בניגוד למגמה החיובית בעולם, שבוע המסחר המקוצר בבורסה המקומית סבל ממומנטום שלילי ותנודתיות גבוהה והמדדים נסגרו עמוק בטריטוריה השלילית. מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד ₪, הודות לעדכון המשקולות של המדדים בחמישי, שרשם את מחזור המסחר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד ₪. אי הוודאות הגדולה והמתיחות הפוליטית והגיאופוליטית סביב החלטת הקבינט לכבוש את העיר עזה, הובילו את הבורסה המקומית לירידות חדות במדדים המובילים, אולם יש המייחסים אותן ל"מימושים בריאים", אחרי הראלי החזק של הבורסה בשנה האחרונה.

בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 ירד ב-2.7% , מדד ת"א 125 איבד כ-3.3% (אך הציג עלייה של 22.7% מתחילת שנה), ומדד ת"א 90 צנח 5.2%. בקרב המדדים הענפיים, בלט לשלילה מדד הבנייה שצלל 7.1%, בעקבות חולשת הסקטור על רקע הריבית הגבוהה שבינתיים אינה יורדת, וכן בשל התחממות הגזרה הדרומית והדיבור על אפשרות לכיבוש עזה. בתוך כך, מדד הנדל"ן מחק 5.7% ומניב ישראל 5.3%. בגזרת הפיננסים, מדד הבנקים ירד 4.4% ומדד הביטוח 4.8%.

בשוק המט"ח, השקל נחלש מול הדולר והיורו על רקע המתיחות הפוליטית והגיאופוליטית כאמור (3.435 ₪ לדולר ו-4.005₪ ליורו בהתאמה).

בשוק האג"ח המקומי – נרשמה מגמה חיובית שנתמכה בין היתר מהסטת כספים ממניות לאג"ח במיוחד הקצרות. ציפיות האינפלציה לשנה אחת קדימה ירדו לכ-1.78%, והתשואה באג"ח הממשלתית ל-10 שנים (סדרה 0335) ירדה ב-8 נ"ב לרמה של כ-4.22% (תשואת האג"ח הגנרית ירדה לכ-4.32%).

את עניין המשקיעים השבוע תרכז השאלה מה יקרה בפועל בגזרת עזה - האם זו תהיה מכת בזק, או אירוע מורכב יותר שיסתבך.

נתונים כלכליים

בשבוע שעבר עדכנו כי הנתונים הכלכליים בגין חודש יוני הושפעו משמעותית מהמלחמה, וכי המדד המשולב של בנק ישראל לחודש יוני 2025 רשם ירידה חדה של 0.67%, ירידה המשקפת את ההשפעה השלילית של מבצע "עם כלביא" על הפעילות הכלכלית.

סקר העסקים, כמו המדד המשולב, מצביע על התמתנות בפעילות המשק ברבעון השני ולא רק בגלל המלחמה באיראן.

לפי הסקר, מצב העסקים השתפר ביולי לעומת יוני, אך לא חזר לרמה לפני המלחמה באיראן. הסקר מצביע על התמתנות בשיעור החברות שמתכוונות להעלות מחירי המכירה בחודש הבא. שיעור זה היה הנמוך ביותר לחודש יולי מאז יולי 2020 בענף המסחר, התעשייה והשירותים. עסקים שנשאלו בסקר על קצב האינפלציה, השיבו כי הוא צפוי לרדת בחודשים הקרובים (נציין כי הסקר לא מתייחס למחירי השכירות). הסקר הצביע על עוצמה גבוהה במחסור בעובדים בתור מגבלה על הפעילות בענפי הבינוי והמסחר, למרות שמסמנת התמתנות בנתוני השכר עד יוני, צפויים להיווצר לחצי שכר במספר ענפים.

התמתנות בקצב עליית השכר- השכר הממוצע במשק של כלל העובדים עלה ב-2.1% שנה אחורה (עד יוני) וב-2.5% בקרב עובדים ישראלים בלבד. עד חודש מאי הסתמנה עליית שכר בקצב מהיר בענפי האירוח ושירותי אוכל, פיננסים ותעשיה. בסקטור הציבורי נרשמה עלייה מתונה יותר בשכר בשל אי מתן תוספת שכר. בסה"כ, נרשמה התמתנות בקצב עליית השכר, מה שתומך בהתמתנות בלחצי האינפלציה.

בשוק המט"ח המקומי- זרים מכרו מט"ח בהיקף גבוה ברבעון השני מה שתרם להתחזקות השקל ברבעון האחרון. הייסוף החד בשקל ברבעון זה מבע ממכירות נטו של זרים, כאשר גופים מוסדיים לא היו פעילים.

הרכישות היומיות בשבועות האחרונים בכרטיסי אשראי היו גבוהות ב-3% מהרמה לפני המלחמה, והתאוששות הצריכה לא היתה חזקה כמו ההתאוששות המהירה לאחר סיום המערכה בלבנון.

שוק העבודה כמעט לא ייצר משרות חדשות. נכרת חולשה ביצירת משרות בענף שירותי ההייטק.

בגזרת האינפלציה, חידוש הלחימה בעזה ומגמת פיחות מתון של השקל, יקשו על הורדת הריבית, למרות מגמת ההתמתנות בחלק מהגורמים האינפלציוניים.

השקל פוחת מול הדולר בשיעור של 0.6% והוא פוחת ב-2.7% מול היורו.

יתרות המט"ח בבנק ישראל לחודש יולי הסתכמו בסך 226,768 מיליוני דולרים, קיטון של כ-1,481 מיליוני דולרים לעומת סוף חודש יוני.

שוק המניות המקומי- עדכון משקולות המדדים ומחזורי מסחר גבוהים- מחזור המסחר היומי השבוע בבורסה הסתכם בכ-6 מיליארד ש"ח. המחזור החריג בהיקפו נובע ממחזור מסחר של כ-11.3 מיליארד ש"ח ביום חמישי שנבע מעדכון משקולות המדדים של אוגוסט. זהו היקף המסחר היומי ה-3 בגובהו בכל הזמנים.

וכן, מזל טוב לשתי חברות גדולות בת"א, מניית חברת הביטוח הפניקס ומניית חברת השבבים נובה, יצטרפו בסוף חודש אוגוסט למדד MSCI ISRAEL, בו נסחרות 13 חברות גדולות בת"א, מה שצפוי להנגיש את שתיהן בצורה נוחה יותר למשקיעים מחו"ל. בנוסף, מספר חברות יצטרפו למדד המניות הקטנות של MSCI.

עונת הדוחות-בשבוע הקרוב עונת הדוחות בתל אביב תצבור תאוצה. 5 הבנקים הגדולים יפרסמו את תוצאותיהם למחצית הראשונה של השנה והן צפויים להציג רבעון חזק עם תשואה דו-ספרתית על ההון. מתחילת השנה מדד הבנקים היה אחד המצטיינים בתל אביב עם תשואה של יותר מ-43% (בשבוע האחרון הוא ירד בכמעט 7%( . השבוע יפרסמו בין השאר, חברת המצלמות לרחפנים נקסט ויז'ן, שמועמדת להצטרף למדד ת"א 35, חברת בתי הזיקוק בזן, ענקית הקניונים מליסרון, חברת תחנות הדלק והסופרמרקטים פז, חברות הסלולר פרטנר וסלקום, חברת התעשיות הביטחוניות אלביט מערכות, וחברת התוכנה נייס.

מה צפוי השבוע?

ביום רביעי יחול פרסום מאזן הסחר בישראל.

ביום שישי (שעה 14:00) יפורסם מדד המחירים לצרכן עבור חודש יולי, והצפי הוא לעליה חודשית של 0.4%. ולמרות זאת קצב האינפלציה צפוי להתמתן מ-3.3% ל-3.1% (בשל ירידה של מדד גבוה מהחישוב).

אירופה

• בורסות אירופה נסגרו ביום שישי במגמה מעורבת בדרכן לשבוע הטוב ביותר מזה 12 שבועות, על רקע ציפיות לסיום המלחמה באוקראינה שהתעוררו לקראת פגישה מתוכננת בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בימים הקרובים. בורסת פריז נסגרה בעלייה של 0.4%, ואילו לונדון ופרנקפורט ירדו ב-0.1%. מדד המניות הכלל אירופי סטוקס 600 הוסיף 0.2% בדרכו לעלייה שבועית של 2.1% - השבוע הטוב ביותר מאז מאי. תוצאות כספיות חזקות בעיקרן של חברות בולטות באירופה לצד התגברות הציפיות להורדת הריבית בארה"ב עמדו מאחורי העליות השבוע בשוקי המניות ביבשת, שנסגרו ביום שישי שבעבר בשפל של חמישה שבועות. בסיכום שבועי, מדד יורוסטוקס עלה ב3.5%, DAX הגרמני עלה ב-3.1%, CAC40 הצרפתי עלה ב- 2.6% ו-FTSE100 הבריטי עלה ב- 0.3%.

• מתקרבים להפסקת אש ? נשיא ארה"ב מתכוון להיפגש עם עמיתו הרוסי פוטין בהמשך השבוע באלסקה, ומיד לאחר מכן לערוך פגישה משותפת עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, ופוטין . תהיה זו פגישתם הראשונה של טראמפ ופוטין מאז 2021. טראמפ הודה כי הוא "מאוכזב מאוד" מהתנהלותו של פוטין בנושא המגעים לסיום המלחמה עם אוקראינה, אך הוסיף כי הוא לא מתנה את הפגישה עמו בהסכמה למשא ומתן ישיר עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי. טראמפ הודיע כי ייפגש עם פוטין ב-15 באוגוסט באלסקה, בניסיון לשים קץ למלחמה העקובה מדם באוקראינה - שכבר מתרחשת 3 וחצי שנים.

על רקע המגעים שמוביל טראמפ, שורת מנהיגים אירופים פרסמה הצהרה משותפת שבה הביעו תמיכה ביוזמה האמריקאית, אך הדגישו כי "הדרך לשלום לא יכולה להיקבע ללא אוקראינה עצמה". בהצהרה שנחתמה על ידי נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת איטליה ג’ורג’ה מלוני, קנצלר גרמניה מרץ, ראשי ממשלות פולין ובריטניה, ונשיאי הנציבות האירופית ופינלנד, נאמר: "אנו מברכים על מאמציו של הנשיא טראמפ לעצור את ההרג באוקראינה, לסיים את מלחמת התוקפנות של רוסיה, ולהשיג שלום יציב וצודק". יחד עם זאת, המנהיגים הדגישו כי "רק גישה שמשלבת דיפלומטיה פעילה, תמיכה באוקראינה ולחץ על רוסיה תוכל להצליח". הם הוסיפו כי הם מוכנים לתמוך במאמצים אלה הן בדרכים דיפלומטיות והן בהמשך הסיוע הצבאי והכלכלי לאוקראינה". בהצהרה, הדגישו המנהיגים כי "לאוקראינה שמורה הזכות לקבוע את עתידה בעצמה". הם טענו כי משא ומתן יוכל להתרחש רק אם תהיה הפסקת אש או רגיעה משמעותית בלחימה. "הדרך לשלום לא יכולה להיקבע ללא אוקראינה - ואנו מחויבים לעיקרון שלפיו גבולות בינלאומיים אינם ניתנים לשינוי בכוח", אמרו. אירופה תהיה המרוויחה הגדולה מהפסקת אש אפשרית במלחמה באוקראינה.

• עונת הדוחות באירופה -  התוצאות הרבעוניות של חברות אירופיות עלו על ציפיות האנליסטים , בדויטשה בנק ציינו "ציפינו שהתוצאות יעלו על הערכות הקונצנזוס, אבל הרווחים היו אפילו טובים משציפינו". "עד כה 74% מהחברות במדד STOXX 600 פרסמו דוחות רבעוניים. הרווחים המצטברים היו גבוהים ב-8% מהצפוי וצמחו ב-7% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, לא כולל מגזר האנרגיה". בדויטשה בנק ציינו גם כי יותר חברות אירופאיות העלו את תחזיותיהן ברבעון זה מאשר הורידו, וכי הסכם הסחר שהוכרז לאחרונה בין האיחוד האירופי לארה"ב "אמור לתמוך במגמה זו, שכן הירידה באי הוודאות מאפשרת תיקונים נוספים כלפי מעלה". עם זאת, הם הוסיפו, החברות האירופיות כן הושפעו מפגיעה ראשונית של המכסים האמריקאים. "אנו צופים כי המכסים יעלו למניות האירופיות כ-4% בצמיחה ברווחים השנה".

• מלחמת הסחר מול שוויץ – ביום חמישי נכנסו לתוקף המכסים בגובה 39% על יבוא מהמדינה, לאחר שביקורה של הנשיאה בוושינגטון לא הצליח למנוע את רוע הגזרה. לכן בשוויץ מחפשים פתרונות יצירתיים כמו גיוסו לצוות המו"מ של נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו הנחשב מקושר וכבר זכה למחמאות מצידו של דונלד טראמפ. הקריאה לצירופו של אינפנטיני מגיעה לאחר שנשיאת המדינה ושר הכלכלה לא הצליחו בביקורם הבהול השבוע לוושינגטון למנוע את רוע הגזירה, ואף לא השיגו פגישה עם טראמפ. לפיכך, בשוויץ מנסים לחפש דרכים יצירתיות יותר כדי לפייס את טראמפ, וכך עלה הרעיון לגייס את אינפנטינו שנחשב מקושר במיוחד. בינואר הוא השתתף בטקס ההשבעה של טראמפ, ונשיא ארה"ב אף כינה אותה בעבר בשלל סופרלטיבים אופייניים, ביניהם "הוא חבר שלי", הוא ווינר" וגם "בחור מצויין". השניים אף נפגשו בחודש שעבר בגמר גביע העולם למועדונים שארגנה פיפ"א, וארה"ב מתוכננת לארח את מונדיאל 2028.

נתוני מקרו שפורסמו השבוע

גוש היורו -  צמיחה: התוצר לרבעון השני של 2025 הפתיע לטובה והצביע על קצב צמיחה שנתי של 1.4% (לעומת צפי לקצב צמיחה של 1.2%) . תעסוקה: שיעור האבטלה נותר ביוני ללא שינוי ועמד על 6.2% . אינפלציה: האינפלציה ביוני עלתה בשיעור של 0.3% (בהתאם לצפי), האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים עלתה לקצב של 2%. ריבית: הבנק המרכזי הותיר את שיעור הריבית ללא שינוי בשיעור של 2.15%.

הנתונים הכלכליים באירופה ממשיכים להציג שיפור: האינדיקאטור לפעילות הכלכלית באירופה של בלומברג היה ביולי הטוב ביותר מאז תחילת שנת 2023. המכירות הקמעונאיות ממשיכות לצמוח בקצב ריאלי יחסית גבוה ומשקפות צריכה פרטית חזקה. הפעילות הכלכלית נתמכת בעלייה בקצב גידול האשראי,  גם למגזר העסקי וגם למשקי בית. הכלכלה האירופאית צפויה להרוויח בשנת 2026 מהטלת מדיניות המכסים האמריקאית.  לפי התחזית המעודכנת של ארגון הסחר הבינלאומי מתחילת אוגוסט,  הטלת המכסים גרמה אומנם להורדת התחזית ליצוא מאירופה בשנת 2025, אך התחזית ל 2026- השתפרה מגידול של 3.3%לגידול של 4.9%  התחזית ליצוא מאסיה עודכנה כלפי מעלה ל 2025-  אך ירדה ל- . 2026

בריטניה – החלטת ריבית: הבנק המרכזי של בריטניה הוריד ביום חמישי את הריבית בפעם ה-5 תוך שנה, על רקע חששות גוברים לגבי חוזק הכלכלה הבריטית. ועדת המדיניות המוניטרית של הבנק הצביעה ברוב קולות על הפחתת הריבית הבסיסית מ-4.25% ל-4% - הרמה הנמוכה ביותר מאז מרץ 2023. ההורדה הייתה צפויה באופן נרחב בשווקים הפיננסיים, על רקע החששות גוברים מפני עלייה באבטלה ותחזית צמיחה חלשה יותר, למרות שהאינפלציה נותרה גבוה. שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, ככל הנראה תברך על הקיצוץ, לאור הלחץ הגובר על מפלגת הלייבור בנוגע לאופן שבו מנוהלת הכלכלה ושאלות גוברות בנוגע להעלאות מסים אפשריות בתקציב הסתיו.

מה צפוי השבוע ?

ביום שלישי: גוש היורו  – סקר התנאים העסקיים של המרכז האירופי למחקר כלכלי – ZEW. גרמניה – סקרי התנאים העסקיים של ZEW, העודף בחשבון השוטף. בריטניה – דו"ח התעסוקה. ביום רביעי: גרמניה וספרד – אינפלציה (עדכון סופי ליולי). ביום חמישי: גוש היורו – צמיחה, ייצור תעשייתי, השינוי במספר העובדים ברבעון 2. צרפת – אינפלציה (עדכון סופי ליולי). בריטניה – צמיחה, יבוא, יצוא, המאזן המסחרי, ייצור תעשייתי, מדד השירותים.

שווקים נוספים

• מרבית הבורסות המובילות באסיה-פסיפיק ירדו ביום שישי, למעט טוקיו, על רקע המשך הספקולציות לגבי הורדת ריבית בארה"ב בחודש הבא ובעוד המשקיעים אומדים את השפעת המכסים החדשים של ממשל טראמפ. בסיכום שבועי נרשמו עליות שערים, מדד ניקיי225 היפני עלה ב2.5%, מדד קוספי (קוריאה) עלה ב-2.9%, מדד האנג סנג (הונג קונג) עלה ב1.4% , מדד CSI300 (סין) עלה ב1.2%, מדד ASX200 (אוסטרליה) עלה ב1.7% ומנגד, מדד ניפטי (הודו) ירד ב0.8% .

• עדכונים ממלחמת הסחר

ביום חמישי נכנסו לתוקף באופן רשמי המכסים "ההדדיים" שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על שותפות הסחר של ארה"ב. זאת לאחר שבשבוע שעבר - לקראת ה-1 באוגוסט, המועד האחרון שקבע עבור החלטה על הסכמי סחר - שינה את שיעורי המכס הקודמים שהציע ודחה את המועד האחרון ל-7 באוגוסט.

"חצות!!! מיליארדי דולרים במכסים זורמים כעת לארה"ב!", כך כתב טראמפ בפלטפורמת המדיה החברתית שבבעלותו.

בין המדינות עם שיעורי המכס הגבוהים ביותר נמצאות סוריה, עליה הוטל מכס של 41% על היצוא לארה"ב, לאוס ומינאמר עם 40% מכס, ושוויץ - לאחר שלא הצליחה ברגע האחרון להגיע להסכם - עם מכס של 39%, השיעור הגבוה ביותר באירופה.

על ברזיל והודו הוטל מכס של 50%. אך בניגוד לברזיל, המכס על סחורות הודיות טרם נכנס לתוקף, וכרגע עומד על 25% ויעלה בהמשך החודש. טראמפ אמר כי המכסים שהטיל על הודו קשורים לרכישות הנפט הרוסי שביצעה.

נשיא ברזיל, לואיז אינסיו לולה דה סילבה, אמר בראיון לרויטרס כי הוא אינו מתכוון לקיים שיחות ישירות על הנושא עם טראמפ, מכיוון שהוא רואה בכך "השפלה". ממשלתו תמשיך לקיים שיחות ברמת הקבינט, אך לולה עצמו אינו ממהר להתקשר לבית הלבן. וברזיל לא מתכוונת להכריז על מכסים הדדיים, אמר.

• TSMC קיבלה פטור מהמכסים והמנייה שוברת שיאים -  בעוד ממשל טראמפ שב לקו התקיף שלו מול יבואני שבבים, חברת Taiwan Semiconductor  ענקית השבבים של טייוואן, מקבלת פטור חריג ממכסים אמריקאים. ליו צ'ין-צ'ינג, השר לפיתוח לאומי בטייוואן, הצהיר כי החברה לא תשלם את מכס ה-100% על רקע השקעות משמעותיות שביצעה בארה"ב. החברה שמובילה את תחום השבבים המתקדמים בעולם, הודיעה מוקדם יותר השנה על השקעה נוספת של 100 מיליארד $ בהקמת שלושה מפעלים, שני מתקני אריזה מתקדמים ומרכז מו"פ במדינת אריזונה, ובסך הכל ההשקעה הכוללת שלה בארה"ב עומדת על 165 מיליארד דולר. המהלך הפך אותה לשחקנית חיונית בשרשרת האספקה האמריקאית, והשיג לה, לעת עתה, פטור רגולטורי מהמכסים החדשים. החברה, ששווייה הוא כטריליון $, מהווה כמעט 40% ממשקל המדד המקומי, כך שהשפעתה על שוק ההון הטייוואני היא עצומה, ישירה ומיידית. לפי הממשלה בטאיפיי, הצמיחה הכלכלית השנתית צפויה לעמוד על 3.1%, חרף ההשלכות הפוטנציאליות של המכסים על חברות אחרות. ברבעון השני של השנה הובילה תעשיית הטכנולוגיה המקומית לזינוק של 7.96% בתוצר, הקצב הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות.

• התיירות ביפן שוברת את שיא כל הזמנים - בשנת 2024 נכנסו ליפן 36.87 מיליון תיירים עלייה של כ־47% בהשוואה לשנה הקודמת - שיא של כל הזמנים. הזינוק מגיע במסגרת מדיניות ממשלתית לעידוד התיירות כחלק מהתמודדות עם ההאטה הדמוגרפית במדינה וניסיון להחיות את הכלכלה המקומית באזורים הכפריים. ממשלת יפן הציבה יעד שאפתני של 60 מיליון תיירים בשנה עד 2030, ובמרץ 2025 הנחה ראש הממשלה שיגרו אישיבה את שרי הממשלה לגבש תוכנית פעולה מקיפה להגשמת היעד. גם ב־2025 המגמה נמשכת: בחצי השנה הראשונה כבר נרשמו כ־21.5 מיליון מבקרים, עלייה של 21% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

נתוני מקרו שפורסמו השבוע 

 סין - מדד מנהלי הרכש בשירותים של S&P Global עלה ביולי מ-50.6 ל-52.6 נק', בניגוד לצפי שיירד ל-50.4 נק'. היצוא של סין עלה בחדות ביולי, מעל לציפיות, והיבוא רשם את הקפיצה הגדולה ביותר בשנה. היצוא הסיני טיפס ביולי ב-7.2% במונחים דולריים לעומת התקופה המקבילה בשנה קודם לכן. הנתון עלה על ציפיות כלכלנים עבור גידול של 5.4%. היבוא עלה ביולי ב-4.1% לעומת שנה קודם לכן, והאיץ את ההתאוששות שהחלה ביוני אז עלה ב-1.1% - הצמיחה הראשונה מתחילת השנה. נתון היבוא הכה בציפיות כלכלנים עבור ירידה של 1.0%.

יפן - מדד מנהלי הרכש בשירותים של S&P Global עודכן ביולי (עדכון סופי) מ-53.5 ל-53.6 נק'.

הודו – מדד מנהלי הרכש בשירותים של HSBC עודכן ביולי (עדכון סופי) מ-59.8 ל-60.5 נק'.

הבנק המרכזי של הודו הודיע ביום רביעי כי הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 5.5%, לנוכח התגברות איומיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להטיל על המדינה מכסים גבוהים. המהלך, שעמד בהתאם לציפיות כלכלנים, מגיע לאחר שבפגישתו האחרונה ביוני, הבנק המרכזי קיצץ את הריבית 50 נ"ב.

מה צפוי השבוע ?

ביום שלישי : יפן – מדד המחירים ליצרן. הודו – אינפלציה. ביום רביעי: יפן – הזמנת מכונות. הודו – יבוא, יצוא, הגירעון המסחרי. ביום שישי: יפן – צמיחה, ייצור תעשייתי, ניצול גורמי הייצור. סין – מחירי הבתים, מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי, שיעור האבטלה. הודו – יתרות מט"ח.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY שעוקב אחר שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב – ובהם היורו, הין והליש"ט – נחלש השבוע ב-1%, בעקבות התגברות הציפיות לכך שהבנק הפדרלי יוריד בקרוב את הריבית בארה"ב על רקע סימני חולשה בכלכלה האמריקאית, ובשוק התעסוקה בפרט. בכך, המדד השלים ירידה של 9.5% מרמתו בתחילת השנה.
• מחירי הנפט צללו השבוע, בעקבות כניסתם לתוקף של מכסים על יבוא מעשרות משותפות הסחר של ארה"ב ברחבי העולם ועל רקע ציפיות לסיום המלחמה באוקראינה שעלו לקראת פגישה מתוכננת בין נשיא רוסיה פוטין לנשיא ארה"ב בימים הקרובים, פגישתם הראשונה מאז 2021. עפ"י דיווחים ההערכות הן כי אף צפויה פגישה משולשת עם זלנסקי, נשיא אוקראינה. בשבוע האחרון ירד מחירה של חבית נפט אמריקאי בכ-5.1% למחיר של 63.9$.
• מחיר הזהב זינק בסוף השבוע בעקבות כאוס נקודתי שמקורו בפייק ניוז. רשות המכס האמריקאית טלטלה את שוק הזהב כשהחליטה רשמית כי יוטלו מכסים על יבוא זהב לארה"ב. הכאוס הגיע בעקבות פרסום פרטים על פסיקה של שירות המכס האמריקאי לפיו על מטילי זהב של ק"ג ושל 100 אונקיות יוטלו מכסי גומלין. הפסיקה הגיעה לאחר שבית זיקוק בשוויץ ביקש הבהרות בנוגע למכסים. בעקבות ההלם הראשוני, הפער בין מחיר הזהב לחוזים העתידיים זינק אל מעל 100$, וחברות החלו להקפיא משלוחי זהב בתגובה. העליות התמתנו לאחר שהבית הלבן הבהיר כי מדובר במידע שגוי ובכוונת הממשל לפרסם בקרוב צו נשיאותי שיבהיר את מה שהוא מכנה מידע שגוי הנוגע למכסים על זהב ומוצרים ייחודיים אחרים. מיד לאחר הודעת הבית הלבן, העליות בחוזים בבורסת הסחורות בניו יורק התמתנו, ומחיר הספוט במדד הגלובלי בלונדון ירד. גם נכסים הקשורים לזהב נפלו בחדות. נזכיר כי לזהב יש תפקיד ייחודי כנכס פיננסי ומטבע גלובלי, מה שמבדיל אותו מנחושת, פלדה ואלומיניום- מתכות אחרוץ שנפגעו מהמכסים של טראמפ. בסיכום שבועי מחירה של אונקיית זהב טיפס ב-1% למחיר של 3,397.8$ לאונקיה.

אירועים ונתוני מקרו חשובים בשבוע הקרוב

ניתן לראות במערכות תומכות ייעוץ BE ו-GTO. ב- GTO נוסף הפרמטר "יומן אירועים כלכלי" (נמצא בתפריט הראשי בעמודה של "שוק") והוא כולל את פרסומי המאקרו שפורסמו וצפויים להתפרסם.

ניתן לבצע סינון (אייקון משפך) ולבחור במדינות, בקטגוריה ובחשיבות וכן לבחור טווח תאריכים.