מרכז ההשקעות

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

•    בצל השלכות המלחמה, ירידות שערים במרבית הבורסות ברחבי העולם. בארה"ב שבוע שלישי רצוף של ירידות וגם בבורסה בת"א האופריה של שבוע המלחמה הראשון התפוגגה. 
•    מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) איבד 1.7% בשבוע שחלף (1.3%- מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 ירד 1.6% (3.1%- מתחילת השנה) ונאסד"ק איבד 1.3% (4.3%- מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 איבד 0.1% (1.3%- מתחילת השנה). בבורסה בת"א - מדד ת"א 125 איבד בשבוע שחלף 4.9% (12.4%+ מתחילת השנה), ת"א בנקים ירד 4% ות"א נדל"ן צנח 7.8%.
•    ארה"ב: החשש מאינפלציה מזניק את תשואות האג"ח - בשוק האג"ח בארה"ב נמשכו ירידות השערים עם זינוק חד בתשואות. התשואה על אג"ח ממשלתית ל-10 שנים זינקה השבוע ב-13 נ"ב, לרמה של 4.27% והתשואה על האג"ח לשנתיים זינקה השבוע ב-15 נ"ב, לרמה של 3.71%.
•    הדולר חזר להתחזק – המלחמה סביב המפרץ הפרסי מגדילה את אי הוודאות ומחזירה לדולר האמריקאי את תפקידו המסורתי כ"נכס מקלט". מדד DXY, שמציג את ביצועי הדולר מול סל של שישה מטבעות מובילים אחרים, התחזק בשבוע החולף ב-1.4%, וחצה לראשונה מנוב' 2025 שער של 100 נק'. 
•    בישראל: כלכלת מלחמה – באוצר קבעו הקלות לעורף בשל הימשכות המערכה ובתקציב המדינה ניתנה תוספת עצומה לתקציב הביטחון בסך של 32 מיליארד ₪. לצד זאת, אושרו תוספות קואליציוניות בהיקף של יותר מ-5 מיליארד ₪, בעיקר למגזר הדתי והחרדי. יעד הגירעון ל-2026 הוגדל דרמטית מ-3.9% ל-5.1%. 
•    הושלם האקזיט הגדול בתולדות המדינה – הענקית גוגל תרכוש את וויז הישראלית בסכום שיא של 32 מיליארד $. מכירת וויז צפויה להניב למדינה הכנסה חד פעמית חריגה של 10-13 מיליארד ₪. 
•    מה צפוי השבוע? בארה"ב – ביום רביעי החלטת ריבית (צפי לל"ש). בישראל – ביום ראשון אינפלציה (צפי 1.9% בשיעור שנתי) בגוש היורו וביפן – ביום  חמישי החלטות ריבית (צפי לל"ש בשתיהן).

ארה"ב
מה ראינו בשבוע המסחר החולף?
בורסות וול סטריט נעלו את השבוע בטון שלילי שבוע שלישי ברציפות, כאשר מדד ה-500 איבד 0.6% ביום שישי ו-1.6% בסיכום שבועי, על רקע המשך הלחימה באזור המפרץ הפרסי שהוביל לזינוק נוסף במחירי הנפט והגביר את החשש מפני התפרצות אינפלציונית. במקביל, החשש מיציבות מגזר האשראי הפרטי נמשך לאחר דיווחים של בלאקרוק וגופים פיננסיים נוספים אודות הגבלות שונות שהוטלו על משיכת כספים מקרנות האשראי הפרטי שלהן. 
מדד התנודתיות VIX, הידוע כ"מדד הפחד", ירד במהלך השבוע האחרון בכ-8% לרמה של 27 נק' לאחר שבשבוע שקדם זינק בקרוב ל-50% ועלה לשיא של קרוב לשנה והרבה מעל הממוצע ארוך הטווח של המדד, שנמצא מתחת ל-20 נק'.
גם בשוק החוב נרשמו ירידות ותשואות האג"ח רשמו זינוקים השבועיים.
בתחום המאקרו, השבוע התקבלו שני נתוני האינפלציה החשובים בשבוע אחד (CPI + PCE), שניהם היו דומים לתחזיות ולא גררו תגובה משמעותית בשווקים.
בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 ירד 1.6% (3.1%- מתחילת השנה) ונאסד"ק איבד 1.3% (4.3%- מתחילת השנה). מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס בלט שוב בירידה חדה יותר יחסית של 2.0%, כשמניות חברות התעשייה המסורתיות ננטשות עקב הזינוק במחירי הנפט והחשש מסטגפלציה ומניות הבנקים מתממשות לאור החשש ליציבות מגזר האשראי הפרטי. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , רשם גם הוא שבוע אדום בוהק, עם ירידה שבועית של 1.7%. 
חשש מאינפלציה מזניק את תשואות האג"ח - בשוק האג"ח בארה"ב ראינו ירידות שערים חדות גם השבוע ועוד זינוק חד בתשואות. התשואה על אג"ח ל-10 שנים זינקה השבוע ב-13 נ"ב, לרמה של 4.27% והתשואה על האג"ח לשנתיים זינקה השבוע  ב-15 נ"ב, לרמה של 3.71%.
הדולר חזר לשמש כמפלט ומתחזק – העקשנות של האירנים והחשש מפני מלחמה ממושכת מהצפוי מגדילה את אי הוודאות ומחזירה לדולר האמריקאי את תפקידו המסורתי כ"נכס מקלט" לאחר שנה קשה במיוחד עבורו. מדד DXY, שמראה את ביצועי הדולר מול סל של 6 מטבעות מובילים, של שותפות סחר עיקריות של ארה"ב, התחזק בשבוע החולף ב-1.4%, חצה שער של 100 בדרך לסגירה ב-100.36 נק'.

התנהגות הסקטורים מתחילת השנה – האנרגיה בראש
נהוג לחלק את מדד S&P500 ל-11 סקטורים בסיסיים ולהלן הביצועים של הבולטים בהם מתחילת השנה. בראש השיירה ובמרחק אדיר מהמקום השני ניצב סקטור האנרגיה, שעלה מתחילת השנה בלמעלה מ-28%, כשברקע המלחמה נגד אירן וזינוק של יותר מ-70% במחיר הנפט. במקום השני, עם עליה של 10% מתחילת השנה, ניצב סקטור הצריכה הבסיסית, סקטור דפנסיבי המיטיב לתפקד בזמנים של אי וודאות מוגברת. במקום השלישי סקטור התשתיות עם עליה של כ-9%. בסוף השיירה, במקום האחרון, סקטור הפיננסים, שירד 11% מתחילת השנה עקב חשש מיציבות המגזר וקשיי נזילות. במקום השני מהסוף, סקטור הצריכה המחזורית, שסובל מהחשש מפני האטה (זוכרים את דוח התעסוקה הסופר-חלש האחרון?) ומהציפיות שהולכות ונחלשות להפחתות ריבית עם ירידה של 8%. ובמקום השלישי מהסוף, הקטר של השוק בשנים האחרונות, סקטור הטכנולוגיה, שרגיש לעליית תשואות ולהשלכות ה-AI והוא איבד קרוב ל-7% מתחילת השנה. 

מלחמה וגיאופוליטיקה – השעון מתקתק
קצת יותר משבועיים עברו מאז התקיפה המפתיעה והמוצלחת של ישראל וארה"ב באירן, שבמסגרתה חוסל גם חמיאני, ומאז הדי האופוריה התפוגגו. אירן מתברר, היא לא אגוז קל לפיצוח. עדיין לא נראה באופק הישג אסטרטגי משמעותי כמו הפלת המשטר או איתור וסילוק אותם 440 ק"ג של אורניום שהועשר לרמה של 60%. גם חידוש המחאה האזרחית ברחובות אירן לא התרומם שוב עד כה. בנוסף, אירן רשמה הישג משמעותי כשסגרה את מיצר הורמוז, הפעילה כתב"מים ומיקשה את המים ולא ברור אם ביכולת ארה"ב להגן בצורה מספיק הרמטית על הספינות שעוברות לאורך המפרץ. בנוסף, אירן הפכה את העימות מעימות בעל אופי מקומי לעימות אזורי, עם תקיפת מדינות המפרץ וגם את שגרירות ארה"ב בבגדד עירק כשבינתיים, טראמפ מתקשה לקבל סיוע ממדינות שעד לא מזמן עלב ו/או איים עליהן כגון בריטניה, יפן וצרפת. 
טראמפ הודיע בשבת כי ארה"ב ביצעה תקיפה נרחבת באי חארג האירני "והשמידה לחלוטין כל יעד צבאי שהיה בו". במקביל, קיים מאמץ להמנע מפגיעה במתקני נפט חשובים כדי שלא להצית עליות נוספות במחיר הנפט וגם לאפשר לשלטון החדש, אם אכן יקום, לשקם ביתר קלות את נזקי המלחמה.
איום הטילים הבליסטיים של אירן נפגע קשות אולם די בטפטוף יומי של כמה מהם כדי להמשיך ולשבש את השגרה של העורף הישראלי.
בשורה התחתונה, המלחמה באיראן צפויה להיות ארוכה ממה שהוערך עם פתיחתה והדבר מגביר את חוסר הודאות במישור הגיאופוליטי ובשוקי ההון. כל יום מלחמה נוסף עולה ממון רב וארה"ב גם כך מתמודדת עם חוב ברמות שיא ותקציב גרעוני. בנוסף, עליית מחיר הנפט בלמעלה מ-70% מתחילת השנה מגבירה את החשש מפני התפרצות אינפלציונית, ממתנת את הציפיות לירידה בריבית, גוררת עלייה בתשואות האג"ח ומורידה את מחירי המניות. נראה שעבור טראמפ, השעון מתקתק. בהיותו בלתי צפוי לחלוטין, הוא עשוי להחליט על נקודת יציאה בתזמון מפתיע.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
אינפלציה  - השבוע התקבלו שני נתוני האינפלציה החשובים בשבוע אחד (CPI + PCE). האינפלציה (CPI) בחודש פברואר עלתה כצפוי ב-0.3%, והקצב השנתי נותר בשיעור של 2.4% כצפוי. גם אינפלציית הליבה לא הפתיעה לאחר שעלתה ב-0.2%, לקצב שנתי של 2.5%, בדומה לעלייה השנתית בחודש ינואר. 
האינפלציה המבוססת על הצריכה הפרטית ליבה (Core PCE), שאינה כוללת את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים, עלתה בינואר כצפוי מ-3% ל-3.1% בחישוב שנתי. מדובר בעלייה החדה ביותר מאז אפריל 2024, וממשיך להיות גבוה מיעד הבנק המרכזי של 2%. 
התוצר המקומי הגולמי (GDP) צמח ברבעון הרביעי ב-0.7% בלבד בחישוב שנתי, מחצית מגידול של 1.4% שצפו הכלכלנים, והאטה חדה לעומת גידול של 4.4% שנרשם ברבעון השלישי. בה בעת, הצריכה הפרטית צמחה במהלך ינואר בשיעור חד מהצפוי, ואילו ההכנסה האישית גדלה בקצב מתון מתחזיות הכלכלנים.
מדד ביטחון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן נסוג במרץ לרמה של 55.5 נקודות, שפל של שלושה חודשים, בצל חששות הצרכנים על רקע התייקרות מחירי הדלק. תחזית הכלכלנים הייתה לירידה מעט חדה יותר של המדד, לרמה של 54.8 נקודות. תשובות הנסקרים לגבי המצב הנוכחי עלו בחדות לעומת הנתון הראשוני והיו מעל הצפי ברמה של 57.8 נק'. תחזית האינפלציה לשנה הקרובה נותרה ברמה של 3.4%, נמוך מהצפי ולטווח של 5-10 שנים התמתנה ל-3.2% לעומת צפי 3.4%. ההזמנות של מוצרים בני קיימא בארה"ב — מוצרים שאמורים להחזיק מעמד לפחות שלוש שנים — רשמו צמיחה אפסית בינואר, בניגוד לציפיות לגידול של 1.3%, לאחר שההזמנות של ציוד תחבורה ירדו בפעם השלישית בארבעה חודשים. מדד אופטימיות העסקים הקטנים ירד במפתיע בפברואר מ-99.3 ל-98.8 נק' (צפי 99.6 נק'). בשוק הנדל"ן: אישורי הבנייה בינואר אכזבו. נרשמה ירידה של 5.4% (1.376 מיליון), גרוע מהצפי לירידה של 3.1% (1.41 מיליון). מכירות הבתים הקיימים עלו בפבר' ב-1.7%, בניגוד לצפי שירדו 0.8%, לקצב שנתי של 4.09 מיליון בתים. 
בשוק העבודה- נתון חיובי בתביעות האבטלה חדשות שעמדו על 213 אלף לעומת צפי ל-215 אלף. מספר המשרות הפנויות טיפס בינואר לרמה של 6.94 מיליון — מעל לתחזית הכלכלנים לרמה של 6.75 מיליון בדצמבר — ומספר המתפטרים ירד קלות לרמה של 3.1 מיליון, לעומת 3.2 מיליון בחודש הקודם.
הגירעון במאזן הסחר התרחב התכווץ בינואר ב-25.3% לעומת החודש הקודם, והסתכם ב-54.5 מיליארד$ לפי משרד המסחר האמריקאי. תחזית הכלכלנים הייתה לגירעון גבוה יותר של 67 מיליארד דולר.
מחירי היבוא ירדו בשנה האחרונה ב-0.1% (צפי לעלייה באותו שיעור) ואילו מחירי היצוא רשמו התייקרות שנתית של 2.6%. המכירות קמעונאיות קטנו בינואר ב-0.2% (צפי 0.3%-). האשראי הצרכני הסתכם בינואר ב-8.05 מיליארד $ בלבד, לעומת 25.2 מיליארד $ בחודש דצמבר וצפי ל-12.65 מיליארד $. 

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:
השבוע צפויות להתקבל החלטות ריבית במספר בנקים מרכזיים, כגון, ארה"ב (יום רביעי), יפן בחמישי בבוקר וצהרי היום בגוש היורו. בארה"ב הריבית צפויה להשאר ללא שינוי כשברקע אי היציבות הגיאופוליטית ועליית מחירי תשומות האנרגיה. אגב, גם בשאר הבנקים הריבית צפויה להישאר לל"ש מאותן סיבות.

נתוני מקרו הצפויים בשבוע הקרוב:
יום שני 16.3.26- מדד אמפייר בייצור, הייצור התעשייתי, מדד מחירי הבתים של NAHB
יום שלישי 17.3.26- ADP שבועי, המדד המוביל, מכירות בתים קיימים
יום רביעי 18.3.26- בקשות משכנתא, מדד המחירים ליצרן (PPI), הזמנות מפעלים, החלטת הריבית בתום ישיבה בת ומיים של ה-FOMC.
יום חמישי 19.3.26- בקשות אבטלה ראשוניות ומתמשכות, מכירות בתים חדשים, מלאי סיטונאי, אישורי בנייה

ישראל
האופריה ששררה בבורסה בת"א בשבוע הראשון למלחמה התפוגגה והמשקיעים באחד העם התחברו למגמה השלילית ברחבי העולם, כשברקע המלחמה שמתנהלת בשלל חזיתות וכמובן המשבר החמור בשוק האנרגיה העולמי. במדדים המובילים, העליות שנרשמו בימים הראשונים של המלחמה, התאפסו כמעט לגמרי ובשבוע האחרון לא היה סקטור אחד שהציג תשואה חיובית. עם זאת, עקב הפתיחת השנה החזקה, מתחילת השנה כמעט כל הסקטורים חיוביים, מלבד מדד ת"א תקשורת, ומדד מניב ישראל שמציגים ירידות קלות. 
ביום שישי, המסחר התנהל ברובו בעליות. מדד ת"א 125 טיפס בכ-0.6% ואילו מדד ת"א 90 נסוג 0.2%. ברמה הסקטוריאלית בלטו בעלייה המדדים ת"א ביטוח והביטחוניות שעלו 1.4 כ"א. מחזור המסחר היה בשוק המניות היה נמוך יחסית והסתכם בסך של 2.8 מיליארד ₪. מנגד, בשוק האג"ח הממשלתי והמק"מ המחזור היה גבוה מאוד ביחס לימי שישי ועמד על כ-6.6 מיליארד ₪. 
בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 נפל 4.1%, מדד ת"א 125 צנח 4.9% (12.4%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א 90 איבד מערכו 7.4%. ברמה הענפית, מדד הבנקים ירד 4% ות"א נדל"ן צנח 7.8%. זה היה שבוע רע מאוד למדד מניות הבנייה שנפל 10.9%, הנפט והגז שצנח 7.5%, והביטחוניות שירדו 6.6%. מדד הביטוח איבד 5.7%.
בשוק החוב – בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמו ירידות חדות, והתשואות עלו, בדגש על הסדרות הארוכות הן באפיק השקלי והן בצמוד. התשואה של האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) עלתה מ-3.87% שבוע קודם לכ- 4.06%. בשוק האג"ח הקונצרני נרשמה מגמה דומה.
בשוק המט"ח המקומי -  השקל נחלש השבוע מול הדולר ומול היורו (פרטים בהמשך). 

משק במלחמה
מבצע "שאגת הארי" שהחל לפני שבועיים, בהתקפת פתע של ישראל וארה"ב על איראן גרר בעקבותיו לחימה גם מול חיזבאללה, חזית נוספת שפועלת כשלוחה איראנית ובכך העימות הצבאי בצפון התעצם וכולל כניסה קרקעית ללבנון מעבר למתקפות האויריות שהצבא מקיים בשבועיים האחרונים באיראן ובלבנון. 
בישראל, החששות מפגיעה בצמיחת המשק הובילו את האוצר להקלות בעורף בשל הימשכות המערכה ובתקציב המדינה בוצעו התאמות, וניתנה תוספת עצומה לתקציב הביטחון בסך של 32 מיליארד ₪. 
יעד הגירעון הוגדל דרמטית מ-3.9% ל-5.1% (ככל הנראה, לא מספיק) ולצד זאת אושרו כספים קואליציוניים בהיקף של יותר מ-5 מיליארד ₪, בעיקר לגורמים דתיים, ובוצע קיצוץ רוחבי של 3% בכל משרדי הממשלה, לטובת התוספת שנדרשת למערכת הביטחון. 
רפורמת החלב של שר האוצר שנועדה לפתוח את המשק ליבוא של מוצרי חלב נוספים ונתקלה בהתנגדות של מועצת החלב, הוצאה סופית מחוק ההסדרים ובוטלה לעת עתה, ותועבר לחקיקה בכנסת ככל הנראה בסיום המלחמה.
השפעת המלחמה על כלכלת ישראל תהיה תלויה במידה רבה בהימשכותה ובתוצאותיה. ככל שהיא תהיה קצרה, הגירעון ישמר עפ"י ההערכות בשוק סביב ה-5%, והשווקים וסוכנויות הדירוג יקבלו בהבנה את הגדלת הגירעון, והפגיעה הכלכלית תהיה מוגבלת. מנגד, מלחמה מתארכת, תוביל להגדלת הגירעון, דירוג האשראי של המדינה יספוג לחץ נוסף, תשואות האג"ח הממשלתיות יוסיפו לעלות (המשמעות, הממשלה תשלם יותר על החובות שלה), השקל עלול לעבור למסלול של היחלשות והמשקיעים יצביעו ברגליים.
אינפלציה והחלטת הריבית – היום צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן עבור חודש פברואר. הערכות האנליסטים בשוק הן לעליה של 0.1% לעומת ירידה של 0.3% בינואר, והאצה לקצב שנתי של 1.9% מ-1.8% בינואר.  
סביבת האינפלציה המקומית מצויה תחת לחצים מנוגדים: מצד אחד, הזינוק במחירי האנרגיה בעולם, פגיעה בשרשראות האספקה, מחסור בעובדים ומדיניות ממשלתית מרחיבה. אלו תומכים בעליית מחירים ומעכבים הורדת ריבית. מצד שני, סיום הלחימה (בתקווה שיחול בקרוב) עשוי להוביל להתחזקות השקל, גורם חיובי בשיקולים של בנק ישראל להורדת ריבית. מבחינת הצריכה, צפויה התכווצות חדה בחודש מרץ, כאשר התאוששות תלויה בחזרה לרגיעה. נזכיר כי בנק ישראל הותיר את הריבית בהחלטה האחרונה לל"ש בצל אי הוודאות הביטחונית, ונראה כי יעשה זאת שוב בהחלטה הקרובה. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום שני, 30.03.2026.
עונת הדוחות השנתיים תתארך - הרשות לני"ע תאריך את מועד הדיווח של התאגידים עד 20 באפריל 2026 (מ-31 במארס), מתוך הבנה לקשיים האובייקטיביים בתקופה זו.
הושלם האקזיט הגדול בתולדות המדינה- גוגל הכריזה השבוע על רכישת וויז הישראלית, הרכישה הכי גדולה שלה עד כה, בסכום שיא של 32 מיליארד $. מכירת וויז צפויה להניב למדינה הכנסה חד פעמי חריגה של 10-13 מיליארד שקל, והיא צפויה לסייע בצמצום הגירעון. ובתוך כך, בנק ישראל הזהיר מהסתמכות על הכנסות חד פעמיות כמו מעסקת וויז, וכי המדיניות התקציבית חייבת להתבסס על הפחתת החוב כדי שיחס החוב לתוצר לא יאמיר לרמה של 80%. 
ערוץ 13 יירכש ע"י קבוצת הייטקיסטים ואנשי עסקים – כך ע"פ מזכר הבנות חתום. קבוצת הרכישה כוללת את מייסדי וויז, האחראים לאקזיט הענק שהוזכר בפיסקה הקודמת ואחרים. המהלך נתפס כמשמעותי במיוחד על רקע המאבק אודות הצביון הדמוקרטי של ישראל ושוק התקשורת בשנים האחרונות.
 DSIT, חברה ציבורית חדשה בסקטור הביטחוני – השחקנית החדשה בשוק, DSIT, שההנפקה שלה הושלמה השבוע, החלה להיסחר לראשונה ביום שישי בבורסה. מניית DSIT זינקה לאחר פתיחת המסחר בכ-32% למחיר שמגלם לה שווי שוק של 328 מיליון שקל, ובסופו של יום המסחר סיימה בעלייה של 50% לשווי של 373 מש"ח. מדובר בחברה שפיתחה מערכת תת-ימית בעלת יכולת גילוי, סיווג ומעקב אחר איומים מתחת למים. המערכת שפיתחה מסוגלת לזהות מצוללנים, דרך צוללות וכלי שיט. היא מיועדת להגן על נכסים בים כמו אסדות גז, צנרת תת-ימית, נמלי ים וכיוב'.

נתוני מקרו שפורסמו השבוע:
יתרות המט"ח בבנק ישראל גדלו מעט בפברואר, ל-234.6 מיליארד $.
המשך גידול בהכנסות ממיסים- הגרעון שנה אחורה עד פברואר במונחי תוצר, הצטמצם ל-4.7% לעומת 4.9% לפני חודש, הודות להכנסות ממיסים ששוב הפתיעו כלפי מעלה (כמו בינואר) ועלו ב-21% ריאלית. הגידול נבע טכנית מבסיס נמוך בפברואר 25, אך גם מגבייה מוגברת מעצמאים ומרווחי הון בבורסה. עם זאת, הגירעון השנה צפוי לחרוג מהיעד בעקבות המלחמה.
המשך התרחבות בפעילות לפני המלחמה- סקר המגמות בסקטור העסקי הצביע בפברואר על המשך התרחבות בקצב דומה לחודשים הקודמים, אך נמוך יותר מהקצב לפני אוקטובר 23. ציפיות האינפלציה שנה קדימה בקרב החברות ירדו בחדות ל-2.08% מ-2.34% לפני חודש. בשל המלחמה יש צפי לירידה חדה בפעילות ובאופטימיות של הסקטור בחודש מרץ, אך צפויה התאוששות לאחר סיום המלחמה.
בשוק הנדל"ן זינוק במכירות למרות שיא במלאי הדירות שלא נמכרו - בחודשים נובמבר עד ינואר נרשם זינוק של 19.2% במכירת דירות לעומת שלושת החודשים שקדמו. מתוכן, כ-40% דירות חדשות, וכ-30% בסבסוד ממשלתי. בהשוואה לתקופה המקבילה נרשמה ירידה חדה של 14.6%. עם זאת, צלאי הדירות שלא נמכרו ממשיך לטפס ובינואר הגיע לשיא של כ-86 אלף יח"ד.
הצמיחה בישראל (אומדן שני) - הצמיחה ברבעון 4 עודכנה כלפי מעלה, אך הצמיחה השנתית ב-2025 עודכנה כלפי מטה – הלמ"ס עדכנה השבוע את קצב הצמיחה השנתי של התמ"ג ברבעון 4 מ-4.0% ל-4.2%, אולם הצמיחה בשנת 2025 כולה עודכנה מ-3.1% ל-2.9%, בשל עדכון צמיחת התמ"ג העסקי מ-3.4% ל-3.2% (צמיחה איטית יותר של ההשקעות והיצוא). האומדן הבא יפורסם ב-16.4.26.

נתוני מקרו חשובים בישראל הצפויים השבוע: 
ביום ראשון 15.3.26- אינפלציה (צפי 1.9% שנתי)
ביום שני 16.3.26- החשבון השוטף 
ביום חמישי 19.3.26- מאזן הסחר ותחזית האינפלציה של המקורות השונים.

אירופה 
בורסות אירופה נסגרו ביום שישי בירידות בדרכן לשבוע שלילי שני ברצף לאחר שהמלחמה במזרח התיכון הגבירה את החששות מפני לחצים אינפלציוניים והאטה בצמיחה הכלכלית.
בסיכום שבועי, מדד המניות הכללי יורוסטוקס 50  ירד ב-0.1% , מדד קאק הצרפתי ירד ב-1%, מדד DAX הגרמני ירד ב- 0.6%, ומדד פוטסי 100 בלונדון ירד ב-0.2%. 
מלחמת הסחר - נציב הסחר האמריקאי ג'יימיסון גריר הודיע השבוע כי ייפתחו חקירות נגד שורת מדינות תחת סעיף 301 של חוק המסחר מ-1974. החוק מאפשר לארה"ב להטיל מכסים על מוצרים מיובאים ממדינות אחרות שהיא מצאה כי משתמשות בפרקטיקות סחר לא הוגנות.
השפעת המלחמה על הריבית בגוש היורו - פיטר קזימיר, חבר מועצת הנגידים בבנק המרכזי של אירופה (ECB) אמר השבוע בריאיון לבלומברג כי השפעתה של המלחמה באיראן על האינפלציה באירופה צפויה להביא את הבנק להחלטה על העלאת הריבית בגוש היורו מוקדם מהצפוי. לדבריו, לא סביר שהדבר יקרה כבר בהחלטת הריבית של השבוע הבא. "אני לא רוצה להעלות ספקולציות לגבי אפריל או יוני, אבל נהיה מוכנים לפעול במידת הצורך", הבהיר קזימיר.

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
גוש היורו- הייצור התעשייתי בגוש האירו ירד ב-1.5% בינואר בהשוואה לדצמבר, בעוד שהאיחוד האירופי רשם ירידה של 1.6%, על פי אומדנים ראשוניים. בדצמבר, הייצור התעשייתי ירד ב-0.6% בגוש האירו וב-0.1% באיחוד האירופי.
בהשוואה לינואר 2025, הייצור התעשייתי ירד ב-1.2% בגוש האירו וב-0.6% באיחוד האירופי.
בגרמניה - ההזמנות ממפעלים צנחו בינואר ב-11.1% לעומת צפי לירידה מתונה של 4.3%. נתון דצמבר עודכן מ-7.8% ל-6.4%. הייצור התעשייתי ירד בינואר ב-0.5%, בניגוד לצפי שיעלה ב-1.0%. העודף המסחרי גדל בינואר ל-21.2 מיליארד יורו,  יותר מצפי ל-15.4 מיליארד יורו. האינפלציה (עדכון סופי לפבר') נותרה 2.0%.
בבריטניה - כלכלת בריטניה נכנסה לקיפאון בינואר, לפי נתונים חדשים שפורסמו ביום שישי.  התמ"ג של בריטניה נותר ללא שינוי בינואר, בניגוד לתחזיות לצמיחה של 0.2%, לפי נתוני לשכת הסטטיסטיקה הבריטית. בדצמבר נרשמה צמיחה של 0.1% ובנובמבר של 0.2%.
בצרפת– העודף בחשבון השוטף בינואר כ-2.1 מיליארד יורו.    

מה צפוי השבוע? 
ביום שני  - בריטניה – מדד מחירי הבתים. 
ביום שלישי – איטליה – מדד המחירים לצרכן CPI  . גוש היורו - מדד הסנטימנט הכלכלי של  ZEW. גרמניה - מדד הסנטימנט הכלכלי של  ZEW. 
ביום רביעי – גוש היורו – מדד המחירים לצרכן CPI . 
ביום חמישי – בריטניה – החלטת ריבית, שיעור האבטלה . גוש היורו – החלטת ריבית. 
ביום שישי – גרמניה – מדד המחירים ליצרן  PPI . גוש היורו – המאזן המסחרי, החשבון השוטף. ספרד – מדד אמון הצרכנים. 

שווקים נוספים
המסחר בבורסות אסיה ננעל ביום שישי בירידות שערים, בעקבות הירידות שנרשמו בוול סטריט על רקע חששות מכך שמלחמה ממושכת במזרח התיכון תפגע בכלכלה העולמית.
בסיכום שבועי, ניקיי ירד ב-3.2%, ASX200 באוסטרליה ירד ב-2.6%, מדד קוספי ירד ב-1.7%, הנג סנג ירד ב-1.1% והניפטי ירד ב-5.3%. מנגד, מדד CSI300 עלה ב-0.2%. 

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
ביפן- הקצב השנתי של עליית השכר עלה בינואר מ-2.4% ל-3.0% (צפי 2.4%). השכר הריאלי עלה בשנה האחרונה ב-1.4%, יותר מצפי ל-0.9%.  העודף החשבון השוטף הסתכם בינואר ב-942 מיליארד ין, יותר מצפי ל-930 מיליארד ין. מדד המחירים ליצרן (PPI) ירד בפברואר ב-0.1% (צפי 0.2%+).
בסין- האינפלציה השנתית עלתה בפברואר מ-0.2% ל-1.3% (צפי 0.9%).  מדד המחירים ליצרן השנתי עלה מ-1.4%- ל-0.9%-.

מה צפוי השבוע? 
ביום שני – סין – מחירי הבתים, הייצור התעשייתי, שיעור האבטלה , מכירות קמעונאיות. הודו – מדד המחירים הסיטונאיים, נתוני מאזן הסחר, ייבוא/ייצוא. דרום קוריאה – מדד מחירי הייצוא והייבוא. 
ביום שלישי- אוסטרליה – החלטת ריבית. 
ביום רביעי – דרום קוריאה – שיעור האבטלה . יפן – המאזן המסחרי , נתוני ייבוא/ייצוא. הונג קונג – שיעור האבטלה.
ביום חמישי – יפן – החלטת ריבית, ייצור תעשייתי, הזמנת מכונות. אוסטרליה – שיעור האבטלה. טאייוואן – החלטת ריבית. 
ביום שישי – סין – ריבית פריים על הלוואות של בנק סין . הונג קונג – מדד המחירים לצרכן CPI. 

מטבעות וסחורות
 הדולר חזר לתפקידו כמטבע מקלט והתחזק מול מטבעות מרכזיים בעולם. אחרי החולשה שהפגין בשנה האחרונה, מדד הדולר DXY, העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, ובהם היורו, הין והליש"ט התחזק בשבוע האחרון (שבוע שני של המלחמה) בשיעור של כ-1.4%, ועלה ל-100.36 נק'. מתחילת השנה הדולר התחזק ב-2.1%.  
בשוק המט"ח המקומי, השקל נחלש השבוע בחדות מול שני המטבעות העיקריים- לאחר החוסן שהפגין המטבע המקומי בשנה האחרונה, ובשבוע הראשון של המערכה בין ישראל וארה"ב מול איראן, בשבוע השני של המלחמה השקל נחלש ב-2.3% מול הדולר, ושערו היציג נקבע ביום שישי על 3.147 ₪ ל-$. מול היורו השקל נחלש ב-0.8% ושערו היציג של היורו נקבע על 3.600 ₪. 
מחיר הנפט ממשיך לזנק בצל המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן- המתקפה המשולבת של ישראל וארה"ב באיראן והערכות כי הסלמה באיזור עלולה לגרום לשיבושים באספקה בשוקי הנפט העולמיים, הזניקו את מחיר הזהב השחור לרמות שנראו רק בספטמבר 2023. 
מחירי הנפט השלימו שבוע נוסף של עליות: הברנט קפץ בכ-10% השבוע לכ-103$, לאחר שבשבוע שעבר נסק מחירו ב-27.9%, הזינוק השבועי החד ביותר מאז מגפת הקורונה ב-2020. נפט מסוג טקסס מתוק זינק השבוע ב-8.6% למחיר ל 98.7$ לחבית בהמשך לקפיצה של 35.6% בשבוע שעבר, שהיתה הזינוק השבועי החד ביותר מאז שהחל המסחר בחוזים עתידיים על הטקסס מתוק במרץ 1983.
פרוץ העימות צבאי מול איראן הוביל לזינוק מיידי של כ-8% במחירים ביום הראשון ללחימה. לאחר מכן, חסימת מצר הורמוז, תקיפת תשתיות אנרגיה ברחבי סעודיה, קטאר, כווית והאמירויות לצד צמצום הפקה בעירק, הכבידו על מחירי הנפט שהרקיעו לנוכח החשש מפגיעה ארוכת טווח ביכולת ההפקה באזור המפרץ. 
בסוף השבוע האחרון תקפה ארה"ב את האי חיראג' באירא אולם פסחה על מתקני הנפט דרכם עוברים כ-90% מהיצוא האיראני. עם זאת, טראמפ הדגיש כי גם אלה ייפגעו אם תימשך חסימתו של מצר הורמוז, דרכו עוברת בימים כסדרם כחמישית ממשלוחי הנפט והגז העולמיים. עוד טען טראמפ בפוסט נוסף, כי מדינות המושפעות מחסימת המצר, כגון בריטניה, דרום קוריאה, צרפת וסין צריכות לשלוח ספינות מלחמה לאזור כדי להבטיח את המעבר דרכו. 
בנוסף, בכדי להקל על יבואניות הנפט שנתמכות בנפט האירני ולהגדיל את ההיצע בשוקי הנפט העולמיים, ארה"ב הודיעה על ריכוך הסנקציות שיוטלו על מדינות אחרות שירכשו נפט ומוצרי נפט רוסיים שכבר הוטענו על מכליות שנמצאות בלב ים. 
המלחמה בין ישראל וארה"ב לאיראן גורמת למשבר חסר תקדים בשוקי הנפט, ופגעה ב-7.5% מהתפוקה העולמית ובנתח גדול אפילו יותר של יצוא הנפט בשווקים הגלובליים, כך מסרה אתמול סוכנות האנרגיה הבינ"ל (IEA). 
נזכיר כי ביום רביעי, הסכימו המדינות החברות ב-IEA על שחרור נפט ממאגרי חירום בהיקף חסר תקדים של 400 מיליון חביות, בניסיון לבלום את הזינוק במחירי האנרגיה כתוצאה מהמלחמה. עם זאת, אנליסטים ציינו כי קצב השחרור המרבי של נפט ממלאי החירום יכול להגיע לשני מיליון חביות ביום, ומכאן שיחלפו חודשים עד שמלוא היקף המלאי שעליו הוחלט יגיע לשווקים. 
מחיר הזהב ירד - התחזקות הדולר בעולם ודעיכת הציפיות להורדת הריבית בארה"ב הכבידו על מחירי הזהב והכסף השבוע, מכיוון שסביבת ריבית נמוכה נוטה להגביר את הביקוש למתכות היקרות, שאינן נושאות ריבית, ולהיפך. בסיכום שבועי נסוג מחיר הזהב ב-2.9% למחיר של 5,019.5 $ לאונקייה, ומחיר המתכת היקרה נמוך כעת ב-5.6% משיא סגירה של 5,318.4 $ לאונקיה שנקבע ב-29 בינואר.