מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

•    בזמן שמרבית הבורסות ברחבי העולם ירדו, ת"א וסיאול ננעלו בעליות וסגרו שבוע חיובי. 3 שבועות חלפו מתחילת המלחמה נגד אירן ועדיין קיימת אי וודאות רבה באשר למועד סיומה ולהשלכותיה.
•    מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) איבד 1.8% בשבוע שחלף (3.1%- מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 ירד 1.9% (5%- מתחילת השנה) ונאסד"ק איבד 2.1% (6.9%- מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 איבד 3.8% (5%- מתחילת השנה). בבורסה בת"א - מדד ת"א 125 סיים בעליה שבועית של 3% (15.8%+ מתחילת השנה), ת"א בנקים ירד 0.1% ות"א נדל"ן הוסיף 0.6%.
•    ברחבי העולם: חשש ממשבר אנרגיה – 39 מתקנים שונים לאספקת נפט ב-9 מדינות נפגעו מתחילת הלחימה והדבר צפוי להאריך את תקופת ההתאוששות הכלכלית מהזעזוע הנוכחי. מחירי הנפט המשיכו לטפס וחבית ברנט סגרה בשישי בשיא של 4 שנים, מעל 112 $. במקביל, מחיר הדלק ברחבי ארה"ב זינק ב-35% מתחילת הלחימה, מה שעשוי להחליש את אחיזתו של טראמפ בקונגרס, הנמצא לקראת בחירות האמצע באוקטובר. 
•    בארה"ב: מהפך בציפיות הריבית – מצפי ל-2 הפחתות לפני תחילת המלחמה עברנו לצפי לאפס הפחתות בהסתברות של 46% ואף לצפי לעליה בריבית בהסתברות של 30%.
•    הזהב קרס – המלחמה סביב המפרץ הפרסי החזירה את הכבוד לדולר האמריקאי ובמקביל הפילה את הזהב, שמחירו צנח בלמעלה מ-10% בשבוע שחלף למתחת ל-4,500$ לאונקיה.
•    בישראל: כלכלת מלחמה – ע"פ פרסומים, עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-43 מיליארד ₪. לאחרונה, יעד הגירעון ל-2026 הוגדל דרמטית מ-3.9% ל-5.1% אך מרבית הכלכלנים חוששים שהגירעון יהיה גבוה יותר.
•    מה צפוי השבוע? בארה"ב – ביום שלישי מדדי מנהלי הרכש וכן סנטימנט הצרכנים של אונ' מישיגן. 
בישראל – ביום שני נתוני תעסוקה.

ארה"ב
מה ראינו בשבוע המסחר החולף?
בורסות וול סטריט ננעלו ביום שישי בירידות חדות כשברקע דברי הנשיא טראמפ כי אינו מעוניין בהפסקת אש וההכנות לפלישה לאי חארג'. עליית מחירי הנפט לשיא של קרוב ל-4 שנים (הברנט סביב 112 $ לחבית וה-WTI סביב 98 $ לחבית) והחששות מעליית האינפלציה, מחקו לחלוטין את הצפי להורדת ריבית השנה והוא התחלף בצפי להעלאת ריבית באחת משלוש הישיבות האחרונות השנה, בהסתברות של כ-30%. מדד התנודתיות VIX, הידוע כ"מדד הפחד" עלה ביום שישי בכ-13% והתקרב שוב לרף הגבוה של 30 נק'. בסיכום שבועי, רשמו כל מדדי הדגל שבוע אדום רביעי ברציפות, לראשונה מאז הצגת תכנית המכסים של הנשיא טראמפ לפני קרוב לשנה.    
האפשרות של התפרצות אינפלציונית הובילה גם לירידות בשוק החוב ולהמשך הזינוק בתשואות האג"ח שאנו רואים מפרוץ המלחמה.   
בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 רשם ירידה שבועית של 1.9%, מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס איבד השבוע 2.1%, מדדי הטכנולוגיה נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 ירדו השבוע 2.1% ו-2.0% בהתאמה ואילו מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , רשם ירידה שבועית נמוכה מעט יותר, של 1.7%, אולם הוא המדד הראשון שהשלים ירידה של 10% מרמת השיא (שקבע ב-22 בינואר) ונכנס רשמית לטריטוריה של תיקון.
בשוק האג"ח בארה"ב ראינו ירידות שערים חדות גם השבוע והתשואות ממשיכות לזנק, כשהן נסחרות ברמות שיא של יותר מ-7 חודשים. התשואה על אג"ח ל-10 שנים זינקה השבוע ב-11 נ"ב, לרמה של 4.38% והתשואה על האג"ח לשנתיים זינקה השבוע  ב-18 נ"ב, לרמה של 3.90%, כתוצאה משילוב בין הזינוק במחירי האנרגיה והטון הניצי של יו"ר הפד לאחר החלטת הריבית, שמחק במקביל את ההערכות שהריבית תרד במהלך השנה הקרובה. 
הדולר – תפקד כ"נכס מקלט" בשבועיים וראשונים של המלחמה, ומדד DXY, שמראה את ביצועי הדולר מול סל של 6 מטבעות מובילים, של שותפות סחר עיקריות של ארה"ב, רשם לפני שבוע שיא של כ-10 חודשים, סביב 100.5 נק'. בשבוע האחרון נרשם תיקון של כ-0.8% והדולר נחלש בסוף השבוע לרמה של כ-99.65 נק'. 

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:
בראש ובראשונה, כמובן, התפתחויות בגזרת המלחמה במזרח התיכון, הערכות בדבר משך המלחמה ועצימותה וכפועל יוצא מכך, השפעתה על מחירי האנרגיה בעולם. 
השבוע ייפתח תחת אולטימטום דרמטי של הנשיא טראמפ, שצפוי לפקוע בלילה שבין שני לשלישי. הנשיא האמריקני דורש מהרפובליקה האיסלאמית לפתוח את מיצר הורמוז ללא תנאי, שאם לא כן, ארה"ב תתקוף ותשמיד את תחנות הכוח השונות שלה, כשהיא תתחיל בתחנה הגדולה ביותר. איראן הגיבה באיום לתקוף את כל תשתיות האנרגיה, טכנולוגיית המידע והתפלת מי הים של ארה"ב באיזור. וכל זה מגיע אחרי שבוע סוער בחזית המלחמה במזה"ת. להלן סקירה קצרה של האירועים המרכזיים השבוע:
המלחמה באיראן מתרחבת לסכסוך גלובלי, שמייצר הלם אספקת אנרגיה וחשש מתרחב מאינפלציה – השבוע ראינו הסלמה במתקפות על תשתיו אנרגיה ברחבי המזה"ת. ארה"ב תקפה תשתיות צבאיות באי ח'ארג', אך נמנעה בינתיים מפגיעה במתקני הנפט. בהמשך, ישראל תקפה שדות גז באיראן, שהגיבה באיומי נקם, שגרמו לנשיא טראמפ לדרוש מישראל להימנע מתקיפות נוספות על שדות גז. איראן תקפה מתקני אנרגיה בקטאר, סעודיה, איחוד האמירויות וכווית וממקביל,נמשכים השיבושים החריפים של מעבר במיצר הורמוז. מקורות בסעודיה אמרו ל"וול סטריט ג'ורנל" בסוף השבוע, כי הם מעריכים שמחירי הנפט יזנקו לעבר 180 $ לחבית, אם שיבושי האספקה בעקבות חסימת התנועה במיצר הורמוז יימשכו עד אפריל. מחירי הנפט זינקו ביום חמישי, במקביל לירידות בשווקים ועלייה בתשואות האג"ח. שר האוצר של ארה"ב, סקוט בסנט, אמר שארה"ב שוקלת  להסיר סנקציות שהאילה זה מכבר על נפט איראני, במאמץ להוזיל את מחירי האנרגיה ולשחרר נפט ממאגרי החירום. לחץ כבד מצד ארה"ב הביא לכך שבריטניה, גרמניה, יפן, צרפת, קנדה ומדינות נוספות, הודיעו שהן נכונות לסייע במאמצים להבטיח שיט בטוח דרך מיצר הורמוז, אחרי שסירבו להצטרף לארה"ב בתחילה אך עדיין לא ברור כיצד השת"פ יבוא לידי ביטוי בשטח.

בגזרת המקרו – השבוע שלפנינו יהיה דל בנתוני מקרו. ניתן לציין את את מדדי מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ובשירותים שיפורסמו ביום שלישי (קריאה ראשונה לחודש מארס) ואת מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (כולל תחזיות האינפלציה של הצרכנים), שיפורסם ביום שישי (עדכון סופי לחודש מארס).

עוד נתונים בולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
ביום שני – 23.03.2026 – מדד הפעילות של שלוחת הפד בשיקגו, הוצאות בנייה. 
ביום שלישי – 24.03.2026 – פריון העבודה, עלות יחידת עבודה. 
ביום רביעי – 25.03.2026 – מחירי היבוא והיצוא, הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.  
ביום חמישי – 26.03.2026 – תביעות ראשוניות ומתמשכות לדמי אבטלה, מדד הפעילות של שלוחת הפד בקנזס.

הטלטלה בשוק האשראי הפרטי בארה"ב עדיין מכבידה ברקע
ה"בעיה התיאורטית" בשוק האשראי הפרטי הפכה בשבועות האחרונים לאירוע שוק אמיתי והפוקוס של המשקיעים עבר לנזילות, איכות הנכסים וחשש מזליגה לבנקים, שחשופים למגזר במאות מיליארדי $ והם כבר מהדקים את תנאי האשראי שלהם ומזהירים מעלייה בדיפולטים. בגולדמן זאקס הזהירו בתחילת השבוע שעבר שקשיי הנזילות כבר הגיעו לשוק ומשקיעים מנסים להיערך לתנודות, מגדילים פוזיציות Short על מדדי הדגל ועל הדרך, היקף הנזילות בשוק הולך וקטן. בתי ההשקעות שומרים עדיין על תחזיות לתשואה חיובית ב-2026, אולם הזינוק בתשואות האג"ח בשבועות האחרונים, מגביר את החששות ממשבר נזילות. 
 
     סיכום עונת הדו"חות 
כל 500 מהחברות הכלולות במדד S&P500 פרסמו את תוצאותיהן ובסה"כ מדובר בעוד עונה חזקה שהכתה את התחזיות המוקדמות של האנליסטים והיא מצדיקה בכך את המכפילים הגבוהים. 
ואיך נראות התוצאות? הסקטור שהפתיע את תחזיות האנליסטים במידה הרבה ביותר היה סקטור האנרגיה, אם כי עדיין, כשבוחנים את צמיחת ההכנסות והרווחים בפועל, הוא היה אחד מהחלשים יותר. גם סקטור הטכנולוגיה הכה את הצפי באופן מרשים, אך בנוסף, הוא גם היה הסקטור הבולט ביותר בצמיחת ההכנסות והרווחים – 91% מהחברות היכו את צפי ההכנסות, ב-21.3% בממוצע ו-90% מהחברות היכו את תחזיות הרווח, ב-32.5% בממוצע.
סקטור התשתיות היכה את תחזיות ההכנסות, אך פחות בלט בחזית הרווחים ומנגד, סקטור התעשייה היכה בגדול את תחזיות הרווח, אף שפחות בלט בחזית ההכנסות. מי שאכזב את החזאים במיוחד היה סקטור הצריכה הבסיסית.
שני סקטורים שבלטו לחיוב הן בצמיחת ההכנסות והן בצמיחת הרווח היו התקשורת והפיננסים. 
בסיכומו של דבר, 65% מהחברות הכו את צפי ההכנסות של האנליסטים, ב-1.8% בממוצע ו-74% הכו את תחזית הרווח למניה של האנליסטים בכ-6.8% בממוצע.
ומה בנוגע לצמיחה בפועל מול הרבעון המקביל אשתקד?
82% מהחברות צמחו בהכנסות, בשיעור ממוצע של 9.2% ו-71% מהחברות צמחו ברווח למניה, בשיעור ממוצע מרשים של 13.6%, גבוה משמעותית מקונצנזוס האנליסטים. 
  
מדיניות מוניטרית 
ישיבת המדיניות של הפד התקיימה בימים שלישי-רביעי בשבוע החולף וחברי ה-FOMC החליטו, כצפוי להותיר את הריבית ללא שינוי, בשיעור של 3.75%-3.50%. בנוסף, פרסמה הועדה את עדכון התחזיות הרבעוני שלה – Summary of Economic Projections (SEP). 
הפד העלה את תחזית הצמיחה שלו השנה ל-2.4% (לעומת 2.3% בתחזית הקודמת שפורסמה בדצמבר) ובשנת 2027 עדכון תחזית הצמיחה שלו משמעותי יותר – מ-2.0% ל-2.3%.
תחזית שיעור האבטלה בסוף השנה נותרה 4.4%, התחזית לסוף 2027 עלתה מעט מ-4.2% ל-4.3% ובשנים הבאות האבטלה צפויה להתייצב על 4.2%.
תחזית האינפלציה בסוף השנה הועלתה באופן משמעותי – ה-PCE מ-2.4% ל-2.7% ותחזית אינפלציית הליבה, Core PCE (שאינה כוללת מזון ואנרגיה), הועלתה מ-2.5% ל-2.7%. כלומר, ההשפעה המיידית של עליית מחירי הנפט על האינפלציה תהיה תוספת של 0.3%, אולם גם אינפלציית הליבה תתנפח ב-0.2%, בשל ההשפעה העקיפה של מחירי הנפט על מחירי מגוון מוצרים ושירותים. ב-2027 האינפלציה ואינפלציית הליבה צפויות לרדת משמעותית ל-2.2% (לעומת 2.1% בתחזית הקודמת) וב-2028 האינפלציה צפויה להגיע את היעד של 2.0%, כמו בתחזית דצמבר. הפד בעצם מניח עלייה זמנית באינפלציה השנה, שתתמתן משמעותית בשנה הבאה.
תחזית הריבית של בכירי הפד (ה-Dot Plot) נותרה ללא שינוי – הפחתה אחת במהלך 2026 והפחתה נוספת בשנת 2027. הריבית לטווח הארוך עלתה מעט, מ-3.0% ל-3.1%, כלומר, מניחים שלא יהיו הפחתות ריבית ב-2028.
יו"ר הפד, ג'רום פאוול, ציין שרמת אי הוודאות בעקבות המלחמה כה גבוהה, עד שאם אי פעם היה מקום לוותר על פרסום תחזיות ה-SEP, הרי שזה המקרה. חברי הועדה נדרשים "לכתוב משהו" גם כאשר היכולת להעריך את העתיד מוגבלת. הוא הוסיף שאמנם החציון לא השתנה, אולם ההערכות של חלק מהחברים נעשו ניציות יותר, כשמספר חברי ועדה, שבדצמבר העריכו 2 הפחתות ריבית, עברו להפחתה אחת בלבד. פאוול ציין עוד שאף חבר לא הצביע בעד העלאת ריבית (11 הצביעו על הותרת הריבית לל"ש וסטיבן מיירן, האיש של טראמפ, תמך בהורדה של 25 נ"ב), אולם האפשרות לחזור להעלאות ריבית עלתה בדיונים והדברים הובילו לירידות בשוקי המניות והאג"ח לאחר שנאמרו.

גם ההימורים של סוחרי האג"ח להפחתת ריבית קרובה (הנגזרים מחוזי ה-SWAP) עברו טלטלה ואחרי שהם צפו הפחתה ראשונה ביוני ואח"כ עברו ליולי, לספטמבר ובשבוע שעבר לדצמבר, הרי שבסוף השבוע החולף נמחקו לחלוטין הציפיות להפחתת ריבית בשנת 2026. ולא זאת בלבד, סוחרי האג"ח עברו לתמחר אפשרות להעלאת ריבית, באחת משלוש הישיבות האחרונות של 2026, בהסתברות של כ-30%. 
 
נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
ביום רביעי פורסם מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש פברואר והוא היה גבוה משמעותית מהצפוי, מה שהוביל לירידות בשווקים עוד לפני פרסום הודעת הריבית (מאוחר יותר באותו ערב). הנקודות המדאיגות הן שהמחירים הסיטונאים עלו עוד לפני פרוץ המלחמה, ביום האחרון של פברואר ובנוסף, העובדה שחלק מהסעיפים לחישוב המדד נלקחים מדו"ח הוצאות הצרכנים, המשמש גם לחישוב נתון האינפלציה החשוב, PCE. מדד PPI זינק בפברואר ב-0.7%, הרבה יותר מצפי ל-0.3%. גם מדד הליבה (ללא מזון ואנרגיה) היה גבוה מהצפוי, כשעלה ב-0.5% (צפי 0.3%). העלייה השנתית של המדד האיצה מ-2.9% ל-3.4% (צפי 3.0%). והליבה השנתית עלתה מ-3.5% ל-3.9% (צפי 3.7%).  
סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק (מדד Empire State) צנח במארס מ-7.1+ נק' ל-0.2- נק', הרבה פחות מצפי ל-3.9+ נק'. הייצור התעשייתי עלה בפברואר ב-0.2% (צפי 0.1%).
מדד בטחון הנדל"ן עלה במארס מ-37 ל-38 נק' (צפי 37 נק'). ההזמנות ממפעלים עלו בינואר ב-0.1%, כצפוי.  מספר המובטלים החדשים בארה"ב הסתכם בשבוע שהסתיים ב-14 במארס ב-205 אלף, פחות מ-213 אלף בשבוע הקודם ומצפי ל-215 אלף. עוד עולה מהנתונים כי מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, עלה בשבוע שהסתיים ב-7 במארס מ-1.847 מיליון, לרמה של 1.857 מיליון, יותר מצפי ל-1.852 מיליון.
מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (נתון צופה פני עתיד, שנועד לנבא את קצב הצמיחה בשני הרבעונים הבאים בהתאם לביצועי 10 פרמטרים שונים) ירד בינואר ב-0.1%, כצפוי, לעומת ירידה של 0.2% בחודש שעבר.  מכירות הבתים החדשים צנחו בינואר ב-17.6% (צפי 2.7%-), לקצב שנתי של 587 אלף בתים (צפי 722 אלף בתים), שפל מאז 2022.  
המכירות הסיטונאיות עלו בינואר ב-0.5%, כצפוי, בהמשך לזינוק של 1.3% בדצמבר (שעודכן כלפי מעלה מ-1.0%). שווי הנכסים של משקי הבית גדל ברבעון הרביעי ב-2.173 טריליון $ בלבד, לעומת זינוק של 6.235 טריליון $ ברבעון השלישי.

ישראל
בניגוד לשאר העולם, הבורסה המקומית סיכמה את השבוע שחלף בעליות נאות. ובתוך כך, מלחמת האנרגיה עלתה מדרגה, ובסוף השבוע פגיעה של שברי יירוט בבתי הזיקוק בחיפה והגברת הניסיונות האיראנים לפגוע בתשתיות ישראליות חיוניות ובעיקר חשמל, דלק וגז, הגבירו את החשש בישראל (כמו גם ברחבי העולם) מההשפעה האינפלציונית של משבר אנרגתי. אלו, לצד הפגיעה האפשרית בצמיחה, צפויים להעיב על שוק המניות והאג"ח המקומי, וכמובן להשפיע על בנק ישראל בהחלטת הריבית הקרובה בסוף החודש. 
ביום שישי, המסחר ננעל בעליות שערים. מדד ת"א 125 טיפס בכ-0.6% ומדד ת"א 90 התקדם 0.1%. ברמה הסקטוריאלית בלטו בעלייה המדדים ת"א ביומד, בניה ותשתיות שעלו 1.5%, 1.4% ו-0.9% בהתאמה. מנגד, מדד מניות הבנקים נסחר במגמה שלילית וסיים בירידה של 0.9%. מחזור המסחר בשוק המניות היה עצום והסתכם בכ-6 מיליארד ₪. בשוק האג"ח הממשלתי והמק"מ המסחר התנהל ביציבות עם נטייה לירידות, והמחזור הסתכם בסך של כ-4 מיליארד ₪. 
בסיכום שבועי – מדד ת"א 35 קפץ 3.3%, מדד ת"א 125 זינק 3% (15.8%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א 90 הוסיף לערכו 1.9%. ברמה הענפית, בלטו לחיוב: מדד ת"א טכנולוגיה שזינק 7.1%, ת"א אנרגיה ישראל 6.2%, טק עילית 5.9%, תשתיות 5.5% וקלינטק 5.2%. לשלילה בלטו מדדי הביטוח והפיננסים שצנחו 5% ו-2.2% בהתאמה. 
בשוק החוב רוגע מפתיע – למרות עליית תשואות בחוב הממשלתי ברחבי חו"ל, ולמרות שעד כה עלות המלחמה בישראל האמירה לכ-43 מיליארד ₪, שוק החוב המקומי נותר רגוע יחסית. באג"ח הממשלתיות נרשמה מגמה מעורבת ובשוק הקונצרני נשמרה יציבות יחסית במרבית המדדים. התשואה של האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) עלתה קלות  מ-4.06% ל-4.1%. 
בשוק המט"ח המקומי -  השקל התחזק השבוע מול הדולר ומול היורו (פרטים בהמשך). 
עונת הדוחות בשוק המקומי נמשכת ביתר שאת לאחר הארכת מועד הגשת הדוחות ע"י הרשות לני"ע עד ה-20 לאפריל. 
בפתחו של השבוע הרביעי למלחמת איראן השנייה גוברת הדריכות בצה"ל ובמשק האנרגיה ברקע הגברת הניסיונות של איראן וחיזבאללה בלבנון לפגוע בתשתיות ישראליות חיוניות ובעיקר חשמל, דלק וגז. 
מחיר המלחמה מאמיר
מבצע "שאגת הארי" שהחל לפני שלושה שבועות, גרר אחריו לחימה עצימה מול החיזבאללה, הכוללת כניסה קרקעית ללבנון מעבר למתקפות האויריות שהצבא מקיים מאז באיראן ובלבנון. בשבוע האחרון, האמיר המחיר הכלכלי שהמלחמה גובה, וזאת מעבר לנזק ברכוש ובנפש המתעצמים בכל הזירות של המערכה מול איראן. 
מחירי הנפט, תשואות האג"ח והסיכויים להעלאות ריבית עולים, ועדיין אין אופק לסיום המערכה כשההערכות לגבי הימשכותה ידועות כנראה לנשיא טראמפ בלבד, בזמן שכאן גורמי הביטחון מציינים כי המלחמה תימשך ככל שידרש  ובתוך כך עלויות המלחמה האמירו לכ-43 מיליארד ₪, יותר מהתוספת העצומה שהוקצבה, בסך של 32 מיליארד ₪. 
בישראל שוק האג"ח נינוח יחסית - בעוד גלי ההדף הכלכליים של המלחמה מכים במדינות רבות, דווקא בישראל שוק ההון אדיש והתשואה של איגרות החוב בקושי זזה, למרות עלויות מלחמה אסטרונומיות. מדינות בעולם אמנם יצטרכו לשלם יותר על נפט ולהתמודד עם אינפלציה וריביות עולות, דברים שגם ישראל תידרש להתמודד עמם — אבל הן לא צריכות לגייס בדחיפות בשוק ההון עשרות מיליארדי שקלים כדי לממן את החימושים וההוצאות הצבאיות שכבר הצטברו ב–23 ימי המלחמה, וימשיכו להצטבר אם היא תימשך עד וכולל חג הפסח, כפי שחלק מהגנרלים רומזים לנו. ובכל זאת, בעולם האג"חים יורדים במהירות — ואצלנו כמעט ולא.

נתוני מקרו שפורסמו השבוע:
האינפלציה הפתיעה כלפי מעלה- מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר עלה ב0.2% בהשוואה לחודש ינואר 2026. ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2026 לעומת פברואר 2025) האינפלציה האצה מ-1.8% ל-2%, אך עדיין אינה משקפת את הוצאות המלחמה, ותעכב ככל הנראה את הורדת הריבית בסוף החודש. 
מדד חודש פברואר עלה מעט מעל ההערכות המוקדמות כאשר מחירי השכירות ממשיכים להאיץ ל-  4.5% (מחירי חידושי חוזים) שנה אחורה מ- 3.8% לפני חודש. יתר הסעיפים העיקריים התמתנו, כולל מחירי מוצרי הליבה לאפס שינוי שנה אחורה (מ- 0.1%), מחירי השירותים (למעט מחירי שכירות ונסיעות לחו"ל) ל- 2.5% מ- 2.8%. מחירי הטיסות עלו מעט מעל הצפי. בסך הכול, עקב ההשפעה החזקה של ההאצה במחירי השכירות, אינפלציית הליבה (אשר מייצגת את סביבת האינפלציה) האיצה ל- 2.2% מ- 2.0%.  מחירי הדירות לרכישה ירדו בסקר אחרון ב- 0.1% (סקר ארעי) לאחר חודשיים של עליות, מה שתואם את הירידה החדה בביקוש לדיור בחודש ינואר. 
הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים- הציפיות לאינפלציה משוק ההון מוגדרות כיחס בין התשואות של אג"ח ממשלתיות לא-צמודות לתשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות (Break-even Inflation), והן כוללות מרכיב של פרמיית סיכון אינפלציונית וכן הטיות שונות הנובעות מהבדלי המיסוי והנזילות הקיימים בין הסוגים השונים של איגרות החוב. הציפיות עבור חודש מרץ עלו מ-1.9% ל-2.2%. 
בשוק הנדל"ן- גל מיחזורי המשכנתאות- גל חריג של מיחזורי משכנתאות הציף את המערכת הבנקאית ב-2025: כ-69 אלף משכנתאות מוחזרו בהיקף מצטבר של 43.6 מיליארד שקל - כ-7% מסך יתרת תיק המשכנתאות של הבנקים, לעומת ממוצע של כ-4.5% בשנים 2019-2024.  לפי בנק ישראל: רוב בעלי הדירות שמיחזרו את המשכנתה עשו זאת כדי לחסוך כסף ולא כי הם בקשיים פיננסיים, אבל ב-15% מהמיחזורים יש בעיות תזרימיות.
שיא בהתחלות הבנייה ב-2025- לאחר ירידה במחירי הדירות לרכישה כאמור לעיל, הלמ"ס מדווחת על שיאים היסטוריים בהיתרי הבנייה (מעל 81 אלף) ובמספר הדירות בבנייה פעילה (כ-200 אלף).  אך בניגוד לקצב התחלות הבנייה, מכירות הקבלנים בשפל. הקבלנים נאלצים להמשיך לבנות בגלל ההלוואות שלקחו - והמחירים צפויים להמשיך לרדת.
בשוק העבודה: בחודש פברואר חלה ירידה במספר המשרות הפנויות. מספר המשרות הפנויות ירד ב- 2.5%  ל-  148.2 אלף מ-152.1 אלף בדצמבר. יחד עם זאת, מדובר כנראה בירידה זמנית כאשר גיוס מילואים וירידה בשיעור ההשתתפות בזמן מלחמה צפויים להביא למחסור בעובדים וגידול במספר המשרות הפנויות, כפי שאירע אחרי "עם כלביא" בו חל גידול של 8% בביקוש לעובדים מיוני עד אוק' 25. 
ברבעון ד׳ 25 העודף בחשבון השוטף עלה בחדות ל- 3.4 מיליארד דולר, זאת לאחר שני רבעונים חלשים עם 0.6 מיליארד כל אחד. הרכיב החשוב ביותר (בהשפעה על שע״ח) : חשבון הסחורות והשירותים עלה ל 6 מיליארד דולר לעומת  2.8 מיליארד ברבעון הקודם, עם עלייה חדה בעודף בחשבון השירותים (זינוק בייצוא שירותי היי טק) וירידה בגרעון הסחר . ההשקעות הריאליות נטו (FDI) עלו ל 4.5 מיליארד דולר ברבעון ד׳ לאחר 3.0 מיליארד ברבעון ג׳. הגורמים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בשקל חזק למרות תקופות של חולשה סביב אי וודאות גאופוליטית ו/או ירידות בשוקי המניות בחו״ל. 
 סקר הלמ"ס לגבי השפעת המלחמה הנוכחית על הסקטור העסקי העלה כי היא מתונה יותר בהשוואה ל-"עם כלביא" אבל גם ממושכת יותר. אחד מכל 4 עסקים נמצא במצב של סגירה זמנית/היקף תעסוקה מינימלי, 47% מהעסקים בענפי שירותי מזון ומשקאות, 6% בענפי ההייטק, ו-44% דיווחו על היקף תעסוקה שגרתי. נתונים אלו יעיבו על נתוני התוצר ברבעון הראשון. 
חולשה ביצוא תעשייתי בפברואר- ירידה של 9.5% לעומת ינואר. מנגד, היבוא נותר חזק. בינואר-פברואר יבוא מוצרי הצריכה עלה ב-6.4% ויבוא מכונות וציוד זינק ב-34%. נתונים אלו הובילו לגידול בגירעון הסחר בשיעור של 43% .
המדד החודשי לפעילות המשק בחודש פברואר עלה ב-0.2%, רמה נמוכה מהעלייה ב-3 החודשים הקודמים. המדד משקף החודש את אומדן הצמיחה החודשית הממוצעת בשלושת החודשים דצמבר 2025 עד פברואר 2026, והוא אינו משקף את ההשלכות הכלכליות של מבצע "שאגת הארי", שהחל ב-28 בפברואר.

נתוני מקרו חשובים בישראל הצפויים השבוע: 
ביום שני 23.3.26- נתוני תעסוקה 

אירופה 
בורסות אירופה אחרי שבוע שלילי שלישי ברציפות – הרצף הארוך ביותר זה כמעט שנה – לאחר שהמלחמה במזרח התיכון והזינוק במחירי הנפט הגבירו את החששות מפני לחצים אינפלציוניים. בסיכום שבועי, מדד המניות הכללי יורוסטוקס 50  ירד ב-3.8%, מדד קאק הצרפתי ירד ב-3.1%, מדד DAX הגרמני נפל ב-4.6%,  ומדד פוטסי 100 בלונדון "ירד ב-3.3%.   
השבוע היה עמוס החלטות ריבית של בנקים מרכזיים ביבשת, שהודו כי המלחמה במזרח התיכון סיבכה את מלאכת קביעת המדיניות המוניטרית, עקב התגברות הלחצים האינפלציוניים, פירוט בהמשך. 
המלחמה באיראן הזניקה את תשואת אג"ח בריטניה ל-10 שנים לשיא מ-2008 - כאשר משקיעים מתמחרים מחדש סיכונים גוברים לאינפלציה ולהסתברות הולכת וגדלה להעלאת ריבית מאוחר יותר השנה.
איגרות החוב הממשלתיות של בריטניה – המכונות "Gilts" – עברו תמחור מחדש חד על רקע החרפת המלחמה עם איראן. התשואה על איגרת החוב ל-10 שנים זינקה בכ-68 נ"ב ב-15 ימי המסחר מאז תחילת המלחמה, בעוד שהתשואה על איגרת החוב לשנתיים עלתה בכ-97 נ"ב באותו זמן. 
ביום שישי, התשואה על איגרת החוב הממשלתית הבריטית ל-10 שנים המריאה ב-16 נ"ב מעל לרמה של 5%, כאמור הגבוהה ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008.

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
בגוש היורו - הבנק המרכזי של אירופה (ECB) השאיר כצפוי את הריבית בגוש היורו ללא שינוי ברמה של 2%, זו הפגישה השישית ברציפות, אך הזהיר כי המלחמה במזרח התיכון עלולה להגביר את האינפלציה ולהכביד על הצמיחה הכלכלית. "המלחמה במזרח התיכון הגבירה משמעותית את חוסר הוודאות של התחזית, ויצרה סיכון להתגברות האינפלציה וסיכון להאטה בצמיחה הכלכלית", נאמר בהודעת הבנק המרכזי. "תהיה לכך השפעה ממשית על האינפלציה בטווח הקצר באמצעות עלייה במחירי האנרגיה. ההשלכות בטווח הבינוני יהיו תלויות הן בעצימות והן במשך הסכסוך ובאופן שבו מחירי האנרגיה ישפיעו על המחירים לצרכן ועל הכלכלה".
הבנק האירופי גם העלה את תחזיות האינפלציה שלו לשנה הנוכחית ולשנים הבאות, וצופה כעת אינפלציה של 2.6% השנה, 2% ב-2027, ו-2.1% ב-2028.
בבריטניה - הבנק המרכזי של בריטניה הותיר, כצפוי, את הריבית בממלכה ללא שינוי, ברמה של 3.75%, ואמר כי הוא ערוך ומוכן לפעול כדי לבלום התגברות של האינפלציה שתיגרם כתוצאה מהמלחמה במזרח התיכון. החלטת ועדת המדיניות המוניטרית של בנק אוף אינגלנד התקבלה פה אחד. "הסכסוך במזרח התיכון גרם לעלייה ניכרת במחירי האנרגיה והסחורות הגלובליים, והדבר ישפיע על מחירי הדלק והחשמל שמשלמים משקי הבית ויהיה בעל השפעות עקיפות באמצעות עלויות של עסקים", נכתב בהודעת הבנק המרכזי". האינפלציה תהיה גבוהה יותר בטווח הקצר כתוצאה מהזעזוע החדש לכלכלה  .הבנק המרכזי באנגליה הזהיר שזעזוע ממושך בשוק האנרגיה צפוי להאיץ את קצב האינפלציה ולתמוך בהעלאת ריבית.
הצמיחה בשכר האטה בחדות בבריטניה בשלושת החודשים שהסתיימו בינואר, כאשר השכר הממוצע בבריטניה עלה ב-3.8% בשלושת החודשים עד ינואר, לעומת 4.2% בשלושת החודשים שקדמו לתקופה, ירידה חדה יותר מתחזיות האנליסטים. מדובר בקצב הצמיחה בשכר הנמוך ביותר בבריטניה מזה יותר מחמש שנים. שיעור האבטלה נותר ללא שינוי, ברמה של 5.2%.
בשוויץ - הבנק המרכזי של שווייץ הותיר את הריבית במדינה ללא שינוי, ברמה של 0%, על רקע ציפייה כי העלייה במחירי האנרגיה תגרום לעלייה באינפלציה במדינה ברבעונים הקרובים. 
מה צפוי השבוע? 
ביום שני: ספרד – המאזן המסחרי. גוש היורו – מדד אמון הצרכנים. 
ביום שלישי: צרפת - מדדי מנהלי הרכש. גרמניה - מדדי מנהלי הרכש. גוש היורו - מדדי מנהלי הרכש. בריטניה - מדדי מנהלי הרכש. 
ביום רביעי: בריטניה - מדד המחירים לצרכן CPI, מדד המחירים ליצרן PPI. ספרד - מדד המחירים ליצרן PPI. גרמניה – ציפיות העסקים. 
ביום חמישי: גרמניה – סנטימנט הצרכנים של GFK. ספרד – תמ"ג. איטליה – מדד אמון העסקים, מדד אמון הצרכנים. 
ביום שישי : בריטניה – מדד בטחון הצרכנים של GFK , מכירות קמעונאיות. ספרד - מדד המחירים לצרכן CPI

שווקים נוספים
שבוע מסחר שלילי בבורסות אסיה – הבורסות העיקריות במזרח ירדו ברקע המלחמה המתמשכת במזרח התיכון והשפעותיה על שוק האנרגיה ומחירי הנפט הגואים, השווקים במזרח מהווים חלק נכבד מהביקושים לזהב השחור. 
בסיכום שבועי, מדד המניות של סין  300CSI ירד ב-2.2%, ניפטי 50 בהודו ירד ב-0.2%, האנג סאנג השיל מערכו 0.7%, ניקיי ירד ב0.8%, מדד 200ASK באוסטרליה ירד ב-2.2% . מנגד, מדד קוספי בדרום קוריאה עלה בכ-5.4%. 
נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
ביפן- הריבית נותרה ללא שינוי , הבנק המרכזי של יפן הזהיר מפני העלייה במחירי הנפט בשל המלחמה במזרח התיכון, והשפעות האפשריות שלה על האינפלציה במדינה. לכן לדברי הבנק הוא העדיף לנקוט במשנה זהירות ולהותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.75%. 
יפן רשמה עודף סחר בלתי צפוי בפברואר - יתרת סחר של 57.3 מיליארד ין (360 מיליון דולר) לעומת הציפיות לגרעון של 485 מיליארד ין. המדינה גם רשמה עודף לאחר גרעון של 1.16 טריליון ין בחודש הקודם. העודף של פברואר הונע בעיקר על ידי יצוא חזק, שגדל ב-4.2% בהשוואה שנתית לעומת הציפיות לעלייה של 1.6%. בעוד שהיצוא לסין ולארה"ב- שתי יעדי היצוא הגדולים ביותר של יפן- ירד בפברואר, המשלוחים למדינות אחרות באסיה, אמריקה ואירופה נותרו חזקים. רכב, ציוד תעשייתי, אלקטרוניקה ומזון היו מוצרי היצוא המובילים של יפן בפברואר.
היבוא היפני גדל ב-10.2% בפברואר, אך החטיא את הציפיות לעלייה של 11.5%. עם זאת, היבוא עלה בחדות מירידה של 2.6% בחודש הקודם, מה שמצביע על שיפור מסוים בביקוש המקומי.
בסין- המכירות הקמעונאיות בינואר-פברואר עלו ב-2.8%, מעל התחזיות שעמדו על 2.6% ואולם בקצב נמוך מהותית מהתקופה המקבילה ב-2024, שבה נרשמה עלייה של 4%. פעילות התעשייה צמחה בפברואר ב-6.3%, מעל התחזיות שעמדו על 5.3%. הפתעה לטובה נרשמה גם בהשקעה בנכסים לטווח ארוך, שגדלה ב-1.8%, מול תחזיות לנסיגה של 5%. בה בעת, שיעור האבטלה בסין טיפס בפברואר ל-5.3%, לעומת 5.1% בינואר ומול תחזיות ל-5.1%. הבנק המרכזי הותיר את ריביות הפריים על ההלוואות ללא שינוי – הריבית לשנה נותרה 3.00% והריבית ל- 5 שנים נותרה 3.50% .
אוסטרליה - הבנק המרכזי של אוסטרליה העלה השבוע את הריבית במדינה, פעם שנייה ברצף, ל-4.1%. ההעלאה של 25 נ"ב הייתה בהתאם לציפיות האנליסטים, בעוד האינפלציה במדינה נותרה גבוהה מיעד הבנק של 3%.

מה צפוי השבוע? 
ביום שני: דרום קוריאה – מדד המחירים ליצרן PPI . 
ביום שלישי: אוסטרליה – מדדי מנהלי הרכש . יפן – מדד המחירים לצרכן CPI, מדדי מנהלי הרכש . הודו - מדדי מנהלי הרכש. טאייוואן – ייצור תעשייתי. דרום קוריאה – מדד אמון הצרכנים. 
ביום רביעי: אוסטרליה – מדד המחירים לצרכן CPI .   
ביום חמישי: טאייואן – שיעור האבטלה. הונג קונג – נתוני המאזן המסחרי , נתוני ייבוא/ייצוא. 
ביום שישי: סין – הרווח התעשייתי של סין מתחילת השנה.

מטבעות וסחורות
במדד הדולר DXY – במדד העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, ובהם היורו, הין והליש"ט- נרשמה תנודתיות בשבוע האחרון . בתחילת השבוע הדולר נתמך במסרים ניציים יחסית מצד הפדרל ריזרב, אך בהמשך השבוע נחלש מדד הדולר על רקע התחזקות המטבעות המרכזיים ובעיקר היורו והיין לאחר החלטות הריבית של הבנקים המרכזיים. בסיכום שבועי, ה- DXY רשם ירידה קלה של כ-0.7% . 
בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק. מול הדולר בכ-1.2% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 3.109 ₪ ל-$. מול היורו השקל התחזק בשיעור מתון יותר של 0.2% ושערו היציג נקבע על 3.5914 ₪ ליורו. 
משבר בשוק האנרגיה- מחיר הנפט ממשיך לזנק בצל המלחמה בין ארה"ב וישראל לאירן ומחירו נסגר בשיא של 4 שנים ביום שישי, מעל 112 $ לחבית מסוג ברנט לאחר שהשלים עלייה של כ-65% תוך חמישה שבועות. נשיא ארה"ב טראמפ אמר כי הוא אינו מעוניין בהפסקת אש עם איראן וישנה אפשרות לפיה ארה"ב נערכת לשימוש פוטנציאלי בחיילים על אדמת איראן, וגם שוקלת להטיל מצור או לפלוש לאי חארג, שבו נמצא מסוף יצוא הנפט המרכזי של איראן. דיווחים אלו הגבירו את החששות מהסלמה במלחמה במזרח התיכון.
החוזים על נפט גולמי מסוג ברנט למסירה במאי נסגרו ביום שישי בבורסת ICE בלונדון במחיר של 112.19 $ לחבית — עלייה של 3.3%. הייתה זו הסגירה הגבוהה ביותר מאז יולי 2022. בסיכום שבועי קפץ מחיר הברנט ב-8.8% בשבוע חיובי חמישי ברציפות – רצף שבמהלכו נסק מחירו ב-65.6%. החוזים על נפט גולמי מסוג טקסס מתוק למסירה באפריל נסגרו ביום שישי במחיר של 98.32 $ לחבית בבורסת הסחורות של ניו יורק — עלייה של 2.3%. עם זאת, בסיכום שבועי נסוג מחיר הטקסס מתוק ב-0.5%, וקטע בכך רצף של ארבעה שבועות של עליות.
מקורות בפנטגון אמרו כי ממשל טראמפ נערך לשימוש פוטנציאלי בחיילים על אדמת איראן. ועוד הוסיפו כי מפקדים בכירים בצבא ארצות הברית הגישו בקשות ספיציפיות שמטרתן היערכות לאפשרות כזו. 
התנועה הימית דרך מצר הורמוז, שדרכו עברה כחמישית מאספקת הנפט העולמית לפני פרוץ המלחמה במזרח התיכון, נעצרה כמעט לחלוטין מאז פרוץ המלחמה, שנמצאת כעת ביומה ה-21. בנוסף, משבר האנרגיה הציף משבר פוליטי, חוסר אמון וסדקים אידיאולוגיים בין הממשל בארה"ב לנאט"ו וקברניטי אירופה שלא שעו לקריאת טראמפ לסייע בהגנת המיצר כדי לבלום את העלייה במחירי הנפט (ע"פ דיווח אחרון קיימת הסכמה של מספר מדינות). 
בנוסף, ביממה האחרונה הנשיא טראמפ נקט במספר מהלכים נוספים לריסון מחירי הנפט: הסרת חלק מהסנקציות על רכישת נפט איראני לתקופה של חודש ימים ובנוסף, שלף איום חדש שכולל אולטימטום לאיראן שאם תוך 48 שעות לא תסיר את המצור על המיצר, ישמיד את כל תחנות הכוח שלה. 
מחירי המתכות היקרות צנחו - מחיר הזהב סגר את השבוע הגרוע ביותר זה כמעט 15 שנה, ומחיר הכסף השלים נפילה של יותר מ-22% תוך שמונה ימי מסחר – רצף הירידות היומי הארוך ביותר זה למעלה משנתיים. זאת, לאחר שהסלמה במלחמה במזרח התיכון הקפיצה את מחירי הנפט, וגרמה להתפוגגות ציפיות המשקיעים להורדת הריבית בארה"ב השנה. סביבת ריבית נמוכה נוטה להגביר את הביקוש למתכות היקרות, שאינן נושאות ריבית.
החוזים על מחיר הזהב למסירה במרץ נסגרו  ביום שישי במחיר של 4,570.4 דולר לאונקיה, ירידה של 0.7%, בבורסת הסחורות של ניו יורק. בסיכום שבועי צנח מחיר הזהב ב-9.5% - הנפילה השבועית החדה ביותר מאז ספטמבר 2011, וירידה שבועית שלישית ברציפות. מחיר הזהב, שנסגר ברמתו הנמוכה ביותר מאז ה-9 בינואר, נמוך כעת ב-14.1% משיא סגירה של 5,318.4 דולר לאונקיה שנקבע ב-29 בינואר. מתחילת החודש צנח מחיר הזהב ב-12.6%, אך הוא עדיין גבוה ב-5.7% מרמתו בתחילת 2026.
החוזים על מחיר הכסף למסירה במרץ נסגרו ביום שישי בניו יורק במחיר של 69.36 דולר לאונקיה, ירידה של 2.2%, והשלימו בכך נפילה של 22.1% במהלך שמונה ימי המסחר האחרונים. זהו רצף הירידות היומי הארוך ביותר מאז דצמבר 2023. הכסף נסגר היום ברמתו הנמוכה ביותר מאז ה-22 בדצמבר. בסיכום שבועי צנח מחיר הכסף ב-14.3% בירידה שבועית שלישית ברציפות – רצף שבמהלכו צנח ביותר מ-25%. מחיר הכסף נמוך כעת ב-39.7% משיא סגירה של 115.08 דולר לאונקיה שקבע ב-26 בינואר. מתחילת מרץ צלל מחירו ב-25.2%, והוא נמוך כעת ב-1.1% מרמתו בתחילת השנה.
האם הביטקוין הפך לאי של רוגע? כשברקע המלחמה, המניות, הזהב והנפט חווים זעזועים, אך דווקא הביטקוין הפך לאי של רוגע יחסי, כשהשבוע מחיר מטבע הקריפטו הפופולרי ביותר כבר חצה את הרף של 75 אלף דולר. אחד ההסברים הוא שחוסר הוודאות הגיאופוליטי עזר להחזיר את הסוחרים לקרנות הסל הייעודיות, אך יש שסבורים שהראלי יסתיים בקרוב. ההתחזקות הזו מגיעה לאחר שרק באוקטובר מחירו של הביטקוין התרסק והמחיר שלו נחתך בחצי לעומת שיא של 126 אלף דולר. על אף שההתחזקות הגיעה במקביל למלחמה, אנלסיטים בשוק מציינים כי אין בהכרח קשר ישיר והעלייה נובעת יותר מהתזמון הספציפי.