מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• שבוע מעורב נרשם בשוקי חו"ל, ארה"ב התממשה קלות ואילו בבורסה בת"א נרשמו עליות שערים חדות. מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד בשבוע שחלף 0.2% (1.5%+ מתחילת השנה), בארה"ב – מדד S&P500 איבד 0.5% (מינוס 3.8% מתחילת השנה) ונאסד"ק 100 ירד 0.2%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 הוסיף 0.5% ובמזרח - יפן עלתה 1.8% וסין הוסיפה 2.0%. בבורסה בת"א ננעל שבוע חזק במיוחד למרות שבתחילתו נפל טיל חות'י בנתב"ג, עם עליה של 4.4% במדד ת"א 125 וזינוק של 5.8% במדד הבנקים.
• התפתחויות במלחמת הסחר - טראמפ הכריז ביום שישי על הסכם סחר ראשון שצפוי להיחתם עם בריטניה ובהמשך צפויים הסכמים עם מדינות נוספות. מדובר בחדשות טובות אך המשוכה העיקרית נותרה סין.

בחודש האחרון ראינו ירידה חדה בהיקף הסחר של ארה"ב וסין (ראו גרף בעמוד האחרון) ולנו זה מזכיר את אפקט הקורונה בקטן, כלומר פגיעה רוחבית בשרשרת הייצור העולמית ומחסור בהיצע של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים. לכן, הזמן הוא גורם קריטי. ארה"ב צריכה לחתור לסיכום מהיר עם סין כדי להחזיר את הפעילות ולצמצם נזקים.

• ארה"ב – הריבית נותרה ללא שינוי וטראמפ גידף את היו"ר - נגיד הפד פאוול ציין שהמצב הכלכלי יציב ושהאינפלציה עדיין מעל היעד. הוא הוסיף שהמדיניות הנוכחית של הפד מתאימה לאי הוודאות הנוכחית ושיש להמתין לקבלת מידע נוסף שיבהיר את השפעות מלחמת הסחר. פאוול ציין שבמקרה של סטגפלציה (שילוב של האטה כלכלית והתפתחות אינפלציונית), הפד יטפל בגורם שייראה לו כבעייתי ודחוף יותר. טראמפ צייץ לאחר הישיבה שפאוול טיפש ("FOOL") ושאין לו מושג אבל שהוא אוהב אותו מאוד.
• ישראל – השוק זינק למרות האתגרים - ברקע, המשך גידול בצריכה הפרטית וביצוא של שירותי היי-טק.
• מה צפוי השבוע? בארה"ב – ביום שלישי אינפלציה (CPI) עם צפי לל"ש על 2.4% וביום שישי סקרי אונ' מישיגן. במסגרת עונת הדוחות יפרסמו מאנדיי והרץ ביום שני, אמריקן ארמור בשלישי וסוני ברביעי. בישראל – ביום חמישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל שצפוי לעלות ב-0.6% ובעקבותיו האינפלציה השנתית צפויה להתמתן לשיעור של 3.1%. בנוסף, הפעילים ימשיכו לעקוב אחר התקדמות המו"מ בין ארה"ב למדינות שונות בנושא סחר החוץ בדגש על התקדמות בהסכם סחר בין ארה"ב לסין.

ארה"ב

• מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

אחרי שבועיים בירוק בוהק, שבוע שלילי בוול סטריט, כשמדדי הדגל יורדים במתינות וקוטעים את האופטימיות, מתוך הבנה שהסכם סחר מול סין יהיה מורכב וייקח זמן. עם זאת, עדיין יש סיבות לאופטימיות, כמו שיחות הסחר בין ארה"ב וסין שנפתחו ביום שבת בשוויץ, כוונתו של ממשל טראמפ לבטל את המגבלות על יצוא שבבים מתקדמים, המשמשים לבינה מלאכותית, שתמכה במניות הטכנולוגיה והסכם סחר מול בריטניה שהושג ביום חמישי ולווה בעליות שערים, אחרי שטראמפ צייץ: "צאו וקנו מניות עכשיו!"

מדד S&P500 ירד השבוע 0.5% ומדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס הסתפק בירידה שבועית של 0.2%, כמו  מדד הטכנולוגיה נאסד"ק 100.  מדד נאסד"ק כללי איבד השבוע 0.3% ורק מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, הצליח להראות שוב שמכסים פוגעים פחות בחברות המקומיות, עם עלייה שבועית מזערית של 0.1%.

• תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב עלו השבוע בכ-7 נ"ב, התשואה לשנתיים עלתה השבוע מ-3.82% ל-3.89% והתשואה ל-10 שנים עלתה השבוע מ-4.31% ל-4.38%. עיקר העלייה נרשם לאחר החלטת הריבית של הפד ונראה שהשוק השתכנע שהבנק הפדרלי אינו מתכוון להוריד את הריבית עד שיצליח לאמוד את השפעת המכסים על האינפלציה ועל האבטלה. במקביל, ההסתברות להורדת ריבית בישיבות הקרובות ירדה והצפי להפחתה מצטברת עד סוף השנה הצטמק השבוע מ-3.2 הפחתות ל-2.6 הפחתות ריבית. עקום התשואות עדיין בשיפוע חיובי משמעותי, של קרוב ל-50 נ"ב. הדולר שב ונחלש השבוע מול סל המטבעות המובילים.
• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

כשהחשש מפני התפרצות אינפלציונית עולה, מה יותר טוב מלהיחשף לנתוני האינפלציה כבר ביום שלישי הקרוב? J

ואגב, נתון ה-PCE שפורסם לפני ישיבת הפד התייחס לחודש מארס. דו"ח האינפלציה (CPI) שיפורסם השבוע הוא עבור חודש אפריל, כך שהוא ייתן תמונת מצב עדכנית, למה שקרה למחירים לאחר הכרזת השחרור של הנשיא טראמפ. מדד המחירים לצרכן ומדד הליבה צפויים לעלות באפריל 0.3%, כל אחד. האינפלציה השנתית צפויה להישאר 2.4%, כמו בחודש שעבר ואינפלציית הליבה צפויה להישאר 2.8%. באותו יום יפורסמו גם מדד אופטימיות העסקים הקטנים ושכר העבודה הריאלי (שעתי ושבועי). ביום חמישי יפורסמו מדד אמפייר סטייט – סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק, המכירות הקמעונאיות, מדד המחירים ליצרן, הייצור התעשייתי, שיעור ניצול גורמי הייצור ומדד בטחון הנדל"ן.  ביום שישי נתוודע לנתוני היתרי הבנייה והתחלות הבנייה, מחירי היבוא והיצוא וסקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (כולל תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה ול-5-10 שנים).  

עונת הדו"חות מגיעה לישורת האחרונה אחרי שכ-90% מהחברות במדד S&P500  פרסמו כבר את תוצאותיהן. בין הפרסומים השבוע – ביום שני: Monday, Fox Corp., Hertz. ביום רביעי: CISCO, סוני. ביום חמישי: Walmart, Applied Materials, Deere & Co..

וכמו בכל שבוע בחודשים האחרונים, ההתפתחויות בחזית מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ימשיכו לתת את הטון ולהשפיע על המסחר. ביום שבת החלו בז'נבה שבשווייץ שיחות הסחר בין משלחת סינית בהובלת סגן ראש ממשלת סין, הא ליפנג לבין משלחת אמריקנית, בהובלת שר האוצר, סקוט בסנט ונציג הסחר של ארה"ב, ג'יימיסון גריר. נשיא ארה"ב, טראמפ, הכריז ביום ראשון על התקדמות משמעותית ו"איפוס מקיף" של היחסים באופן ידידותי ובונה. דובר סיני הדגיש כי סין נותרה איתנה בהתנגדותה לשימוש לרעה במכסים על ידי ארה"ב. טראמפ ציין שהוא רוצה לראות פתיחה של סין לעסקים אמריקניים ושתיתכן הפחתת מכסים משמעותית, מ-145% ל-80%, אך מומחים מזהירים שהדרך להסכם סחר מלא עוד ארוכה והשלכות מלחמת המכסים עדיין מורגשות בשתי הכלכלות.

גם להתלקחות המחודשת בין הודו ופקיסטאן, אחרי הפיגוע של טרוריסטים מפקיסטאן ב-22 באפריל והתגובה של הודו, פוטנציאל נפיץ, שכן, מדובר בשתי מעצמות גרעיניות. בשבת הכריז נשיא ראה"ב, טראמפ, כי הושגה הפסקת אש בין הצדדים, בתיווכה של ארה"ב. כשעה לאחר ההכרזה נרשמו הפרות של הפסקת האש, בדמות ירי ארטילרי של שני הצדדים. דעיכה של הסבב הנוכחי הסכסוך תייצר אופטימיות בשווקים, אולם הסלמה מחודשת והגברת הלהבות, יעצימו את החששות במישור הביטחוני הגיאופוליטי.

• מדיניות מוניטרית

ישיבת המדיניות של הפד לא הביאה איתה הפתעה והריבית נותרה לל"ש בטווח 4.50%-4.25%, אך להודעת הריבית צורפה אזהרה – גדלו הסיכונים לאבטלה גבוהה יותר ולאינפלציה גבוהה יותר, כלומר לשני היעדים שבאחריותו של הבנק המרכזי ("המנדט הכפול").

בעצם, הפד מזהיר שהמנדט הכפול נמצא בקונפליקט (טיפול ביעד האינפלציה, כלומר ריבית גבוהה, יגדיל את האבטלה ומאידך, טיפול ביעד התעסוקה, כלומר הורדת ריבית, יעלה עוד יותר את האינפלציה) והדילמה היא לאיזה מהיעדים להקדיש יותר תשומת לב.  יו"ר הפד, פאוול, אמר שאי אפשר לדעת איזה יעד דורש טיפול דחוף יותר, עד שהשפעות המכסים יתבהרו יותר. בכל מקרה, לדבריו, הפד ממוקם טוב בעמדת המתנה, כשהריבית הנוכחית נאותה ואין צורך בשינוי דחוף, שכן, הכלכלה עדיין משדרת חוסן.

בעצם, המסר של הפד בישיבה הינו שהוא בעמדת המתנה והריבית הנוכחית משרתת את המטרה. העיתונאים ניסו לגשש מה התחזיות של הפד ונענו שתחזית (SEP) תתפרסם רק בתום הישיבה הבאה ובינתיים חוסר הודאות לגבי התחזית גדל מאוד. העיתונאים ניסו לקבל רמות של אינפלציה ואבטלה, שכשנגיע אליהן הפד יגיב ולא קיבלו. הם שאלו איך משפיעה הביקורת של טראמפ על החלטות הפד ונענו שהיא אינה משפיעה כלל.

נראה שההחלטיות והנחישות שהפגין יו"ר הפד התקבלו באופן חיובי. הנשיא טראמפ לא התאפק, וכצפוי הוא צייץ לאחר הישיבה ש"הוא מאוד מחבב את ג'רום פאוול, אולם אדון "מאוחר מדי" הוא שוטה שאינו מבין דבר! מחירי האנרגיה והמזון ירדו וכמעט שאין אינפלציה. הכסף מהמכסים זורם לאמריקה – בדיוק ההיפך מ"מאוחר מדי"! תיהנו!"

למרות זאת, תשואות האג"ח עלו משמעותית לאחר הישיבה (בכ-10-11 נ"ב) וההסתברות להפחתת ריבית קרובה ירדה בחדות. ההסתברות להורדת ריבית (של 25 נ"ב) בישיבה ב-18 ביוני הגלומה בחוזי ה-SWAP ירדה השבוע מ-38% ל-17% בלבד והשוק תומך בהמתנה של הפד, עקב חשש מעלייה משמעותית של האינפלציה. הצפי המצטבר להפחתה ראשונה בישיבה שאחריה, בחודש יולי צנח השבוע מ-107% ל-69% בלבד והצפי המצטבר להפחתות ריבית עד סוף 2025 ירד מ-80 נ"ב (כ-3.2 הפחתות ריבית) ל-66 נ"ב בלבד (כ-2.6 הפחתות ריבית).

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

שבוע המסחר החולף סיפק אתנחתא מסוימת בין השבוע שלפניו, שסיפק לנו את נתוני הצמיחה, אינפלציית ה-PCE ודו"ח התעסוקה, לבין השבוע הקרוב, שבו נתוודע לאינפלציית ה-CPI, מדד המחירים ליצרן, הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות. נתוני המקרו שפורסמו היו דלילים ומהם נציין את החשובים - מדד מנהלי הרכש של S&P Global במגזר השירותים (קריאה סופית לאפריל) עודכן מ-51.4 ל-50.8 נק' (צפי 51.2 נק').           

מדד מנהלי הרכש של ISM בשירותים עלה באפריל מ-50.8 ל-51.6 נק' (צפי 50.2 נק'). רכיב המחירים ששולמו, בלט כשזינק מ-60.9 נק' ל-65.1 נק' (צפי 61.4 נק'). סעיף ההזמנות החדשות עלה מ-50.4 ל-52.3 נק' (צפי 50.3 נק') ורכיב התעסוקה עלו מעט, מ-46.2 ל-49.0 נק', אך הוא עדיין במגמת התכווצות. תביעות האבטלה החדשות ירדו השבוע ל-228 אלף, פחות מ-241 אלף בשבוע הקודם, (רמה חריגה בחודשים האחרונים) וצפי ל-230 אלף.

הגירעון המסחרי של ארה"ב במארס – 140.5 מיליארד $, יותר מ-123.2 מיליארד $ בפברואר וצפי ל-137.2 מיליארד $. האשראי הצרכני גדל במארס ל-10.17 מיליארד $, יותר מצפי ל-9.39 מיליארד $. הפריון ירד ברבעון הראשון ב-0.8%, כצפוי ואילו עלות יחידת עבודה ברבעון הראשון עלתה ב-5.7% (צפי 5.1%). המכירות הסיטונאיות גדלו במארס ב-0.6%, פחות מצפי ל-0.9%. תחזית האינפלציה לשנה של שלוחת הפד בניו יורק עלתה מעט באפריל,

מ-3.58% ל-3.63%.

• עונת הדו"חות

451 מהחברות במדד S&P500 (כ-90%) כבר פרסמו את תוצאותיהן. 71% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-0.8% בממוצע. 81% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-8.3% בממוצע. בנוסף, 72% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-4.2% בממוצע. 70% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, בשיעור מרשים של 12.3% בממוצע.

ישראל

שבוע המסחר האחרון הסתיים בעליות חדות במנותק מההחרפה בלחימה בדרום, ומהחרם האווירי של חברות התעופה הזרות על ישראל לאחר פגיעת הטיל החות'י בנתב"ג בשבוע שעבר. הניתוק של שוק המניות והתחזקות השקל במקביל מצביעים על רגישות נמוכה להתרחשויות בזירה הביטחונית –פוליטית.

בסיכום שבועי, מדדי הדגל, ת"א 35 ו-125 זינקו 4.7% (לשיא) ו-4.4% בהתאמה וכל המדדים הענפיים עלו. בלט במיוחד מדד הבנקים שקפץ 5.8% לשיא כל הזמנים, והשלים עליה של יותר מ-25% מתחילת השנה, ומיד אחריו מדד רשתות השיווק עם עליה של 5.4% (17% YTD). בשוק החוב נרשמה מגמה מעורבת עם יתרון לחוב שאינו צמוד והשקל התחזק.

בשוק המט"ח המקומי, היורו והדולר נחלשו מול השקל בשבוע האחרון ב-1.9% ו-1.2% בהתאמה.

בשוק האג"ח המקומי נרשמה מגמה מעורבת. מדדי התל גוב בעלי המח"מ הארוך נסחרו בירידות שערים והתשואות עלו. תשואת האג"ח הממשלתית הגנרית ל-10 שנים עלתה בכ-13 נ"ב לכ- 4.45%.

• סקר הערכות עסקים של הלמ"ס מראה שמלחמת הסחר ועלייה במתח הביטחוני בישראל לא השפיעו משמעותית על פעילות המגזר העסקי או על הציפיות שלו ובכל הענפים, מלבד במלונאות, נמשכת התרחבות בפעילות. הסקר העלה בנוסף כי שיעור החברות בענפי השירותים שצופות עליות מחירים נמצא ברמות שיא של עשור, והשבוע כשיפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, מעניין אם ממצאי הסקר יבואו לידי ביטוי במחירי השירותים.
• הצריכה הפרטית ממשיכה להתחזק- הרבעון הראשון של 2025 הצביע על גידול ברכישות בכרטיסי אשראי לעומת הרבעון הקודם, אולם מנגד, נרשמה ירידה בפדיון רשתות השיווק, והפער מוסבר ככל הנראה בכך שצרכנים רכשו יותר שירותים מאשר מוצרים ברשתות השיווק. במיוחד עלו ההוצאות על טיסות, תיירות ואירוח, והביקוש החזק לשירותים מסביר מדוע שיא של חברות מענפי השירותים מדווחות על ציפיות לעליית מחירים בסקר העסקים בסעיף הקודם.
• ייצוא שירותי ההייטק עלה ב-5% בחודשים דצמבר-פברואר לעומת שלושת החודשים שקדמו להם, ובקצב שנתי של 22%. גם סכום הגיוסים של חברות ההייטק עלה באפריל ומתחילת השנה לעומת הגיוסים באותה תקופה אשתקד. מגמות אלו תמכו בהתחזקות השקל.
• אינפלציה וריבית –חברות המזון הגדולות הודיעו על העלאות מחירים, וקיימת ציפייה לעליית מחירים בענפי המסחר והשירותים, אך פחות בתעשייה.

קצב האינפלציה בשנה הקרובה תלוי במגמות בשוק העבודה ההדוק, לצד מגבלת המחסור בעובדים, אשר תומכים בלחצי שכר ועליות מחירים. כמו כן, השפעת מלחמת הסחר עדיין לא באה לידי ביטוי בנתוני הביקוש וההיצע בסחר החוץ. בנק ישראל יצטרך לשקול את מדיניותו המוניטרית ואת כיוון הריבית, תוך שקלול המגבלות בשוק העבודה, שמירה על יציבות מחירים וצמיחת המשק.  

אירופה

• בורסות אירופה ננעלו בשישי בעליות שערים ובסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת. מדד פוטסי 100 הבריטי ננעל בירידה שבועית של 0.5% למרות החתימה על הסכם הסחר עם ארה"ב ומנגד, בורסת פרנקפורט (DAX) שברה שיא, ומחקה את כל הנפילות בעקבות מלחמת הסחר.

שווקים נוספים

• מרבית השווקים באסיה סיימו את שבוע המסחר האחרון בעליות שערים לקראת תחילת השיחות בין סין לארה"ב בנוגע לסחר בשבת. מדד המניות של סין היבשתית קפץ ב-2%, מדד ניקיי 225 ביפן הוסיף 1.8%, בהונג קונג עלה האנג סאנג 1.6% ואילו מדד המניות באוסטרליה נסוג 0.1%. מדד המניות KSE-100, מדד המניות של פקיסטן, בלט לשלילה בצל המהלומות בינה לבין הודו ודיווחים אודות הפסקת אש שברירית, לאחר שצנח 5.8%, בעוד מדד ניפטי 50 ההודי איבד מערכו "רק" 4% הודות לעלייה במניות סקטור הביטחון.
• התפתחויות אחרונות במלחמת הסחר – הנשיא טראמפ כתב הלילה כי הפגישה עם סין בשוויץ הייתה "מאוד טובה" וכי הושגה התקדמות גדולה. לפי טראמפ, וושינגטון עשויה להפחית את המכסים על סין לרמה של  80%. השיחות בין שתי המדינות מתקיימות לראשונה באופן רשמי מאז הודיע טראמפ על הטלתם של המכסים על סין ויתר המדינות ב-2 לאפריל, "יום השחרור", ומתנהלות כעת בדרגים נמוכים יותר ככל הנראה בשל החשש ממורכבותן, ותחת חשאיות מלאה, והן צפויות להימשך גם היום.

בחודש האחרון אנחנו רואים ירידה חדה בהיקף הסחר של ארה"ב וסין (ראו גרף בעמוד האחרון) שהיא שותפת הסחר השלישית בגודלה מול ארה"ב. לנו זה מזכיר את אפקט הקורונה בקטן, כלומר פגיעה רוחבית בשרשרת הייצור העולמית ומחסור בהיצע של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים והזמן הוא גורם קריטי. כרגע, מפעלים וקמעונאים שונים ברחבי ארה"ב עדיין חיים על מלאים שעשויים להספיק לתקופה מסוימת, אבל השעון מתקתק. לכן ארה"ב צריכה לחתור לסיכום מהיר עם סין כדי להחזיר את הפעילות ולצמצם נזקים. ככל שארה"ב וסין לא יגיעו להסכמות בתוך מספר שבועות, הסיכון שנראה סטגפלציה בארה"ב (כלומר שילוב של האטה כלכלית והתפתחות אינפלציונית) יהפוך למשמעותי יותר.

נתוני מאקרו חשובים שפורסמו השבוע:  

• בסין- היצוא זינק בשנה האחרונה שהסתיימה באפריל בעליה של 8.1% במונחים דולריים לאחר עליה של 12.4% בחודש הקודם, גבוה משמעותית מהצפי, על רקע זינוק במשלוחים למדינות דר' מז' אסיה, וקיזז את הירידה הגדולה במשלוחים לארה"ב (21%) עם כניסתם לתוקף של המכסים בחודש שעבר, בעוד שהיבוא מארה"ב ירד בכמעט 14% עפ"י נתוני המכס הרשמיים. לעומת זאת, היבוא קטן בשנה האחרונה ב-0.2%, פחות מצפי ירידה של 6%. מדד מחירי היצרנים ירד בשנה האחרונה ב-2.7% בדומה לצפי, והאינפלציה השנתית ירדה ב-0.1% בדומה לחודש מרץ והצפי.

מטבעות וסחורות

• • מדד הדולר DXY, הבוחן את איתנות הדולר האמריקאי מול מטבעות 6 שותפות הסחר העיקריות, עלה ב-0.3% בסיכום שבועי, מ-100.04 נק' ל-100.34 נק', אולם נחלש ב-7.5% מרמתו בתחילת השנה.
  • השקל מתחזק –השקל ממשיך להתחזק למרות ההסלמה בדרום והנתק האווירי שנכפה, בעקבות פגיעת הטיל החות'י בנתב"ג בשבוע הקודם. שערו היציג של הדולר נחלש השבוע ב-1.2% ל-3.569 ₪ ל-$, והיורו נחלש השבוע ב-1.9% מול השקל ושערו היציג נקבע על 4.013 ₪ ליורו.
  • דעיכת מלחמת הסחר משפיעה לטובה על שוק הנפט – בתום שבועיים רצופים של ירידות במחיר הנפט, מחירה של חבית נפט אמריקאי (WTI) טיפס השבוע ב-4.7% למחיר של 61$, על רקע סיכום אודות הסכם סחר בין ארה"ב לבריטניה ומו"מ בין ארה"ב לסין- שתי צרכניות הנפט הגדולות ביותר בעולם. מתחילת השנה וביתר שאת מאז פרסם טראמפ את תכנית המכסים, צנחו מחירי הנפט בכ-15%. מכך ניתן לראות כי התמתנות במלחמת הסחר ממתנת את החששות מירידה בצריכה העולמית ותומכת במחיר הנפט, ומנגד, התחממות בזירה זו מעלה אותן, וזאת בנוסף להחלטות ארגון אופק פלוס, להגדלה/הגבלה של התפוקות אשר להן השפעה משלהן.
  • מחיר הזהב עלה שוב – נכס המקלט הפופולרי, אשר קבע שיא היסטורי, סביב 3,500 $ לאונקיה לפני כ-3 שבועות, סגר את השבוע הטוב מזה חודש, לאחר שעלה השבוע 2.6% ומחירו נסגר על כ- 3,325 $ לאונקיה. מתחילת השנה עלה מחיר הזהב ב-26.7%.