מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• מלחמת הסחר באוויר והיא תופסת את הכותרות המרכזיות. בארה"ב שבוע מסחר שלילי רביעי ברציפות ונאסד"ק נלחם בתיקון טכני. מנגד, בבורסה של ת"א ננעל שבוע ירוק, עם עליות של כ-2% במדדי הדגל.
• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד בשבוע שחלף 1.9% (3.5% מתחילת השנה), בארה"ב – מדד S&P500 ירד 2.3% (מינוס 4.1% מתחילת השנה), נאסד"ק 100 צנח 2.5% ומדד המניות הקטנות Russell 2000 "הסתפק" השבוע בירידה של 1.5%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 ירד 1.2% (10.4%+ מתחילת השנה), דקס 30 הגרמני ירד 0.1%, ובמזרח - סין עלתה 1.6%, יפן עלתה 0.4% והודו ירדה 0.7%.
  ת"א סיכמה שבוע חיובי - מדד ת"א 125 עלה 1.9%. ת"א בנקים עלה 1.2% בשבוע של פרסום דו"חות.
• ישראל – האינפלציה הפתיעה! – מדד המחירים לצרכן נותר בפברואר לל"ש (בניגוד לצפי שיעלה 0.3%) והאינפלציה השנתית ירדה מ-3.8% ל-3.4%. האם בנק ישראל יוריד את הריבית כבר בחודש מאי?
• טראמפ ממשיך לזגזג - הודיע שחלק מהמכסים על קנדה יוכפלו וחזר בו ואז איים להטיל מכס בשיעור דמיוני של 200% על משקאות חריפים מאירופה בתגובה על מכסי גומלין מהאיחוד. התוצאה: תנודתיות בשווקים.
• גם בארה"ב אינפלציה נמוכה מהצפוי – מדד פברואר ומדד הליבה עלו 0.2% (צפי 0.3%) והאינפלציה השנתית ירדה מ-3% ל-2.8% (צפי 2.9%) ואינפלציית הליבה ירדה מ-3.3% ל-3.1% (צפי 3.2%). גם מדד המחירים ליצרן היה נמוך מהצפוי, אך במקום לעורר אופטימיות, המדדים הנמוכים הגבירו החשש מפני האטה הכלכלית.
• אירופה מתחמשת - רפורמה תקציבית בגרמניה צפויה להגדיל את הוצאות הביטחון במדינה וביבשת כולה. ההתקדמות הושגה בזכות תמיכת מפלגת הירוקים, שהתנגדה בתחילה.
• הזהב בשיא היסטורי - פרץ לראשונה את הרף של 3,000 $ לאונקיה – כתוצאה מחוסר הודאות בשווקים.
• מה צפוי השבוע: בארה"ב – ביום רביעי החלטת ריבית (צפי לל"ש) כולל התחזיות המעודכנות של הפד ומסיבת עיתונאים עם היו"ר וגם: מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי ושלל נתוני נדל"ן. עונת הדו"חות מסתיימת והרווח הממוצע של חברות ה-S&P500 צמח ביותר מ-13%. ביום חמישי יפרסמו: נייקי, פדקס ומיקרון טכנולוגיות. בישראל- השבוע יפורסמו שיעור האבטלה ותחזית האינפלציה מהמקורות השונים. בבריטניה וביפן – החלטות ריבית יפורסמו ביום חמישי.

ארה"ב

• הסלמת מלחמת הסחר וחשש מהשבתה אפשרית של הממשל, מגבירים את אי הודאות בשווקים ומסכי וול סטריט נצבעו אדום זה השבוע הרביעי ברציפות, למרות עליות חדות ביום שישי, שהמחישו כמה המסחר תנודתי והפכפך. מדד S&P500 ירד השבוע 2.3%, מדדי הטכנולוגיה ירדו בשיעור דומה, נאסד"ק 100 איבד השבוע 2.5% ונאסד"ק כללי רשם ירידה שבועית של 2.4%. מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס, היה הכוכב האדום של השבוע, עם ירידה של 3.1%, הירידה השבועית החדה של המדד זה שנתיים ואילו מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, בלט השבוע לטובה, עם ירידה שבועית של 1.5% "בלבד".
  נתוני האינפלציה שפורסמו השבוע היו נמוכים מהצפוי – הן ה-CPI והן ה-PPI. אולם במקום להפיח אופטימיות בשווקים, הם המחישו את ההאטה שנובעת מחשש של הצרכן האמריקני מפני הבאות ורכישת רק מה שנחוץ (מה שאומר, ביצועי יתר משמעותיים של חברות הצריכה הבסיסית על סקטור הצריכה המחזורית).
• תשואות ה-Treasuries סיימו את השבוע בשינויים מינוריים בלבד, כמו בשבוע שעבר. התשואה לשנתיים עלתה השבוע 2 נ"ב ל-4.02% והתשואה ל-10 שנים הסתפקה בעלייה של 1 נ"ב בלבד וננעלה סביב 4.31%. במקביל, הצפי המצטבר להורדות ריבית השנה התמתן לקראת סוף השבוע והוא ירד בסיכום שבועי מ-70 נ"ב, כ-2.8 הפחתות ריבית של 25 נ"ב כל אחת, ל-65 נ"ב, כ-2.6 הפחתות ריבית בלבד עד סוף השנה.
• בשבוע המסחר שלפנינו, נקבל ביום רביעי את הודעת הסיכום של ישיבת ה-FOMC, שתתקיים בימים שלישי ורביעי. בהמשך הערב נקבל את התחזיות הרבעוניות העדכניות של הפד, כולל ה-Dot Plot (תרשים הנקודות המפורסם המראה את תחזיות הריבית של כל חברי הועדה, כשהחציון מהווה את תחזית הפד) ומסיבת עיתונאים עם יו"ר הפד, פאוול.
• עונת הדו"חות מסתיימת, והרווח הממוצע של חברות ה-S&P500 צמח ביותר מ-13%, בהתאם לציפיות.
• ימים של חוסר וודאות
  מלחמת הסחר קיבלה תאוצה השבוע והיא מעוררת תחזיות קודרות של בתי השקעות מובילים בעולם והמלצות לגוון במעט את התיקים, ע"י הסטת השקעות מארה"ב לשווקים אחרים.
  נשיא ארה"ב, טראמפ, יורה לכל הכיוונים. ביום שלישי בערב, מספר שעות לפני שהמכסים בשיעור של 25% על פלדה ואלומיניום נכנסו לתוקף, הוא איים שיכפיל את המכס על אלומיניום ופלדה מקנדה ל-50%, ויגדיל משמעותית את המכס על חלקי רכב קנדיים (תוך שהוא מאיים להרוס את תעשיית הרכב הקנדית), אם קנדה לא תבטל היטלים על חשמל ומוצרי חלב לארה"ב. במשא ומתן לילי הגיעו הצדדים לפשרה והמכסים נכנסו לתוקף כששיעורם 25%, מה שמוכיח את ההערכות שטראמפ משתמש בהם ככלי לכיפוף ידי שותפות הסחר שלו. מיסי גומלין שהטיל האיחוד האירופי על יבוא מארה"ב בשווי של כ-28 מיליארד $, כולל וויסקי, הביא לאיום על מכסים בשיעור דמיוני של 200% על משקאות חריפים מאירופה. נושא המכסים נמצא בכותרות על בסיס יומיומי וכרגע מדובר על מכסים ומכסי גומלין, כלומר, מלחמת סחר על כל המשתמע והדבר מעורר חשש כבד בנוגע לסחר החליפין הגלובלי וכתוצאה, לפגיעה משמעותית בצמיחה הגלובלית. נראה שבמצב כזה חברות קטנות יותר, שמוכרות בארה"ב זוכות ליתרון תחרותי על חשבון חברות רב לאומיות, גדולות יותר. אולי זו הסיבה לכך שמדד ראסל 2000 תפקד השבוע טוב יותר ממדדי המניות הגדולות, אחרי מספר שבועות שבהם הוא בלט לרעה.
  ובסביבה של חוסר ודאות, חששות המשקיעים גוברים גם בנוגע למועד האחרון לאישור החוק לתקצוב פעילות הממשל האמריקני בסנאט. ככל שהחוק יעבור, הוא יאפשר את המשך מימון פעילות הממשל עד 30 בספטמבר. החוק אושר בבית הנבחרים, אולם בסנאט הוא נתקל בהתנגדות מצד מחוקקים דמוקרטיים, שמעוניינים לאשר מימון לתקופה קצרה יותר ולקיים דיונים מעמיקים על התקציב.
  השבתה אפשרית של הממשל רק תוסיף לאי הודאות הקיימת והיא עלולה להרע עוד יותר את האווירה בשווקים.
• מדיניות מוניטרית
  הכל מוכן לישיבת ה-FOMC, שתתקיים השבוע, בימים שלישי ורביעי. אין צפי לשינוי ריבית, אולם חברי הועדה יעדכנו את סיכום התחזיות הכלכליות (SEP = Summary of Economic Projections) של הפד, המתעדכן כל ישיבה שנייה, כלומר פעם ברבעון, כולל תרשים הנקודות – ה-Dot Plot, המתאר את תחזיות הריבית של בכירי הפד.
  כרגע השוק חושש מעלייה באינפלציה בתגובה למדיניות המכסים של טראמפ ולהאטת הצמיחה, מצב שאם יחמיר עלול להוביל לסטגפלציה. בעדכון האחרון של התחזיות, שפורסם ב-18 בדצמבר, הצמיחה החזויה ב-2025 הינה 2.1% וב-2026 – 2.0%. מעניין אם הפד ייתן ביטוי לחששות הנובעים ממדיניות הממשל ויוריד עוד יותר את תחזיות הצמיחה. נציין כי המודל לחיזוי מיתון של הפד של ניו יורק, מראה עלייה משמעותית בהסתברות למיתון בתקופה הקרובה. תחזית האינפלציה (PCE) ב-2025 עלתה בדצמבר מ-2.1% ל-2.5% וב-2026 מ-2.0% ל-2.1%. תחזית אינפלציית הליבה (Core PCE) ב-2025 עלתה מ-2.2% ל-2.5% וב-2026 מ-2.0% ל-2.2%. מעניין לראות אם הפד, שכבר דחה בתחזית הקודמת את ההגעה ליעד האינפלציה משנת 2026 ל-2027, יעלה גם הפעם את תחזיות האינפלציה, בשל ההשפעה הצפויה של מלחמת הסחר, או שהוא ייתן ביטוי למדדים הנמוכים מהצפוי בחודש האחרון ולירידה משמעותית בהוצאות הצרכנים, וימתן במעט את התחזיות. תחזית הריבית האחרונה עוררה מיני דרמה, כשהפד הפחית בחדות את צפי הפחתות הריבית השנה מ-4 פעמים לפעמיים בלבד. מעניין איפה הוא יהיה השבוע, כשהחוזים על הריבית מגלמים בתקופה האחרונה צפי ל-2-3 הפחתות ריבית עד סוף השנה.
  ברור שאין צפי להפחתת ריבית בישיבה הנוכחית, כשיו"ר הפד מאותת שנוח לבנק להמתין בינתיים להתפתחויות, הן בתוואי האינפלציה והן במדיניות הממשל. סוחרי הריבית אינם מתעלמים מנתוני המקרו החלשים והם צופים הורדה ראשונה כבר בישיבה שתתקיים ב-18 ביוני, אף שהעליות ביום שישי ועליית התשואות במקביל, נגסו מעט בהסתברות (ההסתברות המצטברת להפחתה של 25 נ"ב בישיבה זו ירדה השבוע מ-103% ל-93%, אולם עדיין מדובר בהסתברות גבוהה מאוד להפחתת ריבית ביוני). במקביל, הצפי המצטבר עד סוף השנה ירד השבוע מ-70.7 נ"ב (2.83 הפחתות עד סוף השנה) ל-65 נ"ב (2.6 הפחתות בלבד עד סוף השנה).
  כאמור, יהיה מעניין להשוות את הצפי בשוק לתחזית המעודכנת של הפד, שתתפרסם בתום ישיבת ה-FOMC, ביום רביעי בערב.
• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף
  נתוני האינפלציה (CPI) שפורסמו ביום רביעי היו נמוכים מהצפוי והם הצליחו להשיב את תוואי האינפלציה למגמת ירידה. עם זאת, הנתון החיובי לא התקבל בשווקים בתשואות, העליות בשוק המניות היו מתונות באותו יום (להוציא מניות הטכנולוגיה, שעלו יפה) ותשואות האג"ח לא ממש ירדו בתגובה. החשש מהאטה כלכלית שמלווה את השווקים, התחזק אפילו, בשל הערכות שחשש זה ממתן את הביקושים וזו הסיבה למדד הנמוך. למחרת פורסם מדד המחירים ליצרן (PPI) וגם הוא היה נמוך מהצפוי, אך לא היווה קטליזטור לירידת תשואות האג"ח.
  ניתוח דו"ח האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בדצמבר 0.2%, פחות מצפי ל-0.3%. האינפלציה השנתית (CPI) ירדה מ-3.0% ל-2.8%, שפל מאז נובמבר האחרון ורמה נמוכה מצפי ל-2.9%. מדד הליבה (ללא רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים) עלה גם הוא 0.2%, פחות מצפי ל-0.3%. אינפלציית הליבה השנתית ירדה מ-3.3% ל-3.1%, פחות מצפי ל-3.2% ושפל מאז אפריל 2021, כשעוד היינו לפני ההתפרצות האינפלציונית...
  רכיבי המדד - סעיף הדיור, הסעיף המשפיע ביותר על האינפלציה בשנה האחרונה, בשל משקלו הגבוה במדד (כשליש), עלה החודש 0.28%, פחות מ-0.37% בחודש שעבר. רכיב זה מיתן את שני המדדים. סעיף האנרגיה, שאינו מופיע באינפלציית הליבה, עלה 0.2%, לעומת זינוק של 1.1% בחודש שעבר ומיתן רק את האינפלציה הכללית. בתוך כך, מחירי הבנזין ירדו החודש ב-1.0%, לעומת זינוק של 1.8% בינואר והדבר תרם לירידה חדה של 4% במחירי הטיסות. מדד ה-SuperCore (אינפלציית השירותים ללא רכיב הדיור) השנתי התמתן החודש, מ-4.02% ל-3.78% (שפל של 14 חודשים), אחרי שבפברואר הוא התמתן ל-0.22% (לעומת 0.76% בחודש שעבר), מה שמאשש את דבריו של יו"ר הפד, פאוול, ביום שישי שעבר, כי שוק העבודה אינו מייצר כרגע לחצים אינפלציוניים משמעותיים.
  מדד המחירים ליצרן (PPI) נותר בפברואר ללא שינוי, בניגוד לצפי שיעלה 0.3%. בשנה האחרונה עלה ה-PPI ב-3.2%, פחות מצפי ל-3.3%, לעומת עלייה שנתית של 3.7% בחודש שעבר (שעודכנה כלפי מעלה, מ-3.5%, כפי שפורסם במקור). מדד הליבה השנתי של ה-PPI ירד מ-3.8% ל-3.4%, (נמוך מצפי ל-3.5%). מספר המשרות הפנויות גדל בינואר מ-7.508 מיליון ל-7.74 מיליון (גבוה מצפי ל-7.6 מיליון משרות). שיעור העזיבות של מקומות עבודה עלה מ-1.9% ל-2.1% (3.266 מיליון, יותר מצפי ל-3.176 מיליון), אולם שיעור הפיטורין ירד מ-1.1% ל-1.0% (1.64 מיליון, פחות מצפי ל-1.81 מיליון מפוטרים). תביעות האבטלה החדשות ירדו השבוע ל-220 אלף, פחות מצפי ל-225 אלף ו-222 אלף בשבוע הקודם. קצב העלייה השנתית של השכר השעתי הריאלי עלה בפברואר, מ-0.9% ל-1.2%. מדד אופטימיות העסקים הקטנים ממשיך להוות ברומטר לציפיות בשוק מהנשיא החדש ישן... אחרי שזינק בעקבות נצחונו של טראמפ והגיע בדצמבר ל-105.1 נק', שיא של 3 שנים וחצי, ירד המדד בינואר ל-102.8 נק' ושידר אכזבה מסוימת מצעדיו של טראמפ. בפברואר המשיך המדד לרדת והפעם ל-100.7 נק', פחות מצפי ל-101.0 נק'. תחזית האינפלציה השנתית של שלוחת הפד בניו יורק עלתה בפברואר מ-3.00% ל-3.13%, (מעט יותר מצפי ל-3.10%). סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן צנח במארס מ-64.7 ל-57.9 נק', נמוך בהרבה מצפי ל-63.0 נק' ושפל מאז נובמבר 2022. הירידה בסעיף התנאים הנוכחיים היתה מתונה יחסית, ירידה חדה נרשמה בסעיף תחזית הצמיחה בעתיד. תחזית האינפלציה של הצרכנים ממשיכה לזנק לרמות שיא רב שנתיות על רקע חשש מהשלכות מלחמת הסחר! התחזית לשנה זינקה מ-4.3% ל-4.9%, שיא מאז נובמבר 2022 והתחזית ל-5-10 שנים זינקה מ-3.5% ל-3.9%, שיא מאז פברואר 1993(!!) בניגוד לצפי שתרד ל-3.4%. הגירעון בתקציב האוצר גדל בפברואר ב-307 מיליארד $, לעומת 296.3 מיליארד $ בחודש שעבר וצפי ל-308 מיליארד $. שווי משקי הבית בארה"ב טיפס ברבעון הרביעי של 2024 ב-0.1% (164 מיליארד $) לשיא של 169 טריליון $. (שווי האחזקות במניות זינק בקרוב ל-264 מיליארד $, על רקע הראלי ברבעון הרביעי, עם נצחונו של טראמפ, אולם ירידה בשווי הנדל"ן קיזזה את השווי הכולל של נכסי משקי הבית).
• עונת הדו"חות מסתיימת
  498 מהחברות במדד S&P500 (99.6%) כבר פרסמו. 72% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-0.9% בממוצע. 81% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-6.9% בממוצע. בנוסף, 77% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-5.3% בממוצע. 71% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, בכ-13.1% בממוצע, כך שהעונה הנוכחית עומדת בציפיות המוקדמות של צמיחת רווחים דו ספרתית סביב כ-14%.
  דו"חות עיקריים מהשבוע שחלף:
  אוראקל – חברת התוכנה דיווחה על הכנסות ורווח רבעוניים שהיו נמוכים מקונצנזוס האנליסטים. המניה הגיבה בירידה של יותר מ-3%.
  צים – דיווחה על זינוק שנתי של 63% בהכנסות ל-8.4 מיליארד $ עקב עלייה של 14% במספר המטענים שהובילה, לעומת עלייה של 5%-4% בתעשייה. נזכיר שצים קלטה בשלוש השנים האחרונות 46 אניות חדשות. עליית מחירי התובלה הימים אפשרה לה לעבור מהפסד שנתי ב-2023 לרווח שנתי של 2.15 מיליארד $.
  ADOBE – דיווחה על הכנסות ורווח גבוהים מהצפוי ברבעון, אולם אשררה את התחזית השנתית, לעומת צפי לתחזית משופרת. אנליסטים חוששים שיכולות ה-AI שהחברה משלבת באפליקציות לא יצליחו לתמוך בהכנסותיה, בהשוואה למתחרים. המניה הגיבה בירידה של כ-13%.
  קוהל'ס – רשת בתי הכלבו סיפקה תחזיות מכירות ורווח מאכזבות. תחזית המכירות מראה ירידה של 6%-4%, לעומת צפי האנליסטים לירידה של 0.9% בלבד. תחזית הרווח השנתי, 10-60 סנט למניה, נמוכה בהרבה מצפי האנליסטים, לרווח של 1.23 $ למניה. המניה צללה בכ-24%.
• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב
  עיקר העניין יתרכז, כאמור, ביום רביעי בשעה 20:00, עם פרסום הודעת הסיכום של ישיבת ה-FOMC, החלטת הריבית והתחזיות המעודכנות של הבנק הפדרלי, כולל תחזית תוואי הריבית בהמשך, ה-Dot Plot, הנגזרת מחציון התחזיות של חברי הועדה. בשעה 20:30 – מסיבת העיתונאים עם יו"ר הפד, ג'רום פאוול.
  נתוני מקרו חשובים שיפורסמו השבוע – המכירות הקמעונאיות ביום שני, הייצור התעשייתי ביום שלישי ושלל נתוני נדל"ן במהלך השבוע – מדד בטחון הנדל"ן ביום שני, היתרי בנייה והתחלות בנייה ביום שלישי ומכירות בתים קיימים (שוק הנדל"ן העיקרי בארה"ב) ביום חמישי.
  נתוני מקרו נוספים שיפורסמו השבוע: ביום שני – מדד Empire – סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק, מלאים עסקיים. ביום שלישי – מחירי היבוא והיצוא, שיעור ניצול גורמי הייצור. ביום חמישי – הגירעון בחשבון השוטף, תביעות אבטלה ראשונות, מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים.
  עונת הדו"חות מסתיימת – הפרסומים המעניינים צפויים ביום חמישי – נייקי, פדקס ומיקרון טכנולוגיות (MU).
  ושוב – הנשיא טראמפ, כדרכו, מעורר אי ודאות וכמו שראינו בשבועות האחרונים, אין ספק שמדיניות הממשל החדש-ישן בארה"ב תמשיך להשפיע באופן משמעותי על השווקים.

ישראל
מדדי הדגל של תל אביב סיימו את שבוע המסחר בעליות שערים נאות. בסיכום שבועי, מדד ת"א 125 עלה 1.9% ומדד ת"א 90 התחזק ב-2.2%. לעומתם מדד המניות הקטנות SME60 נסוג 0.4%. בגזרת הענפיים, בלט לטובה מדד מניות הביטוח לאחר שהמריא 8.4% הודות לדוחות חזקים שפרסמה חברת הביטוח הפניקס לרבעון הרביעי של 2024. במהלך השבוע הקרוב יפרסמו חברות ביטוח גדולות נוספות, והשוק אופטימי לגבי מגזר זה.
בשוק המט"ח המקומי, השקל נחלש על רקע הירידות החדות בשוקי המניות בחו"ל – אולם גורמים שונים שיפורטו בהמשך, צפויים לתמוך בהתחזקותו.
בשוק החוב, נצפתה מגמה מעורבת. מדדי התל בונד 20,40,60 סיימו בשינויים מינוריים. תשואת האג"ח הממשלתית הגנרית ל-10 שנים נסחרה סביב רמה של כ- 4.40%.

• האינפלציה בפברואר התמתנה. למרות ההתאוששות במשק ושוק העבודה ההדוק שאמורים להאיץ את קצב האינפלציה, נראה כי סביבת האינפלציה מתמתנת. הכלכלנים ציפו לעלייה של 0.3% במדד המחירים לצרכן בחודש פברואר, ובפועל המדד נותר ללא שינוי. ב-12 החודשים האחרונים, קצב האינפלציה השנתי התמתן מ-3.8% ל-3.4%, נמוך מצפי של 3.7%. עיקר ההתמתנות נרשמה במחירי הסחורות (ירידה מקצב שנתי של 3.5% ל-3%) ופחות בשירותים (התמתנות מ-4.1% ל-3.9% על רקע ירידה של 1.4% במחירי הטיסות בפברואר).
  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: פירות טריים שעלו ב-10.5%, תרבות ובידור שעלה ב-0.8%, תקשורת שעלה -0.7%, שונות שעלה ב-0.4% ומזון ושכר דירה שעלו ב-0.3%, כל אחד. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות טריים שירדו ב-7.1%, הלבשה שירד ב-3.0% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.3%.
  שכר דירה: בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של 2.7% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.4%. אינפלציית הליבה ללא מעורבות ממשלה האטה מ-2.9% ל-2.6%, כלומר סביבת האינפלציה נמצאת בתוך יעד האינפלציה, ובכך עולה הסיכוי להורדת ריבית ע"י בנק ישראל בחודשים הקרובים.
• הגירעון התקציבי של הממשלה ירד בפברואר מ-5.7% ל-5.3%, על רקע גידול בקצב הכנסות הממשלה שהיה גבוה מהגידול בהוצאות.
• מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש פברואר 2025 ב-0.4% והגיע ל-137.7 נקודות לעומת 137.1 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-3.1%. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.7%. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-6.0% בשל העליה במחירי שכר העבודה ב-9.4% וחומרים ומוצרים ב-3.5%.
  מדד מחירי הדירות השנתי עלה ב-7.7%.
• העודף בחשבון השוטף התמתן לכ-3 מיליארד $ ברבעון הרביעי מכ-4.7 מיליארד $, נמוך משמעותית מהצפי. נתון זה נתמך ברובו מההשפעה החריגה של הקדמת יבוא מכוניות לפני העלאת המיסוי. כמו כן, מאזן הסחר רשם התכווצות בגירעון הסחר בפברואר מכ-3.1 מיליארד $ לכ-2.7 מיליארד $.
  השקל פוחת ביחס לשאר המטבעות- בזמן ששוקי חו"ל ירדו בחדות, השקל היה המטבע החלש ביותר בפער גדול מיתר המטבעות, והוא פוחת בשיעור דומה לשיעור הפיחות שהיה ב-2020 על רקע מגפת הקורונה, למרות שהירידות שהיו עד עתה מתונות יותר בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2020. המשך ירידות עלול להעיב על השקל ולהוות גורם ממתן בסביבת האינפלציה, מאידך, התייצבות בשווקים עשויה לתמוך בייסוף השקל. בנוסף, הירידה ביבוא בתחילת השנה והעליה בהשקעות הריאליות של תושבי חוץ בישראל, תומכים בהתחזקות השקל.
• עונת הדוחות: בשבוע שחלף פרסמה חברת הביטוח הפניקס את תוצאותיה לרבעון האחרון של 2024. התוצאות החזקות הקפיצו את מדד הביטוח ב-8.4%. במהלך השבוע יפרסמו בין היתר, שאר חברות הביטוח הגדולות, כאשר במהלך כתיבת סקירה זו פרסמה חברת מנורה את תוצאותיה, לפיהן התשואה להון בשנת 2024 עמדה על כ-19.3% בהשוואה ל-12% בתקופה המקבילה אשתקד. בשבוע הקרוב צפויים לפרסם בין היתר, אלביט מערכות, חילן, כלל ביטוח (שלישי), מגדל, סלקום (רביעי), ג'י סיטי (חמישי).

אירופה

• בסיכום שבועי בורסות אירופה ירדו, בצל חוסר הוודאות לגבי מדיניות הסחר של ממשל טראמפ כשברקע גם הורדת ריבית בגוש היורו ורפורמה תקציבית בגרמניה שצפויה להגדיל את ההוצאות הביטחוניות במדינה וביבשת כולה. מדד דקס נסוג ב-0.1%, הובלת המניות הביטחוניות, מדד פוטסי 100 השיל מערכו 0.5%, קאק איבד 1.1% ומדד יורוסטוקס 50 נחלש 1.2%.
• מלחמת הסחר- האיחוד האירופי הודיע מוקדם יותר השבוע על הטלת מכסי גומלין על יבוא מוצרים מארה"ב בשווי של 26 מיליארד יורו (כ-28 מיליארד $), כנגד המכסים שהטיל טראמפ על פלדה ואלומיניום. טראמפ הגיב באיום להטלת מכסים נוספים בשיעור גבוה של 200% על מוצרים מאירופה כמו שמפניה ומשקאות אלכוהוליים אחרים שאירופה מייבאת.
• בגרמניה הקנצלר פרידריך מרץ ומפלגתו השמרנית הגיעו להסכם עם מפלגת הירוקים לגבי חבילת השקעות ממשלתיות בביטחון ובתשתיות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. בנוסף, האינפלציה האטה בפברואר ולא נותרה ללא שינוי כפי שדווח תחילה, מה שמעניק תקווה חדשה לקובעי המדיניות באירופה כי הלחצים האינפלציוניים מתמתנים. האינפלציה בכלכלה הגדולה באירופה עלתה בשנה האחרונה ב-2.6%פחות מהנתון הראשוני שהעריך כי תעלה ב-2.8%.
• בריטניה- הכלכלה הבריטית התכווצה במפתיע בינואר ב-0.1% מצמיחה של 0.4% בדצמבר ולעומת תחזיות הכלכלנים לצמיחה של 0.1%. מגזר הייצור הוביל את הירידה בצמיחה. ב-3 חודשים אחרונים המשק צמח ב-0.2% בהתאם לצפי.

מטבעות וסחורות

• הדולר ממשיך במגמת ההיחלשות ומנגד היורו מתחזק- מדד הדולר DXY, הבוחן את הדולר האמריקאי מול מטבעות 6 שותפות הסחר העיקריות, נחלש בשבוע שעבר ב-0.1%, על רקע פעולותיו ומדיניותו של הנשיא טראמפ אשר פועל להחלשת הדולר מתוך הערכה שכך יחזק את הייצור המקומי. בתוך כך, היורו המשיך במגמת התחזקות לשער של 1.0879 דולר ליורו, וזאת למרות הורדת הריבית באירופה בשבוע שעבר אך גם הודעה של הבנק לפיה יתכן שחזינו בהורדה האחרונה בסבב הנוכחי.
• השקל פוחת בשבוע שעבר - מול השקל, הדולר והיורו התחזקו השבוע ב-1.2% ושערם היציג נקבע ביום שישי על 3.654 ₪ לדולר ו-3.968 ₪ ליורו. יחד עם זאת, גורמים שונים כמו הירידה ביבוא סחורות בתחילת השנה והשקעות ריאליות של תושבי חוץ בישראל, עשויים לתמוך בשקל חזק.
• מחיר הנפט טיפס – מחיר הנפט עלה השבוע ב-0.2% למחיר של 67.2$ לחבית נפט אמריקאי ע רקע החרפת הסנקציות של ארה"ב על מגזרי האנרגיה של איראן ורוסיה, ודעיכה בציפיות להשגת הסכם מהיר לסיום המלחמה באוקראינה אשר עשוי להביא להגדלת יצוא הנפט מרוסיה לשווקים המערביים.
• הזהב פרץ את רמת ה-3,000$, לראשונה בתולדותיו – ההסלמה במלחמת הסחר הגלובלית תמכה בריצה אל המתכת היקרה המהווה עבור המשקיעים נכס מקלט בעתות משבר, ומחיר האונקיה שבר שיא, ופרץ את רמת ה-3,000$ במהלך המסחר ביום שישי, אך סגר לבסוף במחיר של 2,984.2$ לאונקיה. בסיכום שבועי מחירו עלה ב-2.6%, ו-13.7% מתחילת השנה.