מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• סיכום שבועי מעורב: ירידות חדות בבורסות אירופה בעוד שארה"ב ות"א עלו.

בארה"ב - בסיכום שבועי, מדד S&P500 הוסיף 1.6% וננעל בסוף המסחר ביום שישי על 5,431.6 נק' (פלוס 13.9% מתחילת השנה) ומדד נאסד"ק כללי זינק 3.2%. באירופה נרשמו ירידות על רקע תוצאות ראשוניות  לבחירות לפרלמנט האירופי, בהן נרשמה התחזקות של הימין הלאומני. בסיכום שבועי בלט לשלילה מדד קאק הצרפתי לאחר שנפל 6.2% בעוד מדד יורוסטוקס 50 צנח 4.2%. שוקי המזרח היו מעורבים - מדד ניקיי היפני הוסיף 0.3%, הודו עלתה 0.8% ומנגד, סין ירדה 0.9% והונג קונג איבדה 2.3%.

בבורסה בת"א שררה אופטימיות על רקע חילוץ ארבעה חטופים חיים ובסיכום שבועי, מדד ת"א 125 התחזק ב-1.1% (פלוס 4.2% מתחילת השנה), ת"א נדל"ן הוסיף 1.4% ות"א בנקים עלה 1.5%.

• במסחר השבועי במט"ח: השקל התחזק –הדולר נחלש ב-0.2% ביחס לשקל ל- 3.723 ₪ (יציג בשישי).
• בארה"ב: אינפלציה והודעת ריבית – תשואות האג"ח צנחו לשפל של קרוב ל-3 חודשים (ה-10 שנים ירדה ל-4.7%) על רקע התמתנות באינפלציה בארה"ב מ-3.4% ל-3.3%. הריבית נותרה לל"ש כצפוי והבנק המרכזי אותת שיתחיל להפחית אותה עוד השנה אך הוריד את תחזיתו מ-3 הפחתות השנה ל-1-2 בלבד.
• אירופה: השוק לא אהב את תוצאות הבחירות – לפי התוצאות הראשוניות בבחירות לפרלמנט האירופי, הימין הקיצוני זכה בניצחון היסטורי בצרפת, גרמניה ואוסטריה, מה שהגביר את חשש המשקיעים מפני משבר פוליטי ופיננסי שיפגע בלכידות הגוש.
• מה צפוי השבוע? ארה"ב - שלל נתוני מקרו חשובים, בין היתר, ביום שלישי - מכירות קמעונאיות וייצור תעשייתי (צפי במאי 0.3%) וביום שישי - מדדי מנהלי הרכש של S&P Global אשר צפויים להתמתן.  
• ביום רביעי הבורסות בארה"ב תהיינה סגורות לרגל יום השחרור מעבדות ("JuneTeenth"), המצוין בארה"ב ב-19 ביוני.
• ישראל – תחזית האינפלציה מהמקורות השונים (רביעי), שיעור האבטלה (חמישי).
• אירופה - מדדי מנהלי הרכש (ביום שישי).   בריטניה - ביום חמישי הודעת ריבית (צפי לל"ש).

ביצועי שווקים, מטבעות וסקטורים נבחרים

ארה"ב

• שבוע ירוק שני ברציפות בוול סטריט. מדד S&P500 טיפס בסיכום שבועי ב-1.6%, מדד נאסד"ק קומפוזיט עלה 3.2% ומדד נאסד"ק 100 זינק בכ-3.5%. רק מדד דאו ג'ונס ירד, בכ-0.5%, על רקע ירידות של כ-3% בשערי מניות הבנקים וחברות האשראי הכלולות בו ושמשקלן במדד גבוה יחסית.

במקביל, גם מחירי ה-Treasuries זינקו והתשואות צנחו לשפל של קרוב ל-3 חודשים. התשואה לשנתיים איבדה בשבוע החולף 18 נ"ב וירדה ל-4.704% והתשואה ל-10 שנים צנחה ב-21 נ"ב לכ-4.22%. כל זאת, על רקע התמתנות מפתיעה של האינפלציה בארה"ב ואיתות מהבנק המרכזי, שהוא יתחיל להפחית את הריבית עוד לפני סוף השנה, אף שהוא הוריד את תחזיתו מ-3 הפחתות השנה ל-1-2 בלבד ובמקביל, העלה את תחזית האינפלציה שלו.

החוזים על הריבית מתמחרים כרגע 2 הפחתות ריבית מלאות עד סוף השנה (49.6 נ"ב במצטבר), בספטמבר (בהסתברות של 77%) ובדצמבר (בהסתברות של 83%).

גם השבוע צפויים להתפרסם מספר נתוני מקרו חשובים – המכירות הקמעונאיות צפויות לעלות במאי ב-0.3% וכך גם הייצור התעשייתי. גם שיעור הפריון צפוי לעלות מ-78.4% ל-78.6%. היתרי הבנייה והתחלות הבנייה צפויים לעלות במאי, אולם מכירות הבתים הקיימים (שוק הנדל"ן העיקרי בארה"ב) צפויות לרדת ב-1.2%. מדדי מנהלי הרכש של S&P Global צפויים להתמתן, הן בתעשייה והן בשירותים, אולם בשני המגזרים צפויה להמשיך מגמת ההתרחבות.

שבוע המסחר בארה"ב יהיה קטוע – ביום רביעי יהיו השווקים סגורים לרגל יום השחרור מעבדות – "JuneTeenth", המצויין בארה"ב ב-19 ביוני. החל מיוני 2021 זהו חג לאומי פדרלי על פי חוק ומאותה שנה השווקים סגורים בתאריך זה.

• מדיניות מוניטרית – הבנק הפדרלי הותיר את הריבית ללא שינוי, בטווח 5.50%-5.25%, כצפוי, בישיבת ה-FOMC שננעלה ביום רביעי האחרון. המשקיעים התעניינו יותר בעדכון התחזית הרבעונית – SEP (Summary of Economic Projections) וכאן חלו מספר שינויים מעניינים: תחזית האינפלציה (PCE) בסוף השנה עלתה ל-2.6%, לעומת 2.4% בתחזית הקודמת (שעודכנה בישיבה במארס). תחזית אינפלציית הליבה (Core PCE) עלתה מ-2.6% ל-2.8%. נציין שכיום נמצאת אינפלציית הליבה ברמה של 2.8% ובעצם, הפד מניח שהיא לא תתמתן עד סוף השנה. כשנשאל על כך, השיב יו"ר הפד שבמחצית השנייה של 2023 היו מדדי ליבה נמוכים (4 פעמים 0.1%, פעם אחת 0.2% ופעם אחת 0.3%), כך ששמירה על קצב עלייה דומה במחצית השנייה של 2024, תהיה מעודדת. תחזית הצמיחה השנה נותרה 2.1% ותחזית שיעור האבטלה בסוף השנה נותרה 4.0%. כל אלה הובילו ל-Dot Plot – "תרשים הנקודות" של בכירי הפד, שבו מציינים 19 הבכירים (ובתוכם ה-12 שיצביעו השנה בהחלטות הריבית) את עמדתם לגבי הריבית בשנים הקרובות. 8 חברים תומכים בשתי הורדות ריבית עד סוף השנה, 7 חברים תומכים בהורדה אחת וארבעה חברים תומכים בהותרת הריבית ללא שינוי. הרוב תומך בשתי הורדות, אולם החציון, שנבחר לייצג את עמדת הבנק (ההצבעה של החבר העשירי בסדר יורד, כלומר, זה שתשעה נמצאים מעליו ותשעה מתחתיו), הינו הפחתת ריבית אחת, כך שתחזית הפד ירדה מ-3 הפחתות (כפי שהוצג בתרשים הנקודות בחודש מארס וגם בזה שלפניו, בדצמבר 2023) להפחתת ריבית אחת. בדיקת התחזית לשנים הקרובות מראה כי תחזית ריבית האמצע בסוף השנה עלתה מ-4.6% ל-5.1% (שוב, עברנו מ-3 הפחתות לאחת בלבד) אולם התחזית לשנת 2025 עלתה מ-3 הפחתות ריבית לארבע (תחזית הריבית בסוף 2025 עלתה מ-3.9% ל-4.1%) וגם ב-2026 עברנו מצפי ל-3 הפחתות ריבית לצפי עדכני ל-4 הפחתות באותה שנה (תחזית הריבית בסוף 2026 נותרה ללא שינוי – 3.1%). כלומר, הפד אינו משנה את תחזיתו ל-9 הפחתות ריבית עד סוף שנת 2026, הוא רק דוחה אותן מעט...

בסיכומו של שבוע, נתוני אינפלציה נמוכים מהצפוי, ירידה מפתיעה במדד המחירים ליצרן (PPI) וגם מחירי יבוא ויצוא נמוכים מהצפוי, הביאו לירידה חדה בתשואות האג"ח והחזירו את האפשרות להפחתת ריבית כבר בספטמבר אל השולחן. התשואה ל-10 שנים צנחה בסיכום שבועי בכ-21 נ"ב לכ-4.22%. התשואה לשנתיים ירדה השבוע בכ-18 נ"ב ל-4.704%, כך שהפער ביניהן (שיפוע העקום ההפוך) גדל מעט מ-45 ל-48 נ"ב.

במקביל, ההסתברות להורדת ריבית קרובה עלתה השבוע, לאור כל מה שתיארנו, כפי שמשתקף מחוזי הריבית: 

על פי ההימורים של סוחרי ה-SWAPS בארה"ב, ההסתברות המצטברת להפחתת ריבית עד 18 בספטמבר זינקה בשבוע האחרון מ-54% ל-77%. נציין שביום רביעי עמד הנתון על פחות מ-50%. בישיבה של נובמבר ההסתברות המצטברת עלתה מ-79% ל-115%, כלומר, אם הריבית לא תרד בספטמבר, אזי, הפחתת ריבית בנובמבר ודאית. בנוסף, בישיבת האחרונה של השנה, ב-18 בדצמבר, יש הסתברות מצטברת של 198% כלומר, ההסתברות להפחתת ריבית שנייה עד סוף השנה, שבשבוע שעבר עמדה על 47% בלבד, זינקה ל-98%, מתומחרת כמעט במלואה.

במקביל, החוזים על הריבית מנבאים כרגע הפחתה מצטברת של 49.6 נ"ב במהלך שנת 2024 (שתי הפחתות מלאות ועלייה משמעותית מכ-37 נ"ב לפני שבוע).   

בכירי הפד, שהיו ב"דממת אלחוט" לפני ישיבת ה-FOMC, חוזרים אל המיקרופונים במשנה מרץ והשבוע צפוי שלל התבטאויות, ראיונות ונאומים (13 במספר), שעשויים להשפיע על המסחר.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף – אינפלציה נמוכה מהצפוי ומדדי מחירים נוספים שהצביעו על התקררות, עוררו מחדש ציפיות להפחתת ריבית כבר בישיבת הפד ב-18 בספטמבר. מדד המחירים לצרכן (CPI) נותר במאי לל"ש, בניגוד לצפי שיעלה ב-0.1%, וקצב העלייה השנתי ירד מ-3.4% ל-3.3% (צפי 3.4%). מדד הליבה (Core CPI) עלה 0.2% במאי, נמוך מצפי ל-0.3%. קצב העלייה השנתי צנח מ-3.6% ל-3.4% (צפי 3.5%). מדד המחירים ליצרן (PPI) ירד במאי במפתיע ב-0.2%, בניגוד לצפי שיעלה ב-0.1%. מדד PPI ליבה נותר במאי לל"ש, בניגוד לצפי שיעלה 0.3%. ה-PPI השנתי ירד מ-2.3% ל-2.2%, בניגוד לצפי שיעלה ל-2.5% וה-PPI ליבה השנתי ירד מ-2.5% ל-2.3%, בניגוד לצפי שיישאר 2.5%. מחירי היבוא ירדו במאי ב-0.4% (צפי 0.1%-) ומחירי היצוא צנחו במאי ב-0.6%, בניגוד לצפי שיעלו 0.1%. מדד אופטימיות העסקים הקטנים עלה במאי מ-89.7 ל-90.5 נק' (צפי 89.7 נק'). השכר השעתי הריאלי הממוצע עלה במאי ב-0.8%, לעומת עלייה של 0.5% באפריל. מספר המובטלים החדשים בשבוע החולף הסתכם ב-242 אלף, הרבה יותר מצפי ל-225 אלף. סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן צנח ביוני מ-69.1 ל-65.6 נק', בניגוד לצפי שיעלה ל-72.0 נק'. ציפיות האינפלציה לשנה של הצרכנים נותרו 3.3% ואילו הציפיות ל-5-10 שנים עלו במפתיע מ-3.0% ל-3.1%.

• עונת הדו"חות הסתיימה. 70% מהחברות הכלולות במדד S&P500 עמדו בתחזית המכירות או הכו אותה (ב-1.0% בממוצע) ו-84% מהן הכו את תחזית הרווח (ב-8.2% בממוצע). בנוסף, 65% מהחברות שפרסמו צמחו בשורת ההכנסות (ב-4.2% בממוצע) ו-67% מהן צמחו בשורת הרווח (ב-7.9% בממוצע). מדובר בתוצאות חזקות ביחס לרבעונים קודמים, שצפויות להוריד את המכפיל הגבוה של המדד.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב – שלל נתוני מקרו חשובים: ביום שלישי - המכירות הקמעונאיות והן צפויות לעלות במאי ב-0.3% וכך גם הייצור התעשייתי. גם ניצול כושר הייצור צפוי לעלות מ-78.4% ל-78.6%. ביום חמישי - היתרי הבנייה והתחלות הבנייה הם צפויים לעלות במאי ב-0.7% ו-1.1% בהתאמה. ביום שישי - מכירות הבתים הקיימים (שוק הנדל"ן העיקרי בארה"ב), שצפויות לרדת במאי ב-1.2%. מדדי מנהלי הרכש של S&P Global צפויים להתמתן, הן בתעשייה (מ-51.3 ל-51.0 נק') והן בשירותים (מ-54.8 ל-53.4 נק'), אולם בשני המגזרים צפויה להמשיך מגמת ההתרחבות.

נתוני מקרו נוספים שיפורסמו השבוע: מדד Empire – סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק, מדד פעילות השירותים של שלוחת הפד בניו יורק, מלאים עסקיים, מדד בטחון הנדל"ן, הגירעון בחשבון השוטף, התחזית העסקית של שלוחת הפד בפילדלפיה, תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות (שבועי), מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים.

 אירופה

• שבוע המסחר האחרון באירופה ננעל בירידות שערים חדות בתגובה לתוצאות הבחירות לפרלמנט האיחוד האירופי. הבורסה בצרפת הובילה את המגמה השלילית עם ירידה שבועית בשיעור של מעל ל- 6%, לאחר שמפלגת הימין של לה-פן הפתיעה עם עלייה חדה במספר הקולות והנשיא המכהן, עמנואל מקרון, הודיע על פיזור הפרלמנט ובחירות בזק בסוף החודש במטרה לזכות מחדש באמון הבוחרים. מדד דאקס בגרמניה ירד 3%, לאחר שגם מפלגת הסוציאליסטים של קנצלר גרמניה המכהן, אולף שולץ איבדה מכוחה. מדד יורוסטוקס 50 איבד כ- 4.2% מערכו מאחר והוא חשוף בשיעור של כ- 40% למניות צרפתיות. מנגד, יורוסטוקס 600 השיל "רק" 2.4% מערכו ומדד FTSE100 סיכם את השבוע בירידה של כ – 1.2% בלבד.

גם שוקי החוב הממשלתיים היו סוערים. במהלך שבוע המסחר נפתחו הפערים בין אגרות החוב של ממשלת גרמניה לאלו של ממשלת צרפת לכדי מרווח של כמעט 80 נק' בסיס. הדרמה הגדולה התרחשה בצרפת כאשר תשואת האגרת הממשלתית ל- 10 שנים זינקה מרמה של 3.096% ל- 3.22%. ביום שישי נרשמה התמתנות חזרה לרמה של 3.12%. בניגוד לעליית התשואות בצרפת, אגרות החוב ל- 10 שנים של ממשלת גרמניה עלו והתשואה ירדה בחדות בכ- 26 נ"ב מ- 2.617% ל- 2.358%. גם בבריטניה נרשמה ירידת תשואות חדה. אגרות החוב הממשלתיות עלו והתשואות ירדו ב- 21 נ"ב מ- 4.26% ל- 4.05%.

• ענקיות הטכנולוגיה שוב על הכוונת – לפי דיווחים שונים, האיחוד האירופי צפוי להגיש בקרוב כתבי אישום נגד אפל ומטא, באשמה שהפרו את חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) . יהיו אלו כתבי האישום הראשונים שמוגשים מאז נכנס החוק לתוקף ב-7 במרץ. ה- DMA מציג רגולציה חדשה ורחבה לפלטפורמות גדולות ובהן חנויות אפליקציות, מנועי חיפוש, דפדפנים, מערכות הפעלה ועוד. החוק חל על שירותים עם מחזור שנתי של לפחות 7.5 מיליארד יורו באיחוד ו-45 מיליון משתמשים או יותר באיחוד, ובין השאר מחייב חברות טכנולוגיה להגביל שימושים שהן עושות במידע אישי, להגביל את הבלעדיות על מוצרים או שירותים שהן מציעות למשתמשי קצה, לאפשר התקנה של יישומי צד ג' במערכות ההפעלה של החברה ואוסר על מתן עדיפות למוצרים של החברה על פני מוצרים מתחרים. במרץ השנה הודיעה נציבות האיחוד האירופי על פתיחת חקירה רשמית נגד אפל, מטא וגוגל בחשד שהפרו את החוק. האישום נגד אפל קשור למדיניות סביב פתיחת האייפון להתקנת אפליקציות שלא דרך האפסטור, וזה נגד מטא יתמקד במסלול שמאפשר למשתמשים לשלם כדי להימנע מהצגת פרסומות מותאמות אישית.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע שעבר:

בצרפת – פורסמו נתוני האינפלציה הסופיים שהצביעו על המשך התמתנות בקצב עליית המחירים. מדד המחירים במאי עלה ב- 0.1% (צפי ל- 0.2%) והקצב השנתי התמתן ל-2.6% (קודם וצפי: 2.7%).

בריטניה- תחזית האינפלציה של הבנק המרכזי לשנה הקרובה ירדה מ-3% ל-2.8%. ביום רביעי שעבר פורסמו נתוני הצמיחה בממלכה עבור חודש אפריל ואלה שבו להצביע על האטה. הנתונים הצביעו על התכווצות בשיעור של 0.1% (לעומת צפי שהתמ"ג ישאר לל"ש) לאחר שבמרץ נרשמה צמיחה בשיעור של 0.4% . הצמיחה בשלושת החודשים האחרונים עלתה ב- 0.7%.

• לקראת סוף השבוע יפורסמו נתוני מדדי מנהלי הרכש בתעשייה, בשירותים והמדד המשולב ברחבי היבשת. כמו כן, יפורסמו נתוני המקרו הבאים:

בגוש היורו – מחר (יום שני), עלות שכ"ע. ביום שלישי אינפלציה, (נתונים סופיים לחודש מאי) וסקר הציפיות של המרכז האירופי למחקר כלכלי - ZEW וביום חמישי יפורסם מדד אמון הצרכנים.

בגרמניה יפורסמו ביום שלישי סקר הציפיות והמצב הנוכחי של ZEW, ביום חמישי יפורסם מדד מחירי היצרנים PPI בצרפת – ביום שישי יפורסמו מדדי אמון בעסקים ובמסחר.

בבריטניה – ביום רביעי יפורסם נתון האינפלציה (צפי ירידה מקצב שנתי של 2.3% לקצב של 2%), מדד המחירים ליצרן. ביום חמישי צפוי הבנק המרכזי להודיע על הריבית שצפויה להישאר ברמה של 5.25%.

ישראל

שבוע המסחר המקוצר בבורסה המקומית ננעל במגמה מעורבת. בסיכום שבועי, מדדי הדגל  ת"א 35 ו-125 עלו ב-1.1% ומדד ת"א 90 טיפס 1.3%. בקרב המדדים הענפיים, מדד ת"א בנקים עלה 1.5% ולעומתו, בלט בירידה מדד הביומד לאחר שצנח כ-2.3%.

בשוק החוב נרשמה מגמה שלילית והתשואות עלו. בסיכום שבועי, אגרות החוב הממשלתיות הארוכות ננעלו בירידות של עד 1% בממוצע ותשואת ה-10 שנים הגנרית עלתה מעל 5%. בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק מול הדולר והיורו.

• האינפלציה הפתיעה לטובה - מדד חודש מאי היה נמוך משמעותית יחסית לתחזיות בשוק, עם עליה בחודש מאי של 0.2% בלבד, לעומת צפי לעליה של 0.5% ואחרי עליה של 0.8% באפריל. האינפלציה השנתית נותרה ברמה של 2.8%, נמוך מצפי של 3.2% ובתוך טווח היעד של בנק ישראל. ירידה חדה במחירי הטיסות משכה את מדד מאי למטה. מנגד, עליות מחירים נרשמו בעיקר בסעיפי פירות וירקות טריים, הלבשה והנעלה ומזון ותרבות. מדד הליבה ירד מ-2.4% ל-2.2%. נזכיר כי תחזית האינפלציה האחרונה של המקורות השונים עלתה ל-3%, בין היתר בשל השפעת המדיניות הפיסקאלית המרחיבה, שוק העבודה המתהדק, התייקרות מחירי ההובלה וההשפעה הצפויה של עליית שיעור המע"מ בינואר 2025.

• צמיחת התוצר - הצמיחה בישראל ברבעון הראשון של השנה עודכנה על פי נתונים ראשוניים ל-14.4% מ-14.1% הנתון הקודם (רבעון ביחס לרבעון קודם במונחים שנתיים). נזכיר כי הזינוק בצמיחה ברבעון הראשון הגיע אחרי התכווצות של 21.6% בתוצר ברבעון הרביעי אשתקד.

• הגירעון מעמיק – הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו במאי עלה ל-7.2% תוצר, מ-6.9% באפריל. ברקע גידול חד בהוצאות הממשלה מתחילת השנה (בנטרול ההוצאות בגין המלחמה) בשיעור של 13.7% (מעל לתקצוב של 4.9%) אשר מצביע על מדיניות פיסקאלית מאוד מרחיבה, שעשויה לתרום ללחצי האינפלציה. עם זאת, במקביל, ההכנסות ממיסים עלו ב-2% מתחילת השנה ומעל לתחזית המקורית, והאוצר צופה כעת כי הכנסות יתר צפויות לקזז חלק מהחריגה בהוצאות ולהביא לגירעון תקציבי של 7% תוצר השנה (עדיין מעל היעד המקורי שעומד על 6.6%).

• מדד מחירי הדירות הכולל דירות חדשות ויד שניה - בחודשים מרץ-אפריל מחירי הדירות עלו ב-0.9% לעומת מחירן בפברואר-מרץ. לעומת התקופה המקבילה, מחירי הדירות עלו ב-2.5%. מספר אינדיקטורים מצביעים על גידול בביקוש לדיור, שחלקו נובע מדחיית ביקושים בתחילת המלחמה, וכן מרכישות תושבי חוץ ומשקיעים. נתונים אלו תומכים גם בהאצה במחירי השכירות אשר נמדדים במדד המחירים לצרכן, ומהווים סיכון אינפלציוני.

• סחר חוץ - בחודשים מרץ-מאי חל גידול מהיר בכל רכיבי יבוא הסחורות. לעומת זאת, היצוא התרחב בקצב מתון יותר, והגירעון המסחרי עלה ל-2.4 מיליארד $ במאי מ-2.1 באפריל.

• מנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי שמפרסם בנק ישראל, הרכישות בישראל מתחילת השנה חזרו למגמה לפני המלחמה. לעומת זאת, הרכישות בחו"ל ירדו הרבה מתחת למגמה ומשקלן ירד ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון לפני תחילת המלחמה. למעשה, בגלל המלחמה, 1.5% מסך הרכישות בכרטיסי אשראי עברו בחצי שנה האחרונה מחו"ל לישראל.

• מדד אמון הצרכנים ירד בחדות בחודש מאי, ובמיוחד רכיב הציפיות למצב הכלכלי במדינה. עם זאת, בתשובה לשאלות בסקר המתייחסות למצב הפיננסי הנוכחי של משקי הבית, לא ניכרת הרעה מהותית במצבם. בנוסף, ע"פ הסקר, שיעור משקי הבית ש"לא סוגרים את החודש" ירד, אולם גם אלו שמצליחים לחסוך.

נתוני מקרו שיתפרסמו בשבוע הקרוב:

החשבון השוטף (מחר), תחזית האינפלציה של המקורות השונים (רביעי), אבטלה (חמישי).

שווקים נוספים

המסחר בבורסות המזרח התאפיין במגמה מעורבת בשבוע שחלף. בסיכום שבועי, בלט בירידה מדד המניות בהונג קונג לאחר שירד ב-2.3%. לעומתו, בלט לחיוב מדד המניות קוספי בדרום קוריאה לאחר שעלה 1.3%. מדד ניקיי ביפן הוסיף 0.3% לערכו וניפטי בהודו התחזק ב-0.8%.

• יפן - צמחה, אך פחות- נתונים סופיים של הצמיחה ברבעון הראשון מראים כי הכלכלה התכווצה אך פחות- צמיחה שלילית ברבעון הראשון של 1.8% לעומת 2% נתון קודם. בשנה האחרונה המשק צמח ב-3.4% לעומת ההערכות לצמיחה של 3.6% שפורסמו בנתון הקודם.
• בסין החרפה במלחמת הסחר וחשש שתשתלט על טאיוואן - קניינים באירופה מצמצמים את תלותם בסין במקביל להגברת הרגולציה האירופית על סחורות המגיעות ממנה. האיחוד האירופי הטיל מכסים של עד 38% על רכבים חשמליים סינים. המכסים יוטלו החל מ-4 ביולי, ויביאו להתייקרות משמעותית של הרכבים שיצרניותיהם נהנות מסובסידיות מהממשל הסיני. למרות זאת, מניות החברות הגיבו בעליות, מאחר שלפי דו"ח של חברת המחקר רודיום גרופ, כל עוד המכסים נותרים מתחת ל-50%, יצוא כלי רכב לאיחוד האירופי יישאר עסק רווחי עבור סין. הממשל הסיני מתח ביקורת על הודעת האיחוד וטען להתנהגות פרוטקציונרית. הממשל ציין בהודעתו כי הוא מקווה שהטיפול בבעיות הסחר ינוהל באמצעות דיאלוג.

גם טורקיה תטיל 40% מכס על מכוניות מסין בניסיון להגן על הייצור המקומי, ולצמצם את הגרעון השוטף שלה. המהלך קורה בזמן שסין מתמודדת עם לחץ הולך וגובר מצד מדינות בעולם, על רקע הייצוא הגדל של מכוניות חשמליות סיניות, שמחירן נמוך משמעותית בשל סובסידיות שהממשל הסיני מעניק ליצרניות הרכב.

במקביל נרשמה מיני - הסלמה במתיחות בין ארה"ב לסין, על רקע דבריו של נשיא סין, שי ג'ינפינג, לפיהם ארה"ב מתגרה בסין באמצעות משלוחי נשק שהיא מספקת לטאיוואן וכי סין תנקוט צעדים להגנה על ריבונותה. מנגד, הנשיא ביידן הצהיר כי ארה"ב מחויבת להגנה על טאיוואן במקרה של תקיפה סינית. ההתחממות בזירה זו לא חדשה, אולם לאחרונה ישנה הסלמה בשל תרגילים רחבי היקף של שני הצדדים.

• במקסיקו הנשיאה מקדמת מהפיכה משפטית - הנשיאה שנבחרה החודש הודיעה כי תפעל מיידית לקדם רפורמה משפטית שנויה במחלוקת במסגרתה יועמדו השופטים להצבעה ישירה של הציבור. לטענתה, בעבר השופטים פעלו באופן "פוליטי", ולכן העם צריך לבחור את הרכב השופטים. לאחר ההודעה, הפסו נחלש בקרוב ל-2% מול הדולר.

נתוני מקרו שפורסמו השבוע:

בסין: האינפלציה עלתה בשנה האחרונה ב-0.3%, נמוך מהתחזיות לעליה של 0.4%. מחירי היצרנים המשיכו במגמת הירידה, אולם פחות מהצפי.

בהודו: האינפלציה התמתנה בשנה האחרונה  מ-4.83% ל-4.75%, ושיעורה היה נמוך מהתחזיות לעליה של 4.85%.

ביפן: הבנק המרכזי הותיר את הריבית בטווח של 0.1%-0%.

נתוני מקרו חשובים שצפויים להתפרסם בשבוע הקרוב:

יפן  - סחר חוץ ואינפלציה, סין  - ריבית הלוואות לשנה ו-5 שנים, יצור תעשייתי, מכירות קמעונאיות, אבטלה.

הודו – מדד מנהלי הרכש. אוסטרליה – מדד מנהלי הרכש PMI

שוק המטבעות והסחורות

• מחיר נפט מסוג טקסס מתוק (WTI) – מחיר החבית זינק ב-3.9% בשבוע המסחר האחרון ל- 78.5$ (עליה של 9.5% מתחילת השנה), וזאת למרות גידול מפתיע במלאי הנפט הגולמי בארה"ב וגם התחזקות הדולר, שפוגעת בתאבון המשקיעים לנפט, שמחירו נקוב בדולרים.

• בשוק המט"ח - דולר/שקל ודולר/סל המטבעות (DXY) - בשבוע שחלף, הדולר התחזק ב-0.6% מול סל המטבעות (התחזקות של 4.2% מתחילת השנה), על רקע התגברות החששות ממשבר פוליטי בצרפת, לאחר תוצאות ראשוניות לפרלמנט האירופי לפיהן מפלגות הימין הקיצוני ברחבי אירופה ממשיכות להתחזק. בשוק המקומי, הדולר והיורו נחלשו ב- 0.2% ו- 2% בהתאמה מול השקל (יציג בשישי 3.723 ₪ לדולר, ו-3.984 ליורו בהתאמה).

• הזהב שוב מטפס - מחיר הזהב עלה בשבוע האחרון ב-1.7% ל-2,333$ לאונקיה, על רקע החששות ממשבר פוליטי בצרפת.