בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!
סיכום שבוע המסחר האחרון
נקודות עיקריות
ארה"ב
מה ראינו בשבוע המסחר החולף?
שבוע ירוק שני ברציפות בוול סטריט, בהמתנה להורדת ריבית ראשונה השנה כבר בחודש הבא ועל רקע עונת דו"חות חיובית. השבוע ננעל בטון שלילי, על רקע ירידה מפתיעה של מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ועלייה מחודשת בציפיות האינפלציה של הצרכנים ובעקבות איום של טראמפ שיטיל בקרוב מכס של 300%-200% על יבוא שבבים לארה"ב, אחרי שמוקדם יותר דיבר על מכס בשיעור של כ-100%. נתון האינפלציה (CPI) שפורסם השבוע עמד בציפיות והתקבל בברכה, אולם מדד המחירים ליצרן היה גבוה בהרבה מהצפי. תשואות האג"ח הגיבו לנתון בעלייה וההסתברות להורדת ריבית בספטמבר ירדה, הגם שעודנה גבוהה.
בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 עלה ב-0.9% ומדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 הסתפקו בעליות צנועות יותר, של 0.8% ו-0.4% בהתאמה. מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס רשם עלייה שבועית נאה של 1.7% ומדד המניות הקטנות, ראסל 2000, היה הכוכב של השבוע, עם זינוק של 3.1%.
תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ירדו בתחילת השבוע, אך שינו כיוון ועלו בתגובה ל-PPI הגבוה. בסיכום שבועי, התשואה לשנתיים ירדה ב-1 נ"ב, מ-3.76% ל-3.75% ואילו התשואה ל-10 שנים עלתה בסיכום שבועי ב-4 נ"ב מ-4.28% ל-4.32%, כך ששיפוע העקום תלול יותר ועומד על 57 נ"ב בין 10 שנים לשנתיים. הדולר, שירד בשבוע שעבר ב-1% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב, נחלש השבוע בעוד 0.3% והוא שב להיסחר, בין היתר, בשער של יותר מ-1.17 $ ליורו אחד.
ההסתברות להורדת ריבית בישיבות הקרובות, המגולמת בחוזי ה-SWAP, ירדה אחרי פרסום ה-PPI הגבוה, לאחר שההסתברות להפחתה ראשונה השנה ב-17 בספטמבר כבר נגעה ב-100%. בסיכום שבועי, ההסתברות להפחתה ראשונה בספטמבר ירדה מכ-89% ל-84% ואילו הצפי המצטבר עד סוף השנה ירד מעט מ-57.4 נ"ב (2.3 הפחתות ריבית עד סוף השנה) ל-54.7 נ"ב, כלומר, 2.2 הפחתות ריבית.
מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב
בגזרת המקרו יפורסמו מספר נתוני נדל"ן, כמו מדד בטחון הנדל"ן, היתרי הבנייה והתחלות הבנייה שיפורסמו בתחילת השבוע וביום חמישי נקבל את נתון מכירות הבתים החשוב ביותר – שוק היד השנייה (מכירות בתים קיימים). ביום חמישי נתוודע למדדי מנהלי הרכש של S&P Global הן בתעשייה והן במגזר השירותים (קריאה ראשונה לאוגוסט) ולמדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (שאמור לנבא את הצמיחה בשני הרבעונים הבאים) והוא צפוי להתחזק מ- 0.3%- ל-0.0% ביחס לחודש שעבר.
עם זאת, אין ספק שמה שיעסיק במיוחד את פעילי השוק יהיו עניינים הקשורים בבנק הפדרלי. ביום רביעי בערב יפורסם פרוטוקול ישיבת ה-FOMC האחרונה, שהתקיימה בסוף יולי. כזכור, הפד הותיר את הריבית לל"ש, על סמך נתונים יציבים משוק העבודה, כאשר שני חברים בכירים בועדה (כריס וולר ומישל באומן) התנגדו להחלטה וקראו להוריד את הריבית, על רקע חשש לסדקים בשוק העבודה. יהיה מעניין להתעמק בטיעונים, כשאנחנו כבר מודעים לדו"ח התעסוקה הגרוע שפורסם יומיים לאחר הישיבה...
ביום שישי הקרוב בשעה 17:00 תהיינה האזניים כרויות לנאומו השנתי החשוב של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, בסימפוזיון השנתי לבנקים מרכזיים שמארח הפד בג'קסון הול שבוויומינג. נאום ג'קסון הול ידוע כאירוע חשוב, שבו מציגים ראשי הפד מדיניות ותכניות לעתיד. למשל, בן ברננקי הציג בג'קסון הול את תכנית ההרחבה הכמותית וכולנו זוכרים את נאומו הניצי במיוחד של ג'רום פאוול מעל אותה במה, בשלהי אוגוסט 2022, עם הצגת סיכוני האינפלציה ופגיעתה בשכבות החלשות ועם אמירה שהפד יאט את הצמיחה במודע, ע"מ להוריד את האינפלציה. 3 שבועות לאחר אותו נאום העלה הפד את הריבית ב-75 נ"ב, בפעם השלישית ברציפות. הפעם יהיו ליו"ר הפד לא מעט נושאים לעסוק בהם, כמו האיזון העדין בין הטיפול באינפלציה למצבו הנוכחי של שוק התעסוקה, חדשות בנוגע להשפעת מדיניות המכסים על הכלכלה וכמובן, חשיבות השמירה על עצמאותו של הבנק המרכזי.
עונת הדו"חות מגיעה לישורת האחרונה. כולם עדיין ממתינים ל-NVIDIA, אולם היא תדווח רק בשבוע הבא ובינתיים, נסתפק בשבוע שיעמוד בסימן של קמעונאיות גדולות, כמו הום דפו, טארגט, Lowe's, TJX ו-Walmart. ביום שני: Palo Alto Networks. ביום שלישי: מדטרוניק, הום דפו. ביום רביעי: טארגט, אסתי לאודר, Lowe's, TJX, צים, באידו. ביום חמישי: Walmart.
במישור הגיאופוליטי – טראמפ ופוטין לא הפיקו מפגישתם הצהרה לסיום המלחמה, אולם טראמפ דיווח על אווירה חיובית והוא מעריך שניתן יהיה להתקדם. זה לא יהיה פשוט, כי מנהיגי אירופה מאוחדים בתמיכתם בזלנסקי והם לא יאפשרו הסכם כניעה של אוקראינה או ויתור גורף על שטחים. התקדמות של המהלך עשויה להשפיע על המסחר ובמיוחד על השווקים באירופה.
ובינתיים, טראמפ אינו שוקט על שמריו גם בחזית המכסים והוא הכריז שבכוונתו לקבוע את שיעורי המכס על פלדה ועל שבבים בחלון הזמן החביב עליו – שבועיים. טראמפ אמר שהוא הולך לקבוע מכס בשיעור של 300%-200% על שבבים (בניגוד ל-100% כפי שאמר מוקדם יותר), והוא מוכן לפטור ממנו חברות שיעבירו את הייצור לארה"ב (האם נראה חברות שיכריזו על כך בנוסף לאפל?)
מדיניות מוניטרית
כתבנו בפרק הקודם על פרסום פרוטוקול ישיבת המדיניות האחרונה של הפד ביום רביעי ועל נאומו החשוב של פאוול ביום שישי בג'קסון הול. הבנק הפדרלי נמצא במצב לא נוח בעקבות העדכון החריג והמפתיע של נתוני המשרות כלפי מטה בדו"ח התעסוקה האחרון וה-PPI שהיה גבוה משמעותית מהצפי. הנתון מעורר חששות שהיצרנים יגלגלו את המכסים אל הצרכן הסופי. בנוסף, חלק מהסעיפים ב-PPI עוברים ישירות אל מדד האינפלציה המועדף על הפד, ה-PCE, שיתפרסם לקראת סוף החודש, והנתון הגבוה עשוי לאותת על עלייה באינפלציה.
כתוצאה מכל זה, המנדט הכפול של הפד נמצא בסכנה, כשברור שגם סיכוני האינפלציה וגם הסיכון של היחלשות שוק העבודה התגברו. טיפול באינפלציה מחייב ריבית גבוהה ואילו תמיכה בשוק התעסוקה מחייבת ריבית נמוכה יותר, כך שהמשימה של הבנק הפדרלי הופכת להיות מורכבת יותר. הלחץ האדיר של הממשל אינו מקל על קבלת ההחלטות בבנק הפדרלי, כשבמקביל הנשיא טראמפ פועל בקדחתנות למציאת יו"ר הפד הבא, שאמור להחליף את ג'רום פאוול במאי 2026. בשבוע שעבר דובר על לא פחות מ-11 מועמדים שנבדקים (וברור שגורם משמעותי שנבדק הינו נכונות של היו"ר החדש להורדה חדה ומהירה של הריבית), אולם הנשיא טראמפ הודיע שיצמצם בקרוב את הרשימה ל-3-4 מועמדים. נראה שמישל באומן וכריסטופר וולר, שהפכו באחרונה לתומכים קולניים בהורדת ריבית מהירה במועצת הנגידים של הפד, עשויים להיות מועמדים מבית, יחד עם סטיבן מירן, שהחליף את אדריאנה קוגלר שפרשה במפתיע וקווין וורש, ממורגן סטנלי ובכיר הפד בעבר, עשוי להיות מועמד חיצוני.
נאומו של פאוול ביום שישי הקרוב בשעה 17:00, במסגרת סימפוזיון הבנקים המרכזיים בג'קסון הול, עשוי להיות ההזדמנות האחרונה של היו"ר הנוכחי להטביע את מורשתו. פאוול ינתח את סיכוני האינפלציה ויציבות שוק העבודה והוא ידבר בוודאי על החשיבות של עצמאות הבנק המרכזי. בנוסף, יציג היו"ר את מסגרת העבודה החדשה (פריימוורק שמתעדכן אחת ל-5 שנים בערך), שעליה עבדו בבנק בחודשים האחרונים. המשקיעים ינסו לדלות רמזים על המדיניות המוניטרית הצפויה ועל ההיתכנות להורדת ריבית כבר בישיבה הקרובה.
ההסתברות להורדת ריבית בישיבת הפד הקרובה, ב-17 בספטמבר, על פי חוזי הריבית, ירדה בימים האחרונים מכ-100% ל-84% ונראה שהיא עשויה להמשיך להיות תנודתית בחודש שנותר עד החלטת הריבית.
נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף
הנתון החשוב ביותר היה, כמובן, נתון האינפלציה (CPI) שפורסם ביום שלישי, אולם הנתונים שהשפיעו יותר, על המסחר ועל התשואות היו מדד המחירים ליצרן (PPI) וסנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, שפורסמו לקראת סוף השבוע. מדד המחירים לצרכן עלה ביולי 0.2% כצפוי ומדד הליבה עלה ב-0.3% (שיא מאז חודש ינואר). האינפלציה השנתית נותרה 2.7% (מול צפי שתעלה ל-2.8%) ואינפלציית הליבה השנתית עלתה מ-2.9% ל-3.1% (צפי 3.0%). מדד המחירים ליצרן (PPI) זינק ביולי ב-0.9%, הרבה יותר מצפי ל-0.2%. גם מדד הליבה (בניכוי רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים) זינק באותו שיעור. ה-PPI השנתי זינק מקצב שנתי של 2.4% ל-3.3% (צפי 2.5%), מדד PPI ליבה השנתי זינק מקצב שנתי של 2.6% ל-3.7% (צפי 3.0%). הייצור התעשייתי ירד ביולי ב-0.1% (צפי 0.0%), אך הנתון של יוני עודכן מ-0.3% ל-0.4%. גם ניצול כושר הייצור ירד ביולי מ-77.7% ל-77.5% (צפי 77.6%), הנתון נמצא במגמת ירידה ונמוך מהממוצע לטווח ארוך. מדד אמפייר (סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק) זינק באוגוסט מ-5.5 ל-11.9 נק' (צפי 0.0 נק'). המכירות הקמעונאיות עלו ביולי ב-0.5% (צפי 0.6%) ונתון יוני עודכן כלפי מעלה מ-0.6% ל-0.9%. מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד במפתיע באוגוסט מ-61.7 ל-58.6 נק', בניגוד לצפי שיעלה ל-62.0 נק'. תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה עלתה במפתיע מ-4.5% ל-4.9% והתחזית הארוכה, ל-5-10 שנים עלתה במפתיע מ-3.4% ל-3.9% (צפי 3.4%).
הנתון השבועי של תביעות ראשונות לדמי אבטלה רשם בשבוע החולף ירידה קלה מ-227 אלף ל-224 אלף מובטלים חדשים, נמוך מעט מצפי ל-225 אלף. הנתון המתמשך (סך מובטלים) דווקא ירד במפתיע מ-1.968 מיליון ל-1.953 מיליון, אולם עדיין, קרוב ל-2 מיליון אמריקאים יושבים בבית ללא עבודה ומשקפים את הקושי למצוא עבודה.
שימו לב למגמות המסתמנות בשבועות האחרונים – התביעות החדשות לדמי אבטלה נמצאות במגמת ירידה בחודשיים האחרונים ואילו התביעות המתמשכות (מובטלים לאורך זמן) נמצאות בשיא של קרוב ל-4 שנים. האם הנתונים סותרים?
הנתונים מצביעים על כך שפחות אנשים מפוטרים מדי שבוע, אולם שוק העבודה מתקשה לקלוט את המובטלים בחזרה אל מעגל העבודה והם אינם מצליחים למצוא עבודה חדשה. במצב זה אנשים נמנעים מלהתפטר ובנוסף, חלק מהמובטלים מתייאשים עם הזמן ויוצאים ממעגל מחפשי העבודה. נתון זה מסביר מדוע שיעור האבטלה עדיין נמוך יחסית (4.2%).
מה הביאה עונת הדו"חות בשבוע החולף?
עונת הדו"חות לרבעון השני של 2025 מגיעה אל הישורת האחרונה והיא מסתמנת כחזקה באופן משמעותי מתחזיות האנליסטים לפני פתיחתה. שיעור צמיחת הרווח הממוצע, ירד אך במעט השבוע, מ-11.4% בשבוע שעבר ל-11.3%, קרוב לנתון היפה שראינו ברבעון הקודם והרבה יותר מההערכות המוקדמות לצמיחת רווחים של כ-4%-3% בלבד. עם זאת, נסייג ונאמר שברור שככל שמנמיכים את הציפיות, הסיכוי להכות אותן גדל.
עד כה דיווחו 459 מתוך 498 החברות הכלולות במדד S&P500 (92.3%). 86% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-2.3% בממוצע. 85% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-8.3% בממוצע. בנוסף, 82% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-5.9% בממוצע. 71% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, בשיעור נאה של 11.3% בממוצע.
אפלייד מטיריאלס צנחה בכ-14% לאחר שפרסמה תחזית מכירות ורווח מאכזבת, על רקע ירידת הביקוש למוצריה בסין. החברה הציגה אמנם הכנסות שיא של 7.3 מיליארד $ ועלייה של 17% ברווח המתואם למניה, ל-2.48 $, אולם התחזית העכורה ואיומי טראמפ שהמכסים על תעשיית השבבים עלולים להגיע ל-300%, הכבידו על מניית החברה, העוסקת בפיתוח וייצור ציוד, תוכנה ושירותים לתעשיית השבבים.
נייס – חברת התוכנה פרסמה את תוצאות הרבעון השני ביום חמישי, בהן עקפה את ציפיות האנליסטים, הן במכירות והן בשורה התחתונה, שהסתכמה בכ-316 מיליון $.
עם זאת, התחזית שסיפקה החברה לרבעון הבא הייתה מאכזבת ומניית החברה איבדה קרוב ל-10% במצטבר בשני ימי המסחר האחרונים.
Cisco הציגה הכנסות של 14.7 מיליארד $ ורווח למניה של 0.99 $ והכתה קלות את תחזית האנליסטים ל-14.6 מיליארד $ ו-98 $ בהתאמה. תחזית ההכנסות השנתית עומדת על 59-60 מיליארד $, בהתאם לצפי ל-59.4 מיליארד $. המנכ"ל, צ'אק רובינס, הציג פוטנציאל צמיחה משמעותי, עם הזמנות לתשתיות AI מלקוחות גדולים בהיקף כפול מהצפוי, אולם המשקיעים נותרו זהירים, לנוכח החשש מקיצוצי תקציב אצל הלקוחות, עקב גידול עלויות, המיוחס למכסים החדשים.
ישראל
שבוע המסחר בתל אביב הסתיים במגמה חיובית למרות החלטת הקבינט להרחיב את המלחמה ברצועה ולכבוש את העיר עזה. נראה שחידוש הניסיונות למו"מ והעובדה שהשוק תמחר את הרחבת הלחימה אפשרו את העלייה.
בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 עלה ב-1.3% , מדד ת"א 125 עלה כ-1.8% (השלים עלייה של כ-25% מתחילת שנה), ומדד ת"א 90 קפץ בכ-3.9%. בקרב המדדים הענפיים, בלט לחיוב מדד הביטוח שעלה ב- 6.1% (השלים עלייה של כ-97%!! מתחילת השנה), מדד הנדל"ן עלה 2.9% ומדד הבנקים עלה ב- 3.8%.
בשוק המט"ח, הדולר נחלש בכ-1.6% לרמה של ₪ 3.38 והיורו נחלש בכ-1.4% לרמה של 3.95 ש"ח .
בשוק האג"ח המקומי – נרשמה מגמה חיובית.
נתונים כלכליים שפורסמו
רבעון של התכווצות - המשק הישראלי התכווץ בקצב של 3.5% בחישוב שנתי (חישוב שנתי הוא קצב הירידה הרבעוני, אילו היה נמשך במשך ארבעה רבעונים מלאים) ברבעון השני על רקע המלחמה באיראן. הנתון משקף ירידה חדה בפעילות העסקית ברבעון השני, שבמהלכו נמשכה הלחימה בעזה ובסופו, במהלך יוני, התרחש עימות בן 12 יום מול איראן שכלל השבתה של המשק.
התחזיות המוקדמות היו להאטה בפעילות בשיעור מתון יותר של פחות מ-1%.
אם בוחנים את גודל התוצר במשק ברבעון השני של 2025 לעומת הרבעון השני של 2024, נרשם אמנם גידול של 1.6% אולם זה גידול נמוך בהשוואה לקצב גידול האוכלוסייה באותה תקופה (כ-3%). המשמעות הינה שהתוצר לנפש בישראל התכווץ בשנה האחרונה.
המלחמה מול איראן, שהשביתה את המשק וגם את ההשקעות והיצוא, הייתה בין הגורמים העיקריים לנתונים השליליים של הרבעון השני אולם ההאטה החלה עוד לפני כן. בסך הכל, בסיכום שני הרבעונים, במחצית הראשונה של 2025 נרשמה עלייה של 1% בפעילות במשק לעומת המחצית הקודמת. ברבעונים הקרובים יידרשו ביצועים מאוד של המשק כדי לפצות על הצמיחה הנמוכה במחצית הראשונה ולהגיע לתחזיות הצמיחה הנוכחיות.
עדכון תחזיות האוצר- תחזית הצמיחה לשנת 2025 עודכנה כלפי מטה ל-3.1% לעומת 3.6% ביוני, בעקבות השפעות המלחמה והלחימה הממושכת בעזה. עם זאת, האוצר שיפר את תחזיתו ל-2026 לפיה שיעור הצמיחה צפוי להגיע ל-5.1% לעומת 4.4% בתחזית הקודמת.
מדד המחירים לצרכן - ביום שישי הלמ"ס פרסמה את מדד המחירים לצרכן יולי. המדד הצביע על עלייה של 0.4% ביולי (בהתאם לתחזיות). שיעור האינפלציה השנתי ירד מ-3.4% ועומד כעת על 3.1%. עליות מחירים משמעותיות נרשמו בתחבורה (בעיקר טיסות לחו"ל ועלות שכירת רכבים), תרבות ונופש (מלונות, כפרי נופש) ודיור – שכר דירה לחידוש חוזה עלה בכ-2.6% ולשוכרים חדשים בכ-5.4%. ירידות בולטות נרשמו בבגדים ונעליים ביריקות ופירות טריים ובריהוט לבית. במקביל, מחירי הדירות (אינם כלולים בחישוב מדד המחירים) ירדו ב-0.5%, ירידה רביעית ברציפות.
ירידה בגירעון ביולי - הכנסות גבוהות ממסים הובילו לירידה בגירעון כאחוז מהתוצר ביולי. הכנסות המדינה ממסים ביולי היו הגבוהות ביותר מאז ינואר ועמדו על כ-46 מיליארד (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה של כ-18% לעומת יולי אשתקד. חלק מהעלייה נבע מדחיית תשלומים מחודשים מאי-יוני עקב המבצע מול איראן, וחלק נבע מגידול במקדמות ששילמו חברות. הנתונים הללו מתווספים לשאר הנתונים ומצביעים על האצה בפעילות הכלכלית בתחילת הרבעון. במקביל, הוצאות הממשלה נותרו גבוהות ועמדו על כ-52 מיליארד ₪. הגירעון ירד ל-4.8% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, עם זאת, לאור ההוצאה הממשלתית הגבוהה הגירעון צפוי לעלות ברבעון האחרון של השנה.
התאוששות חדה בסחר בחודש יולי- לאחר ירידה חדה בפעילות בחודש יוני, בחודש יולי מסתמנת עלייה חדה בסחר. גם הממוצע החודשי של חודשי יוני ויולי מצביע על גידול לעומת הפעילות בחודש מאי, ערב המלחמה. לפי חישוב זה (ממוצע יוני- יולי לעומת מאי, בניכוי עונתיות) הייצוא התעשייתי עלה ב-1.9% (עם עלייה חדה בענפים המזוהים בתור יצוא בטחוני, כלי תחבורה), יבוא מוצרי צריכה עלה ב-1.5%, יבוא חומרי הגלם עלה ב-4.7% ויבוא מכונות וציוד עלה ב-2%. חלק מהגידול נבע מהתחזקות היורו מול הדולר אשר מעלה את הערך הדולרי של הסחורה האירופאית. עלייה חדה בייבוא יחסית לייצוא גרמה לעליה בגרעון הסחר. יחד עם זאת, ישראל עדיין נהנית מעודף משמעותי בחשבון הסחר ומגידול בהשקעות הריאליות.
שיפור בסנטימנט החברות ומשקי הבית ביולי -סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש יולי הראה,כצפוי, שיפור לעומת החודש הקודם, אם כי המדד עדיין נמוך מרמתו ערב המבצע מול איראן. במרבית הענפים נרשם שיפור בציפיות לפעילות הכלכלית בחודשים הקרובים (מלבד בענף המלונאות), במיוחד בתעשייה ובשירותים. המחסור בעובדים בענף הבנייה המשיך להחמיר, במיוחד בעובדים מקצועיים, כאשר שיעור החברות שדיווחו על מגבלה זו התקרב לרמות השפל שנרשמו בשנה שעברה.
למרות השיפור במדד הכללי, סנטימנט ענף המלונאות נותר שלילי, בעיקר בשל חזרה לשפל בציפיות למספר לינות התיירים. נתוני התיירות הראשוניים ליולי מראים שמספר כניסות התיירים (דרך האוויר) עומד על כשליש מהרמה שנרשמה לפני כשנתיים, טרם המלחמה. במקביל, מספר יציאות הישראלים לחו"ל רשם שיפור חד לעומת יוני, והיה מעט גבוה יותר לעומת יולי בשנה שעברה, זאת למרות המשך המחסור בהיצע טיסות של חברות זרות. עם זאת, המספר עדיין נמוך בכ-20% לעומת קיץ 2023.
עונת הדוחות-בשבוע שעבר עונת הדוחות בתל אביב צברה תאוצה עם פרסום של 5 הבנקים הגדולים . מתחילת השנה מדד הבנקים היה אחד המצטיינים בתל אביב עם תשואה של יותר מ-42%. השבוע בנק ישראל אישר לבנקים לחלק דיבידנד של עד 50% מהרווח. הבנק הבינלאומי פרסם ראשון את תוצאות רבעון 2 ביום שני – הרווח הנקי עלה ב-4.6% ל-637 מש"ח. התשואה על ההון ירדה ב-1.3 נקודות אחוז ל-18.3%. ביום רביעי פרסמו: בנק לאומי - הציג עלייה של 15% ברווח לעומת שנה שעברה, שהסתכם ב-2.6 מיליארד ש"ח ברבעון השני ותשואה על ההון של 16.2%, שיפור מול 15.9% ברבעון המקביל אשתקד. בנק הפועלים- רשם עלייה של 14% בשורת הרווח הנקי, אשר הסתכם ב-2.5 מיליארד ₪ ברבעון השני ותשואה על ההון של 16.7% מול 16.4% ברבעון המקביל אשתקד. שלושת הבנקים יחלקו מחצית מהרווח הנקי כדיבידנד למשקיעים. ביום חמישי פרסמו בנק דיסקונט- הרווח הנקי גדל ב-7% והסתכם ב-1.1 מיליארד ₪ והתשואה על ההון ברבעון השני עמדה על 13.6%. בדומה לשאר הבנקים במערכת, גם דיסקונט הגדיל את שיעור החלוקה ל-50%, בעקבות האישור שניתן ברבעון הנוכחי מהמפקח על הבנקים. במקביל, בנק מזרחי דיווח על יציבות ברווח הנקי שהסתכם ב-1.45 מיליארד ₪ ועל שחיקה בשיעור של 4% בהכנסות. הבנק יחלק דיבידנד בסך 726.5 מיליון ₪ למשקיעים המהווים 50% מהרווח הנקי.
עוד פרסמו - נקסט ויז'ן סיימה את הרבעון השני עם צמיחה של 32% בהכנסות וזינוק של 46% ברווח הנקי, הודות לשיפור ברווחיות הגולמית בשל תהליכי ייעול שיושמו בקו הייצור ובכוח אדם לצד גידול בהכנסות המימון כתוצאה מהתחזקות השקל, אולם בצבר ההזמנות נרשמה ירידה של 10% ביחס לרבעון הקודם. אלביט מערכות - דיווחה על עלייה של 21% בהכנסות ל1.97 מיליארד $ (צפי 1.89 מיליארד $) וזינוק של 55% ברווח מתואם למנייה ל3.23$ גבוה מהצפי ל2.66$. צבר ההזמנות עלה במהלך הרבעון ב-700 מיליון $ לשיא של 23.8 מיליארד $. בנוסף, החברה הודיעה כי זכתה בחוזה של כ- 1.64 מיליארד $ עבור אספקה של מגוון פתרונות הגנה למדינה אירופית. יישום החוזה צפוי להימשך על פני תקופה של 5 שנים. מנועי בית שמש צמחה בהכנסות אבל שורת הרווח נשחקה. הכנסות מנועי בית שמש בית שמש זינקו לשיא של כ-77 מיליון דולר ברבעון השני, צמיחה של 24% ביחס לרבעון המקביל בעיקר בזכות ביקושים במגזר הביטחוני. עם זאת, הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעקבות עלייה בהוצאות המימון והמס שנבעו מתיסוף השקל והגידול במינוף. מבנה הציגה יציבות בהכנסות, אשררה תחזיות לשנה הקרובה. מבנה סיימה את הרבעון השני עם רווח נקי של 210 מיליון שקל.
הבורסה השיקה שלב מסחר חדש –TAL (Trading at Last)- הפקודה תאפשר לבצע עסקאות בשער הקובע של נייר הערך לאחר שלב הנעילה, במשך כ-5 דקות. המהלך אמור להביא להקטנת טעות המעקב של מכשירים עוקבים ולאפשר הפצת מניות בבלוק והוא ישווה את תנאי המסחר בישראל לאלה המקובלים בבורסות מובילות בעולם.
מה צפוי השבוע?
ביום שני - יפורסם שיעור האבטלה וייצור תעשייתי.
ביום שלישי - יפורסם המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק ותחזית האינפלציה מהמקורות השונים.
ביום רביעי - תפורסם החלטת הריבית – צפי ללא שינוי.
אירופה
טראמפ: "התקדמנו אבל אין עסקה" - נשיאי ארה"ב ורוסיה דנו כמעט 3 שעות בפסגה הדרמטית באלסקה, ולמרות שטענו שניהם שהייתה מוצלחת - היא הסתיימה ללא הפסקת אש באוקראינה. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע כי יגיע ביום שני לוושינגטון וייפגש עם טראמפ. בוושינגטון ציינו כי טראמפ שוחח גם עם מנהיגי נאט"ו ואירופה וכן כי הנשיא האמריקני אישר כי הסכים עם פוטין שהמלחמה באוקראינה תסתיים עם חילופי שטחים וסוג כלשהו של ערבות ביטחונית מצד ארה"ב.
נתוני מקרו שפורסמו השבוע
גוש היורו - כלכלת גוש היורו רשמה צמיחה חלשה ברבעון השני. התמ"ג של גוש היורו עלה בין אפריל ליוני ב-0.1% לעומת הרבעון הקודם, בהתאם לציפיות. עם זאת, הייצור התעשייתי ירד ב-1.3% בשנה שהסתיימה ביוני - האצה בקצב הירידה ממאי, ומתחת לתחזית שצפתה ירידה של 1%. חברות אירופאיות מיהרו לייצר סחורות ולשלוח אותן לארה"ב ברבעון הראשון של 2025 – מה שסיפק דחיפה קצרת מועד לתפוקה הכלכלית של היבשת, אך המגמה נחלשה במהלך הרבעון השני, עם תחילת יישום מדיניות המכסים של טראמפ באפריל, שהובילה לירידה בתפוקת המפעלים ביבשת. יצרניות הרכב האירופאיות בפרט נפגעו קשות, עם שיעור מכס של 15% על יצוא מכוניות לארה"ב שסוכם בחודש שעבר, לאחר שיעור התחלתי של 27.5%.
צרפת - האינפלציה נותרה יציבה ביולי . מדד המחירים לצרכן בצרפת עלה ב-0.9% בחודש יולי לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, כשגם בחודש יוני עלה המדד בשיעור זה. הנתונים המעודכנים תואמים הן את הנתונים הראשוניים שפורסמו והן את ציפיות האנליסטים.
גרמניה - האינפלציה נותרה ביולי ללא שינוי על 2%, שיעור זהה לזה שנרשם ביוני ולאחר שבמאי ובאפריל נרשם שיעור של 2.1%. "שיעור האינפלציה התייצב מתחילת השנה ושוב נותר ללא שינוי במשך חודשיים רצופים", אמרה רות ברנד, נשיאת הלמ"ס הגרמנית. "מחירי האנרגיה ממשיכים לרדת ועוזרים להוריד איתם את האינפלציה הכוללת. עם זאת, העלייה במחירי השירותים, בפרט, נותרה מעל הממוצע ומתדלקת את האינפלציה". בהשוואה ליוני, מדד המחירים עלה ביולי ב-0.3%.
בריטניה –האבטלה נותרה ללא שינוי, ברמה של 4.7%, ב-3 החודשים שהסתיימו ביוני. קצב הגידול בשכר האט באותה תקופה מ-5% ל-4.6%. שיעור המשרות הפנויות ירד ב-44 אלף ברבעון השני, רבעון 37 ברציפות של ירידה. כלכלת בריטניה התרחבה מעט יותר מהצפוי ברבעון השני של השנה (אפריל עד יוני). התמ"ג הבריטי צמח ב-0.3% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. הנתון אמנם עלה על הציפיות עבור גידול של 0.1% בלבד, אך בכל זאת מאותת על האטה מגידול של 0.7% ברבעון הראשון של השנה. את הצמיחה הוביל מגזר השירותים.
מה צפוי השבוע ?
ביום שני: גוש היורו – העודף המסחרי.
ביום רביעי: גוש היורו – אינפלציה ואינפלציית ליבה (עדכון סופי ליולי).
גרמניה – מדד המחירים ליצרן. בריטניה – אינפלציה, מדד מחירי הבתים.
ביום חמישי: גוש היורו, גרמניה, צרפת, בריטניה, יפן, הודו – מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים.
ביום שישי : גרמניה – הצמיחה ברבעון השני (עדכון סופי). צרפת – מכירות קמעונאיות, מדדי בטחון העסקים והתעשייה. בריטניה – מדד אמון הצרכנים, מכירות קמעונאיות.
שווקים נוספים
הסלמה במלחמת הסחר בין וושינגטון לבייג'ינג מוקדם יותר השנה טלטלה את השווקים הפיננסיים העולמיים, כאשר שתי המעצמות העלו באופן הדדי את המכסים האחת על השנייה והטילו מגבלות ייצוא על מגנטים נדירים וטכנולוגיות מסוימות.
בחשבון הרשת החברתית WeChat של רשת שידור ממשלתית סינית פורסם פוסט שתקף את אנבידיה. הפוסט התמקד בעובדה שהחברה מייצאת לסין את השבב הפחות מתקדם שלה, ה-H20, בהתאם למגבלות שקבע הממשל האמריקאי וכתב כי "כשסוג השבב הוא לא ידידותי לסביבה, לא מתקדם ולא בטוח, לנו כצרכנים יש אפשרות לא לרכוש אותו". בנוסף נטען בפוסט, שהשבב של אנבידיה כולל אפשרות "להשבית אותו מרחוק".
דובר אנבידיה אמר בתגובה כי "אבטחת הסייבר חשובה לנו ברמה הקריטית, אין לשבבים שלנו דלת אחורית שמעניקה למישהו גישה מכל סוג שהוא המאפשרת לשלוט בהם".
החברה מנהלת שיחות עם סין וארה"ב במקביל, במטרה להסדיר מחדש את היצוא השוטף שלה לסין. ענקית השבבים האמריקאית מעוניינת מאד בהסדרת היצוא שלה למעצמה הסינית, אחד השווקים העיקריים שלה. היא הודיע במאי על מחיקה של 4.5 מיליארד $ בשל המלאי הלא מכור של שבבי ה-H20 המיועדים לסין.
נתוני מקרו שפורסמו השבוע
סין - האינפלציה בסין ללא שינוי - מדד המחירים ליצרן של סין ירד ביולי יותר מהצפוי, והמחירים לצרכן נותרו ללא שינוי, מה שמשקף את ההשלכות של ההאטה בביקוש מקומי וחוסר ודאות בסחר הבינלאומי ביחס לסנטימנט העסקים והצרכנים. מדד המחירים ליצרן נפל ב-3.6% בשנה שהסתיימה ביולי, יותר מתחזית הכלכלנים לירידה של 3.3%.
מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי, לאחר עלייה של 0.1% ביוני, לעומת תחזית הכלכלנים לירידה של 0.1%. אינפלציית הליבה השנתית — שאינה כוללת את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים יותר — היה 0.8% בשנה שהסתיימה ביולי, הרמה הגבוהה ביותר מזה 17 חודשים. המכירות הקמעונאיות – הקצב השנתי ירד ביולי מ-4.8% ל-3.7% (צפי 4.6%). הייצור התעשייתי – הקצב השנתי ירד ביולי מ-6.8% ל-5.7% (צפי 6.0%).
הצריכה הפרטית התרחבה ביולי בקצב שנתי של 3.7%בלבד לעומת צפי של 4.6% , ומחירי הבתים בסין המשיכו לרדת .מחירי מוצרי התעשייה (PPI) ירדו ביולי ב- 3.6% השיעור החד ביותר בשנתיים האחרונות .
יפן - הצמיחה השנתית ברבעון 2 -1.0% מעל צפי ל-0.4%. נתון הרבעון הקודם עודכן מ-0.2%- ל-0.6%. הייצור התעשייתי ביוני עודכן מ-1.7% ל-2.1%.
הודו – המכירות הקמעונאיות ירדו בכ-0.6%, בשנה האחרונה לעומת הצפי (0.48%-) והחודש הקודם (0.13%-).
אוסטרליה - הבנק המרכזי של אוסטרליה הוריד את הריבית בהתאם לתחזיות ב-25 נ"ב, לאחר שהאינפלציה הנמוכה במדינה אפשרה לו להקל את המדיניות המוניטרית ולעודד את הכלכלה המאטה. הריבית באוסטרליה הורדה לרמה של 3.6%, הנמוכה ביותר מאז אפריל 2023. שיעור האבטלה היה ביולי 4.2%, ירידה מ-4.3% ביוני.
מה צפוי השבוע ?
ביום רביעי: יפן – החשבון המסחרי, יבוא, יצוא, הזמנת מכונות. סין – החלטת הריבית (הפריים לשנה ול-5 שנים).
ביום שישי: יפן – אינפלציה.
מטבעות וסחורות
מחירי הנפט נפלו בכ-12% השנה על רקע חששות כי מדיניות הסחר של טראמפ תגרום להאטה בצמיחה הכלכלית אשר תגרור מצידה ירידה בביקוש לאנרגיה, ולאחר שקבוצת אופ"ק פלוס הגדילה בחדות את מכסות התפוקה.
אני מסכים לקבל במייל ובהודעות SMS דברי פרסומת והצעות שיווקיות מטעם הבנק. לתשומת לבך, לא חלה עליך חובה חוקית למסור את הפרטים הנדרשים והדבר תלוי ברצונך ובהסכמתך. הפרטים שתמסור ישמשו לצורך התאמת השירותים שהבנק יוכל להציע לך ולמשלוח דברי פרסומת והצעות שיווקיות מטעם הבנק (בכפוף להסכמתך לעיל). פרטים אלו יוחזקו, כולם או חלקם במאגרי המידע של הבנק.
פרסום זה אינו מהווה המלצה, יעוץ או חוות דעת בנוגע לכדאיות השקעות ואינו יכול לבוא במקום יעוץ השקעות המותאם לנתוניו, צרכיו ומטרותיו של כל אדם ואין להסתמך עליו לצורך ביצוע פעולות על פי האמור בו או כתחליף לייעוץ המותאם לנתוניו, צרכיו ומטרותיו של כל אדם. הבנק אינו מתחייב כי פעולה בהתאם לפרסום ו/או בהסתמך עליו תניב תשואה מסוימת או מינימאלית וייתכן כי השקעה בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המפורטים בפרסומי היחידה, ככל שמפורטים, יכול שתהיה השקעה הכרוכה בסיכונים מיוחדים. הבנק לא יהיה אחראי בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה משימוש בפרסום זה. הבנק, תאגידים הקשורים לבנק, בעלי מניותיו וחברות בשליטתם עוסקים בין היתר בניהול השקעות. מובהר כי פרסומי היחידה עשויים לכלול התייחסות או סקירות של ניירות ערך, המונפקים על ידי מי מהתאגידים האמורים או ע"י הבנק.