בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!
סיכום שבוע המסחר האחרון
נקודות עיקריות
- בוול סטריט סיכמו שבוע מסחר חיובי נוסף כך שספטמבר עד כה מפתיע לטובה, כשברקע המשקיעים ממתינים להורדת הריבית ביום רביעי. בישראל הסתכם שבוע חיובי ומדדי הדגל ננעלו בשיאים חדשים.
- מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) הוסיף 1.7% בשבוע שחלף (16.8%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 עלה 1.6% (11.9%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק קפץ 2% (14.7%+ מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 עלה 1.4% (10.1%+ מתחילת השנה) ובבורסה בת"א - מדד ת"א 125 קפץ 1.7% (30.3%+ מתחילת השנה) ות"א נדל"ן זינק ב-2%. מנגד, מניות הבנקים והביטוח התממשו.
- נתוני האינפלציה לא הפתיעו והפד צפוי להוריד השבוע את הריבית – למרות שהאינפלציה בארה"ב עדיין תקועה מעל היעד של הפד (ביום רביעי פורסם שאינפלציית הליבה נותרה על 3.1%), המשקיעים משוכנעים שביום רביעי השבוע יודיע יו"ר הפד פאוול על הורדה של 0.25% בריבית.
- בנק ישראל עשוי להוריד בסוף החודש את הריבית - המצב הביטחוני מעיב, האינפלציה צפויה להתכנס השבוע אל תוך היעד (1-3%), השקל חזק וגם בארה"ב עומדים להוריד את הריבית: האם בשלו התנאים לירידה גם בשיעור הריבית בישראל בהחלטה הקרובה בסוף החודש?
- חשש מפני ההשלכות המשבר הפוליטי בצרפת – למרות יחס חוב/תוצר של 115%, גירעון של כמעט 6% והורדת דירוג, הממשלה של ביירו נפלה בגלל חוסר הסכמה להדק מעט את החגורה. צרפת אינה יוון. מדובר בכלכלה השנייה בגודלה בגוש היורו ואם חוסר האמון בה בשווקים יגבר, הדבר עשוי לשלוח גלי הדף לכל רחבי היבשת ואף מעבר לים.
- מה צפוי השבוע? בארה"ב – סוף סוף זה מגיע! ביום רביעי תסתיים ישיבת וועדת השוק הפתוח של הפד ובשעה 21:00 שעון ישראל תתפרסם החלטת הריבית, שצפויה לרדת ב-0.25% ל-4.25%. בישראל – מחר (יום ב') יפורסם מדד המחירים לצרכן בישראל. מדד אוגוסט צפוי לעלות ב-0.6% עד 0.7% והאינפלציה השנתית צפויה לרדת מתחת לרמה של 3% (ולהתכנס לתוך היעד הנדרש של 1-3%).
ארה"ב
מה ראינו בשבוע המסחר החולף?
- ביום שישי ראינו נעילה מעורבת בוול סטריט, לאחר ירידה חדה מהצפוי של מדד סנטימנט הצרכנים של אונ' מישיגן. עם זאת, מדד נאסד"ק, שעלה 0.4% ביום שישי, נעל את השבוע בשיא חדש. נתון האינפלציה היה גבוה מעט מהצפוי, אך מדד המחירים ליצרן ירד במפתיע ובסך הכל לא ראינו שינוי משמעותי בתחזית השוק להורדת ריבית בישיבת ה-FOMC שתתקיים השבוע. רוב החזאים צופים הפחתה של 25 נ"ב ומיעוט קטן מעריך שהורדות הריבית ב-2025 ייפתחו בהפחתת "ג'מבו" של 50 נ"ב. כל מדדי המניות רשמו עלייה שבועית, בהובלת מדדי הטכנולוגיה, שנהנו מזינוק של מניית אורקל בכ-40%, לאחר פרסום תחזיות מעודדות, שהפכו את לארי אליסון לאיש הכי עשיר בעולם. החלטת הריבית תעמוד השבוע במוקד ובנוסף, נקבל את נתוני המכירות הקמעונאיות, הייצור התעשייתי, מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (אומדן לצמיחה עתידית) ושלל נתוני נדל"ן.
- בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 עלה ב-1.6%, מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס התחזק ב-1.0%, מדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 בלטו השבוע בעליות נאות של 2.0% ו-1.9% בהתאמה ומדד המניות הקטנות, ראסל 2000, שהשלים 6 שבועות רצופים בירוק, נותר הפעם מאחור, עם עלייה שבועית של 0.3% בלבד.
- תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב שירדו בשבועות האחרונים, התייצבו השבוע והראו מגמה מעורבת - התשואה לשנתיים עלתה בכ-4.5 נ"ב, מ-3.51% ל-3.55%, והתשואה ל-10 שנים ירדה בסיכום שבועי, ירידה מזערית של 1 נ"ב, מ-4.07% ל-4.06%. הפער ביניהן הצטמצם לכ-52 נ"ב בלבד, אחרי שבשבוע שעבר היה מעל 60 נ"ב.
- הדולר איבד השבוע 0.2% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב ומתחילת השנה הוא איבד כבר 10.1% מול הסל האמור.
- ההסתברות להורדת ריבית בישיבות הקרובות, המגולמת בחוזי ה-SWAP, לא השתנתה השבוע במידה ניכרת והשוק צופה הורדה של 25 נ"ב ביום רביעי הקרוב, בהסתברות של כ- 96% והורדת ג'מבו של 50 נ"ב בהסתברות של כ-4% בלבד. בסיכום שבועי, ההסתברות להפחתה ראשונה ביום רביעי ירדה מעט מכ-109% ל-104.3% ואילו הצפי המצטבר עד סוף השנה עלה מעט מ-69 נ"ב (2.75 הפחתות ריבית) ל-70.3 נ"ב, כלומר, 2.8 הפחתות עד סוף השנה.
מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב
- בגזרת המקרו הזרקור מופנה להחלטת הריבית. רוב ההחלטות בועדת השוק הפתוח, לאורך השנים, מתקבלות פה אחד, אך בחודשים האחרונים אנו עדים לחילוקי דעות, כשרוב המצביעים בישיבה נקטו גישה זהירה, שהעדיפה להמתין להתבהרות ואילו אחרים, בהובלת כריסטופר וולר ומישל באומן, קראו להתחיל בהורדות הריבית עוד לפני שני דו"חות התעסוקה הגרועים שקיבלנו לאחרונה.
מעניין יהיה לראות איך תצביע חברת מועצת הנגידים, ליסה קוק, שהנשיא טראמפ הכריז על פיטוריה, אולם בית המשפט אישר את השתתפותה בישיבה הקרובה (בימים שלישי-רביעי השבוע) והמשך חברותה בדירקטוריון של הפד יידון בקרוב, בתביעה שהגישה נגד הנשיא טראמפ.
נזכיר שבשנה שעברה פתח הפד את תוואי הפחתות הריבית מריבית השיא (5.50%-5.25%) בישיבה שהתקיימה בספטמבר, בהפחתת ג'מבו מפתיעה של 50 נ"ב. כשיו"ר הפד, פאוול, נשאל לפשר ההחלטה, ענה שהפד ביקש לשדר באופן חד וברור שהוא תומך בשוק העבודה, אחרי דו"ח תעסוקה חלש שפורסם באוגוסט 2024. עם זאת, תהיה זו הפתעה אם גם הפעם יפעל הפד באופן דומה שכן רוב גדול של חזאים מעריך כרגע שהפד יסתפק בהורדת ריבית של 25 נ"ב. בנוסף, יפרסמו בכירי הפד בישיבה את התחזית הרבעונית החדשה שלהם לנתוני הצמיחה, האינפלציה והאבטלה ואת תחזית הריבית שלהם (Dot Plot). השוק עבר מתחזית של שתי הפחתות ריבית ל-3 הפחתות ריבית עד סוף השנה מאז הישיבה הקודמת. מעניין האם תחזית הפד תישאר שתי הפחתות עד סוף השנה, או שמא גם היא תשתנה.
- נתוני המקרו שיתפרסמו השבוע – ביום שני – מדד התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק – Empire Manufacturing. ביום שלישי – מכירות קמעונאיות, מחירי היבוא והיצוא, ייצור תעשייתי, ניצול כושר הייצור, מלאים עסקיים, מדד בטחון הנדל"ן. ביום רביעי – היתרי בנייה, התחלות בנייה, החלטת הריבית. ביום חמישי – תביעות ראשונות לדמי אבטלה, מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים.
- הסוחרים נערכים לעדכון הקרוב של מדד S&P500 שייכנס לתוקף ביום שני, 22 בספטמבר: 3 חברות יוצאות מהמדד: CZR, MKTX, ENPH. 3 חברות ייכנסו: HOOD, APP, EME.
- במישור הגיאופוליטי – יום אחד בלבד לפני תחילת סבב שיחות הסחר הרביעי בין ארה"ב לסין, משרד המסחר של סין הודיע על פתיחת שתי חקירות נגד ארה"ב בתחום השבבים. חקירה אחת תבדוק האם וושינגטון מפלה חברות סיניות במדיניות הסחר בשבבים שקבעה והחקירה השנייה תתמקד בחשד להיצף ביבוא שבבים אנאלוגיים מארה"ב, שמשמשים בין היתר במכשירי שמיעה, נתבי WIFI וחיישני טמפרטורה. הדבר עלול להעיב על הדיונים בסוגיות כלכליות ומסחריות, מכסים, שימוש לרעה בהגבלות יצוא ואפילו אפליקציית טיקטוק. סבב השיחות יתקיים במדריד, בהובלת סגן ראש ממשלת סין, חה ליפנג, והוא יסתיים ביום רביעי.
נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף
- נתון האינפלציה שפורסם ביום חמישי היה גבוה במעט מהצפוי, אולם המחירים הסיטונאיים שפורסמו יום אחד קודם, ירדו במפתיע, כך שלא נרשם שינוי דרמטי בתחזית להורדות ריבית. תוספת מובטלים גבוהה, עדכון חד כלפי מטה של נתוני המשרות בשנה שהסתיימה במארס 2025 וירידה חדה מהצפוי של בטחון הצרכנים, הזכירו מדוע החשש לחוסנה של כלכלת ארה"ב עלה בעת האחרונה. מדד המחירים לצרכן (CPI) עלה באוגוסט ב- 0.4%, מעל צפי ל-0.3%. מדד הליבה (Core CPI), בניכוי סעיפי המזון והאנרגיה התנודתיים, עלה באוגוסט ב-0.3%, כצפוי. האינפלציה השנתית עלתה מ-2.7% ל-2.9%, כצפוי, ואינפלציית הליבה השנתית נותרה ברמה של 3.1%, כצפוי. מדד המחירים ליצרן (PPI) הפתיע כשירד באוגוסט ב-0.1%, בניגוד לצפי שיעלה ב-0.3%. נתון יולי עודכן כלפי מטה מזינוק של 0.9% לעלייה של 0.7%. קצב העלייה השנתי של ה-PPI צנח מ-3.1% (3.3% במקור) ל-2.6% בלבד, הרבה מתחת לצפי ל-3.3%. ליבת המדד צנחה מ-3.4% ל-2.8%, הרבה פחות מצפי ל-3.5%. העדכון השנתי של נתוני המשרות החדשות עודכן באופן חד וגבוה מהצפוי כלפי מטה – תוספת המשרות בשנה שהסתיימה במארס 2025 עודכנה כלפי מטה ב-911 אלף משרות (גריעה של קרוב ל-76 אלף משרות בממוצע בחודש!), הרבה יותר מצפי לגריעה של 682 אלף משרות. מספר המובטלים החדשים השבועי זינק ל-263 אלף, שיא מאז אוקטובר 2021 (אך חלק מהגידול נובע משיטפונות בטקסס שהביאו לפיטורי עובדים רבים), יותר מ-236 אלף בשבוע הקודם וצפי ל-235 אלף. תחזית האינפלציה השנתית של שלוחת הפד בניו יורק עלתה מעט באוגוסט מ-3.09 ל-3.20%. האשראי הצרכני זינק ביולי מ-9.6 מיליארד $ ל-16 מיליארד $, הרבה מעל צפי ל-10.35 מיליארד $. מדד אופטימיות העסקים הקטנים עלה באוגוסט מ-100.3 ל-100.8 נק' (צפי 100.5 נק'). השכר השעתי הריאלי הממוצע עלה באוגוסט ב- 0.7%, לעומת עלייה של 1.2% ביולי. הגירעון בתקציב האוצר הסתכם באוגוסט ב-344.8 מיליארד $, לעומת 380 מיליארד $ ביולי וצפי ל-340 מיליארד $. המכירות הסיטונאיות זינקו ביולי ב-1.4%, הרבה יותר מצפי ל-0.2%. מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד בספטמבר (נתון ראשוני) מ-58.2 ל-55.4 נק', לעומת צפי לירידה מתונה בהרבה, ל-58.0 נק'. תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה נותרה 4.8%, כצפוי. התחזית ל-5-10 שנים זינקה במפתיע מ-3.5% ל-3.9%, בניגוד לצפי שתרד ל-3.4%.
עונת הדו"חות מאחורינו והיא הכתה את הציפיות
- עונת הדו"חות לרבעון השני של 2025 הסתיימה והיא חזקה באופן משמעותי מתחזיות האנליסטים לפני פתיחתה. שיעור צמיחת הרווח הממוצע של החברות הכלולות במדד S&P500 הפתיע לטובה, עם 12.6%, כמעט כמו הזינוק של 12.9% שראינו ברבעון הקודם והרבה יותר מההערכות המוקדמות לצמיחת רווחים של כ-4%-3% בלבד. בלטו לטובה סקטור הטכנולוגיה וסקטור התקשורת. כמו כן, סקטור הבריאות בלט בצמיחת ההכנסות והסקטור הפיננסי בלט בצמיחת הרווחים.
כל 497 החברות הכלולות במדד S&P500 הציגו את תוצאותיהן. 86% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-2.1% בממוצע. 85% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-7.6% בממוצע. בנוסף, 82% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-6.3% בממוצע. 71% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, בשיעור נאה של 12.6% בממוצע.
מניית Oracle זינקה בכ-30% לאחר שפרסמה את תוצאות הרבעון הראשון ודיווחה על עלייה חדה בהזמנות, מ-138 מיליארד $ ל-455 מיליארד $ והציגה תחזית אגרסיבית לעסקיה בתשתיות הענן, אחרי שחתמה על חוזים בשווי מיליארדי $ במהלך הרבעון עם שלושה לקוחות שונים. ההכנסות מתשתית ענן ברבעון זינקו ב-55% (קצת יותר מצפי ל-53%) ל-3.3 מיליארד $ והרווח עלה ל-1.47 $ למניה, קצת פחות מצפי ל-1.48 $ למניה. עליית המניה נתמכה גם בעסקה הגדולה שסגרה אורקל עם OpenAI.
מניית Adobe לא הגיבה לתוצאות חזקות שפרסמה לקראת סוף השבוע. ההכנסות עלו ל-5.99 מיליארד $, יותר מצפי ל-5.91 מיליארד $. הרווח המתואם למניה עלה ל-5.31 $, יותר מצפי ל-5.18 $. החברה העלתה את תחזית ההכנסות השנתית מ-23.55 מיליארד $ (אמצע הטווח) ל-23.675 מיליארד $ (אמצע הטווח) ואת תחזית הרווח המתואם השנתי למניה מ-20.6 $ ל-20.825 $.
ישראל
- שבוע המסחר בבורסה המקומית היה תנודתי למדי, בין היתר על רקע ניסיון החיסול של בכירי חמאס בדוחא בירת קטאר, והוא הסתכם בעליות חדות במרבית המדדים, כאשר המדדים ת"א 35, 90 ו-125 שברו שיאים חדשים.
- בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 טיפס ב-1.5% והשלים עליה של 29.1%, תוך שהוא קובע את שיא כל הזמנים בפעם ה-38 מתחילת השנה. מדד ת"א 125 טיפס ב-1.7% (30.3% YTD), ומדד ה-90 זינק 2.2% (30.9% YTD).
בקרב המדדים הענפיים, בלט לחיוב מדד ת"א טכנולוגיה שהמריא ב-4.9% הודות להמשך הראלי בענף בבורסות וול סטריט, בדגש על תחום הבינה המלאכותית. מנגד, מדד מניות הביטוח בלט לשלילה לאחר שצנח השבוע בשיעור של 3.5%, על רקע ציפיות להתארכות המערכה בעזה והשפעתה הממתנת על הכלכלה. זו הסיבה שגם מדד הבנקים השיל 1.8% ועם זאת הניב למשקיעים תשואה של לא פחות מ-43.4% מתחילת השנה. מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על כ-2.5 מיליארד ₪.
בשוק המט"ח, השקל התחזק מול הדולר ונחלש קלות מול היורו.
בשוק האג"ח המקומי – נרשמה מגמה חיובית כמעט לאורך כל העקום ברקע ירידת התשואות בארה"ב והתחזקות השקל. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים (הגנרית) נמצאת ברמה דומה לרמתה בשבוע הקודם, סביב 4.19%.
מגמת המסחר בשבוע הקרוב תושפע מהמתיחות הגיאופוליטית ברקע ניסיון החיסול בקטאר והמלחמה שצפויה להתעצם בעזה.
מאקרו ועניינים נוספים
- מחר יתפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל בגין חודש אוגוסט כשהצפי החודשי הוא לעלייה של 0.6% עד 0.7% ובהתאם, האינפלציה השנתית צפויה לרדת לתוך היעד של בנק ישראל (1-3%).
- החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל צפויה להתקיים ב-29 לספטמבר, ומקבלי ההחלטות ישקלו את החלטתם לנוכח נתוני האינפלציה מחר, התחזקות השקל, ירידת מחירי היבוא, מחירי השכירות ומצב שוק העבודה שנותר הדוק. צבר השיקולים יושפע ככל הנראה גם מהחלטת הריבית בארה"ב ביום רביעי הקרוב, שעל פי הסיכוי שהשוק מתמחר היא צפויה לרדת ב-25 נ"ב לטווח של 4.25%-4.00%.
- התאוששות בפעילות - סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על האצה בפעילות בחודש אוגוסט והמשך התאוששות בענפי התעשייה והשירותים. ציפיות האינפלציה שנה קדימה עלו מעט ל-2.7% מ-2.6% לפני חודש, אך הן עדיין נמוכות מלפני שנה (3.2%). ענף המסחר צופה עליות מחירים בחודש הבא (חודש ספטמבר), כנראה לקראת החגים, לעומת עליות מתונות יחסית בתעשייה ובענפי השירותים. בנק ישראל הדגיש לאחרונה את ההתאוששות המהירה בפעילות לאחר הירידה החדה שנרשמה בחודש יוני ולכן יתכן כי הוא ימהר להוריד את הריבית אך הורדת ריבית בארה"ב השבוע והייסוף בשקל עשויים להגמיש גישה זו.
- יתרות המט"ח של בנק ישראל באוגוסט הסתכמו בסך של 230.3 מיליארד דולרים, גידול של 3,553 מיליוני דולרים לעומת סוף יולי. רמת היתרות ביחס לתמ"ג עמדה על 41%.
- הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.7% מהתוצר באוגוסט, לעומת 4.8% בחודש הקודם, על רקע עלייה גבוהה מהצפוי בהכנסות ממסים.
- האמון הצרכני עלה לרמה של 22- דומה לרמתו במאי (23-) ערב המלחמה מול איראן. רכיב "הכוונה לבצע רכישה גדולה בשנה הקרובה" עלה ל-32- מ-43- לפני חודש, אך עדיין נמוך יחסית.
- שוק ההנפקות המקומי התעורר, כאשר בשוק המניות גויסו השבוע כ-1.6 מיליארד ₪, מתוכם כ-280 מש"ח ע"י מחלבות גד, מה שהפך אותה לחברה ה-15 שעשתה IPO (=הנפקת מניות ראשונה) מתחילת השנה. כמו כן, כ-1.2 מיליארד ₪ גויסו ע"י נאוויטס פטרוליום, באחד הגיוסים הגדולים שנראו בישראל בשנים האחרונות.
אירופה
- בורסות אירופה נסגרו ביום שישי בירידות קלות, אולם סגרו שבוע חיובי ראשון מזה שלושה שבועות, על רקע התגברות ציפיות המשקיעים להורדת הריבית בארה"ב. בסיכום שבועי, מדד יורוסטוקס 50 עלה ב1.4%, DAX הגרמני עלה ב0.4%, CAC40 הצרפתי עלה ב- 2% ו-FTSE100 הבריטי עלה ב- 0.8%.
- צרפת סופגת הורדת דירוג – סוכנות הדירוג פיץ' הורידה בסוף השבוע את דירוג האשראי של צרפת, כשברקע אי היציבות הפוליטית וחוסר הסכמות לגבי הקיצוצים בתקציב. כלכלני פיץ' הורידו את דירוג האשראי של צרפת מרמה של AA- לרמה של A+ עם תחזית יציבה, לשפל היסטורי. לדברי הכלכלנים, החוב הציבורי של צרפת ימשיך לגדול עד 2027, אלא אם הממשלה תנקוט צעדים מידיים. עוד כתבו כי למדינה אין "אופק ברור לייצוב החוב בשנים שלאחר מכן".
בשבוע שחלף נפלה הממשלה בראשותו של פרנסואה ביירו, בהצבעת אי אמון שהיוותה מכה פוליטית קשה לנשיא עמנואל מקרון, והעצימה עוד יותר את הכאוס הפוליטי במעצמה האירופית. ביירו נכשל בניסיונו להשיג תמיכה לתוכנית הכלכלית שלו, שכללה קיצוץ של 44 מיליארד יורו בהוצאות, מיסוי מוגבר על עשירים, ביטול הטבות מס שונות וביטול שני ימי חופש לאומיים - הצעה שהרגיזה חלקים נרחבים בציבור הצרפתי. מקרון כבר מינה ראש ממשלה חדש, סבסטיאן לקורני, אולם נראה כי גם ממשלה ברשותו תתקשה להגיע להסכמות על תקציב 2026.
בעניין זה חשוב להדגיש כי כלכלת צרפת גדולה פי עשרה מכלכלת יוון ולכן נראה כי אין בכוחה של קרן המטבע או כל גוף אחר לחלצה אם תזדקק לכך. לכן הכל תלוי בנכונות הצרפתים להדק את החגורה. אם חוסר האמון בכלכלת צרפת בשווקים יגבר, הדבר עשוי לשלוח גלי הדף לכל רחבי היבשת ואף מעבר לים.
- המכס והמחאה המנומסת של השוויצרים - שיעור המכס שהטיל טראמפ על שווייץ בתחילת אוגוסט הוא מהגבוהים בעולם, 39%. שיעור זה עורר כעס רב במדינה האירופית, שם ציפו למכס של 10%-15%, בדומה לזה שהוטל על האיחוד האירופי ובריטניה. מאז הטלת המכס הגבוה, מנהלת שוויץ מו"מ ארה"ב, בניסיון להגיע להסכם סחר חדש. שר המסחר האמריקאי, הווארד לוטניק, אמר בשבוע שעבר על שתי המדינות כי הן "צפויות להגיע להסכם".
יצרנית השעונים השווייצרית סווטש השיקה דגם במהדורה מיוחדת כחלק מהמחאה נגד המכסים הגבוהים שנקרא: "WHAT IF...TARIFFS?". הספרות שלוש ותשע בו החליפו מקום כך שנוצר המספר 39, כאמור, שיעור המכס הגבוה. דובר סווטש אמר כי הדגם החדש הוא "פרובוקציה חיובית" וכי "ברגע שארה"ב תשנה את שיעור המכס - נפסיק למכור את הדגם הזה". ארה"ב היא השוק הגדול ביותר לשעונים מתוצרת שווייץ, עם יבוא בהיקף של 5.48 מיליארד $ ב-2024.
- טראמפ צפוי לבקר השבוע בבריטניה ולקדם השקעות - השבוע יגיע לבריטניה נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, יחד עם משלחת שתכלול את לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק, ואת ג'נסן הואנג וסם אלטמן, מנכ"לי אנבידיה ו-OpenAI . במהלך הביקור מתוכננת חתימה על הסכם טכנולוגי רחב היקף שיקדם שיתופי פעולה בתחומים שהוגדרו כקריטיים לעשור הקרוב בתחומים בינה מלאכותית, שבבים, טלקומוניקציה וחישוב קוונטי. בלאקרוק צפויה להכריז על השקעה של כ-500 מיליון פאונד (כ-700 מיליון $) במרכזי נתונים קיימים בבריטניה, דרך שותפות עם . Digital Gravity בנוסף, תפתח החברה משרד חדש באדינבורו עם כ-1,300 עובדים. המהלך הוא המשך ישיר להסכמות שהושגו במסגרת ההסכם שנחתם במאי שמיועד לבנייה של תשתית אסטרטגית-טכנולוגית שתאפשר לשתי המדינות לתאם רגולציה, מו"פ והפצה של טכנולוגיות מתקדמות.
נתוני מקרו שפורסמו השבוע
- גרמניה - נתוני מאזן הסחר מראים כי ביולי נרשמה עלייה של 1.4% בהיקף היצוא לעומת אותו חודש בשנה שעברה, עם 130.2 מיליארד יורו. היבוא גדל ב-4.3% ל-115.4 מיליארד יורו. עודף הסחר של גרמניה הסתכם ב-14.7 מיליארד יורו, לעומת 17.7 מיליארד יורו ביולי 2024.
- בריטניה - כלכלת בריטניה לא צמחה ביולי, הנתון בהתאם לציפיות ומגיע לאחר צמיחה של 0.4% ביוני. קצב הצמיחה הרבעוני נותר ברמה של 0.2%, גם כן בהתאם לציפיות, ולאחר צמיחה טובה מהמצופה של 0.3% ברבעון השני (ירידה מ-0.7% ברבעון הראשון). הייצור התעשייתי ירד במפתיע בקצב רבעוני של 1.3%, לאחר שירד ב-0.9% ביולי, שינוי חד לעומת צמיחה של 0.7% בחודש שקדם לו, וגירעון הסחר גדל מעט יותר מהתחזיות, אך מגזר השירותים וענף הבנייה צמחו בשלושת החודשים שהסתיימו ביולי. כלכלנים מצפים עתה להאטה בכלכלה הבריטית במחצית השנייה של השנה, מה שמתווסף לשיקולים של הבנק המרכזי בבריטניה בבואו לקבוע את רמת הריבית במדינה בשבוע הבא.
מה צפוי השבוע?
ביום שני: גוש היורו – מאזן הסחר . פולין - שיעור האינפלציה CPI
ביום שלישי: גוש היורו – שיעור האינפלציה CPI. בריטניה – סקר שוק העבודה, פרסום ראשוני של נתוני שכר ותעסוקה
ביום רביעי: בריטניה - פרסום מדד מחירי הצרכן לחודש אוגוסט CPI. פולין – מדד אמון הצרכנים
ביום חמישי: בריטניה – החלטת ריבית של Bank of England. פולין - נתוני אבטלה, PPI.
ביום שישי: גוש היורו – PPI , גרמניה – PPI. צרפת – מדד אמון העסקים, מכירות קמעונאיות.
שווקים נוספים
- המסחר בבורסות אסיה הסתיים ביום שישי בעליות שערים במרבית הבורסות. בסיכום שבועי, מדד ניקיי225 היפני עלה ב4.1%, מדד קוספי (קוריאה) עלה ב-5.9%, מדד האנג סנג (הונג קונג) עלה ב3.8%, מדד ניפטי (הודו) עלה ב1.5%, מדד CSI300 (סין) עלה ב-1.4%. מנגד, מדד ASX200 (אוסטרליה) ירד ב0.1%.
עדכונים ממלחמת הסחר
- ארה"ב לוחצת על מדינות G7 להטיל מכסים של עד 100% על סין והודו – הסיבה הינה שהשתיים רוכשות נפט מרוסיה. הסיבה הינה לנסות לאלץ את מוסקבה לקיים שיחות שלום עם אוקראינה. שרי האוצר של שבע המדינות המתועשות (ארה"ב, קנדה, יפן, בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה) דנו ביום שישי בשיחת וידיאו בהצעה האמריקאית להידוק הסנקציות על רוסיה, על רקע רצונו של הנשיא דונלד טראמפ להביא להסכם שלום בינה לבין אוקראינה.
בחודש שעבר העלתה ארה"ב את המכס על יבוא מהודו ל-50% מאותה סיבה לאחר שבאפריל העלה טראמפ בחדות את המכסים על סין, אך צמצם אותם שוב במאי בעקבות תגובה שלילית בשווקים. פקידי האיחוד האירופי חוששים מכך שהטלת מכסים גבוהים על סין והודו תביא לתגובת נגד של בייג'ינג. בנוסף מקווים באיחוד לחתום בשבועות הקרובים על הסכם סחר עם הודו, שנחשבת לכוח הכלכלי העולה כיום באסיה.
- מקסיקו מתכננת להעלות המכסים על מכוניות סיניות - שר הכלכלה של מקסיקו אמר כי המכסים על יבוא מכוניות מאסיה יעלה מ-20% ל-50%. סין הזהירה את מקסיקו כי תנקוט צעדי תגובה, אם זו תממש את כוונתה. המהלך של מקסיקו הוא חלק מתכנון מחדש של התקציב הפדרלי של המדינה, שאמור להשפיע על סחר בהיקף 52 מיליארד $.
מקסיקו, הגובלת בארה"ב מצפון, חברה בהסכם הסחר הקנדי-אמריקאי-מקסיקני (USMCA), המבטיח סחר ללא מכסים בין המדינות. ההסכם הרחיב את ייצור כלי הרכב באזור לעומת הסכם הסחר הצפון אמריקאי אותו הוא החליף ב-2020.
נתוני מקרו שפורסמו השבוע
- יפן - התמ"ג גדל ב-2.2% בשלושת החודשים שהסתיימו ביוני, לעומת אותו רבעון בשנה שעברה, ולא ב-1% בלבד כפי שהראו נתונים ראשוניים שפורסמו בעבר. הגידול בתוצר לעומת הרבעון הראשון השנה היה 0.5%, ולא 0.3% כפי שפורסם באוגוסט. מדד ה-PPI טיפס מקצב שנתי של 2.5% ביולי ל-2.7% באוגוסט, כצפוי.
- דרום קוריאה – שיעור האבטלה עלה ל-2.6% באוגוסט, בהשוואה ל-2.5% ביולי.
- סין - נתוני מאזן הסחר של סין מראים כי היצוא גדל בחודש שעבר ב-4.4%, לעומת אוגוסט אשתקד, מול תחזית שצפתה גידול של 5%. היבוא גדל ב-1.3% לעומת תחזית של 3%. עוד דווח כי היקף המשלוחים לכלל היעדים צנח ב-33%, וב-16% לארה"ב לבדה. מדד המחירים לצרכן בסין ירד באוגוסט בקצב שנתי של 0.4%, יותר מהתחזיות לירידה של 0.2%. מדד המחירים ליצרן ירד בקצב שנתי של 2.9%, בהתאם לתחזיות ובהשוואה לירידה של 3.6% ביולי.
מה צפוי השבוע?
ביום שני: סין – מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי. הודו – שיעור האבטלה, נתוני יצוא ויבוא, מאזן הסחר.
ביום רביעי: יפן – מאזן הסחר, נתוני יבוא ויצוא
ביום חמישי: יפן – הזמנות מכונות
ביום שישי: יפן – החלטת ריבית של הבנק המרכזי של יפן (BOJ).
מטבעות וסחורות
- מדד הדולר DXY שעוקב אחר שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט ירד השבוע ב- 0.2% (מתחילת השנה המדד ירד ב-10.1%).
- השקל התחזק מול הדולר ב-0.5% לשער של 3.327 ₪ לדולר על רקע היחלשות הדולר בעולם לאור הצפי להורדת ריבית קרובה בארה"ב, אולם נחלש מול היורו ב-0.1% לשער של 3.907 ₪ ליורו.
- מחיר הנפט טיפס בשבוע שחלף ב-1.3% למחיר של 62.7$, לאחר שמתחים פוליטיים באוקראינה ובמזרח התיכון האפילו בהשפעתם על חששות מעודף היצע בשוקי הנפט העולמיים.
- מחיר הזהב ממשיך לשבור שיאים, לאחר שטיפס השבוע עוד 1.6% בדרכו לשבוע רביעי ברציפות של עליות ולשיא הסגירה ה-33 השנה (3,643$ לאונקיה). סיכונים מתמשכים בתחומי הסחר, הכלכלה והגיאופוליטיקה הגבירו את הביקוש למתכת היקרה, ולאלה הצטרפו גם החששות מפגיעה בעצמאותו של הבנק הפדרלי.