מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

• שבוע נוסף של ירידות שערים ברוב בורסות העולם. הורדת הריבית בארה"ב הולכת ומתרחקת.

בארה"ב - בסיכום שבועי, מדד S&P500 ירד 1.6% וננעל על 5,123.4 נק' (פלוס 7.4% מתחילת השנה) והמדדים נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 איבדו השבוע 0.5% ו-0.6% בהתאמה. גם באירופה נרשמו לרוב ירידות כאשר מדד יורוסטוקס 50 איבד 1.2% (פלוס 9.6% מתחילת השנה). במזרח נרשמה מגמה מעורבת– מדד ניקיי היפני טיפס בשבוע שחלף 1.4% ואילו סין צנחה 2.6% והודו נותרה ללא שינוי. גם בבורסה בת"א נרשמו ירידות שהושפעו גם מההסלמה הביטחונית - בסיכום שבועי, מדד ת"א 125 איבד 1.1% (פלוס 3.5% מתחילת השנה), מדד ת"א נדל"ן ירד 1.5% ות"א בנייה השיל 2.4% מערכו, בעקבות חרם של טורקיה על יצוא חו"ג לישראל.

במסחר השבועי במט"ח: פיחות בשקל –הדולר התחזק השבוע ב- 0.2% מול השקל (דולר/שקל יציג בשישי עמד על  3.757 ₪)  ומנגד, היורו ירד 1.3% מול השקל (יורו/שקל יציג עמד על 4.012 ₪). ברחבי העולם הדולר טיפס כ-1.7% ביחס לסל המטבעות.

• ישראל – ספגה ירי מאסיבי שהגיע מאירן - מערכות ההגנה האוויריות של ישראל (כיפת ברזל, קלע דוד, חץ שתיים וחץ שלוש ויירוטים ע"י מטוסים) התמודדו בצורה מדהימה עם המתקפה האיראנית והצליחו ליירט 99% מהאיומים. עם זאת, פרמיית הסיכון של ישראל חזרה לטפס כאשר ה- CDS זינקו ל- 134 נק'. נזכיר שהגיעו לשיא של 145 נק' ב- 23.10.23.
• ארה"ב – נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי הובילו לשבוע נוסף של עליית תשואות ומיתנו את ההסתברות לתחילת תהליך הורדת הריבית בקרוב.
• מה צפוי השבוע? בישראל צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן (יום ב' 18:30). החזאים צופים עלייה של חצי אחוז במרץ כך שהאינפלציה השנתית צפויה לטפס מ- 2.5% ל- 2.6%. בהמשך צפוי להתפרסם עידכון סופי של נתון הצמיחה לרבעון הרביעי. בארה"ב בחזית המקרו יתפרסמו שלל נתוני נדל"ן ביחד עם היצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות. עונת הדוחות תעלה הילוך ובוושינגטון ייפגשו קברניטי הכלכלה העולמית לכינוסים של ה- G20, הבנק העולמי וה- IMF. בין היתר נוכל להאזין ליו"ר הפד, נשיאת ה- ECB ושרת האוצר של ארה"ב.

באירופה חברת השבבים ההולנדית ASML תפתח את עונת הדו"חות ביבשת ביום רביעי.

ארה"ב

• שבוע אדום בוול סטריט, בדגש על ירידות ביום רביעי, לאחר פרסום נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי וביום שישי, על רקע המתיחות הבטחונית באזורנו, שהקפיצה את מחירי הנפט והסיתה משקיעים ממניות לאג"ח. מדדי הנאסד"ק רשמו ירידה שבועית מתונה יותר, אחרי שביום חמישי מניות הטכנולוגיה זינקו, על רקע עלייה נמוכה מהצפוי של מדד המחירים ליצרן. פתיחה מאכזבת יחסית של עונת הדו"חות הכבידה על המדדים (בדגש על מדד דאו ג'ונס), כשמניות הבנקים נסחרו באדום לאחר פרסום תוצאותיהם ביום שישי (בעיקר JPMorgan שאיבד 6.5% ובלאקרוק שירד 2.9%). רוב הבנקים היכו את תחזיות ההכנסות והרווח ברבעון החולף, אולם כולם הראו ירידה במרווחי הריבית ובהכנסה מריבית נטו והזהירו שהריבית הגבוהה מאלצת אותם לשלם יותר על פיקדונות, לחץ שאינו צפוי להירגע בקרוב. המסחר ב-Treasuries היה תנודתי, כשמחד, דו"ח האינפלציה הוביל למכירות אג"ח ומנגד, המתיחות בסוף השבוע ועליית "מדד הפחד" הובילו לרכישות אג"ח ע"ח נכסי סיכון. בסיכום שבועי האינפלציה הכריעה וראינו עליית תשואות מרשימה של 12-15 נ"ב. בשוק המניות- מדד S&P500 רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100, סיימו את השבוע בירידות של 0.5% ו-0.6% בהתאמה ומדד דאו ג'ונס רשם ירידה שבועית חריגה של 2.4%.

במקביל, ראינו ירידה בהסתברות להפחתת ריבית השנה, כשנקודת ה-Pivot (מעבר להפחתות ריבית) המיוחלת נדחית לספטמבר וכרגע חוזי ה-Swap מתמחרים פחות מ-2 הפחתות ריבית עד סוף השנה.

גם השבוע הקרוב יהיה עשיר בנתונים ובאירועים חשובים – קברניטי הכלכלה העולמית ייפגשו בוושינגטון, בכינוסים של ה-IMF, הבנק העולמי וה-G20, כשבין היתר נוכל להאזין ליו"ר הפד, פאוול (ביום שלישי), שרת האוצר ילן, נשיאת ה-ECB, לגארד ובכירים נוספים. ביום רביעי יתפרסם הספר הבז', לקראת ישיבת ה-FOMC, שתיפתח בסוף החודש ובזירת המקרו ימתינו הייצור התעשייתי, המכירות הקמעונאיות ושלל נתוני נדל"ן חשובים. עונת הדו"חות תפגיש אותנו עם תוצאותיהם של ענקי הבנקאות בנק אוף אמריקה, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי ועם אמריקן אקספרס, J&J, פרוקטר & גמבל, יונייטד איירליינס ונטפליקס. 

• מדיניות מוניטרית – נתוני האינפלציה הגבוהים מהצפוי שפורסמו ביום רביעי (זה החודש השלישי ברציפות) טרקו את הדלת על האפשרות להפחתת ריבית ביוני והורידו מאוד את ההסתברות להפחתת ריבית ביולי, כך שהקונצנזוס מתכנס כרגע לפתיחת תהליך הפחתות הריבית, בישיבת ה-FOMC ב-18 בספטמבר. כזכור, יו"ר הפד דבק בנאומיו האחרונים בטענה שה-CPI הגבוה בינואר ופברואר היה "מהמורות בדרך" ולא שינוי מגמה וכי נראה שהריבית נמצאת בשיא ויהיה נכון להתחיל להוריד אותה בנקודה מסוימת השנה. גם פרוטוקול ישיבת הפד האחרונה, שפורסם השבוע, חזר על הערכה זו ואף חשף דיון באפשרות להקטין את קצב צמצום המאזן של הבנק המרכזי (שקול להרחבה מוניטרית). פאוול הצליח להרגיע את השווקים בשבוע הקודם, עד דו"ח התעסוקה החזק, אולם אינפלציה גבוהה מהצפוי בפעם השלישית ברציפות כבר אינה נראית כמו "מהמורות בדרך", אלא מעלה חשש לשינוי כיוון. במיוחד כשסעיפי הדיור עלו החודש ב-0.4% ומחירי השירותים הרפואיים וביטוחי כלי רכב זינקו. גם אינפלציית השירותים ללא דיור (Super Core) זינקה מ-3.9% ל-4.8% ומחירי האנרגיה טיפסו והעלו גם את האינפלציה הכללית, כשהם ממשיכים במסעם מעלה גם באפריל... כל אלה הובילו השבוע לעליית תשואות מרשימה בשוק האג"ח, כשבמקביל, ההסתברות להורדת ריבית קרובה פוחתת, כפי שמשתקף מהחוזים על הריבית.

תשואות ה-Treasuries, זינקו השבוע בכ-12-15 נ"ב, בתנודתיות גבוהה וזה מרשים עוד יותר, בהתחשב בירידת תשואות משמעותית ביום שישי, כשהמתיחות הבטחונית באזורנו הניעה משקיעים למכור מניות ולעבור לאג"ח, כנכס מקלט. לאחר פרסום נתוני האינפלציה (בפתיחת המסחר ביום רביעי), רשמו מדדי האג"ח בארה"ב את היום האדום ביותר זה 19 חודשים והתשואות זינקו בכ-20-23 נ"ב תוך יום מסחר אחד (כשהתשואה לשנתיים ממריאה לכ-4.97% והתשואה ל-10 שנים מזנקת לכ-4.59%). בסיכום שבועי, התשואה ל-10 שנים עלתה 12 נ"ב ל-4.522% ואילו התשואה לשנתיים, הרגישה יותר לשינויים בישיבות הקרובות, זינקה ב-15 נ"ב לרמה של 4.897%.

שיפוע העקום ההפוך (בין שנתיים ל-10) עלה מעט השבוע, מ-35 נ"ב לכ-37 נ"ב.

ההימורים של סוחרי ה-SWAPS בארה"ב הגיבו גם הם בפראות לנתוני האינפלציה הגבוהים והמשיכו את המגמה שראינו בשבוע הקודם, של דחיית הציפיות להפחתת ריבית בארה"ב. ההסתברות להפחתת ריבית ב-12 ביוני, צנחה מכ-49% בשבוע שעבר ל-26%, כשההסתברות המצטברת עד אותה ישיבה פוחתת מ-54% ל-30%, כלומר הפחתת ריבית כבר ביוני נמחקת מהמפה. לגבי הישיבה ב-31 ביולי, ההסתברות המצטברת עד אז (כולל) ירדה מכ-93% ל-65%. ההסתברות המצטברת להפחתת ריבית עד 18 בספטמבר ירדה מ-160% ל-113%, כלומר הפחתה אחת מתומחרת במלואה ולגבי הפחתה שנייה עד אז, ההסתברות צנחה מ-60% ל-13% בלבד. השוק צופה הפחתת ריבית בספטמבר והפחתה שנייה, אם בכלל תהיה השנה, צפויה רק בישיבה האחרונה של השנה, ב-18 בדצמבר.

החוזים על הריבית מנבאים כרגע הפחתה מצטברת של 46 נ"ב בלבד במהלך שנת 2024 (פחות מ-2 הפחתות השנה), לעומת 65 נ"ב  (בין 2 ל-3 הפחתות) שראינו לפני שבוע.

ציפיות השוק כרגע, נמוכות לכאורה, מתחזית הפד (מישיבתו האחרונה) ל-3 הורדות ריבית השנה. אולם התבטאויות של בכירי הבנק בסוף השבוע מעידות, שגם הם מאמצים עמדה ניצית יותר, לנוכח הנתונים האחרונים. בסוף השבוע שמענו את רפאל בוסטיק, נגיד הפד של אטלנטה, מהדהד את תמיכתו בהפחתת ריבית אחת בלבד, לקראת סוף השנה, את נגיד הפד של קנזס, ג'פרי שמיד, אומר שיש לנקוט גישה סבלנית בקשר להפחתות ריבית ודברים דומים מפיהן של סוזן קולינס ומארי דאלי.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף – מדד המחירים לצרכן (CPI) עלה 0.4% במארס (מעל צפי לעלייה של 0.3%) וכמוהו מדד הליבה. האינפלציה השנתית עלתה מ-3.2% ל-3.5% (צפי 3.4%) ואינפלציית הליבה נותרה 3.8% (צפי 3.7%). זה החודש השלישי ברציפות של אינפלציה גבוהה מהצפוי. גם מדד ה"סופר ליבה" זינק החודש מ-3.9% ל-4.8% וקצב האינפלציה השנתי בשלושת החודשים האחרונים זינק מ-4.0% ל-4.6%. כל אלה מיתנו את הציפיות להורדת ריבית קרובה והובילו לזינוק של תשואות האג"ח, ירידות בשוק המניות והתחזקות של הדולר. מאידך, מדד המחירים ליצרן (PPI) עלה 0.2% במארס (פחות מצפי לעלייה של 0.3%) ומדד PPI ליבה עלה 0.2%, כצפוי. ה-PPI השנתי עלה מ-1.6% ל-2.1%, פחות מצפי ל-2.2%. ה-PPI ליבה השנתי עלה מ-2.1% ל-2.4% (צפי 2.3%). מדד אופטימיות העסקים הקטנים ירד במארס מ-89.4 ל-88.5 נק', בניגוד לצפי שיעלה ל-89.9 נק'. המכירות הסיטונאיות זינקו בפברואר ב-2.3%, הרבה מעל צפי ל-0.8%. הגירעון בתקציב האוצר הסתכם במארס ב-236.5 מיליארד $, יותר מצפי ל-223.0- מיליארד $. מחירי היבוא עלו 0.4% במארס (צפי 0.3%) ומחירי היצוא עלו 0.3%, כצפוי. מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד באפריל (קריאה ראשונית) מ-79.4 ל-77.9 נק', הרבה מתחת לצפי ל-79.0 נק'. בעיקר בשל צניחה ברכיב התנאים הנוכחיים מ-82.5 ל-79.3 נק' (צפי 81.9 נק'). רכיב הציפיות ירד מעט מ-77.4 ל-77.0 נק'. תחזית האינפלציה לשנה של הצרכנים עלתה מ-2.9% ל-3.1%. תחזית האינפלציה ל-5-10 שנים עלתה מ-2.8% ל-3.0%.

לסיכום, האינפלציה הדביקה עדיין איתנו וגם מחירי האנרגיה, שהשפיעו במידה ניכרת על עליית המדד החודש, תרמו למיתון הציפיות לתחילת תהליך הפחתות הריבית כבר בחודשים הקרובים.

• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב – ביום רביעי ב-21:00 ישוחרר הספר הבז', הדו"ח התקופתי של 12 שלוחות הבנק הפדרלי, על השינויים בפעילות הכלכלית מאז ישיבת הריבית האחרונה. הספר ישמש חומר גלם לישיבת ה-FOMC הקרובה, שתתקיים, כתמיד, שבועיים לאחר פרסומו. במוקד נתוני המקרו השבוע, המכירות הקמעונאיות שיתפרסמו ביום שני (צפי לעלייה של 0.4%), הייצור התעשייתי שיתפרסם ביום שלישי (צפי 0.3%) ושלל נתוני נדל"ן – היתרי בנייה, התחלות בנייה, מדד בטחון הנדל"ן ומכירות בתים קיימים (שוק הדיור העיקרי), שצפויות לרדת ב-4.1%, בשל הזינוק המחודש בריבית על המשכנתאות. נתונים נוספים שיפורסמו השבוע: מדד אמפייר סטייט (סקר הפעילות הכלכלית של מנהלי הייצור בניו יורק), מלאים עסקיים, ניצול כושר הייצור, מדד פעילות השירותים של שלוחת הפד בניו יורק, התחזית העסקית של שלוחת הפד בפילדלפיה ומדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים. השבוע תתכנס הצמרת הפיננסית העולמית בוושינגטון, לפגישות של קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי וקבוצת ה-G20. למשקיעים תהיה הזדמנות להאזין לקברניטי הכלכלה העולמית. כך, למשל, יתקיים ביום שלישי בשעה 20:15 דיון בהשתתפות יו"ר הפד, ג'רום פאוול ונגיד הבנק המרכזי של קנדה. דוברים בולטים נוספים יהיו שרת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן, שר האוצר של בריטניה, ג'רמי האנט, נשיאת ה-ECB כריסטין לגארד וראשי הבנקים המרכזיים של יפן ו בריטניה. פרט לכך, צפויים השבוע עוד 14 נאומים / התבטאויות לתקשורת של בכירי הפד, ביניהם, סגנו של פאוול, ג'פרסון, שינאם בפורום למדיניות מוניטרית, ביום שלישי בשעה 16:00.

עונת הדו"חות מעלה הילוך. ביום שני נתוודע לתוצאות של גולדמן זאקס וצ'ארלס שוואב. למחרת, בנק אוף ניו יורק מלון, בנק אוף אמריקה, מורגן סטנלי, ג'ונסון&ג'ונסון, יונייטד הלת'גרופ, יונייטד איירליינס.  ביום חמישי (אחרי המסחר) נטפליקס וביום שישי אמריקן אקספרס, Procter & Gamble ושלומברגר.

אירופה

שבוע המסחר שעבר התנהל לרוב במגמה שלילית על רקע נתוני האינפלציה בארה"ב ובהמתנה להודעת הריבית של ה- ECB שפורסמה ביום חמישי שעבר. מדד דאקס הוביל את הירידות עם נסיגה של 1.3%, יורוסטוקס 50 השיל 1.2% מערכו ואילו מדד קאק הנסחר בצרפת ירד בסיכום שבוע המסחר כ- 0.6%. לעומתם, בלט לחיוב מדד המניות בבריטניה , FTSE100 שזינק ב- 1.1% על רקע נתוני צמיחה חיוביים.

באפיק החוב אגרות החוב הממשלתיות נסחרו לרוב בעליות שערים ובירידת תשואות. תשואת אג"ח ממשלת גרמניה ל- 10 שנים טיפסה במהלך השבוע ל- 2.46% אך ביום שישי נרשמו עליות שערים והתשואה ירדה לרמה של 2.357%. בצרפת תשואת האג"ח ל- 10 הגיעה במהלך שבוע המסחר לכ- 2.96% וביום שישי רשמו אגרות החוב עליות שערים והתשואה ירדה ל- 2.858%. מנגד,  בבריטניה, תשואות האג"ח הממשלתיות שהגיעו לכ- 4.2% במהלך השבוע צנחו לרמה של 4.027% ביום שישי ברקע לנתוני צמיחה חזקים ובהמתנה לנתוני האינפלציה שיפורסמו במהלך השבוע הקרוב בממלכה.

• אז מה עם הריבית? כצפוי ה- ECB הותיר את הריבית על הפיקדונות ברמה של 4.00% ואת הריבית על האשראי על 4.5%. לדברי בכירים ב- ECB הורדת הריבית צפויה לקראת אמצע השנה ככל שקצב עליית המחירים מתמתן ומאפשר את הורדת הריבית וככל שהריבית הגבוהה פוגעת בפעילות הכלכלית של היבשת. הצמיחה בגוש היורו חלשה והריבית הגבוהה מקשה על נטילת אשראי. החוזים על הריבית מתייחסים לריבית על הפיקדונות ואלה מנבאים כעת שהריבית תרד כמעט בוודאות בפגישה הבאה הצפויה ב- 6.6.24. בנוסף, בהסתכלות קדימה החוזים מנבאים ירידה נוספת בפגישה שתיערך ב- 12.9.24 ועד סוף השנה בין הורדה אחת לשתיים נוספות. לפי החוזים, הריבית על הפיקדונות תעמוד בסוף השנה ברמה של 3.25%-3%.

• בשבוע שעבר פורסמו נתוני האינפלציה שממשיכים להצביע על התמתנות בקצב עליית המחירים ועשויים לקרב הורדת ריבית ראשונה ביבשת בטווח הקרוב. להלן פירוט נתוני מקרו שפורסמו במהלך השבוע שעבר ברחבי היבשת: גוש היורו –. גרמניה – בתחילת השבוע שעבר פורסם שמאזן הסחר קטן משמעותית הן מול החודש הקודם והן מול הצפי, והסתכם ב-21.4 מיליארד יורו (27.6 מיליארד יורו ו-25 מיליארד, בהתאמה). הקיטון נבע מירידה ביצוא בפברואר של 2%, ואילו היבוא עלה ב-3.2%. כמו כן, פורסמו נתוני האינפלציה הסופיים לחודש מרץ ואלה אישרו שקצב עליית המחירים מתמתן בחדות ועומד על קצב שנתי של 2.2% בלבד. גם בצרפת פורסמו נתוני האינפלציה הסופיים של חודש מרץ וגם כאן הם מצביעים על התמתנות בקצב עליית המחירים לקצב שנתי בשיעור של 2.3% בלבד. בריטניה – כלכלת בריטניה צמחה בפברואר זה החודש השני ברציפות והתמ"ג בפברואר עלה ב-0.1% לעומת ינואר. גם נתון ינואר עודכן כלפי מעלה והתמ"ג הבריטי רשם זינוק של 0.3% (בעידכון הקודם שיעור הצמיחה עמד על 0.2%).

• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב: אירופה תצטרף לארה"ב והחברות ביבשת יחלו לפרסם את תוצאותיהן לרבעון הראשון של 2024 לקראת סוף השבוע. המשקיעים יישאו עיניהם לדברי פיליפ ליין, הכלכלן הראשי של ה-ECB וכן לפראנסואה וילרוואה ואיזבל שנבל, בכירים ב – ECB ושל אנדרו ביילי, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה. כמו כן, יפורסמו מספר נתוני מקרו חשובים וביניהם: בגוש היורו יפורסמו ביום שני נתוני היצור התעשייתי, ביום שלישי סקר הציפיות של המרכז האירופי למחקר כלכלי - ZEW והמאזן המסחרי וביום רביעי נתוני האינפלציה הסופיים לחודש מרץ. בגרמניה – יפורסמו ביום שלישי סקרי הציפיות והמצב הנוכחי של ZEW וביום שישי נתוני מדד המחירים ליצרנים. בבריטניה יתפרסמו מספר רב של נתונים חשובים וביניהם: ביום שלישי נתוני תעסוקה , ברביעי נתוני אינפלציה כאשר, הציפיות הן להתמתנות חדה בקצב עליית המחירים לצרכן וליצרן.

  ישראל

• מתקפת טילים על ישראל - שבוע המסחר האחרון בבורסה המקומית התנהל בירידות שערים על רקע חשש מהסלמה ביטחונית מול אירן והחיזבאללה ובסוף השבוע, חששות אלו התממשו, לאחר שנורו מאות טילי שיוט וכטב"מים לעבר מדינת ישראל. עם זאת, המסחר ביום ראשון בבוקר נפתח בעליות שערים לאור ההישג הצבאי ולאחר שכ- 99% מהטילים ששוגרו נבלמו. בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 השיל 0.4% מערכו, ת"א 125 ירד בכ- 1.1% ות"א 90 צנח בכ- 2.3%. בקרב המדדים הענפיים, בלטו לחיוב המדדים ת"א בנקים ות"א קלינטק שעלו כ- 0.7% ו- 1.3% בהתאמה. מנגד, בלטו לשלילה מדד ת"א טק עילית ומדד ביומד שצנחו בכ- 3.2% ובכ- 6.6% בהתאמה. בשוק החוב נרשמה מגמה שלילית בעיקר במח"מים הארוכים.

• פרמיית הסיכון של ישראל חוזרת ומטפסת – עלות הביטוח של מדינת ישראל חוזרת ומזנקת הבוקר לרמה של 134 נק'. נזכיר שב- 23.10.23 עלו מחירי חוזי הביטוח מפני חדלות פירעון של האג"ח הממשלתיות הישראליות מרמה של כ – 50 נק' לשיא של 145 נק' והבוקר, עם התממשות האיום האירני חזרו החוזים לטפס.

• בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% בהודעתו האחרונה. לנוכח ההתפתחויות האחרונות, המצביעות על עליה באי וודאות הגיאופוליטית, החליטה הועדה המוניטרית להשאיר את הריבית על כנה. הועדה ציינה כי היא ממשיכה לשמור על "מדיניות עקבית לפיה היא מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית". הועדה מעריכה בעת הזו מספר סיכונים מרכזיים להאצה אפשרית באינפלציה, בין היתר התפתחות המלחמה והשפעתה על הפעילות במשק, שוק המט"ח ואפשרות של פיחות בשקל, ההתפתחויות הפיסקליות ומחירי הנפט בעולם. עם זאת, נגיד הבנק ציין כי תוואי הורדת הריבית יחודש במידה שרמת האי וודאות תפחת.
• מהתחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר של בנק ישראל עולה כי החטיבה מעריכה כי התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2% ב-2024 וב-5% ב-2025, בדומה לתחזית ינואר. התחזית מניחה שההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה תמשך עד לסוף 2024 בעצימות הולכת ופוחתת. שיעור האינפלציה שמעריכה החטיבה ב-2024 עלה מעט מהתחזית הקודמת וצפוי להסתכם ב-2.7%. כתוצאה מהתקציב המעודכן, הגירעונות בתקציב הממשלה בשנים 2024 ו-2025 צפויים לעלות ויסתכמו ב-6.6% תוצר ו-4.6% תוצר בהתאמה. יחס החוב תוצר צפוי לעלות לרמה של 67% ב-2024 ולהישאר ברמה דומה ב-2025.

• הריבית הגבוהה סייעה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בשנת 2023. מסקירת הכנסות המדינה ממסים לשנת 2023 עולה כי היקף המס שנגבה מרווחים על ריבית (בעיקר רווחים מפיקדונות) זינק ב־73% לעומת שנת 2022. ההכנסות ממסים מתחום זה הגיעו ל־3.98 מיליארד שקל, כמעט כפול מהממוצע בשנים 2022-2019. מנתוני בנק ישראל עולה כי סך הפיקדונות זינק ב־24% בתוך שנתיים ל־1.48 טריליון שקל. עם זאת, הגירעון התקציבי של הממשלה עולה במהירות והגיע במרץ ל- 6.2% לעומת6% בפברואר.

• עדכון המדדים של הבורסה – היום הקובע לעדכון מדדי המניות חל ביום חמישי 11.4.24 והעדכון יתבצע בנעילה של 2 במאי. המניות פתאל אחזקות ושופרסל חוזרות להיסחר במדד ת"א 35 (במקום שיכון ובינוי וקב' אשטרום שיוצאות ממנו). לעומתן, גילת לוויינים, ערד, זפירוס, אלטשולר שחם, בית זיקוק אשדוד וחברת ארד תצאנה ממדד ת"א 90, לאחר שהמניות מניבים ריט והכשרת הישוב ביצעו הנפקות מניות והחברה איי. אי. אס ביצעה רכישה עצמית של מניותיה והן נמנעו מיציאה ממדד ת"א 90. נציין, שעדכון מדדי האג"ח יתקיים בנעילה של יום חמישי השבוע לאחר שהיום הקובע חל ב- 1.4.24.

נתוני מקרו שיתפרסמו בשבוע הקרוב: השבוע יפורסמו מספר נתוני מקרו חשובים בישראל וביניהם מדד המחירים לצרכן (יום שני) (צפי: עלייה חודשית בשיעור של 0.5% והאינפלציה שנתית צפויה לעלות מקצב של 2.5% לקצב של 2.6%.). כמו כן, יפורסמו נתוני התעסוקה. ביום שלישי יתפרסמו נתוני הצמיחה הסופיים לרבעון הרביעי של 2023 וביום חמישי תפורסם תחזית האינפלציה מהמקורות השונים.

שווקים נוספים

שבוע המסחר במזרח ננעל במגמה מעורבת. בסיכום שבועי, מדד ניקיי 225 בלט לחיוב לאחר שעלה 1.4%. באוסטרליה מדד המניות טיפס ב-0.2%. בהונג קונג ובהודו המסחר במדדים העיקריים הסתיים ביציבות, ובסין היבשתית נרשמה ירידה של 2.6%.

• סין מתמרצת – עפ"י דיווחים, הממשל הכריז על תכנית תמיכה נוספת בשווקים, באמצאות אשראי לחברות טכנולוגיה ותחבורה. הבנק המרכזי באמצעות בנקים מסחריים, יעניק אשראי של 500 מיליארד יואן (70 מיליארד דולר) ל-21 בנקים ברחבי המדינה שיעבירו את הסכום כהלוואות לחברות בגודל בינוני במגזרי הטכנולוגיה והתחבורה.

עוד בסין, עפ"י בלומברג, חברת הדירוג פיץ' מורידה את אופק הדירוג של המדינה מיציב לשלילי על רקע הגידול של החוב של סקטור הנדל"ן. בפיץ' טוענים שאי הוודאות הכלכלית גוברת.

סין נגד המערב- בייג'ינג הורתה לחברות טלקום סיניות להחליף את השבבים מתוצרת זרה ברשתות הליבה שלהן עד 2027, החלטה שעלולה להוות מכה קשה ליצרניות שבבים אמריקאיות כמו אינטל ו-AMD.

נתוני מקרו:

סין - מדד המחירים לצרכן צנח במארס ב-1%, כפול מהצפי והאינפלציה השנתית ירדה מ-0.7% ל-0.1% (צפי 0.4%). מדד המחירים ליצרן ירד בשנה האחרונה ב-2.8%, כצפוי. היצוא ירד בשנה האחרונה מעל הצפי. גם היבוא ירד למרות התחזיות לעליה. מאזן הסחר היה נמוך מהצפי על אף שנתון חודש קודם עודכן בחדות כלפי מעלה.

הודו - האינפלציה עלתה במארס בקצב שנתי של-4.85%, התמתנות מ-5.09% בפברואר ונמוך מהצפי (4.9%).

יפן - הסקרים לחודש מרץ לגבי המצב הנוכחי והתחזית העתידית, של מכון ECO WATCHERS משקפים התכווצות מסוימת בפעילות. מדד אמון הצרכנים – עלה מ- 39 ל- 39.5 נק' בהתאם לצפי. עוד פורסם שהזמנות מכונות ירדו ב- 3.8% בהמשך לירידה שנרשמה בפברואר בשיעור של 8%.

ניו זילנד- הבנק המרכזי הותיר את הריבית על כנה ברמה של 5.5% בטענה כי "יש עדיין צורך במדיניות מוניטרית מגבילה כדי להמשיך להוריד את האינפלציה".

נתוני מקרו חשובים שצפויים להתפרסם בשבוע הקרוב:

סין- מחירי בתים חדשים, צמיחה רבעון ראשון, יצור תעשייתי, מכירות קמעונאיות. הודו- סחר חוץ ומאזן הסחר. יפן- הזמנת מכונות, מאזן הסחר, סחר חוץ, אינפלציה. אוסטרליה- המדד המוביל, נתוני תעסוקה.

שוק הסחורות והמטבעות

• מחיר נפט מסוג WTI – טיפס ביום שישי לרמתו הגבוהה מאוקטובר (87.67$ לחבית), על רקע חששות מהסלמה בין ישראל לאיראן שתגרום לשיבושים באספקה בשוקי הנפט העולמיים. בסיכום שבועי, מחירה של חבית נפט נסוג ב-1.4% ל – 85.7$, ומתחילת השנה מחירה קפץ ב-19.6%.
• הדולר/שקל, ודולר/סל המטבעות (DXY) - בשבוע שחלף, הדולר התחזק ב-1.7% מול סל המטבעות (התחזקות של 4.6% מתחילת השנה), הזינוק השבועי החד ביותר מאז ספטמבר 2022, בצל המתיחות באזורינו ולאחר שנתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי שפורסמו בארה"ב ציננו את סיכויי הורדת הריבית. בשוק המקומי, הוא התחזק ב- 0.2% מול השקל (יציג בשישי 3.757 ₪ לדולר), והיורו נחלש ב-1.2% מול השקל לשער של 4.012 ₪ ליורו.

• הזהב ממשיך לשבור שיאים– מחיר אונקיית זהב זינק לשיא חדש של 2,344.4$. הזהב הנחשב למקלט עבור משקיעים בעתות משבר, זינק במהלך המסחר ביום שישי למחיר של 2,448.8$ לאונקיה לראשונה בתולדותיו, על רקע חששות מהסלמה במזרח התיכון. מחירה של המתכת היקרה עלה בסיכום שבועי ב-0.6%, וב-13.6% מתחילת השנה.

• הביטקוין נסוג - על רקע המתיחות הגיאופוליטית הגוברת במזרח התיכון, ערך המטבע הדיגיטלי הפופולרי ביותר, צנח ביום ראשון ב-8% לרמה של כ-62,000$, והתאושש חזרה לכ-64,000$.