מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• שבוע ירוק בוהק בוול סטריט כשברקע צפי לסיום העימות מול איראן. בבורסה בת"א, שבוע המסחר הסתכם במגמה מעורבת בעוד השקל זינק מול הדולר.

• ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) הוסיף לערכו 3.9% בשבוע שחלף (6.3% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 עלה 4.5% (4.1% מתחילת השנה) ונאסד"ק זינק 6.8% (5.3% מתחילת השנה), באירופה - מדד יורוסטוקס 50 עלה 2.2% בשבוע שעבר (4.6% מתחילת השנה). 
  בבורסה בת"א נרשמה מגמה מעורבת –  מדד ת"א 125 ירד 0.6% (17.6%+ מתחילת השנה).

• ארה"ב: למרות האופטימיות, הסכם הפסקת האש נראה שברירי מתמיד - איראן חזרה לחסום את המיצר וטראמפ מאיים כי אם לא תיסגר עסקה בקרוב, ארה"ב תחזור לתקוף. המתיחות בין הצדדים וחוסר היציבות הן של ההבנות והן של מחירי הנפט, צפויים להעיב עם פתיחת שבוע המסחר החדש.   

• ארה"ב: עונת הדוחות החלה ברגל ימין – תוצאות הבנקים הגדולים היו חזקות אך חב' נטפליקס אכזבה.  

• בישראל: הדולר מתחת ל-3 שקלים – הגורמים מאחוריי התחזקות השקל: צפי לסיום הלחימה מול אירן וחיזבאללה שתומך בכלכלה המקומית, היחלשות הדולר ברחבי העולם ועליות חזקות בשוק המניות האמריקאי, המחייבות את המוסדיים למכור דולרים כדי לצמצמם חשיפה מטחית.

• מה צפוי השבוע? בארה"ב – מבחינת מאקרו, בין היתר, מדד מנהלי הרכש (חמישי) ומדדי מישיגן (שישי). במסגרת עונת הדוחות, בשלישי יונייטד הלת' גרופ, GE, RTX, 3M, יונייטד איירליינס, ברביעי בואינג, GE ורונה, AT&T, פיליפ מוריס, טסלה, IBM, טקסס אינסטרומנטס, בחמישי לוקהיד מרטין, אמריקן אקספרס, אמריקן איירליינס, אינטל, בשישי – G&P. בישראל – לפנינו שבוע מסחר מקוצר לרגל יום הזיכרון ויום העצמאות. מאקרו: בשני- תחזית האינפלציה, בחמישי- מאזן הסחר

  ארה"ב
  שבוע ירוק בוהק בוול סטריט כשברקע צפי לסיום העימות מול איראן. שכל מדדי הדגל רושמים רצף של עליות יומיות ומדדי נאסד"ק מגדילים לעשות ומשלימים 13 ימים רצופים בירוק, שיא שלא נראה מאז 1992. השבוע ננעל בעליות חדות, שהובילו את המדדים לרמות שיא חדשות והשלימו את השבוע הטוב ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-16.5.25, זאת, על רקע הודעת איראן על פתיחת מיצר הורמוז למעבר כלי שיט וצניחת מחירי הנפט. הדבר הוביל לצניחה בתשואות האג"ח והתגברות הציפיות להורדת ריבית עד סוף השנה. התיאבון לנכסי סיכון גבר ובמקביל, "מדד הפחד" (מדד התנודתיות VIX) ירד לרמה של 17.4%, מתחת לממוצע ארוך הטווח שלו. גורם נוסף שהשפיע לחיוב השבוע, רצף של נתוני מקרו חיוביים, בהובלת מדד המחירים ליצרן (PPI) שהיה נמוך משמעותית מהצפוי. 
  ולמרות כל אלה, הסכם הפסקת האש נראה שברירי יותר, לאחר שאיראן חזרה בה ומשמרות המהפיכה ירו לעבר מיכלית הודית שניסתה לחצות את המיצר. בהמשך, איראן ניסתה לשדר מסר מרגיע, אך טראמפ הבהיר שהמצור יימשך במלוא העוצמה עד להשגת הסכם רחב, הכולל את סוגיית הגרעין. המתיחות בין הצדדים וחוסר היציבות הן של ההבנות והן של מחירי הנפט, צפויים להעיב עם פתיחת שבוע המסחר החדש.   
  בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם זינוק שבועי של 4.5%, מדדי הטכנולוגיה נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 בלטו השבוע עם זינוקים של 6.8% ו-6.2% בהתאמה, שהמחישו את התיאבון הגובר לנכסי סיכון (יחד עם ההתאוששות במחיר הביטקוין). מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס הסתפק בעלייה שבועית של 3.2%,  ואילו מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , נהנה מהתגברות הציפיות להורדת ריבית ורשם זינוק שבועי נאה של 5.6%.
  בשוק האג"ח בארה"ב, התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ירדה ביום שישי, בתגובה לצניחה של כ-10% במחירי הנפט ובמקביל להתגברות הציפיות להורדת ריבית בהמשך השנה. התשואה על אג"ח ל-10 שנים ירדה במהלך השבוע ב-7 נ"ב, מ-4.32% לרמה של 4.25% והתשואה על אג"ח לשנתיים, הרגישה יותר לשינויים בציפיות הריבית, ירדה בסיכום שבועי ב-9 נ"ב, מרמה של כ-3.80% ל-3.71%, שפל של חודש.  
  החוזים על הריבית הפדרלית, שמשקפים את ציפיות השוק לגבי הריבית בארה"ב, מעניקים כעת הסתברות של 61% לכך שהבנק הפדרלי יוריד את הריבית ב-0.25% פעם אחת עד סוף השנה. לפני המלחמה, צפו החוזים שתי הורדות ריבית של 0.25% עד סוף 2026, אולם חששות מהתגברות האינפלציה עקב הזינוק במחירי הנפט והגז כתוצאה מחסימת מיצר הורמוז, הביאו לכך שבשלב מסוים צפו החוזים העלאת ריבית אחת של 0.25% עד סוף השנה.
  הדולר נחלש. מדד DXY, שמראה את ביצועי המטבע האמריקאי מול סל של 6 מטבעות מובילים, סיים את השבוע בירידה של כ-0.6%, לרמה של 98.1 נק'. הדולר, שהתחזק בתחילת המלחמה, שב השבוע אל הטריטוריה השלילית מתחילת השנה, עם ירידה של 0.2%.

  נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
  מרבית נתוני המקרו שפורסמו במהלך השבוע היו חיוביים (למעט נתוני נדל"ן וייצור תעשייתי) ותמכו בשווקים.
  המחירים הסיטונאיים נמוכים משמעותית מהצפוי – בשורה חיובית בחזית האינפלציה – מדד המחירים ליצרן (PPI) עלה בחודש מארס ב-0.5% בלבד, הרבה פחות מצפי ל-1.1% וגם נתון פברואר עודכן כלפי מטה מ-0.7% ל-0.5%. קצב העלייה השנתי של המדד עלה מ-3.4% ל-4.0%, הרבה פחות מצפי שיעלה ל-4.6%. מדד הליבה של ה-PPI (בניכוי מזון ואנרגיה) עלה במארס ב-0.1%, הרבה פחות מצפי ל-0.4%  וקצב העלייה השנתי של מדד הליבה נותר 3.8%, בניגוד לצפי שיעלה ל-4.1%. הנתון מעודד במיוחד, בהתחשב בכך שהוא מחושב מתוך דו"ח הוצאות הצרכנים בפועל וחלק מסעיפיו עובר למדד האינפלציה המועדף על הפד, PCE, שיתפרסם בסוף החודש.
  גם מחירי היבוא נמוכים משמעותית מהצפוי, עוד גורם מעודד בחזית האינפלציה – מדד מחירי היבוא עלה במארס ב-0.8%, הרבה פחות מצפי ל-2.3%. קצב העלייה השנתי של מחירי היבוא עלה מ-1.0% ל-2.1%, הרבה פחות מצפי ל-4.4%. מדד מחירי היצוא עלה במארס ב-1.6%, קצת מעל צפי ל-1.5% וקצב העלייה השנתי של מחירי היצוא עלה מ-3.8% ל-5.6% (צפי 4.8%).  
  זינוק מפתיע בפעילות היצרנית באיזור ניו יורק – מדד Empire State (סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור במדינת ניו יורק) זינק באפריל מ-0.2- נק' ל-11.0 נק', שיא מאז נובמבר, מעבר מהתכווצות להתרחבות הפעילות והרבה מעל צפי ל-0.0 נק'.   
  מספר המובטלים החדשים בארה"ב הסתכם בשבוע שהסתיים ב-11 באפריל ב-207 אלף, פחות מצפי ל-213 אלף ול-218 אלף בשבוע הקודם. מאידך, מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, עלה בשבוע שהסתיים ב-4 באפריל מ-1.79 מיליון, לרמה של 1.818 מיליון, קצת יותר מצפי ל-1.81 מיליון.
  מדד אופטימיות העסקים הקטנים ירד במארס מ-98.8 ל-95.8 נק', פחות מצפי ל-97.9 נק'.
  נמשכת החולשה בנתוני הנדל"ן – מכירות הבתים הקיימים ירדו במארס ב-3.6% (צפי 0.7%-), לקצב שנתי של 3.98 מיליון בתים (פחות מצפי 4.05 מיליון בתים). מדד בטחון הנדל"ן ירד באפריל מ- 38 ל-34 נק, שפל של 7 חודשים ופחות מצפי ל-37 נק'. הנתון מראה שרק 34% מהפעילים בענף אופטימיים בנוגע להתרחבות הפעילות.
  ירידה בייצור התעשייתי ובשיעור הניצול של גורמי הייצור – הייצור התעשייתי ירד במארס ב-0.5%, בניגוד לצפי שיעלה ב-0.1% (עם זאת, נתון פברואר עודכן כלפי מעלה מ-0.2% ל-0.7%). שיעור הניצול של גורמי הייצור ירד במארס מ-76.1% ל-75.7%, בניגוד לצפי שיעלה ל-76.3%. 

  מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:
  עונת הדו"חות החדשה מעלה הילוך – הבנקים הגדולים פרסמו את תוצאותיהם בשבוע החולף ורובם דיווחו על הכנסות שיא רבעוניות ממסחר במניות. ככלל, ראינו עוד רבעון חזק של הבנקים והשוק הגיב לדו"חות באופן חיובי, אך העליות היו מוגבלות על רקע המכפילים הגבוהים. עונת הדו"חות צפויה להיות חזקה, עם צמיחת רווחים של יותר מ-12%. הדבר עשוי לתמוך בשווקים, אולם מנגד, דו"חות מאכזבים עלולים להכביד על שוק המניות.
  בשבוע החולף קיבלנו גם את תוצאותיה של נטפליקס – ענקית הסטרימינג הציגה צמיחה נאה הן בהכנסות והן ברווח (שבחלקו הגיע מאירוע חד פעמי), אך הציגה תחזית מאכזבת לרבעון הקרוב ונמנעה מלשדרג את התחזית השנתית. המייסד, ריד הסטינגס עוזב את החברה והמשקיעים הורידו את המניה ביום שישי בקרוב ל-10%.
  בשבוע הקרוב נקבל מספר פרסומים מעניינים: ביום שני אחרי המסחר – אלסקה איירליינס. ביום שלישי לפני המסחר - יונייטדהלת' גרופ, GE איירוספייס, RTX, 3M, האליברטון. אחרי המסחר – יונייטד איירליינס. ביום רביעי לפני המסחר – בואינג, GE ורונה, AT&T, פיליפ מוריס. אחרי המסחר – טסלה, IBM, טקסס אינסטרומנטס. ביום חמישי לפני המסחר – נוקיה, פריפורט מק'מורן, לוקהיד מרטין, אמריקן אקספרס, אמריקן איירליינס. אחרי המסחר – אינטל, בייקר יוז. ביום שישי – פרוקטר & גמבל. 
  מה הסיכון? בשבוע החולף ראינו פרץ אופטימיות שנבע מהסכם הפסקת האש, עם דגש על מניות הטכנולוגיה, בהמתנה לעוד רבעון חזק. במצב זה יש לבחון את הגורמים שעלולים לבלום את האופטימיות בשווקים – נראה שהמשקיעים מתחילים לתמחר את סיום המלחמה, אולם הפסקת האש שברירית, האיראנים אינם מקבלים את המצור שהטיל הנשיא טראמפ על המיצר ואת דרישתו לנסיגתם מפרויקט הגרעין. עלייה במתיחות עלולה להיות מלווה בירידות בשווקים האופטימיים וכמוה תרחיש של דו"חות מאכזבים ו/או שובם של החששות סביב השלכותיה של מהפיכת ה-AI. 
  בכירי הפד נכנסים ל"דממת אלחוט" לקראת ישיבת הריבית בשבוע הבא – כנהוג, עשרת הימים שלפני ישיבת ה-FOMC מוגדרים כ-External Communications Blackout Calendar, כלומר, תקופה שבה בכירי הפד נמנעים מהתבטאויות בתקשורת, ע"מ שלא ליצור ציפיות בשוק שעלולות לסנדל אותם בבואם לקבל את החלטותיהם. התקופה מסתיימת במסיבת העיתונאים שיקיים יו"ר הפד, ג'רום פאוול, ביום רביעי הבא, 29 באפריל, מיד בתום הישיבה שתתקיים ב-28-29 באפריל ופרסום הודעת הריבית. 
  בגזרת המקרו – שבוע דליל יחסית. נציין את המכירות הקמעונאיות שיפורסמו ביום שלישי, מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים שיפורסמו ביום חמישי ואת מדדי מישיגן שיפורסמו ביום שישי. 

  יומן הנתונים הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
  ביום שלישי – 21.04.2026 – המכירות הקמעונאיות, מלאים עסקיים. 
  ביום חמישי – 23.04.2026 – תביעות דמי אבטלה (חדשות ומתמשכות), מדדי מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ובשירותים. 
  ביום שישי – 24.04.2026 – מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ותחזיות האינפלציה של הצרכנים. 

  
  ישראל
  הבורסה המקומית סיכמה את שבוע המסחר האחרון במגמה מעורבת. מדדי הדגל סיימו בירידה של עד 0.8%. ברקע, הפסקת האש בגזרה האיראנית והתקדמות המגעים למו"מ בין ישראל ולבנון. בסיכום שבועי מדד ת"א 35 נסוג 0.8%, מדד ת"א 125 בכ-0.8% (17.6%+ מתחילת השנה) ומנגד, מדד ת"א 90 התקדם ב- 0.1%. ברמה הסקטוריאלית בלט לטובה מדד הבניה שזינק 2.9%, ומנגד, מדד הביטחוניות בלט לשלילה שנפל 5.7%. 
  השקל נסק וחצה את רף השלושה שקלים כלפי מטה, לראשונה מאז 1995. 
  עם זאת, הפערים הגדולים בין ארה"ב ואיראן עדיין מאיימים על הפסקת האש השברירית. 
  ביום שישי נרשמו עליות שערים של 1.1% במדדי הדגל, בעקבות הפסקת האש בלבנון ולאחר שנגיד בנק ישראל אותת לבלומברג כי יתכנו הורדות ריבית בתחילת השנה הבאה אם המלחמה תסתיים סופית. מחזור המסחר במניות הסתכם בסך של כ-3.3 מיליארד ₪, וכ-4.8 מיליארד ₪ בשוק האג"ח. 
  בשוק החוב – באג"ח הממשלתיות, נרשמו ביקושים לאורך כל העקום השקלי והתשואות ירדו. בצמודות, נרשמו היצעים בסדרות הארוכות. התשואה של האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) נסגרה בסוף השבוע על 3.96%. בשוק הקונצרני נרשמה מגמה חיובית. 
  בשוק המט"ח המקומי - השקל התחזק השבוע מול הדולר ומול היורו (הרחבה בהמשך). 
  מה השבוע? לפנינו שבוע מסחר מקוצר לרגל יום הזיכרון ויום העצמאות, ומחר, המסחר צפוי להיפתח כשברקע ההודעות הניציות מצד איראן אודות סגירת הורמוז.

  כלכלה תחת הפסקת אש
  בדרך לוודאות? מבצע "שאגת הארי", שארך 40 יום, נמצא בהפוגה בת שבועיים שצפויה להסתיים ביום שלישי וכרגע עדיין קיימת אי וודאות רבה לגבי חידוש הלחימה מול אירן (ככל הנראה בסבירות נמוכה) כשבמקביל מתגבש משא ומתן בין ישראל ללבנון להפסקת אש קבועה לאחר הפסקת האש הזמנית בין חיזבאללה לישראל שהחלה בחמישי בחצות, מה שהזין את האופטימיות בקרב המשקיעים בבורסה המקומית במהלך השבוע.
  הנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסר אופטימי לשווקים בראיון לבלומברג: הפסקת האש תחזיר את המשק למסלול, והורדות ריבית שוב על הפרק. בראיון לבלומברג אמר ירון כי אם ההבנות מול איראן ולבנון יישמרו, בנק ישראל עשוי לשפר את תחזית הצמיחה ל-2026 אחרי שזו ירדה ל-3.8% מ-5.2% על בסיס הנחה שהלחימה תימשך עד סוף אפריל. לפי ירון, הפגיעה בצמיחה השנה נבעה ישירות מהשבתה חלקית של המשק, היעדרות עובדים, פגיעה בצריכה ובשירותים, וגם מהשלכות גיוסי המילואים והפעילות בצפון. לגבי 2027 הנגיד דיבר על צמיחה של כ-5.5%, אינפלציה באזור ה-2% ואפשרות לעד שתי הורדות ריבית עד תחילת השנה הבאה.
  האינפלציה הפתיעה כלפי מטה - מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% במרץ בהשוואה לפברואר, ובקצב שנתי של 1.9%. נתונים אלו נמוכים מהתחזיות שניבאו עלייה חודשית של 0.5% ושנתית 2% בדומה לחודש הקודם. עם זאת, רוב ההשפעות של המלחמה כולל עליית מחירי האנרגיה יורגשו במדדים הבאים. 
  לפי הלמ"ס, עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות טריים שעלו ב-5.2%, הלבשה שעלה ב-3.0%, דיור שעלה ב-0.5% ותחבורה ותקשורת שעלה ב-0.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ריהוט וציוד לבית ושונות שירדו ב-0.3%, כל אחד. בשכר הדירה, שהינו אחד המאיצים הגדולים של המדד, נרשמה עלייה של 2.2% עבור השוכרים שחידשו חוזה, ו-5.9% עבור השוכרים החדשים. התחזיות לטווח רחוק כאמור, הן לעלייה בסביבת האינפלציה בעקבות המלחמה. בבנק ישראל העריכו כי האינפלציה תעלה בחצי נקודת אחוז בשנה הקרובה עקב המלחמה, ובעקבות כך הציפיות להורדת ריבית קרובה נדחו להמשך השנה.
  הצמיחה ברבעון הרביעי של 2026 לפי הנתון הסופי עמדה על 3.3% לעומת 4.2% האומדן הקודם. 
  מחירי הדירות ממשיכים לרדת- במחירי הדירות, שאינן חלק ממדד המחירים לצרכן, מגמת הירידה במחירים נמשכת. בינואר – פברואר 2026 ירדו מחירי הדירות בשיעור מתון של 0.1% לעומת המחירים בדצמבר 2025-ינואר 2026.
  לאחר שתי עליות רצופות, הירידה הנוכחית היא המשך מגמת הירידה במחירים לאחר שבדצמבר 2025־ינואר 2026 הן ירדו בשיעור חד יותר של 0.9%. כאמור, בסך הכל בשנה האחרונה נרשמה ירידה של 1.7% במחירי הדירות.
  הגירעון התכווץ –הגירעון המצטבר של הממשלה ב-12 החודשים האחרונים עמד על 4.2% תוצר והתכווץ ב-0.5% ביחס לחודש הקודם. ההכנסות מתחילת השנה הגיעו ל-147 מיליארד ₪, גידול מצטבר של 10% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (8.7 מיליארד ש"ח התקבלו ככל הנראה מתשלומי מיסים של עסקת וויז-גוגל). מנגד, נדחו גביית הכנסות של 2 מיליארד ש"ח בשל המלחמה. הגבייה בחודש מרץ עדיין לא משקפת את ההתמתנות בפעילות בזמן המלחמה, מה שצפוי להשפיע על ההכנסות בחודש אפריל. 
  מדוע השקל טס לקידומת 2 ₪ לדולר? הדולר שבר ביום רביעי האחרון מחסום של 30 שנה, כשלראשונה מאז 1995 נסחר מתחת ל-3 שקלים. התחזקות השקל נבעה 
  -מהרגיעה הגיאופוליטית כשברקע הפסקת האש והמשך השיחות בין ארה״ב לאיראן לסיום המלחמה כמו גם המגעים שהחלו בין ישראל לממ' לבנון. שיפור באוירה הגיאופוליטית עשוי להוביל לשיפור דרוג האשראי של ישראל והגברת השקעות הון זרות (שיוסיפו למגמת ההתחזקות השקל). 
  -במישור הכלכלי, הגידול המשמעותי ביצוא הביטחוני מזרים מט"ח רב לישראל. מעבר לייצוא הביטחוני, יצוא ההייטק מהווה מרכיב משמעותי ביצוא של ישראל. 
  -במקביל, כאשר שוק המניות האמריקאי עולה, אותו חלק בתיקי המניות של המוסדיים עולה (במניות הנקובות בדולר), וכדי לאזן אותו הם נדרשים למכור דולרים. 
  -לכך יש להוסיף את היחלשות הדולר בעולם מאז עלייתו של טראמפ, כשמדינות מפחיתות אחזקה בנכסים דולריים ומסיטות לאחזקה בין היתר בזהב. 
  -הציפיות להורדת ריבית הפד הוסיפו להיחלשות המטבע, כאשר האטרקטיביות באחזקה של האג"ח של ממשלת ארה"ב ונכסים דולריים ירדה.
  התחזקות השקל ב–2025 יצרה לבנק ישראל הפסד של 2.5% במונחים שקליים על תיק יתרות החוץ שלו. אחד היעדים של הבנק בטווח הארוך הוא להשיג תשואה שקלית חיובית, כדי לכסות על עלויות האחזקה של היתרות הגבוהות. בנק ישראל מחזיק באחד מתיקי יתרות המט"ח הגדולים ביותר ביחס לתמ"ג בעולם המפותח. אחזקה זו מסייעת להעביר מסר של יציבות ונזילות לכלכלת ישראל, בוודאי בעת מלחמה וגירעונות גבוהים. 

  
  להתחזקות השקל שתי השפעות מנוגדות: 
  השפעה חיובית: 
  •    התחזקות השקל הינה גורם ממתן אינפלציה. שקל חזק/יקר=דולר/יורו חלש/זול. התחזקות המטבע המקומי מתורגמת לירידת מחירים (לעיתים באופן חלקי/הדרגתי כאשר החברות לא מגלגלות את מלוא ההוזלה לצרכנים) של מוצרים ושירותים אשר הופכים לזולים יותר וברי השגה. בכך כוח הקניה של הצרכן משתפר. 
  •    בהמשך לנקודה הראשונה, שקל חזק ממתן אינפלציה ועשוי להוביל להפחתת ריבית. 
  השפעה שלילית: 
  •    שקל חזק פוגע ביצואנים שמרבית הוצאותיהם בשקלים  בעוד שההכנסות במט"ח נשחקות. 
  •    השקעות דולריות נפגעות מהתחזקות השקל. ב-2025 השקל התחזק בכ-10% מול הדולר ושחק את מרבית העליות בשוק המניות האמריקאי. 
  האם בנק ישראל יתערב בשוק המט"ח? יתרות המט"ח הגבוהות אמורות גם לאפשר לבנק ישראל לפעול בשוק המט"ח כדי להשפיע על שערי המטבע כשבבנק סבורים שיש לעשות זאת. האפשרות לרגיעה גיאופוליטית אזורית כתוצאה מהסכם לטוו"א מול איראן, הסכם מול לבנון והרחבת הסכמי אברהם עם מדינות נוספות, עשויים ללחוץ את הדולר משמעותית מתחת ל-3 ₪ לדולר, מה שיאלץ את בנק ישראל לשקול להתערב במסחר. 
  עדכון המדדים החודשי - עדכון המדדים שייערך בחודש הבא הוליד מאבק מצד חברות גדולות שנאבקו על מקומן במדדים המרכזיים של הבורסה בתל אביב. המהלך הבולט ביותר היה זה של דמרי, שביצעה הנפקת בזק בהנחה משמעותית, במטרה להישאר במדד הדגל. 
  הבורסה צפויה לפרסם את עדכון הרכב המדדים בסוף השבוע הקרוב, של ה־24.4.  
  עדכון המדדים הקרוב צפוי להוביל למחזור שיא שישבור את השיא הנוכחי במחזור המסחר היומי במניות העומד על 16.4 מיליארד ₪ (נקבע ב־26 במאי 2010, לאחר שחברת המדדים MSCI שינתה את סיווג המשק הישראלי משוק מתפתח לשוק מפותח). 
  נתוני מקרו נוספים שפורסמו השבוע: 
  ירידה חדה בתיירות במרץ- התיירות היוצאת רשמה במרץ ירידה חדה של 76% בעקבות סגירת השמיים ברקע מבצע "שאגת הארי". מספר הישראלים אשר יצאו לחו"ל ירד ל- 195 אלף לעומת 825 א' בפברואר ו-991 א' בחודש המקביל. גם בתיירות הנכנסת נרשמה חדה. חזרתן האיטית של חברות התעופה הזרות במקביל לביקוש הגובר של ישראלים לטיסות לחו"ל צפויה להיות גורם אינפלציוני פחות עד לחודשי הסתיו. 
  נתוני מקרו חשובים בישראל הצפויים השבוע: 
  יום שני- תחזית האינפלציה של המקורות השונים
  יום חמישי- מאזן הסחר

  אירופה 
  ההתפתחויות במצר הורמוז צבעו בירוק גם את הבורסות המובילות באירופה, שסגרו שבוע רביעי חיובי ברציפות. מדד דאקס הגרמני הוביל את העליות מבין שלוש הבורסות המרכזיות ביבשת, כשסיים בנעילה של 2.3% בבורסת פרנקפורט. מדד קאק הצרפתי הוסיף לערכו 2% ומדד פוטסי הבריטי סיים עם עלייה של 0.7% בבורסת לונדון. 
  בסיכום שבועי, מדד המניות הכללי יורוסטוקס 50  עלה ב-2.2%, מדד קאק הצרפתי עלה ב-2%, מדד הפוטסי בלונדון עלה ב-0.6% ומדד דאקס בגרמניה עלה ב-3.8%. 

  ארה"ב מאריכה הפטור מסנקציות נפט רוסי בצל מחסור אנרגיה עולמי - בשינוי מדיניות פתאומי, ממשל טראמפ הנפיק ביום שישי פטור חדש מסנקציות לחודש, המאפשר למדינות לרכוש נפט ומוצרי נפט רוסיים שכבר נמצאים בדרך בים. המהלך נועד להקל על מחירי האנרגיה העולמיים כאשר ההשלכות מהמלחמה האמריקאית-ישראלית נגד איראן ממשיכות לשבש את השווקים. ההרשאה חדשה של משרד האוצר, שנכנסה לתוקף באופן מיידי, מתירה רכישת משלוחי אנרגיה רוסיים שהועמסו על כלי שיט נכון ליום שישי, 17 באפריל, כאשר ההרשאה תקפה עד 16 במאי.
  ההחלטה מסמנת היפוך מגמה דרמטי מלפני כמה ימים בלבד, כאשר שר האוצר סקוט בסנט אמר במפורש לכתבים שוושינגטון לא תחדש פטורים קודמים עבור נפט רוסי או איראני, וציין כי האספקה שהייתה במקור "בדרך" כבר אזלה.
  הפטור המחודש מחליף פטור קודם בן 30 יום שפג ב-11 באפריל. בעוד שהוא מספק חבל הצלה זמני ליבואנים צמאי אנרגיה, האמצעי אינו כולל במפורש עסקאות הכוללות את איראן, קובה וצפון קוריאה.

  נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
  בגוש היורו - האינפלציה בגוש היורו האיצה ל-2.6% בחודש שעבר, מרמה של 1.9% בפברואר, בהובלת מגזר השירותים והזינוק במחירי האנרגיה והמזון . ברחבי האיחוד האירופי נרשמה עלייה מ-2.1% בפברואר ל-2.8% במרץ.
  בבריטניה –צמיחה של 0.5% בתוצר המקומי הגולמי בפברואר — הרבה מעל תחזיות הכלכלנים שציפו ל 0.1% בלבד. מגזרי השירותים והייצור עלו גם הם ב 0.5%, והבנייה צמחה ב 1%. זאת לאחר חודש ינואר חלש יחסית שבו נרשמה צמיחה מזערית של 0.1%. עם זאת, אנליסטים טוענים כי סביבת הפעילות האמיתית כיום חלשה יותר וכי שוק העבודה מוסיף להידרדר — שיעור האבטלה כבר מעל 5%.
  קרן המטבע הבינלאומית הזהירה שהמשק הבריטי צפוי להיפגע יותר מכל מדינה גדולה מהמלחמה באיראן, והורידה את תחזית הצמיחה לשנת 2026 ל 0.8% בלבד, לעומת 1.3% שחזתה בינואר. 
  בגרמניה – הייצור התעשייתי ירד בפברואר על רקע לחצי מחירי האנרגיה - הייצור התעשייתי בגרמניה ירד ב-0.3% בפברואר בהשוואה לחודש הקודם. הירידה הגיעה לאחר קריאה מתוקנת כלפי מעלה לינואר. תעשיית הבנייה הובילה את הירידה, לצד ירידות בתפוקת מוצרים אלקטרוניים ואופטיים ובמגזר התרופות. זעזוע מחירי האנרגיה מהסכסוך במזרח התיכון צפוי לפגוע בתפוקה עוד יותר בהמשך. 
  בצרפת – האינפלציה השנתית עמדה על 1.7% (כצפוי) . זהו נתון חיובי עבור הבנק המרכזי האירופאי ECB שכן הנתון נמצא מתחת ליעד ה-2% המסורתי. ברמה החודשית האינפלציה עלתה ב1% (צפי 0.9%). 
  בפולין - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של פולין אישרה ביום חמישי כי התוצר המקומי הברוטו של המדינה צמח ב-3.6% ב-2025, בהקבלה להערכות קודמות. בנוסף תוקן נתון צמיחת התמ"ג ברבעון הרביעי של 2025 ל-4.1%, עלייה מ-4.0% שפורסם קודם לכן.

  מה צפוי השבוע? 
  ביום שני – גרמניה – מדד המחירים ליצרן PPI. 
  ביום שלישי – בריטניה – שיעור האבטלה . ספרד – המאזן המסחרי. גוש היורו וגרמניה – מדד הסנטימנט הכללי של ZEW. 
  ביום רביעי – בריטניה – מדד המחירים לצרכן CPI, מדד המחירים ליצרן PPI, מדדי מנהלי הרכש. 
  ביום חמישי – צרפת – סקר מצב העסקים, מדדי מנהלי הרכש. גרמניה - מדדי מנהלי הרכש. גוש היורו - מדדי מנהלי הרכש. 
  ביום שישי – בריטניה – מכירות קמעונאיות . צרפת – מדד אמון הצרכנים. ספרד – מדד המחירים ליצרן PPI, מדד אמון הצרכנים . גרמניה – ציפיות העסקים. 

  שווקים נוספים
  שבוע המסחר באסיה הסתיים בעליות שערים, ברקע דבריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי המלחמה באיראן "אמורה להסתיים די בקרוב". בסיכום שבועי, מדד המניות של סין  300CSI עלה ב-2%, ניפטי 50 בהודו עלה ב-1.3%, הניקיי קפץ ב-2.7%, מדד קוספי בדרום קוריאה עלה ב-5.7%, האנג סאנג עלה ב-1%, ומנגד, מדד 200ASK באוסטרליה ירד ב0.2%. 
  שווי שוק המניות בטייוואן עקף ביום חמישי את זה של בריטניה - בזכות הביקוש למניות הטכנולוגיה הטייוואניות מצד חברות בינה מלאכותית. שווי השוק של בורסת טייוואן עלה ל-4.14 טריליון דולר והפך אותה לשוק המניות השביעי בגודלו בעולם, לפי נתוני בלומברג. שוויו של שוק המניות הבריטי נאמד ב-4.09 טריליון דולר. מדד טאייקס (TAIEX) עלה ביום חמישי ב-1.1% עם סיום המסחר בטאיפיי והביא את הבורסה הטייוואנית ליום שמיני של עליות - הרצף הממושך ביותר מזה כשנה.
  שוק הסמארטפונים בסין - נחלש ברבעון הראשון, אך אפל בלטה בצד החיובי עם זינוק של 20% במשלוחים - שיעור הצמיחה הגבוה ביותר מבין היצרניות הגדולות. בסך הכול, משלוחי הסמארטפונים בסין - השוק הגדול בעולם - ירדו ב-4% בין ינואר למרץ, על רקע שיבושי שרשרת אספקה ועלייה חדה במחירי שבבי הזיכרון שהגדילה את עלויות הייצור. בה בעת, שתי היצרניות הגדולות במדינה הצליחו לצמוח בניגוד למגמה: אפל כאמור וגם וואווי שרשמה עלייה של 2% במכירות. וואוי הגיעה לנתח שוק של 20% בסין ושמרה על המקום הראשון במדינה, אפל שבמקום השני צמצמה את הפער, לנתח שוק של 19%. 
  אוסטרליה מתחמשת - היבשת  חתמה על חוזה לרכישת ספינות מלחמה מיפן  - אוסטרליה סיכמה על רכישת 3 מתוך 11 ספינות מלחמה מתקדמות מיפן, שהופכת ליצואנית צבאית גלובלית. החוזה, המוערך בין 15 מיליארד דולר אוסטרלי ($10.8 מיליארד) ל-20 מיליארד דולר אוסטרלי, מתמקד באספקת אוניות מלחמה מסוג פריגטות חמקניות משודרגות. שלושת הכלים הראשונים אמורים להיבנות ביפן, כאשר האספקה הראשונית צפויה עד 2029. חברת Mitsubishi Heavy Industries הוכתרה כקבלן הראשי לפרויקט כאשר עבור יפן, העסקה מייצגת אבן דרך משמעותית.

  נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
  ביפן- זינוק חד בהזמנות מכונות - הזמנות ליבה של מכונות (פברואר) זינקו ב 13.6% בחישוב חודשי. הנתון היכה את התחזיות המוקדמות שצפו ירידה של כ-1.1%. הזינוק הובל על ידי פרויקטים רחבי היקף בתחום האנרגיה הגרעינית (טורבינות) והזמנות מהמגזר היצרני שזינקו ב-30.7%. ייצור תעשייתי-  ירד ב 2.0% בחישוב חודשי.  הנתון הסופי היה מעט טוב יותר מאומדן שצפה ירידה של 2.1%. הירידה נבעה בעיקר מחולשה בייצור כלי רכב (ירידה של 3.6%) ורכיבים אלקטרוניים.
  בסין- קצב צמיחת הייצוא של סין איבד מומנטום במרץ, כאשר יצרנים התמודדו עם עלויות מטפסות של סחורות ואנרגיה, הקשורות לשיבושים באספקה מהמזרח התיכון, בעוד שהייבוא רשם את ההתרחבות המהירה ביותר מזה יותר מארבע שנים. הייצוא גדל בחודש שעבר בקצב האיטי ביותר זה שישה חודשים - 2.5% בקצב שנתי. הנתון נמוך מתחזית סקר של רויטרס שעמדה על 8.6%, והאט בחדות לעומת העלייה המשולבת של 21.8% שנרשמה בחודשיים הראשונים של השנה. הייבוא קפץ בקצב שנתי של 27.8%, אחרי 19.8% בחודש הקודם ומעל התחזיות ל-11.1%. כלכלת סין צמחה ברבעון ה-1 של השנה בעקבות עלייה בהיקפי היצוא שסייעו לאזן את הביקושים הנמוכים בשוק המקומי וחרף משבר האנרגיה שגרמה המלחמה באיראן. התמ"ג הסיני גדל ב-5% בין ינואר למרץ, לעומת 4.5% ברבעון האחרון של 2025 (צפי 4.8%). מגזר הייצור בסין הראה עלייה של 5.7% בפעילות במרץ, לעומת אותו חודש בשנה שעברה. אף שמדובר בצמיחה גבוהה מהתחזיות, זהו קצב איטי יותר לעומת שני החודשים הראשונים של 2026.
  בדרום קוריאה- שיעור האבטלה (מרץ)- ירידה ל 2.7% (לעומת 2.9% בפברואר), רמה הנחשבת לנמוכה ביותר מזה חמישה חודשים. משבר התעסוקה בקרב צעירים- דוח רבעוני שפורסם ב-19 באפריל חשף כי מספר המובטלים הכולל חזר לחצות את רף המיליון (כ-1.029 מיליון איש). שיעור האבטלה בקרב בני 15-29 זינק ל 7.4% ברבעון הראשון, הרמה הגבוהה ביותר מזה חמש שנים.
  בהודו – המלחמה הרסה את התקוות להתאוששות בסקטור היצוא ההודי, בשנה שכבר מתאפיינת בלחץ מצד מכסי ארה"ב. יצוא הסחורות הסתכם במרץ ב־38.9 מיליארד דולר לעומת 42.1 מיליארד דולר בשנה הקודמת. 
  בשנת הכספים שהסתיימה במרץ 2026 עלה יצוא הסחורות בפחות מ־1%, והגיע ל־441.78 מיליארד דולר, בעקבות מכסי יבוא של 50% שהטילה ארה"ב מאוגוסט אשתקד ועד תחילת השנה. המכסים הופחתו בפברואר ל־18%. לדברי מנכ"ל ארגון יצואני הודו, יעד היצוא השאפתני של 2 טריליון דולר עד 2030 צפוי להידחות בכשנתיים.
  באוסטרליה - נתוני תעסוקה שפורסמו הצביעו על עלייה של 1.4% במספר העובדים במרץ לעומת השנה שעברה, בעוד שיעור האבטלה נותר יציב על 4.3%. סנטימנט הצרכנים באוסטרליה צנח בחדות באפריל, ורשם את הירידה החודשית הגדולה ביותר שלו מאז מגפת COVID-19, כאשר עלויות דלק מזנקות ושערי ריבית עולים הכבידו מאוד על משקי הבית, כך עולה מסקר של Westpac שפורסם ביום שלישי. מפתח סנטימנט הצרכנים Westpac-Melbourne Institute ירד ב-12.5% ל-80.1 באפריל מ-91.6 במרץ, מה שמסמן חזרה לרמות פסימיות עמוקות ומדגיש לחצי יוקר המחיה מחודשים ברחבי הכלכלה. הירידה נבעה מעלייה חדה במחירי הדלק ומציפיות להידוק מוניטרי נוסף. 

  מה צפוי השבוע? 
  ביום שני – סין- ריבית פריים על הלוואות של בנק סין. יפן – מדד הפעילות במגזר השירותים. 
  ביום שלישי – יפן – המאזן המסחרי, נתוני ייבוא/ייצוא. טאייואן – ייצוא שנתי. 
  ביום רביעי  – דרום קוריאה – מדד המחירים ליצרן PPI. 
  ביום חמישי  – דרום קוריאה – תמ"ג, מדד אמון הצרכנים . אוסטרליה – שיעור האבטלה,  מדדי מנהלי הרכש. יפן – מדדי מנהלי הרכש. הודו – מדדי מנהלי הרכש . טאייוואן – שיעור האבטלה , ייצור תעשייתי. הונג קונג – מדד המחירים לצרכן CPI, שיער האבטלה. 
  ביום שישי – יפן – מדד המחירים לצרכן CPI. 

  מטבעות וסחורות
  מדד הדולר DXY – המדד, העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט, איבד שיעור של 0.6% ל- 98.1 נק'. מאז פברואר, משקיעים רבים בשוק המט"ח נהרו לדולר שנתפס כ"נכס מקלט". היפוך המגמה שלו הוא אחד הסימנים הניכרים לשינוי הכיוון של השווקים כעת.
  בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק בחדות. מול הדולר, רשם תיסוף של כ-2% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 2.996 ₪ ל-$. מול היורו השקל התחזק בשיעור מתון יותר של 1.2% ושערו היציג נקבע על 3.529 ₪ ליורו. לאחר קביעת היציגים, השקל המשיך להתחזק ונסחר סביב 2.963 ₪ ל-$ בעקבות 
  בגרף: דולר/שקל בירוק ויורו/שקל בכחול מתחילת 2025. 
   
  מדד הסחורות (CRY)- המדד עוקב אחר סל מגוון של חוזים עתידיים על סחורות, המייצגים את המגמות הכלליות בשוק חומרי הגלם העולמי. המדד כולל אנרגיה, מתכות, מוצרים חקלאיים וסחורות רכות, ומשמש כאינדיקטור למגמות אינפלציוניות. המדד ירד השבוע ב-1.8% ל-362.8 נק' בעיקר בשל הירידה החדה במחיר הנפט, למרות שמתחילת השנה המדד זינק ב-21.4% ברקע הזינוק במחירי האנרגיה. 
   
  רכבת הרים בשוק האנרגיה – מחיר הנפט האמריקאי צנח השבוע בכ-13.2% ל-83.9 $ לחבית, רמת הסגירה הנמוכה ביותר מאז ה-10 במרץ, והשלים בכך נפילה של כ-25% בתוך שבועיים. ברקע הודעת שר החוץ של איראן כי בשל הפסקת האש בלבנון, מצר הורמוז נפתח למעבר כלי שיט. עם זאת, הרטוריקה בין טהרן לוושינגטון מאיימת על גורלה של הפסקת האש השברירית, שאמורה לפוג בשלישי ואתמול (שבת), בעוד המגעים בתיווך פקיסטן נמשכים, איראן הודיעה כי מצר הורמוז ישאר סגור בשל המצור הימי שהטיל טראמפ על איראן. הסתירה בין ההצהרות לבין הפעולות בשטח הובילה לטלטלה בקרב חברות הספנות ולעלייה באי-הוודאות בשוק האנרגיה העולמי. 
  מחיר הזהב עלה– מחיר הזהב  זינק לשיא של חודש, לאחר הודעת איראן על פתיחתו מחדש של מצר הורמוז, שהקטינה את חששות המשקיעים מלחצים אינפלציוניים וריביות גבוהות. 
  מחיר הזהב נסגר ביום שישי במחיר של 4,830.3 $ לאונקיה, עלייה שבועית של 1.7%. 
  שוק הקריפטו מראה סימני התאוששות- שוק הקריפטו נסחר בעליות והביטקוין טיפס לרמתו הגבוהה ביותר זה למעלה מחודשיים, לאחר שתקוות לסיום המלחמה במזרח התיכון הגבירו את תיאבון המשקיעים לנכסים הנחשבים ברמת סיכון גבוהה יחסית, כמו מטבעות דיגיטליים. המטבע הדיגיטלי הפופולרי ביותר בעולם, נסחר ברמה של 77,445 דולר, עלייה של 4.5% ביממה. הביטקוין עדיין נמוך בכמעט 40% משיא של כ-126 אלף דולר שקבע באוק' 25.