מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• דו"חות חזקים של הבנקים בתוספת נתון אינפלציה מרגיע, נתנו את האות לעליות והבורסות בארה"ב סגרו שבוע חזק. מגמה דומה נרשמה גם בבורסה המקומית בדחיפת ההתקדמות בעסקה מול חמאס.
• מדד All Country העולמי (MXWD index) עלה בשבוע שחלף 2.6%, בארה"ב – מדד S&P500 עלה 2.9%, דאו ג'ונס קפץ 3.7% ומדד המניות הקטנות Russell 2000 קפץ 4%, באירופה - מדד יורוסטוקס 50 עלה 3.4% ובשווקים הנוספים - מדד ניקיי היפני ירד 1.9%, בסין מדד CSI300 עלה 2.1% ובהודו ניפטי 50 השיל 1%.
  ת"א רשמה עליות נאות - מדד ת"א 125 עלה 3.2% ומדד החברות הקטנות SME60 קפץ 4.3%.
• ישראל – הפסקת האש שנכנסה לתוקף בעזה עשויה לסמן את סוף המלחמה הארוכה בתולדות ישראל. מעבר למחיר הנורא בחיי אדם ופצועים, העלויות נאמדות בכ-150 מיליארד ₪.
• מקרו ישראל - המלחמה הקפיצה את הגירעון בתקציב המדינה לרמה גבוהה של 6.9% מהתמ"ג ב-2024 אך מתחת ליעד הגירעון שעמד על 7.7%. ההערכות הן כי ההפתעה לטובה נובעת גם מהקדמת עסקאות מ-2025 ל-2024 ובעיקר, רכישות כלי רכב, כדי להימנע מתשלום מיסים גבוהים יותר. גם האינפלציה הפתיעה לטובה והסתכמה ב-3.2% ב-2024, מתחת לתחזיות האנליסטים (3.4%), שצופים אינפלציה של 2.6% בשנת 2025.
• ארה"ב – אחרי דו"ח האינפלציה המעודד, שבוע לפני ישיבת ה-FOMC ויום לפני השבעת טראמפ. יהיה מעניין!
• העולם מתכונן לטראמפ – הכרזותיו של טראמפ אודות מדיניות מכסים אגרסיבית הכניסו את שותפות הסחר של ארה"ב למתיחות שיא. מי הן שותפות הסחר העיקריות שעל הכוונת וכיצד הן עשויות להגיב? פירוט בהמשך.
• מה צפוי השבוע: בארה"ב – בזירת המקרו: מדד האינדיקטורים המובילים (ברביעי), תביעות אבטלה ראשונות (בחמישי), מדדי מנהלי הרכש של S&P Global, סקר אוניברסיטת מישיגן, ומכירות בתים קיימים (בשישי).
  עונת הדו"חות: נטפליקס, יונייטד איירליינס, אמריקן איירליינס, הקמעונאיות – P&G, J&J, אמק"ס ועוד.
  בישראל – הפסקת האש וההתקדמות בעסקה עם חמאס תתמוך בשוק המקומי. מבחינת פרסום נתוני מאקרו: תחזית אינפלציה (היום), שיעור האבטלה (בשני), ייצור תעשייתי (בשלישי), המדד המשולב למצב המשק(ברביעי).
  
  ביצועי שווקים, מטבעות וסקטורים נבחרים

ארה"ב

• שבוע המסחר בוול סטריט היה הירוק ביותר מאז נובמבר, בזכות נתון אינפלציה מעודד, כשאינפלציית הליבה הדביקה, מצליחה לרדת במפתיע ל-3.2%, אחרי 3 חודשים רצופים שבהם "נתקעה" ברמה של 3.3%. גם מדד מחירים ליצרן נמוך מהצפוי ופתיחה מעודדת של עונת הדו"חות, עם תוצאות חזקות של הבנקים הגדולים, תמכו במגמה החיובית.
  בסיכום שבועי רשמו מדדי הדגל עליות שערים חדות: מדד S&P500 עלה השבוע 2.9%, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 לא פיגרו בהרבה, עם עליות שבועיות של 2.5% ו-2.8% בהתאמה. מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס, בלט בזינוק שבועי של 3.7%, בזכות העליות של מניות הבנקים. וכמו תמיד, מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, הוא התנודתי מכולם. כשיורדים, הוא "חוטף" וכשעולים הוא מזנק והשבוע הוא בלט בעלייה של לא פחות מ-4.0%.
  תשואות ה-Treasuries לשנתיים ול-10 שנים ירדו השבוע מרמות השיא שקבעו בשבוע שעבר, ב-10 ו-13 נ"ב בהתאמה, (השנתיים ל-4.283%, וה-10 שנים ל-4.627%), כשהפער ביניהן, שהתרחב בשבועות האחרונים, הצטמצם מעט, מ-38 נ"ב ל-34.4 נ"ב לטובת ה-10 שנים. הדולר, שקבע בתחילת השבוע שיא של שנתיים ורבע, נחלש בהמשך אולם שב להתחזק ביום שישי ונעל את השבוע ללא שינוי של ממש מול השבוע שעבר (מול היורו הוא ננעל סביב 1.026 $ ליורו).
• נתוני המקרו עמדו, כאמור, בסימן דו"ח האינפלציה המעודד וה-PPI הנמוך מהצפוי. נוסיף לכך זינוק בייצור התעשייתי ובהתחלות הבנייה ומאידך, נתוני מכירות חלשים מהצפוי. בשבוע המסחר שלפנינו נזכה להצצה עדכנית במדדי מנהלי הרכש ומכירות הבתים הקיימים. עונת הדו"חות מעלה הילוך, עם נטפליקס, יונייטד איירליינס, אמריקן איירליינס, הקמעונאיות הגדולות – פרוקטר & גמבל וג'ונסון&ג'ונסון, ג'נרל אלקטריק על שני חלקיה (Vernova ו-Aerospace), ורייזון, אמריקן אקספרס ועוד.
• תגידו "ברוך הבא" לנשיא החדש-ישן של ארה"ב, דונלד טראמפ, שיושבע מחר לנשיאות וייכנס לבית הלבן. סוף סוף נוכל לדעת האם החששות מהתפרצות אינפלציונית מחודשת, שמלווים את השווקים בחודשים האחרונים, היו מוצדקים.
• מדיניות מוניטרית –
  הספר הבז' (הדו"ח התקופתי של שלוחות הפד, המתפרסם שבועיים לפני ישיבת ריבית ומרכז דיווחים על ההתפתחויות הכלכליות בכל מחוזות הפד, מאז הישיבה הקודמת) פורסם ביום רביעי האחרון. גם הוא הראה שבבנק המרכזי, נערכים למדיניותו של הנשיא הנבחר ומדווחים על צמיחה כלכלית מתונה, לצד חשש ממכסים ומדיניות הגירה. הפעילות הכלכלית ברחבי ארה"ב צמחה "קלות עד במתינות" בשלהי נובמבר ובדצמבר, הודות למכירות חזקות בעונת החגים. עם זאת, כמה מתוך 12 מחוזות הבנק הפדרלי דיווחו על חששות כי שינויים מתוכננים של הנשיא הנכנס דונלד טראמפ במדיניות ההגירה והמכסים עלולים להשפיע באופן שלילי על הכלכלה. במגזר הייצור דווח על מקרים שבהם חברות החלו לצבור מלאים בציפייה לעלייה במכסי היבוא, נכתב בדו"ח ומלבד זאת, כמה עסקים הביעו חשש כי מגבלות על הגירה עלולות להחמיר את המחסור בעובדים, במיוחד בענפים כמו בנייה וחקלאות.
  הספר הבז' משמש חומר גלם לדיונים בישיבת הריבית, שתתקיים בשבוע הבא (28-29 בינואר). אין צפי להפחתת ריבית נוספת, כשיותר ויותר מבכירי הפד מביעים דאגה מפני סיכוני האינפלציה וההערכות הן שההפוגה בהורדת הריבית תימשך עד הקיץ לפחות. עם זאת, נתוני אינפלציה ומדד המחירים ליצרן מעודדים שפורסמו השבוע, הביאו לכך שהצפי המצטבר להורדת ריבית עד סוף שנת 2025 עלה לכ-38 נ"ב (1.52 הורדות ריבית), לעומת צפי לכ-29 נ"ב בלבד (1.15 הורדות ריבית) בשבוע שעבר. בכך נמחקה בעצם השפעתו של דו"ח התעסוקה.
  במקביל, תשואות האג"ח ירדו השבוע במידה ניכרת. התשואה לשנתיים ירדה השבוע מ-4.38% ל-4.283% וה-10 שנים צנחה מ-4.76% ל-4.627%). הפער בין התשואה ל-10 שנים לתשואה לשנתיים הצטמצם מעט מ-38 נ"ב ל- 34.4 נ"ב.
  בכירי הפד החלו את דממת האלחוט שלפני ישיבת ה-FOMC, כך שהשוק הדרוך לא יקבל רמזים מקברניטי המדיניות המוניטרית עד לישיבה.
• קבלו את הנשיא החדש-ישן של ארה"ב! דונאלד טראמפ נכנס לבית הלבן-
  בחודשים האחרונים התנהלו השווקים בחוסר ודאות לגבי המדיניות שינהיג הנשיא החדש-ישן ובחשש שמדיניותו המוצהרת (העלאת מכסים, צמצום ההגירה, הפחתת מיסים והגדלת הוצאות הממשלה) עלולה להוציא את שד האינפלציה מהבקבוק, לעצור את הפחתות הריבית בארה"ב ולגרום לתשואות (שכבר זינקו בכ-100 נ"ב, מהסיבות האמורות), להמשיך לטפס, עקב חשש מהגדלת הגירעון בתקציב, שתחייב הנפקות של משרד האוצר (הגדלת היצע האג"ח צפויה לגרום לירידת מחירן ולהעלאת התשואות).
  מחר יושבע הנשיא טראמפ להישבע לתפקיד ולהיכנס לבית הלבן. האם האירוע יקטין את חוסר הודאות?... לא בטוח. בשוק עדיין חוששים מהצהרות לוחמניות של הנשיא עם תחילת כהונתו, מה שעשוי לפגוע ביציבות.
  אם טראמפ יישם את הבטחותיו, ארה"ב תגדיל את המכסים על יבוא מסין ל-60% ועל היבוא משאר העולם היא תטיל מכס של 20%. צעדים כאלה ישנו מהותית את מבנה הסחר הגלובלי ויטו את זרמי הסחר מארה"ב למקומות אחרים, לפי ניתוח של כלכלני בלומברג. פעולות גומלין, ככל שתהיינה, יחמירו את הזעזוע.
  טראמפ מתמקד כרגע בעיקר בשותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב, ע"מ לנסות ולמתן את גירעון הסחר הגבוה של הכלכלה הגדולה בעולם. כפי שניתן לראות בגרף שצירפנו, באופן קונסיסטנטי, שותפות הסחר של ארה"ב מייצאות לארה"ב הרבה יותר ממה שהן מייבאות מארה"ב, כך שתמונת הראי, סחר החוץ של ארה"ב מייצר עודף יבוא (גירעון סחר) שהולך וגדל. סין בולטת בכך במיוחד (גירעון הסחר של ארה"ב מול סין הגיע ל-382 מיליארד $ ב-2023). לעומת זאת, גירעון הסחר השנתי מול קנדה קטן יחסית – 83 מיליארד $.
  טראמפ פרסם במדיה החברתית שלו שיקים "שירות הכנסות חיצוני" שיחל לפעול כבר ביום ההשבעה ויגבה הכנסות ממכסי יבוא. מאידך, בוושינגטון פוסט פורסם לפני שבועיים שתכנית המיסים תיושם רק על חלק מהיבוא, המוגדר קריטי לביטחון הלאומי והכלכלי (טראמפ הכחיש בהמשך את הדיווח).
  שותפות הסחר של ארה"ב כבר נערכות. קנדה ואירופה הכינו טיוטות של רשימות מוצרי יבוא מארה"ב במאות מיליארדי $, שעליהם יטילו מכסים במקרה שטראמפ יממש את איומיו. בנוסף, חתמו מקסיקו והאיחוד האירופי על הסכם סחר חופשי משודרג, ע"מ לעודד סחר בין הצדדים, לחזק שרשרות אספקה ומאבק משותף במשבר האקלים.
• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף –
  נתוני האינפלציה (CPI) שפורסמו ביום רביעי הפתיעו לטובה, כשאינפלציית הליבה הדביקה ירדה במפתיע (אחרי 3 שבועות רצופים ברמה של 3.3%) לרמה של 3.2% ושחררה אנחת רווחה של המשקיעים, שחששו שהאינפלציה תשוב ותרים ראש. אחרי שגם מדד המחירים ליצרן, שפורסם ביום שלישי, היה נמוך מהצפוי, תשואות האג"ח הגיבו בירידה חדה והצפי להפחתה מצטברת עד סוף 2025 עלה בכ-10 נ"ב ומחק את השפעת דו"ח העבודה החזק מהשבוע הקודם. בשוק העבודה ראינו ירידה מעודדת בעלות לעובד, אולם נתון המובטלים החדשים זינק השבוע לשיא של יותר מחודשיים והרבה מעל הצפי. עוד ראינו נתון מכירות חלש יחסית, ייצור תעשייתי מעודד וזינוק בהתחלות הבנייה. בשבוע הקרוב, זירת נתוני המקרו תהיה דלה יותר.
  מדד המחירים לצרכן עלה בדצמבר 0.4% כצפוי. האינפלציה השנתית (CPI) עלתה מ-2.7% ל-2.9%, כצפוי. מדד הליבה (ללא רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים) עלה 0.2%, פחות מצפי ל-0.3%, ואינפלציית הליבה השנתית ירדה מ-3.3% ל-3.2%, לעומת צפי שתישאר 3.3%.
  רכיבי המדד - סעיף הדיור, הסעיף המשפיע ביותר על האינפלציה בשנה האחרונה, עלה החודש 0.26% ובשנה האחרונה 4.6% בלבד, העלייה השנתית הנמוכה ביותר מינואר 2022. מחירי האנרגיה והמזון עלו, אולם אלה, כידוע אינם כלולים במדד הליבה. גם מדד ה-SuperCore (אינפלציית השירותים ללא רכיב הדיור) השנתי התמתן מ-4.25% ל-4.05%. מדד המחירים ליצרן (PPI) עלה בדצמבר ב-0.2%, חצי מצפי ל-0.4%. בשנה האחרונה עלה ה-PPI ב-3.3%, לעומת 3.0% בחודש שעבר וצפי ל-3.5%. מחירי היבוא עלו 0.1% (צפי 0.1%-). מחירי היצוא עלו 0.3%, (צפי 0.1%). תביעות האבטלה החדשות עלו השבוע ל-217 אלף, מעל צפי ל-210 אלף ו-203 אלף בשבוע הקודם. זו הרעה קלה לעומת מגמת ירידה שראינו בשבועות האחרונים. קצב העלייה השנתית של השכר השבועי הריאלי ירד מעט בדצמבר, מ-0.9% ל-0.7%. מדד אופטימיות העסקים הקטנים זינק בדצמבר (חודש שני ברציפות), בעקבות נצחונו של טראמפ, מ-101.7 נק' ל-105.1 נק', שיא של 3 שנים וחצי והרבה מעל צפי ל-102.1 נק'. תחזית האינפלציה השנתית של שלוחת הפד בניו יורק עלתה בדצמבר מ-2.97% ל-3.00%, (צפי 3.02%). המכירות הקמעונאיות ירדו בדצמבר ב-0.4% (פחות מצפי ל-0.6%+). הייצור התעשייתי זינק 0.9% בדצמבר, הרבה מעל צפי ל-0.3%. גם ניצול גו"י גדל בדצמ' מעבר לצפוי, מ-77.0% ל-77.6% (צפי 77.0%). היתרי הבנייה ירדו 0.7% (פחות מצפי ל-2.2%-), לקצב שנתי של 1.483 מיליון. התחלות הבנייה זינקו ב-15.8%, הרבה מעל צפי ל-3.0%, לקצב שנתי של 1.5 מיליון. מדד בטחון הנדל"ן עלה במפתיע מ-46 ל-47 נק' (צפי 45 נק'). בשבוע החולף ראינו גם ביקוש חריג למשכנתאות חדשות (זינוק של 33%). מדד Empire (סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק) צנח בינואר מ-2.1 נק' ל-12.6- נק' (הרבה מתחת לצפי ל-3.0 נק').
• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב –
  זירת המקרו בשבוע המקוצר שלפנינו תהיה צנועה יותר – עיקר העניין יתרכז ביום שישי, עת נפגוש את מדדי מנהלי הרכש של S&P500 בתעשייה ובשירותים. מדד התעשייה צפוי לעלות מ-49.4 ל-49.9 נק' ולבחון מחדש את הסף של 50 נק', שמעליו מדובר בהתרחבות של הפעילות, אחרי 5 חודשים רצופים בטריטוריה של התכווצות. מדד השירותים צפוי לרדת מעט, מ-56.8 ל-56.5 נק', ועדיין להראות התרחבות של פעילות הסקטור. באותו יום יפורסם גם סקר סנטימנט הצרכנים של אונ' מישיגן, קריאה סופית לחודש ינואר. עוד ביום שישי – נתון הנדל"ן המרכזי – מכירות בתים קיימים (יד שנייה) בדצמבר. המכירות צפויות לצמוח ב-1.2% לקצב שנתי של 4.2 מיליון בתים.
  נתוני מקרו נוספים שיפורסמו השבוע: ביום רביעי – מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים. ביום חמישי –תביעות אבטלה ראשונות.
  עונת הדו"חות: אחרי הפתיחה המוצלחת של הבנקים הגדולים, נפגוש השבוע את נטפליקס וחברות מעניינות נוספות, מסקטורים שונים: יום שלישי – צ'ארלס שוואב, 3M, נטפליקס, יונייטד איירליינס, סיגייט. יום רביעי – פרוקטר & גמבל, J&J, מעבדות אבוט, האליברטון, GE Vernova, אלקואה. יום חמישי – אמריקן איירליינס, GE Aerospace, פריפורט מקמורן, טקסס אינסטרומנטס. יום שישי – ורייזון, אמריקן אקספרס, Next-era Energy.
  וכמו שכתבנו בפסקה קודמת – כניסתו של הנשיא הנבחר, טראמפ, אל הבית הלבן, מחר, עשויה לטלטל את השווקים ומאידך, עשויה להרגיע אותם. הכל תלוי בנאום ההשבעה ובצעדי הפתיחה של הנשיא החדש.

ישראל
שבוע המסחר בבורסה המקומית הסתכם בעליות שערים חדות לקראת הסכם הפסקת האש והעסקה לשחרור החטופים שסוף סוף קרמו עור וגידים. ת"א 35 הוסיף לערכו 3.1%, ת"א 125 3.2% ומדד ת"א 90 זינק ב- 3.3%. בגזרה הענפית גם השבוע נרשמו עליות בכל הענפים. בלט לחיוב מדד הביטוח שקפץ 5.4% והשלים בכך עליה של 10.2% מתחילת השנה. מדד מניות הבנקים זינק השבוע 4.2%, ומדד ת"א נדל"ן המריא 4%.
בשוק החוב המקומי נרשמה מגמה מעורבת. באפיק הממשלתי השקלי מחירי האגרות עלו והתשואות ירדו, ואילו בצמודים נרשמו ירידות ועליה בתשואות. התשואה ל10 שנים (הגנרית) ירדה לכ-4.5% מ-4.7%.
באפיק הקונצרני מדדי התל בונד 20,40,60 עלו עד כ-0.6%, והמרווחים בין תשואות האג"ח הקונצרניות לממשלתיות המשיכו להצטמצם.
הסכם הפסקת האש הוביל לירידה בפרמיית הסיכון ב- CDS ל-10 שנים של ישראל ל-124 נ"ב לעומת 83 נ"ב לפני המלחמה. הירידה בפרמיית הסיכון עשויה לתמוך בהעלאת הדירוג של ישראל השנה.

• נתוני המקרו בישראל הפתיעו לטובה ותרמו להתחזקות השקל. הגירעון התקציבי עמד ביעד- המלחמה הקפיצה את הגירעון בתקציב המדינה ל-6.9% מהתמ"ג. זהו הגרעון הגבוה ביותר בשנה קלנדרית מזה 25 שנה (למעט בשנת הקורונה 2020 – 11.3%), אולם רמת הגירעון שבה הסתיימה 2024, נמוכה משמעותית מהגירעון המתוכנן שעמד על 7.7%. ההערכות הן כי חלק מההפתעה לטובה נובעת מהקדמת עסקאות מ-2025 ל-2024 ובעיקר, רכישות כלי רכב, כדי להימנע מתשלום מיסים גבוהים יותר. נזכיר כי בשנת 2023 הסתיים הגירעון ב- 4.1%, לעומת יעד של 0.9% בתקציב המקורי ל-2023, שנחקק לפני המלחמה. יעד הגירעון בתקציב ל-2024 לפני המלחמה, היה אמור להיות 1% מהתוצר. ב-2025 הגירעון התקציבי של הממשלה צפוי להסתכם ב-4.9% תמ"ג.
  מדד המחירים לצרכן הפתיע לטובה לאחר שירד בדצמבר ב-0.3%, והסתכם ב-3.2% בשנת 2024 (עדיין מעל היעד). הערכות החזאים היו לירידה מתונה יותר של 0.1% ולאינפלציה שנתית של 3.4%. ירידות המחירים הבולטות היו בסעיפי הפירות וירקות טריים (5.6%-), סעיף תרבות ובידור (2%-) וכן ירידה חדה במחירי הטיסות ומחירי הבראה ונופש. מנגד, עליות המחירים הבולטות נרשמו בסעיפי ההלבשה (1.9%), הבריאות והמזון. גוברות ההערכות כי על אף המסר הניצי של בנק ישראל בהודעת הריבית האחרונה, נתוני המדד האחרונים וייסוף השקל עשויים להוביל להורדת ריבית כבר באפריל השנה, על אף האצה אפשרית באינפלציה בתחילת השנה בשל עליות המחירים וגזירות התקציב. הציפיות הן כי במהלך השנה, מרבית גורמי המקרו יתמכו בהתמתנות האינפלציה ע"י הקלות בצד ההיצע (מחירי היבוא בדגש על מחירי הטיסות, התקררות שוק העבודה עם חזרתם של מפונים ומגויסים למעגל העבודה) והתחזקת השקל.
• לפי סקר אמון הצרכנים ניתן להסיק כי המצב הפיננסי של משקי הבית בישראל לא נפגע משמעותית בשנה האחרונה. למרות זאת, הסנטימנט שלהם המשיך להיות שלילי. הפסקת האש בעזה עשויה לתרום לשיפור בסנטימנט ולהוביל לעליה בפעילות הכלכלית.
• נתוני היבוא מצביעים על המשך התאוששות המשק. חלה עליה הן ביבוא מוצרי הצריכה השוטפת והן במוצרים בני קיימא. במגזר העסקי ניכר זינוק ביבוא ח"ג.

אירופה ושווקים נוספים

• אירופה
  שוקי אירופה עלו השבוע בחדות על רקע העליות בבורסות וול סטריט לאור פרסום נתוני האינפלציה המעודדים, בסיכום שבועי, מדד FTSE100 טיפס 3.1%, מדד יורוסטוק 50 ומדד דאקס קפצו 3.4%, ומדד קאק זינק 3.8%.
• לפני השבעת טראמפ, אירופה ומקסיקו לקראת חתימה על הסכם סחר. ההסכם נועד לעודד את הסחר ולשמר את הביטחון הכלכלי של שני הצדדים, על רקע איומי טראמפ בהטלת מכסים על יריבותיה ובעלות בריתה של ארה"ב, באמצעות חיזוק שרשרות האספקה, הבטחת אספקה מתמשכת של ח"ג חיוניים ומאבק במשבר האקלים.
• בבריטניה, האינפלציה הפתיעה כלפי מטה. בדצמבר נרשמה עליה של 0.3% לעומת צפי עליה של 0.4%, והאינפלציה השנתית האצה בקצב של 2.5%, נמוך מהציפיות לקצב של 2.6% בדומה לחודש הקודם.
• שווקים נוספים
  השווקים במזרח סיימו את שבוע המסחר האחרון במגמה מעורבת. מדדי המניות באוסטרליה, סין, הונג קונג ודר' קוריאה עלו בשיעור של 0.2%, 2.7%, 2.1%, 0.3% בהתאמה. מנגד, מדד המניות ביפן השיל 1.9% ובהודו הניפטי איבד 1%.
• סין סוגרת שנה בצמיחה מפתיעה, למרות התעצמות במשבר הכלכלי. כלכלת סין הפתיעה עם צמיחה של 5.4% ברבעון הרביעי, וצמיחה שנתית של 5%, מעל צפי האנליסטים (4.9%) בהתאם ליעד הממשלתי. נתוני הצמיחה נתמכו בעלייה במכירות הקמעונאיות ובזינוק בייצור התעשייתי, הוכחה לכך שהשוק הסיני עדיין יכול להפגין עוצמה, במיוחד במגזרים שצורכים יותר טכנולוגיה ומוצרים חדשניים. עם זאת, הדמוגרפיה בסין ממשיכה להעיב על הצמיחה, לאחר ירידה במספר התושבים זו השנה השלישית ברציפות. נזכיר כי הירידה באוכלוסייה משפיעה על כוח העבודה, היקף הצריכה ועל תכניות ארוכות טווח של הממשלה. וזה לפני שדיברנו על המכסים המתוכננים של טראמפ, שצפויים לפגוע ביצוא הסיני ובסופו של דבר בצמיחה.
• בהודו, למרות עודף היבוא, שיפור במאזן הסחר. בדצמבר נרשמה עליה שנתית של 4.9% ביבוא וירידה של 1% ביצוא. עם זאת, נתוני החודש הקודם עודכנו כלפי מטה בשני הסעיפים, אך בסעיף היבוא יותר.
• אתיופיה הקימה בורסה. המדינה הייתה עד החודש האחרון, המדינה המאוכלסת בעולם ללא בורסה. הבורסה המקומית נפתחה ב-10 בינואר כחלק חיוני ברפורמות הממשלה לפתיחת הכלכלה.
• קנדה מנסה לרצות את טראמפ. לאחר איומיו של הנשיא המיועד במלחמת סחר, שר המסחר הקנדי התבטא בשיחה עם "פייננשל טיימס" כי ארצו תהיה פתוחה לרכישת חומרה צבאית מארה"ב ולפיתוח פרויקטים משותפים עם יצרני המינרלים. אלו יסייעו בידי הממשל האמריקאי בהתמודדותו עם האתגרים שמציבה סין מבחינה כלכלית וצבאית.

מטבעות וסחורות
מדד הדולר של ICE שעוקב אחר שער הדולר מול מטבעות שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב ירד השבוע ב-0.3%. מדד הסחורות (CRY) עלה השבוע בשיעור של 1.7%.

• מחיר הנפט טיפס בשבוע האחרון בשיעור של 1.7% למחיר של 77.9$ לחבית נפט אמריקאי, על רקע הסנקציות הצפויות על רוסיה מצדה של ארה"ב.
• מחיר הזהב טיפס וסגר שבוע חיובי שלישי ברצף, לאחר שטיפס בשבוע האחרון ב-0.5% למחיר של 2,703.3$ לאונקיה, על רקע התגברות המתח הגיאופוליטי ברחבי העולם.
• הדולר נחלש בישראל. השבוע חל תיסוף בשקל בשיעור של 1.7% מול הדולר וב-1.8% מול היורו, כשברקע הסכם הפסקת האש בדרום ואישור עסקת החטופים. ביום שישי השערים היציגים מול השקל נקבעו ברמה של 3.602 שקל לדולר, ו-3.707 שקל ליורו.

מה צפוי בהמשך השבוע

• נתוני מקרו הצפויים להתפרסם השבוע בישראל:
  תחזית האינפלציה (היום), שיעור האבטלה (בשני), ייצור תעשייתי (בשלישי), המדד המשולב למצב המשק (ברביעי).
  
• נתוני מקרו הצפויים להתפרסם השבוע בארה"ב:
  מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים, תביעות ראשונות לדמי אבטלה, מדדי מנהלי הרכש של S&P Global, סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ותחזית האינפלציה של הצרכנים, מכירות בתים קיימים.
  
• נתוני מקרו הצפויים להתפרסם השבוע ברחבי אירופה:
  
• גוש היורו –סקר הציפיות של ZEW, אמון הצרכנים, מדד מנהלי הרכש PMI המשולב.
• גרמניה- סקר הציפיות והמצב הנוכחי של ZEW
• בריטניה- נתוני תעסוקה, אמון הצרכנים, מדד מנהלי הרכש של S&P במגזר השירותים והייצור.
• ספרד- נתוני סח"ח ונדל"ן.
• נתוני מקרו הצפויים להתפרסם השבוע בשווקים נוספים:
  סין - ריבית ההלוואות לשנה. הודו- מדד מנהלי הרכש. יפן- החלטת הריבית (צפי להעלאה מ-0.25% ל-0.5%), נתוני סח"ח, אינפלציה, מדד מנהלי הרכש (בשישי).