מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

• שבוע המסחר בוול סטריט ננעל במגמה מעורבת כשברקע חשש מהשלכות הלחימה במזה"ת ואילו בבורסה בת"א נרשמו עליות שערים חדות מכיוון שהמשקיעים כבר מתמחרים שיפור במצבנו הביטחוני והכלכלי.
• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד 0.4% בשבוע שחלף (6.2%+ מתחילת השנה), בארה"ב – מדד S&P500 איבד 0.2% (1.5%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק 100 נותר לל"ש. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 ירד 1.1% ובמזרח - יפן עלתה 1.5% וסין ירדה בכמחצית האחוז. בבורסה בת"א ננעל השבוע בעליות שערים חדות - מדד ת"א 125 עלה 6% (18.2% מתחילת השנה), ת"א בנקים קפץ 7% ות"א נדל"ן זינק ב-11.4% (2.7% מתחילת השנה).
• ישראל: האופטימיות בבורסה בשיאה – בורסת ת"א זינקה והשקל התחזק לאור ציפיות לשינוי אסטרטגי במצב הביטחוני והגיאופוליטי, שקיבלו חיזוק מהצטרפותה של ארה"ב למערכה. המשקיעים כבר רואים בעיני רוחם הסכם חדש מול אירן על פיקוח נשק גרעיני ובהמשך עסקה עם חמאס והחזרת כל החטופים, עסקאות לשת"פ כלכלי עם מדיניות ערביות מתונות ועוד. בנוסף צפויה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, זרימת הון מצד משקיעים זרים למשק המקומי, תנופת בינוי ושיקום שתגרור צמיחה מואצת וביקוש מוגבר לתוצרת ביטחונית ישראלית. יחד עם זאת, חשוב לשמור על צניעות וזהירות שכן המלחמה טרם הסתיימה ורמת האי וודאות עודנה גבוהה.
• ארה"ב: הריבית ללא שינוי - הבנק הפדרלי לא הפתיע ביום רביעי, כשהחליט להותיר את הריבית לל"ש (בפעם הרביעית ברציפות) בטווח של 4.50%-4.25%. במקביל פרסם הבנק תחזיות רבעוניות מעודכנות בהן הוריד את תחזית הצמיחה והעלה את תחזית האינפלציה, עקב חשש מהשפעות שליליות של תכנית המכסים על הכלכלה.
• מה צפוי השבוע? ברחבי העולם שבוע המסחר ייפתח בתגובה להשמדת מתקני הגרעין באיראן, צפי לתגובה איראנית וכמובן, צפי לעלייה במחירי הנפט. כל אלה גורמים לחוזים שליליים, אולם המציאות נזילה והכל יכול להשתנות במהירות. בארה"ב – המשקיעים ממתינים לנתוני האינפלציה (PCE) שיפורסמו ביום שישי כאשר אינפלציית הליבה השנתית שאומדת את האינפלציה הבסיסית, צפויה לעלות מעט מ-2.5% ל-2.6%.

     בישראל – ההתפתחויות הביטחוניות יישארו במוקד. 

ארה"ב

• מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

שבוע המסחר המקוצר בוול סטריט ננעל ביום שישי בטון שלילי, על רקע חששות מתקיפה של ארה"ב באיראן (שהתממשו) ונתוני מקרו חלשים שפורסמו במהלך השבוע. סקטור הטכנולוגיה בלט באדום, בעקבות דיווח בוול סטריט ג'ורנל, שארה"ב שוקלת לשלול מחברות שבבים במדינות ידידותיות, את הפטור שאפשר להן לרכוש ציוד אמריקני לייצור שבבים עבור המפעלים שלהן בסין. הבנק הפדרלי לא הפתיע ביום רביעי, כשהחליט להותיר את הריבית לל"ש (בפעם הרביעית ברציפות) בטווח של 4.50%-4.25%. במקביל פרסם הבנק תחזיות רבעוניות מעודכנות והוא הוריד את תחזית הצמיחה והעלה את תחזית האינפלציה שלו, כשהוא מביע בכך את חששו מהשפעות שליליות של תכנית המכסים על הכלכלה.

בסיכום שבועי לא ראינו תנודות משמעותיות בשוק המניות. מדד S&P500 ירד ב-0.2%, מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס נותר ללא שינוי, כמו מדד נאסד"ק 100 ואילו מדד נאסד"ק כללי עלה 0.2%. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, היה הכוכב של השבוע, עם "זינוק" שבועי (ביחס לאחרים כמובן) של 0.4%.

• חבר מועצת הנגידים של הפד (ומצביע קבוע בישיבות ה-FOMC), כריס וולר, אמר ביום שישי שלהערכתו השפעת המכסים על האינפלציה צפויה להיות קצרת מועד והבנק נמצא בעמדה שתאפשר לו לשקול להוריד את הריבית כבר בישיבתו הקרובה בסוף יולי, בין אם הועדה תתמוך בכך ובין אם לאו. (נציין שוולר מונה לבורד של הפד ע"י הנשיא טראמפ, שמצדד בהורדה דרמטית של הריבית, עוד בכהונתו הראשונה). תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ירדו בעקבות דבריו של וולר ובסיכום שבועי נרשמה ירידה של 4 נ"ב בתשואה לשנתיים ל-3.91% והתשואה ל-10 שנים ירדה בסיכום שבועי ב-2.5 נ"ב ל-4.375%.

במקביל, ההסתברות להורדת ריבית בישיבות הקרובות, המגולמת בחוזי ה-SWAP, עלתה בסוף השבוע. הצפי להפחתת ריבית בישיבת הפד הקרובה, ב-30 ביולי עלתה ל-17% וההסתברות להפחתה ראשונה ב-17 בספטמבר עלתה ל-82% והמהלך נראה ריאלי. הצפי המצטבר עד סוף השנה עלה ל-51.4 נ"ב, 2.06 הפחתות ריבית.  

• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

המשקיעים ממתינים בראש ובראשונה לנתוני האינפלציה (PCE) ואינפלציית הליבה (Core PCE), המועדפים על הבנק הפדרלי, שישוחררו ביום שישי, בשעה 15:30. מדד חודש מאי צפוי לעלות ב-0.1% (כמו באפריל) והאינפלציה השנתית צפויה לטפס מ-2.1% ל-2.3%. גם מדד הליבה צפוי לעלות במאי ב-0.1% (כמו באפריל), ואינפלציית הליבה השנתית שאומדת את האינפלציה הבסיסית, צפויה לעלות מעט מ-2.5% ל-2.6%.

עם זאת, נציין שהנתונים הם עבור חודש מאי וכזכור, מדדי CPI שפורסמו באמצע החודש (מדד CPI מתפרסם תמיד כשבועיים לפני ה-PCE עבור אותו חודש) הפתיעו כלפי מטה. גם מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש מאי הפתיע כלפי מטה וכידוע, חלק מרכיבי ה-PPI עוברים ישירות למדד PCE עבור אותו חודש, כך שלא נופתע אם נראה הפתעה מסוימת לטובה בנתוני האינפלציה שיתפרסמו השבוע.... 

ביום חמישי, יפורסם נתון הצמיחה לרבעון הראשון (אומדן שלישי) והוא צפוי לרדת ב-0.2%, כמו באומדן הקודם. נזכיר שהצמיחה השלילית מיוחסת בעיקר להגדלת היבוא בתחילת השנה, לפני ההכרזה על תכנית המכסים של הנשיא טראמפ.  באותו יום יפורסם נתון הצריכה הפרטית, מנוע הצמיחה העיקרי בארה"ב והצפי הינו לעלייה של 1.2% בצריכה הפרטית (כמו באומדן הקודם).

גם מדדי מנהלי הרכש של S&P Global ישוחררו השבוע, כבר ביום שני והם צפויים להצביע על ירידה קלה הן במגזר התעשייה והן בשירותים, ועדיין להשאר בטריטוריה של התרחבות.

מכירות הבתים הקיימים (שוק הנדל"ן העיקרי) יפורסמו ביום שני והן צפויות לרדת ב-1.3%. למחרת נקבל את הגירעון בחשבון השוטף של ארה"ב ברבעון 1 והוא צפוי לגדול ל-445.5 מיליארד $, לעומת 303.9 מיליארד $ ברבעון הקודם.

מדד אמון הצרכנים צפוי לעלות ביוני מ-98 ל-99.8 נק', עלייה שנייה ברציפות, אחרי כמה חודשים של ירידות חדות.

ביום חמישי יפורסם נתון ההזמנות למוצרים בני קיימא במאי והצפי הוא לזינוק השל 8.5%, לעומת ירידה של 6.3% באפריל.

נתונים חשובים נוספים שיפורסמו השבוע – ביום שלישי – מדד מחירי הבתים של איגוד הקבלנים, מדד מחירי הבתים ב-20 ערים מרכזיות של קייס שילר. ביום רביעי – מכירות בתים חדשים. ביום חמישי – הגירעון המסחרי, מלאים סיטונאיים וקמעונאיים, תביעות חדשות לדמי אבטלה (שבועי). ביום שישי – הכנסה והוצאה אישית, הצריכה הפרטית הריאלית בחודש מאי, מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (ותחזיות האינפלציה של הצרכנים) – עדכון סופי ליוני.

יו"ר הפד, ג'רום פאוול, יתייצב השבוע לעדותו החצי שנתית מול הקונגרס - ביום שלישי יעיד פאוול בפני ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים וביום רביעי הוא יתייצב מול ועדת הבנקאות של הסנאט.

• עונת הדו"חות – השבוע נפגוש ביום שלישי את קרניבל קרוז ופדקס. ביום רביעי את Micron וביום חמישי את אוריון ואת נייקי.

• האירועים הגיאופוליטיים ימשיכו לתת את הטון גם השבוע:
• שבוע המסחר ייפתח בתגובה להשמדת מתקני הגרעין באיראן, כשברקע, חוסר ודאות בנוגע ליציבות במזרח התיכון, תגובת איראן כלפי נכסים אמריקניים וכמובן, צפי לעלייה במחירי הנפט. כל אלה גורמים לחוזים שליליים, אולם המציאות נזילה והכל יכול להשתנות.
• תרחיש של עליית מחירי הנפט עשוי להשפיע על תחזיות האינפלציה בארה"ב וככל שנראה שינויים מהותיים, הדבר עשוי להתבטא קודם כל בשוק האג"ח.

• מדיניות מוניטרית

ישיבת המדיניות של הפד התקיימה בשבוע שעבר ולא נרשמה תדהמה גדולה כשהריבית נותרה לל"ש בטווח של 4.50%-4.25%, בפעם הרביעית ברציפות. במקביל, הבנק הפדרלי פרסם את העדכון הרבעוני של תחזיותיו (SEP = Summary of Economic Projections) והמספרים חשפו את דאגתו מפני התכנסות לכיוון של סטגפלציה – האטה כלכלית המלווה בהתפרצות אינפלציונית.

תחזית הצמיחה השנה ירדה מ-1.7% ל-1.4% בלבד ותחזית הצמיחה ב-2026 ירדה מ-1.8% ל-1.6%. מאידך, תחזית  האינפלציה (PCE) , בסוף השנה עלתה מ-2.7% ל-3.0% והתחזית ל-2026 עלתה מ-2.2% ל-2.4%. תחזית אינפלציית הליבה (Core PCE) בסוף השנה עלתה מ-2.8% ל-3.1% ובשנה הבאה מ-2.2% ל-2.4%.

נציין שנתוני האינפלציה בפועל דווקא התמתנו בחודשים האחרונים (האינפלציה ל-2.1% ואינפלציית הליבה ל-2.5%), כך שנראה שהפד מעריך שבמחצית השנייה צפויה עלייה משמעותית באינפלציה, בשל גלגול חלק גדול מהמכסים אל המחיר לצרכן.

כידוע, תחזיות הפד לוקחות את הציון החציוני (מה שהצביע החבר העשירי מתוך 19 בסדר יורד, זה שעשרה ציונים מעליו ועשרה מתחתיו). החציון השנה נותר, כאמור, 2 הפחתות, אולם 7 מחברי הועדה הצביעו על 0 הפחתות ריבית עד סוף השנה, לעומת 4 בלבד בתחזית הקודמת.

מאידך, חבר מועצת הנגידים של הפד (ומצביע קבוע בישיבות ה-FOMC), כריס וולר, אמר ביום שישי בראיון ל-CNBC שלהערכתו השפעת המכסים על האינפלציה צפויה להיות קצרת מועד והבנק נמצא בעמדה שתאפשר לו לשקול להוריד את הריבית כבר בישיבתו הקרובה בסוף יולי, בין אם הועדה תתמוך בכך ובין אם לאו. (נציין שוולר מונה לבורד של הפד ע"י הנשיא טראמפ, שמצדד בהורדה דרמטית של הריבית, עוד בכהונתו הראשונה).

יו"ר הפד, ג'רום פאוול, יתייצב השבוע לעדותו החצי שנתית בפני הקונגרס. ביום שלישי יעיד פאוול בפני ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים וביום רביעי הוא יתייצב מול ועדת הבנקאות של הסנאט. כזכור, הנשיא טראמפ לא התאפק מלצייץ לאחר החלטת הריבית שפאוול אינו נוהג בחוכמה וגורם נזק של מיליארדים לכלכלת ארה"ב. טראמפ הוסיף שאם יכול היה לכהן כיו"ר הפד בנוסף לתפקידו כנשיא, הוא היה מוריד את הריבית בלא פחות מ-2 נקודות אחוז (200 נ"ב)... לאור זאת, מעניין יהיה לראות האם פאוול יספוג ביקורת מחברי קונגרס רפובליקניים, בבואו להצדיק את המדיניות המוניטרית של הפד.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

המכירות הקמעונאיות ירדו במאי ב-0.9%, יותר מצפי לירידה של 0.6% בלבד ונתון חודש אפריל תוקן מ-0.1%+ ל-0.1%- והשלים חודשיים רצופים של ירידה בהיקף המכירות. הייצור התעשייתי ירד במאי ב-0.2%, בניגוד לצפי שיישאר ללא שינוי. במקביל, שיעור הניצול של גורמי הייצור ירד מ-77.7% ל-77.4%. מדד אמפייר סטייט (סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק) ירד ביוני מ-9.2- נק' ל-16.0- נק', בניגוד לצפי שיעלה ל-6.0- נק'. מחירי היבוא נותרו לל"ש במאי, בניגוד לצפי שיירדו ב-0.2%. מאידך, מחירי היצוא ירדו במאי ב-0.9%, הרבה יותר מצפי לירידה של 0.2%. מדד בטחון הנדל"ן ירד ביוני מ-34 ל-32 נק', שפל מאז דצמבר 2022, בניגוד לצפי שיעלה ל-36 נק'. היתרי הבנייה ירדו במאי ב-2.0%, לקצב שנתי של 1.393 מיליון, בניגוד לצפי שיוותרו לל"ש – 1.422 מיליון. התחלות הבנייה צנחו במאי ב-9.8% לקצב שנתי של 1.256 מיליון, לעומת צפי שיירדו ב-0.8% בלבד, לקצב שנתי של 1.35 מיליון. מס' המובטלים החדשים השבועי הסתכם ב-245 אלף, כצפוי. פחות מ-250 אלף בשבוע שעבר, אולם עדיין, מדובר בעלייה משמעותית של הקצב השבועי של המובטלים החדשים בחודש האחרון.  מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים ירד במאי ב-0.1%, כצפוי. וכמו שאתם רואים, השבוע (המקוצר) החולף התאפיין בנתוני מקרו חלשים, אף שלא כלל פרסום של הנתונים החשובים ביותר. רבים מאלה צפויים להתפרסם בשבוע הקרוב.

ישראל

בורסת ת"א סיכמה את שבוע המלחמה הראשון מול איראן בזינוק מפתיע, כשרוב מדדי המניות קובעים שיאים חדשים. המשקיעים האופטימיים מתמחרים מציאות גיאופוליטית חדשה שעשויה להיווצר בישראל עם הסרתו של האיום האיראני, כאשר הצטרפותה של ארה"ב למלחמה מהווה חדשות חיוביות. מחזור המסחר השבועי הממוצע עמד על 2.5 מיליארד שקלים, מעל לממוצע מתחילת השנה.

בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 עלה בכ5.2%, מדד ת"א 125 עלה בכ-6%, מדד הבנקים עלה בכ-7%, ת"א בנייה עלה בכ-15% ומדד ת"א ביטוח עלה בכ-14%.

בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק מול הדולר ומול היורו- הדולר נסחר סביב 3.47 ₪ והיורו נסחר סביב 4 ש"ח.

בשוק האג"ח המקומי- בשוק האג"ח הממשלתי, התשואות ירדו לכל אורך העקום הממשלתי בשבוע החולף, כאשר התשואה ל-10 שנים ירדה ב-11 נ"ב לרמה של 4.51%. השבוע גם הושלמה הנפקת אג"ח מדינה, הראשונה מאז פרוץ המערכה מול איראן, עם  ביקושים של כמעט פי 5 מסכם ההנפקה. מדד המחירים הנמוך, התחזקות השקל והאופטימיות בשוקי ההון והחוב שולחים כולם מסר מרגיע למשקיעים.

• פרמיית הסיכון של מדינת ישראל - פרמיית הסיכון עלתה באופן מתון, למרות ההסלמה הביטחונית והמתקפות האיראניות על מרכזי האוכלוסין בישראל. פרמיית הסיכון של ישראל אמנם עולה אבל במתינות ובצורה מדודה. פרמיית הסיכון CDS ל-10 שנים עלתה מ-133 נ"ב ל-163 נ"ב ומתייצבת בדומה לרמה שהייתה אחרי סיום הפסקת אש בין ישראל לחמאס בחודש מרץ - זאת לעומת הסלמות אחרות בהן הפרמיות טיפסו ל-190 ויותר, המשמעות: הזרים לא נלחצים בינתיים.
• מדד המחירים לצרכן - בשבוע האחרון פורסם מדד המחירים לצרכן בחודש מאי שירד ב-0.3% והאינפלציה השנתית האטה מ-3.6% ל-3.1%. במבט קדימה, ככל שהמערכה מול איראן תימשך, כך גם ההשפעות האינפלציוניות צפויות להתגבר – בעיקר כתוצאה ממגבלות בצד ההיצע. בכל הנוגע לריבית, אי הוודאות לא תאפשר לבנק ישראל לדבר בשלב זה על הפחתות ריבית. בשווקים מתמחרים בהסתברות של כ-70% הפחתת ריבית בספטמבר, כשבמבט שנה קדימה מתמחרים קצת מעל 2 הפחתות (רמת ריבית של 3.92%).
• עלייה בתמ"ג ברבעון הראשון- התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל עלה בשיעור שנתי של 3.7%, כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לגבי האומדן השני לרבעון הראשון של 2025. מדובר בהאצה לעומת העלייה של 2.0% ברבעון הרביעי של 2024. בחישוב רבעוני, העלייה בתמ"ג הגיעה ל-0.9%. גם התמ"ג לנפש עלה - ב-2.4% בקצב שנתי. הצמיחה הושגה בעיקר הודות להתרחבות של התוצר העסקי, שעלה ב-4.5%, לאחר עלייה של 2.4% ברבעון שקדם לו. היצוא הלאומי (ללא יהלומים וחברות הזנק) טיפס ב-9.8%, והיבוא הכולל (למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים) גדל ב-3.6%. למרות העלייה ביצוא, ירידה חדה של 4.7% נרשמה בהוצאה לצריכה פרטית, ובצורה מובהקת יותר - הצריכה לנפש צנחה ב-5.8%. ההשקעות בנכסים קבועים עלו ב-6.1%. כשמשווים לרבעון המקביל אשתקד, הרבעון הראשון של 2025 מציג תמונה של צמיחה מתונה. התוצר עלה ב-2.8%, הצריכה הפרטית ב-5.8%, וההשקעות בנכסים קבועים ב-10.7%. היבוא גדל ב-9.2%, והיצוא ב-4.5%.
• נתוני פעילות בכרטיסי אשראי - מנתוני האשראי עולה כי בסוף השבוע הראשון למלחמה חלה ירידה של 11.9% בקניות הציבור בכרטיסי אשראי, ככל הנראה תוצאה של הישארות בבתים במקום יציאה למוקדי הבילוי במהלך סוף השבוע. מנגד - הישראלים פקדו את המרכולים ורשתות המזון, שם חל זינוק של 55.3% בקניות באשראי לעומת סוף השבוע שלפני כן. בימים שישי ושבת האחרונים נרשמו קניות בסך 422.18 מיליון שקל ברשתות המזון לעומת קניות בסכום כולל של 271.93 מיליון שקל בסוף השבוע הקודם. בשבוע הראשון למלחמה חלה ירידה של 27% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שקדם לו.
• שוק העבודה - לאחר מגמה רצופה של ירידה במספר המשרות הפנויות מתחילת השנה ב-1.5% במצטבר, בחודש מאי חלה עלייה של 2.9% ל-143.4 אלף. מסתמנת עלייה בביקוש לעובדים בעיקר בענפי הבינוי והשירותים, גידול מתון בענף המסחר ויציבות בתעשייה. בחודש מאי היו 21 אלף מועסקים מגויסים,  בדומה למספר בחודש אפריל. מוקדם להעריך איך המלחמה תשפיע על שוק העבודה וזה בעיקר תלוי במשך זמן העימות. המחסור בעובדי בנייה צפוי להחריף על רקע הנזק הרב שנגרם למבנים.
• העודף בחשבון השוטף ברבעון הראשון גדל ל-5.7 מיליארד $ (בניכוי עונתיות) לעומת 4 מיליארד $ ברבעון הרביעי של 2024 ו-4.7 מיליארד $ לפני שנה. השיפור בעודף נובע בחלקו מהקדמת יבוא בסוף 2024 לפני העלאת המיסוי, אך באופן כללי העודף בחשבון השירותים נותר יציב על רקע יצוא שירותי ההיי- טק בשיעור של כ-10.5% ברבעון הראשון (שינוי ריאלי בקצב שנתי).

אירופה

• המסחר באירופה בשבוע האחרון הסתיים בירידות שערים על רקע ההסלמה במלחמה בין ישראל לאיראן. מדד יורוסטוקס ירד ב1.1%, DAX הגרמני ירד ב-0.7%, CAC40 הצרפתי ירד ב-1.2% ו-FTSE100 הבריטי ירד ב- 0.9%.
• עדכונים ממלחמת הסחר - הנשיא טראמפ הגיע להסכם עם ראש ממשלת בריטניה, בדרך לעסקת סחר פורמלית. במסגרת הסכם הביניים, יופחתו חלק מהמכסים על יבוא מבריטניה. דווח כי רמות המכסים על רכבים בריטיים נותרו כעת על כנם, כאשר הוסרו המכסים על סקטור החלל הבריטי. סוגיית המכסים על פלדה ואלומיניום נותרה ללא פתרון לעת עתה.
• התגובות באירופה לתקיפת ארה"ב באיראן : שרת החוץ של האיחוד האירופי קאג'ה קאלס קראה לכל הצדדים לשוב לשולחן המו"מ, אך ציינה שאסור לאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני. "אסור לאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני, שכן זה יהיה איום על הביטחון הבינלאומי", אמרה בתגובה הרשמית הראשונה של האיחוד האירופי. "אני קוראת לכל הצדדים לקחת צעד לאחור, לשוב לשולחן המו"מ ולמנוע הסלמה נוספת".

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר קרא אף הוא לחזרה למו"מ: "ארה"ב נקטה פעולה כדי לנטרל את האיום האיראני", וכינה את תכנית הגרעין של איראן "איום חמור על הביטחון הבינלאומי". לפיכך, קרא לאיראן לשוב למו"מ "ולהגיע לפתרון דיפלומטי לסיום המשבר".

• נתוני מאקרו שפורסמו השבוע:

בבריטניה-  כלכלת בריטניה התכווצה ב 0.3% באפריל; שיעור האבטלה עלה ל 4.6% . כלכלת בריטניה התכווצה ב  0.3% באפריל על רקע מלחמת המכסים של ממשל טראמפ.  הצפי עמד על ירידה מתונה יותר של0.1%  בתמ"ג. את הירידה הובילה האטה של 0.4% בפעילות מגזר השירותים. במגזר הייצור נרשמה ירידה של 0.6%  בעוד מגזר הבנייה צמח ב.0.9% בשלושת החודשים הראשונים של השנה גדל התמ"ג של בריטניה ב 0.7%.

האינפלציה בבריטניה עם ירידה חודשית חזקה וצפויה – בעיקר בשל הירידה העונתית במחירי הטיסות וההוזלה במחירי האנרגיה (ביתי ודלקים). מדד המחירים לצרכן רשם במאי עלייה חודשית של 0.2% (בהתאם לתחזיות) ולאחר עלייה חדה של 1.2% באפריל. האינפלציה השנתית מעט מתחת לציפיות, עמדה על 3.4% (צפי3.3%),  לעומת 3.5% באפריל. אינפלציית הליבה (ללא אנרגיה, מזון, משקאות ומוצרי טבק) נחלשה לקצב שנתי של 3.5%, בהתאם לתחזיות, ולאחר שבאפריל עמדה על 3.8%.

המכירות הקמעוניות בבריטניה ירדו בחודש שעבר ב-2.7% - השיעור החד ביותר מאז דצמבר 2023. הירידה הייתה גדולה בהרבה מתחזיות שצפו כי היא תסתכם ב-0.5% בלבד. בארבעת החודשים הראשונים של השנה עלו המכירות הקמעוניות בממלכה המאוחדת ורשמו את הרצף הטוב ביותר שלהן מאז 2020. באפריל לבדו הסתכמה העלייה ב-1.3%. התחזיות לביקוש הצרכנים נראות לא יציבות, נוכח המתיחות במזרח התיכון, חוסר הוודאות לגבי המכסים של ממשל טראמפ והחלטת הבנק המרכזי של בריטניה להותיר את הריבית על כנה. החלטת הריבית של ה-BOE- הריבית נותרה כצפוי לל"ש ברמה של 4.25%, קיימת ציפייה לשתי הורדות ריבית נוספות השנה.

בגרמניה - מדד המחירים ליצרן (PPI) בגרמניה ירד בחודש שעבר ב-1.2% לעומת מאי 2024 - בהתאם לתחזיות. בהשוואה לאפריל השנה הסתכמה הירידה ב-0.2%. את הירידה הובילו מחירי האנרגיה. בשקלול ההפרש ממאי אשתקד ללא מחירי האנרגיה, המדד עלה ב-1.3%.

שווקים נוספים

• המסחר בשוקי אסיה הסתיים בשבוע האחרון במגמה מעורבת. בסיכום שבועי, מדד הניקיי עלה ב1.5%, מדד הקוספי עלה ב4.4% , הניפטי בהודו עלה ב1.6% מנגד מדד CSI300 ירד ב0.5% ומדד ההאנג סנג ירד ב1.5%.
• התגובות לתקיפה של ארה"ב באיראן : ראש ממשלת יפן שיגרו אישיבה התייחס בתגובה שלו לנושא הנפט ופחות לתקיפה עצמה. הוא מסר כי בינתיים לא נרשמו שיבושים באספקת האנרגיה מהאזור, אך הוא עוקב אחר המצב "בתחושת דחיפות גבוהה". יפן פגיעה במיוחד לשיבושים מכיוון שהיא מייבאת כמעט את כל הנפט שלה מהמזרח התיכון.

• נתוני מאקרו שפורסמו השבוע:

ביפן - הבנק המרכזי של יפן הותיר את הריבית ללא שינוי, על 0.5%, בהתאם לתחזיות והודיע במקביל על קיצוץ חד ברכישות האג"ח הממשלתיות שלו. הבנק היפני, בראשות הנגיד קאזוו אואדה, הוא הרוכש העיקרי של אג"ח ממשלת יפן (יותר מחצי) כך שקיצוץ הרכישות משמעו בפועל מעבר למדיניות מוניטרית מצמצמת מהותית.

היצוא מיפן ירד ב 1.7% (צפי לירידה של 3.8%) בחודש מאי, בחישוב שנתי- הנסיגה החדה ביותר מאז ספטמבר 2024, ולאחר עלייה של 2% באפריל. היבוא ליפן נפל ב7.7%, מעל התחזיות שעמדו על ירידה של 6.7%. הפגיעה הקשה ביותר נרשמה ביצוא לארה"ב שירד ב11% בחישוב שנתי, במקביל לירידה של 8.8% לסין, יעד הסחר העיקרי של יפן. יצוא המכוניות, האחראי על 28% מכלל היצוא של יפן, ירדה ב6.9% , יצוא המכוניות היפניות לארה"ב נפל ב-25%.

שיעור אינפלציית הליבה ביפן - שאינו כולל מזון טרי - עמד במאי על 3.7%, הרמה הגבוהה ביותר מאז ינואר 2023, ומעל תחזיות האנליסטים לנתון של 3.6%. לדברי אנליסטים, האורז אחראי על כמחצית מהאינפלציה. מחירי הסחורה המבוקשת זינקו ב-101.7% במאי, לעומת החודש המקביל אשתקד - העלייה החדה ביותר ב-50 השנים האחרונות. זאת לאחר שבאפריל נרשם זינוק של 98.4% במחירים, ובמרץ - של 92.1% (בחישוב שנתי). מחירי האורז ביפן שנמצאים במגמת עלייה כבר כמה שנים, הפכו גם לנושא פוליטי מרכזי, ועשויים להשפיע על תוצאות הבחירות שיתקיימו ביולי לבית העליון של הפרלמנט, זאת על רקע התסכול הגובר בציבור מחוסר היכולת של הממשלה בראשותו של שיגרו אישיבה להוריד את המחירים.

בסין : סין מדווחת על נתוני אינפלציה חלשים וירידה חדה ביצוא לארה"ב מדד המחירים לצרכן ירד במאי זה החודש הרביעי ברציפות,  כאשר נראה כי התמריצים של בייג'ינג אינם מספיקים כדי להגביר את הצריכה המקומית בשעה שמתיחות הסחר נמשכת. המדד ירד ב-0.1% לעומת שנה קודם לכן.

מדד מחירי היצרנים ירד ב 3.3% – הרמה הנמוכה ביותר מזה כשנתיים על רקע המכסים של טראמפ סין פרסמה כי היצוא שלה לארה"ב צנח ב 34.5% בחודש מאי ל 28.8 מיליארד $ (הירידה החדה ביותר מאז פברואר 2020) . סך היצוא הכללי עלה ב 4.8% בלבד והיבוא ירד ב 3.4% עם עודף סחר של 103.2 מיליארד $. לצד הירידה ביצוא לארה"ב, היצוא לדרום מזרח אסיה ולאיחוד האירופי דווקא רשם עלייה חדה של14.8% ו- 12%בהתאמה.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY, שעוקב אחר שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב – ובהם היורו, הין והליש"ט – נסוג ב-0.2%, אך נמצא בדרכו לעלייה שבועית של 0.6%. עם זאת, מדד הדולר עודנו נמוך ב-9% מרמתו בתחילת השנה.
• השקל- התחזק בשבוע האחרון ב-4%מול סל המטבעות.
• מחירי הנפט עלו בכ-10% מאז תחילת המתקפה הישראלית נגד איראן. עפ"י ההערכות, אם איראן תשבש את אספקת האנרגיה ע"י תקיפת תשתיות במפרץ הפרסי או ספינות במיצרי הורמוז, מחירי הנפט יכולים לעלות מעבר ל-100 דולר לחבית. במצרי הורמוז המחברים בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי עוברת כחמישית מתפוקת הנפט היומית העולמית, כולל מהיצרניות הגדולות של אופ"ק, סעודיה ועיראק.
• מחיר הזהב ירד – על רקע התחזקות הדולר מחיר הזהב ירד לראשונה מזה 3 שבועות. החוזים על הזהב למסירה ביוני נסחרים במחיר של 3,368.1 דולר לאונקייה, ירידה של 0.6%, בבורסת הסחורות של ניו יורק. בסיכום שבועי ירד מחיר הזהב ב-1.7%, וקטע בכך שבועיים רצופים על עליות.