מרכז ההשקעות

נקודות עיקריות

• שבוע המסחר בוול סטריט ננעל בירידות כשברקע החרפת מסרים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנוגע למכסים על שותפות סחר מהותיות כגון קנדה ואירופה. ת"א נעלה שבוע חיובי נוסף.
• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד ב- 0.3% בשבוע שחלף (+10.7% מתחילת השנה). בארה"ב – מדד S&P500 איבד 0.3% (6.4%+ מתחילת השנה) ודאו ג'ונס השיל 1% (+4.3% מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 זינק 1.8% (+10.0% מתחילת השנה) ובמזרח - יפן ירדה 0.6% ואילו סין עלתה ב-0.8%. בבורסה בת"א, מדד ת"א 125 עלה 0.6% (+28.7% מתחילת השנה), ת"א בנקים עלה 1.1% (+47.5% מתחילת השנה) ואילו ת"א נדל"ן השיל כ-1.2% (+18.8% מתחילת השנה).
• ישראל: פחד גבהים (1) – לאחר עליות קלות בשבוע שעבר, שיאים חדשים וריבית שנותרה ללא שינוי, שבוע המסחר הנוכחי נפתח בירידות חדות כשברקע איומי טראמפ על הטלת מכסים ודיווחים לפיהם אין התקדמות במו"מ מול חמאס לגבי עסקת חטופים והפסקת אש בעזה.
• ארה"ב: פחד גבהים (2) - אחרי 3 שבועות ירוקים ומדדים שעלו לרמות שיא היסטוריות, קיבלנו שבוע אדום על רקע הסלמה  במלחמת הסחר והערכות שצמיחת הרווחים בעונת הדו"חות החדשה תהיה חלשה יחסית.
• שוק הקריפטו לוהט: פחד גבהים (3) – מחיר הביטקוין, המטבע הדיגיטלי הפופולרי בעולם, עלה למחיר שיא של 8 אלף דולר ולשווי שוק כולל של כ- 2.34 טריליון $.   
• מה צפוי השבוע? בארה"ב – מבחינת נתוני מקרו, ביום שלישי יפורסמו נתוני אינפלציה (CPI) והצפי לעליה באינפלציה השנתית מ-2.6% ל-2.8%. בנוסף, צפוי שבוע חשוב בעונת הדוחות הכספיים עם פרסומים של הבנקים הגדולים בימים שלישי ורביעי וחברות משמעותיות נוספות כגון ASML (ברביעי) ו-TSMC ונטפליקס (בחמישי).

     בישראל – ההתפתחויות הגיאופוליטיות ועתיד המו"מ מול חמאס צפויים להישאר במוקד.

ארה"ב

• מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

אחרי 3 שבועות בירוק, ששלחו את המדדים בוול סטריט לרמות שיא היסטוריות, קיבלנו שבוע אדום, על רקע חשש מהשלכות ההסלמה שראינו בסוף השבוע במלחמת הסחר והערכות שצמיחת הרווחים בעונת הדו"חות החדשה, שנפתחת בימים אלה, תהיה נמוכה בהשוואה לרבעונים האחרונים.

הנשיא טראמפ הודיע שהוא מתכוון להטיל מכסים בשיעור של 35% על מרבית היבוא מקנדה, החל מ-1 באוגוסט. המכס על ברזיל צפוי לעמוד על שיעור גבוה במיוחד של 50% ומכס בשיעור דומה יוטל על יבוא הנחושת לארה"ב. האיחוד האירופי, שנמצא במגעים מתקדמים עם ארה"ב, עשוי לשלם מכס בשיעור של 30%, אם השיחות לא יבשילו לכדי הסכם עד 1 באוגוסט. ככלל, טראמפ הודיע שהוא שוקל להעלות את המכסים הגורפים שהטיל על כל היבוא לארה"ב, לשיעור של 20%-15%, לעומת 10% כעת.

המסחר בוול סטריט ננעל ביום שישי בירידות, שחתמו, כאמור, שבוע שלילי ומדדי המניות בוול סטריט נסוגו מרמות השיא. בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 ירד 0.3%, בדומה למדדי הטכנולוגיה, כשמדד נאסד"ק 100 ירד השבוע 0.4% ומדד נאסד"ק כללי ירד 0.1%. בלטו באדום השבוע, מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס שירד 1.0%, ומדד המניות הקטנות, ראסל 2000, שירד במהלך השבוע ב-0.6%.

• תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב עלו בסוף השבוע וגם הדולר, ששינה כיוון, התחזק השבוע בכ-0.7% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב. התשואה לשנתיים רשמה עלייה מינורית בסיכום שבועי, של כחצי נקודת בסיס, מ-3.88% ל-3.885% והתשואה ל-10 שנים עלתה בסיכום שבועי ב-6 נ"ב מ-4.35% ל-4.41%.

ההסתברות להורדת ריבית בישיבות הקרובות, המגולמת בחוזי ה-SWAP, שירדה באופן חד לאחר דו"ח התעסוקה, מתייצבת על כשתי הפחתות ריבית עד סוף השנה, בדומה לתחזית האחרונה של הפד. ההסתברות להפחתת ריבית בישיבת הפד הקרובה, ב-30 ביולי נותרה אפסית (פחות מ-7%). ההסתברות להפחתה ראשונה ב-17 בספטמבר ירדה מעט השבוע מכ-73% ל-70% וגם הצפי המצטבר עד סוף השנה ירד מעט מ-54 נ"ב (2.16 הורדות ריבית) ל-50 נ"ב, 2 הפחתות ריבית בלבד.

• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

המשקיעים ממתינים לנתוני האינפלציה (CPI) ואינפלציית הליבה (Core CPI), שישוחררו ביום שלישי, בשעה 15:30. מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ביוני ב-0.3% (לעומת 0.1% במאי) והאינפלציה השנתית צפויה לטפס מ-2.4% ל-2.6%. גם מדד הליבה צפוי לעלות ביוני ב-0.3% (שיא חודשי מאז ינואר), ואינפלציית הליבה השנתית, שאומדת את האינפלציה הבסיסית, צפויה לעלות מ-2.8% ל-2.9%. התחזית היא שנראה בעיקר עלייה במחירי הסחורות, כשיותר ויותר חברות מגלגלות בהדרגה, מכסי יבוא גבוהים יותר. 

למחרת, יום רביעי, יפורסם מדד המחירים ליצרן (PPI) והוא יאפשר לנו לקבל זווית נוספת של רמות המחירים בארה"ב, הפעם של המחירים הסיטונאיים. הצפי הוא לעלייה של 0.2%, לעומת עלייה של 0.1% בחודש שעבר. הנתון השנתי צפוי לרדת מעט, מ-2.6% ל-2.5%. באותו יום יפורסמו נתוני הייצור התעשייתי והם צפויים להראות שיפור קל לעומת החודש שעבר (עלייה של 0.1% לעומת ירידה של 0.2%). ביום חמישי נקבל את נתוני המכירות הקמעונאיות (צפי לעלייה של 0.1% לעומת ירידה של 0.9% בחודש שעבר), את מחירי היבוא והיצוא ואת מדד בטחון הנדל"ן, שמראה את הסנטימנט של הקבלנים כלפי הענף. עוד יפורסם הנתון השבועי של תביעות האבטלה החדשות – לאחר ירידה ל-227 אלף בשבוע החולף ו-4 שבועות חזקים, צפוי הנתון להראות 233 אלף מובטלים חדשים.

ביום שישי יתקבל אומדן ראשוני לחודש יולי של מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, שצפוי לעלות מעט מ-60.7 ל-61.4 נק'. נזכיר שרוב מדדי הסנטימנט חזרו לעלות בשבועות האחרונים. תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה, המתפרסמת באותו מעמד, צפויה לרדת מעט מ-5% ל-4.9%.

נתונים נוספים שיפורסמו השבוע – ביום שלישי – השכר הריאלי הממוצע (שעתי ושבועי), מדד אמפייר סטייט – סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק. ביום רביעי –שיעור ניצול גורמי הייצור. ביום חמישי – המלאים העסקיים וביום שישי המספרים של היתרי הבנייה והתחלות הבנייה.

ביום רביעי בשעה 9 בערב יתפרסם הספר הבז', הדו"ח התקופתי שמתאר את ההתפתחויות הכלכליות ב-12 המחוזות של הבנק הפדרלי, שישמש חומר גלם לקראת ישיבת ה-FOMC  הקרובה, שתתקיים ב-29-30 ביולי.

עונת הדו"חות החדשה נפתחה וכתמיד, הבנקים הגדולים נמצאים במוקד בשבוע הראשון. בעיטת הפתיחה שייכת לדלתא איירליינס, שדיווחה ביום חמישי האחרון תוצאות חזקות וזינקה בכ-12%, פתיחה נפלאה לעונה ללא ספק אולם עיני האנליסטים נשואות אל וולס פארגו, JPMorgan Chase, בלאקרוק וסיטי, שיפרסמו את תוצאותיהם ביום שלישי ואל בנק אוף אמריקה, מורגן סטנלי וגולדמן זאקס שיחשפו את ביצועיהם ביום רביעי.

חברות מעניינות נוספות שיפרסמו השבוע – רביעי – ASML, ג'ונסון&ג'ונסון, יונייטד איירליינס, Alcoa. חמישי – TSMC, פפסיקו, נטפליקס (אחרי המסחר). שישי – 3M, אמריקן אקספרס, צ'ארלס שוואב.

ושימו לב – אנליסטים הורידו את תחזית צמיחת הרווחים הממוצעת ברבעון הקרוב, של החברות הכלולות במדד S&P500 לכ-4.9% בלבד, לעומת 14%-13% בשני הרבעונים הקודמים. ירידה ברווחיות עלולה להוביל לירידות, אולם הנמכת תחזיות מעלה את הסיכוי לנפץ אותן ותרחיש כזה עשוי להוריד את המכפיל החזוי ולתמוך בביצועי השווקים.

לקראת סוף השבוע ינאמו שני בכירים בפד – אור ליום רביעי, בשעה 02:45 נאום של לורי לוגן, נגידת הפד של דאלאס, על הכלכלה והמדיניות המוניטרית ולמחרת בשעה 00:30 ינאם נגיד הפד של ניו יורק, ג'ון וויליאמס, בנושא התחזית הכלכלית.

יש לשים לב שאלה שני הנאומים האחרונים לפני ישיבת ה-FOMC הקרובה, שכן, כידוע, בעשרת הימים שלפני הודעת הריבית נוקטים בכירי הפד "דממת אלחוט", ע"מ שלא לייצר ציפיות שעלולות להשפיע על הדיונים בישיבה.

• האירועים הגיאופוליטיים ימשיכו לתת את הטון גם השבוע:
• טראמפ נתן בעצם ארכה להגיע להסכמים עד תחילת אוגוסט – עם זאת, מכסים גבוהים על שותפות סחר מובילות כמו יפן, מקסיקו, קנדה והאיחוד האירופי עלולים להביא שוב לחוסר יציבות בשווקים. בנוסף, מדיניותו הבלתי נלאית של הנשיא מתחילה לעייף את המשקיעים ולייצר תופעה של "עייפות סחר". בסופו של דבר, השוק מתמחר התכנסות למכסים נמוכים משמעותית ממה שהוצג ב-2 באפריל שתאפשר המשך עליות בשווקים. משבר פוטנציאלי עלול לטרוף את הקלפים.
• הצמד טראמפוטין עולה על מסלול התנגשות – טראמפ, שפעל מאז כניסתו לבית הלבן לפיוס מול מוסקבה, חש אכזבה מפוטין והדבר ניכר בשינוי בגישתו כלפי המלחמה באוקראינה. בקונגרס מדברים על קידום הצעת חוק להטלת מכסים של 500% על מדינות שרוכשות גז, נפט ואוראניום מרוסיה. מחר צפוי טראמפ להשמיע הצהרה בנושא. החרפת היחסים בין המעצמות, ככל שתחול, עלולה להכניס מימד נוסף של אי ודאות לשווקים.  

• מדיניות מוניטרית

פרוטוקול ישיבת המדיניות האחרונה של הפד, שהתקיימה באמצע יוני, פורסם ביום רביעי בערב והוא חשף שבכירי הבנק חלוקים בתחזיות הריבית שלהם, על רקע הבדלים בהערכותיהם בדבר השפעת המכסים על האינפלציה. חלק מהמשתתפים בישיבה טענו שהמכסים יביאו לעליית מחירים חד פעמית ולא תהיה להם השפעה מתמשכת על האינפלציה. מנגד, קבוצה גדולה יותר של בכירים סבורה כי קיים סיכון שלמכסים תהיה השפעה עיקשת יותר על האינפלציה. וקיים חוסר ודאות ניכר לגבי עיתוי, היקף ומשך השפעתם האפשרית. זאת, בשל המשך ההתפתחויות במדיניות הסחר ובחוק התקציב וסיכונים גיאופוליטיים מתמשכים.

כזכור, הריבית נותרה לל"ש (לא במפתיע) בטווח של 4.50%-4.25%, בפעם הרביעית ברציפות ובמקביל, הבנק הפדרלי פרסם את העדכון הרבעוני של תחזיותיו (SEP = Summary of Economic Projections) והמספרים חשפו את דאגתו מפני התכנסות לכיוון של סטגפלציה – האטה כלכלית המלווה בהתפרצות אינפלציונית.

ביום רביעי הקרוב יפורסם הספר הבז' – הדו"ח התקופתי שמרכז את השינויים בפעילות הכלכלית מאז ישיבה הקודמת של הפד, ע"מ לספק דיונים לקראת הישיבה הקרובה (הוא מתפרסם תמיד בדיוק שבועיים לפני הודעת הריבית הבאה). נזכיר שמחד ראינו החודש נתונים שליליים, כמו ירידה של 0.5% בצמיחה ברבעון הראשון ועלייה של האינפלציה (כשגם נתון ה-CPI שיפורסם בעוד יומיים צפוי להראות עלייה באינפלציה) ומאידך, קיבלנו דו"ח תעסוקה חזק שאותת על חוסנה של הכלכלה הגדולה בעולם ועודד את השווקים, כשבמקביל הציפיות להורדת ריבית כבר בסוף החודש התפוגגו.

בינתיים, תחזית הפד (2 הפחתות עד סוף השנה) וחוזי ה-SWAP מתמחרים הורדת ריבית ראשונה רק בספטמבר וגם כאן, ירדנו משמעותית מהסתברות של 100% שראינו קודם לכ-70% בלבד.

ומעל כל אלה, אי אפשר להתעלם מדיווחים בימים האחרונים בתקשורת האמריקנית, על כך שהממשל של טראמפ מגביר את הלחץ על יו"ר הפד, ג'רום פאוול, לפרוש מתפקידו. אחרי שטראמפ כינה את פאוול בכל כינוי גנאי אפשרי ע"מ שזה יוריד את הריבית, פאוול ספג בסוף השבוע ביקורת ממנהל משרד ניהול התקציב, ראסל ווייט, שטען שפאוול ניהל בצורה גרועה את הפד ובנוסף, הטעה את הקונגרס בנוגע ל"שיפוץ ראוותני" של המטה. נראה שבממשל מנסים להכשיר את הקרקע לניסיון הדחה של היו"ר לפני המועד לסיום כהונתו, במאי 2026.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

שבוע המסחר החולף סיפק אתנחתא מסוימת בין השבוע שלפניו, שסיפק לנו את דו"ח התעסוקה החזק, לבין השבוע הקרוב, שבו נתוודע לאינפלציית ה-CPI, מדד המחירים ליצרן, הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות.

נתוני המקרו שפורסמו בשבוע החולף היו דלילים. מדד אופטימיות העסקים הקטנים ירד מעט ביוני מ-98.8 ל-98.6 נק' כצפוי. האשראי הצרכני צנח במאי ל-5.1 מיליארד $, לעומת 16.9 מיליארד $ בחודש שעבר וצפי ל-10.5 מיליארד $. המכירות הסיטונאיות ירדו במאי ב-0.3%, לעומת צפי שיעלו ב-0.2%.

תחזית האינפלציה לשנה של שלוחת הפד בניו יורק ירדה ביוני, מ-3.20% ל-3.02%, מתחת לצפי ל-3.13%.

תביעות האבטלה החדשות ירדו השבוע ל-227 אלף, פחות מ-232 אלף בשבוע הקודם וצפי ל-235 אלף. זה שבוע רביעי ברציפות של ירידה במספר המובטלים החדשים בארה"ב. הגירעון בתקציב האוצר של ארה"ב (71.0 מיליארד $ בחודש מאי), הפך לעודף של 27.0 מיליארד $ ביוני, בעקבות הכנסות שנבעו מהמכסים  החדשים, זאת בניגוד לצפי לגירעון של כ-30 מיליארד $.

ישראל

• הבורסה המקומית סיימה את שבוע המסחר האחרון בעליות שערים במרבית המדדים. רצף האירועים הגיאופוליטיים מאז המערכה מול איראן וחזיתות נוספות, כמו גם התקוות להתקדמות השיחות לקראת הפסקת אש בעזה ומתווה אפשרי לשחרור החטופים, תמך בהמשך המומנטום החיובי בשוקי המניות, האג"ח והמטבע המקומי ומדדי הדגל שברו פעמיים את שיא כל הזמנים. בשבוע שחלף מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על 3.5 מיליארד שקלים, רמה גבוהה ויציבה.

בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 עלה בכ0.8% ומדד ת"א 125 עלה בכ-0.6% (28.7% מתחילת שנה), מדד הבנקים עלה בכ-1.1% (47.5% מתחילת שנה) ומדד ת"א ביטוח זינק בכ-6.9% (94.7% מתחילת השנה).

בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק מול הדולר ומול היורו (3.334 ₪ לדולר ו-3.896 ₪ ליורו בהתאמה).

בשוק האג"ח המקומי - בשוק האג"ח הממשלתי, נרשמה מגמה חיובית, בעיקר בצמודים. באג"ח השקליות, בדגש על הארוכות, נרשמו ירידות, והתשואות טיפסו. התשואה ל-10 שנים עלתה ב-9 נ"ב לרמה של כ-4.23%.

• החלטת הריבית של בנק ישראל, בפעם ה-12 בנק ישראל הותיר את הריבית לל"ש. החלטת הבנק להשאיר את הריבית ברמה של 4.5% הוסברה לאור חשש מפני האצה באינפלציה כתוצאה מגל ביקושים עם סיום המלחמה. כמו כן, האינפלציה טרם הגיעה ליעד ובהסתכלות קדימה, ההתרחבות בביקושים תהיה גבוהה מהתמתנות מגבלות ההיצע בשוק העבודה ותגביר בכך את הלחץ האינפלציוני. היום גם גורמים משמעותיים שתמכו בהורדה כגון הייסוף החד בשקל והצפי לשיפור במצב הגיאופוליטי של ישראל. לגבי הצמיחה, קצב הצמיחה ברבעון הראשון (3.7%) עדיין נמוך מקו המגמה של 4% ונובע ממגבלות ההיצע. לגבי שוק העבודה, עדיין הדוק וקצב עליית השכר גבוה יחסית. בענף הבינוי, הנגיד הביע חשש בעיקר מהעלייה הצפויה במחירי השכירות באזורים שנפגעו.

לגבי התחזית להמשך, התוצר יצמח ב-3.3% ב-2025 (במקום 3.5% בתחזית הקודמת) וב- 4.6% ב-2026 (במקום 4%). קצב האינפלציה ב-2025 צפוי לעמוד על 2.6%, שנה קדימה על 2.2% ועל 2% ב-2026 (עודכן מ-2.2% באפריל). לגבי הגירעון, הוא צפוי להגיע ל-4.9% (במקום 4.2%) בתום השנה ול-4.2% ב- 2026 (במקום 2.9%). יחס החוב תוצר צפוי לעמוד על 70% בסוף 2025 ו-71% ב-2026, גבוה מעט בהשוואה לחזית הקודמת.

בסיכום הנגיד הדגיש כי יציבות המחירים היא תנאי לכלכלה צומחת ותקינה, וכי האינפלציה פוגעת במיוחד בשכבות החלשות. "אי הוודאות הגיאופוליטית והכלכלית בישראל עודנה ברמה גבוהה מאוד", "ויש צורך בתמונה בהירה יותר של המגמות הכלכליות ושל התכנסות האינפלציה לתוך היעד".

• מודי'ס הותירה את דירוג האשראי של ישראל לל"ש ברמה של Baa1 עם תחזית שלילית. החברה הסבירה כי הסטטוס של ישראל עלול להיפגע אם העימות עם איראן וזירות נוספות יחודש. בנוסף, היא צופה כי יחס החוב תוצר יזנק לרמה של 75%, לעומת תחזיתה הקודמת שעמדה על 70% לפני המערכה מול איראן.
• הכנסות המדינה בחודש יוני צמחו למרות המצב הביטחוני - הסתכמו בכ־35.6 מיליארד ש"ח, והביאו את סך ההכנסות במחצית הראשונה של השנה לכ־276 מיליארד ש"ח, עלייה של 16.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. העלייה מגיעה בעיקר מהכנסות ממסים ישירים.
• הגירעון החודשי של הממשלה ביוני עמד על כ־16.4 מיליארד ש"ח – מעט גבוה יותר מהסך אשתקד (15.4 מיליארד). מתחילת השנה נצבר גירעון של 31.8 מיליארד שקל, לעומת 63.5 מיליארד בתקופה המקבילה בשנה שעברה. במונחים שנתיים, הגירעון נותר על רמה של כ־5% מהתוצר, בדומה לחודש הקודם, אלמלא המלחמה אפשר לשער שהגירעון היה עומד על סכום נמוך משמעותית ושיעורו היה יורד במקצת.
• מניות חברות התעופה ירדו השבוע, לאחר שרשות התעופה האירופית הסירה את כל ההגבלות על טיסות לישראל. בנוסף, התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בסך כולל של 825 מיליון ₪, נגד אלעל ו-8 חברות תעופה נוספות. הבקשה, הוגשה על ידי לקוחות שטיסותיהם בוטלו או עוכבו בזמן המלחמה, בטענה של הפרת חוק שירותי התעופה.
• שפל במכירת דירות במאי- לפי סקירת הכלכלן הראשי, ההגבלות שהוטלו על מבצעי המימון של הקבלנים המשיכו לצנן את מכירות הדירות החדשות, שנפלו במאי ב-44% לעומת מאי אשתקד לאחת מרמות השפל הנמוכות בהיסטוריה של מכירת דירות חדשות במאי. נתוני חודש יוני צפויים להיות אף חלשים יותר, בהשפעת המלחמה מול איראן. בשוק דירות היד-שניה מסתמנת התאוששות קלה. ההיקף הכולל של מכירת דירות במאי ירד בשיעור חד של 16%.

אירופה

• המסחר באירופה בשבוע האחרון הסתיים במגמה חיובית. מדד יורוסטוקס עלה ב1.8%, DAX הגרמני עלה ב-2%, CAC40 הצרפתי עלה ב- 1.7% ו-FTSE100 הבריטי עלה ב- 1.3%.
• עדכונים ממלחמת הסחר – נשיא ארה"ב הכריז על מכסים של 30% על יבוא מוצרים מהאיחוד האירופי - החל ב-1 באוגוסט. אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית אמרה כי החלטת נשיא ארה"ב "תשבש את שרשראות האספקה הטרנס-אטלנטיות החיוניות, ותפגע בעסקים ובצרכנים משני צידי האוקיינוס" . לדבריה, "האיחוד האירופי מעניק באופן עקבי עדיפות לפתרון במו"מ עם ארה"ב, דבר המשקף את המחויבות שלנו לדיאלוג, יציבות ושותפות טרנס-אטלנטית בונה". פון דר ליין הוסיפה: "אנחנו מוכנים להמשיך ולעבוד עם ארה"ב על השגת הסכם עד 1 באוגוסט. במקביל, אנחנו ננקוט את הצעדים הנדרשים להבטחת האינטרסים של האיחוד האירופי, כולל אימוץ של מהלכי נגד, אם הדבר יידרש".

תגובות המנהיגים באירופה : נשיא צרפת עמנואל מקרון כתב ברשת X כי האיחוד האירופי נחוש להגן על האינטרסים של היבשת. הוא הוסיף כי יש להאיץ את ההכנה של צעדי נגד, למקרה שלא יושג הסכם עד 1 באוגוסט. ראש ממשלת הולנד, דיק סכוף, אמר כי החלטת טראמפ "מדאיגה", וכי "זו לא הדרך קדימה". לדבריו, "האיחוד האירופי צריך להישאר מאוחד ונחוש להשיג תוצאה מועילה במו"מ עם ארה"ב". ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס, אמר כי "חופש כלכלי וסחר יוצרים שגשוג. מכסים לא מוצדקים הורסים זאת. זו הסיבה שאנו תומכים בנציבות האירופית במו"מ, כך שניתן יהיה להגיע להסכם עם ארה"ב לפני 1 באוגוסט. האירופאים מהווים את גוש הסחר הגדול בעולם. עלינו להשתמש בכוח הזה כדי להשיג הסכם הוגן". ראש ממשלת שבדיה, אולף קריסטרסון, ציין כי האיחוד האירופי "מוכן לנקוט צעדי תגובה קשים", אך הדגיש כי עדיף להימנע מכך. הוא הוסיף כי מדינתו תומכת ברצון של הנציבות האירופית להגיע להסכם עם ארה"ב, וכי "כולם מפסידים ממלחמת הסחר - הצרכנים בארה"ב ישלמו מחירים גבוהים יותר". ממשלת איטליה מסרה בתגובה כי "אנו סומכים על הרצון הטוב של כל הצדדים, כך שניתן יהיה להגיע להסכם הוגן שיחזק את המערב, וזאת לאור העובדה שאין זה הגיוני לעורר סכסוך סחר בין שני צידי האוקיינוס האטלנטי. כעת חיוני להישאר ממוקדים במו"מ, תוך הימנעות מקיטוב שיקשה על הגעה להסכם".

• אירופה מתמודדת עם גל חום קיצוני - יוני היה החודש החם ביותר שידעה אירופה מאז התחילה למדוד - עם סטייה של כמעט 3 מעלות מהממוצע. גל החום פגע בספרד, איטליה, צרפת, גרמניה ופורטוגל ובעשרת הימים האחרונים נרשמו יותר מ-1,500 מקרי מוות המיוחסים לטמפרטורות הקיצוניות. החום הקיצוני משפיע באופן ניכר גם על הכלכלה האירופית. על פי ההערכות השרב הכבד עשוי להפחית את הצמיחה הכלכלית באירופה ב-0.5 נקודת אחוז בשנת 2025. במדינות כמו ספרד, ההשפעה עשויה להגיע לירידה של 1.4 נקודות אחוז בתמ"ג. ככל שהטמפרטורות ממשיכות לעלות, מדינות אירופה יידרשו להשקיע בתשתיות עמידות לחום, לשפר את מערכות הבריאות ולהתאים את הכלכלה למציאות האקלימית החדשה.
• נתוני מאקרו שפורסמו השבוע:

צרפת- מדד המחירים לצרכן עלה בחודש שעבר ב-0.4% לעומת מאי וב-1% לעומת יוני 2024. אינפלציית הליבה בחודש שעבר הגיעה לקצב שנתי של 1.2%, לעומת 1.1% במאי. לפי הלשכה הצרפתית לסטטיסטיקה (INSEE) עיקר העלייה נבע מהתייקרות במגזר השירותים ומירידה מתונה יותר מהצפוי במגזר האנרגיה.

בריטניה- כלכלת בריטניה התכווצה שוב במפתיע במאי, בהשפעת המכסים האמריקאיים ואי הוודאות העסקית. התמ"ג הבריטי התכווץ ב-0.1% במאי לעומת החודש הקודם, כאשר האנליסטים ציפו דווקא להתרחבות של 0.1%. החולשה העיקרית נרשמה בתחום הייצור, שרשם התכווצות של 0.9%, והבניין - עם ירידה של 0.6%. הנתון השלילי במאי מגיע לאחר התכווצות של 0.3% שנרשמה באפריל, אז הוצגו במדינה שורה של העלאות מסים, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ, חשף את תוכנית המכסים שלו, דבר שהכניס את השווקים הגלובליים לסחרור ויצר אי ודאות עסקית רבה. בריטניה ספגה מכס רוחבי של 10% על יצוא לארה"ב. בריטניה אמנם הגיעה להסכם סחר חדש עם ארה"ב, אך אתגרים מבית מכבידים על כלכלתה, והצמיחה של 0.7% שנרשמה ברבעון הראשון אינה צפויה לחזור על עצמה בטווח הקרוב. כלכלנים צופים שהמשך השנה יתאפיין בירידות נוספות בתוצר, בין היתר בשל שוק תעסוקה חלש וחוסר ודאות עסקית. הליש"ט השלים את רצף הירידות הארוך ביותר השנה, על רקע פרסום הנתונים.

גרמניה – הייצור התעשייתי עלה ב1.2% במאי לאחר ירידה של 1.6% באפריל. מדד אמון המשקיעים עלה ל4.5 נק' ביולי מ0.2 ביוני והגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז פברואר 2022.

האיחוד האירופי - מדד המחירים באירופה עמד בהתאם לתחזיות, וזהה ליעד הבנק המרכזי של האיחוד: האינפלציה השנתית במדינות האיחוד עמדה ביוני על 2% לאחר שבמאי עמדה על1.9%  . אינפלציית הליבה עמדה ביוני על ,2.3% גם כאן בדומה לתחזיות בשוק, ובדומה למדד הליבה של מאי .

שווקים נוספים

• המסחר בשוקי אסיה הסתיים בשבוע האחרון במגמה מעורבת על רקע מתיחות בין ארה"ב לשורה של מדינות בעולם בעקבות העלאת מכסים, הנשיא מתכוון להטיל מכסים גבוהים על מדינות שונות ו/או על מוצרים ספציפיים החל מ 1- לאוגוסט. בסיכום שבועי, מדד הניקיי ירד ב0.6%, , הניפטי בהודו ירד ב1.2% ומדד ASX200 ירד ב0.3%. מנגד, מדד קוספי עלה ב-4%, מדד ההאנג סנג עלה ב0.9% ומדד CSI300 עלה ב0.8% .

• עדכונים ממלחמת הסחר - טראמפ איים בהטלת מכס של 35% על חלק מהמוצרים המיובאים מקנדה. קנדה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ארה"ב עם סחר דו-צדדי בהיקף של מאות מיליארדי $ בשנה. טראמפ הביע נכונות להחיל מכסים נוספים גם על סחורות משותפות סחר נוספות של ארה"ב. בין השאר, הוא הודיע על הטלת מכס של 50% על יבוא מברזיל ומכס של 50% על כל יבוא הנחושת לארה"ב. בנוסף, אתמול איים טראמפ במכסים של 30% על האיחוד האירופי ועל מקסיקו, אם לא יגיעו להסכם עד ל-1.8.
• השפעת המכסים על יפן ודרום קוריאה: טראמפ הטיל מכסים על רשימה של מדינות וביניהן 25% על יפן ודרום קוריאה. ארה"ב היא יעד היצוא הגדול ביותר של יפן. והמכסים על תעשיית הרכב הם נקודה כואבת במיוחד עבור המדינה שמסתמכת במידה רבה על יצוא רכב לארה"ב. מגזר הרכב היווה כ-28% מסך הסחורות שייצאה יפן לארה"ב בשנה שעברה, בשווי 21 טריליון ין (145 מיליארד דולר) כאשר במאי ירד היצוא של יפן לראשונה מזה שמונה חודשים, כאשר יצרניות רכב גדולות נפגעו מהמכסים הגורפים של טראמפ.

גם דרום קוריאה הושפעה לרעה מהמכסים על תעשיית הרכב ומוצרי פלדה. דרום קוריאה, בעלת ברית מרכזית של ארה"ב באזור הודו-פסיפיק, היא יצואנית הפלדה הרביעית בגודלה לארה"ב. המדינה רשמה עודף סחר של 55.6 מיליארד דולר עם ארה"ב ב-2024, עלייה של 25% לעומת 2023. הנתון, שהוא הגבוה ביותר אי פעם, נבע מעלייה ביצוא מכוניות, על פי נתוני שירות המכס של קוריאה.

דרום קוריאה, שהיא בין 20 המדינות שיש להן הסכמי סחר חופשי מקיפים עם ארה"ב, כמעט ואינה מטילה מכסים על סחורות מיובאות מארה"ב במסגרת הסכם זה, ולכן ארה"ב התמקדה בנושאים אחרים, כולל שערי חליפין ועלויות ביטחוניות.

• תגובת ברזיל למכסים: טראמפ הודיע ביום רביעי כי החל מ-1 באוגוסט יעלה את המכסים על ברזיל מהשיעור הנוכחי של 10% לשיעור הגבוה של 50%. הוא טען כי אחת הסיבות לכך היא ה"רדיפה המתמשכת" נגד הנשיא לשעבר ז'איר בולסונרו וציין "קשרי מסחר מאד לא הוגנים" בין המדינות. עם זאת, לארה"ב יש עודף מסחרי עם ברזיל שעמד בשנה שעברה על 7.4 מיליארד דולר, כך לפי נתוני משרד נציב הסחר האמריקאי. במכתב התגובה ששלח דה סילבה, הודיע כי ברזיל תשית מכסי תגובה. "ברזיל היא מדינה ריבונית עם מוסדות עצמאיים ולא תסכים לקבל הוראות מאף אחד", כתב. הוא התייחס גם לטענות הכוזבות של טראמפ לגבי גירעון מסחרי עם ארה"ב. הוא כינס ישיבת חירום של הקבינט שלו לדון בהתפתחויות.
• הסכם הסחר מול וייטנאם: הממשל בוושינגטון מציג את ההסכם מול וייטנאם כהישג, אבל בהאנוי לא מרוצים ומנסים בשקט להוריד את שיעור המכס. וייטנאם דחפה למכסים בטווח של 10%-15%, ונראה שהופתעה לחלוטין כשהאמריקאים הודיעו על 20% כעובדה מוגמרת. בפועל, שיעור המכס של 20% מחליף את רמת הבסיס של 10% שהייתה נהוגה ברוב המקרים, ובמקרים מסוימים הוא יתווסף למכסים קיימים, כמו תעריפי 'מדינת מועדפת' שארה"ב גובה במקביל. טראמפ הציג את העסקה עם וייטנאם כהסכם סחר שני במספר (אחרי ההסכם עם בריטניה), כאילו מדובר בהישג בטוח, אבל בפועל נראה שלא כך המצב.

• נתוני מאקרו שפורסמו השבוע :

אוסטרליה - החלטת ריבית מפתיעה של הבנק המרכזי של אוסטרליה. הבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 3.85%, בניגוד לתחזית כי יוריד אותה ב-25 נקודות אחוז.

סין - מדד המחירים ליצרן צנח ב-3.6% ביוני ביחס לשנה שעברה, כך לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינה, הנפילה הגדולה יותר מזה כמעט שנתיים, מאז יולי 2023, וחדה יותר מציפיות האנליסטים לירידה של 3.2%. הירידה החדה מגיעה על רקע מלחמת מחירים בכלכלה שבה חברות מנסות לרוקן מלאים שיועדו לארה"ב ולמכור מוצרים לצרכנים מקומיים, למרות שביקוש הצרכנים נחלש. עם זאת, הייצוא של סין צמח בחודשים האחרונים: במאי הוא צמח ב-4.8%, ובאפריל ב-8.1%, הודות לזינוק בייצוא למדינות דרום מזרח אסיה שקיזזו את הירידה בייצוא לארה"ב. מדד המחירים לצרכן עלה ביוני בקצב שנתי של 0.1%, בניגוד לציפיות אנליסטים כי יישאר ללא שינוי, וחזר לעלות לאחר 4 חודשים רצופים של ירידות. אינפלציית הליבה, שלא כוללת מחירי מזון ואנרגיה הנחשבים לתנודתיים יותר, עלתה בקצב שנתי של 0.7%, העלייה הגדולה ביותר מזה 14 חודשים. סין מדווחת על ירידות במחירי המכוניות החשמליות ותופעת "מלחמת מחירים" בין יצרני המכוניות בסין. מדובר בהשפעת אינפלציה ממתנת בעולם בכלל (למעט ארה"ב) ובאירופה בפרט (וגם בישראל).

דרום קוריאה- הבנק המרכזי השאיר את הריבית ללא שינוי על 2.5% בהתאם לתחזיות. עפ"י ההערכות, הריבית תרד בפגישה הבאה של אוגוסט ותהיה הורדה נוספת עד לסוף השנה ככל הנראה בישיבה של נובמבר.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY, שעוקב אחר שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב – ובהם היורו, הין והליש"ט – התחזק השבוע ב-0.7%. עם זאת, המדד ירד 9.8% מרמתו בתחילת השנה.
• השקל ממשיך לשדר עוצמה- התקוות להתפתחויות גיאופוליטיות חיוביות ובהן התקדמות לקראת הפסקת אש בעזה ועסקה לשחרור חטופים, תמכו בהתחזקות השקל, ובשבוע האחרון מגמה זו נמשכה. הדולר נחלש ב-0.2% מול השקל ושערו היציג ביום שישי נקבע על 3.334 ₪ לדולר, וב- 0.9% מול היורו לשער של 3.896 ₪ ליורו.
• מחירי הנפט קפצו בכ-2.2% בשבוע האחרון למחיר של 68.5$ לחבית נפט אמריקאי, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר כי בכוונתו לצאת ב"הצהרה חשובה" הנוגעת לרוסיה ביום שני, ושב והטיח ביקורת על הנשיא פוטין. ההערכות בשוק מדברות על אפשרות להטלת סנקציות חדשות על רוסיה כשבמקביל, ירידה בהיצע הנפט מרוסיה היא גם כנראה אחת הסיבות לכך שמחירי הנפט עלו למרות הגידול המשמעותי בתפוקה של אופק פלוס.
• מחיר הזהב עלה– בדרכו לשבוע חיובי שני ברצף, על רקע ההסלמה במלחמת הסחר. מחיר הזהב עלה בסיכום שבועי ב-0.6%, למחיר של 3,355.6$ לאונקיה.
• עליות בקריפטו - הביטקוין שבר שיאים לאחר שזינק השבוע בכ-9% והתקרב לרמה של 119 אלף דולר, על רקע ביקוש מצד משקיעים מוסדיים והצעות חוק ידידותיות למגזר הקריפטו שמקודמות בארה"ב. הסנטימנט החיובי במטבע הדיגיטלי הפופולרי בעולם, זלג למטבעות נוספים במגזר, והאתריום, המטבע השני בגודלו בעולם במונחי שווי שוק, זינק בכ-20% בשבוע האחרון למחיר של 2,990$, לאחר שבמהלך המסחר אף חצה את המחיר של 3,000$.
• מחיר הנחושת נסוג משיא- לאחר שרשם השבוע את הזינוק החד ביותר מעולם (13.1%), בעקבות הודעת הנשיא טראמפ על כוונתו להטיל מכסים בשיעור של 50% על יבוא נחושת לארה"ב. בסיכום שבועי מחיר החוזה לספטמבר עלה בשיעור של 9% למחיר של 560.45 סנט לליברה.