מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• הראלי בוול סטריט נבלם ביום שישי כשעל שוק המניות העיבו נתוני אינפלציה גבוהים וגם אכזבה מביקור טראמפ בסין שלא הניב בשורות משמעותיות. בבורסה בת"א נרשמו ירידות שערים חדות. 
  ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) השיל 0.5% בשבוע שחלף (8.9% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 סגר שבוע שביעי ברציפות של עליות כשעלה 0.1% ל-7,408 נק' (8.2% מתחילת השנה) ואילו מדד נאסד"ק ירד 0.1%. בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 איבד 3.5% (17.9%+ מתחילת השנה) ומדדי הנדל"ן והבנקים נפלו יותר מ-9%.
  גלובלי: אכזבה ממפגש הפסגה בין טראמפ לשי - המפגש בין מנהיגי שתי המעצמות לא קידם את סיום המלחמה באירן וגם לא את פתיחת מיצר הורמוז ומחיר הנפט שב וזינק השבוע בלמעלה מ-10%.
  ארה"ב: האינפלציה זינקה ועימה תשואות האג"ח - האינפלציה בארה"ב זינקה מ-3.3% ל-3.8% (שנתית) והריבית, שרק לפני כמה חודשים היתה אמורה לרדת, צפויה לעלות עד סוף השנה בהסתברות של יותר מ-60%. נראה שליו"ר הפד החדש, קווין וורש, מצפים לא מעט אתגרים.
  בחזית הטכנולוגית: הפעילים מצפים לתוצאות הרבעוניות של אנבידיה - ענקית השבבים, שנסחרת לפי שווי שוק הגבוה בעולם (כ-5.5 טריליון $), תפרסם את תוצאותיה ביום רביעי אחרי שעות המסחר....
   ישראל: הריבית עשויה לרדת בקרוב - כלכלת ישראל התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון, בעיקר עקב ההשפעה הכלכלית של מבצע "שאגת הארי". במקביל, האינפלציה השנתית נותרה על 1.9% ובהתאם ישנה ציפייה לכך שבנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטת הריבית הקרובה הצפויה ב-25 למאי.
  מה צפוי השבוע? בארה"ב עיקר העניין סביב הדוחות של אנבידיה (רביעי אחרי המסחר) כאשר פרסומים נוספים צפויים לצים וטארגט (רביעי לפני המסחר) ולקמעונאית וולמארט (חמישי לפני המסחר). 
  בישראל צפוי שבוע מסחר מקוצר (עד יום רביעי כולל) לרגל חג השבועות. בגזרת המקרו, יתפרסמו תחזית האיפלציה של המקורות השונים ונתונים משוק התעסוקה.

  ארה"ב
  הראלי בוול סטריט נבלם ביום שישי, כששוק האג"ח, שמגיב לסיכון האינפלציוני המתגבר עוד מפרוץ המלחמה, הצליח להחזיר לקרקע המציאות את שוק המניות האופורי. תשואות האג"ח הגיבו במהלך השבוע לשלושה ימים רצופים של מדדי מחירים גבוהים מהצפוי, כולל זינוק של המחירים הסיטונאיים שצפוי להתגלגל למחירים לצרכן, והתשואות רשמו זינוקים שבועיים חריגים של כ-20 נ"ב. גם ביקורו של טראמפ בסין, שהסתיים ללא בשורות גדולות, תרם לירידות שראינו ביום שישי. אלה מחקו את עליות השבוע ברוב המדדים המובילים, פרט למדד 500 החברות המובילות, שסיים את השבוע בעלייה מינורית, אך זו הספיקה לסמן 7 שבועות ירוקים ברציפות, שיא שלא נראה מאז דצמבר 2023. 
  במישור הגיאופוליטי, הביקור בסין לא הוליד מוצא למבוי הסתום מול איראן והנשיא האמריקני שב לוושינגטון כשהוא בוחן שתי אפשרויות עיקריות – המשך המצור הימי, או מהלומה צבאית קצרה, שתימשך מספר ימים, על תשתיות לאומיות של אנרגיה, ע"מ לאותת לאיראנים על נחישותו. בשבת איים הנשיא ש"אם לא יהיה הסכם, יהיה לאיראנים קשה מאוד" ונראה כי סבלנותו פוקעת, במיוחד כשביום ראשון דיווחה איחוד האמירויות על שריפה בתחנת כוח גרעינית עקב פגיעה של כטב"מ איראני ובאותו זמן פרסמה איראן את התנאים הקשוחים של ארה"ב להסכם ובהם אפס פיצויים, הלאמת האורניום המועשר בארה"ב, השבתת כל אתרי הגרעין למעט אחד והמשך הקפאת הנכסים. נציין שתרחיש של חידוש הלחימה בסביבה של מחירי הנפט הגבוהים והלחצים האינפלציוניים המתגברים, עלול להכביד מאוד על הכלכלה הגדולה בעולם. 
  השבוע הקרוב יעמוד קודם כל בסימן פרסום תוצאותיה של ענקית השבבים והחברה עם שווי השוק הגבוה בעולם, NVIDIA. מדובר בציון דרך שילמד על ההשקעות של ההיפרסקיילרס בתשתיות AI (יותר מ-700 מיליארד $ השנה), מה המרווחים, איפה צווארי הבקבוק והאם החברה מכוונת לשוק הסיני. כמו כן, נקבל תמונה על מצב ה-AI העולמי, במקביל לתיאבון של וול סטריט לסיכון. בנוסף, נתוודע השבוע לתוצאותיהן של מספר ענקיות קמעונאות, שילמדו אותנו על הסביבה שבה פועל הצרכן האמריקני. 
  חזית המקרו תהיה רגועה יותר השבוע. נציין במיוחד את מדדי מנהלי הרכש של S&P Global הן בתעשייה והן בשירותים, שלל נתוני נדל"ן ואת הפרסום ביום רביעי של פרוטוקול ישיבת הפד הסוערת שהתקיימה בסוף אפריל. 
  בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם עלייה שבועית מתונה של 0.1% והשלים 7 שבועות רצופים בירוק, לראשונה מאז דצמבר 2023. מדדי הטכנולוגיה נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 רשמו ירידות שבועיות קלות של 0.1% ו-0.4% בהתאמה, אחרי שזינקו בשבועו האחרונים. מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס הסתפק בירידה שבועית של 0.2% ומדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , הוכיח שוב את רגישותו לאיתותים להעלאת ריבית ובלט בירידה שבועית של 2.4%.
  בשוק האג"ח בארה"ב, התשואות זינקו לשיא של שנה ויותר, בעקבות 3 נתוני אינפלציה גבוהים - מחירי הנפט שבו לעלות וזינקו השבוע ב- 10%-8%, כשבמקביל, שלל נתוני אינפלציה לחודש אפריל המחישו את ההשפעה המשמעותית של עליית מחירי האנרגיה על האינפלציה. התשואה על אג"ח ל-10 שנים זינקה במהלך השבוע בלא פחות מ-24 נ"ב (שיא של 13 חודשים), מ-4.35% לרמה של 4.59% (שיא של שנה). התשואה על אג"ח לשנתיים זינקה בסיכום שבועי ב-19 נ"ב (שיא של חודשיים וחצי), מרמה של כ-3.88% ל-4.07% (שיא של שנה ורבע). לאחר שהצפי להפחתות ריבית השנה התפוגג, אנחנו חזק בתוך תרחיש של מעבר להעלאות ריבית, אולי עוד בשנה הנוכחית... ההסתברות המצטברת לעליית ריבית עד סוף השנה זינקה במהלך השבוע מ-6% ללא פחות מ-62% (ואם העלאה, אז כנראה שבישיבה האחרונה של השנה, שתתקיים ב-9 בדצמבר). בכל מקרה, החוזים על הריבית מתמחרים  העלאת ריבית מלאה (בהסתברות של 106%), עד הישיבה שתתקיים ב-17 במארס 2027. 
  הדולר שינה כיוון וזינק השבוע, במקביל ללחצים האינפלציוניים ולצפי להעלאת ריבית. מדד DXY, שמראה את ביצועי המטבע האמריקאי מול סל של 6 מטבעות מובילים, סיים את השבוע בזינוק של כ-1.4%, לרמה של 99.28 נק'. מתחילת השנה התחזק הדולר מול הסל בכ-1.0%.

  ברוך הבא קווין וורש – יו"ר חדש לבנק הפדרלי
  ביום רביעי אישר הסנאט ברוב של 45:54 באופן רשמי את מינויו של קווין מקסוול וורש לתפקיד יו"ר הפד, אחרי שתי קדנציות (8 שנים) מאתגרות במיוחד של קודמו, ג'יי פאוול (שימשיך לכהן בתקופה הקרובה כחבר מצביע במועצת הנגידים של הבנק הפדרלי). וורש, שהיה ידוע כלוחם נחוש באינפלציה בכהונה הקודמת שלו כחבר הועדה המוניטרית בפד (2006-2011), נכנס לתפקיד ביום שישי, בדיוק ביום שבו תשואות האג"ח המריאו לשיאים של שנה ויותר...
  מעניין יהיה לראות אם וורש יצליח להעביר באופן חלק את עמדת הועדה מעצירה זמנית של הורדות הריבית למעבר להעלאת ריבית בהמשך, כפי שצופים סוחרי האג"ח. בכל מקרה, ישיבת ה-FOMC האחרונה (עדיין בניצוחו של ג'יי פאוול) הסתיימה בחילוקי דיעות בהיקף שלא ראינו כמותו בפד כשלושים שנה. יהיה מעניין לקרוא את פרוטוקול הישיבה הסוערת ההיא (שהתקיימה בסוף אפריל). הוא יתפרסם ביום רביעי הקרוב, בשעה 21:00.
  נאחל בהצלחה לקווין וורש, נלמד אותו תוך כדי תנועה ונתאים את ציפיות הריבית שלנו למציאות המשתנה.

  ביקורו של הנשיא טראמפ בבייג'ינג הסתיים. איך ממשיכים מכאן?
  הנשיא טראמפ עזב את  בייג'ינג לאחר מספר פגישות עם נשיא סין,Xi Jinping  והאחרון הוזמן לביקור גומלין בוושינגטון ב-24 בספטמבר, פחות מחודשיים לפני פקיעת הסכמות הסחר הנוכחיות בין הצדדים, על מנת לחדש את ההסכמים ברוח ההתקדמות הנוכחית.
  מי שציפה להכרזות דרמטיות ופריצת דרך מהותית עלול להתאכזב, אולם לאחר דיונים שעסקו במגוון נושאים, מהמלחמה באיראן, דרך הנפט ועד לסחר, מסר נשיא סין כי שתי המדינות הסכימו לשמור על "יציבות אסטרטגית" כמסגרת ליחסים ביניהן בשלוש השנים הבאות. הוא תיאר את הביקור כ"אבן דרך היסטורית וסימבולית". נשיא ארה"ב, טראמפ, הכריז שסין הסכימה לרכוש נפט מארה"ב (אך טרם התקבל אישור מבייג'ין). הוא הוסיף שסין תרכוש 200 מטוסים מבואינג ואמר ש"זה דבר גדול", כי בואינג רצו 150. למרות זאת, מניית בואינג ירדה ביום חמישי ואנליסטים הבהירו שהציפייה בשוק הייתה להזמנה גדולה יותר, של כ-500 מטוסים. טראמפ הכריז גם שסין הסכימה לייבא מוצרי חקלאות מארה"ב בשווי של יותר מ-10 מיליארד $.
  ומה בחזית הטכנולוגית? 
  שר האוצר של ארה"ב, סקוט בסנט, אמר ששתי המדינות הסכימו לדון באמצעי זהירות ל-AI, כולל ביסוס פרוטוקול לשמירה על מודלים חזקים של AI מחוץ לידיהם של שחקנים לא ממשלתיים. לגבי NVIDIA, הגם שהמנכ"ל ג'נסן הואנג הצטרף למשלחת של טראמפ, הודיע נציג הסחר של ארה"ב, ג'יימיסון גריר, שהממשלה הסינית היא זו שתחליט אם חברות מקומיות יבצעו עוד רכישות של שבבים מ-NVIDIA. כידוע, הממשל האמריקני הקל כבר בדצמבר חלק מהגבלות היצוא של השבבים והתירו לענקית השבבים למכור לסין את שבבי H200. בסין מעדיפים להשקיע ביצרניות מקומיות ובינתיים לא בוצעו משלוחים של השבבים המתקדמים לסין.
  והיה גם גבול שהסינים הציבו מיד בתחילת המפגש – נושא טייוואן, שהעיב מעט על האווירה.
  נשיא סין, שי, הזהיר את טראמפ בשיחה סגורה, כי המחלוקת סביב טייוואן עלולה להוביל לעימות, שייצור "סיטואציה מסוכנת מאוד" ליחסים בין המדינות, אם לא ינוהל כראוי. 
  מרקו רוביו, שר החוץ של ארה"ב, פרסם הודעה לאקונית, האומרת שמדיניותה של ארה"ב כלפי טייוואן נותרה "ללא שינוי".

  נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
  ידענו שהמלחמה באיראן והזינוק במחירי הנפט ימשיכו להשפיע על האינפלציה גם באפריל, רק לא ידענו עד כמה... וכרגע, באמצע מאי, ברור שגם אם מיצר הורמוז ייפתח בקרוב, יידרשו מספר חודשים, עד שתנועת המיכליות תשוב למה שהכרנו ערב המלחמה. ביום שלישי פורסם מדד המחירים לצרכן (CPI) והוא עלה באפריל 0.6%, כצפוי והאינפלציה השנתית זינקה באפריל מ-3.3% ל-3.8% (גבוה מעט מצפי ל-3.7%), שיא מאז מאי 2023. אינפלציית הליבה השנתית (ללא מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים) עלתה באפריל מ-2.6% ל-2.8% (מעל צפי ל-2.7%). למחרת התפרסם מדד המחירים ליצרן (PPI) והוא הראה שהמחירים הסיטונאיים עלו אף בקצב גבוה יותר והחשש הוא שהמוכרים ייאלצו לגלגל אותם אל הצרכנים, מה שיתמוך באינפלציה גם בהמשך... מדד המחירים ליצרן זינק באפריל ב-1.4%, הרבה יותר מצפי ל-0.5% בלבד. גם מדד הליבה זינק באפריל ב-1.0%, הרבה יותר מצפי ל-0.3%. במבט שנתי – ה-PPI זינק מ-4.3% ל-6.0% (מעל צפי ל-4.8%) וה-PPI ליבה זינק מ-4.0% ל-5.2% (מעל צפי ל-4.3%). בשני המקרים מדובר ברמות שיא מאז סוף 2022. אם בוחנים את הסיבה לזינוק במדד, לא מפתיע שעלויות האנרגיה זינקו 7.8% והביאו לזינוק של 8.1% בעלויות הובלת המטענים במשאיות. מדאיג יותר שעלויות השירותים הדביקות טיפסו ב-1.2%, ההתייקרות החדה זה 4 שנים. גם מחירי היבוא והיצוא לא טמנו ידם בצלחת - מחירי היבוא זינקו באפריל ב-1.9%, הרבה מעל צפי ל-1.0%. מחירי היצוא זינקו ב-3.3% מול צפי ל-1.2% בלבד.    
  מספר המובטלים החדשים בארה"ב ממשיך להיות נמוך - התביעות החדשות לדמי אבטלה הסתכמו בשבוע שהסתיים ב-9 במאי ב-211 אלף, יותר מצפי ל-205 אלף ומ-199 אלף בלבד בשבוע הקודם (שפל משנת 1969). מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, עלה בשבוע שהסתיים ב-2 במאי מ-1.758 מיליון, לרמה של 1.782 מיליון בלבד, מעט יותר מצפי ל-1.78 מיליון. במקביל, השכר הריאלי בארה"ב ירד, לראשונה זה כארבע שנים – השכר הריאלי השבועי הממוצע ירד בשנה האחרונה ב-0.2% והשכר הריאלי השעתי הממוצע ירד בשנה האחרונה ב-0.3%.
  מכירות הבתים הקיימים (שוק הנדל"ן הגדול בארה"ב) עלו באפריל ב-0.2%, הרבה פחות מצפי לעלייה של 2.0%, לקצב שנתי של 4.02 מיליון בתים (צפי: 4.05 מיליון בתים). 
  המכירות הקמעונאיות עלו באפריל ב-0.5% כצפוי. זה חודש שלישי ברציפות של נתון חיובי, מה שמעיד על חוסנו של הצרכן האמריקני. הנתון החזק של החודש שעבר עודכן מעט מ-1.7% ל-1.6%.  המלאים העסקיים גדלו במארס ב-0.9%, כצפוי. מדד אופטימיות העסקים הקטנים עלה באפריל מ-95.8 ל-95.9 נק' (פחות מצפי ל-96.1 נק'). 
  ביום שישי קיבלנו מספר נתוני ייצור חזקים - הייצור התעשייתי זינק באפריל ב-0.7%, הרבה יותר מצפי ל-0.3% ולעומת ירידה של 0.3% במארס. שיעור הניצול של גורמי הייצור טיפס במפתיע מ-75.7% ל-76.1%, יותר מצפי לעלייה מתונה ל-75.8%. מדד Empire State (סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור במדינת ניו יורק) זינק במאי מ-11.0 ל-19.6 נק', בניגוד לצפי שיירד ל-7.2 נק'.  

  מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:
  עונת הדו"חות מתקרבת לסיומה וכתמיד, זה הזמן שבו ענקית השבבים, NVIDIA, חושפת את תוצאותיה!  זה יקרה ביום רביעי אחרי המסחר והשוק ממתין בדריכות לראות עד כמה יתרמו ההשקעות הגדולות של ענקיות הטכנולוגיה ב-CAPEX לצמיחת הרווחים וההכנסות של מלכת ה-AI. אנליסטים צופים זינוק של 79% בהכנסות לסכום דמיוני של 78.8 מיליארד $ (ברבעון!) וזינוק של 83% ברווח למניה, ל-1.76 $. החברה מכה את הציפיות בד"כ ולכן חשוב לראות מה תהיה התחזית שלה לרבעון הבא, נתון שישפיע על תגובת המניה. בנוסף, בולטת נוכחותן של מספר ענקיות קמעונאות, כמו וולמארט, טארגט, TJX ו-BJ's וענקיות "עשה זאת בעצמך" כמו הום דפו ו-Lowe's. אפשר להגדיר את השבוע כשבוע NVIDIA והקמעונאיות הגדולות. 
  פרסומים בולטים בשבוע הקרוב: ביום שני – Baidu. ביום שלישי – Home Depot.  ביום רביעי – Analog Devices, צים, טארגט, Lowe's, האסברו, TJX, Perion, NVIDIA.  ביום חמישי – וולמארט, John Deere, ראלף לורן, ZOOM. ביום שישי – BJ's.  
  עד כה פרסמו 454 מהחברות הכלולות במדד S&P500 את תוצאותיהן (כ-91%) ובינתיים, מדובר בעונה חזקה במיוחד, שכמוה לא ראינו שנים – 74% מהחברות הכו את תחזית ההכנסות של האנליסטים ב-2.0% בממוצע ו-82% מהן היכו את תחזית הרווח ב-17.6% בממוצע. ומה לגבי הצמיחה בפועל? 88% מהחברות צמחו בהכנסות מול הרבעון המקביל (ב-10.5% בממוצע) ו-81% מהן צמחו ברווח, בשיעור מרשים במיוחד של 25.1%, הרבה מעבר לתחזית עם פתיחת העונה (13%-12%), וזאת עוד לפני ש-NVIDIA נכנסה לתמונה, עם צפי לצמיחה של יותר מ-80% ברווחיה... לא מפתיע שסקטור הטכנולוגיה בלט בכל הפרמטרים.
  איתותים להתחממות החזית מול איראן בתחילת השבוע – לאחר שבוע של זינוק במחירי הנפט, עלייה באינפלציה וזינוק של המחירים הסיטונאיים, שצפוי להתגלגל לאינפלציה עתידית, תרחיש אפשרי של חידוש הלחימה, עלול להכביד על השווקים.
  גזרת המקרו – תהיה רגועה יותר השבוע. נציין במיוחד את מדדי מנהלי הרכש של S&P Global הן בתעשייה והן בשירותים, שלל נתוני נדל"ן ואת הפרסום ביום רביעי (בשעה 21:00) של פרוטוקול ישיבת הפד הסוערת שהתקיימה בסוף אפריל ובסיומה נרשם מספר חריג של 4 מתנגדים להודעת הסיכום של הועדה. 
  יומן הנתונים הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
  ביום שני – 18.05.2026 – מדד בטחון הנדל"ן. 
  ביום שלישי – 19.05.2026 – מכירות בתים בתהליך. 
  ביום רביעי – 20.05.2026 – פרסום פרוטוקול ישיבת ה-FOMC שהתקיימה ב-28-29 באפריל.
  ביום חמישי – 21.05.2026 – היתרי בנייה, התחלות בנייה, תביעות דמי אבטלה (חדשות ומתמשכות), מדדי מנהלי הרכש של S&P Global הן בתעשייה והן בשירותים.
  ביום שישי – 22.05.2026 – מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (עדכון סופי לנתון של מאי) ותחזיות האינפלציה של הצרכנים.

  ישראל
  הבורסה בת"א סיכמה שבוע מסחר שלילי ברוב המדדים המובילים, בהשפעת הסנטימנט השלילי בשוקי חו"ל, ברקע התגברות החששות כי לחצים אינפלציוניים כתוצאה מהמלחמה יאלצו בנקים מרכזיים להעלות ריבית, וכן התמשכות הסכסוך מול איראן שמטלטלת את שוקי האנרגיה ומגבירה בכך את החששות מהאצה אינפלציונית שתעכב הורדת ריבית ע"י בנק ישראל, למרות התחזקות השקל שפועלת דוקא למיתון קצב האינפלציה.  
  בסיכום שבועי מדד ת"א 35 איבד 2.9%, מדד ת"א 125 נפל 3.5% (17.9%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א 90 השיל מערכו 5.7%. מדד המניות הקטנות SME60 נפרד מ- 8.2%, שבוע נוסף שבו הוא מאבד מעל 8%. ברמה הסקטוריאלית, בלטו לשלילה מדד הבנייה (10.3%-), מניב חו"ל (9.7%-), מדד ת"א נדל"ן  (9.4%-), מדד תקשורת וטכנולוגיה (9.2%-) ומדד הבנקים (9.1%-). מדד מניות האנרגיה ומדד הנפט והגז עלו ב-0.9% ו-0.6% בהתאמה, שניהם בעקבות עליית מחירי הנפט. ביום שישי, מדדי הדגל איבדו עד כ-2.1% ומחזור המסחר הסתכם בכ-3.5 מיליארד ₪. בלטו בירידות מניות האנרגיה המתחדשת, הנדל"ן ומניות הבנקים והפיננסים. 
  בשוק החוב – נרשמה מגמה שלילית בשוק הממשלתי והקונצרני ברקע עליית התשואות בשוקי החוב בארה"ב, אירופה ואסיה, עקב התגברות החששות מהאצה איפלציונית שתוביל להעלאות ריבית. תשואת האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) עלתה השבוע ל-4.07% לעומת 3.9% בשבוע שחלף. 
  בשוק המט"ח המקומי - השקל נחלש השבוע מול הדולר אולם התחזק מול היורו (הרחבה בהמשך). 
  ומה השבוע? שבוע המסחר בבורסה המקומית יהיה מקוצר (עד יום רביעי כולל) לרגל חג השבועות, והוא יושפע מההתפתחויות הגיאופוליטיות ביטחוניות סביב המלחמה מול איראן והמתיחות בגזרה הצפונית. בגזרת המקרו, נקבל השבוע בישראל את תחזית האיפלציה של המקורות השונים ונתונים משוק התעסוקה, וכן שלל נתוני מקרו חשובים באירופה ובארה"ב. 

  נתוני מקרו ועדכונים נוספים שפורסמו השבוע: 
  מדד אפריל עלה ב־1.2% בהתאם לציפיות, כאשר עיקר העלייה נבע ממחירי הדלקים וגורמים עונתיים. עליות מחירים בולטות נרשמו בין היתר בסעיפי הפירות הטריים (7.8%+), תחבורה (4.9%+), ותרבות ובידור(3.4%+) כמו כן נרשמו עליות מחירים במחירי השכירות הן בחוזים חדשים והן לאלו שחידשו חוזה. בנטרול הסעיפים העונתיים, המדד נותר כמעט ללא שינוי, סימן לכך שסביבת האינפלציה הבסיסית עדיין מתונה.
  האינפלציה השנתית נותרה ברמה נמוכה יחסית של כ־1.9%, מתחת למרכז יעד בנק ישראל, כאשר גם אינפלציית הליבה התמתנה מ-1.9% במרץ ל-1.5% באפריל. הנתונים מצביעים על כך שסביבת האינפלציה הבסיסית נותרה מתונה למרות המלחמה ועליית מחירי האנרגיה בעולם מחירי המוצרים (goods) ליבה עלו ב-0.1% בלבד שנה אחורה, בדומה לחודש הקודם, ואילו מחירי השירותים (ללא שכירות וטיסות) שמרו על קצב עלייה של 2.4%. מחירי הטיסות יושפעו מהביקוש לטיסות, תחת המגבלה של הפעילות החלקית של חברות התעופה הזרות עד לשובן לפעילות מלאה.
  בשוק הדיור נרשמה האטה נוספת: מדד שכר הדירה השנתי ירד ל־2.9%, ועליית שכר הדירה בחוזים חדשים התמתנה משמעותית. ייתכן כי הדבר משקף ירידה מסוימת בביקושים לשכירות באזורי המרכז במהלך חודשי המלחמה.

  התחזקות השקל והירידה במחירי הנפט צפויות להמשיך ולמתן את האינפלציה בחודשים הקרובים, במיוחד בסעיפים תלויי יבוא, בהנחה שהוזלות המחירים יגולגלו לצרכנים.
  מדד חודש מאי צפוי לעלות בכ־0.1% בלבד, בעיקר בשל גורמים עונתיים במחירי הפירות וההלבשה, בעוד שמחירי הדלקים נותרו כמעט ללא שינוי. במבט ל־12 החודשים הקרובים, תחזית האינפלציה עומדת על כ־1.8% בלבד, על רקע ייסוף השקל, צפי לירידה הדרגתית במחירי הנפט והמשך סביבת ביקושים מתונה.
  ציפיות האינפלציה משוק ההון ומהחזאים נותרו נמוכות, סביב 2% ואף פחות, למרות המלחמה ועליית מחירי האנרגיה.
  סביבת האינפלציה המתונה והייסוף בשקל מגבירים את ההסתברות להפחתת ריבית של בנק ישראל בחודשים הקרובים, אם כי הסיכונים הגיאופוליטיים עדיין תומכים בגישה זהירה.
  הריבית הריאלית הקצרה נותרת גבוהה: הריבית הנומינלית עומדת על 4.0%, בעוד ציפיות האינפלציה לשנה קדימה פחות מ -2%, כך שהריבית הריאלית קדימה עומדת על מעל 2%.
  התיסוף בשקל ממשיך להיות מושפע בעיקר מפעילות הגידור של הגופים המוסדיים, אשר מגדילים מכירות מט"ח על רקע העליות בשווקים הפיננסיים והקטנת חשיפות. מנגד, המשקיעים הזרים פועלים בכיוון ההפוך ומגדילים רכישות מט"ח, בין היתר על רקע הגידול בגירעון והסיכונים הגיאופוליטיים והמחיר הזול.
  מדד מחירי הדירות טיפס ב-0.3% לאחר ירידה של עשירית האחוז בכל אחד משני המדדים הקודמים, ומדד מחירי הדירות החדשות טיפס ב-0.4% (בניכוי דירות מחיר למשתכן, ירידה של 0.3%). 
  מחיר המלחמה באיראן: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון - המשק הישראלי התכווץ בקצב שנתי של 3.3% ברבעון הראשון של 2026 (ירידה של 0.8% בחישוב רבעוני), כך עולה מאומדן ראשוני לתוצר שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 
  הירידה החדה, שמסיימת רצף של שני רבעונים של צמיחה, משקפת בעיקרה את ההשפעות הכלכליות של מבצע "שאגת הארי" שהתנהל לאורך חודש מרץ. נתון מדאיג הוא ירידה של 4.5% בחישוב שנתי בתוצר לנפש - המדד המשקף בצורה הריאלית יותר את רמת החיים במדינה - לעומת הרבעון האחרון של 2025. עם זאת, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד נשמרת תמונה של עלייה של 1.7% בתמ"ג, ועלייה קלה עוד יותר של 0.6% בתוצר לנפש. הצניחה ברבעון הראשון תואמת את הערכות הכלכלנים שפורסמו בשבועות שקדמו לפרסום, ומהווה היפוך מהיר ממגמת ההתאוששות שאפיינה את המחצית השנייה של 2025. הירידה חלחלה לכל רכיבי השימושים. המבט קדימה תלוי כעת בקצב ההתאוששות ברבעון השני, שכבר מחצית ממנו עברה. נזכיר כי לאחר מבצע "עם כלביא" נרשם ברבעון השלישי של 2025 ריבאונד חד של 12.4% בחישוב שנתי, שקיזז במידה רבה את ההתכווצות ברבעון השני. יתכן כי תרחיש דומה אפשרי, אך עומקו והיקפו תלויים באפשרות להתחדשות הלחימה באיראן ובקצב חזרת המשק לשגרה. 
  הגירעון התקציבי הצטמצם על רקע הכנסות ממסים גבוהות מהצפוי- הגירעון התקציבי ב־12 החודשים האחרונים הצטמצם ל־ 3.8% מהתוצר באפריל, לעומת  4.2% במרץ ו־4.7%  בפברואר. הנתון היה טוב מהצפוי, בעיקר הודות להכנסות ממסים שהיו גבוהות מהתחזיות, ועלו ב־5%  במונחים ריאליים לעומת אפריל אשתקד. ההכנסות ממסים ישירים עלו ב־11% בעיקר בשל הכנסות חד־פעמיות ממס רווחי הון בעקבות מכירתWIZ   שתרמה עד כה כ־8 מיליארד ₪. מנגד, ההכנסות ממסים עקיפים, בעיקר מע"מ, עלו ב־2.9% בלבד, דבר המצביע על פעילות כלכלית מתונה יותר. 
  ירידה מתונה באופטימיות בצרכנית באפריל- למרות השגת הפסקת אש מול איראן ב- 8.4, מדד האמון הצרכני בחודש אפריל ירד מעט ל- 20- מ- 19- בחודש מרץ (חודש עם מלחמה עצימה כל החודש). בחודש פברואר המדד עמד על 17- . בחודש יוני 25 (עם כלביא) המדד ירד ל- 27-. כנראה שמצב הרוח של משקי הבית נפגע פחות במלחמה במרץ אך גם מתקשה להתאושש עדיין על רקע אי וודאות לגבי הסלמה אפשרית. החולשה באופטימיות הצרכנית תואמת את החולשה בסקר חברות וצפויה להיות גורם תומך הורדת ריבית ב- 25.5.
  נתוני מקרו חשובים בישראל הצפויים השבוע: 
  יום שני- נתוני שוק התעסוקה
  יום שלישי- תחזית האינפלציה של המקורות השונים
  יום רביעי- ייצור תעשייתי

  אירופה 
  בורסות אירופה נסגרו בירידות חדות ביום שישי בדרכן לירידה שבועית ראשונה מזה שלושה שבועות, על רקע התגברות חששות המשקיעים מפני לחצים אינפלציוניים, בעקבות נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי שפורסמו השבוע בארה"ב.
  בסיכום שבועי, מדד המניות יורוסטוקס 50 ירד ב-1.4%, מדד קאק הצרפתי ירד ב-2%,  מדד הפוטסי בלונדון ירד ב-0.4% ומדד דאקס בגרמניה ירד ב-1.6%. 
  בבריטניה - התשואה על האג"ח הממשלתיות של בריטניה (גילט) ל-10 זינקה ביום שישי  ב-18 נקודות בסיס, לרמה של 5.18% - רמתה הגבוהה ביותר מאז 2008 - על רקע סימנים לכך שראש העיר מנצ'סטר אנדי ברנהאם עשוי לקרוא תיגר על מנהיגותו של ראש הממשלה קיר סטארמר                                                                                                                  
  קיר סטארמר נאבק על הישרדותו הפוליטית בעזרת "פרויקט הפחד" - שנתיים בלבד לאחר שנכנס לתפקידו, ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר מוצא את עצמו עם הגב לקיר. לאחר הפסדים קשים בבחירות המקומיות וצניחה בסקרים (רק 29% מהציבור תומכים בהישארותו בתפקיד). נראה כי מחנה סטארמר נותר ללא מסר חיובי ונשען כעת על איומים מפני כאוס כלכלי וחוסר יציבות במידה ויודח.  

  נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
  בגוש היורו - סטגפלציה מתונה בגוש האירו. הנתונים האחרונים מצביעים על כך שכלכלת גוש האירו מתמודדת עם צמיחה איטית יותר ואינפלציה מהירה יותר, בעיקר בשל השפעות מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באיראן.
  עם זאת, הכלכלה סופגת את המכה בצורה חלקה יחסית ומסתגלת באופן מסודר מבלי ליפול למשבר מלא.
  ברבעון הראשון של שנת 2026, צמח התמ"ג בגוש האירו ב-0.8% בחישוב שנתי (או 1.1% לאחר נטרול התנודתיות בנתוני אירלנד).  פערי ביצועים בין תעשייה לשירותים-  מדד מנהלי הרכש המשולב (PMI) ירד ל-48.6 באפריל. החולשה מתרכזת בעיקר במגזר השירותים שרשם התכווצות לרמה של 47.6, בעוד שמגזר התעשייה מתמודד טוב יותר וטיפס לטריטוריית התרחבות (52.2), בתמיכת אגירת מלאים מתוך אמצעי זהירות.  
  אינפלציה ומדיניות הבנק המרכזי - האינפלציה הכללית (HICP) עלתה באפריל ל-3% בחישוב שנתי, עלייה שמונעת כולה ממחירי האנרגיה. עם זאת, אינפלציית הליבה (ללא אנרגיה ומזון) דווקא ירדה מעט ל-2.2%.
  הבנק המרכזי האירופי (ECB) צפוי לבצע העלאת ריבית של "ביטוח" בפגישתו ב-11 ביוני מתוקף המנדט שלו לשמירה על יציבות מחירים, אם כי כרגע אין אינדיקציה לכך שיפתח בתוכנית הידוק אגרסיבית.  
  בבריטניה – כלכלת בריטניה צמחה ב-0.6% ברבעון הראשון, מתוך זה 0.3% בחודש מרץ — כך לפי נתונים ראשוניים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינה, בהתאם לציפיות הכלכלנים. לפי הלשכה, מגזר השירותים הוביל את הצמיחה ברבעון הראשון, על אף המלחמה באיראן, זאת לאחר צמיחה של 0.2% ברבעון הרביעי של 2025.
  המלחמה באיראן, שזעזעה את שוק האנרגיה גרמה לעליית מחירים לצרכנים בבריטניה, שהיא יבואנית נטו של אנרגיה, בהובלת מחירי הדלק. הבנק המרכזי של בריטניה, שאמר כי מידת הפגיעה בכלכלת המדינה תלויה במשך המלחמה, צפוי השנה להעלות את הריבית במדינה .במקביל, הלחץ על ראש הממשלה קיר סטארמר להתפטר, בעקבות כישלונה של מפלגת הלייבור בהובלתו בבחירות המקומיות שנערכו בשבוע שעבר, מוסיף לחוסר וודאות. סטארמר מסרב להתפטר, אך נותר חשוף לאתגרים להנהגתו, עם קבוצה של 90 מחוקקים מהמפלגה שדורשים את הדחתו.
  בגרמניה – האינפלציה בגרמניה האיצה מעט ל-2.9% באפריל. העלייה במחירי הצרכן במונחים מתואמים לצורך השוואה עם מדינות אחרות באיחוד האירופי, עמדה על 2.8% בחישוב שנתי בחודש מרץ.
  בצרפת  - מדד המחירים לצרכן עלה ב-1% באפריל על רקע העלייה במחירי האנרגיה לקצב שנתי של 2.5%, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינה. זו הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2024 ולעומת 2% במרץ. עיקר העלייה נובעת מהתייקרות הבנזין במדינה, בקצב שנתי של יותר מ-14%.
  בפולין  - כלכלת פולין התרחבה ב-3.4% על בסיס שנתי ברבעון הראשון, על פי אומדנים מוקדמים שפורסמו ביום חמישי, כאשר המדינה התמודדה עם זעזוע באנרגיה בחודשי הפתיחה של השנה. שיעור הגידול הרבעוני עמד על 0.5%, נמוך מתחזית הקונצנזוס של Bloomberg שעמדה על 0.7%, וסימן האטה לעומת ההתרחבות של 1.0% ברבעון הרביעי.
  הנתונים מייצגים הערכה מקדימה של ביצוע הכלכלה הפולנית בתקופה שאופיינה בלחצים בשוק האנרגיה. 

  מה צפוי השבוע? 
  ביום שני – 18.05.2026- בריטניה – מדד מחירי הבתים. שוויץ – תמ"ג. איטליה – מאזן מסחרי. פולין – מדד המחירים לצרכן CPI. 
  ביום שלישי – 19.05.2026- גוש היורו – המאזן המסחרי. בריטניה – שיעור האבטלה. ספרד – המאזן המסחרי. 
  ביום רביעי – 20.05.2026- גוש היורו - מדד המחירים לצרכן CPI.  בריטניה - מדד המחירים לצרכן CPI , מדד המחירים הקמעונאיים, מדד המחירים ליצרן PPI. גרמניה – מדד המחירים ליצרן PPI. 
  ביום חמישי – 21.05.2026- גוש היורו – מדדי מנהלי הרכש, החשבון השוטף, מדד אמון הצרכנים. צרפת – מדדי מנהלי הרכש. גרמניה – מדדי מנהלי הרכש. בריטניה – מדדי מנהלי הרכש. 
  ביום שישי – 22.05.2026 – בבריטניה – מדד בטחון הצרכנים של GFK , מכירות קמעונאיות. גרמניה – תמ"ג, סנטימנט הצרכנים של GFK , ציפיות העסקים. 

  
  שווקים נוספים
  המסחר בבורסות אסיה ננעל ביום שישי בירידות שערים, עם סיום ביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבייג'ין. נשיא סין שי ג'ינפינג הזהיר הלילה כי המתיחות סביב טייוואן עלולה לעורר "התנגשויות" וייתכן שאף עימותים בין שתי המדינות. בעולם העסקים התייחסו באופטימיות לביקור, מתוך ציפייה כי יספק רוח גבית להמשך ההשקעות בתשתיות לבינה מלאכותי. 
  בסיכום שבועי, מדד המניות של סין  300CSI ירד ב-0.3%, ניפטי 50 בהודו ירד ב-2.2%, הניקיי ירד ב-2.1%, מדד קוספי בדרום קוריאה ירד ב-0.1%, האנג סאנג ירד ב-1.6%, מדד 200ASX באוסטרליה ירד ב1.3%. 
  פסגת טראמפ-שי בבייג'ינג - הפסגה לא הניבה פריצות דרך משמעותיות בתחום הסחר או סיוע מוחשי מצד בייג'ין לסיום המלחמה במזרח התיכון ופתיחתו מחדש של מצר הורמוז – שדרכו עוברת בימים כתיקונם כחמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי העולמית. בה בעת, נמשך המבוי הסתום שאליו נקלעו השיחות בין ארה"ב לאיראן על סיום המלחמה ופתיחת המצר. 
  התלהבות ומינוף שיא בשוק ההון הדרום קוריאני – הבורסה המקומית חווה גל של אופוריה, כאשר משקיעים נוטלים הלוואות בהיקפים חסרי תקדים כדי להגדיל את החשיפה שלהם למניות. הנהירה לשוק והפחד מהחמצה כה עוצמתיים, עד שנצפתה קפיצה דרמטית בפתיחת חשבונות השקעה חדשים, אפילו בקרב קטינים. ביום שישי, מדד קוספי נפל ב-6.8% בבורסה בסיאול ונסוג משיא של 8,000 נקודות שרשם מוקדם יותר במהלך המסחר - 10 ימים בלבד אחרי שחצה את רף 7,000 הנקודות. השבוע יהיה מעניין לעקוב אחר השוק, לאור איום השביתה שמרחף על חברת סמסונג המתמודדת עם מבוי סתום במשא ומתן עם איגוד העובדים . 

  נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
  ביפן-  מדד המחירים ליצרן PPI  זינק ב-4.9% בחישוב שנתי והפתיע משמעותית את השוק, שחזה עליזה מתונה בהרבה של כ-3.0% בלבד. המשמעות: זוהי העלייה השנתית המהירה ביותר מאז מאי 2023. הזינוק הושפע בעיקר מהיחלשות היין היפני ומעלייה חדה במחירי האנרגיה וחומרי הגלם (בעקבות שיבושים גיאופוליטיים במזרח התיכון), מה שמגביר את הלחץ על הבנק המרכזי ביפן (BoJ) לשקול העלאות ריבית נוספות. 
  בסין- האינפלציה מתגברת: מדד המחירים לצרכן עלה באפריל בשיעור חד מהצפוי של  1.2% (צפי 0.9%), לאחר עלייה של 1% במרץ. מדד המחירים ליצרן זינק ב-2.8% (צפי 1.8%), העלייה החדה ביותר מאז יולי 2022, בעקבות המלחמה בין ארה"ב לאיראן. 
  בדרום קוריאה – נתוני הייצוא והייבוא (10 הימים הראשונים של מאי) – פורסם ב-11/05 - הייצוא הכללי של דרום קוריאה זינק ב-43.7% בחישוב שנתי והגיע ל-18.4 מיליארד דולר  עם זינוק פנומנלי של 150% בייצוא חצי-מוליכים (שבבי זיכרון). מדובר בנתון הגבוה ביותר בהיסטוריה של המדינה לתקופה זו בחודש מאי. הביקוש העולמי האדיר לשבבי AI מתקדמים (עבור שרתים ומעבדים) מניע את הכלכלה הקוריאנית קדימה ומייצר עודף מסחרי עצום, המפצה על חולשה בענפים אחרים כמו כלי רכב וספנות. 
  בהודו – מעלים מיסים על מתכות יקרות – במטרה לבלום את היחלשות הרופי על רקע המתיחות הבטחונית במזרח התיכון, ממשלת הודו העלתה משמעותית את מיסי הייבוא על מתכות יקרות מ-6% ל-15%. המהלך נועד לצמצם ולדכא את הביקושים המקומיים. מדד המחירים לצרכן CPI – עלה לקצב שנתי של 3.48% לעומת 3.40% בחודש מרץ. מדובר בקצב האינפלציה הגבוה ביותר שנרשם בהודו בשנה האחרונה.  הלחץ מגיע בעיקר מזינוק במחירי המזון (שרשמו עלייה חדה של 4.2%) ומהתייקרות שירותים ותחבורה בעקבות היחלשות הרופי ועליית מחירי האנרגיה העולמיים. עם זאת, המדד עדיין נותר בתוך טווח היעד של הבנק המרכזי (2%-6%) . 

  מה צפוי השבוע? 
  ביום שני – 18.05.2026 – בסין – שיעור האבטלה, מחירי הבתים, הייצור התעשייתי, מכירות קמעונאיות. 
  ביום שלישי – 19.05.2026 – ביפן – תמ"ג, ייצור תעשייתי. הונג קונג – שיעור האבטלה. 
  ביום רביעי – 20.05.2026 – אין נתונים משמעותיים . 
  ביום חמישי – 21.05.2026 – דרום קוריאה – מדד המחירים ליצרן PPI . יפן – המאזן המסחרי, נתוני ייבוא/ייצוא, הזמנת מכונות, מדדי מנהלי הרכש.  הודו – מדדי מנהלי הרכש. טאייוואן – תמ"ג . הונג קונג – מדד המחירים לצרכן CPI.
  ביום שישי – 22.05.2026 – דרום קוריאה – מדד אמון הצרכנים. יפן - מדד המחירים לצרכן CPI. טאייוואן – שיעור האבטלה . 

  
  מטבעות וסחורות
  מדד הדולר DXY – המדד, העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט, עלה בשיעור של 1.4% ל- 99.28 נק'. 
  בשוק המט"ח המקומי, השקל נחלש מול הדולר והתחזק מול היורו. מול הדולר, השקל פוחת בשיעור של כ-0.3% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 2.916 ₪ ל-$. מול היורו השקל התחזק בשיעור של 0.8% ושערו היציג נקבע על 3.392 ₪ ליורו.
  מדד הסחורות (CRY) - המדד עוקב אחר סל מגוון של חוזים עתידיים על סחורות וכולל אנרגיה, מתכות, מוצרים חקלאיים וסחורות רכות. לאחרונה המדד הפך תנודתי במיוחד עקב התנודתיות במחירי האנרגיה. המדד טיפס השבוע ב-2.5% ל-399.3 נק' בעיקר בשל העלייה במחיר הנפט. 
  הטלטלה בשוק האנרגיה העולמי נמשכת - מחיר הנפט האמריקאי (WTI) זינק השבוע ב-10.5% למחיר של 105.4$ לחבית, כשברקע ביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בסין לא העלה שום התקדמות הנראית באופק לסיום המלחמה בין ארה"ב לאיראן. בנוסף, ארגון אופ"ק הודיע כי הוא מקצץ את תחזית הביקוש העולמית לשנה. הארגון קיצץ את תחזית צמיחת הביקוש העולמית ל-2026 ב-1.2 מיליון חביות ביום - בעדכון החודשי האחרון שלו שכולל את איחוד האמירויות, שתפרוש מהארגון ב-1 במאי - מ-1.4 מיליון בעדכון הקודם. רמות ההפקה של קרטל הנפט נפלו באפריל ב-1.7 מיליון חביות ביום והשלימו ירידה של 9.7 מיליון חביות ביום, או 30%, מאז תחילת המלחמה באיראן בסוף פברואר. 
  שבוע שלילי למתכות היקרות- מחיר הזהב השלים את השבוע הגרוע ביותר שלו מזה חודשיים, ומחיר הכסף רשם את הנפילה היומית החדה ביותר מזה שלושה חודשים, לאחר שהתגברות הלחצים האינפלציוניים חיזקה את הציפיות לכך שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית בארה"ב השנה. סביבת ריבית גבוהה נוטה להפחית את הביקוש למתכות היקרות, שאינן נושאות ריבית. מחיר הזהב נסגר ביום שישי במחיר של 4,540.1 $ לאונקייה, ירידה שבועית של 3.7%. מחיר הכסף צנח ב-5.4% למחיר של 75.99$ לאונקייה.