בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!
סיכום שבוע המסחר האחרון
נקודות עיקריות
- בארה"ב נרשם שבוע הפכפך שהסתכם בירידות שערים חדות אך ננעל ביום שישי בעליות, כשברקע פרסום דו"ח חזק של אנבידיה והתגברות בצפי להורדת ריבית בדצמבר. בישראל, הבורסה סיימה בירידות חדות כשברקע המגמה בחו"ל והחרפה במציאות הביטחונית הן בדרום והן בצפון.
- מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) צנח 2.5% בשבוע שחלף (16.9%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 איבד 1.9% (12.3%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק ירד 2.7% (15.3%+ מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 השיל 3.1% (12.6%+ מתחילת השנה). בבורסה בת"א - מדד ת"א 125 ירד 2.6% (40.1%+ מתחילת השנה) ות"א נדל"ן צנח 4.6% (18.6%+ מתחילת השנה).
- ארה"ב: למרות דו"חות חזקים של אנבידיה השוק איבד מומנטום – ענקית השבבים דיווחה על צמיחה של 62% בהכנסות (הצפי: 57%) ועל גידול ברווח הנקי של למעלה מ-60% (הצפי: 56%) לסך של 31.9B$. למרות התוצאות, השוק התממש בדגש על סקטור השבבים, עקב חשש מתמחורי יתר. נציין כי עד כה אנו רחוקים מהגדרה של תיקון - מדד S&P500 ירד מהשיא שרשם בסוף יום 28.10.25 (6,890 נק') ב-4.2% בלבד.
- ארה"ב: הצפי שהריבית תרד שוב בדצמבר זינק מ-30% ל-70% בעקבות נאום של בכיר בפד - נשיא הפד של ניו יורק אמר שהוא "עדיין רואה מקום לצעדים נוספים של הפד". כתוצאה, הצפי להורדה זינק והתשואות ירדו.
- ישראל: האם בנק ישראל יוריד את הריבית? בנק ישראל נימק החלטות קודמות להותיר את הריבית ללא שינוי באי יציבות גיאופוליטית. האם ההחרפה במציאות הביטחונית, הן בדרום והן בצפון, עשויה למנוע את הורדת הריבית ביום ב'? להערכתנו לא, שכן האינפלציה הצפויה עומדת על 2%, השקל התחזק מאוד וגם הפעילות הכלכלית טרם התאוששה באופן מלא.
מה צפוי השבוע? בארה"ב – נתוני הצמיחה והאינפלציה נדחו. נסתפק במכירות הקמעונאיות, במדד המחירים ליצרן ובספר הבז'. בישראל – מחר (יום ב') החלטת ריבית של בנק ישראל עם צפי להורדה של 0.25%.
ארה"ב
מה ראינו בשבוע המסחר החולף?
- עוד שבוע תנודתי והפכפך בוול סטריט, שממחיש את החשש מהערכות השווי של ענקיות הטכנולוגיה ומהאפשרות שהבנק הפדרלי יעצור את הפחתות הריבית, לפחות בישיבה הקרובה. ביום רביעי פרסמה ענקית השבבים, Nvidia, את תוצאותיה והכתה את תחזיות האנליסטים. המניה הגיבה בזינוק של 5% במסחר המוקדם, אולם ביום חמישי חל מהפך בשוק, כש-Nvidia סיימה את היום בירידה של 3% ומדד נאסד"ק, שכבר עלה ב-2.5% בתחילת אותו יום ננעל בירידה של יותר מ-2%. דו"ח תעסוקה חזק מהצפוי שפורסם ביום חמישי, הוריד את ההסתברות להורדת ריבית בדצמבר ל-29% בלבד ותשואות האג"ח טיפסו. ביום שישי קיבלנו מיני תפנית בכיוון ההפוך, כשהשוק פתח באדום, אולם נאום יוני מהצפוי של ג'ון וויליאמס, נגיד הפד של ניו יורק, הפך את התמונה והמדדים עברו לעליות. וויליאמס, מצביע קבוע ב-FOMC, אמר שהוא מצפה שהפד יוכל להוריד את הריבית, שכן חולשת שוק העבודה מהווה איום גדול יותר מאינפלציה גבוהה. גם עמדה מנוגדת שהשמיעה נגידת הפד של דאלאס, לורי לוגן, לא שינתה את התמונה. בינתיים, השוק עיכל את דו"ח התעסוקה ועליית שיעור האבטלה ל-4.4%, שיא של 4 שנים, העלתה את ההסתברות להורדת ריבית בדצמבר בשיעור חד, לכ-70%, בדרך ל-63% עם סיום שבוע המסחר. במקביל, תשואות האג"ח שגם הן חוו שבוע תנודתי, צנחו ביום שישי ב-8-10 נ"ב. ירידת התשואות המחישה את נהירת המשקיעים לנכסי מקלט, כשמנגד, נכסי סיכון רשמו ירידות חדות, כמו מדדי הטכנולוגיה בשוק המניות והביטקוין, שרשם ירידה שבועית של יותר מ-10%.
השבוע החדש צפוי להיות דרמטי פחות, כשביום חמישי לא יתקיים מסחר בשווקים (להוציא השווקים לתרנגולי הודו), לרגל חג ההודיה ובשל העובדה שנתוני המקרו החשובים שהיו אמורים להתפרסם ביום רביעי (צמיחה ואינפלציית ה-PCE) נדחו בשל בעיה באיסוף נתונים בימי ההשבתה. קולם של דוברי הפד, שהשפיעו על המסחר השפעה דרמטית בשבועיים האחרונים, לא יישמע עד הודעת הריבית (ב-10 בדצמבר), בשל "תקופת ההשתקה" שהחלה היום, וחלה כמו תמיד בעשרת הימים שלפני ישיבת ה-FOMC.
- בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 ירד ב-1.9%, בדיוק כמו מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס. מדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 בלטו השבוע, בירידות חדות של 2.7% ו-3.1% בהתאמה ואילו מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, סיפק מפלט מסוים למשקיעים שמכרו מניות של חברות ענק והסתפק בירידה שבועית של 0.8%.
- תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ירדו השבוע, כאמור, בתגובה לעליית שיעור האבטלה ומסרים יוניים יותר של בכירי הפד בהשוואה לשבוע שעבר, כשבמקביל, ההסתברות להפחתת ריבית בדצמבר מזנקת בסוף השבוע. בסיכום שבועי - התשואה לשנתיים ירדה השבוע בכ-10 נ"ב, מ-3.61% ל-3.51%, גם התשואה ל-10 שנים ירדה בסיכום שבועי, ב-9 נ"ב, מ-4.15% ל-4.06%.
- הדולר, כמו השוק, היה תנודתי במהלך השבוע ובסיכום שבועי הוא התחזק ב-0.9% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב. מתחילת השנה הוא איבד 7.7% מול הסל האמור.
- עונת הדו"חות לרבעון השלישי מסתיימת – 474 חברות הכלולות במדד S&P500 (94.8% מהחברות) פרסמו עד כה והמגמה המסתמנת מעודדת – 66% מהחברות היכו את צפי ההכנסות של האנליסטים ולא פחות מ-82% מהן היכו את תחזית הרווח של האנליסטים. 83% מהחברות צמחו בהכנסות, בשיעור ממוצע של 8.3% ו-75% מהחברות צמחו ברווחים, בשיעור ממוצע מרשים של 13.1%, עלייה יפה מ-11.5% לפני שבוע, בזכות צמיחה של כ-60% ברווחיה של החברה הגדולה בעולם, Nvidia. נזכיר שבתחילת העונה צפו האנליסטים צמיחת רווחים ממוצעת של כ-8.8%.
NVIDIA - ההכנסות זינקו בכ-62% ל-57 מיליארד $ ועקפו את מקונצנזוס האנליסטים, 55.1 מיליארד $. הרווח למניה זינק בכ-60% ל-1.30 $ וגם הוא הכה את הצפי. נמשכת הצמיחה המואצת במכירות למרכזי הנתונים ובכל התחומים, מלבד תחום הגיימינג, שצמח מעט מתחת לצפי. המנכ"ל, ג'ייסון הואנג, ציין שמכירות הבלאקוול יוצאות מגדר הרגיל ושהוא רואה משהו שונה לגמרי מהדיבורים על בועה. השוק הריע בתחילה לתוצאות החזקות, אולם בהמשך השתנתה המגמה והחשש הוא שהמכירות החזקות נובעות מהשקעות יתר של חברות, שלא בטוח שישיגו את הפירות המקווים.
וולמארט רשמה הכנסות של 179.5 מיליארד $, מעל צפי ל-177.43 מיליארד $ ורווח למניה של 62 סנט, שהכה את הצפי ל-60 סנט. המניה של ענקית הקמעונאות הגיבה בעלייה.
Home Depot – ההכנסות גדלו מ-40.22 מליארד $ ל-41.35 מיליארד $, מעט מעל צפי ל-41.15 מיליארד $, אולם הרווח למניה ירד מ-3.78 $ ל-3.74 $, פחות מצפי ל-3.84 $ למניה. המניה הגיבה באדום.
- פסגת ה-G20 נפתחה בשבת עם חרם מצד ארה"ב וביקורת על שיבוש שרשרת האספקה של מינרלים קריטיים – הקרע הדיפלומטי בין ארה"ב לדרום אפריקה הוביל לחרם מצד ארה"ב על הפסגה. טיוטת הצהרת הסיום שתתפרסם היום קוראת להגנות על מינרלים קריטיים מפני פעולות סחר חד צדדיות ולפעולה בהתאם לכללי ארגון הסחר העולמי (WTO). זוהי ביקורת על מגבלות הייצוא הנרחבות שהטילה בייג'ין על המשאבים הטבעיים, מבלי להזכיר אותה במפורש.
מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב
- עונת הדו"חות מסתיימת ולאחר שקיבלנו את תוצאותיה של מלכת השבבים, NVIDIA, נותרו בעיקר שאריות.
פרסומים מעניינים השבוע: ביום שלישי – עליבאבא, אברקומבי & פיץ', אנאלוג דיווייסס, Best Buy, DELL, HP. ביום רביעי – John Deere & Co..
- בגזרת המקרו – השבוע היו אמורים להתפרסם נתוני הצמיחה ומדדי מחירי ההוצאות לצריכה פרטית – PCE ואינפלציית הליבה, Core PCE, שהם מדדי האינפלציה המועדפים על הפד. אולם כפי שכתבנו בשבוע שעבר, לשכות הסטטיסטיקה של משרדי הממשל חזרו לעבוד, אולם בעיות באיסוף הנתונים בימי ההשבתה הובילו לדחיית פרסומם של הנתונים החשובים ביותר. כך שהשבוע נסתפק ב: ביום שני – עדכון שנתי של נתון הייצור התעשייתי. ביום שלישי – מכירות קמעונאיות, מדד המחירים ליצרן, מדד מחירי הבתים, מלאים עסקיים ומדד אמון הצרכנים. ביום רביעי – תביעות דמי אבטלה חדשות, הזמנות מוצרים בני קיימא, פרסום הספר הבז'.
בשבוע שעבר שמענו מבכירי הפד שלל מסרים ניציים, שהובילו לירידת ההסתברות שהריבית תרד גם בישיבת ה-FOMC הקרובה, ב-10 בדצמבר. השבוע ראינו גם מסרים יוניים, בהובלת נגיד הפד של ניו יורק, ג'ון וויליאמס, שאמר שהמכסים תרמו 50-75 נ"ב לאינפלציה, אולם הוא אינו רואה סימנים לסבב שני של השפעה, כשמנגד, שוק העבודה הצטנן בהדרגה השנה, עם ירידה במדדי הביקוש לעבודה ובמשרות הפנויות. לטענתו, הסיכון להתדרדרות בשוק העבודה עלה, בעוד הסיכון לאינפלציה נחלש במידה מסוימת. וויליאמס הדגיש שמדיניות הריבית עדיין מגבילה ויש מקום להתקרבות נוספת שלה לעבר הרמה הניטראלית, כלומר, הוא תומך בהורדת ריבית נוספת בחודש דצמבר. וויליאמס הוא מצביע קבוע בישיבות ה-FOMC (בניגוד לשאר 11 הנגידים האזוריים, שמצביעים בסבב שנתי של 4 מתוך 11 בכל פעם) ונחשב לבכיר ביותר מבין הנגידים האיזוריים.
ביום רביעי פורסם פרוטוקול הישיבה האחרונה של הפד והוא המחיש שהפד של היום הוא המפולג ביותר שראינו ב-40 השנים האחרונות, עם עמדות מנוגדות לגבי הצעד שיש לנקוט בנוגע לריבית בחודש הבא. עם זאת, כמעט כל משתתפי הישיבה תמכו בהפסקת מכירות של אג"ח ממאזן הבנק בשוק החופשי (צמצום כמותי) והתכנית אכן תסתיים ב-1 בדצמבר.
השבוע שמענו גם שני נאומים של סגן יו"ר הפד, פיליפ ג'פרסון. הוא פחות הרחיב בנוגע למדיניות המוניטרית והשמיע מסר דו משמעי, שאמנם הסיכון בשוק העבודה נראה גבוה יותר מהסיכון האינפלציוני, אולם הוא הדגיש את אי הודאות באשר להתפתחות המחירים ונטה להתנהלות הדרגתית וזהירה ולא לקיצוצים מהירים. נגידת הפד של דאלאס, לורי לוגן, נאמה ביום שישי, אחרי נאומו של וויליאמס והשמיעה מסר ניצי, אך זה לא הצליח להאפיל על דבריו של וויליאמס, שהיו דומיננטיים יותר. לורן אמרה שהפד צריך לנהוג בזהירות עד אשר יתבהרו הנתונים ומוטב לוותר על הורדת ריבית בחודש הבא, מאשר לקחת סיכון שהפד יטעה וייאלץ להעלות את הריבית בחזרה בהמשך.
כפי שציינו, ההסתברות להורדת ריבית בדצמבר (על פי החוזים על הריבית) הייתה תנודתית במיוחד השבוע. ביום רביעי היא צנחה לפחות מ-30% וביום שישי היא זינקה בחזרה לכ-70%. כרגע, עם סיום שבוע המסחר המטלטל, החוזים מתמחרים הפחתה של 15.8 נ"ב בדצמבר, כלומר, הסתברות של 63.1% למהלך, לעומת צפי להורדה של 10.8 נ"ב שראינו בשבוע שעבר, כלומר, הסתברות של כ-43.2% למהלך. בסיכום שבועי רואים עלייה משמעותית של הצפי להפחתת ריבית, והדבר איפשר למדדי הדגל להתאושש ביום שישי ולסיים אותו בעליות של כאחוז.
נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף
- גולת הכותרת, כמובן, דו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר (לשכת הסטטיסטיקה של משרד העבודה הודיעה שהדו"ח של אוקטובר לא יפורסם, עקב מחסור באיסוף הנתונים והדו"ח הבא שיתפרסם יהיה של נובמבר). מספר המשרות החדשות בספטמבר הסתכם ב-119 אלף, הרבה יותר מצפי ל-53 אלף משרות בלבד. עם זאת, נתון אוגוסט עודכן כלפי מטה, מתוספת של 22 אלף משרות לגריעה של 4,000 משרות. שיעור האבטלה טיפס במפתיע מ-4.3% ל-4.4% (צפי 4.3%) זהו שיא של 4 שנים, המקרב את הנתון לתחזית הפד בסוף השנה (4.5%), מה שעורר דאגה בסוף השבוע. קצב העלייה השנתי של השכר הממוצע נותר 3.8% כמו באוגוסט (הנתון עודכן מ-3.7%).
ההזמנות ממפעלים גדלו באוגוסט ב-1.4%, כצפוי. מדד אמפייר, סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק זינק בנובמבר מ-10.7 ל-18.7 נק', בניגוד לצפי שיירד ל-5.8 נק'. מדד בטחון הנדל"ן עלה בנובמבר מ-37 ל-38 נק'. הגירעון המסחרי ירד באוגוסט ל-59.6 מיליארד $ (צפי 60.4 מיליארד $), לעומת 78.2 מיליארד $ בחודש שעבר. תביעות האבטלה החדשות הסתכמו בשבוע שהסתיים ב-15 בנובמבר ב-220 אלף, פחות מצפי ל-227 אלף. מכירות הבתים הקיימים עלו באוקטובר ב-1.2% (צפי 0.5%) לקצב שנתי של 4.10 מיליון בתים. מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ירד בנובמבר מ-52.5 ל-51.9 נק' (צפי 52.0 נק'). מאידך, המדד בשירותים עלה בנובמבר מ-54.8 ל-55.0 נק' (צפי 54.6 נק').
סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עודכן בנובמבר מ-50.3 ל-51.0 נק', מעל צפי ל-50.6 נק', אך עדיין נתון נמוך במיוחד. שיפור נרשם בתחזיות האינפלציה של הצרכנים, שירדו בכל הטווחים. התחזית לשנה ירדה במפתיע מ-4.7% ל-4.5% והתחזית ל-5-10 שנים ירדה מ-3.6% ל-3.4%.
ישראל
- הבורסה בת"א סיכמה שבוע מסחר שלילי על רקע הירידות בחו"ל וההסלמה הביטחונית בצפון ובדרום, כשברקע נתוני צמיחה מרשימים לרבעון השלישי לצד נתוני תעסוקה המצביעים על שוק תעסוקה הדוק, אשר עשויים להטות לשלילה את השיקולים של קובעי ההחלטות בהחלטת בנק ישראל לגבי גובה הריבית מחר.
- בסיכום שבועי, מדד ת"א 125 צנח 6%, מדד ת"א-90 נפל 3.9% ובקרב המדדים הענפיים, בלטו לרעה מדדי הבנייה, התקשורת והנדל"ן שנפלו בכ-5%.
- בשוק המט"ח, השקל נחלש- הרחבה בפרק המטבעות והסחורות.
- התאוששות למשק ברבעון השלישי של 2025. לפי אומדן ראשון לרבעון השלישי של שנת 2025, נרשמה עלייה של 12.4% בתמ"ג בחישוב שנתי (3.0% בחישוב רבעוני) אחרי התכווצות של 4.2% ברבעון השני, עלייה של 23.0% בהוצאה לצריכה פרטית, עלייה של 36.9% בהשקעות בנכסים קבועים, עלייה של 18.9% ביצוא סחורות ושירותים למעט חברות הזנק ויהלומים, עלייה של 4.4% בהוצאה לצריכה ציבורית ועלייה של 38.6% ביבוא (היבוא מקטין את התוצר).
עם זאת, חשוב לציין שהצמיחה הינה ביחס לרבעון השני שהיה חלש במיוחד עקב העימות בן 12 הימים עם אירן כאשר הצמיחה ביחס לרבעון המקביל אשתקד היתה מתונה בהרבה ועמדה של 3.5%.
- ההוצאה לצריכה פרטית הגיעה בשנת 2024 ל-974.6 מיליארד ₪, שהם 48.6% מהתוצר המקומי הגולמי. הצריכה הפרטית לנפש בשנת 2024 לפי פרסום הלמ"ס עמדה על 97,735 ₪ לעומת כ-92,400 ₪ לנפש ב-2023.
- שוק העבודה נותר הדוק- שיעור האבטלה הסתכם באוקטובר ב-3.0%, כמו בחודש שעבר. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר אף הוא בשיעור של 62.8%. מספר המשרות הפנויות עלה באוקטובר לעומת ספטמבר בשיעור של 1.7%.
- המדד החודשי לפעילות המשק בחודש אוקטובר היה ללא שינוי כמעט, לאחר עלייה חדה בחודש קודם ששיקפה את היציאה ממבצע "עם כלביא". המדד משקף החודש, את אומדן הצמיחה החודשית הממוצעת בשלושת החודשים אוגוסט עד אוקטובר.
- בנק ישראל פרסם את ציפיות האינפלציה מהמקורות השונים: ממוצע תחזיותהאינפלציה ל-12 חודשים קדימה עומד על 2% (ממוצע פשוט של תחזיות לאינפלציה של בנקים מסחריים וחברות ייעוץ כלכלי המוסרים לבנק ישראל את תחזיותיהם באופן סדיר)- אמצע טווח היעד של בנק ישראל (3%-1%).
- מה יעשה בנק ישראל בהחלטת הריבית מחר?
מצד אחד, מרבית הכלכלנים צופים המשך של התמתנות ברמות האינפלציה וממוצע תחזיות האינפלציה עומד על רמה של 2% שנה קדימה. כך גם הפעילות הכלכלית טרם התאוששה באופן מלא ובנוסף, השקל התחזק משמעותית מתחילת השנה (10.1% מול הדולר). כל אלו תומכים בהורדת ריבית.
מצד שני, בנק ישראל נימק החלטות קודמות להותיר את הריבית ללא שינוי באי יציבות גיאופוליטית כך שההחרפה במציאות הביטחונית לאחרונה, הן בדרום והן בצפון, אינה תומכת בהורדה מחר כאשר לכך עלול להתווסף גורם של שער החליפין אשר בא לידי ביטוי בתקופות של הסלמה ביטחונית. ולבסוף, גם שוק העבודה ההדוק מהווה גורם אינפלציוני ולכן, כל אלו אינם תומכים בהורדת ריבית.
לסיכום - עם כל זאת, בסופו של דבר צריך לקבל החלטה ואנו קבלנו אותה: אנו מעריכים כי בנק ישראל יחזור ויוריד את הריבית ב-25 נ"ב מ-4.5% ל-4.25% בהחלטה הצפויה מחר (16:00).
- שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות מושפע מהאירועים הגיאופוליטיים באזורנו ומהמגמה בבורסות בחו"ל בדגש על ארה"ב. כמו כן, מהחלטת הריבית הצפויה מחר.
- נתוני מאקרו הצפויים השבוע: מחר – החלטת הריבית.
אירופה
- המסחר במרבית בורסות אירופה ננעל ביום שישי בירידות שערים, שהתמתנו לאחר פרסום נתונים על הפעילות העסקית במגזר הפרטי בגוש היורו, שנותרה חזקה בנובמבר, מה שמגדיל את הסיכוי להאצה בצמיחה הכלכלית בחודשים האחרונים של השנה .בסיכום שבועי, בורסת לונדון ירדה ב-1.6%, מדד דקס בפרנקפורט ירד ב-3.3%, קאק הפריזאי ירד ב-2.3% ומדד המניות הכללי סטוקס 50 ירד בכ-3.1%.
- אוקראינה – בדרך להסכם הפסקת אש ? – בסוף השבוע הגיעו דיווחים על אפשרות להסכם הפסקת אש באוקראינה, עם דיווחים על מגעים חשאיים בין ארה"ב לרוסיה על סיום המלחמה, שייתכן כי ייאלצו את נשיא אוקראינה,וולדימיר זלנסקי, לקבל החלטות קשות. ע"פ דיווחים שונים, אוקראינה תידרש לוותר על כל חבל דונבאס, לצמצמם את צבאה ואף להתחייב שלא להצטרף לברית נאט"ו. נמיין כי זלנסקי דחה בעבר הצעות שדרשו מאוקראינה לוותר על שטחים כדי לסיים את המלחמה. סיום המלחמה באוקראינה צפוי להיות מלווה בהסרת הסנקציות שהטילו מדינות המערב על מוסקבה, ובעקבותיה שחרור הנפט הרוסי לשוק. תפוקת הנפט של רוסיה היא השלישית בגודלה בעולם.
- מודיס העלתה דירוג לאיטליה - לראשונה מאז שנת 2002, מודיס העלתה את דירוג האשראי של איטליה מ-Baa3 ל-Baa2 עם אופק כיציב.
העלאת הדירוג הגיעה בעקבות יציבות פוליטית ומתווה מדיניות אחיד תחת ממשלתה של מלוני, עמידה מרשימה ביעדים של תכנית הסיוע האירופית ( NRR), יותר מכל מדינה אחרת באירופה וניהול פיסקלי זהיר יחסית. עם זאת, ישנן גם מגבלות – החוב של איטליה עדיין עצום ומהווה מעל 130% מהתוצר, הצמיחה הכלכלית חלשה והמשך של התאוששות תלוי ביישום רפורמות עתידיות ובשמירה על גרעון תחת שליטה.
נתוני מאקרו שפורסמו השבוע :
- גרמניה - מדד המחירים ליצרן (PPI) בגרמניה ירד ב-1.8% בחודש שעבר לעומת אוקטובר 2024. זה החודש השמיני ברציפות שבו המדד יורד לעומת רמתו בתקופה המקבילה אשתקד.
- שוויץ - בשווייץ דווח השבוע על צמיחה שלילית של 0.5% בתמ"ג ברבעון השלישי, על רקע השפעות מלחמת הסחר של ממשל טראמפ בארה"ב. בסוף השבוע שעבר, הגיעה ממשלת שווייץ להסכם עם ארה"ב להורדת המכסים על יבוא משווייץ ל-15% לעומת 39%.
- גוש היורו - מדד מנהלי הרכש של S&P גלובל נותר כמעט יציב החודש, על 52.4 נקודות, כמעט כמו באוקטובר, כשהיה על 52.5 נקודות, ועדיין גבוה מרף של 50 נקודות המבדיל בין צמיחה להתכווצות. אנליסטים ציפו כי המדד יישאר ללא שינוי.
- בריטניה - מדד מחירים לצרכן בבריטניה ירד באוקטובר לשיעור שנתי של 3.6%, בהתאם לציפיות הכלכלנים. מדד אינפלציית הליבה - שלא כולל את מחירי האנרגיה, המזון, האלכוהול והטבק - עמד באוקטובר על 3.4%, לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, ירידה קלה משיעור שנתי של 3.5% בספטמבר. הנתונים מספקים מעט אופטימיות בשוק לקראת חג המולד. לאחר שתחזיות קודמות של הבנק המרכזי של בריטניה (BoE) צפו כי האינפלציה תעלה בספטמבר לשיא של 4% - כפול מיעד הבנק - לפני שתרד בהדרגה בסוף השנה ובמהלך 2026.
כלכלנים צופים כעת, שהבנק המרכזי יוריד את הריבית בפגישתו הבאה בדצמבר, על רקע התקררות האינפלציה ובשעה שהצמיחה בתמ"ג נותרת נמוכה, כאשר נתונים ראשוניים שפורסמו בשבוע שעבר הצביעו על כך שכלכלת בריטניה צמחה ב-0.1% בלבד ברבעון השלישי.
ביום שני: גרמניה – מדד האקלים העסקי של מכון IFO.
ביום שלישי: גרמניה – צמיחה, צריכה פרטית, הוצאה ממשלתית, השקעות. ספרד – מדד המחירים ליצרן.
ביום חמישי: גוש היורו – מדד אמון הצרכנים, מדדי בטחון הכלכלה, התעשייה והשירותים. גרמניה – מדד אמון הצרכנים.
ביום שישי: גוש היורו – תחזיות האינפלציה של ה-ECB לשנה ול-3 שנים. גרמניה – שיעור האבטלה, אינפלציה.
צרפת – אינפלציה, צמיחה, מדד אמון הצרכנים, הוצאות הצרכנים, מדד המחירים ליצרן. ספרד – אינפלציה ואינפלציית ליבה, מכירות קמעונאיות.
שווקים נוספים
- המסחר בבורסות אסיה ננעל ביום שישי בירידות שערים בהובלת מגזר השבבים. בסיכום שבועי, מדד ניקיי 225 היפני ירד ב-3.5%, מדד קוספי (קוריאה) ירד 3.9%, מדד האנג סנג (הונג קונג) ירד ב-5.1%, מדד CSI300 (סין) ירד ב3.8%, מדד ASX200 (אוסטרליה) ירד ב2.5% ומנגד מדד ניפטי (הודו) עלה ב0.6%.
- תכנית תמריצים חדשה ביפן - הממשלה ביפן אישרה ביום שישי חבילת תמריצים בשווי כולל של 21.3 טריליון ין (כ-135 מיליארד $), בהמשך למדיניותה של ראש ממשלת יפן החדשה, סנאה טאקאיצ'י, המבקשת לתמוך בכלכלה המאטה של המדינה ולסייע לאזרחים להתמודד עם האינפלציה. לפי דיווחים בתקשורת המקומית, מדובר בתוכנית התמריצים הגדולה ביותר מאז מגפת הקורונה והיא בנויה על שלושה יסודות: טיפול במחירים המאמירים, השגת כלכלה חזקה וחיזוק יכולות דיפלומטיות והגנתיות. הממשלה גם אמרה כי תגדיל מענקים מקומיים ותסבסד חשבונות גז וחשמל. התוכנית - שתתחיל בינואר, וצפויה לסייע בכ-7,000 ין לכל משק בית במהלך תקופה של שלושה חודשים - מגיעה אחרי פרסום נתוני האינפלציה במדינה.
נתוני מקרו שפורסמו השבוע
- יפן - אינפלציית הליבה של יפן עלתה באוקטובר ל-3%, רמתה הגבוהה ביותר מאז יולי, בהתאם לתחזיות. גם מדד המחירים לצרכן עלה ל-3%, שבמשך 43 חודשים רצופים נותר מעל יעד של 2% שהציב הבנק המרכזי ביפן.
הייצוא של יפן באוקטובר עקף בהרבה את התחזיות, הודות לגידול חד בייצוא לאירופה ואסיה. היצוא עלה בקצב שנתי של 3.6%, לעומת תחזית הכלכלנים לצמיחה של 1.1%. עם זאת, הנתון נמוך מהצמיחה שנרשמה בספטמבר, של 4.2%. כלכלת יפן רשמה ברבעון השלישי נסיגה מתונה מהצפוי בקצב שנתי של 1.8%, לאחר שהצריכה הפרטית והוצאות של הממשלה הגבילו את הירידה. בחישוב רבעוני, נרשמה צמיחה שלילית של 0.4% בתמ"ג, לראשונה מזה שישה רבעונים, לפי הנתונים שפרסמה ממשלת יפן.
- הודו - גירעון הסחר של הודו מול ארה"ב הגיע לשיא כל הזמנים באוקטובר, לרמה של 41.7 מיליארד $, בעוד יבוא הזהב זינק בשל חג של חמישה ימים שנערך באוקטובר, והיצוא האמריקאי התנהל תחת נטל המכסים. גירעון הסחר עלה בהרבה על תחזיות לגירעון של 28.8 מיליארד $ וגבוה מהשיא הקודם של 37.8 מיליארד $ שנקבע בנובמבר 2024. המכסים גרמו לירידה ביצוא, חודש שני ברציפות מאז מכסים של 50% נכנסו לתוקף בסוף אוגוסט. היצוא לארה"ב נפל בקצב שנתי של 8.5% באוקטובר ל-6.3 מיליארד $. בינתיים היצוא של הודו לסין זינק ב-42% ל-1.6 מיליארד $.
ביום רביעי: יפן – המדד המוביל.
ביום חמישי: קוריאה הדרומית – החלטת הריבית של ה-BOK. סין – רווחים בתעשייה.
ביום שישי: יפן – האינפלציה בטוקיו, אבטלה, מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי. הודו – צמיחה, ייצור תעשייתי.
מטבעות וסחורות
- מדד הדולר DXY שעוקב אחר שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט עלה השבוע ב- 0.9% (מתחילת השנה המדד ירד ב-7.7%).
- בשוק המט"ח המקומי, השקל נחלש והדולר התחזק במקביל להתחזקותו בעולם. מול הדולר הוא נחלש ב-1.4% ושערו היציג נקבע על שער של 3.28 ₪ ל-$. מול היורו הוא נחלש ב-0.6% לשער של 3.784 ₪ ליורו.
- מחיר הנפט צנח –לרמה של 58.1 $ לחבית. זאת, כניסת הסנקציות האמריקאיות על הנפט הרוסי לתוקף וכן על רקע המגעים בין ארה"ב לרוסיה להסכם הפסקת אש במלחמה באוקראינה. הסנקציות כאמור נכנסו לתוקף, והותירו כ-48 מיליון חביות של נפט גולמי מרוסיה בלב ים בחיפוש אחר רוכשים חלופיים.
- מחיר הזהב נסוג, אולם עדיין מתבסס מעל 4,000 $ - מחיר הזהב נסוג השבוע ב-0.5% ל-4,065.1$ לאונקיה (כ-30 גרם).
- מימושים בשוק הקריפטו - מחיר הביטקוין איבד כ-10.6% בסיכום שבועי ונסחר סביב רמה של 85,000 $, ובכך הפך את חודש נובמבר לחודש הגרוע ביותר של המטבע מאז יוני 2022, כשברקע דעיכה בתיאבון המשקיעים לסיכונים וחוסר ודאות לגבי המשך מדיניות הריבית של הבנק הפדרלי. על רקע הנפילה של הביטקוין, מניות שונות הקשורות לערך המטבע הדיגיטלי, ירדו אף הן.