מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• בוול סטריט סיכמו שבוע מסחר חיובי שננעל בשיאים חדשים, בתמיכת הורדת הריבית ואילו בישראל נרשמו ירידות חדות כשברקע "נאום ספרטה" של נתניהו וחשש מפני הרעה ביחסי הסחר עם אירופה.
• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) הוסיף 1.0% בשבוע שחלף (18%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 עלה 1.2% (13.3%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק קפץ 2.2% (17.2%+ מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 עלה 1.3% (11.5%+ מתחילת השנה) ובבורסה בת"א - מדד ת"א 125 נפל 2.6% (27%+ מתחילת השנה), ת"א בנקים איבד 3% ות"א נדל"ן צלל 5.3%.
• הריבית בארה"ב ירדה כצפוי - למרות הסיכון שהאינפלציה תתגבר, הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% בגלל החולשה בשוק העבודה. לפי התחזית החציונית של חברי הפד, עד סוף השנה צפויות עוד 2 הורדות של הריבית ועוד אחת בלבד בשנת 2026.
• האינפלציה בישראל מתמתנת. מה יעשה בנק ישראל? - מדד המחירים לצרכן עלה באוגוסט ב-0.7% והאינפלציה השנתית ירדה ל-2.9% ובכך שבה לגבולות היעד (1-3%), לראשונה מאז יוני 2024. בסוף החודש צפויה החלטת ריבית של בנק ישראל ולהערכתנו, ישנה סבירות נמוכה לכך שהוא יוריד את הריבית שכן למרות הירידה באינפלציה, ולמרות השקל האיתן והורדת הריבית בארה"ב, קיימת עדיין אי וודאות גיאופוליטית רבה הנובעת מהמשך הלחימה בעזה ומההשלכות של בידוד בינלאומי על ההיצע המקומי.
• מחירי הדירות ירדו חודש חמישי ברציפות – עם זאת, הם עדיין גבוהים ב-1.6% מהמחירים לפני שנה.
• כלכלות גוש היורו מאיימות להטיל מכסים על תוצרת ישראלית – ישראל נהנית כיום מאפס מכסים עם האיחוד האירופי שהינו שותף הסחר הגדול ביותר שלה. ביטול ההסכם צפוי לגרור הטלת מכסים על היצוא הישראלי אך מדובר יהיה, ככל הנראה, בשיעורים נמוכים (10%-5%).

מה צפוי השבוע? בארה"ב – ביום שלישי מדדי מנהלי הרכש, בחמישי צמיחה וצריכה פרטית ובשישי אינפלציית PCE (צפי לנתון ליבה שנתי לל"ש של 2.9%). בנוסף, בסין מחר (יום ב') החלטת ריבית ובשלישי מדדי מנהלי הרכש בגוש היורו, גרמניה, צרפת, בריטניה, אוסטרליה והודו. בישראל – שבוע מסחר מקוצר.

ארה"ב

מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

• שבוע המסחר בוול סטריט ננעל בטון חיובי וכל שלושת המדדים המובילים ננעלו בשיאים היסטוריים. ביום חמישי ננעל גם מדד ראסל 2000 בשיא והביא לאירוע נדיר, המתרחש פעם בארבע שנים בממוצע, כשכל ארבעת המדדים נסחרים בשיא. הפד הוריד את הריבית ביום רביעי ב-25 נ"ב, כצפוי, הפחתה ראשונה בשנת 2025 ושוב, שוקי האג"ח והמניות מגיבים באופן שונה. שוק המניות הריע להפחתת הריבית ולצפי לעוד שתיים עד סוף השנה והגיב בעליות ואילו שוק האג"ח מודאג מכך שהפד הודיע על הורדת ריבית כצעד של ניהול סיכונים ולא כסיפתח לתוואי של הורדות ריבית בהמשך ותשואות האג"ח דווקא עלו לאחר המהלך.

נתון האינפלציה המועדף על הפד (PCE) ונתון הצמיחה יעמדו השבוע במוקד.

• בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 עלה ב-1.2%, מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס התחזק ב-1.0%, מדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 בלטו השבוע עם זינוק של 2.2% וגם מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, שהשלים 7 שבועות רצופים בירוק, שיא מאז דצמבר 2020, זינק השבוי ב-2.2%.
• תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב חוו שבוע הפכפך – ירדו לקראת החלטת הריבית, אך דווקא לאחריה הן שבו לעלות. התשואה לשנתיים עלתה השבוע בכ-2 נ"ב, מ-3.55% ל-3.57%, אחרי שנסחרה מתחת ל-3.50% לפני הודעת הריבית והתשואה ל-10 שנים עלתה בסיכום שבועי ב-7 נ"ב, מ-4.06% ל-4.13%, אחרי שכבר נסחרה סביב 4.03% לפני הודעת הריבית.
• הדולר התחזק השבוע ב-0.1% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב אך מתחילת השנה הוא איבד 10% מול הסל האמור.
• הצפי המצטבר להפחתות ריבית עד סוף השנה קרוב ל-2 הפחתות, בדומה ל- Dot Plot המעודכן. הוא עומד כרגע על 45 נ"ב, כלומר, 1.8 הפחתות עד סוף השנה.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

• בגזרת המקרו הזרקור מופנה למדד האינפלציה המועדף על הפד. ביום שישי יתפרסם מדד מחירי ההוצאות לצריכה פרטית – PCE, שצפוי לעלות באוגוסט ב-0.3% והאינפלציה השנתית צפויה לעלות מ-2.6% ל-2.7%. מדד הליבה – Core PCE צפוי לעלות 0.2% באוגוסט ואינפלציית הליבה השנתית צפויה להישאר ברמה של 2.9%.  ביום חמישי נתוודע לאומדן שלישי של נתון הצמיחה ברבעון השני, שצפוי להישאר בשיעור שנתי של 3.3%, כמו באומדן הקודם.

ביום שלישי יתפרסמו מדדי מנהלי הרכש של S&P Global, הן במגזר התעשייה והן במגזר השירותים. שני המדדים צפויים לרדת בספטמבר, אך להישאר בטריטוריה של התרחבות הפעילות.

פירוט מלא של נתוני המקרו שיתפרסמו השבוע בארה"ב מופיע בפרק "מה צפוי השבוע", בהמשך סקירה זו.

• הסוחרים נערכים לעדכון הקרוב של מדד S&P500 שייכנס לתוקף מחר, 22 בספטמבר: 3 חברות יוצאות מהמדד: CZR, MKTX, ENPH. 3 חברות ייכנסו: HOOD, APP, EME.

מדיניות מוניטרית

יו"ר הפד, ג'רום פאוול, המחיש במסיבת העיתונאים שאחרי הודעת הריבית ביום רביעי, את המורכבות שמלווה כרגע את המדיניות המוניטרית, כששני יעדי הבנק (תעסוקה מקסימלית ויציבות מחירים) נמצאים בדיסוננס והסיכון גבר בשתי החזיתות, כמו גם חוסר הודאות. היו"ר הבהיר שהורדת הריבית אינה אות לסדרה של הפחתות ריבית בהמשך, אלא היא בעצם צעד של ניהול סיכונים, כשהיחלשות שוק העבודה עמדה במוקד הדיונים, אולם במקביל, האינפלציה דביקה, גבוהה מהיעד והבנק אינו יכול לקבוע במפורש שעלייתה זמנית בלבד. כרגע עיקר תשומת הלב מופנית לשוק התעסוקה, כשממוצע המשרות החודשי בשלושת החודשים האחרונים צנח מכ-150 אלף בישיבה הקודמת, ל-29 אלף בלבד. במקביל, תחזית הפד להורדות ריבית עד סוף השנה (כפי שניתן לראות ב-Dot Plot) עלתה לשתי הורדות (בנוסף להורדה הנוכחית) ובשנים 2026 ו-2027 נותרנו עם תחזית להורדת ריבית אחת כל שנה (פחות ממה שמשקפים חוזי ה-SWAP). 

בכירי הפד פרסמו בישיבה את התחזית הרבעונית החדשה שלהם לנתוני הצמיחה, האינפלציה והאבטלה ואת תחזית הריבית שלהם (Dot Plot). כפי שניתן לראות בטבלה שלעיל, תחזית הצמיחה ב-2025 עלתה מ-1.4% ל-1.6%, ב-2026 מ-1.6% ל-1.8% וב-2027 מ-1.8% ל-1.9%. תחזית האבטלה בסוף השנה נותרה 4.5%, התחזית ל-2026 ירדה מ-4.5% ל-4.4% ול-2027 ירדה מ-4.4% ל-4.3%. תחזית האינפלציה בסוף השנה נותרה לל"ש – 3.0%,התחזית ל-2026 עלתה מ-2.4% ל-2.6%, ל-2027 נותרה 2.1% ורק ב-2028 צפויה האינפלציה להגיע ליעד של 2%. תחזית אינפלציית הליבה בסוף השנה נותרה לל"ש – 3.1% ובשנים 2026, 2027 ו-2028 תחזית אינפלציית הליבה זהה לתחזית האינפלציה.

בנוסף לתחזיות אלה, פורסם "תרשים הנקודות" (Dot Plot), כשבכל שנה מופיעות 19 נקודות, המהוות את תחזית הריבית של כל 19 משתתפי הישיבה (כידוע רק 12 מתוכם מצביעים על גובה הריבית). בישיבה האחרונה השתתף חבר חדש, סטיבן מיירן, היועץ הכלכלי של הבית הלבן, שמונה באופן מזורז ע"י הנשיא טראמפ במקום אדריאנה קוגלר, שפרשה במפתיע בתחילת אוגוסט. מינויו של מיירן אושר ע"י הסנאט רק ביום שני והוא הושבע רק ביום שלישי בבוקר, סמוך לפתיחת הישיבה. מיירן הצביע בעד הפחתה של 50 נ"ב (בניגוד ל-11 האחרים, שכולם צידדו בהפחתה של 25 נ"ב). ב"תרשים הנקודות" לא מצוינים שמות המצביעים, אולם התרשים הנוכחי מתאפיין בשונות גבוהה במיוחד והפער בין הנקודה הנמוכה לגבוהה הוא מהגבוהים ביותר שנראו אי פעם...

בשוק מניחים שהנקודות הנמוכות שייכות למיירן ושימו לב עד כמה הן קיצוניות – הנקודה הנמוכה בסוף שנת 2025 מראה צפי לריבית של 2.9% בלבד(!) כשהנקודה הבאה מעליה גבוהה הרבה יותר – 3.6%. ההצבעה הפעם מחדדת מדוע תחזית הפד נגזרת מהנקודה החציונית ולא מהנקודה הממוצעת, שמושפעת באופן משמעותי מהצבעות קיצוניות...

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

• גולת הכותרת השבוע הייתה נתוני המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי שפורסמו ביום שלישי. הם היו גבוהים מהצפוי, תמכו בשוק המניות ויש אומרים שבעצם הסירו מהשולחן את האפשרות להפחתת ג'מבו, של 50 נ"ב. המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט ב-0.6%, הרבה מעל צפי ל-0.2% וגם נתון יולי עודכן כלפי מעלה, מ-0.5% ל-0.6%. המכירות בניכוי כלי רכב ואנרגיה עלו באוגוסט ב-0.7%, מעל צפי ל-0.4%. הייצור התעשייתי עלה באוגוסט ב-0.1%, בניגוד לצפי שיירד ב-0.1%. מחירי היבוא והיצוא עלו באוגוסט ב-0.3%, שני הסעיפים היו גבוהים מהצפי (0.2%- ו-0.1% בהתאמה). בחלק החלש יותר של מחירי השבוע, מדד התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק (מדד אמפייר סטייט) הפתיע כשצנח באוגוסט מ-11.9 ל-8.7- נק', הרבה מתחת לצפי ל-5.0+ נק'.  היתרי הבנייה ירדו באוגוסט ב-3.7%, הרבה מתחת לצפי ל-0.6%+. התחלות הבנייה צנחו באוגוסט ב—8.5%, לעומת צפי לירידה של 4.4% בלבד.  מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים ירד באוגוסט ב-0.5%, גרוע מצפי ל-0.2%-, אולם נתון יולי עודכן כלפי מעלה, מ-0.1%- ל-0.1%+. מספר המובטלים החדשים השבועי שזינק בשבוע שעבר ל-264 אלף, שיא מאז אוקטובר 2021 (אך חלק מהגידול נובע משיטפונות בטקסס שהביאו לפיטורי עובדים רבים), "שב למוטב", עם 231 אלף תביעות אבטלה חדשות השבוע, פחות מצפי ל-240 אלף. מדד בטחון הנדל"ן נותר בספטמבר לל"ש – 32 נק', לעומת צפי לעלייה מתונה ל-33 נק'. 

מאת החברות

• אינטל – המניה זינקה השבוע ב-23%, לאחר ש-NVIDIA הודיעה על השקעה אסטרטגית של 5 מיליארד $ באינטל, באמצעות רכישת מניות אינטל ב-23.28 $ למניה, מה שיהפוך אותה לאחד מבעלי המניות הגדולים בחברה, עם אחזקות של יותר מ-4%. שתי החברות תשתפנה פעולה בפיתוח שבבים למחשבים ולמרכזי נתונים, תוך שימוש בטכנולוגיה ייחודית של NVIDIA, שתאפשר חיבורים מהירים במיוחד בין מעבדי אינטל למעבדים הגרפיים, GPU של NVIDIA.
• אורקל מנהלת מו"מ עם מטא, לחתימה על עסקת מחשוב ענן בהיקף של 20 מיליארד $, שצפויה לספק למטא גישה ליכולות חישוב מתקדמות לאימון ופרישת מודלים של בינה מלאכותית, בנוסף לשירותי הענן הקיימים שלה.

ישראל

• המסחר בת"א הסתיים ביום שישי בעליות שערים וקטע שישה ימים רצופים של ירידות, ברצף הירידות הארוך ביותר מזה 18 חודשים - זאת, על רקע דאגות גוברות של משקיעים מההשפעה הכלכלית של המלחמה בעזה, נאום "סופר ספרטה" של ראש הממשלה נתניהו ובהשפעת הלחצים הבינלאומיים והאיומים בחרמות והגבלות על ישראל. האיחוד האירופי הציע להשעות את ההטבות המסחריות המיוחדות שמהן נהנתה ישראל, מה שיחייב אותה בתעריפי מכס זהים לאלו של מדינות שאין להן הסכם סחר עם הגוש. כתוצאה מכך, השוק המקומי החמיץ את הראלי האחרון במניות העולמיות שנבע מציפיות להורדות ריבית מצד הפד'.
• בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 ירד בכ-2%, מדד ת"א 125 ירד בכ-2.6% ומדד ה-90 ירד בכ4.25%. מבחינת מדדים ענפיים –מדד הבנקים נחלש בכ3%, מדד הביטוח ירד בכ-7.5% ומדד הבנייה איבד כ-7%. מנגד, מדד הטכנולוגיה התחזק בכ1.7% השבוע.
• מתחילת השנה מדד ת"א 125 עלה ב־26.5%, מהתשואות הגבוהות בבורסות המערב. אבל רוב העליות הללו, קרו בחודשים הראשונים של השנה, והאטו מאז חודש יולי. אם מתחילת השנה ועד סוף יוני עלה מדד הדגל המקומי ב־25%, בשלושת החודשים שעברו מאז הוא עלה רק בכ־1%. מדד S&P 500 לשם השוואה, עלה מאז סוף יוני בשיעור כפול מכך ב- 6.6%.
• השבוע יהיה שבוע מסחר קצר מאוד בתל אביב לרגל ראש השנה. המסחר בבורסה יתקיים רק בימים ראשון וחמישי. בוול סטריט, שבוע המסחר יתקיים כרגיל, כך שביום חמישי הקרוב, המשקיעים בת"א יוכלו להגיב לראשונה לשלושה ימי מסחר באמריקה. בנוסף, המשקיעים ינסו להעריך השבוע לאן פניו של אמיר ירון, נגיד בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית שלו ב־29 בספטמבר - יום שני הבא.
• בשוק המט"ח, הדולר התחזק ב־0.5% מול השקל לשער של 3.34 ש"ח לדולר. מתחילת השנה עדיין נסוג המטבע האמריקאי מול השקל ב־8.1%. עם זאת, הדולר נחלש באופן כללי גם בכלל בעולם. היורו התחזק ב־1.2% מתחילת השבוע לשער של 3.96 ש"ח. מתחילת השנה עלה האירו ב־5% ביחס לשקל, כאשר עיקר העלייה מוסברת בהתחזקותו מול הדולר.
• בשוק האג"ח המקומי – מדדי האג"ח הממשלתיות והקונצרניות נסחרו במגמת ירידה בשבוע החולף. מדד תל גוב־כללי ובו כל אגרות החוב של ממשלת ישראל ירד ב־0.2% מתחילת השבוע לתשואה לפדיון של 3.47%. אגרת החוב של ממשלת ישראל לפירעון בעוד כעשר שנים ירדה בכ־0.8% מתחילת השבוע והתשואה עלתה ל־4.18%, בתהליך שמגלם עלייה ברמת הסיכון כפי שתופסים זאת המשקיעים. ועדיין, בסוף יולי עמדה האיגרת על תשואה לפדיון של 4.3%, ובתחילת השנה עוד נסחרה סביב 4.7%.
• "נאום ספרטה" - ישראל תתקשה לשרוד כמשק אוטרקי –

בנאומו במסגרת כנס החשכ"ל בירושלים, האשים רוה"מ נתניהו את המיעוט האסלאמיסטי הקולני באירופה וגם את הרשתות החברתיות והתקשורת הזרה בבידודה של ישראל ואמר כי ישראל תצטרך להפוך למשק בעל סממנים אוטרקיים. עם זאת, ישראל רחוקה מלהיות "משק אוטרקי" (משק נטול פעילות של סחר חוץ) - יחס היצוא/תוצר של ישראל הוא מהגבוהים בעולם (30-40%) ובהיי-טק, הקטר הכלכלי,  הוא אף גבוה בהרבה. בנוסף, ישראל מייבאת את רוב חומרי הגלם הדרושים לצורך ייצור של מוצרים בתחומה. כמו כן, ע"מ לשמר את היתרון הטכנולוגי המקומי, יש לחזק את החינוך המדעי וההשכלה הגבוהה אולם תחת זאת הממשלה מפנה תקציבים דווקא לחינוך החרדי.

• חשש מהרעה ביחסי סחר החוץ של ישראל - הנציבות האירופית המליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל, צעד שמטרתו להגביר את הלחץ על ישראל בנוגע למצב ההומניטרי בעזה. ההצעה, שפורטה על ידי נשיאת הנציבות, אורסולה פון דר ליין, ממתינה לאישור סופי של מועצת האיחוד האירופי. כדי לשנות את ההסכם נדרשת הסכמה של 55% ממדינות האיחוד, כרגע הרבה תלוי בעמדתה של איטליה כאשר ביטול ההסכם דורש אישור ב-2 מועצות.         ביטול הפטור מהמכסים על היצוא הישראלי לאירופה, שותף הסחר הגדול של ישראל,  צפוי לייקר את היצוא בקרוב ל- 300 מיליון אירו בשנה, כך על פי ההערכות שהציג האיחוד האירופאי. קיים חשש שהצעד לא רק יגרום להתייקרות היצוא ופגיעה בתחרותיות אלא יוביל לביטול עסקאות ולפגיעה במסחר עם מדינות אחרות. כשליש מהסחר של ישראל הוא עם מדינות האיחוד, בסכום של יותר מ-50 מיליארד $ בשנה. ישראל נהנית כיום מאפס מכסים שהם בפועל הסכם סחר חופשי, לצד הטבות נוספות. ביטול ההסכם צפוי לגרור הטלת מכסים על היצוא הישראלי אך מדובר ככל הנראה בשיעורים נמוכים (10%-5%).

מאקרו ועניינים נוספים

• מדד המחירים לצרכן בישראל - עלה ב0.7% בחודש אוגוסט 2025, בהשוואה לחודש יולי 2025. ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2025 לעומת אוגוסט 2024) מדד המחירים לצרכן עלה ב2.9% - ונכנס לתוך יעד בנק ישראל. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפים: תרבות ובידור שעלה ב-2.9%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-1.6%, ירקות טריים שעלו ב-1.5%, דיור שעלה ב-0.8% ותחזוקת הדירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפים: פירות טריים שירדו ב-2.7%, הלבשה והנעלה שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-0.5%. בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של 2.7%, ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 5.5%.
• שינוי במחירי שוק הדירות (אינו חלק ממדד המחירים לצרכן) – מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יוני-יולי 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני 2025, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב0.2%. מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%.

• בנק ישראל מתחיל החודש לפרסם מדד חדש - "מדד חודשי לפעילות המשק" - המדד מבוסס על עיבוד מידע ממעל 30 סדרות כלכליות באמצעות מודל סטטיסטי ייעודי שפותח בבנק ישראל. המדד יחושב ויפורסם לציבור מידי חודש כשבועיים מתום חודש ההתייחסות שלו. המדד החדש מחליף את "המדד המשולב למצב המשק" שפרסומו הופסק בחודש שעבר. המדד החודשי לפעילות המשקירד בחודש אוגוסט בשיעור של 0.1%. המדד משקף את ההתפתחות באומדן הצמיחה החודשית בשלשת החודשים יוני עד אוגוסט, שבהם היו תנודות חדות בפעילות הכלכלית בשל צמצום הפעילות בימי מבצע "עם כלביא" והתאוששות הפעילות בחודשיים שאחריו. המדד הושפע לרעה מהירידה בנתוני יצוא הסחורות לחודש אוגוסט, בנתוני הייצור התעשייתי והפדיון לחודש יוני, בתקבולי המיסים העקיפים לחודשים יוני-יולי, ובנתוני שוק העבודה וצריכת הבנזין לחודש יוני.  גם הירידה בנתוני התמ"ג לרביע השני תרמה לחולשת המדד. מנגד, נתוני רכישות בכרטיסי אשראי לחודשים יולי ואוגוסט, נתוני היבוא לחודש יולי וכן המדדים הפיננסיים בעיקר לחודשים מאי עד יולי עלו והשפיעו לטובה על המדד ומיתנו את קצב ירידתו . יש לציין כי תקופת הייחוס של המדד בחודש זה (יוני עד אוגוסט) מאופיינת בתנודתיות חריגה כאשר האינדיקטורים לחודשי ההתאוששות ממבצע "עם כלביא" אינם מלאים ולכן ייתכנו עדכונים במדד בחודשים הבאים.
• צמיחה - ירידת התמ"ג בישראל ברבעון השני עודכנה למינוס 4% לעומת מינוס 5% בעדכון הראשון. העדכון כלפי מטה עוד יותר מחדד את ההערכה שהירידה לא נובעת רק מהמלחמה עם איראן, אלא מעידה על היחלשות בפעילות שהייתה עוד לפניה.
• גירעון הסחר של ישראל המשיך לגדול בחודשים יולי-אוגוסט. היצוא והיבוא ירדו בחדות בחודש אוגוסט לאחר התאוששות ביולי. גירעון המסחר החודשי הממוצע עלה בחודשים יולי-אוגוסט בכ 7%- לעומת הממוצע החודשי באפריל-יוני ומשקף השפעה נטו שלילית של סחר בסחורות על התמ"ג ברבעון השלישי.
• שיעור האבטלה במשק ירד באוגוסט ל9%-מספר המשרות הפנויות הגיע לשיא מאז שנת 2022.

מה צפוי השבוע?

*ביום שני:*

גוש היורו – מדד אמון הצרכנים.

סין – החלטת הריבית (פריים לשנה ול-5 שנים).

*ביום שלישי:*

ארה"ב – הגירעון בחשבון השוטף, מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים של S&P Global, מדד פעילות השירותים של פילדלפיה.

גוש היורו, גרמניה, צרפת, בריטניה, אוסטרליה והודו – מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים.

פולין-שיעור אבטלה

*ביום רביעי:*

ארה"ב – מכירות בתים חדשים, היתרי הבנייה (עדכון סופי לאוגוסט).

גרמניה – מדד האקלים העסקי של מכון IFO.

ספרד – מדד המחירים ליצרן.

אוסטרליה – אינפלציה.

יפן- מדד מנהלי הרכש בתעשייה ושירותים, והזמנת מכונות.

*ביום חמישי:*

ארה"ב – צמיחה, צריכה פרטית, תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות, הגירעון המסחרי, מלאים, הזמנות מוצרים בני קיימא, מכירות בתים קיימים.

גרמניה וצרפת – מדד אמון הצרכנים.

יפן- מדד PPI בשירותים, ומכירות בחנויות כל-בו.

*ביום שישי:*

ארה"ב – הכנסה והוצאה אישית, צריכה פרטית ריאלית, אינפלציה ואינפלציית ליבה (PCE), מדד סנטימנט הצרכנים וציפיות האינפלציה של אוניברסיטת מישיגן.

גוש היורו – תחזית האינפלציה של ה-ECB לשנה ול-3 שנים.

ספרד – צמיחה.

יפן – האינפלציה בטוקיו.

סין – רווחים בתעשייה.