מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

• וול סטריט חזרה השבוע לעלות ומדד נאסד"ק ננעל ביום שישי ברמת שיא היסטורית. התמיכה התקבלה מנתוני מקרו חיוביים ומפתיחת עונת הדוחות. עם זאת, השבוע ננעל באקורד צורם כשברקע חשש מהסלמה במלחמת הסחר, אחרי שהנשיא טראמפ הקשיח את עמדתו בדיונים מול האיחוד האירופי.
• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה ב- 0.6% בשבוע שחלף (11.3%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 עלה 0.6% (7.1%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק קפץ 1.5% לשיא חדש (20,895 נק'). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 השיל 0.5% (9.5%+ מתחילת השנה). בבורסה בת"א - מדד ת"א 125 ירד בשבוע שחלף 1.2% (27.2%+ מתחילת השנה), ת"א בנקים השיל 2.4% ות"א נדל"ן איבד כ-1.2%.
• ארה"ב: ה-1 באוגוסט מתקרב ויש חשש מהסלמה במלחמת הסחר - הנשיא טראמפ הקשיח את עמדתו בדיונים מול האיחוד האירופי ואמר כי הוא מעוניין להטיל מכס של 20%-15% על כל היבוא מהאיחוד. בנוסף, הוא דחה את הצעת האיחוד להפחית את המכס על יבוא כלי רכב מ-25%. אם לא יושג הסכם עד 1 באוגוסט, יוטל מכס של 30% על היבוא לארה"ב מאירופה וממדינות נוספות.
• בישראל ובארה"ב: קצב האינפלציה גבוה מהצפוי – בישראל, האינפלציה השנתית טיפסה מ-3.1% ל-3.3% (צפי: 3.1%) ובארה"ב עלו המחירים (CPI) בשנה האחרונה ב- 2.7% (נתון קודם: 2.4%, צפי: 2.6%).

מה צפוי השבוע? בארה"ב – עונת הדו"חות מעלה הילוך והשבוע, בין היתר, יפרסמו 2 מתוך "7 המופלאות"– טסלה ואלפאבית (ביום רביעי אחרי המסחר). בגזרת המקרו, ביום שני יפורסם מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים ובחמישי מדדי מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ובשירותים.

בגוש היורו - ביום חמישי תתפרסם החלטת ריבית עם צפי שתישאר לל"ש בשיעור של 2%.

בישראל – מחר יפורסמו נתוני אבטלה ותחזית לאינפלציה שנה קדימה.

ארה"ב

מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

אחרי שבוע אדום, שבו מרבית המדדים בוול סטריט לעלות השבוע, כשמדד נאסד"ק ננעל ביום שישי ברמת שיא היסטורית. נתוני מקרו טובים הפיגו את החששות בנוגע לחוסנה של הכלכלה הגדולה בעולם ופתיחת עונת הדו"חות הייתה חיובית בד"כ. עם זאת, השבוע ננעל כשברקע חשש מהסלמת מלחמת הסחר, אחרי שהנשיא טראמפ הקשיח את עמדתו בדיונים מול האיחוד האירופי. טראמפ מעוניין להטיל מכס של 20%-15% על כל היבוא מהאיחוד והוא דחה את הצעת האיחוד להפחית את המכס על יבוא כלי רכב מ-25%. אם לא יושג הסכם עד 1 באוגוסט, יוטל מכס של 30% על היבוא מאירופה וממדינות נוספות.

הנשיא ממשיך לתקוף את יו"ר הפד וביום שישי האשים אותו בריבית הגבוהה שארה"ב משלמת על החוב. בתוך כך, חבר מועצת הנגידים בפד, כריס וולר, ממשיך להסתמן כקול של טראמפ בבנק המרכזי כשאמר שהפד צריך להוריד את הריבית כבר בסוף החודש, אף שהחוזים נותנים לכך סיכוי של 5% בלבד. נראה שהטון החריף צפוי להימשך בשבוע הקרוב, ע"מ להפעיל לחץ על בכירי הפד לקראת החלטת הריבית הקרובה, ב-30 ביולי.

בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 עלה 0.6%. מדדי הטכנולוגיה בלטו בירוק, כשמדד נאסד"ק 100 עלה השבוע 1.3% ומדד נאסד"ק כללי זינק ב-1.5%. מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס סיים בירידה מינורית של 0.1%, ומדד המניות הקטנות, ראסל 2000, עלה במהלך השבוע ב-0.2%.

תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ירדו בסוף השבוע בכ-4 נ"ב, בעקבות נאומו היוני של וולר ובסיכום שבועי הן רשמו שינויים מזעריים - התשואה לשנתיים ירדה בכ-2 נקודת בסיס, מ-3.89% ל-3.87% והתשואה ל-10 שנים עלתה בסיכום שבועי ב-1 נ"ב מ-4.41% ל-4.42%. הדולר, ששינה כיוון בשבוע שעבר, אחרי כמה שבועות אדומים, התחזק גם השבוע בכ-0.6% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב.

ההסתברות להורדת ריבית בישיבות הקרובות, המגולמת בחוזי ה-SWAP, ירדה מעט בסיכום שבועי, על רקע חשש מהשפעת המכסים על אינפלציית הסחורות, כפי שהשתקף במדד ה-CPI שפורסם ביום שלישי. ביום שישי היא תיקנה מעט כלפי מעלה, בעקבות נאומו היוני של כריס וולר. ההסתברות להפחתת ריבית בישיבת הפד הקרובה, ב-30 ביולי נותרה אפסית וירדה השבוע מ-7% ל-5%. ההסתברות להפחתה ראשונה ב-17 בספטמבר ירדה השבוע מכ-70% ל-64% וגם הצפי המצטבר עד סוף השנה ירד מעט מ-50 נ"ב (2 הורדות ריבית) ל-46 נ"ב, 1.83 הפחתות ריבית בלבד.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

המשקיעים ממתינים להתפתחויות בזירת מלחמת הסחר, כשהמועד לסיום דיוני הסחר והחלת המכסים הגבוהים מתקרב (1 באוגוסט). בינתיים, תיאבונו של הנשיא מתגבר והוא שוקל להטיל מכסים של 20%-15% על מדינות שלא יגיעו להסכם. נזכיר ששותפות סחר מרכזיות כמו האיחוד האירופי ויפן טרם הגיעו להסכמות עם ארה"ב והדבר מייצר פוטנציאל נפיץ לחששות בשווקים. בנוסף, המתיחות בין הנשיא ליו"ר הפד עלולה להתגבר לקראת ישיבת הריבית באמצע השבוע הבא. טראמפ איים לפטר את היו"ר ואז שלח את דוברת הבית הלבן להכחיש את האירוע (ניסוי כלים בשווקים שעברו באותו יום מירידות לעליות?...) ביום שישי התגולל טראמפ על פאוול בסדרת ציוצים קשים והאשים אותו בריבית הגבוהה שארה"ב משלמת על החוב. ברקע, מכין הנשיא אליבי בדמות שיפוץ בזבזני של לשכת מטה הפד, למקרה שיחליט לפתוח במהלך הדחה. מעניין יהיה לראות עד כמה חרדים המשקיעים לעצמאותו של הבנק המרכזי וכיצד יגיבו להתפתחויות.

בזירת המקרו נתוודע ביום שני למדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים, נתון צופה פני עתיד, שאמור לנבא את הצמיחה הצפויה בשני הרבעונים הקרובים. הנתון צפוי לרדת ביוני ב-0.3%, בהמשך לירידה של 0.1% במאי. ביום חמישי - מדדי מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ובשירותים. שני המדדים נמצאים בטריטוריה של התרחבות הפעילות וצפויים שינויים מינוריים בלבד בהשוואה לחודש שעבר. גם נתוני נדל"ן צפויים השבוע – ביום רביעי נתון המכירות המרכזי – מכירות בתים קיימים  (צפי לירידה של 0.7%) וביום חמישי מכירות הבתים החדשים (צפי לעלייה של 4.3%) ועדכון סופי לנתון היתרי הבנייה. ביום שישי יפורסמו נתוני ההזמנות של מוצרים בני קיימא והצפי הוא לירידה של 10.3%, בניגוד לזינוק של 16.4% בחודש שעבר (שנבע כנראה מהגדלת מלאים לפני הגדלת המכסים).

עונת הדו"חות החדשה מעלה הילוך! השבוע יצטרפו שתיים מ"7 המופלאות" לרשימה – טסלה ואלפאבית תפרסמנה את תוצאותיהן ביום רביעי אחרי המסחר. עוד השבוע: ביום שני – וריזון, דומינו'ס פיצה, ראיינאייר. ביום שלישי – קוקה קולה, ג'נרל מוטורס, RTX, SAP, אנפייז, טקסס אינסטרומנטס. ביום רביעי –AT&T, ג'נרל דיינמיקס, הסברו, נקסט ארה אנרג'י. אחרי המסחר: טסלה, אלפאבית, IBM. ביום חמישי – אמריקן איירליינס, נוקיה, אינטל.

מהיום ועד הודעת הריבית ביום רביעי הבא, לא צפויים בכירי הפד להתבטא בתקשורת. כידוע, בעשרת הימים שלפני הודעת הריבית נוקטים בכירי הפד "דממת אלחוט", ע"מ שלא לייצר ציפיות שעלולות להשפיע על הדיונים בישיבה.

מדיניות מוניטרית

ביום רביעי פורסם הספר הבז', הדו"ח התקופתי שמתאר את ההתפתחויות הכלכליות ב-12 המחוזות של הבנק הפדרלי, שישמש חומר גלם לקראת ישיבת ה-FOMC  הקרובה, שתתקיים ב-29-30 ביולי.

הפעילות הכלכלית התגברה קלות בששת השבועות האחרונים, חל שיפור קל מאוד בתעסוקה והלחצים האינפלציוניים נותרו ללא שינוי. 5 מתוך 12 המחוזות דיווחו על צמיחה קלה בפעילות הכלכלית ו-5 מחוזות נוספים דיווחו על יציבות בפעילות. שני מחוזות דיווחו על ירידה קלה. כל המחוזות דיווחו על עליות מחירים ובאשר למצב התעסוקה – 7 מחוזות דיווחו על שיפור קל, 3 ללא שינוי ושניים על הרעה קלה.

בשבוע הבא, כאמור, יתכנסו 19 חברי ה-FOMC לישיבת המדיניות של הפד (בימים שלישי ורביעי) ובסיומה יצביעו 12 מהם על גובה הריבית. כזכור, בישיבה הקודמת אותת הבנק שינקוט גישה זהירה וכי המדיניות המוניטרית הנוכחית מתאימה למצב ומאפשרת להמתין ולבחון את השפעת המכסים ופעולות נוספות של הממשל על הכלכלה.

בינתיים, תחזית הפד (2 הפחתות עד סוף השנה) וחוזי ה-SWAP מתמחרים הורדת ריבית ראשונה רק בספטמבר וגם כאן, ירדנו משמעותית מהסתברות של 100% שראינו בחודש שעבר לכ-60% בלבד.

ומעל כל אלה, אי אפשר להתעלם מהלחץ הבלתי פוסק שמפעיל הנשיא טראמפ על יו"ר הפד, ג'רום פאוול, להפחתה משמעותית של הריבית, כשהוא אינו מסתיר את רצונו להחליף אותו בהקדם. מעניין יהיה לראות אם הלחץ יחלחל אל הדיונים ואל החלטת הריבית הקרובה (כשהסוחרים מתמחרים כרגע הסתברות נמוכה במיוחד של כ-5% להפחתת ריבית החודש) והאם הודעת סיכום הישיבה תכלול התייחסות לחשיבות של עצמאות הבנק המרכזי.

בינתיים שמענו בשבועיים האחרונים שתי התבטאויות יוניות במיוחד של בכיר הפד, כריסטופר וולר, חבר מועצת הנגידים, שמונה ע"י טראמפ בקדנציה הקודמת שלו ועשוי להיות אחד המועמדים להחליף את ג'רום פאוול.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

מדד המחירים לצרכן (CPI) עלה ביוני 0.3%, כצפוי ואילו מדד הליבה עלה 0.2%, נמוך מצפי ל-0.3%. האינפלציה השנתית עלתה מ-2.4% ל-2.7%, (צפי 2.6%) ואינפלציית הליבה השנתית עלתה מ-2.8% ל-2.9%, כצפוי. סעיף הדיור עלה החודש רק 0.2%, אולם הוא עדיין משפיע על המדד הכללי עקב משקלו הגבוה (כשליש מהסל). מחירי הטיסות וכלי הרכב ירדו ומיתנו את המדד, מאידך, מחירי הריהוט וההלבשה עלו החודש בכ-1% ומחירי הצעצועים עלו ב-1.8%, שיאים של יותר מ-3 שנים, בשל השפעת המכסים. שימו לב לנתון חשוב – אם ננטרל את ירידת סעיף כלי הרכב, אינפלציית הליבה של המוצרים עלתה החודש ב-0.55%, שיא של 3 שנים וחצי.

מדד המחירים ליצרן (PPI) נותר ביוני ללא שינוי, לעומת צפי לעלייה של 0.2%. קצב העלייה השנתי של ה-PPI התמתן החודש מ-2.7% ל-2.3% (צפי 2.5%).  מחירי היבוא עלו ביוני 0.1%, פחות מצפי לעלייה של 0.3%. מאידך,  מחירי היצוא עלו ב-0.5%, מעל צפי ל-0.0%. מדד אמפייר (סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק) זינק מ-16.0- ל-5.5 נק' (צפי 9.2- נק'). הייצור התעשייתי עלה ביוני ב-0.3%, מעל צפי ל-0.1%. נתון מאי עודכן כלפי מעלה מ-0.2%- ל-0.0%. המכירות הקמעונאיות זינקו ביוני ב-0.6%, הרבה מעל צפי ל-0.1% ולירידה של 0.9% בחודש שעבר. מדד בטחון הנדל"ן עלה ביולי מ-32 ל-33 נק', כצפוי. מספר המובטלים החדשים ירד ל-221 אלף, פחות מ-228 אלף בשבוע הקודם וצפי ל-233 אלף. זו הירידה השבועית החמישית ברציפות, מה שמצביע על מגמת ירידה בפיטורי עובדים.  היתרי הבנייה עלו ב-0.2% ביוני (צפי 0.5%-) לקצב שנתי של 1.397 מיליון בתים. התחלות הבנייה עלו ביוני ב-4.6%, יותר מצפי ל-3.5%, לקצב שנתי של 1.321 מיליון בתים. מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה ביולי מ-60.7 ל-61.8 נק', מעל צפי ל-61.5 נק'. ירידה חדה בתחזית האינפלציה של הצרכנים – התחזית לשנה ירדה במפתיע מ-5.0% ל-4.4% (צפי 4.9%) והתחזית הארוכה, ל-5-10 שנים ירדה מ-4.0% ל-3.6% (צפי 3.9%).

מה הביאה עונת הדו"חות בשבוע החולף?

הבנקים הגדולים: סיטי הרווח זינק ב-25% והמניה עלתה. וולס פארגו הנמיך את תחזית ההכנסות מריבית והמניה ירדה. בלאקרוק – היקף ניהול הנכסים בשיא של 12.5 טריליון $ אך צמיחת ההכנסות פספסה במעט והמניה ירדה. JPM – הרווח וההכנסות ירדו, אך הכו את הקונצנזוס. בנק אוף אמריקה – הרווח עלה ב-3.2% ל-7.12 מיליארד $, מעל צפי ל-6.56 מיליארד $. ההכנסות ממסחר זינקו ב-19% ל-3.25 מיליארד $. גולדמן זאקס – ההכנסות עלו ב-15% ל-14.58 מיליארד $ והרווח זינק ב-22% ל-3.7 מיליארד $, שני הנתונים הכו את קונצנזוס האנליסטים.     

פפסיקו זינקה ב-7.5% אחרי שהכתה את צפי המכירות והרווח של האנליסטים ואשררה את התחזיות השנתיות שלה, הודות לצמיחת העסקים הבינלאומיים שלה.

יונייטד איירליינס עלתה 3.1%, אחרי שדיווחה על רווח רבעוני גבוה מהצפוי והעריכה שצפוי שיפור בתוצאות הכספיות במחצית השנייה של השנה.

Johnson&Johnson דיווחה על מכירות ורווח שהיכו את קונצנזוס האנליסטים וגם העלתה את תחזית ההכנסות השנתית מ-91.4 מיליארד $ ל-93.4 מיליארד $ ואת תחזית הרווח המתואם השנתי למניה מכ-10.6 $ לכ-10.85 $.

נטפליקס – הכנסות של 9.56 מיליארד $, מעל צפי ל-9.54 מיליארד $ ורווח למניה של 4.88 $ שהכה גם הוא את הצפי, ל-4.72 $ למניה. בנוסף, החברה העלתה את תחזית ההכנסות ושולי הרווח התפעולי, אולם המניה ירדה, משום שהמשקיעים התאכזבו מכך שהעלייה ברווח הושפעה מחולשת הדולר ונבעה בעיקר מחוץ לאמריקה ובשל המכפיל הגבוה, 44, שנמצא בשיא של 3 שנים.

עד כה דיווחו 58 מתוך החברות הכלולות במדד S&P500 (11.6%). 88% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-2.2% בממוצע. 90% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-7.8% בממוצע. בנוסף, 88% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-5.3% בממוצע. 72% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, בשיעור מרשים של 10.5% בממוצע.

ישראל

שבוע המסחר בבורסה המקומית התנהל בתנודתיות במדדים המובילים, על רקע המתיחות בגבול הסורי והמאמצים הגוברים לגיבוש עסקה לשחרור חטופים ובסיכומו, המדדים המובילים ננעלו בירידות שערים. מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על 3.5 מיליארד שקלים, רמה גבוהה ויציבה.  

בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 ירד ב-1.6% ומדד ת"א 125 השיל מערכו כ-1.2% (עלה 27.2% מתחילת שנה), בקרב המדדים הענפיים, מדד הבנקים ירד 2.4% ומדד ת"א נדל"ן נחלש בכ-1.2%.

בשוק המט"ח, השקל נחלש מול הדולר ומול היורו (3.355 ₪ לדולר ו-3.907 ₪ ליורו בהתאמה).

בשוק האג"ח המקומי – נרשמו ירידות בעיקר באפיק הלא צמוד. באפיק הצמוד הקונצרני נרשמו עליות. התשואה באג"ח הממשלתית ל-10 שנים עלתה לרמה של כ-4.23% לעומת כ-4.09% בשבוע הקודם.

האינפלציה השנתית הוסיפה להתרחק מהיעד של ב"י

בהחלטת הריבית האחרונה, הריבית נותרה לל"ש בפעם ה-12 ברמה של 4.5% והרציונל לכך הוסבר בשל חשש מפני האצה באינפלציה כתוצאה מגל ביקושים עם סיום המלחמה, גל שעלול לנטרל את השפעת הייסוף החד בשקל. נתוני האינפלציה שפורסמו בשבוע שעבר איששו את החשש של בנק ישראל מפני התפתחות אינפלציונית. אומנם ב"י דיבר על גל של ביקושים עם סיום המלחמה ואילו עליות המחירים הושפעו יותר מעלייה במחירי השירותים. נתוני המדד לחודש יוני הפתיעו לרעה כשעלו ב-0.3% לעומת תחזיות האנליסטים לעליה מתונה של 0.1%, ובשיעור שנתי, קצב האינפלציה עלה בשנה האחרונה מ-3.1% ל-3.3%, גבוה מהצפי. ההאצה במחירי השירותים נתמכה בעיקר מהעלייה במחירי הנופש בארץ ובחו"ל (על רקע המחזור בטיסות) וכן העלייה במחירי השכירות. במחירי הסחורות ליבה חלה התמתנות וזאת למרות העלייה במחירי מזון וירקות טריים שעלו 0.7%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה (4.5%-) ופירות טריים (2.5%-). אינפלציית הליבה התמתנה ל-3.4% מ-3.5%. הייסוף בשקל והירידה במחירי היבוא צפויים להוביל להתמתנות באינפלציה בהמשך, ויאפשרו לבנק ישראל להתחיל בתהליך הורדת ריבית.

• הצמיחה ברבעון הראשון של 2025 עודכנה כלפי מטה מ-3.7% ל-3.5% במונחים שנתיים.

שפל במכירת דירות במאי

לפי סקירת הכלכלן הראשי, ההגבלות שהוטלו על מבצעי המימון של הקבלנים המשיכו לצנן את מכירות הדירות החדשות, שנפלו במאי ב-44% לעומת מאי אשתקד לאחת מרמות השפל הנמוכות בהיסטוריה של מכירת דירות חדשות במאי. נתוני חודש יוני צפויים להיות אף חלשים יותר, בהשפעת המלחמה מול איראן. בשוק דירות היד-שניה מסתמנת התאוששות קלה. ההיקף הכולל של מכירת דירות במאי ירד בשיעור חד של 16%. במקביל, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות ממשיך לגדול. מנגד בשוק המשכנתאות נרשם זינוק חד במחצית ה-1 של 2025 אולם הוא משקף סיום גל עסקאות חדשות שהבשילו. ההאטה בעסקאות החדשות בתחום הדיור צפויה להשפיע בהמשך גם על שוק המשכנתאות. בנוסף ההתמתנות במחירי הדירות בחודשים ינואר-מאי מ-7.7% ל-3.9% בהתאמה, צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים בהשפעת הירידה במכירות. עם זאת, ירידה משמעותית בריבית או שיפור חד בסנטימנט, עשויים להאט או לבלום את המגמה שנתמכת גם מהעלייה בקושי בנגישות לקניית דירה שנפגעה מעליות המחירים בשנים האחרונות והעליה בריבית המשכנתאות.

אירופה

• המסחר באירופה בשבוע האחרון הסתיים במגמה מעורבת. מדד יורוסטוקס ירד ב0.5%, DAX הגרמני עלה ב-0.1%, CAC40 הצרפתי ירד ב- 0.1% ו-FTSE100 הבריטי עלה ב- 0.6% והשלים שבוע רביעי ברציפות של עליות. המסחר השבוע ייפתח ברקע לדיווח לפיו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הקשיח את עמדתו בשיחות הסחר עם האיחוד האירופי, ומעוניין כעת להטיל מכס של עד 20% על כל היבוא מהאיחוד.

עדכונים ממלחמת הסחר

הנשיא טראמפ הקשיח את עמדתו בשיחות הסחר עם האיחוד האירופי, ומעוניין כעת כי כל הסכם יכלול מכס של לפחות 15% עד 20% על כל היבוא מהאיחוד לארה"ב. טראמפ העניק לאיחוד האירופי ולשותפות סחר אחרות של ארה"ב שהות עד ל-1 באוגוסט להגיע להסכם סחר עם וושינגטון. במקרה שלא יושג הסכם סחר עם האיחוד עד למועד זה, אמר טראמפ, יוטל מכס של 30% על כל היבוא מהאיחוד. טראמפ גם דחה את ההצעה האחרונה של האיחוד האירופי להפחית את המכסים על יבוא מכוניות מאירופה, ומעוניין להשאיר את המכס על המגזר ברמה של 25% כמתוכנן. אם שיחות הסחר בין ארה"ב לאיחוד, שהחלו באפריל, לא יבשילו להסכם, ייתכן כי האיחוד יאלץ להטיל מכסי גומלין על יבוא מארה"ב, אמר דיפלומט בכיר באיחוד האירופי.

בורסת לונדון שוברת שיא היסטורי

מדד הפוטסי 100 טיפס השבוע מעל לרף 9,000 הנקודות ועמד בשיאו על 9,016.98 - עלייה של יותר מ-9% מתחילת השנה. העלייה החדה במדד, שמייצג את מניות הדגל של הכלכלה הבריטית, נובעת בין היתר מחששות המשקיעים ממדיניות הסחר של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ ומהעדפה גוברת לבורסות יציבות עם מבנה תעשייתי מסורתי יותר.

מי שהובילה את העליות מתחילת השנה היא חברת הכרייה פרסנילו FRESNILLO PLC DL  שמנייתה זינקה ב-129% על רקע שיאים במחירי הזהב והכסף. גם חברות ביטחוניות נהנו מהמגמה, כשגוברות הציפיות להגדלת תקציבי הביטחון. המשקיעים מזהים גם יתרון בגזרה הפוליטית: בריטניה נהנית מיציבות יחסית בהשוואה למדינות אירופה, שבהן ממשלות קואליציוניות מתקשות למשול. על אף האפשרות להעלאות מס בעתיד, המערכת הבריטית מציגה אופק שלטוני ברור והשווקים, כך נראה, מעריכים זאת בהתאם. 

בנוסף, בריטניה מתכוונת להוריד את גיל ההצבעה ל-16. הממשלה מתכוונת לאפשר לבני 16 ו-17 להצביע כבר בבחירות הבאות, שמתוכננות להתקיים ב-2029. בממשלה טענו כי השינויים המתוכננים הם חלק מהמאמצים להעלות את אמון הציבור בדמוקרטיה.

נתוני מאקרו שפורסמו השבוע

בריטניה- האינפלציה בבריטניה הואצה במפתיע בחודש שעבר. מדד המחירים לצרכן בבריטניה עלה ביוני ב-3.6% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה, וזאת לאחר עליה של 3.4% במאי. הייתה זו העלייה החדה ביותר מאז ינואר 2024. אנליסטים צפו כי המדד יעלה ב-3.4%. את העלייה הובילו מחירי המזון, שעלו ביוני ב-4.5% - הקצב המהיר ביותר מאז פברואר 2024.

האינפלציה בבריטניה עלתה בהדרגה מאז שנגעה בספטמבר שעבר ברמה של 1.7%, שפל של שלוש שנים. בבנק המרכזי של בריטניה העריכו במאי כי היא תגיע בספטמבר לשיא של 3.7% - כמעט כפליים מהיעד שלו של 2% - לפני שתתחיל שוב לרדת.

השכר בבריטניה, לא כולל בונוסים, צמח ב-5%, קצת מעל הציפיות, בשלושת החודשים שמסתיימים במאי. שיעור האבטלה עלה ל-4.7% מ-4.6% ומספר המשרות הפנויות לחודש מאי תוקן באופן חד כלפי מטה, עם ירידה של 25 אלף במספר המשרות, לעומת הערכות ראשוניות לירידה של 109 אלף משרות, הירידה החדה ביותר מאז המגפה. ביוני מספר המשרות הפנויות בבריטניה ירד ב-41 אלף, קצת יותר מתחזית לירידה של 35 אלף.

גרמניה – מדד המחירים ליצרן עלה ביוני ב0.1%   כצפוי  (השנתי 1.3%-).

גוש היורו - עלייה בייצור התעשייתי בגוש היורו על רקע הדריכות בחזית המכסים, נתוני הייצור התעשייתי בגוש היורו לחודש מאי. על פי הנתונים, באיחוד האירופי נרשמה עלייה של 3.4% ובגוש היורו כולו של 3.7% לעומת מאי 2024. באפריל נרשמה ירידה שנתית של 2.2% בייצור בגוש היורו ושל 1.6% באיחוד האירופי כולו.

העודף בחשבון השוטף זינק במאי ל-32.3 מיליארד יורו, הרבה יותר מ-18.6 מיליארד יורו באפריל.

ספרד - האינפלציה השנתית עודכנה מ-2.2% ל-2.3%.

שווקים נוספים

• המסחר בשוקי אסיה הסתיים בשבוע האחרון בעליות שערים במרבית המדדים. בסיכום שבועי, מדד ניקיי225 היפני עלה ב0.6%, מדד ASX200 (אוסטרליה) עלה ב2.1%, מדד קוספי (קוריאה) עלה ב-0.4%, מדד האנג סנג (הונג קונג) עלה ב2.8% ומדד CSI300 (סין) עלה ב1.1%. מנגד, מדד ניפטי (הודו) ירד ב0.7%.

עדכונים ממלחמת הסחר

אינדונזיה -טראמפ הודיע ביום שלישי השבוע כי הגיע להסכם סחר ראשוני עם אינדונזיה, שכולל מכס של 19% על היצוא מהמדינה לארה"ב. טראמפ אמר גם כי הוא מתכנן להטיל מכסים אחידים של יותר מ-10% על מדינות קטנות יותר, כולל מדינות באפריקה והאיים הקאריביים. "כנראה נקבע מכס אחד לכולן", אמר טראמפ לכתבים.

מקסיקו - טראמפ הודיע ביום שני בלילה כי יטיל מכסים בשיעור 17% על יבוא עגבניות ממקסיקו, שייכנסו לתוקף באופן מיידי. אלה מצטרפים למכסים של 30% על כלל היבוא ממקסיקו שייכנסו לתוקף ב-1 באוגוסט. שר האוצר המקסיקאי, מרסלו אברארד, אמר כי ארצו פועלת למציאת דרכים להקפאת הצעד כחלק משיחות הסחר עם ארה"ב. "הצעד הזה ישפיע רק על כיסם של הצרכנים האמריקאים", הזהיר אברארד, שהוסיף כי הצלחתה של העגבנייה המקסיקאית נובעת "מאיכותה ולא מצעדים לא הוגנים מצדנו". מקסיקו אחראית לכ-70% מכלל שוק העגבניות בארה"ב. ההערכה היא כי מחירי העגבניות בארה"ב יעלו עתה בכ-8.5% בעקבות המכסים החדשים.

כלכלת סין מפגינה עוצמה - יצוא הסחורות של סין עלה ביוני ב-5.8% לעומת השנה שעברה, והסתכם בכ־325 מיליארד דולר, מעל תחזיות האנליסטים. עלייה מפתיעה נרשמה גם ביבוא (1.1%), לראשונה מאז פברואר, נתון שייתכן ומשקף התייצבות חלקית בצריכה המקומית. 

בסך הכל, עודף הסחר החודשי עלה ל-114.7 מיליארד דולר ורשם שיא חדש, לאחר השיא הקודם של 103.2 מיליארד דולר במאי. מאחורי הקלעים של הנתונים הללו התרחש מרוץ נגד הזמן, היות והיצרנים סינים האיצו את המשלוחים החוצה, בניסיון להספיק ולשלח לפני ה-1 באוגוסט, מועד המכסים החדש שמתכנן ממשל טראמפ. 

הנתונים מצטברים לתמונה חזקה במחצית הראשונה של 2025, עם עודף סחר של 586 מיליארד דולר, שהוא הגבוה ביותר אי פעם. הסיבות לעוצמה הסינית טמונות בכך שלמרות שהמשלוחים לארה"ב צנחו ביוני ב־16.1% לעומת שנה שעברה (אחרי ירידה של 34% במאי), סין הצליחה לפצות על כך דרך גידול של 17% ביצוא למדינות דרום מזרח אסיה, כגון וייטנאם, אינדונזיה, תאילנד, מלזיה ואחרות.

הנתונים החזקים של סין הם בין הסיבות המשמעותיות ביותר למלחמת הסחר מלכתחילה. העודף המסחרי האדיר של סין עמד ב-2024 על 1 טריליון דולר  והיה בלב המתח הכלכלי עם ארצות הברית. מה שנראה תחילה כיתרון תחרותי של סין, הפך לסוגיה פוליטית וכלכלית חוצת יבשות. היקף היצוא הסיני עוקף בעשרות אחוזים את היבוא, ובמיוחד מול ארה"ב, שם היחס עומד על 3 ל-1. כלומר, על כל דולר שסין מייבאת מארה"ב, היא מייצאת אליה שלושה.

ארה"ב חתמה על הסכם חדש עם וייטנאם שכולל מכסים של 20% על יצוא רגיל ו-40% על מוצרים שמעבירים דרך צד שלישי, מנגנון שכוון במיוחד נגד עקיפת מכסים סינית. מהלך זה עשוי לפגוע גם בייצוא סיני עקיף, באמצעות מדינות אחרות, מה שמחייב את סין להיערך מחדש אסטרטגית.

• דרום קוריאה - מדד המניות קוספי עלה מתחילת השנה 32.9%. העליות נתמכו ברפורמות שונות שהממשלה ביצעה לאחרונה, כגון, תיקון לחוק, שהרחיב את חובת הנאמנות של חברי הדירקטוריון להגן על האינטרסים של בעלי מניות מיעוט, ונתפס כדרך להגביר את אמון המשקיעים הזרים.

נתוני מאקרו שפורסמו השבוע  

הודו - האינפלציה השנתית התמתנה בחדות ביוני מ-2.8%. ל-2.1%, היבוא ירד ביוני ב-3.7%, היצוא ירד ב-0.1%.  הגירעון המסחרי הסתכם ביוני ב-18.8 מיליארד $ (צפי: 21.5 מיליארד $).

סין - היצוא טיפס ביוני ב-5.8% במונחים דולריים לעומת שנה קודם לכן, ועלה על הציפיות עבור גידול של 5% והיבוא עלה ב-1.1% לעומת השנה הקודמת. למרות שהנתון החמיץ את הציפיות עבור עלייה של 1.3%, הייתה זו הפעם הראשונה שהיבוא גדל השנה, אחרי מגמת ירידה בתקופה האחרונה על רקע ביקוש מקומי איטי. כלכלת סין האטה ברבעון השני של 2025 עם עלייה של 5.2% בתמ"ג לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. בשלושת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית הגידול השנתי בתמ"ג הסיני הסתכם ב-5.4%. תחזיות הכלכלנים שהשיבו לסקר של רויטרס צפו כי הגידול בתמ"ג בין אפריל ליוני השנה יסתכם ב-5.1% , על רקע ההחרפה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. בהשוואה לרבעון הקודם השנה, התוצר הסיני גדל ב-1.1% לעומת תחזית של 0.9%. הממשלה בבייג'ין שואפת לסיים את 2025 עם גידול של 5% בתמ"ג. התחזית ל-2026 צופה גידול של 4.2% בלבד בתוצר.

יצוא המתכות הנדירות (Rare Earth Metals) של סין זינק ביוני, מה שמרמז על אפשרות להתאוששות בהיצע לאחר הגבלות שהוטלו על ידי הממשלה - צעדים שנחשבים לנשק החזק ביותר שבייג'ין הפעילה במלחמת הסחר מול ממשל טראמפ. סין השיקה את משטר היצוא המחמיר באפריל, כשהוא מתמקד בשבעה מתוך 17 יסודות האדמה הנדירה, וכולל את המגנטים העוצמתיים המשמשים בתעשיות היי-טק - מרכבים חשמליים ועד סמארטפונים ומטוסי קרב. הצעד איים על תעשיות אמריקאיות והוביל את הנשיא טראמפ להסכים להפסקת אש מסחרית. עם זאת, המהלך הגורף פגע גם בחברות ועורר תרעומת ממשלות מאירופה ועד הודו, מה שהחריף את הכאוס במערכת הסחר העולמית וסיבך את קשריה של בייג'ין עם מעצמות נוספות.

סינגפור- הכלכלה צמחה ברבעון השני של השנה ב-4.3%, האצה מ-3.9% ברבעון הראשון ומעל לציפיות האנליסטים עבור גידול של 3.5%. היצוא של סינגפור, לא כולל נפט, זינק ב-13% ביוני בהשוואה לאותו החודש בשנה שעברה, הרבה מעל ציפיות הכלכלנים לעלייה של 5% ולאחר ירידה של 3.9% בחודש שקדם לו. זו העלייה החדה ביותר מאז יולי 2024, והוא נובע מגידול בייצוא של מוצרים אלקטרוניים, זהב ומיכון מיוחד.

יפן - ההזמנות של ציוד מכונות ירדו ב-0.6% בחודש מאי לעומת החודש הקודם. הזמנות ציוד ליבה של מכונות על ידי המגזר הפרטי המקומי, שאינן כוללות גורמים תנודתיים כמו משלוחים וחשמל, נחשבות למדד מרכזי להוצאות הון במדינה ומשקפות את ביטחון מגזר העסקים ברכישת מכונות וציוד נוספים. אמנם הנתון של יוני היה מעט טוב יותר מהתכווצות של 1.5% שצפו כלכלנים, אך הוא ממשיך את מגמת הירידה לאחר שבאפריל נסוגו ההזמנות ב-9.1%.

היצוא של יפן התכווץ בקצב שנתי של 0.5% ביוני, בהמשך לירידה של 1.7% במאי. ההתכווצות חודש שני ברציפות, בניגוד לציפיות הכלכלנים לעלייה של 0.5%, נובעת מחוסר התקדמות במשא ומתן על הסכם סחר עם ארה"ב, כאשר היצוא היפני לארה"ב ירד ביוני בקצב שנתי של 11.4% מ-11% במאי. היצוא לסין, שותפת הסחר הגדולה ביותר של יפן, ירד ב-4.7%. האינפלציה נסוגה ביוני מ-3.5% ל-3.3%. מאידך, אינפלציית הליבה (ללא מזון טרי ואנרגיה) עלתה במפתיע מ-3.3% ל-3.4%.

אוסטרליה : בורסת סידני טיפסה השבוע לשיא כל הזמנים ברמה של 8,757 נקודות, כשמתחילת השנה עלה מדד ב-7.3%. שיעור התעסוקה עלה רק במעט ביוני, בשעה ששיעור האבטלה זינק לרמתו הגבוה ביותר מאז סוף 2021. הנתונים עשויים להצביע על היחלשות שוק עבודה שהיה עד כה חסין במיוחד, ומחזקים את הטיעונים עבור הורדת ריבית בחודש הבא.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY, שעוקב אחר שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב – ובהם היורו, הין והליש"ט – התחזק השבוע ב-0.6%. עם זאת, המדד ירד בכ-9% מרמתו בתחילת השנה.
• מחירי הנפט ירדו וקטעו שבועיים רצופים של עליות. בשבוע האחרון ירד מחירה של חבית נפט אמריקאי בכ-1.6% למחיר של 67.3$, על רקע ציפיות כי הגדלת התפוקה של חברות באופ"ק ויצואניות נפט נוספות יובילו בסופו של דבר לעודף היצע בשוקי הנפט הגלובליים.
• מחיר הזהב ירד בסיכום שבועי ב-0.2%, למחיר של 3,349.94$ לאונקיה, ברקע להתחזקות הדולר.

תחום הבלוקצ'יין - מה זה מטבע יציב (Stablecoin) ומדוע נדרשת רגולציה בתחום?

שוק הקריפטו ריכז עניין השבוע לאחר שהקונגרס בארה"ב העביר את החוק הפדרלי הראשון להסדרת תחום של "מטבעות יציבים" (Stablecoins). החוק, שנקרא Genius Act, עבר בסנאט כבר ביוני, וכעת צפוי להפוך לחוק הקריפטו הראשון אי פעם בארה"ב.

בית הנבחרים העביר גם חוק רחב יותר שמסדיר פעילות של בורסות קריפטו, ברוקרים ומנפיקי מטבעות. החוק מגדיר אילו רגולטורים יהיו אחראים על שוקי הנכסים הדיגיטליים, וכעת עובר להמשך דיון בסנאט. חוק שלישי שאושר אוסר על הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב (חוק Anti-CBDC).

המושג "מטבעות יציבים" (Stablecoins) מתאר סוג של מטבעות דיגיטליים שמטרתם לשמור על ערך יציב יחסית באמצעות הצמדתם למטבעות פיאט כמו הדולר או האירו ולעיתים לנכס אחר כגון זהב.

המטבעות היציבים נוצרו על מנת לשמש כאמצעי תשלום בפלטפורמות דיגיטליות שונות מבוססות בלוקצ'יין, כלומר, הם משמשים כלי עזר בתוך תשתית המערכת אך הם אינם נחשבים לנכס השקעה עצמאי שמטרתו להשיג תשואה, כמו למשל ביטקוין.

הסדרת התחום ע"י הרגולטור נדרשת לאור חשש שגופים שונים ינפיקו Stablecoins אך לא ידאגו לגבות אותם כראוי. קריסה של גופים כאלה עלולה לגרום למשבר נזילות, בדומה לקריסת בנקים. בנוסף, עליה בפופולריות של Stablecoins תקשה על הפד לנהל מדיניות מוניטרית ולכן נדרש פיקוח הדוק על התחום.