מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• הבורסות בארה"ב בשיא, בסין מסחר הפכפך ובורסת ת"א מדשדשת בהמתנה להתפתחויות גיאופוליטיות.
  בארה"ב מדד S&P500 סיים בעליה שבועית של 1.1% לשיא של 5,815 נק' (21.9% YTD) ומדד נאסד"ק הרחב הוסיף שיעור דומה. באירופה מדד יורוסטוקס 50 עלה 1.0%, באסיה מדד ניקיי 225 היפני קפץ 2.5%, בסין מדד CSI300 איבד 3.3% והבורסה בהונג קונג נפלה 6.5%.
  בבורסה בת"א – שבוע המסחר הושפע מהמשך העימות הצבאי כשברקע הורדת דירוג לישראל ע"י S&P. מדד ת"א 125 סיים בירידה שבועית של 0.3% עקב מימושים במניות ת"א 90. מנגד, מניות הבנקים עלו 0.5%.
• במסחר השבועי במט"ח: השקל פוחת - הדולר התחזק ב-1.4% ל- 3.774 ₪ (יציג בשישי).
  ארה"ב: שיאים חדשים בוול סטריט בתמיכת פתיחת עונת הדוחות – עונת הדוחות נפתחה בחיוב עם פרסום הדוחות של הבנקים הגדולים וחברות הפיננסים. בסיום שבוע המסחר ננעלו המדדים S&P500 ודאו ג'ונס ברמות שיא חדשות.
• בעולם האינפלציה מתמתנת ואילו אצלנו מתגברת - בארה"ב האינפלציה השנתית ירדה מ-2.5% ל-2.4%, באירופה האינפלציה התמתנה מ-2.2% ל-1.8% ואילו בישראל האינפלציה, שכבר ירדה בפברואר השנה ל-2.5%, עלתה מאז ל-3.6%.
• ישראל: הריבית ללא שינוי והגירעון ממשיך לטפס -בנק ישראל הותיר בשבוע שעבר את הריבית ללא שינוי על 4.5% עקב אי הוודאות וההתפתחות האינפלציונית. נגיד בנק ישראל אמיר ירון הדגיש כי "חשוב להתייחס ברצינות לחברות הדירוג" וציין שעל הממשלה לטפל בתקציב 2025 בצורה רצינית. במקביל, הגירעון השנתי בתקציב עלה ל-8.5% (כ-166 מיליארד ₪) וכעת גם חט' המחקר של בנק ישראל מעריכה כי הגירעון ב-2024 יהיה גבוה מהיעד שקבע האוצר (7.2% ולא 6.6%).
• מה צפוי בשבוע הקרוב: בארה"ב – יתקבלו נתוני הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות. בנוסף, השוק מצפה להמשך פרסומי דו"חות החברות: עוד בנקים (סיטי, בנק אוף אמריקה, גולדמן זאקס, מורגן סטנלי), ענקיות הצריכה ג'ונסון אנד ג'ונסון ופרוקטר אנד גמבל, חברות השבבים ASML ו-TSMC ומלכת הסטרימיניג נטפליקס.
  בישראל – נתוני מאקרו חשובים יתפרסמו ביום ג': צמיחה ב-Q2 (צפי: 0.7%) ואינפלציה (צפי: 3.7% שנתי).
  
  
• ארה"ב

• עוד שבוע ירוק בוול סטריט (חמישי ברציפות) ובסיומו ננעלו המדדים S&P500 ודאו ג'ונס ברמות שיא חדשות. ביום שישי רשמו מדדי הדגל עליות של 1.0%-0.3%, על רקע פתיחה מעודדת של עונת הדוחות במגזר הבנקאות, כשמניות הבנקים זינקו לרמות שיא של כשנתיים וחצי. בסיכום שבועי רשמו המדדים עליות של אחוז ויותר. תשואות האג"ח המשיכו לעלות, בתגובה לדו"ח התעסוקה החזק ולאינפלציה הגבוהה מהצפוי כאשר החוזים על הריבית מגלמים צפי להפחתה של 25 נ"ב בנובמבר בהסתברות של 89% וצפי להפחתה מצטברת של 45 נ"ב עד סוף השנה, בדומה לתחזית האחרונה של הפד.
  המדדים S&P500 ונאסד"ק כללי טיפסו השבוע ב-1.1%. המדדים דאו ג'ונס ונאסד"ק 100 בלטו בעלייה שבועית של 1.2%, הראשון בזכות מניות הבנקים והשני בזכות התעוררות של מניות השבבים השובבות. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, בחר להסתפק בעלייה שבועית של 1.0%.
  תשואות ה-Treasuries עלו גם השבוע, בקצב נמוך מהעלייה האגרסיבית בשבוע שעבר. התשואה ל-10 שנים שבה להפגין עוצמה והיא עלתה השבוע ב-13 נ"ב ל-4.10% והתשואה לשנתיים, שרגישה יותר לשינויים בטווח הקצר, עלתה השבוע ב-3 נ"ב בלבד, ל-3.95%. עקום התשואות שב להיסחר בשיפוע "נורמלי", כשהפער לטובת ה-10 שנים גדל השבוע מ-5 נ"ב ל-15 נ"ב.
  המשקיעים ממתינים לנתוני הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות השבוע. בנוסף, השוק מצפה להמשך פרסומי דו"חות החברות: המשך תוצאות הבנקים (סיטי, בנק אוף אמריקה, גולדמן זאקס, מורגן סטנלי), ענקיות הצריכה ג'ונסון אנד ג'ונסון ופרוקטר אנד גמבל, ענקיות השבבים ASML ו-TSMC וענקית הסטרימיניג נטפליקס.

• מדיניות מוניטרית –

  ישיבת ה-FOMC האחרונה, שהתקיימה ב-17-18 בספטמבר, עשתה היסטוריה, עם הורדת ריבית ראשונה אחרי 4 שנים וחצי, ועוד הפחתה כפולה, של 50 נ"ב. בשוק המתינו לפרוטוקול הישיבה והוא פורסם ביום רביעי האחרון והראה שכל בכירי הפד תומכים בהקלת המדיניות, אך הם אינם תמימי דעים באשר לקצב הפחתות הריבית. בדיון ציינו מספר משתתפים כי היו מעדיפים הפחתה של 25 נ"ב בלבד ובהצבעה עצמה הצביעה חברת מועצת הנגידים, מישל באומן, נגד ההחלטה. זו הפעם הראשונה מאז 2022, שהחלטות הריבית בישיבת המדיניות של הפד אינן מתקבלות פה אחד. חלק ממצביעי הפחתה של 50 נ"ב אמרו שיכלו לתמוך בהפחתה של 25 נ"ב בלבד. נגידת הפד של בוסטון, קולינס, אמרה שדרושות התאמות נוספות של המדיניות, נגידת סן פרנציסקו, דאלי, צופה עוד 1-2 הפחתות עד סוף השנה ונגידת דאלאס, לוגן, טענה שהיא תומכת בקצב הדרגתי מתון של הפחות ריבית.
  גם אחרי הישיבה, נראה שבכירי הפד עדיין חלוקים, על פי התבטאויותיהם בשבוע החולף. סוזן קולינס אמרה ביום שלישי שהורדת הריבית צריכה להיות זהירה ומבוססת על נתונים. אדריאנה קוגלר קראה לשמור על גישה מאוזנת והתמקדות בהבאת האינפלציה ליעד ולעומתן, רפאל בוסטיק הדגיש שלמרות שהכלכלה עדיין חזקה, האיומים על שוק העבודה עלו וסיכוני האינפלציה ירדו. דו"ח האינפלציה שפורסם ביום חמישי היה גבוה במקצת מהצפוי ונתון המובטלים החדשים השבועי היה חלש בהרבה מהצפוי, כך שההשפעה על הימורי הסוחרים לגבי תוואי הפחתות הריבית בהמשך (כפי שעולה מחוזי ה-SWAP) הייתה מעורבת. דו"ח האינפלציה ודו"ח התעסוקה העוצמתי שפורסם שבוע קודם הסירו מהשולחן את האופציה להפחתה של 50 נ"ב וכרגע החוזים מגלמים הסתברות של 89% להפחתה של 25 נ"ב והסתברות של 11% לכך שהריבית תישאר לל"ש. הצפי להפחתה מצטברת עד סוף השנה ירד השבוע מ-55 נ"ב ל-45 נ"ב, אולם הוא עדיין קרוב מאוד לתחזית האחרונה של הפד – 50 נ"ב. בשנת 2025 מגלמים החוזים צפי להפחתה של עוד 100 נ"ב (4 הפחתות של 25 נ"ב), גם זה בדומה לתחזית האחרונה של הפד, שפורסמה ב-18 בספטמבר.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף – נתוני המקרו שפורסמו ביום חמישי אכזבו את המשקיעים, הם עמדו בניגוד להערכות שהאינפלציה מתמתנת ושוק העבודה, אחרי הדו"ח החזק בשבוע שעבר, מוביל לנחיתה רכה. לאחר 5 חודשים של התמתנות, עלו מדדי המחירים לצרכן בספטמבר מעל הצפוי, כשהאינפלציה השנתית מתמתנת פחות מהצפי ואינפלציית הליבה השנתית אף שבה לעלות. בתחום התעסוקה, תביעות האבטלה החדשות בשבוע החולף זינקו לשיא של שנה וחודשיים, הרבה מעבר לתחזית.
  מדד המחירים לצרכן עלה בספטמבר ב-0.2% (מעל צפי ל-0.1%) ומדד הליבה טיפס בספטמבר ב-0.3% (מעל צפי ל-0.2%). האינפלציה השנתית ירדה מ-2.5% ל-2.4%, גבוה מהצפי לירידה ל-2.3%. אינפלציית הליבה השנתית שינתה כיוון ועלתה מ-3.2% ל-3.3% (צפי 3.2%). בחינת סעיפי המדד מראה שסעיף הדיור, שהוא הגדול והמשפיע ביותר, דווקא התמתן ל-0.2% בלבד, לעומת 0.5% באוגוסט, כשגם הסעיף הערטילאי משהו, "שווה ערך שכר דירה לבעלים", מתמתן ל-0.3% בלבד. מנגד, ראינו עליות מחירים של רכבים חדשים ומשומשים, ביגוד ורהיטים. ביטוחי הרכב, טיפולים רפואיים ומחירי הטיסות התייקרו באופן ניכר, כניסה לאירועי ספורט זינקה ב-10.9%, עם תחילת עונת הפוטבול ומחירי מוצרי המכולת התייקרו בשיעור הגבוה ביותר מתחילת השנה. שלל נתוני תעסוקה פורסמו השבוע: תביעות האבטלה החדשות זינקו בשבוע החולף ל-258 אלף, שיא שבועי של שנה וחודשיים (הרבה יותר מצפי ל-230 אלף ומ-225 אלף בשבוע שעבר), מה שעומד בניגוד לדו"ח התעסוקה החזק שפורסם רק שבוע קודם. קצב העלייה השנתי של השכר הריאלי השעתי הממוצע עלה מ-1.4% באוגוסט ל-1.5% בספטמבר, הקצב הגבוה ביותר מאז יוני 2023. מדובר בנתון שעשוי לייצר לחצים אינפלציוניים, כשהוא תומך בציפיות להגדלת הוצאות הצרכנים. נתון נוסף שעשוי להשפיע על חזרת הלחצים האינפלציוניים משוק העבודה (מה שלא ראינו בחודשים האחרונים) הוא מספר המשרות הפנויות שעלה החודש מ-7.71 מיליון ל-8.04 מיליון, גבוה מצפי ל-7.7 מיליון משרות. נציין שכשיותר מעסיקים נלחמים על עובדים, הדבר עשוי להוביל להאצת קצב עליית השכר. מדד המחירים ליצרן (PPI) נותר ללא שינוי בספטמבר, פחות מצפי לעלייה של 0.1%. המדד ללא מזון ואנרגיה (ליבה) עלה 0.2%, כצפוי. העלייה השנתית של מדד PPI התמתנה מ-1.9% ל-1.8% (צפי 1.6%). העלייה השנתית של PPI ליבה עלתה מ-2.6% ל-2.8% (צפי 2.6%). האשראי הצרכני צנח באוגוסט ל-8.93 מיליארד $ (לעומת 26.6 מיליארד $ ביולי וצפי ל-12 מיליארד $). מדד אופטימיות העסקים הקטנים עלה בספטמבר מ-91.2 ל-91.5 נק' (צפי 92.0 נק'). המכירות הסיטונאיות ירדו באוגוסט ב-0.1% (בניגוד לצפי שיעלו 0.4%). מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד באוקטובר מ-70.1 ל-68.9 נק' (צפי 71.0 נק'), הדבר עולה בקנה אחד עם הירידה החדה במדד אמון הצרכנים (מ-105.6 ל-98.7 נק') שראינו לפני כשבועיים. ציפיות האינפלציה של הצרכנים לשנה עלו מ-2.7% ל-2.9% (צפי 2.7%) והציפיות ל-5-10 שנים ירדו מ-3.1% ל-3.0%, כצפוי.
  השבוע הקרוב יהיה דל יחסית בנתוני מקרו, אך עונת הדו"חות הטרייה צפויה להשפיע על השווקים.

• עדכוני חברות: מניית טסלה צנחה השבוע ב-12.9%, מתוך זה, ירידה של קרוב ל-9% ביום שישי, לאחר שמנכ"ל החברה, אילון מאסק, חשף את אב הטיפוס של המונית הרובוטית האוטונומית, "סייברקאב" ואמר שייצורה עשוי להתחיל בשנת 2026 וכי מחיר ההתחלתי צפוי לעמוד על פחות מ-30 אלף $. מאסק התחמק מלספק פרטים על אופן הפיכתה לאוטונומית לחלוטין ועל מסגרת הזמן לתחילת המכירה של המונית.
  בעקבות כך זינקו מניותיהן של ספקיות שירותי התחבורה, אובר וליפט, ב-10.8% ו-9.6% בהתאמה.
  מניית בואינג ירדה השבוע ב-2.6% (למרות שביום שישי עלתה ב-3%) והשלימה ירידה של עוד קרוב ל-2% במסחר המאוחר, אחרי שהודיעה על כוונתה לפטר כ-17,000 עובדים, כ-10% מכוח העבודה שלה, לאחר שהצעתה לסיום שביתת העובדים, שנמשכת כחודש ומשבשת את הייצור נדחתה. בואינג הודיעה שתעכב את הצגת מטוס הסילון החדש, X777 וכי היא צופה שהמכירות ברבעון 3 תהיינה נמוכות משמעותית מהקונצנזוס.
  ובתוך כך, חברות הדירוג מאיימות להוריד בקרוב את דירוג האשראי של החברה (האופק שלילי) מה שעשוי להעביר את אגרות החוב שלה מקטגוריה של "דירוג השקעה" לקטגוריה של High Yield.

• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב
  עונת הדו"חות הטרייה תרכז תשומת לב השבוע. אחרי תוצאות מעודדות שהציגו וולס פארגו ו-JPMorgan ביום שישי האחרון, נתוודע השבוע לתוצאות של בנקים מובילים וגופים פיננסיים נוספים, כמו CitiBank, Bank of America, גולדמן זאקס, סטייט סטריט וצ'ארלס שוואב ביום שלישי, מורגן סטנלי ביום רביעי, First National Bank ביום חמישי ואמריקן אקספרס ביום שישי. עוד יפרסמו השבוע: ביום שלישי – יונייטד הלת' גרופ, ג'ונסון & ג'ונסון, יונייטד איירליינס. ביום רביעי – ASML, מעבדות אבוט, אלקואה וקינדר מורגן. ביום חמישי תהיה במוקד מלכת הסטרימינג נטפליקס, שתדווח לאחר המסחר. לפני המסחר ימתינו המשקיעים לדו"חותיה של ענקית השבבים TSMC, שכבר הודיעה שהכנסותיה יגדלו בקרוב ל-40%. ביום שישי תדווח ענקית הקמעונאות Procter & Gamble.
  בזירת המקרו – ביום חמישי נתוודע לנתוני הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות וכן למדד בטחון הנדל"ן. ביום שישי נתוני נדל"ן נוספים – היתרי הבנייה והתחלות הבנייה.
  נתוני מקרו נוספים שיתפרסמו השבוע: ביום שני – ציפיות האינפלציה לשנה של הפד של ניו יורק. ביום שלישי – מדד התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק – Empire State, תקציב האוצר. ביום רביעי – מחירי היבוא והיצוא, מדד פעילות השירותים של הפד של ניו יורק. ביום חמישי – מדד התחזית העסקית של פילדלפיה, שיעור ניצול גורמי הייצור, מלאים עסקיים, תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות (שבועי).
  שבוע דליל של בכירי הפד מול המיקרופונים והשבוע הם צפויים לשאת 3 נאומים בלבד.
  במוקד – נאומו של חבר מועצת הנגידים, כריס וולר ביום שני בלילה בסטנפורד, שיעסוק בתחזית הכלכלית של הפד.
  
  
• ישראל

שבוע המסחר בת"א התנהל לרוב במגמה שלילית ברקע להסלמה בצפון, כניסה ותקיפה מחודשת בצפון רצועת עזה והורדת הדירוג של מדינת ישראל ע"י חברת דירוג האשראי S&P. מדד ת"א 35 נסחר ללא שינוי אך ת"א 90 צנח 1.3% כך שת"א 125 סיים בירידה שבועית של 0.3%. בניגוד למגמה השלילית, בלטו לחיוב מניות הבנקים שעלו 0.5% (16.8% מתחילת השנה) ומנגד ת"א נדל"ן השיל 1.3% מערכו (וקצב העלייה מתחילת השנה התמתן ל- 2.2%).
בשוק האג"ח המקומי נרשמו בשבוע שחלף מגמות מעורבות עם נטייה לירידות. תל גוב צמודות 10 + הארוך צנח בכ-1% ואילו באפיק הקונצרני הכללי נרשמו לרוב עליות שערים, כאשר תלבונד 60 הוסיף 0.16% ואילו תלבונד שקלי עלה 0.1% ותלבונד שקלי 50 נותרו ללא שינוי.
הגירעון בישראל ממשיך לתפוח – הגירעון בתקציב הממשלה ב-12 החודשים האחרונים עמד בסוף ספטמבר על 8.5% תוצר, שהם כ-166 מיליארד ₪. מדובר בעלייה של 0.2% (כ-8.8 מיליארד ₪) לעומת סוף חודש אוגוסט.
עפ"י התחזיות, רמת הגירעון בשלושת החודשים האחרונים לשנת 2024, צפויה לרדת. זאת בשל העובדה כי החודשים האחרונים של 2023 היו חודשים עם גירעונות גבוהים במיוחד. עם זאת, בשונה מההערכות המוקדמות באוצר ובבנק ישראל, ההנחה הינה שהשנה לא תסתיים בגירעון של 6.6% (יעד הממשלה), אלא ברמה גבוהה יותר של 7.2%.
מתחילת השנה האוצר גייס כ-113 מיליארד ₪ נטו בשוק המקומי, וכ-29 מיליארד ₪ נטו בחו"ל.

• החלטת ריבית של בנק ישראל
  בחודש ינואר הייתה הורדת הריבית האחרונה וככל הנראה היחידה בשנת 2024. בשבוע שעבר פרסמה הועדה המוניטרית את החלטתה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5% על רקע אי הוודאות והעלייה בסביבת האינפלציה ברקע למגבלות ההיצע במשק.
  מדד המחירים לצרכן עלה באוגוסט ב-0.9% והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 3.6% ומצויה מעל הגבול העליון של היעד. נציין כי האינפלציה, שזינקה אחרי הקורונה ל-5.4% ירדה בפברואר האחרון ל-2.5% אך מאז שינתה כיוון וחזרה לעלות. כמו כן, מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם פיחות של כ-2.8% בערכו של השקל מול הדולר ו-1.5% מול האירו
  במקביל פורסמה התחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר של בנק ישראל. התחזית גובשה תחת הנחה שההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה תמשיך להיות משמעותית אל תוך תחילת שנת 2025. הנחה זו משקפת רמת עצימות גבוהה יותר של הלחימה בסוף 2024 ובתחילת 2025 בהשוואה להנחה שעמדה בבסיס תחזית יולי. בהתאם, התחזיות פסימיות יותר הן מבחינת צמיחת התוצר - רק 0.5% בשנת 2024 (במקום 1.5% בתחזית מיולי) ו-3.8% בשנת 2025 (במקום 4.5%), הן מבחינת הגירעון התקציבי (7.2% במקום 6.6% ב-2024) והן מבחינת יחס החוב-תוצר (68% במקום 67.5% ב-2024 ו-69% במקום 68.5% ב-2025).
  כמו כן, התחזית לשיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (25–64) עודכנה כלפי מטה והוא צפוי לעמוד בממוצע על 3.5% ו-3.2% בשנים 2024 ו-2025, בהתאמה.
  שיעור האינפלציה השנתי צפוי לעמוד בממוצע הרביע האחרון של 2024 על 3.8%, שיעור גבוה מהתחזית הקודמת ביולי, ועל 2.8% בממוצע הרביע האחרון של 2025.
  נגיד בנק ישראל ירון אמיר הדגיש כי "חשוב להתייחס ברצינות לחברות הדירוג" וכן ציין שעל הממשלה לטפל בתקציב 2025 בצורה רצינית ע"מ לתת מענה לעלויות המלחמה ולחוב התופח. כמו כן, ניכר כי התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות - התגברות של עצימות הלחימה או התארכותה ואי-ביצוע ההתאמות הפיסקליות עלולים להוביל לשינוי בתנאים הכלכליים ובעקבות כך גם לשינויים בתחזית.
  הודעת הריבית הבאה צפויה להתפרסם ביום שני 25.11.2024.
• יתרות מט"ח בבנק ישראל לחודש ספטמבר 2024 - בסך 220.4 מיליארדי דולר, גידול בסך של כ-3 מיליארד דולרים לעומת סוף החודש הקודם. נציין כי בדוח הורדת הדירוג של חברת S&P, ציינה S&P לטובה את יתרות המט"ח שבידי בנק ישראל, המהוות כרית ביטחון בתקופה המאופיינת באי וודאות רבה.

• שוק הסחורות והמטבעות

• בשוק המט"ח – השקל פוחת השבוע כשברקע ההסלמה בצפון והצפי לתגובה ישראלית באירן. שער הדולר/שקל ירד השבוע בכ- 1.4% והיציג בשישי ננעל על 3.774 ₪ לדולר (לעומת 3.722 ₪ לדולר בשבוע שעבר). גם היורו התחזק ושער היורו/שקל הוסיף השבוע 0.4% (יציג בשישי 4.128 ₪). ברחבי העולם הדולר התחזק מול סל 6 המטבעות המובילים (DXY) ב-0.4%. ברקע ציפיות מופחתות לגבי קצב ירידת הריבית בארה"ב.
• הנפט המשיך לעלות בשל חשש מפני פגיעה בתשתיות נפט – ישראל טרם הגיבה לפעילות האירנית נגדה וקיים חשש ברחבי העולם שישראל תפגע במתקני הפקת הנפט של אירן, מה שצפוי לגרום לשיבושים בהיצע הנפט העולמי ולזינוק במחיר הנוזל השחור.מחיר חבית מסוג טקסס מתוק (WTI) הוסיף בשבוע שעבר כ-1.6% ועלה למחיר של כ-75.6$.
• הזהב חזר למגמת עלייה – לאחר שבוע אחד של ירידות, מחיר האונקיה שב לעלות וביום שישי ננעל במחיר של 2,656.5$ לאונקיה, פחות מחצי אחוז משיא כל הזמנים. כמו הנפט, גם הזהב מגיב לחששות מהסלמה במזה"ת.
• ביטקוין – המטבע הדיגיטלי הפופולרי נסחר בתנודתיות אך בהשוואה לשבוע לשעבר נסחר ללא שינוי ניכר במחיר של 62,688$.