מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• מצב הרוח בוול סטריט השתנה משלילי לחיובי בסוף השבוע בעקבות נאום יו"ר הפד פאוול, שאותת בדבריו על אפשרות להורדת ריבית קרובה. בישראל ננעל שבוע מעורב עם עליות חדות בסקטור הביטוח.
• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה ב- 0.4% בשבוע שחלף (14.7%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 עלה 0.3% (10%+ מתחילת השנה), נאסד"ק השיל 0.6% (11.3%+ מתחילת השנה) וראסל 2000, מדד המניות הקטנות, זינק 3.3%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 הוסיף 0.7% (12.1%+ מתחילת השנה) ובבורסה בת"א - מדד ת"א 125 עלה 1.1% (24.9%+ מתחילת השנה) ות"א ביטוח קפץ 7.5%.
• בארה"ב: בנאומו השנתי בכנס ג'קסון הול אמר יו"ר הפד פאוול שתשומת הלב של הפד עוברת לשוק העבודה שמראה סימני חולשה. הפעילים הבינו מכך שהריבית צפויה לרדת בקרוב והתיאבון לנכסי סיכון גבר, שוקי המניות עלו, בדגש על המניות הקטנות ושוק הקריפטו טיפס. גם מחירי האג"ח טיפסו, תשואות האג"ח התמתנו (ה-10 שנים על 4.25%) וההסתברות להורדת ריבית בספטמבר עומדת כעת על כ-81%.
• ממתינים לדוחות אנבידיה: ענקית השבבים והחברה בעלת שווי השוק הגדול בעולם, תפרסם ביום רביעי אחרי המסחר את תוצאות הרבעון השני והשוק דרוך לקראת הפרסום. אנבידיה צפויה להציג זינוק של 54% בהכנסות ברבעון השני, ל-46.1 מיליארד $ ועלייה של 48.5% ברווח למניה, ל-1.01 $.
• בישראל: כשברקע התכווצות בתוצר ברבעון השני וכוונה להרחיב את המלחמה בעזה, קיים חשש מפני הורדה נוספת של דירוג האשראי של ישראל, המצוי כיום בתחזית שלילית, ע"י חברות הדירוג הבינלאומיות.
• מה צפוי השבוע? בארה"ב– ביום שישי נקבל את נתון ה-PCE שהינו מדד האינפלציה המועדף על הפד, שצפוי לעלות 0.2% ביולי כך שאינפלציה השנתית צפויה להישאר ברמה של 2.6%. במסגרת עונת הדוחות תרכז עניין אנבידיה, שתפרסם ביום רביעי אחרי המסחר. חברות נוספות הן קראודסטרייק (ברביעי), בסט ביי, דל, מארוול, אפירם וגאפ (חמישי) ועליבאבא (שישי). בישראל – ביום שני יפורסם המדד המשולב לחודש יולי ותימשך עונת הדוחות עם פרסומים של הפניקס, הראל, מנורה, אל על, ישראייר ושטראוס.

ארה"ב

מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

שבוע מעורב בוול סטריט, אחרי שבועיים רצופים בירוק. השבוע ראינו עליות נאות של מדדי הבלו צ'יפ והמניות הקטנות ולעומתן ירידות של מדדי הטכנולוגיה על רגע חשש מהתנפחות בועת השקעות בתחום הבינה המלאכותית. נאום יוני מהצפוי של יו"ר הפד, פאוול, אפשר לרוב המדדים למחוק את הירידות בתחילת השבוע ולסיים בטריטוריה החיובית.

דו"ח של MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס) מצא שכ-95% מהחברות המשקיעות ב-AI טרם השיגו תשואה חיובית ובסביבה של השקעות עתק בתחום, החששות בקרב המשקיעים מתגברים. מסיבה זו גוברת החשיבות של הדו"חות שתפרסם ענקית ה-AI, NVIDIA, השבוע, כשהיא צפויה להציג צמיחה של כ-50% הן בהכנסות והן ברווח הנקי.

בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 עלה ב-0.3%, אחרי שירד בארבעת הימים הראשונים של השבוע וזינק ביום שישי בכ-1.5%, בתגובה לנאום פאוול. מדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 עלו גם הם בעקבות הנאום, אולם לא הצליחו למחוק ירידות משמעותיות בימים שלישי ורביעי והם סיימו את השבוע בטריטוריה האדומה, עם ירידות שבועיות של 0.6% ו-0.9% בהתאמה. מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס רשם עלייה נאה של 1.9% ביום שישי ועלייה שבועית של 1.5%. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, שזינק בשבוע שעבר ב-3.1% היה הכוכב גם של השבוע החולף, עם עלייה שבועית של 3.3%, אחרי זינוק של 3.9% ביום שישי, שהראה כמה חשובה הורדת ריבית לחברות הקטנות יותר.

תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ירדו בעקבות הנאום (השנתיים ב-10 נ"ב וה-10 שנים ב-8 נ"ב) אחרי שעלו מעט בתחילת השבוע. בסיכום שבועי, התשואה לשנתיים ירדה בכ-5 נ"ב, מ-3.75% ל-3.696% והתשואה ל-10 שנים ירדה בסיכום שבועי ב-7 נ"ב מ-4.32% ל-4.25%.

הדולר, שירד בשבועיים האחרונים מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב, התחזק במהלך השבוע, אולם שב ונחלש בעקבות נאומו של פאוול ובסיכום שבועי הוא נחלש בכ-0.1%.

ההסתברות להורדת ריבית בישיבות הקרובות, המגולמת בחוזי ה-SWAP, ירדה במהלך השבוע, כך שההסתברות להורדה בספטמבר צנחה לכ-70% בלבד, אולם נאומו של פאוול שב והרים אותה לרמתה בשבוע שעבר, כך שבסיכום שבועי ההסתברות להפחתה ראשונה בספטמבר ירדה מכ-84% ל-81.3% ואילו הצפי המצטבר עד סוף השנה ירד אך במעט מ-54.7 נ"ב (2.2 הפחתות ריבית עד סוף השנה) ל-54.4 נ"ב, כלומר, 2.18 הפחתות ריבית.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

בשלוש מילים – צמיחה, אינפלציה ו-NVIDIA.

בגזרת המקרו הזרקור על נתוני הצמיחה והאינפלציה. ביום חמישי נקבל את נתון הצמיחה ברבעון השני (עדכון שני) והצפי הוא לעלייה מתונה, משיעור שנתי של 3.0% ל-3.1%. למחרת נתוודע למדד מחירי ההוצאות לצריכה פרטית – PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד, שצפוי לעלות 0.2% ביולי והאינפלציה השנתית צפויה להישאר ברמה של 2.6%. מדד הליבה, Core PCE צפוי לעלות 0.3% ביולי ואינפלציית הליבה השנתית צפויה לעלות מ-2.8% ל-2.9%. עוד יפורסמו השבוע הנתונים הבאים: ביום שני: מכירות בתים חדשים, היתרי בנייה. ביום שלישי: הזמנות מוצרים בני קיימא, מדד מחירי הבתים קייס שילר, מדד אמון הצרכנים. ביום חמישי: צריכה פרטית, תביעות אבטלה חדשות, מכירות בתים בתהליך. ביום שישי: הכנסה והוצאה אישית, צריכה פרטית ריאלית, הגירעון המסחרי, מלאים סיטונאיים וקמעונאיים, מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ותחזיות האינפלציה של הצרכנים לשנה ול-5-10 שנים.

עונת הדו"חות מסתיימת והחברה הגדולה בעולם, NVIDIA, מצטרפת לחגיגה לקראת סיומה, כפי שהיא נוהגת תמיד. NVIDIA תפרסם את תוצאותיה ביום רביעי לאחר המסחר והיא צפויה להציג זינוק של 54% בהכנסות ברבעון השני, ל-46.1 מיליארד $ ועלייה של 48.5% ברווח למניה, ל-1.01 $.

עוד ידווחו השבוע: ביום רביעי: אחרי המסחר - HP. ביום חמישי: Best Buy. אחרי המסחר: Dell Technologies.  ביום שישי: Lululemon Athletica.

במישור הגיאופוליטי – הפגישות בין טראמפ ופוטין וטראמפ וזלנסקי בנוכחות מנהיגי אירופה, לא הצליחו להביא בינתיים לפגישה בין פוטין לזלנסקי. זלנסקי מוכן לפגישה אך עומד על כך שלא יהיו ויתורים טריטוריאליים ותהיה הכרה בתוקפנות הרוסית. הקרמלין ציין שפוטין יהיה מוכן לפגישה כשתהיה "אג'נדה מוכנה" והביע ספק לגבי פגישה בעתיד הקרוב.  כפי שראינו, הכל נזיל וכל התפתחות החזית השלום באוקראינה תשפיע על השווקים, בדגש על אירופה ועל מחירי הסחורות, בדגש על מחיר הנפט.

ובינתיים, טראמפ אינו שוקט על שמריו גם בחזית המכסים – ארה"ב והאיחוד האירופי פרסמו השבוע פרטים על ההסכם, שייכנס לתוקף ב-1 בספטמבר ויכלול הסדרת המכסים על ענפי הרכב, השבבים והתרופות והקלות מסוימות על יבוא אלומיניום ופלדה.

קנדה תסיר חלק ממכסי הגומלין שהטילה על ארה"ב, בתקווה להתקרבות בין הצדדים.

הודו תגיב בסובסידיות לחברות שישלמו מכסים גבוהים, כשטראמפ עדיין מעניש את תת היבשת במכס של 50% על רכישת נפט מרוסיה וחזית הסחר עדיין פעילה ועדיין משפיעה על השווקים.

מדיניות מוניטרית

ביום רביעי בערב פורסם פרוטוקול ישיבת ה-FOMC האחרונה, שהתקיימה בסוף יולי. כזכור, הפד הותיר את הריבית לל"ש, על סמך נתונים יציבים משוק העבודה, כאשר שני חברים בכירים בוועדה (כריס וולר ומישל באומן) התנגדו להחלטה וקראו להוריד את הריבית, על רקע חשש לסדקים בשוק העבודה.

הפרוטוקול חשף שרוב החברים הביעו עמדה שונה, כשהעריכו שיחלוף זמן עד שתורגש מלוא השפעת המכסים על הכלכלה. רבים מהם הביעו דאגה מהמחירים הגבוהים והעריכו שסיכוני האינפלציה גבוהים מסיכוני התעסוקה.

נזכיר שהישיבה נערכה יומיים לפני פרסום דו"ח התעסוקה החלש ונאומו השנתי החשוב של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, בסימפוזיון השנתי לבנקים מרכזיים בג'קסון הול הוכיח את השינוי המשמעותי שחולל דו"ח התעסוקה!

פאוול הזהיר שסיכוני האינפלציה קיימים ואנחנו עדיין מעל היעד, אולם הפעם (בניגוד לדבריו בחודש שעבר) הוא הדגיש שלהערכתו השפעת המכסים תהיה עליית מחירים חד פעמית ולא אינפלציה מתמשכת וציין במפורש  שכרגע הסיכונים של שוק התעסוקה גדולים ודחופים יותר והיחלשות נוספת של שוק העבודה תביא לפגיעה בצמיחה ובכלכלה. פאוול אמר שהשינויים במאזן הסיכונים עשויים להצדיק התאמה של המדיניות והדברים התפרשו כאיתות ברור לחזרה לתוואי של הורדות ריבית, לאחר שזה עצר בדצמבר האחרון והותיר את 2025 חפה מהורדות ריבית. עם זאת, הדגשת הסיכון האינפלציוני שעדיין קיים והמשך פעולות תלויות נתונים כלכליים, הביאו לכך שהצפי להפחתות ריבית לא זינק באופן משמעותי, אף שהיה די בכך לגרום לירידת תשואות ולעליות נאות של מדדי המניות בתגובה לנאום.

 היו"ר פאוול התייחס בנאומו גם לשינויים שמכניס הפד במסגרת העבודה שלו אחת ל-5 שנים, כדי שיוכל להגיב בגמישות גבוהה יותר לתנאי הסביבה המשתנים. בהקשר זה נזכיר שבשנת 2020 עבר הפד מיעד אינפלציה של 2% ליעד ממוצע של 2%, כלומר, העובדה שהאינפלציה הייתה ברמה של כ-1% לפני הקורונה, מאפשרת לפד לא להגיב מיד לעליית האינפלציה מעל 2%, משום שכמו שסטינו כלפי מטה באחוז, ניתן לסטות כלפי מעלה באותה מידה.

שינוי זה גרם לפד להתעכב בהעלאות הריבית עד מארס 2022, כשקריאה להתחיל בכך בשלהי 2021, ע"מ לבלום את ההתפרצות האינפלציונית, נדחתה בטענה שהאינפלציה זמנית ותיבלם מאליה. עכשיו הפד מבטל את השינוי ההוא וחוזר ליעד אינפלציה של 2% ללא הקלות וגמישות גדולה מדי.  לדברי פאוול, כשקורים זעזועים שגורמים להתפרצות אינפלציונית, כמו שראינו לאחר המגיפה, העובדה שלפניה שררה אינפלציה נמוכה יחסית, מתבררת כחסרת משמעות.

השבוע יקבל הפד את נתוני ה-PCE לחודש יולי ובשבוע הבא את דו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט ושני אלה ישפיעו באופן משמעותי על החלטת הריבית הקרובה. בכל מקרה, סוחרי הריבית העלו את ההסתברות להפחתת ריבית בספטמבר מכ-70% לפני הנאום, ל-81.3% אחריו. הצפי המצטבר להפחתות ריבית עד סוף השנה עלה ל-54.4 נ"ב (2.18 הורדות).

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה (קריאה ראשונה לאוגוסט) זינק במפתיע מ-49.8 ל-53.3 נק', שיא של 39 חודשים(!) בניגוד לצפי שיירד ל-49.7 נק'. המדד המקביל למגזר השירותים נסוג מעט מ-55.7 ל-55.4 נק', אך הוא גבוה מצפי ל-54.2 נק'. מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (שאמור לנבא את הצמיחה בשני הרבעונים הבאים) ירד ביולי ב-0.1%, כצפוי, לעומת ירידה של 0.3% בחודש שעבר. נתון מכירות הבתים החשוב ביותר – שוק היד השנייה - מכירות בתים קיימים הפתיע לטובה, עם עלייה של 2.0% ביולי, בניגוד לצפי לירידה של 0.3%, לקצב שנתי של 4.01 מיליון בתים, יותר מצפי ל-3.92 מיליון בתים.

לעומת אלה, קיבלנו עלייה מפתיעה במספר המובטלים החדשים, בניגוד למגמת השיפור שראינו בחודשיים האחרונים. מספר התביעות הראשונות לדמי אבטלה בשבוע שהסתיים ב-16 באוגוסט עלה ל-235 אלף (שיא של חודשיים), לעומת 224 אלף בשבוע שלפניו וצפי ל-225 אלף. גם מספר התביעות המתמשכות (מובטלים ותיקים יותר) היה גבוה מהצפוי – 1.972 מיליון, שיא מאז נובמבר 2021 ומעל צפי ל-1.96 מיליון ול-1.942 מיליון בשבוע שעבר. הנתונים מצביעים על כך שפחות אנשים מפוטרים מדי שבוע (עד העלייה המחודשת שראינו השבוע), אולם שוק העבודה מתקשה לקלוט את המובטלים בחזרה אל מעגל העבודה והם אינם מצליחים למצוא עבודה חדשה, כך שמספר המובטלים ה"ותיקים" בשיא של קרוב ל-4 שנים. במצב זה אנשים נמנעים מלהתפטר ובנוסף, חלק מהמובטלים מתייאשים עם הזמן ויוצאים ממעגל מחפשי העבודה. נתון זה מסביר מדוע שיעור האבטלה עדיין נמוך יחסית (4.2%).

מדד בטחון הנדל"ן ירד מעט באוגוסט, מ-33 ל-32 נק', מול צפי שיעלה מעט ל-34 נק'. מספר היתרי הבנייה ירד ביולי ב-2.8% (צפי 0.5%-) לקצב שנתי של 1.354 מיליון (צפי 1.386 מיליון). מאידך, התחלות הבנייה זינקו ב-5.2%, בניגוד לצפי שיירדו ב-1.8%, לקצב שנתי של 1.428 מיליון, הרבה מעל צפי ל-1.297 מיליון.

מה הביאה עונת הדו"חות בשבוע החולף?

עונת הדו"חות לרבעון השני של 2025 מסתיימת והיא מסתמנת כחזקה באופן משמעותי מתחזיות האנליסטים לפני פתיחתה. שיעור צמיחת הרווח הממוצע, ירד אך במעט השבוע, מ-11.3% בשבוע שעבר ל-11%, (אולם זאת, לפני תוצאותיה של מלכת ה-AI, NVIDIA, שתדווח ביום רביעי אחרי המסחר וצפויה להציג צמיחת רווחים של קרוב ל-50%) קרוב לנתון היפה שראינו ברבעון הקודם והרבה יותר מההערכות המוקדמות לצמיחת רווחים של כ-4%-3% בלבד. עם זאת, נסייג ונאמר שברור שככל שמנמיכים את הציפיות, הסיכוי להכות אותן גדל.

עד כה דיווחו 474 מתוך 497 החברות הכלולות במדד S&P500 (כ-95%). 86% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-2.1% בממוצע. 85% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-8.0% בממוצע. בנוסף, 82% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-5.8% בממוצע. 71% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, בשיעור נאה של 11% בממוצע.

פאלו אלטו הציגה עלייה של 16% בהכנסות ל-2.54 מיליארד $, מעל צפי ל-2.50 מיליארד $ והרווח למניה עלה ל-0.95 $, מעל צפי ל-0.89 $. שורת החייבים (המשקפת הכנסות שוטפות ממנויים לאורך זמן) צמחה ב-6.1% ל-3.71 מיליארד $. תחזית ההכנסות ברבעון הבא – 2.46 מיליארד $, מעל צפי ל-2.44 מיליארד $ ותחזית הרווח השנתי – 3.80 $ למניה, מעל צפי ל-3.68 $. המניה הגיבה בעלייה נאה.

וולמארט – ההכנסות עלו ל-177.4 מיליארד $, מעל ציפיות האנליסטים ל-176.05 מיליארד $, אך הרווח המתואם למניה, 68 סנט, החמיץ את הצפי ל-74 סנט והמרווח הגולמי ירד ל-22.8%, מתחת לצפי ל-24.8%. תחזית הרווח המתואם למניה עלתה מעט מ-2.55 $ ל-2.57 $ (אמצע הטווח), אך מתחת לצפי ל-2.61 $. המניה הגיבה בירידה.

Home Depot – המכירות עלו בכ-5% ל-45.3 מיליארד $, מעט מתחת לצפי ל-45.4 מיליארד $ והרווח המתואם למניה עלה מעט ל-4.68 $, פחות מצפי ל-4.72 $. עם זאת, המניה הגיבה בעלייה, כשמכירה ממוצעת ללקוח עלתה ל-90.01 $, מעל צפי ל-89.63 $, החברה שמרה על תחזית שנתית יציבה והיא רואה עלייה בביקוש לפרויקטים קטנים יותר, כמו גינון ותחזוקה, המבטיחים הכנסה שוטפת.

Target – רבעון נוסף של ירידה במכירות של חנויות הפתוחות לפחות שנה וירידה של הרווח המתואם למניה מ-2.57 $ ל-2.05 $. המכסים על יבוא מסין בקטגוריות כמו הלבשה ואלקטרוניקה הביאו לירידה בתנועת הלקוחות, אף שחל שיפור בנושא לעומת הרבעון הקודם. המנכ"ל, בריאן קורגל, יעזוב את תפקידו בפברואר לאחר 11 שנים בתפקיד. המניה הגיבה בירידה.

ישראל

שבוע המסחר בתל אביב הסתיים בעליות שערים במרבית המדדים על אף החלטת הקבינט להרחיב את המלחמה ברצועה ולכבוש את העיר עזה.

בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 ו-125 עלו ב-1.1%. בקרב המדדים הענפיים, בלט לחיוב מדד הביטוח שעלה ב- 7.5% (והשלים עלייה של כ-112% מתחילת השנה), הודות לפרסום דוחות רבעוניים חזקים של חברות בסקטור. מנגד, מדד הנדל"ן ומדד הבנקים נסוגו ב-0.1% ו-0.5% בהתאמה על רקע החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל להותיר את הריבית לל"ש ברמה של 4.5%.  

בשוק המט"ח, הדולר התחזק מול השקל בכ-0.8% לרמה של 3.406 ₪ ל-$,  והיורו התחזק מולו בכ-0.1% לרמה של 3.949 ש"ח ליורו.

בשוק האג"ח המקומי – נרשמה לרוב מגמה חיובית. האפיק הממשלתי שמר על יציבות ואילו באפיק הקונצרני מדדי התל בונד רשמו עליות של כ-0.2%-0.1%.

מאקרו ועניינים נוספים

• האינפלציה מתקרבת ליעד- מדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב-0.4% כצפוי והאינפלציה השנתית ירדה מ-3.3% ל-3.1%. בלטו בעלייה מחירי התחבורה, התרבות והדיור, כשבמקביל, מחירי הדירות (שאינם נכללים במדד) ירדו ב-0.5%, ירידה חודשית רביעית ברציפות.
• החלטת הריבית- בהודעת הריבית האחרונה של בנק ישראל הריבית נותרה לל"ש ברמה של 4.5% בפעם ה-13 ברציפות. נראה כי הבנק קושר את מדיניות הריבית למצב הגיאופוליטי וחושש מחוסר יציבות. עם זאת, ב"י ציין את התאוששות המשק המהירה לאחר המלחמה עם איראן, רמת הרכישות בכרטיסי אשראי שגבוהה יותר בהשוואה לערב המלחמה, שוק העבודה שנותר הדוק ועליית השכר המהירה במגזר העסקי. מנגד, בנק ישראל חושש מעליית הגירעון אולם מציין כי "מסתמנת התמתנות בדינמיקת האינפלציה".
• חשש מפני הורדות דירוג – קיים חשש שהרחבת המלחמה בעזה, מהלך הכרוך בגיוס מילואים רחב היקף, עלויות נוספות של עשרות מיליארדי שקלים והגדלה משמעותית נוספת בגירעון שהינו גבוה ממילא (כיום 5.2%), יביאו להורדה נוספת של דירוג האשראי של ישראל ע"י חברות הדירוג הבינלאומיות. נזכיר כי כיום תחזית דירוג האשראי של ישראל שלילית ולכן תיתכן הורדת דירוג ללא אזהרה מוקדמת.
• רבעון של התכווצות - המשק הישראלי התכווץ בקצב של 3.5% בחישוב שנתי (חישוב שנתי הוא קצב הירידה הרבעוני, אילו היה נמשך במשך ארבעה רבעונים מלאים) ברבעון השני על רקע המלחמה באיראן. התמ"ג העסקי ירד ברבעון זה ב-1.6% (6.2% במונחים שנתיים). אם נשווה לתקופת הקורונה, כתוצאה מהסגר, התמ"ג העסקי ירד ברבעון הראשון של 2020 ב-1.8%, מעט יותר מאשר ברבעון השני של 2025. גם בהשוואה לפעילות המשק ברבעון הרביעי ב-2023 בו פרצה המלחמה בעזה, הפגיעה במשק היתה חמורה יותר. בנוסף, למרות הירידה ברבעון השני של שנת 2025, ישנה עלייה בתוצר של 1.6% לעומת הרבעון השני בשנת 2024, וכשמחשבים את המחצית הראשונה של 2025 לעומת המחצית הראשונה של 2024, הרי שהתוצר ב-2025 גבוה ב-1% לעומת התקופה המקבילה ב-2024.

עוד נציין כי תחזית הצמיחה של הכלכלן הראשי באוצר ירדה לאחרונה אך עדיין עומדת על 3.1% לשנת 2025 כולה. כדי לעמוד בה, המחצית השנייה של השנה צריכה להיות חזקה למדי.

למ"ס ציינה כי הרבעון השני הושפע "מהותית" ממבצע 'עם כלביא'. לכן, הנתונים שפורסמו לא מצביעים, ככל הנראה, על כניסה למיתון, וכבר ברבעון ה-3 צפויה התאוששות.

• שוק העבודה חוזר להיות הדוק יחסית – מצב שוק העבודה ביולי חזר למצב לפני חודש מאי, כלומר לפני המלחמה עם איראן. שיעור ההשתתפות חזר ל-62.7%, מס' המועסקים המגויסים ירד ומספר החל"תים צנח כמעט לאפס מ-285 אלף ביוני. מס' המשרות הפנויות חזר ביולי לרמה של חודש מאי. בניתוח של הביקוש לעובדים לבין ההיצע הפוטנציאלי עולה ששוק העבודה מעט פחות הדוק (יחס 0.9 לעומת 1.03 באפריל) אולם הדוק ביחס לשנים קודמות, מה שגורם ללחצי שכר ומקשה על הורדת ריבית.
• נתוני מאקרו נוספים - יצוא שירותי ההייטק עלה ב-4.6% לאחר ירידה של 6.6% במאי. בסקר המגמות של יולי מסתמנת מגמה של שיפור ברכיבי הצפי לגידול בתעסוקה ביצוא. בנוסף, לפי נתוני בנק ישראל, גיוסי ההון בחו"ל נותרו גבוהים השנה ולמעשה עלו ב-11% מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מגמות אלו תומכות בעודף בחשבון השוטף ובכך לייסוף השקל, למרות סימני חולשה בייצוא התעשייתי.
• עונת הדוחות - בשבוע שעבר עונת הדוחות בתל אביב צברה תאוצה עם פרסום של חברות ביטוח גדולות שהודות להם מדד הביטוח זינק השבוע בכ-7.5%. השבוע צפויות לפרסם בין היתר החברות: הפניקס, הראל, מנורה, אל על, ישראייר ושטראוס.

מה צפוי השבוע?

ביום שני – המדד המשולב לחודש יולי (הקודם 0.67%-).

אירופה

בורסות אירופה נסגרו בשיא של 5 חודשים בדרכן לשבוע שלישי ברציפות של עליות, לאחר שיו"ר הבנק הפדרלי, ג'רום פאוול, אותת על אפשרות של הורדת הריבית בארה"ב כבר בחודש הבא. בסיכום שבועי, מדד יורוסטוקס עלה ב0.7%, DAX הגרמני סיים את השבוע ללא שינוי,  CAC40 הצרפתי עלה ב- 0.6% ו-FTSE100 הבריטי עלה ב- 2%.

עדכונים ממלחמת הסחר

• ארה"ב והאיחוד האירופי - ביום חמישי פורסמו פרטים נוספים על הסכם הסחר שנחתם בין ארה"ב לאיחוד האירופי ובהם צוין כי ההסכם ייכנס לתוקף ב-1 בספטמבר וכי הוא כולל הסדרה של המכסים על ענפי הרכב, השבבים והתרופות, וכן הקלות מסוימות על יבוא אלומיניום ופלדה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויתר על קביעת מכסים גבוהים על מוצרי פארמה ושבבים מיובאים מהאיחוד האירופי ויוטל עליהם מכס של 15% בלבד, בדומה לשאר המגזרים. עם זאת, על האיחוד יהיה להעביר חקיקה שתפחית את המכס המוטל על יבוא מארה"ב ל-0%, על מנת שהמכס על כלי רכב ירד מ-27.5% ל-15%. בהצהרה משותפת שבישרה על ההסכם, מסרו הצדדים שזהו "צעד ראשון" שעשוי להתרחב ככל שהיחסים יתפתחו.

על פי ההצהרה, ארה"ב תטיל מכס של 15% על רוב הסחורות האירופאיות, כולל תרופות ומוצרי עץ, החל מהראשון לספטמבר. בתמורה יוריד האיחוד ל-0% את המכסים על סחורות תעשייתיות אמריקאיות, כולל מוצרי חקלאות כגון פירות, ירקות, בשר חזיר ואגוזים.

יו"ר הבנק המרכזי האירופי (ECB), קריסטין לגארד, אמרה שהמצב בסופו של דבר די דומה למצב הבסיס שהיה טרם העלאת הנושא ע"י טראמפ ולכן האיחוד לא צפוי להינזק באופן משמעותי.

• ארה"ב ושוויץ - המכסים של טראמפ מאיימים לכווץ את כלכלת שוויץ - מכס בגובה 39% שהשית טראמפ על כ־40% מהיצוא השוויצרי לארה"ב עלול לגרור מיתון. כלכלת שוויץ התרחבה ב־0.1% ברבעון השני, האטה חדה לעומת הרבעון הקודם, אך טובה יותר מהצפי שעמד על התכווצות רבעונית של 0.1%, אז האיצו חברות הפארמה את היצוא לקראת פגיעה אפשרית של המכסים.

כלכלנים הזהירו כי המכסים ימחקו 0.3% נוספים מהתמ"ג השוויצרי עד סוף השנה, ובכך יטפסו כלל ההפסדים הנובעים ממתיחות הסחר ואי־הוודאות הגיאופוליטית, לנקודת אחוז שלמה.

צמיחה של 0.1% מוסיפה ללחצים המופעלים על הבנק המרכזי השוויצרי להוריד את הריבית לטריטוריה שלילית כדי לתמרץ את הפעילות הכלכלית לאחר שחתך ביוני את הריבית ברבע נקודה לשיעור של 0%.

הבנק מתמודד עם לחצים גדלים והולכים להוריד את הריבית אל מתחת לאפס זאת ברקע התחזקות הפרנק השוויצרי, הצמיחה האיטית והאינפלציה האפסית.

• תרומת העובדים הזרים לייצוב המשק האירופי - המוני מהגרי עבודה שהגיעו לתחומי גוש היורו בשנים האחרונות הזניקו את הכלכלה האירופית וסייעו לקזז את השחיקה בשכר הריאלי ואת ההאטה בשעות העבודה. כך אמרה נשיאת הבנק המרכזי של אירופה (ECB) כריסטין לגארד. בנאום בסימפוזיון השנתי של הבנק הפדרלי של ארה"ב, לגארד הדגישה את תרומתם הניכרת של עובדים זרים לכלכלה ב-20 המדינות החברות בגוש והוסיפה כי הדבר בולט נוכח המגמה הגוברת של צמצום שעות העבודה והירידה ברמת החיים בכמה מגזרים.

נתוני מקרו שפורסמו השבוע

• גוש היורו - נתוני מדד המחירים לצרכן בגוש היורו שיקפו יציבות באינפלציה ביולי. בחודש שעבר הגיע קצב האינפלציה השנתית ל-2% - ללא שינוי מיוני. ברחבי האיחוד האירופי עלתה מעט האינפלציה, מ-2.3% ביוני ל-2.4% ביולי. העודף המסחרי ביוני עמד על 7.0 מיליארד יורו, הרבה פחות מהצפי ל-14.5 מיליארד יורו.
• גרמניה - כלכלת גרמניה רשמה ברבעון השני צמיחה שלילית חדה יותר מכפי שהוערך בתחילה, בשל פעילות חלשה יותר של מגזר הייצור. התמ"ג של גרמניה ירד ב-0.3% לעומת הרבעון הראשון. זהו תיקון כלפי מטה של הנתון הראשוני שהראה צמיחה שלילית של 0.1% בלבד. בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה נרשמה צמיחה של 0.2%.
• בריטניה – האינפלציה בבריטניה האיצה מ-3.6% ל-3.8% ביולי, הקצב הגבוה ביותר מאז ינואר 2024 ומעט מעל לתחזיות הכלכלנים שצפו קצב של 3.7%. מדד הליבה (אינו כולל את מחירי האנרגיה, המזון, האלכוהול והטבק) עלה ב-4.2% בחודש שעבר לעומת יולי 2024. עיקר העלייה במדד נבע מהתייקרות מחירי הטיסות ומעליית מחירי הדלק והמזון.
• מדדי מנהלי הרכש(PMI) - הנתונים הראשוניים של מדדי מנהלי הרכש (PMI) עבור צרפת, גרמניה, גוש היורו ובריטניה שפורסמו ביום חמישי, מצביעים על התייצבות והתחזקות של הפעילות העסקית באירופה.

הפעילות העסקית בגוש היורו התרחבה באוגוסט בקצב המהיר ביותר מזה 15 חודשים למרות חולשה מתמשכת ביצוא והמדד המשולב עלה החודש ל-51.1, מ-50.9 ביולי, ורשם בכך את השיפור החודשי השלישי ברציפות ואת הרמה הגבוהה ביותר שלו מאז מאי 2024.

הפעילות העסקית בצרפת באוגוסט מצביעה על סימני התייצבות לאחר תקופה ממושכת של התכווצות, כך עולה מנתונים ראשוניים של מדד מנהלי הרכש. (PMI)  הפעילות העסקית בכלכלה השנייה בגודלה בגוש האירו אמנם נותרה בהתכווצות, אך צמחה מעט לעומת החודש הקודם ועלתה על ציפיות. מדד PMI  המשולב עלה החודש לרמתו הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2024, 49.8 נקודות, לעומת 48.6 ביולי והוא קרוב לסף 50 הנקודות המפריד בין צמיחה להתכווצות.

בגרמניה, מדד PMI למגזר הייצור הדומיננטי של המדינה עלה מעט באוגוסט, לרמתו הגבוהה ביותר מאז יוני 2022 - מה שמצביע על כך שהמגזר מתקרב להתייצבות. המדד עלה החודש ל-49.9, מ-49.1 ביולי, תפוקת הייצור רשמה צמיחה על רקע הגידול המהיר ביותר מאז מרץ 2022 בהזמנות חדשות ממפעלים.

• מה צפוי השבוע?

ביום שני: גרמניה – מדד האקלים העסקי של מכון IFO.

ביום שלישי: צרפת – מדד אמון הצרכנים.

ביום רביעי: גרמניה – מדד אמון הצרכנים.

ביום חמישי: גוש היורו – מדד אמון הצרכנים, מדדי בטחון הכלכלה, התעשייה והשירותים.

ביום שישי: גוש היורו – תחזית האינפלציה של ה-ECB לשנה ול-3 שנים. גרמניה – שיעור האבטלה, אינפלציה. צרפת – אינפלציה, צמיחה, שינוי במספר המשרות, מדד המחירים ליצרן. ספרד – אינפלציה ואינפלציית ליבה, מכירות קמעונאיות, החשבון השוטף.

שווקים נוספים

המסחר בבורסות אסיה הסתיים בשבוע שעבר במגמה מעורבת. בסיכום שבועי, מדד ניקיי225 היפני ירד ב1.7%, מדד קוספי (קוריאה) ירד ב-1.8%, ומנגד, מדד האנג סנג (הונג קונג) עלה ב0.3% , מדד CSI300 (סין) עלה ב4.2%, מדד ASX200 (אוסטרליה) עלה ב0.3% , מדד ניפטי (הודו) עלה ב1%.

עדכונים ממלחמת הסחר

• קנדה מבטלת מכסים רבים שהטילה על ארה"ב: ראש הממשלה מארק קרני הודיע על ביטול מכסי גומלין שהטילה המדינה על שורה ארוכה של מוצרים מארה"ב, בניסיון להפחית את המתיחות עם הבית הלבן . קנדה הייתה אחת המדינות היחידות בעולם שהזדרזו להטיל מכסי גומלין בתגובה לפרוטקציוניזם של ארה"ב – צעד שעורר את חמתו של טראמפ. ראש ממשלת קנדה הודיע על ההחלטה ביום ו' לאחר ישיבת קבינט.
• אחרי שטראמפ הכפיל את המכס על הודו ל־50%, מודי הכריז על רפורמת מס: ראש ממשלת הודו מקדם את תוכנית "הודו עצמאית" כדי לצמצם תלות ביבוא והודיע על הקמת כוח משימה שיפעל למען רפורמות לשיפור האקלים העסקי. במקביל, הממשל ההודי לא זנח את ערוץ המו"מ מול ארה"ב לפתרון סכסוך הסחר. בעת נאום שנשא לציון 78 שנות עצמאות מבריטניה, התחייב מודי לבודד את הכלכלה מהתלות ביבוא, החל במיקרו שבבים ועד למנועים למטוסי קרב.

הסכסוך בין הודו וארצות הברית, שותפת הסחר הגדולה ביותר של תת־היבשת, יצר עבור השותפות האסטרטגית המתרחבת משבר חמור בין שתי המדינות. ב-27 באוג' יפוג הדד-ליין של טראמפ להגעה להסכם סחר ולהבנות מול הודו ואז צפוי שיעור המכס בארה"ב לזנק לרמה של 50%.

• אפל וסמסונג מעבירות ייצור להודו - המכסים הגבוהים שהטילה ארצות הברית על סין הביאו ענקיות טכנולוגיה להאיץ מהלכים לגיוון שרשרת האספקה. אפל החלה לייצר בהודו את כל ארבעת הדגמים של אייפון 17, שיושק בספטמבר (זו הפעם הראשונה שבה החל ייצור כל הדגמים במדינה לפני ההשקה הרשמית)

המהלך נועד לאפשר לחברה לייבא מהודו את מרבית האייפונים המיועדים לשוק האמריקאי, ולהפחית את נטל המכסים. לצורך כך, הרחיבה אפל את מספר המפעלים המקומיים שעמם היא עובדת, ובין השאר תייצר במפעל חדש של קבוצת טאטא בטאמיל נאדו ובהאב ייצור של פוקסקון בבנגלור.

במקביל, גם סמסונג מגבירה ייצור בהודו. לפי דיווחים, הענקית הקוריאנית החלה לייצר לפטופים במפעל בנוידה, כדי לענות על ביקושים בשוק המקומי. הלפטופים מצטרפים לשורת מכשירים אחרים שמייצרת החברה במדינה, ובהם סמארטפונים, טלפונים פשוטים, טאבלטים ומוצרים לבישים.

• סין שוקלת לאפשר לראשונה את השימוש במטבעות יציבים (stablecoins) שערכם מוצמד ליואן – המטרה להגדיל את האימוץ הרחב יותר של המטבע הסיני ברחבי העולם. מדובר בשינוי משמעותי בעמדת הממשל הסיני כלפי נכסים דיגיטליים. הקבינט יבחן ויעדכן בהמשך החודש מפת דרכים למהלך.
• סין צפויה לרכוש כ-500 מטוסי בואינג – ע"פ דיווחים, בואינג מתקרבת לעסקה למכירה של כ-500 מטוסים לסין, שתביא לסיום את הבצורת שהחלה עוד בביקורו האחרון של הנשיא דונלד טראמפ במדינה ב-2017. שני הצדדים עדיין מנסחים את תנאי העסקה המורכבת, כולל סוגי ומספרי המטוסים ולוחות הזמנים למסירתם.

מכירת הענק לסין, שנמצאת בתהליך כבר מספר שנים, תלויה בהצלחת שתי המדינות ללבן את סכסוך הסחר ביניהן, שהחל במהלך הקדנציה הראשונה של טראמפ כנשיא. ההזמנה מבואינג אמורה להיות חלק מרכזי מהסכם סחר שייטיב הן עם ארה"ב והנשיא טראמפ והן עם סין ונשיאה שי ג'ינפינג. הנהגת סין הייתה קרובה להגיע לעסקה דומה ב-2023, אך הנשיא דאז ג'ו ביידן ונשיא סין עזבו את הפסגה שנערכה בסן פרנסיסקו מבלי שנחתמה.

נתוני מקרו שפורסמו השבוע 

• יפן - המכסים של טראמפ קיצצו את היצוא היפני: היצוא מיפן בחודש יולי ירד ב-2.6% בחישוב שנתי – הנסיגה החדה ביותר מזה 4 שנים. ביפן דווח על האטה באינפלציית הליבה ביולי לרמה של 3.1%, לעומת 3.3% בחודש הקודם. זהו נתון גבוה מתחזיות אנליסטים, שצפו עליה של 3% במדד. העלייה במחירי האורז האטה ל-90.7% ביולי, לאחר שבחודשיים הקודמים עלו מחירי האורז ביותר מ-100%.
• הודו –שיעור האבטלה ירד ביולי מ-5.6% ל-5.2%.
• אוסטרליה - מגזר הייצור של אוסטרליה צמח בקצב המהיר ביותר מזה כמעט שלוש שנים, כאשר מדד מנהלי הרכש (PMI) של  S&P עלה ל-52.9 נק' באוגוסט לעומת 51.3 ביולי.
• ניו זילנד - הבנק המרכזי הוריד את הריבית ב25 נ"ב, מ-3.25% ל-3%, רמתה הנמוכה מזה 3 שנים, ונימק את ההחלטה בצמיחה איטית וחולשה בשוק התעסוקה. ההורדה הייתה בהתאם לציפיות הכלכלנים וצפויה להימשך לאורך השנתיים הבאות.

מה צפוי השבוע ?

ביום רביעי: סין – רווחים בתעשייה.

ביום חמישי: הודו – ייצור תעשייתי. קוריאה הדרומית – החלטת הריבית.

ביום שישי: יפן – שיעור האבטלה, האינפלציה בטוקיו, מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי. הודו – צמיחה, הגירעון בתקציב.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY שעוקב אחר שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות הסחר הגדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט – נחלש השבוע ב-0.1% על רקע הצפי להורדת ריבית קרובה. בכך, המדד השלים ירידה של 9.9% מרמתו בתחילת השנה.
• מחיר הנפט טיפס השבוע, כשברקע תקוות לסיום המלחמה באוקראינה, שטלטלה את שוקי הנפט בשלוש השנים האחרונות. בשבוע האחרון עלה מחירה של חבית נפט אמריקאי בכ-1.4% למחיר של 63.7$. כל סימן להתקדמות לעבר סיום המלחמה יפחית את הסיכון הגיאופוליטי בשוק הנפט, שצפוי להתאפיין בעודף היצע בחודשים הקרובים – דבר שעשוי להכביד על המחירים.
• מחיר הזהב עלה השבוע ב-1.1% על רקע התגברות הציפיות לכך שהבנק הפדרלי יחדש את הורדות הריבית בחודש הבא. החוזים על הזהב למסירה באוגוסט נסגרו במחיר של 3,373.9 $ לאונקיה, בבורסת הסחורות של ניו יורק.
• שוק הקריפטו הגיב בחיוב לאפשרות להורדת הריבית בארה"ב בספטמבר - הביטקוין נסחר סביב ה-117 אלף $ והאתריום, המטבע השני בגודלו, נסחר במחיר של 4,779$ וקרוב לרמות השיא שקבע (4,891$) בנובמבר 2021.

בנוסף, ממשל טראמפ מקדם חקיקה חדשה (Clarity Act) שתסווג את הנכסים הדיגיטליים לקטגוריות מוגדרות. השינוי המרכזי טמון בסיום חוסר הבהירות הרגולטורי שליווה את התחום שנים רבות שכן עד כה לא היתה הגדרה משפטית ברורה האם מטבעות דיגיטליים נחשבים סחורה, ני"ע או אולי קטגוריה אחרת. הצעת החוק עדיין ממתינה לאישור הסנאט.