מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

     שבוע המסחר המקוצר בארה"ב הסתיים בעליות שערים במדדים המובילים ואחרי חברות התוכנה, בשבוע שעבר היו אלה חברות הסייבר שנענשו לאחר שחב' אנטרופיק השיקה כלי AI שיודע לאתר חולשות בבסיסי קוד. בישראל הבורסה המקומית סיכמה עוד שבוע חיובי.

•       מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) הוסיף 1% בשבוע שחלף (3.9%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 עלה 1.1% (0.9%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק   עלה 1.5% (1.5%- מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 קפץ 2.4% (5.9%+ מתחילת השנה). בבורסה בת"א נמשכו העליות - מדד ת"א 125 עלה 1.4% (14.7%+ מתחילת השנה) ות"א נדל"ן עלה 1.2%. מנגד, מדד הבנקים צנח 3.3%.
• ·      ארה"ב: למרות פסיקת בימ"ש, טראמפ מטיל מכסים – ביהמ"ש העליון פסק כי טראמפ עבר על החוק כשהשתמש בתקנות לשעת חירום בעת מלחמה כבסיס להטלת מכסים. זמן קצר לאחר הפסיקה, חתם טראמפ על צו המטיל מכס רוחבי של 15% על כל העולם מתוקף חוק אחר ואמר כי החוק מקנה לו זכות להטיל מכסים.
• ·    ארה"ב: השבוע תוצאות אנבידיה – ענקית השבבים תדווח ביום רביעי אחרי המסחר. אנליסטים מצפים לצמיחת הכנסות של קרוב ל-68%, לסכום שיא של 65.9 מיליארד $ ברבעון ולזינוק שנתי של 72% ברווח.
• ·       ישראל: צמיחה נאה וירידה באינפלציה ל-1.8% - סבירות גבוהה שבנק ישראל יוריד מחר שוב את הריבית.
• ·       ברוכה הבאה לישראל: מניית פאלו אלטו - מתחילה להיסחר בבורסה המקומית מחר (מס' נייר 1236736).
• ·       מה צפוי השבוע?

בארה"ב – פרסומי דוחות: ביום שני – דומינוס פיצה. ביום שלישי – הום דפו, אמריקן טאוור, מוזאיק, HP Inc., פירסט סולאר. ביום רביעי – Lowe's, EOG, TJX, NVIDIA, Salesforce. ביום חמישי – וורנר בראדרס, DELL טכנולוגיות, בלוק. וביום שבת – Berkshire Hathaway.

בגוש היורו – ביום רביעי אינפלציה, בישראל – ביום שני החלטת ריבית.

ארה"ב

מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

בורסות וול סטריט סגרו את שבוע המסחר המקוצר במגמה חיובית, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב, שקבעה שהמכסים שהטיל הנשיא טראמפ אינם חוקיים. הפסיקה האפילה על נתוני מקרו מדאיגים שפורסמו מוקדם יותר (צמיחה נמוכה מהצפוי ואינפלציה עיקשת שהייתה גבוהה מהצפוי) והובילו לפתיחה חיובית של יום המסחר. מדד נאסד"ק בלט בעלייה של 0.9% ביום שישי והוא הוביל גם בביצוע השבועי, עם עלייה של 1.5%, שחילצה אותו מרצף שלילי של 5 שבועות באדום, הגרוע מאז שנת 2022.

החששות כי מהפכת הבינה המלאכותית (AI) עלולה לנגוס בעסקי הליבה של ענפים שלמים המשיכו להכביד על השווקים בפתיחת שבוע המסחר המקוצר (שהחל ביום שלישי, לאחר "יום הנשיאים" שחל ביום שני). סמוך לנעילת השבוע שב הנושא לכותרות, כשחברת הבינה המלאכותית, אנתרופיק חשפה מודל אבטחה חדש, "קלוד קוד סקיוריטי", שאמור לחשוף פרצות בקוד האבטחה ואף להציע כיצד יש לתקן אותן... הדיווח הוביל לירידות חדות בשערי מניות אבטחת הסייבר ביום שישי.

התשואות על האג"ח הממשלתיות של ארה"ב שינו כיוון ועלו השבוע, לאחר שביום שישי קיבלנו נתון צמיחה מאכזב, כשבמקביל, מדד האינפלציה המועדף על הפד (PCE) עלה והיה גבוה מהצפוי (מישהו אמר סטגפלציה?). על רקע ההצהרות האחרונות של בכירי הפד, שהביעו חשש מפני האינפלציה עוד טרם פרסום הנתון, ראינו עליית תשואות, יחד עם ירידה בהסתברות להורדות ריבית בקרוב. הדולר נחלש בעולם ביום שישי, אך בסיכום שבועי היה זה השבוע החזק ביותר שלו מתחילת השנה.

השבוע יהיה דל הרבה יותר בנתוני מקרו, אולם עונת הדו"חות תספק את היהלום – תוצאותיה של מלכת השבבים, NVIDIA, יפורסמו ביום רביעי אחרי המסחר והצפי הוא לצמיחה מרשימה של כ-70%, הן בהכנסות והן ברווחים.

Q   בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 רשם עלייה שבועית של 1.1% וכמוהו מדד נאסד"ק 100. מדד הטכנולוגיה נאסד"ק כללי היה הכוכב של השבוע, עם עלייה נאה של 1.5%, שכאמור, סיימה רצף שלילי עמוק של 5 שבועות באדום. מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס הסתפק בעלייה שבועית צנועה של 0.3% בלבד. ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , הסתפק בעלייה שבועית של 0.6% וגם השבוע הוא הושפע מהתפתחות הציפיות להורדות ריבית בהמשך השנה.

  בשוק האג"ח בארה"ב שינוי כיוון - התשואה על אג"ח ל-10 שנים עלתה השבוע ב-3 נ"ב, לרמה של 4.08%. התשואה על האג"ח לשנתיים, שנחשבת רגישה יותר לשינויים בריבית בטווח הקצר, עלתה ב-7 נ"ב, לרמה של 3.48%.

Q   הדולר הציג את השבוע החזק ביותר שלו מתחילת השנה, עם זינוק שבועי של 0.9% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב. עם זאת, מתחילת השנה הוא עדיין רושם ירידה של 0.5% מול הסל האמור.

Q  מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

בגזרת המקרו –

אחרי שטף הנתונים החשובים שקיבלנו בשבוע שעבר (פירוט בהמשך), השבוע הקרוב יהיה צנוע הרבה יותר בגזרת נתוני המקרו. מה בכל זאת נקבל השבוע?

ביום שני – 23.02.2026 – הזמנות ממפעלים, הזמנות מוצרים בני קיימא (עדכון סופי לדצמבר).

ביום שלישי – 24.02.2026 – מדד מחירי הבתים של הסוכנות הפדרלית למשכנתאות, מדד מחירי הבתים ב-20 ערים גדולות של קייס שילר, מדד אמון הצרכנים, מלאים סיטונאיים ומכירות סיטונאיות.

ביום חמישי – 26.02.2026 – מדד הייצור של פילדלפיה, תביעות ראשוניות ומתמשכות לדמי אבטלה.

ביום שישי – 27.02.2026 – מדד המחירים ליצרן, מדד מנהלי הרכש של שיקגו, הוצאות בנייה.

עונת הדו"חות כבר מעבר לשיא, אז איך זה שהשיא מגיע השבוע?

כמעט כל התותחים הגדולים כבר ירו, אבל כולם מחכים לתותח הכי גדול וזה קורה השבוע, ביום רביעי! החברה הגדולה בעולם, מובילת מהפיכת ה-AI, מגיעה לנשף באיחור אופנתי, כדרכה 😊 NVIDIA תפרסם את תוצאותיה ביום רביעי בשעה 23:20 ומדובר בתוצאות רבעון 4 של שנת 2026. שנת הכספים של NVIDIA מתחילה בתחילת פברואר ומסתיימת בסוף ינואר (ע"מ להפריד בין עונת החגים לסוף השנה החשבונאית וכדי ליישר קו עם מחזורי הייצור והמלאי). כלומר, הרבעון המדווח כולל את נובמבר דצמבר 2025 ואת ינואר 2026. האנליסטים מצפים לצמיחת הכנסות של קרוב ל-68%, לסכום מטורף של 65.9 מיליארד $ ברבעון ולזינוק שנתי של 72% ברווח למניה ל-1.53 $.

מה עוד נראה השבוע? ביום שני – דומינוס פיצה. ביום שלישי – הום דפו, אמריקן טאוור, מוזאיק, HP Inc., פירסט סולאר. ביום רביעי – Lowe's, EOG, TJX, NVIDIA, Salesforce. ביום חמישי – וורנר בראדרס, DELL טכנולוגיות, בלוק, Monster Beverage. וביום שבת – Berkshire Hathaway.

עד כה פרסמו 425 מהחברות הנסחרות במדד S&P500 (85%): 66% הכו את צפי ההכנסות של האנליסטים, ב-1.9% בממוצע ו-75% הכו את תחזית הרווח למניה של האנליסטים בכ-7.7% בממוצע.

82% מהן צמחו בהכנסות, בשיעור ממוצע של 8.9% ו-73% צמחו ברווח למניה, בשיעור ממוצע מרשים של 12.4%. זאת, עוד לפני שהכנסנו את הצמיחה של NVIDIA למשוואה...

Q   נושאים גיאופוליטיים, הצפויים להשפיע על השווקים

המתיחות מול איראן –

הנוכחות האמריקנית במזרח הים התיכון ובמפרץ הפרסי הולכת ומתעצמת, כשבסוף השבוע הגיעה נושאת המטוסים הענקית, ג'ראלד פורד, לים התיכון. הדיאלוג דיפלומטי נמשך, אולם הנשיא טראמפ הודיע בסוף השבוע שלאיראן יש 15 ימים לכל היותר להגיע להסכם ובסיום התקופה היא תיתקל באופציה הצבאית.

המתיחות השפיעה בשבועות האחרונים על הסנטימנט בשווקים, עם דגש על מחירי הנפט, שהאמיר השבוע לשיא של יותר מחצי שנה. אי הודאות צפויה להימשך, ולהתווסף לאי הודאות שמלווה את השווקים בנושאים נוספים.

Q   האם מלחמת המכסים מקבלת תפנית?

בית המשפט העליון בארה"ב פסק ביום שישי שהמכסים שהטיל הנשיא טראמפ אינם חוקיים! – בית המשפט פסק ברוב של 6 שופטים מול שלושה, שהנשיא נטל לעצמו סמכות שחוק הסמכויות הכלכליות במצב חירום בינלאומי (International Emergency Economic Powers Act =IEEPA) משנת 1977, אינו מאפשר לו והוא היה חייב לקבל את אישור הקונגרס למכסים שהטיל, כפי שנהוג. השימוש בחוק האמור אפשרי רק במקרים המהווים סכנה לביטחון הלאומי, למדיניות החוץ או לכלכלת ארה"ב. העתירות נגד המכסים היו מבחן רציני לסמכויותיו של הנשיא וגם לנכונות של בית המשפט העליון לרסן את שאיפותיו מרחיקות הלכת. להחלטה יש השלכות חשובות על הכלכלה הגלובלית.  טראמפ עצמו הגיב שהוא מאוכזב מהפסיקה ומאוכזב אישית מחלק מהשופטים.

בית המשפט העליון לא התייחס לזכאותם של יבואנים להחזר על המכסים ששילמו, והותיר את ההכרעה לערכאות נמוכות יותר. הסכום הכולל ששילמו היבואנים מגיע ל-170 מיליארד $, יותר ממחצית מההכנסות ממכסים.

ג'יימיסון גריר, נציג הסחר של ארה"ב, אמר שטראמפ יוכל למצוא דרכים אחרות למיסוי יבוא בזריזות, שכן, הקונגרס האציל סמכויות מכסים רבות על הנשיא.

טראמפ כבר חתם על צו נשיאותי, המטיל מכס בגובה 10% על כל מדינות העולם (עם החרגה של מוצרים חקלאיים, מסויימים, כלי רכב ומינרלים המוגדרים חיוניים), שייכנס לתוקף ביום שלישי, למשך 150 יום. הוא השתמש בסעיף 122 לחוק הסחר (המגביל את המכסים ל-150 יום). טראמפ הודיע שישתמש גם בסעיף 301, שמאפשר לפתוח בחקירת התנהלות סחר בלתי הוגנת של מדינות ובסעיף 232, שמתיר לנשיא להטיל מכסים על מוצרים זרים מטעמי בטחון לאומי.  אגב, למחרת צייץ הנשיא טראמפ שיעלה באופן מיידי את המכס העולמי מ-10% ל-15%, הרמה המקסימלית המותרת, אשר נבחנה משפטית לטענתו.

שוק המניות בארה"ב הגיב לחדשות בחיוב ביום שישי והמדדים, שנסחרו באדום על רקע נתוני מקרו מאכזבים, עברו לעליות וסיימו את יום המסחר בירוק.

Q   מדיניות מוניטרית

פרוטוקול ישיבת ה-FOMC שהתקיימה ב-28 בינואר פורסם ביום רביעי האחרון.

הפרוטוקול העלה מחלוקת בין חברי הועדה, בנוגע ליעד שבו יש להתמקד, מבין יעדי "המנדט הכפול" שבאחריות הבנק (תעסוקה מקסימלית ויציבות מחירים). חלק מהחברים הדגישו את הצורך להמשיך במאבק באינפלציה ואחרים הביעו צורך להתמקד בחיזוק שוק העבודה. נראה שקולותיהם של הבכירים שמודאגים מהתמשכות האינפלציה התגברו הפעם, כמו גם בלא מעט נאומים וראיונות שראינו לאחר הישיבה. בישיבה עצמה צידדו מספר בכירים בצורך לאותת לשווקים כי במקרה שהאינפלציה תישאר מעל ליעד 2% של הבנק ולא תראה שהיא במסלול התמתנות לעבר היעד, קיים סיכוי ששינוי המדיניות הבא שיבצע הבנק יהיה דווקא העלאת הריבית...

הנתונים שראינו בשבועיים האחרונים הראו דו"ח תעסוקה חזק מהצפוי ואינפלציה (PCE) גבוהה מהצפי ובמגמת עלייה. כל זה נותן משנה תוקף למה שנכתב בפרוטוקול ונאמר עוד בשלהי חודש ינואר.

חוזי ה-SWAP על הריביות הושפעו מדו"ח האינפלציה הגבוה שפורסם לקראת סוף השבוע והציפיות להפחתת ריבית קרובה התמתנו. ההסתברות המצטברת להורדות ריבית עד סוף השנה, שעמדה לפני שבוע על 63.4 נ"ב (2.53 הפחתות ריבית של 25 נ"ב במהלך השנה) צנחה ביום שישי ל-55.4 נ"ב (2.22 הפחתות ריבית בלבד). גם הצפי לראות הורדת ריבית ראשונה כבר ב-17 ביוני, בתום ישיבת ה-FOMC הראשונה בניהולו של היו"ר הנכנס, קווין וורש, הצטמצם משמעותית וההסתברות לכך פחתה מ-86% לפני שבוע ל-58% בלבד. 

Q   נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

צמיחת התוצר ברבעון 4  הואטה ל-1.4% (צפי 2.8%), נמוך בהרבה מצמיחה נאה בקצב שנתי של 4.4% שראינו ברבעון הקודם. אינדיקציה לנתון הנמוך קיבלנו כבר ביום חמישי, כשהיבוא בדצמבר זינק ב-3.6% (צפי 0.1%) ולעומתו, היצוא ירד ב-1.7% (צפי 0.1%), מה שהקפיץ את הגירעון המסחרי בחודש דצמבר ל-70.3 מיליארד $, הרבה מעבר לצפי ל-55.5 מיליארד $. עליה כזאת בגירעון כשלעצמה, עשוייה לקזז קרוב ל-0.5 נקודת אחוז מהתמ"ג, במונחים שנתיים.

בשנת 2025 כולה הסתכם הגירעון המסחרי (סחורות ושירותים) ב-901.5 מיליארד דולר, ירידה של 0.2% (או 2.1 מיליארד $) לעומת 2024, אך מדובר באחד מהגירעונות השנתיים הגבוהים אי פעם. טראמפ הצליח אמנם להוריד את גירעון הסחר מול סין מ-295 מיליארד $ ל-202 מיליארד $ ואת הגירעון מול קנדה מ-63 מיליארד $ ל-46 מיליארד $ בזכות המכסים, אולם הגירעון מול וייטנאם ומקסיקו זינק לשיא ומול טייוואן הוא כמעט הוכפל בשנה החולפת, בעקבות הזינוק ביבוא שבבים ומוצרי אלקטרוניקה לארה"ב.

מדד מחירי ההוצאות לצריכה פרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על הפד, עלה בדצמבר ב-0.4% (צפי 0.3%) גם מדד הליבה עלה ב-0.4% (צפי 0.3%). האינפלציה השנתית עלתה מרמה של 2.8% ל-2.9% ואינפלציית הליבה השנתית האיצה מ-2.8% ל-3.0% (צפי 2.9%). ההכנסה האישית עלתה בדצמבר ב-0.3%, כצפוי וההוצאה האישית גדלה ב-0.4% (צפי 0.3%). הצריכה הפרטית הריאלית גדלה בדצמבר ב-0.1%, כצפוי. הצריכה הפרטית ברבעון 4 גדלה ב-2.4%, כצפוי, לעומת זינוק של 3.5% ברבעון הקודם.

מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ירד בפברואר מ-52.4 ל-51.2 נק' (צפי 52.4 נק'). המדד המקביל בשירותים ירד בפברואר מ-52.7 ל-52.3 נק' (צפי 53.0 נק'). סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק (מדד Empire State) ירד בפברואר מ-7.7 ל-7.1 נק', אך היה גבוה מצפי ל-6.2 נק'. הזמנות מוצרים בני קיימא קטנו בדצמבר ב-1.4%, אך היו מעל צפי לירידה של 2.0%. הייצור התעשייתי זינק בינואר ב-0.7% (צפי 0.4%) ובמקביל, שיעור הניצול של כושר הייצור גדל בינואר מ-75.7% ל-76.2% (צפי 76.5%). מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (מדד המהווה אינדיקציה לצמיחת התוצר בששת החודשים הבאים) ירד בדצמבר ב-0.2%, כצפוי.

מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (עדכון סופי לפברואר) עודכן כלפי מטה מ-57.3 ל-56.6 נק', בעקבות ירידה ברכיב המצב הנוכחי של המדד. תחזית האינפלציה של הצרכנים ירדה מעט – התחזית לשנה מ-3.5% ל-3.4% והתחזית הארוכה, ל-5-10 שנים מ-3.4% ל-3.3%.

מספר המובטלים החדשים בארה"ב נסוג בשבוע שהסתיים ב-14 בפברואר לשפל של 5 שבועות, 206 אלף, פחות משמעותית מצפי ל-225 אלף ולעומת 229 בשבוע הקודם ו-232 לפני שבועיים, שיא של חודשיים.  עוד עולה מהנתונים שפורסמו כי מספר תביעות האבטלה המתמשכות — שמפורסם בפיגור של שבוע — גדל בשבוע שהסתיים ב-7 בפברואר לרמה של 1.87 מיליון, לעומת רמה של 1.85 מיליון בשבוע הקודם וצפי ל-1.86 מיליון.

מדד בטחון הנדל"ן ירד בפברואר מ-37 ל-36 נק', שפל של 5 חודשים ופחות מצפי ל-38 נק'. מספר היתרי הבנייה גדל בדצמבר ב-4.3% (צפי 0.4%) לקצב שנתי של 1.45 מיליון ומספר התחלות הבנייה זינק בדצמבר ב-6.2% (צפי 1.1%) לקצב שנתי של כ-1.4 מיליון. מכירות הבתים החדשים זינקו בנובמבר ב-15.5% לקצב שנתי של 758 אלף בתים, אולם בדצמבר הן ירדו ב-1.7% לקצב שנתי של 745 אלף בתים, עדיין מעל צפי ל-730 אלף בתים. המלאים הסיטונאיים גדלו בדצמבר ב-0.2%, כצפוי והמלאים הקמעונאיים נותרו לל"ש (צפי 0.1%).  

ישראל

Q   בבורסה בת"א נמשך המומנטום החיובי, וביום שישי האחרון נקבע שיא של 5.05 מיליארד ₪ במחזור המסחר המצרפי ליום שישי, שנתמך בפקיעה של נגזרי מניות חודשית. מדד ת"א 35 עלה בכ-0.5% ומדד ת"א 125 טיפס 0.7%. ברמה הסקטוריאלית, בלטו לחיוב מדד הביטחוניות שעלה 2.8% ומדד הבניה שטיפס 2.7%.

שבוע המסחר האחרון הושפע מנתוני המאקרו החשובים: האינפלציה והצמיחה בישראל, שניהם סיפקו רוח חיובית בשוק, ומדדי הדגל סיימו בעליות נאות, על אף המתיחות סביב הזירה האיראנית.

Q   בסיכום שבועי – מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 עלו ב-1.5% ו-1.4% בהתאמה. ומדד ת"א 90 הוסיף 2.2%. ברמה הסקטוריאלית גם בסיכום שבועי, בלטו לחיוב מדד הביטחוניות שעלה 9.3% ומדד הבניה שטיפס 6%. מנגד, בלטו לשלילה מדד רשתות שיווק שצנח 3.9% ומדד הבנקים שנפל 3.3%.

Q   בשוק החוב – נרשמה תנודתיות גבוהה ברקע נתוני האינפלציה שהפתיעו לטובה אולם היא הושפעה גם מהתנודתיות בשוק החוב האמריקאי. בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת. מדדי התל גוב הצמודים ירדו, ואילו השקליים בעיקר עלו. מדד התל גוב 10+ ירד. באפיק הקונצרני נרשמה מגמה מעוטרבת עם נטייה לירידות.

תשואת האג"ח ל-10 שנים הגנרית עלתה מ-3.78% בשבוע הקודם ל-3.82%.

Q   בשוק המט"ח המקומי -  השקל נחלש השבוע מול הדולר ומול היורו. הרחבה בהמשך.

Q   האירוע המרכזי של השבוע יהיה החלטת הריבית של בנק ישראל, מחר בשעה 16:00.

נתוני מאקרו חזקים של המשק הישראלי לצד העלייה במתח הביטחוני והאפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן, מפחיתים את הסיכויים להורדה של הריבית. מנגד, התמתנות האינפלציה והשקל החזק תומכים בהורדת הריבית.

מיטב הכלכלנים חלוקים לגבי כיוון ההחלטה שיקח בנק ישראל, ואנו מצטרפים לדילמה...... 

Q   מדד ינואר הפתיע לטובה, אך מחירי השכירות האיצו - מדד חודש ינואר ירד ב- 0.3% לעומת צפי ירידה של 0.2%, וקצב האינפלציה השנתי התמתן בחדות מ-2.6% ל-1.8% לעומת צפי 1.9%. מדד ינואר 2025 שהיה גבוה (0.6%) עקב כניסת המע"מ הוחלף במדד ינואר 2026 נמוך. ההפתעה במדד נבעה בעיקר מירידה חדה במחירי הטיסות (13.9%- במונחי דולר), אשר קוזזה חלקית על ידי האצה במחירי השכירות לקצב שנתי של 3.8%. מחירי הסחורות ליבה (goods) התמתנו בחדות ל- 0.1% שנה אחורה מ- 0.8%, ומחירי השירותים האחרים (למעט שירותי דיור וטיסות) התמתנו ל- 2.8% מ- 3.1% (רכיב חשוב במיוחד עבור בנק ישראל). בסך הכול, חלה התמתנות בסביבת האינפלציה, כאשר אינפלציית הליבה התמתנה ל- 1.9% מ- 2.7% והליבה, למעט מעורבות הממשלה, ל- 1.6% מ- 2.0%. אך לא רק מחירי השכירות מאיצים, אלא גם מחירי הדירות לרכישה אשר עלו ב- 1.4% בחודשיים האחרונים (נתונים ארעיים).

עבור בנק ישראל, ההתמתנות בסביבת האינפלציה והפתעת המדד כלפי מטה תומכות בהורדת ריבית, זאת בנוסף למגמת הייסוף בשקל. ההאצה במחירי השכירות עלולה להדאיג, אך קיימת ציפייה לגידול בהיצע על רקע שיא של מספר דירות בתהליך בנייה פעילה וגידול במספר העובדים בענף. למרות שהמשק צומח בקצב נאה ושוק העבודה הדוק, סביר להניח הורדת ריבית בשבוע הבא, אך לא מדובר בהחלטה פשוטה, גם על רקע העלייה במתח הגיאופוליטי והאפשרות לתקיפה של ארה"ב באיראן שעלולה לכלול את ישראל בעימות.

Q   המשק הישראלי צמח ברבעון הרביעי ב-4% במונחים שנתיים. נתון זה נמוך מעט מצפי של 4.1%, אולם נתון הצמיחה של הרבעון השלישי עודכן כלפי מעלה מ-11.1% ל-12.7%. הצריכה הפרטית ירדה ב-3.6% לאחר עלייה של 22.2% ברבעון השלישי, וההשקעות ירדו ב-6.4% לאחר עלייה של 33.6%. היצוא זינק ב-33.2% בעוד היבוא ירד ב-2%. תוצר המגזר העסקי טיפס ברבעון הרביעי ב-7.1% לאחר גידול של 16.3% רבעון קודם. סך הצמיחה של המשק ב-2025 הסתכם ב-3.1%.

Q   מחירי הדירות חוזרים לעלות - מחירי הדירות עולים מזה 4 חודשים. מדד מחירי הדירות (אינו חלק ממדד המחירים לצרכן) – מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר-דצמבר 2025, לעומת אוקטובר-נובמבר 2025 , נמצא כי המדד עלה ב-0.8%.

Q   המדד החודשי לפעילות המשק בחודש ינואר טיפס ב-0.5%. המדד משקף החודש את אומדן הצמיחה החודשית הממוצעת בשלושת החודשים נובמבר 2025 עד ינואר 2026. המדד הושפע לטובה מנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי בחודש ינואר, מנתוני פדיון ענפי המסחר והייצור התעשייתי בחודש נובמבר, מנתוני מדד מסחר קמעונאי לחודשים נובמבר ודצמבר, מנתוני יבוא הסחורות והמדדים הפיננסיים לחודש ינואר. מנגד, נתוני המועסקים בפועל וצריכת הבנזין בחודש דצמבר, נתוני תקבולי המיסים העקיפים ומע"מ נטו בחודשים דצמבר וינואר ונתוני יצוא הסחורות בינואר מיתנו את העלייה במדד. המדד לחודשים האחרונים עודכן כלפי מעלה עם השלמת הנתונים שלא היו מלאים מקודם וגם בעקבות עדכון כלפי מעלה של נתוני התוצר בפועל לרביע השלישי של 2025.

Q   תחזית האינפלציה של המקורות השונים לשנה הקרובה נותרה ברמה של 1.9%.

Q   מניית פאלו אלטו מתחילה להיסחר בבורסה המקומית מחר (יום שני). פאלו אלטו נטוורקס, ענקית הסייבר תתחיל להיסחר בתל אביב (נייר 1236736) אחרי שהשלימה את רכישת סייברארק ונרשמה ברישום כפול. שער הבסיס יהיה הסגירה בנאסד"ק בתאריך 20.2.26 (148.7$) מוכפל בשער היציג של הדולר שנקבע ב- 20.2.26 (3.123 ₪ ל-$), באגורות.

נתוני מאקרו הצפויים השבוע:

ביום שני 23.2.2026:  החלטת הריבית בשעה 16:00

ביום חמישי 26.2.2026: ייצור תעשייתי, נתוני שוק התעסוקה

אירופה

Q   בורסות אירופה נסגרו ביום שישי במגמה חיובית על רקע הפסיקה בארה"ב לגבי חוקיות המכסים של טראמפ.

Q   בסיכום שבועי, שבוע של עליות נאות, למרות המשך החששות מפני ההשפעה השלילית של הבינה מלאכותית על עסקי הליבה של מגזרים רבים. מדד המניות הכללי יורוסטוקס 50 עלה ב-2.4%, המדד הרחב יותר יורוסטוק 600 טיפס 2.1%, מדד DAX הגרמני עלה ב-1.4%, מדד פוטסי 100 בלונדון עלה ב-2.3%, ומדד קאק הפריזאי עלה  ב-2.5%.

בשבוע הקרוב בגזרת המאקרו, יפורסמו נתוני האינפלציה CPI והצמיחה ברחבי היבשת.

Q  כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי (ECB), תשאר בתפקידה עד תום הקדנציה, בניגוד לפירסומים השבוע לפיהם התכוונה לפרוש לפני כן. לגארד מצידה הודיעה כי מתכננת לסיים כהונה מלאה לשמירת היציבות של הבנק.

Q  מדינות אירופה מזניקות את תקציבי הביטחון שלהן- התערערות הסדר העולמי עמדה במרכז הוטעידה הביטחונית במינכן לפני שבועיים. האיום הרוסי והמלחמה באוקראינה, הלחץ שמפעיל טראמפ על אירופה להגדיל את תקציבי הביטחון שלה, וההבנה שארה"ב בעידן טראמפ אינה בעלת ברית אוטומטית, עודדו את ממשלות אירופה להזניק את תצקציבי הביטחון שלהן, ולפי דו"ח חברת היעוץ מקינזי, ההוצאה הביטחונית באירופה תגדל עד 2030 בכ-800 מיליארד יורו ויש בה כדי לייצר 1.2 מיליון משרות חדשות ברחבי היבשת. הדו"ח מציע למדינות היבשת לבצע את המעבר לתקציבי ביטחון גדטלים באמצעות בניית בסיס תעשייתי שמותאם לדרישות חירום, שת"פ בהרחבת כושר הייצור ועידוד חדשנות, שימוש בחו"ג מקומיים, עדיפות לשדרוג ציוד צבאי קיים, ואימוץ גישות רכש במהירות (מתכון זה כולל הזדמנויות לצד איומים לתעשייה הביטחונית הישראלית).

Q   נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע 

בגוש היורו - הייצור התעשייתי עלה ב-2025 ב-1.2%, נמוך מעט מצפי 1.3% ולאחר עליה של 2.2% בחודש הקודם. מדד התחזית של ZEW ירד בפברואר מ-40.8 ל-39.4 נק'.

בבריטניה האינפלציה ירדה בינואר מ-3.4% ל-3.0% כצפוי. אינפלציית הליבה ירדה מ-3.2% ל-3.1% (צפי 3.0%). 

בגרמניה - האינפלציה השנתית נותרה בינואר 2.1% (עדכון סופי) כצפוי. מדד התחזית של ZEW ירד בפברואר מ-59.6 ל-58.3 נק', בניגוד לצפי שיעלה ל-65.2 נק'. מדד המצב הקיים עלה כצפוי מ-72.7- ל-65.9- נק'.

Q   מה צפוי השבוע?

ביום שני: 23.02.2026 –  גרמניה- מדד IFO- האקלים העסקי, פולין- אבטלה, איטליה-אינפלציה

ביום שלישי:  24.02.2026  - פולין –שיעור האבטלה.

ביום רביעי : 25.02.2026 – גוש היורו- אינפלציה, גרמניה- צמיחה

ביום שישי : 27.02.2026- גוש היורו- תחזית האינפלציה של ה-ECB לשנה ו-3 שנים. גרמניה, ספרד, צרפת –אינפלציה. צרפת-צמיחה.

שווקים נוספים

 שבוע מסחר מקוצר אפיין את מרבית בורסות אסיה לרגל חגיגות ראש השנה הסיני. בסין היבשתית לא התקיים מסחר כל השבוע. דרום קוריאה ויפן נהנו השבוע מזרימת שיא חיובית של כספים לשוק המניות.

Q   בסיכום שבועי, מדד קוספי (דרום קוריאה) זינק בכ-5.5% לשיא חדש והשלים עליה של 37.8% מתחילת השנה. מדד  ASX200 (אוסטרליה) עלה ב-1.8% ומנגד, ביפן ובהונג קונג המדדים ניקיי 225 ומדד האנג סיימו בירידה של 0.2% ו-0.6% בהתאמה.

Q   יפן  תשקיע 363 מיליארד $ בפרויקטים של נפט, גז ומינרלים קריטיים בארה"ב-כחלק מהפעימה הראשונה מתוך התחייבות של 550 מיליארד $ במסגרת הסכם הסחר שחתמה עם ארה"ב.

Q   באוסטרליה:  הבנק המרכזי הודיע היום כי הגיע למסקנה שהאינפלציה הייתה נותרת גבוהה באופן עיקש אם לא היה מעלה את הריבית כפי שעשה מוקדם יותר החודש, וכי עדיין לא ברור אם יהיה צורך בהידוק נוסף.

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע 

Q   ביפן- התמ"ג צמח ברבעון הרביעי של 2025 ב-0.2% בלבד, נמוך משמעותית מהצפי לצמיחה של 1.6% ועדכון כלפי מטה לצמיחה (התכווצות) ברבעון השלישי מ-2.3%- ל-2.6%-. יפן אמנם חמקה ממיתון, אולם הנתונים החלשים מדגישים את האתגרים העומדים בפני ראשת הממשלה טקאיצ'י, שמעוניינת ליישם תמריצים פיסקליים אגרסיביים יותר. השוק מעריך כי קלושים הסיכויים להעלאת ריבית בפגישה הקרובה במרץ. היצוא זינק בשנה שהסתיימה בינואר ב-16.8%, יותר מצפי לעלייה של 13% ואילו היבוא באותה תקופה ירד ב-2.5%, בניגוד לצפי שיעלה ב-3.5%. הגירעון המסחרי ירד ל-7.5 מיליארד $, הרבה פחות מצפי לכ-14 מיליארד $. האינפלציה השנתית  צנחה בינואר מ-2.1% ל-1.5%, מתחת לצפי ל-1.6% ושפל מאז מארס 2022. מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה בפברואר מ-51.5 ל-52.8 נק'. המדד בשירותים עלה מעט, מ-53.7 ל-53.8 נק'.

Q   בהודו- שיעור האבטלה עלה מ-4.8% ל-5%, וגירעון הסחר עלה עקב התגברות היבוא לעומת היצוא. היצוא עלה בשנה האחרונה ב-0.6%, ולעומת זאת היבוא זינק ב-19.2%. מדד מנהלי הרכש בתעשייה זינק בפברואר מ-55.4 ל-57.5 נק', אך המדד בשירותים התמתן מ-58.5 ל-58.4 נק'.

Q   מה צפוי השבוע?

ביום שלישי:  24.02.2026  - סין- החלטת ריבית להלוואות לשנה ו-5 שנים

ביום רביעי : 25.02.2026 – יפן – PPI, מכירות רשתות שיווק, אוסטרליה-אינפלציה

ביום חמישי : 26.02.2026- יפן- המדד המוביל, דר' קוריאה- החלטת הריבית

ביום שישי : 27.02.2026- הודו – צמיחה. יפן – אינפלציה בטוקיו

מטבעות וסחורות

Q   הדולר התחזק מול מטבעות מרכזיים בעולם. מדד הדולר DXY העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, ובהם היורו, הין והליש"ט התחזק בשיעור של כ-0.9%, אולם הוא עדיין בתשואה שלילית מתחילת השנה של 0.5%.

Q   בשוק המט"ח המקומי, השקל נחלש השבוע- מול הדולר ב-1.4% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 3.123 ₪ ל-$. מול היורו השקל התחזק ב-0.5%, ושערו היציג של היורו נקבע על 3.674 ₪ ליורו.

Q   מחיר הנפט זינק בצל חששות ממתקפה באיראן- מחיר הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק זינק השבוע לרמתו הגבוהה ביותר מזה שישה חודשים, על רקע חששות ממתקפה אמריקאית באיראן והערכות כי הסלמה באיזור עלולה לגרום לשיבושים באספקה בשוקי הנפט העולמיים. בסוף השבוע אמר טראמפ כי הוא שוקל תקיפה מוגבלת באיראן, וכי בתוך 10-15 יום יוודע אם תהיה עסקה שתימנע עימות צבאי או שפניהם למלחמה. במסגרת ההיערכות האמריקאית,צבא ארה"בהעביר למזרח התיכון כוח צבאי שכולל שתי נושאות מטוסים, מטוסי קרב ותדלוק ומגוון כוחות, וזהו הכוח הצבאי הכי גדול שהציבה ארה"ב באיזור מאז 2003, בפלישה לעירק.  

ההשפעה של תקיפה אמריקאית על מחיר הנפט תהיה תלויה ברמת הפגיעה והשיבוש באספקה בשוקי הנפט העולמיים, ועפ"י ההערכות היא יכולה להמשיך ולעלות במקרה של פגיעה בתשתיות נפט, ואם איראן תנסה לחסום את מיצרי הורמוז, שדרכם עובר כשליש מהתובלה הימית של נפט גולמי בעולם.

מחיר הנפט האמריקאי זינק השבוע ב-5.7% למחיר של 66.5$ לחבית (15.8% YTD),

Q   מחיר הזהב עלה -  שוק המתכות היקרות התנהל השבוע בתנודתיות ברקע אי הוודאות הגיאופוליטית, התחזקות הדולר ולבסוף, פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב, לפיה המכסים שהטיל טראמפ אינם חוקיים. כל אלו הגדילו את הביקוש  למתכת היקרה ומחירה עלה. לפי הערכות חלק מהכלכלנים, פסיקת בית המשפט עלולה להכביד על התקציב, ולחזק את ההערכות כי ייתכן שיהיה צריך להשתמש בכלים מוניטריים כדי לממן את הממשל, ולכן עשויה לתמוך במחיר הזהב מכיוון שהצעדים המוניטרים האפשריים כנראה יבטיחו שהריביות יישארו נמוכות. סביבת ריבית נמוכה בדרך כלל הופכת את המתכות היקרות, שאינן נושאות ריבית, לאטרקטיביות יותר עבור משקיעים.

בסיכום שבועי מחיר הזהב טיפס ב- 1.3% והתייצב מעל לרף ה-5,000$ למחיר של 5,107.5 $ לאונקיה.