מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• שוקי המניות בסיכום שבועי: בארה"ב עליות, באירופה תיקון חיובי חד ואילו בת"א מימושים.

בארה"ב - בסיכום שבועי, מדד S&P500 הוסיף 0.6% וננעל ביום שישי על 5,464.6 נק' (פלוס 14.6% מתחילת השנה) ואילו מדד נאסד"ק כללי סיכם את השבוע שחלף ביציבות. באירופה נרשמו עליות חדות (תיקון מהשבוע שקדם) ובסיכום שבועי הוסיף מדד יורוסטוקס 50 1.4% וקאק הצרפתי זינק 1.7%. שוקי המזרח היו מעורבים - מדד ניקיי היפני השיל 0.6%, סין ירדה 1.3% ואילו הודו עלתה 0.2%.

בבורסה בת"א שררה פסימיות ובסיכום שבועי, מדד ת"א 125 נחלש ב-1.4% (פלוס 2.7% מתחילת השנה), ת"א נדל"ן איבד 2.1% ות"א בנקים ירד 1.1%.

• במסחר השבועי במט"ח: השקל נחלש –הדולר התחזק ב-0.4% ביחס לשקל ל- 3.739 ₪ (יציג בשישי).
• בארה"ב: הורדת ריבית ראשונה צפויה בספטמבר – תשואות האג"ח הממשלתיות התייצבו ורשמו עלייה שבועית של 3 נ"ב בלבד (ה-2Y ל-4.73% וה-Y10 לכ-4.26%) והחוזים על הריבית מתמחרים כרגע הפחתת ריבית ראשונה בספטמבר ועוד אחת בדצמבר.
• בישראל: חשש מפני השלכות מלחמה בצפון – השוק המקומי נפל בעקבות אזהרת מנכ"ל חברת נגה, החברה שמנהלת את מערכת החשמל בישראל, שאמר שהרשת אינה מוכנה למלחמה בצפון.
• ישראל מייצאת ביטחון – ע"פ נתוני משרד הביטחון, היצוא הביטחוני של ישראל זינק בשנת 2023 לשיא והסתכם במעל ל-13 מיליארד $, עליה של חצי מיליארד $ לעומת שנת 2022.
• חשיפה לחו"ל - ע"פ פרסום של ב"י, שיעורי החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים בחו"ל ולמט"ח עלו במהלך הרבעון הראשון של השנה ועמדו בסופו על כ-44.7% וכ-22.6% בהתאמה.
• מה צפוי השבוע? ארה"ב – נתון המקרו החשוב של השבוע יפורסם ביום שישי - אינפלציית הצריכה הפרטית ליבה (Core PCE), אשר צפויה להתמתן מ-2.8% ל-2.6%, ב-12 החודשים האחרונים ובכך תתקרב עוד קצת ליעד 2% של הבנק המרכזי.

ישראל – במהלך השבוע יתפרסם נתון המדד המוביל עבור חודש מאי וכן נתון הייצור התעשייתי.

ביצועי שווקים, מטבעות וסקטורים נבחרים

ארה"ב

• שבוע ירוק שלישי ברציפות בוול סטריט. מדד S&P500 טיפס בסיכום שבועי ב-0.6%, מדד דאו ג'ונס בלט בעלייה של 1.5%, מדד נאסד"ק 100 עלה 0.2% ומדד נאסד"ק קומפוזיט נותר כמעט ללא שינוי.

גם התנודות במחירי ה-Treasuries התמתנו השבוע והתשואות  התייצבו ורשמו עלייה שבועית של 3 נ"ב בלבד (התשואה לשנתיים ל-4.73% והתשואה ל-10 שנים לכ-4.255%), זאת, לאחר שבשבוע הקודם צנחו בכ-20 נ"ב.

החוזים על הריבית מתמחרים כרגע קרוב ל-2 הפחתות ריבית עד סוף השנה (47.3 נ"ב במצטבר), בספטמבר (בהסתברות של 71%) ובדצמבר (בהסתברות של 79%).

נתוני המקרו היו מעורבים השבוע – הייצור התעשייתי ושיעור ניצול גורמי הייצור עלו מעבר לצפוי וגם פעילות מגזר התעשייה ומגזר השירותים הראו התרחבות גדולה מהצפוי, כך שהמדד המשולב טיפס לשיא של יותר משנתיים. מאידך, המכירות הקמעונאיות האטו והצביעו על קושי של הצרכן האמריקני להתמודד עם המחירים היקרים ועלויות המימון הגבוהות. גם מגזר הנדל"ן הפגין חולשה, עם ירידה מפתיעה במספר היתרי הבנייה והתחלות הבנייה, ירידה של מדד בטחון הנדל"ן וירידה במכירות הבתים הקיימים (אף שהצפי היה לירידה חדה יותר). 

גם השבוע צפויים להתפרסם מספר נתוני מקרו חשובים – ביום חמישי: הצמיחה ברבעון 1 צפויה לעלות ל-1.4% בקריאה השלישית (לעומת 1.3% בקריאה הקודמת ו-3.4% ברבעון הקודם) והצריכה הפרטית להישאר על עלייה של 2.0%. ביום שישי: מדד האינפלציה החשוב PCE צפוי לרדת מ-2.7% ל-2.6% ומדד הליבה Core PCE  צפוי להתמתן מ-2.8% ל-2.6% ולהתקרב ליעד 2% של הבנק המרכזי.

• מדיניות מוניטרית – בכירי הבנק הפדרלי שבו אל המיקרופונים, אחרי דממת האלחוט בעשרת הימים שלפני ישיבת הריבית. הדוברים השבוע נקטו בעיקר טון זהיר ואמרו שנדרשות הוכחות נוספות להתמתנות האינפלציה, לפני שהבנק יתחיל בהפחתות ריבית. כך למשל, נגיד הפד של מיניאפוליס, ניל קשקארי, אמר שהפד נמצא בעמדה טובה לנתח בסבלנות את הנתונים הנכנסים, לפני תחילת הורדות הריבית. נגיד הפד של פילדלפיה, פט הארקר, אמר שעל פי התחזית שלו, ניתן יהיה להוריד את הריבית השנה פעם אחת, אולם זו תחזית ולא התחייבות. ההתחייבות היא להיות נאמן לנתונים שיתפרסמו. הארקר הדגיש, עם זאת, שיעד האינפלציה של הבנק מתייחס למדד PCE ולא למדד CPI, כך שהאינפלציה בעצם אינה רחוקה מהיעד באופן משמעותי.

השבוע פורסמו נתוני מקרו מעורבים, ללא מגמה ברורה, כך שמדדי המניות היו תנודתיים פחות מאשר בשבוע הקודם וכך גם שערי ה-Treasuries, שנסחרו ביציבות והתשואות רשמו עלייה מינורית של כ-3 נ"ב בלבד, בסיכום שבועי. הפער בין התשואה לשנתיים לתשואת ה-10 שנים (שיפוע העקום ההפוך) נותר השבוע ללא שינוי - 48 נ"ב.

בכירי הפד יעקבו בדריכות אחרי מדד האינפלציה המועדף עליהם – PCE, שיתפרסם ביום שישי הקרוב. האינפלציה השנתית צפויה להתמתן מ-2.7% ל-2.6% וגם אינפלציית הליבה צפויה לרדת, מ-2.8% ל-2.6%. הערכות אלה אוששו את הימורי סוחרי האג"ח להפחתת ריבית כבר בישיבה שתיערך ב-18 בספטמבר (אחרי שזו ירדה בתחילת השבוע לכ-60%, בשל ההתבטאויות הזהירות של בכירי הפד). 

על פי ההימורים של סוחרי ה-SWAPS בארה"ב, ההסתברות המצטברת להפחתת ריבית עד 18 בספטמבר ירדה מעט בשבוע האחרון מ-77% ל-71%, אך הפחתה בספטמבר נמצאת עדיין על השולחן. בישיבה של נובמבר ההסתברות המצטברת ירדה מעט מ-115% ל-110%, אך עדיין, אם הריבית לא תרד בספטמבר, אזי, הפחתת ריבית בנובמבר ודאית. בנוסף, בישיבת האחרונה של השנה, ב-18 בדצמבר, יש הסתברות מצטברת של 190% כלומר, ההסתברות להפחתת ריבית שנייה עד סוף השנה, שבשבוע שעבר עמדה על 98% בלבד, ירדה אך במעט ל-90%, כלומר, היא עדיין מתומחרת כמעט במלואה.

במקביל, החוזים על הריבית מנבאים כרגע הפחתה מצטברת של 47.3 נ"ב במהלך שנת 2024 (כמעט שתי הפחתות מלאות של 25 נ"ב כל אחת וירידה מינורית בלבד מכ-49.6 נ"ב לפני שבוע).   

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף – נתוני המקרו היו מעורבים. הם הצביעו על התאוששות הייצור ומנגד, על התקררות של המכירות ושל סקטור הנדל"ן. הייצור התעשייתי זינק במאי ב-0.9% (צפי 0.3%). שיעור ניצול גורמי הייצור עלה במאי מ-78.2% ל-78.7%, יותר מצפי ל-78.6%. מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה עלה ביוני במפתיע מ-51.3 ל-51.7 נק', בניגוד לצפי שיירד ל-51.0 נק'. המדד בשירותים עלה במפתיע מ-54.8 ל-55.1 נק', בניגוד לצפי שיירד ל-54.0 נק'. המדד המשולב עלה מ-54.5 ל-54.6 נק', שיא של 26 חודשים, בניגוד לצפי שיירד ל-53.5 נק'. המכירות הקמעונאיות עלו במאי ב-0.1% בלבד, נמוך מצפי ל-0.3%. המכירות ללא תחבורה ירדו 0.1%, בניגוד לצפי שיעלו ב-0.2%. מדד בטחון הנדל"ן  ירד ביוני מ-45 ל-43 נק', בניגוד לצפי שיעלה ל-46 נק'. היתרי הבנייה ירדו במאי ב-3.8% (צפי 0.7%+) והתחלות הבנייה ירדו ב-5.5% (צפי 0.7%+). מכירות הבתים הקיימים ירדו במאי ב-0.7% (צפי 1.0%-). מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים  ירד במאי ב-0.5%, יותר מצפי לירידה של 0.3% ובהמשך לירידה של 0.6% באפריל.  מדד Empire – סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק השתפר ביוני מ-15.6- ל-6.0- נק', טוב מצפי ל-10.0- נק'.  מדדי הפעילות של הפד בניו יורק ופילדלפיה ירדו מעבר לצפוי. הגירעון בחשבון השוטף התרחב ברבעון 1 ב-237.6 מיליארד $, מעל צפי ל-206.8 מיליארד $. התביעות החדשות לדמי אבטלה עדיין גבוהות 238 אלף בשבוע החולף, מעל צפי ל-235 אלף.    

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב – שלל נתוני מקרו חשובים ובראשם צפי להתמתנות קצב האינפלציה השנתי, על פי המדד המועדף על הבנק הפדרלי – PCE, מה ששב והעלה את ההסתברות להורדת ריבית כבר ב-18 בספטמבר אל מעבר ל-70%. ביום שלישי – מדד מחירי הבתים של הסוכנות הפדרלית למשכנתאות ומדד מחירי הבתים של קייס שילר, מדד אמון הצרכנים. ביום רביעי – מכירות בתים חדשים. ביום חמישי – הצמיחה ברבעון 1, הצריכה הפרטית, מלאים, הזמנות מוצרים בני קיימא, מכירות בתים בתהליך, תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות (שבועי). ביום שישי – הכנסה אישית והוצאה אישית, מדד המחירים המבוסס על ההוצאות לצריכה פרטית – PCE, מדד Core PCE, מדד מנהלי הרכש של שיקאגו, מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן.

עוד יתפרסמו השבוע המדדים האיזוריים של שלוחות הפד בדאלאס, פילדלפיה, שיקאגו, ריצ'מונד וקנזס.

בכירי הפד ממשיכים לנאום ולהתראיין ודבריהם משפיעים על המסחר. השבוע נשמע את: יום שני – וולר (ממועצת הנגידים), גולסבי משיקאגו ודאלי מסן פרנציסקו. יום שלישי – באומן וליסה קוק (שניהם ממועצת הנגידים). יום שישי – טום ברקין מריצ'מונד ובאומן ממועצת הנגידים.

אירופה

• שבוע המסחר שעבר התאפיין בתיקון לאחר הנפילות החדות שבאו בעקבות תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי והחלטת הנשיא הצרפתי, עמנואל מקרון, ללכת לבחירות מוקדמות. הבורסה בצרפת הובילה את המגמה החיובית עם עלייה שבועית בשיעור של כ- 1.7%, לאחר שמפלגת הימין של לה-פן הוציאה הודעה מרגיעה לשווקים לפיה לה פן תשתף פעולה עם הנשיא מקרון אם מפלגתה תנצח בבחירות הקרובות. מדד דאקס בגרמניה הוסיף 0.9%, מדד יורוסטוקס 50 תיקן כ- 1.4% ומדד FTSE100 השלים שבוע חיובי בעקבות מספר נתוני מקרו חיוביים.

שוקי החוב הממשלתיים המשיכו להיות סוערים והפער בין תשואות האג"ח הממשלתיות הגרמניות והצרפתיות נשאר גבוה ועמד על כ- 80 נק' בסיס. תשואת האגרת הממשלתית ל- 10 שנים של צרפת זינקה מרמה של  3.12% וננעלה ביום שישי ברמה של 3.2% וזו של ממשלת גרמניה עלתה מעט ל- 2.4%. גם בבריטניה נרשמה עליית תשואות קלה מ- 4.05% ל- 4.08% למרות שהחוזים על הריבית בממלכה מאותתים על אפשרות לירידת ריבית בפגישה הבאה שצפויה ב - 1.8.24.

• צרפת - בחירות בקרוב – עם היוודע תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי ועלייתה של מפלגת הימין "האיחוד הלאומי" בראשות מארי לה פן, הכריז הנשיא המכהן (שגם ימשיך לכהן) עמנואל מקרון על בחירות בזק שיתקיימו בשני סבבים ב- 30.6.24 וב- 7.7.24. ההודעה ומשמעותה טלטלו את השווקים ובעיקר את שוק אגרות החוב מכמה סיבות. לה פן אמנם מוגדרת כימין קיצוני אך בפועל היא מקדמת מצע כלכלי שמאלני- סוציאליסטי המנוגד למדיניותו הכלכלית של מקרון שדגל וקידם רפורמות. החשש בשווקים הפיננסיים שהמצע של לה פן (הכולל הבטחות למעמד הביניים כגון הורדות מיסים, הפחתת תעריפי החשמל והדלק, קיצוץ מע"מ והורדת גיל הפרישה) עשוי לעלות מיליארדים ויגדיל את הגירעון הצרפתי לממדים שיאיימו שוב על הדרוג של צרפת. בנוסף לכל אלה, לה פן מובילה מדיניות אנטי אירופית והיא מקורבת לקרמלין, דבר המעלה חשש מפני אפשרות של "פרקזיט" – פרישה של צרפת מהאיחוד האירופי. כדי להרגיע את השווקים, סגנה של לה פן, ג'ורדן ברדלה בן ה-28, ומי שעשוי להיבחר לראש ממשלה אם מפלגתו תזכה במספיק קולות, רמז כי בין היתר, ייסוג מההצעה להוריד את גיל הפרישה לחלק מהעובדים.

• מיסוי שוק הרכב החשמלי – בנובמבר השנה צפוי להיכנס לתוקפו מכס בגובה של 38% על מכוניות חשמליות סיניות המיובאות מסין לאירופה. האיחוד האירופי הטיל את המס הדרקוני לאחר שנימק את החלטתו כי היצרניות הסיניות נהנות מסבסוד ממשלתי המעניק להן יתרון מסחרי. עפ"י דווחים, האיחוד האירופי וסין הסכימו לקיים מו"מ בניסיון לפתור את המחלוקת בעקבות ביקור של שר הכלכלה הגרמני בסין. נציין שבינואר השנה הטילו הסינים מכסים על יבוא קוניאק ויינות מאירופה והחודש איימו בסין להטיל מכסים על ייבוא בשר חזיר. נקודת מחלוקת נוספת בין הצדדים קשורה לתמיכה של סין ברוסיה. מסתמן שהמסחר בין שתי המדינות עלה ביותר מ-40% בשנה האחרונה, מה שפוגע בקשרים המסחריים בין האיחוד לבין סין.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע שעבר: ביום שישי פורסמו מדדי מנהלי הרכש ברחבי אירופה ואלה הצביעו על התכווצות מלבד בבריטניה.

בריטניה - הריבית נותרה לל"ש ברמה של 5.25%, למרות הירידה החדה בנתוני האינפלציה בשבוע שעבר. זאת הפעם השביעית ברציפות שבה נותרת הריבית בבריטניה ברמה זו. החוזים על הריבית מצביעים כעת כי ההורדה הראשונה תחול באוגוסט השנה בהסתברות של כ- 65% לאחר שהבנק של אנגליה רמז שיותר נגידים עשויים לשקול הפחתת ריבית קרובה, אולי אפילו בפגישה הבאה באוגוסט. יום לפני הודעת הבנק המרכזי על הריבית פורסם נתון אינפלציה נמוך. קצב עליית המחירים התמתן מ- 2.3% לרמה של 2% והגיע ליעד שה- BOE הציב.

עוד פורסם כי המכירות הקמעונאיות בממלכה גדלו ב- 2.9% במאי, כמעט פי 2 לעומת הצפי ל- 1.5%

• השבוע צפויים להתפרסם מספר רב של נתוני מקרו:

בגוש היורו – מדדי אמון שונים (יום חמישי), ציפיות האינפלציה, (יום שישי).

בגרמניה יפורסמו ביום שני מדד האקלים העסקי, סקר הציפיות והמצב הנוכחי של מכון IFO, ביום רביעי מדד אמון צרכנים וביום שישי יפורסמו מדד הייבוא ושיעור האבטלה.  

בצרפת – מדד אמון צרכנים יפורסם ביום רביעי וביום שישי יפורסם האומדן הראשון של נתוני האינפלציה לחודש יוני.

ישראל

תל אביב סיכמה את השבוע באדום, כשמדדי הדגל איבדו 1.8% ביום חמישי, אחרי שמנכ"ל החברה שמנהלת את מערכת החשמל בישראל, הזהיר שהרשת אינה מוכנה למלחמה בצפון (מנכ"ל חברת החשמל סתר את דבריו בהמשך). בסיכום שבועי, המדדים העיקריים, ת"א35 ו- 125 ירדו ב- 1% וב- 1.4% בהתאמה. מדד הבנקים צנח ביום חמישי ב-3.1% אך בסיכום שבועי הסתפק בירידה מתונה יותר של כ- 1.1% ומדד ת"א נדל"ן איבד בחמישי  כ- 2.2%, שיעור דומה לירידה השבועית.

בשוק החוב נרשמה לרוב מגמה חיובית והתשואות ירדו. מגמה זו בלטה בתחילת השבוע וביום חמישי, לאחר דבריו של מנכ"ל חברת החשמל כאמור, נרשמה צניחה במחירי אגרות החוב והתשואות חזרו לטפס.

• התפתחות בתיק הנכסים הפיננסי של הציבור בישראל – בנק ישראל פרסם שברביע הראשון של השנה עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ - 268.7 מיליארדי ש"ח (4.96%), לרמה של כ-5.68 טריליוני ש"ח. העלייה בשווי התיק ברביע הראשון נבעה בעיקר מעליות ביתרת ההשקעות בחו"ל (8.2%), ביתרת המניות בארץ (6.7%) וביתרת המזומן והפיקדונות (4%).

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברביע הראשון בכ-109 מיליארדי ש"ח (4.3%) ועמדה בסופו על כ-2.62 טריליוני ש"ח.

שיעורי החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים בחו"ל ולמט"ח עלו במהלך הרביע בכ-1.5 ובכ-0.4 נקודות אחוז ועמדו בסופו על וכ-44.7% כ-22.6% בהתאמה.

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה במהלך הרביע הראשון בכ-40 מיליארדי ש"ח (8.8%) והגיע לרמה של כ-495.7 מיליארדי ש"ח. נרשמו צבירות נטו בעיקר בקרנות המתמחות במניות בחו"ל ובקרנות הכספיות השקליות.

• שיעור האבטלה עולה - לראשונה מאז חודש נובמבר נבלמה הירידה באבטלה ואף נרשמה עלייה קלה. שיעור האבטלה המורחב הכולל בתוכו מובטלים קלאסיים, נעדרים בשבוע האחרון וגם מתייאשים מחיפוש עבודה, עלה מ-5% שהם 228.5 אלף מובטלים בחודש אפריל ל-5.3% שהם 240.2 אלף בחודש מאי. נזכיר ששיעור האבטלה המורחב הגיע באוקטובר ל- 10.4%, כך שבסך הכל נרשמה התאוששות ניכרת. שיעור האבטלה בהגדרה הקלאסית (בלתי מועסקים שמחפשים עבודה) עלה מ-3.0% ל- 3.3%, עדיין נמוך מאוד. שיעור אבטלה זה אינו כולל בתוכו את מי שנמצא, למשל בחל"ת או הורים מנוטרלים מעבודה אלא רק את מי שאיבד את עבודתו והוא מחפש משרה חדשה. נתון נוסף שפורסם הינו שיעור התעסוקה, שירד קלות מ- 60.5% במרץ ל- 60.4% באפריל ומאז דרך במקום. רמתו של שיעור התעסוקה בספטמבר, ערב המלחמה עמד על 61%.נציין כי נתונים אלה הינם מנוכי עונתיות.

• תחזית האינפלציה לשנה הקרובה מהמקורות השונים שפורסמה בשבוע שעבר ע"י בנק ישראל התמתנה מ- 3% ל- 2.9%.

• מדד מנהלי הרכש עלה ב- 2 נ"ב ל- 52.9 המשקפת התרחבות בפעילות בשלושת החודשים האחרונים. רכיב ההזמנות עלה בחדות.

• קרנות כספיות - ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק להשקעות משותפות בנאמנות קרן כספית וקרן מועדים קבועים. שוק הקרנות הכספיות הוא אחד השווקים הגדולים ביותר בעולם, המנהל כ-3.6 טריליון דולר. ברשות ניירות ערך ציינו במהלך הדיונים כי התיקונים נועדו לאפשר לקרנות כספיות שקיימות כיום להתחרות בצורה נוחה ונגישה עם הפיקדונות הבנקאיים, מתוך רצון לעודד את הציבור ולסייע לו בהשקעות. במסגרת החקיקה המוצעת, יוכלו לתווך גם מתווכים שאינם בעלי רישיון אבל הם תחת פיקוח הרשות: בנקאי שאינו בעל רישיון ייעוץ, חברי בורסה, נותני מידע פיננסי וחברות נותני שירותי תשלום, דוגמת אפליקציות התשלום. לצד זאת, מי שאינו בעל רישיון לייעוץ או שיווק השקעות ואינו גורם מפוקח יוכל רק לכוון לנותן השירות. נותן השירות, כולל מפיץ, יוכל לתגמל את המתווך על הפניית הלקוח. כלומר, סוכני הביטוח לא יוכלו לשווק קרנות כספיות.

• היצוא הביטחוני של ישראל זינק ב - 2023 לשיא והסתכם במעל ל-13 מיליארד $, עליה של חצי מיליארד $ לעומת שנת 2022. נתוני משרד הביטחון מתפרסמים בשעה שנעשים ניסיונות נרחבים לדה לגיטימציה כלפי חברות ישראליות בעולם, בדגש על תערוכת הנשק הבינלאומית הנחשבת בצרפת, שבה ניסו להשתתף 64 חברות ביטחוניות מישראל וסורבו, בעקבות המלחמה בעזה.

• העודף בחשבון השוטף של ישראל - הצטמק ברבעון בראשון של השנה ל -6.75 מיליארד $, לעומת 9.33 מיליארד $ ברבעון האחרון של 2023.

נתוני מקרו שיתפרסמו בשבוע הקרוב:

במהלך השבוע הקרוב צפוי להתפרסם נתון המדד המוביל עבור חודש מאי וביום חמישי יפורסם נתון הייצור התעשייתי.