מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

שבוע המסחר בארה"ב ננעל בירידות חדות ונראה כי המדיניות התזזיתית של טראמפ מתחילה לגבות מחיר. מדד ת"א 125 סגר שבוע חיובי אך איבד למעלה מאחוז עם פתיחת שבוע המסחר הנוכחי.

• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה בשבוע שחלף 1.7% (3.95% מתחילת השנה), בארה"ב – מדד S&P500 ירד 1.7% (2.2% מתחילת השנה), נאסד"ק 100 איבד 2.3% ומדד המניות הקטנות Russell 2000 צנח 3.7%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 איבד 0.3% (11.8% מתחילת השנה), דאקס 30 הגרמני ירד 1% ובמזרח - סין עלתה 1.0%, יפן איבדה 1.0% והודו השילה 0.6%.
  ת"א סיכמה שבוע חיובי - מדד ת"א 125 טיפס 0.6% (6.7% מתחילת השנה).
• ישראל - מסתמן שיפור בהיצע העבודה (חדשות טובות מבחינת האינפלציה) - שיעור ההשתתפות בשוק העבודה עלה בינואר ל-63% כשברקע פורשים משוק העבודה חוזרים לחפש עבודה. שוק העבודה אומנם עדיין הדוק אך העלייה בהיצע העבודה צפויה להקטין את לחצי השכר במשק ולתרום להתמתנות האינפלציה.
• ארה"ב – זירת המכסים שוב הכבידה על השווקים - טראמפ הודיע באמצע השבוע שהמכס על פלדה ואלומיניום ייכנס לתוקף ב-12 במארס ובתחילת אפריל יוטלו מכסים על כלי רכב ומגזרים נוספים, כמו שבבים ותרופות, כשעל שני האחרונים שיעור המכס ההתחלתי יהיה 25% והוא יועלה באופן הדרגתי. ביום רביעי ראינו ירידות חדות של מניות יצרניות הרכב באירופה, יפן וקוריאה הדרומית, כשהחשש מצעדי תגובה ומההשפעה האינפלציונית של המכסים הרבים על היבוא לארה"ב, טלטל גם את השווקים בארה"ב.
• בגרמניה בחירות: הבחירות נתפסות כבעלות משמעות מיוחדת בתקופה זו עקב העובדה שכלכלת גרמניה מאותגרת, שהימין הקיצוני התחזק ושהקואליציה שתיבחר תתמודד עם מלחמת הסחר שיוזם טראמפ.
• מה צפוי השבוע: בארה"ב – ביום שישי יתפרסמו נתוני האינפלציה החשובים מסוג PCE. הנתון המתואם PCE Core השנתי צפוי לרדת מ-2.8% ל-2.6%. ובמסגרת עונת הדו"חות, עיקר העניין יופנה לפרסום של ענקית השבבים אנבידיה, ביום רביעי לאחר שעות המסחר. בישראל – השבוע תפורסם החלטת ריבית ובנק ישראל צפוי להותירה ללא שינוי בשיעור של 4.5%.

ארה"ב

• עלייה במפלס אי הוודאות בסוף השבוע, בשילוב נתונים כלכליים חלשים, שלחו משקיעים להצטייד בנכסי מקלט וצבעו את וול סטריט באדום. בסיכום שבועי – מדד S&P500 ירד השבוע 1.7%, ומדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס, רשם ירידה שבועית חדה יותר, של 2.5%. נאסד"ק 100 איבד השבוע 2.3% ונאסד"ק כללי רשם ירידה שבועית של 2.5%. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, בלט השבוע בירידה חדה של לא פחות מ-3.7%.
• זירת המכסים שוב הכבידה על השווקים. הנשיא טראמפ הודיע באמצע השבוע שהמכס על פלדה ואלומיניום ייכנס לתוקף ב-12 במארס ובתחילת אפריל יוטלו מכסים נוספים, על כלי רכב ומגזרים נוספים, כמו שבבים ותרופות, כשעל שני האחרונים שיעור המכס ההתחלתי יהיה 25% והוא יועלה באופן הדרגתי. טראמפ ציין שהוא שוקל היטלים גם על תעשיית העץ. ביום רביעי ראינו ירידות חדות של מניות יצרניות הרכב באירופה, יפן וקוריאה הדרומית, כשהחשש מצעדי תגובה ומההשפעה האינפלציונית של המכסים הרבים על היבוא לארה"ב, טלטל גם את השווקים בארה"ב.
  ברביעי בערב פורסם פרוטוקול ישיבת הפד והוא הראה שגם בכירי הבנק הפדרלי חוששים מהשפעת מדיניות המכסים וההגירה על האינפלציה והם מתכוונים להמשיך בהפחתות הריבית רק כשיראו התקדמות נוספת בבלימת האינפלציה. ביום שישי קיבלנו מקבץ של נתונים כלכליים מאכזבים, שעוררו חשש מהאטת הכלכלה הגדולה בעולם. סקטור השירותים, שהציג התרחבות נאה בשנתיים האחרונות והפך את אינפלציית השירותים לדביקה במיוחד, התקרר ועבר החודש למגמת התכווצות מפתיעה. גם מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד במפתיע, כשתחזית האינפלציה של הצרכנים מזנקת. "מדד הפחד" ויקס קפץ בכ-20% ומשקיעים עברו מנכסי סיכון לנכסי מקלט, כך שהזהב התחזק ושב אל רמת השיא ההיסטורי, 2,940 $ לאונקיה, הדולר התחזק בעולם ותשואות האג"ח ירדו. אופציות על מדדי מניות בהיקף של 2.7 טריליון $, שפקעו ביום שישי, לחצו גם הן על מדדי הדגל, שאיבדו במהלך המסחר ביום שישי עד 2.7%.
• תשואות ה-Treasuries רשמו גם השבוע ירידות. התשואה לשנתיים פתחה את השבוע סביב 4.26%, וסיימה אותו בירידה של 6 נ"ב, סביב 4.20%. התשואה ל-10 שנים פתחה את השבוע סביב 4.48% ובסיכום שבועי היא ירדה כ-5 נ"ב וננעלה סביב 4.43%. הפער בין התשואות ממשיך לעמוד על כ-23 נ"ב לטובת התשואה הארוכה יותר.
• בשבוע המסחר שלפנינו, נקבל את מדדי האינפלציה המועדפים על הפד, אינפלציית מחירי ההוצאות לצריכה פרטית PCE ומדד הליבה Core PCE (יפורסמו ביום שישי). המדדים צפויים לעלות 0.3% בינואר, אולם במדידה שנתית הם צפויים לרדת! האינפלציה השנתית מ-2.6% ל-2.5% ואינפלציית הליבה השנתית מ-2.8% ל-2.6%, שפל של 7 חודשים. ביום חמישי יפורסמו נתוני הצמיחה והצריכה הפרטית ברבעון 4 (עדכון שני) וביום שלישי מדד אמון הצרכנים. גם השבוע נאזין למספר בכירים בפד ובראשם סגנו של פאוול, מייקל בר, טום ברקין, רפאל בוסטיק ופטריק הארקר.
• עונת הדו"חות מסתיימת, וכולם מצפים לתוצאותיה של מלכת השבבים, NVIDIA שתדווח ביום רביעי לאחר המסחר. עוד ידווחו השבוע, בין היתר: ZOOM, הום דפו, פירסט סולאר, סיילספורס, נורווג'יאן קרוז, בנק טורונטו דומיניון, DELL, Archer.

• מדיניות מוניטרית
  פרוטוקול ישיבת ה-FOMC האחרונה (שהתקיימה ב-28-29 בינואר) פורסם ביום רביעי האחרון. בכירי הפד הביעו דאגה מהשפעת מכסי היבוא המתוכננים על נתיב האינפלציה וציינו כי מאזן הסיכונים עבר משוק התעסוקה לתחזית האינפלציה, בשל "ההשפעות האפשריות של שינויים פוטנציאליים במדיניות הסחר וההגירה והתפתחויות גיאופוליטיות שעשויות לגרום שיבושים בשרשרות אספקה או להוצאות גבוהות מהצפוי". חברי הועדה ציינו שבתנאי שהכלכלה תישאר קרובה לתעסוקה מירבית, הם ירצו לראות התקדמות נוספת בבלימת האינפלציה, בטרם יבצעו התאמות נוספות בטווח היעד של הריבית הפדרלית ולא ימהרו לשוב ולהוריד את הריבית, עד שנתוני האינפלציה והתעסוקה יצדיקו זאת. חלק מהמשתתפים הביעו דאגה מעליית מספר מדדים של ציפיות האינפלציה באחרונה והעלו השערה שרמת הריבית הנוכחית אינה גבוהה בהרבה מהרמה הניטראלית. כזכור, הפד הכריז בסיכום הישיבה שהתקיימה ב-18 בדצמבר, שהוא במסלול הפחתות ריבית שיוביל מריבית מרסנת לריבית הניטראלית.
  
  חברת מועצת הנגידים של הפד, מישל באומן, נאמה השבוע בפני איגוד הבנקים בארה"ב והשמיעה מסר דומה. באומן אמרה שהטווח הנוכחי של הריבית, 4.50%-4.25% הולם ומאפשר לבנק הפדרלי להיות סבלני ולעקוב מקרוב אחרי נתוני האינפלציה. היא קבעה כי הורדת ריבית בהמשך השנה תתאפשר רק אם יצטברו עדויות מוצקות לכך שהאינפלציה מאטה.
  למרות כל אלה, סוחרי הריבית לא התעלמו מנתוני המקרו החלשים שראינו השבוע והם העבירו את הצפי להפחתת הריבית הבאה מהישיבה הצפויה ב-29 באוקטובר לישיבה קרובה הרבה יותר, זו שתתקיים ב-30 ביולי (כרגע ההסתברות המצטברת להפחתה של 25 נ"ב בישיבה זו זינקה ל-100%). במקביל, הצפי המצטבר עד סוף השנה זינק בהתאם והשבוע ננעל עם צפי להורדת ריבית מצטברת של 46.2 נ"ב (1.85 הפחתות עד סוף השנה), לעומת הסתברות מצטברת של 40 נ"ב בסוף השבוע שעבר (1.58 הפחתות בלבד עד סוף השנה). דוברי הפד השבוע עשויים לשפוך אור על הצפי למדיניות הבנק בהמשך. השבוע צפויים לא מעט דוברים מעניינים, כפי שמצויין בפרק האחרון בסקירה זו, על השבוע בארה"ב.
  
  
• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף
  מדד מנהלי הרכש המשולב של S&P Global ירד לשפל של 17 חודשים, בעקבות התכווצות בלתי צפויה, לראשונה זה שנתיים, בפעילות מגזר השירותים. מנגד, פעילות הייצור התרחבה לשיא של קרוב לשנה. תחזית האינפלציה של הצרכנים ממשיכה לטפס והתחזית לטווח ארוך (5-10 שנים) זינקה במפתיע לשיא של 30 שנה!
  מדדי מנהלי הרכש בתעשייה של S&P Global עלה בפברואר מ-51.2 ל-51.6 נק' (צפי 51.4 נק'). מנגד, מדד השירותים צנח במפתיע מ-52.9 ל-49.7 נק' שפל של שנתיים ומעבר מהתרחבות להתכווצות, בניגוד לצפי לעלייה ל-53.0 נק'. המדד המשולב ירד במפתיע מ-52.7 ל-50.4 נק' שפל של 17 חודשים, בניגוד לצפי לעלייה ל-53.2 נק'. סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (קריאה סופית לפברואר) ירד במפתיע מ-67.8 ל-64.7 נק' (צפי 67.8 נק'). תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה נותרה גבוהה כמו בעדכון הקודם, 4.3%, שיא של שנה ורבע והתחזית לטווח ארוך (5-10 שנים) עלתה במפתיע מ-3.3% ל-3.5%, שיא של 30 שנה. (צפי: 3.3%). מדד Empire – סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק זינק בפברואר מ-12.6- ל-5.7 נק' (צפי 0.0). מדד בטחון הנדל"ן ירד בפברואר מ-47 ל-42 נק'. (צפי 46 נק'). מכירות הבתים הקיימים (נתון מכירות הבתים העיקרי) צנחו בינואר ב-4.9%, הרבה יותר מצפי לירידה של 2.6%, לקצב שנתי של 4.08 מיליון בתים, פחות מצפי ל-4.13 מיליון בתים. היתרי הבנייה עלו בינואר ב-0.1%, לקצב שנתי של 1.483 מיליון בתים, בניגוד לצפי שירדו ב-1.5% מנגד, התחלות הבנייה צנחו ב-9.8% לקצב שנתי של 1.366 מיליון בתים לעומת 1.515 מיליון בדצמבר, (צפי 7.3%-).
  מדד התחזית העסקית של שלוחת הפד בפילדלפיה ירד בפברואר מ-44.3 ל-18.1 נק' (צפי 14.3 נק'). תביעות האבטלה החדשות עלו מעט השבוע ל-219 אלף, יותר מצפי ל-215 אלף ו-214 אלף בשבוע הקודם. מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים ירד בינואר ב-0.3%, יותר מצפי לירידה של 0.1%, אולם נתון דצמבר עודכן כלפי מעלה, מ-מ-0.1%- ל-0.1%+.
  
  
• עונת הדו"חות הגיעה לישורת האחרונה ומלכת השבבים מגיעה לנשף
  430 מהחברות במדד S&P500 (86%) כבר פרסמו. 74% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-1.0% בממוצע. 83% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-75% בממוצע. בנוסף, 77% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-4.9% בממוצע. 73% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, ב-11.8% בממוצע.
  דו"חות עיקריים מהשבוע שחלף:
  באיידו – דיווחה על ירידה בהכנסות, עקה האטה בהכנסות מפרסום והמניה הגיבה בירידה של כ-7.5% בניו יורק.
  סולאראדג' – הכתה את תחזית ההכנסות ופספסה מעט את שורת הרווח, אולם עברה לתזרים חיובי והמניה זינקה בכ-16%. בסוף השבוע המניה ירדה מעט.
  נייס – עקפה את קונצנזוס האנליסטים לרבעון 4, עם הכנסות של 722 מיליון $ (צפי 715) ורווח מתואם של 3.02 $ למניה (צפי 2.95), אך התחזיות לרבעון הראשון של 2025 ולשנה כולה מאכזבות. תחזית הרווח ברבעון– 2.83 $ למניה, נמוכה מצפי ל-2.9. תחזית הרווח השנתי – 12.23 $ נמוכה מצפי ל-12.32. המניה הגיבה בירידה של כ-13%.
  עליבאבא גרופ – הכתה את צפי ההכנסות והרווח, בזכות ביצועים טובים של חטיבת הענן והמניה זינקה כ-11% בתגובה לפרסום הדו"חות.
  וולמארט – הציגה פדיון של 180.55 מיליארד $, מעט מעל לצפי ורווח מתואם של 66 סנט למניה, מעל צפי ל-64 סנט. עם זאת, החברה הציגה תחזית של ירידה בצמיחת הרווחים בשנה הקרובה והמניה ירדה כ-7% לאחר הפרסום. החדשות שמספקת וולמארט על מצב הצרכנים מעוררות דאגה, אחרי נתוני בטחון הצרכנים והמכירות הקמעונאיות המאכזבים שפורסמו לאחרונה.
• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב
  כולם מחכים ל-NVIDIA. מלכת השבבים תחשוף את תוצאותיה רק על קו הסיום של עונת הדו"חות, כדרכה בקודש. והפעם זה יקרה ביום רביעי, 26.2, לאחר נעילת המסחר. ענקית ה-AI כבר אינה מספקת שיעורי צמיחה תלת ספרתיים, אולם עדיין צפויה להציג צמיחה מרשימה, של 73% בהכנסות ל-38.3 מיליארד $ ושל 63% ברווח למניה, ל-84.2 סנט למניה. בנוסף, ממתינים האנליסטים לעדכונים לגבי חדירת הדור החדש של השבבים המהירים, בלאקוול ולגבי פתרון בעיית ההתחממות של מסדים המכילים אשכולות של שבבים מהירים במיוחד. גם חברת סיילספורס (CRM) תפרסם את תוצאותיה באותו מועד.
  בחזית המקרו יעמוד במוקד מדד האינפלציה המועדף על הפד - מדד מחירי ההוצאות לצריכה פרטית PCE ומדד הליבה, Core PCE (שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים), שיפורסמו ביום שישי. שני המדדים צפויים לעלות 0.3% בינואר, כך שהאינפלציה השנתית צפויה לרדת מ-2.6% ל-2.5% ואינפלציית הליבה השנתית צפויה לרדת מ-2.8% ל-2.6%. ביום חמישי יפורסם עדכון שני לנתון הצמיחה ברבעון 4. הצפי הוא לצמיחה שנתית של 2.3%, בדומה לעדכון הראשון. גם נתון הצריכה הפרטית, מנוע הצמיחה העיקרי, יפורסם באותו יום וכמוהו ההזמנות למוצרים בני קיימא. ביום שלישי נקבל את מדד אמון הצרכנים, שצפוי לרדת מעט.
  מספר בכירים בפד צפויים לדבר השבוע: ביום שלישי ינאם סגנו של פאוול, מייקל בר וטום ברקין, נגיד הפד של ריצ'מונד, יישא נאום בנושא "האינפלציה – אז והיום". ביום רביעי ינאם נגיד הפד של אטלנטה, רפאל בוסטיק, בנושא התחזית הכלכלית והנדל"ן. ביום חמישי ידבר פטריק הארקר, נגיד הפד של פילדלפיה, על התחזית הכלכלית.
  נתוני מקרו נוספים שיפורסמו השבוע: ביום שלישי – מדד פעילות השירותים של פילדלפיה, מדד מחירי הבתים של FHFA ומדד מחירי הבתים ב-20 ערים מרכזיות של קייס שילר. ביום רביעי – מכירות בתים חדשים, היתרי בנייה (עדכון סופי לינואר). ביום חמישי – תביעות אבטלה ראשונות, מכירות בתים בתהליך. ביום שישי – הגירעון המסחרי, מלאים קמעונאיים וסיטונאיים, הכנסה והוצאה אישית, צריכה פרטית ריאלית, מדד מנהלי הרכש בתעשייה של שיקגו.

עונת הדו"חות מתקרבת לסיומה - פרסומים מעניינים נוספים השבוע: יום שלישי – הום דפו, Workday, פירסט סולאר. יום רביעי – Lowe's, TJX, eBay, פאראמאונט. יום חמישי – נורווג'יאן קרוז ליינס, האחים וורנר, DELL, HP Inc., מונסטר בווריידג'. יום שישי – SMCI.

ישראל
בסיום שבוע מסחר תנודתי, מדדי הדגל של ת"א סיימו בעליות כשברקע סיום שלב א' של עסקת החטופים וסימני שאלה לגבי שלב ב'. בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 הוסיף 0.6% ות"א 90 עלה בכ-0.4%. בגזרת המדדים הסקטוריאליים בלטו לטובה המדדים ת"א תשתיות אנרגיה ומדד הבנקים שעלו 3.2% ו-3.1% בהתאמה ומנגד, מדד ת"א בניה בלט לשלילה כשנפל 4%.
בשוק החוב נצפתה השבוע מגמה חיובית. באפיק הקונצרני נצפו עליות של עד 0.3% ובממשלתי נרשמו עליות קלות של עד 0.1% בדגש על הטווחים הבינוניים. תשואת ה-10 שנים הגנרית נותרה יציבה ביחס לשבוע הקודם ברמה של כ-4.3%. השקל נחלש השבוע מול הדולר והיורו (הרחבה בסעיף מטבעות וסחורות).

• נתוני הצמיחה של הרבעון הרביעי אכזבו - הנתונים הראשוניים הצביעו על צמיחה בשיעור של 2.5% בלבד ברבעון הרביעי של 2024 לעומת צפי של 5.3%. במקביל, נתוני הרבעון הקודם עודכנו כלפי מעלה. הצריכה השוטפת לנפש קטנה ב-0.4% וגם נתוני הייצוא היו מאכזבים. נרשמה התכווצות במונחים של התוצר לנפש אשר ירד בשנת 2024 ב-0.3% לאחר התכווצות של 0.1% ב-2023.
• שוק העבודה עדיין הדוק אך מסתמן שיפור - שיעור ההשתתפות בשוק העבודה עלה בינואר ל-63% מ-62.9% בדצמבר ומ-62.5% לפני שנה כאשר ערב המלחמה שיעור ההשתתפות עמד על 63.5%. מסתמן כי בחודשים האחרונים, פורשים משוק העבודה חוזרים לחפש עבודה כשברקע הפסקת הלחימה וכוונת הממשלה לצמצם את התמיכות למפונים החל מחודש מרץ. בחודש ינואר נעדרו מעבודתם כ-25 אלף מגויסים לעומת 45 אלף שנעדרו לפני חודש. העליה בהיצע העבודה צפויה להקטין את לחצי השכר במשק ולתרום להתמתנות האינפלציה.
• תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים מהמקורות השונים ירדה מ-2.7% בחודש שעבר ל-2.4% בלבד.
• מחר החלטת ריבית של בנק ישראל - הצפי הינו שהריבית תישאר ללא שינוי ברמה של 4.5%. בנק ישראל צפוי להדגיש את סיכוני האינפלציה (חשש מהתלקחות ביטחונית, השפעת הגזירות בתקציב ועליות המחירים ועוד) אל מול הקלות במגבלות ההיצע (חזרה לשוק העבודה של המפונים, מגויסים וגידול בעובדים זרים).
  שוק העבודה עדיין הדוק יחסית, אך פחות מהחודשים האחרונים. המשך הגידול בכוח העבודה, בעיקר לאחר צמצום התמיכות למפונים החל מחודש מרץ, צפוי למתן במעט את לחצי השכר במשק. אלו לצד שקל חזק ומדיניות פיסקלית מרסנת צפויים למתן את קצב האינפלציה שנה קדימה. נזכיר לאחר מדד ינואר הגבוה (0.6%), האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים האיצה ל-3.8% כאשר מרבית הכלכלנים צופים התמתנות בהמשך השנה לכיוון היעד הנדרש של 1 עד 3 אחוזים.
  
  אירופה
• מדדי המניות המובילים באירופה ממשיכים להציג ביצועי יתר נאים מתחילת השנה. מדד יורוסטוקס 50 הניב תשואה של 12.2% YTD בהשוואה ל-2.2% שהניב מדד ה-500 בארה"ב ונראה כי ההסטה לשוקי המניות באירופה נמשכת בצל החששות ממדיניות המכסים הגלובלית של טראמפ, סימנים להיחלשות הכלכלה האמריקאית ודוחות טובים של חלק ניכר מן החברות הגדולות באירופה.
  מדד יורוסטוקס 50 ירד השבוע ב-0.3%, אך עלה 12.2% מתחילת השנה ומדד הדגל הרחב יותר, יורוסטוקס 600, עלה השבוע 0.3% והציג מתחילת השנה טיפוס בשיעור של 9.1%. במבט פנימי, מדד דאקס הגרמני ממשיך להוביל על אף שאיבד השבוע 1% (11.9% מתחילת השנה). מדד IBEX35 הספרדי ממוקם לא הרחק מאחוריו עם 11.7% ב-2025 עד כה ומדד קאק הצרפתי עם 10.5% מתחילת השנה. במקביל, מדד FTSE100, מדד הדגל הבריטי, הניב כ- 6% YTD.
  
  
• בגרמניה היום בחירות – הבחירות, שהוקדמו בחצי שנה עקב התפרקות הקואליציה הנוכחית, נתפסות כבעלות משמעות מיוחדת בתקופה זו עקב העובדה שכלכלת גרמניה מאותגרת, שהימין הקיצוני התחזק מאוד ושהקואליציה תתמודד עם מלחמת הסחר שיוזמת ארה"ב. בנוסף, מסקרן לדעת מי יהיה הקנצלר הבא של גרמניה והאם הוא יפעל להסיר את "מעצור החוב".
  לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, יש סיכוי מסוים (אך נמוך מאוד, כ-2% ע"פ הערכות שונות) שמפלגת הימין הקיצוני AFD תצטרף לקואליציה. לפי הסקרים, ההערכה היא כי המפלגה הנוצרית דמוקרטית בראשות מארץ תרכיב את הקואליציה וכי היא תצרף אליה את מפלגת הסוציאל דמוקרטים.
  הקואליציה שתיבחר תצטרך לטפל במשבר שפוקד את הכלכלה הגדולה באירופה אשר לא חוותה כמוהו מאז הקמתה ב-1949. לאחר 3 שנים של מיתון כלכלי, זינוק של 25% במספר פשיטות הרגל, תוספת של 200 אלף מובטלים וצניחה של 15% בתפוקה התעשייתית, האתגר של אישוש הכלכלה הגרמנית הוא משמעותי. זרם האנרגיה הזולה מרוסיה פסק והמדינה אינה ערוכה לחדשנות בצל שמרנות בסיסית ואי הנעת שינויים. בנוסף, מדיניות האפס חוב ממשלתי בולמת אותה אך מסתמן כי הקאנצלר המיועד, פרידיך מארץ צפוי לתמוך בהסרת "מעצור החוב" שקובע כי הגירעון המבני של הממשלה צריך להיות פחות מ-0.35% מהתמ"ג. צעד זה, אם יתממש, צפוי לסייע לממשלה החדשה לתמרץ את הכלכלה כמו גם את שוק המניות.
  סוגיה נוספת שמעסיקה את הבוחרים הגרמנים היא ההגירה של פלגים איסלמיים קיצוניים לגרמניה, אשר הפכה לסוגיה מרכזית בבחירות הנוכחיות וגררה התחזקות של הימין הקיצוני במדינה.
  הממשלה החדשה גם תצטרך לנווט את דרכיה במלחמת הסחר הגלובלית כאשר העובדה שיש לה מאזן סחר חיובי ועודף יצוא משמעותי של כ-200 מיליארד $ מול ארה"ב הופך אותה לפגיעה במיוחד.
  מתחילת השנה, מדד המניות הגרמני דאקס נהנה מעדנה יחסית (11.9%), בהשוואה למדדים העיקריים בארה"ב. יחד עם זאת נזכיר כי התשואה שסיפקו החברות הגרמניות בעשור האחרון היתה נמוכה ביחס לביצועים העסקיים שלהן, וכמובן ביחס לשוק האמריקאי. הרכב שוק המניות הגרמני כולל ברובו מניות של חברות תעשייה, וכדי שהמדדים הגרמניים ימשיכו לעלות, החברות הגרמניות צריכות להעלות את תרומתן. מצד אחד, הן אלו שחשופות יותר למלחמת הסחר ומהצד השני, נראה שהשוק כבר הסיק שמגמות אלו כבר מתומחרות.
• מקרו- מחר צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה הסופיים לחודש ינואר בגוש היורו. הצפי הוא שהאינפלציה השנתית תואץ מקצב של 2.4% ל-2.5%. בצרפת יפורסמו נתוני האינפלציה הראשוניים לחודש פברואר לפיהם קצב האינפלציה החודשי צפוי להאיץ מ-0.2% ל-0.5% אולם האינפלציה השנתית צפויה להתמתן מ-1.7% ל-1.2% הודות לגריעת מדד פברואר 24 שהיה גבוה. גם בספרד ממתינים לנתוני האינפלציה של פברואר כשהצפי מצביע על האצה קלה מ-2.9% ל-3%. בגרמניה יפורסמו נתוני הצמיחה הסופיים של הרבעון האחרון של 24 לפיהם המשק הגרמני חווה התכווצות של 0.4% בתוצר בשנת 2024.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY הבוחן את הדולר האמריקאי מול מטבעות 6 שותפות הסחר העיקריות ירד בשבוע שעבר ב-0.1%. בניגוד למגמה, השקל נחלש השבוע מול הדולר ב-0.1% ומול היורו התחזק ב-0.1%. שערו היציג נקבע ביום שישי על 3.567 ₪ לדולר ו-3.733 ₪ ליורו.
• מחיר נפט צונח – הנפט בדרכו לשבוע חמישי ברציפות של ירידות, לאחר שצפי מוגבר לסיום מלחמת רוסיה – אוקראינה וגידול שבועי רביעי ברציפות במלאי הנפט הגולמי בארה"ב, האפילו בהשפעתם על חששות משיבושים באספקה מרוסיה. הנפט מסוג טקסס מתוק נסוג בשבוע האחרון ומחירו ירד ב- 0.5% למחיר של 70.4$ לחבית.
• הזהב ממשיך לטפס. עד לאן? הזהב נחשב למקלט עבור משקיעים בעתות משבר ואי וודאות, הוא מגדר סיכונים גיאופוליטיים, אינפלציה וכנגד היחלשות הדולר והוא טיפס בשבוע האחרון 1.9% למחיר של 2,936.1$. לפי תחזית שפרסם בנק גולדמן סאקס, מחיר הזהב צפוי לעלות לשיא של 3,100$ עד סוף השנה, כלומר עליה של 18% בשנת 2025. נציין כי הזהב אינו משלם ריבית או תזרים כלשהו ולכן אין מדובר בנכס פיננסי אשר ניתן לחשב לו שווי הוגן המתבסס על תזרימי מזומנים עתידיים שינבעו ממנו.