מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• שבוע ירוק נוסף בוול סטריט, על רקע הצפי ששרר בסוף השבוע לחידוש המו"מ בין ארה"ב לאיראן בפקיסטאן, דו"חות כספיים חזקים והמשך הראלי של מניות השבבים. סגירת החקירה נגד יו"ר הפד, פאוול, אותתה על כניסה חלקה של קווין וורש לכס יו"ר הפד ובלמה את עליית התשואות. לאחר סגירת המסחר נקלע המו"מ בפקיסטאן למבוי סתום, שעלול להעיב על פתיחת שבוע המסחר הנוכחי. בבורסה בת"א ובאסיה ראינו שבוע מעורב ובאירופה נרשמו ירידות שערים. הדולר התחזק השבוע בעולם והתייצב במסחר בארץ. 

• ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) נחלש ב-0.2% בשבוע שחלף (6.1% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 עלה 0.5% (4.7% מתחילת השנה) ונאסד"ק טיפס 1.5% (6.9% מתחילת השנה), באירופה - מדד יורוסטוקס 50 ירד 2.9% בשבוע שעבר (1.6% מתחילת השנה). 
  בבורסה בת"א נרשמה מגמה מעורבת –  מדד ת"א 125 ירד 0.8% (16.7%+ מתחילת השנה).
  •    בישראל:  בעיקר סנטימנט שלילי. אי הוודאות בגזרה האיראנית והפסקת האש השברירית בצפון מכבידים על שוק המניות המקומי – מאידך, מדדי הטכנולוגיה בלטו לחיוב בהשפעת הראלי במניות השבבים בארה"ב ומניות האנרגיה ותשתיות האנרגיה נהנו מהזינוק המחודש במחירי הנפט השבוע. 

• באירופה:  ירידות שערים, כשברקע חוסר הוודאות במישור הגיאופוליטי. כלכלת היבשת מתמודדת שוב עם מחירי אנרגיה גבוהים ולחצים אינפלציוניים, לקראת ישיבת המדיניות של ה-ECB שתתקיים השבוע. 
  מה צפוי השבוע? בארה"ב  שבוע השיא של עונת הדו"חות (5 ענקיות טכנולוגיה מפרסמות תוצאות השבוע – אלפאבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא ביום רביעי ואפל בחמישי) מצטרף לשבוע חם בגזרת המקרו (מדד אמון הצרכנים ביום שלישי, צמיחה ומדדי האינפלציה המועדפים על הפד – PCE ו-Core PCE בחמישי ומדדי מנהלי הרכש בתעשייה בשישי) ולישיבת ה-FOMC והחלטת הריבית שתתפרסם ברביעי בערב. בכלל, השבוע תתקבלנה החלטות ריבית בכל מדינות ה-G7: בשלישי החלטת ריבית ביפן, ברביעי בקנדה וביום חמישי החלטות הריבית של ה-ECB בגוש היורו ושל ה-BOE בבריטניה. גם באירופה ובאסיה – יתפרסמו נתוני האינפלציה.

  ארה"ב
  וול סטריט קיבלה עוד שבוע ירוק, על רקע הערכות שארה"ב ואיראן ישובו לשולחן המשא ומתן והמדדים S&P500  ונאסד"ק נעלו את השבוע ברמות שיא חדשות, כשמדד ה-500 משלים 4 שבועות רצופים בירוק, רצף חיובי שלא נרשם מאז אוקטובר 2024. עם זאת, לאחר סגירת שבוע המסחר השתנתה התמונה, כששר החוץ האיראני, עבאס אראקצ'י עזב את פקיסטאן וטראמפ, בתגובה, ביטל את נסיעתם של וויטקוף וקושנר לשיחות. נראה שהמו"מ התקוע עשוי להכביד על פתיחת שבוע המסחר מחר.
  סקטור הטכנולוגיה ממשיך להתאושש – מדדי נאסד"ק בלטו השבוע בירוק והגדיל לעשות סקטור השבבים, שזינק השבוע בלא פחות מ-10% (כשבתוך כך, NVIDIA שבה וחצתה את הרף המטורף של 5 טריליון $), מתוכם 4.3% ביום שישי, אחרי דו"חות חזקים של אינטל. בסה"כ השלים מדד SOX 18 ימים רצופים בירוק, הרצף החיובי הארוך מאז ומעולם. השבוע צפויות לפרסם 5 ענקיות טכנולוגיה (גוגל, מיקרוסופט, מטא, אמזון ואפל) את תוצאותיהן, ארבע הראשונות כבר ביום רביעי. בכלל, השבוע שלפנינו עמוס באירועים חשובים, כשביום רביעי תתקבל בארה"ב החלטת הריבית (ובמהלך השבוע בעוד 4 כלכלות מובילות) וביום חמישי נקבל את נתוני הצמיחה והאינפלציה בארה"ב.  
   ביום רביעי נערך שימוע סוער בסנאט, ליו"ר הפד הנכנס, קווין וורש, ע"מ לאשר את מינויו. הדיון הפך למאבק פוליטי מתוקשר ועורר חשש שוורש לא ייכנס למשרדו במועד (15 במאי), עקב התנגדות של מספר סנאטורים, כולל תום טיליס, סנאטור רפובליקני ותיק, שאיים לחסום את דרכו של וורש אם החקירה המתנהלת מול היו"ר הנוכחי, פאוול, לא תסתיים. ביום שישי הודיע משרד המשפטים שהוא החליט לסיים את החקירה הפלילית נגד פאוול (בגין שיפוץ בזבזני של מטה הפד) ללא כתב אישום. כרגע, הדרך לאישור המינוי של וורש נראית פתוחה והוודאות תמכה במדדי המניות ביום שישי והובילה לירידת תשואות ולעליית ההסתברות להורדת ריבית עד סוף השנה (ניתוח מעמיק יותר בפרק "מדיניות מוניטרית" בהמשך).     
  בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם עלייה שבועית של 0.5% וננעל בשיא חדש, מדד הטכנולוגיה נאסד"ק כללי רשם עלייה נאה של 1.5%, אולם מדד נאסד"ק 100 בלט השבוע עם זינוק של 2.4%. ההבדל הגדול יחסית בין מדדי הטכנולוגיה השבוע נובע מכך שמשקלו של סקטור השבבים, שבלט לחיוב השבוע, גדול משמעותית במדד החברות הגדולות יותר, נאסד"ק 100.  מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס היה היחיד שרשם ירידה שבועית, של 0.4% ואילו מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , רשם עלייה שבועית באותו שיעור, של 0.4%.
  בשוק האג"ח בארה"ב, התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ירדה ביום שישי, בתגובה להחלטת משרד המשפטים של ארה"ב, לסגור את החקירה הפלילית נגד יו"ר הפד, ג'רום פאוול, ללא הגשת כתב אישום. הדבר מסמן כניסה חלקה לתפקיד של היו"ר הבא, קווין וורש, למרות שימוע סוער בעניינו שנערך השבוע (הרחבה בפרק מדיניות מוניטרית) וודאות תמיד עושה טוב לשווקים. התשואה לשנתיים צנחה ביום שישי ב-6 נ"ב (מ-3.84% ל-3.78%) והתשואה ל-10 שנים ירדה ב-4 נ"ב מ-4.34% ל-4.30%, כשבמקביל, ההימורים על הורדת ריבית בהמשך השנה התגברו. ולמרות זאת, בסיכום שבועי ראינו עליית תשואות, בניגוד למגמה בשבוע הקודם. התשואה על אג"ח ל-10 שנים עלתה במהלך השבוע ב-5 נ"ב, מ-4.25% לרמה של 4.30% והתשואה על אג"ח לשנתיים, הרגישה יותר לשינויים בציפיות הריבית, עלתה בסיכום שבועי ב-7 נ"ב, מרמה של כ-3.71% ל-3.78%.  
  החוזים על הריבית הפדרלית, שמשקפים את ציפיות השוק לגבי הריבית בארה"ב, מעניקים כעת הסתברות של 46% לכך שהבנק הפדרלי יוריד את הריבית ב-0.25% פעם אחת עד סוף השנה. לפני המלחמה, צפו החוזים שתי הורדות ריבית של 0.25% עד סוף 2026, אולם חששות מהתגברות האינפלציה עקב הזינוק במחירי הנפט והגז כתוצאה מחסימת מיצר הורמוז, הביאו לכך שבשלב מסוים צפו החוזים העלאת ריבית אחת של 0.25% עד סוף השנה.    הטלטלה נמשכה גם בשבוע החולף, כשביום שישי שעבר עמדה ההסתברות המצטברת להורדת ריבית השנה על כ-60% ובמהלך השבוע היא צנחה (במקביל לעליית התשואות) לכ-20%, עד ששבה ועלתה ביום שישי.
  הדולר שינה כיוון והתחזק השבוע. מדד DXY, שמראה את ביצועי המטבע האמריקאי מול סל של 6 מטבעות מובילים, סיים את השבוע בהתחזקות של כ-0.4%, לרמה של 98.53 נק'. מתחילת השנה התחזק הדולר מול הסל בכ-0.2%.

  נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
  המכירות הקמעונאיות עלו בחודש מארס ב-1.7%, יותר מצפי ל-1.4% וגם נתון פברואר עודכן כלפי מעלה מ-0.6% ל-0.7%. המכירות בניכוי כלי רכב ובנזין עלו ב-0.6%, כפול מצפי לעלייה של 0.3%.
  מכירות הבתים בתהליך מכירה עלו במארס ב-1.5%, הרבה יותר מצפי לעלייה של 0.5%.  
   עלייה מפתיעה בפעילות הן בסקטור התעשייה והן בשירותים – מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה זינק באפריל מ-52.3 נק' ל-54.0 נק', שיא של קרוב ל-4 שנים ומעל צפי ל-52.5 נק'. המדד המקביל בסקטור השירותים זינק מ-49.8 ל-51.3 נק', מעל צפי ל-50.6 נק' ומעבר מהתכווצות שנרשמה במארס, להתרחבות הפעילות.  
   מספר המובטלים החדשים בארה"ב הסתכם בשבוע שהסתיים ב-18 באפריל ב-214 אלף, יותר מצפי ל-210 אלף ומ-208 אלף בשבוע הקודם. מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, עלה מעט בשבוע שהסתיים ב-11 באפריל מ-1.81 מיליון, לרמה של 1.82 מיליון, קצת יותר מצפי ל-1.816 מיליון.
  מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש אפריל עודכן ביום שישי מ-47.6 נק' (שפל של כל הזמנים) ל-49.8 נק', מעל צפי ל-48.5 נק'. גם העדכון הסופי לאפריל הוא שפל היסטורי, אולם הוא כפסע מהשפל הקודם, ביוני 2022, שעמד על 50.0 נק'. במסגרת המדד מחושבת גם תחזית האינפלציה של הצרכנים. התחזית לשנה ירדה מעט מ-4.8% ל-4.7% ואילו התחזית הארוכה, ל-5-10 שנים עלתה מעט, מ-3.4% ל-3.5%.  

  מדיניות מוניטרית:
  נפתח בסוגיה הבוערת – מתי ייכנס יו"ר הפד הבא למשרדו?
  המועמד לתפקיד יו"ר הפד הבא, קווין וורש, שצפוי להתחיל את הקדנציה שלו ב-15 במאי, התייצב ביום רביעי לשימוע לקראת כניסתו לתפקיד, בפני ועדת הבנקאות של הסנאט. הדיון היה טעון במיוחד וקו החקירה היה מאוד אגרסיבי וכלל שאלות פוליטיות, שהגיעו אפילו לבחירות 2020. סנאטורים דמוקרטיים (בעיקר אליזבת וורן) תקפו את וורש וטענו שהוא עלול להיות "בובה" של הנשיא וחלק מהסנאטורים אף דרשו לעכב את המינוי עד שתסתיים החקירה סביב יו"ר הפד הנוכחי, פאוול, בנוגע לשיפוץ מטה הפד בוושינגטון. הגדיל לעשות סנאטור רפובליקני דווקא, תום טיליס, שאיים לחסום את המינוי לחלוטין.
  פרט לעימות הפוליטי, עלו שאלות רבות בנוגע לשמירה על עצמאות הפד, מול הלחצים שמפעיל הנשיא טראמפ. קווין וורש נאלץ להצהיר שוב ושוב שהוא לא קיבל הוראות להוריד את הריבית וכי הוא לא יקבל הוראות כאלה. 
  היו"ר המיועד הגיע לדיון עם אג'נדה ועם ביקורת, שלא תמיד נעמה לנוכחים. הוא הביע רצון לשנות את אופן התקשורת של הפד, כך שיתאפשר לו לייצר עמימות כשצריך ולא להיות מחוייב לשקיפות. ברננקי ופאוול דגלו בעשור האחרון ב"הכוונה קדימה" – לספק לשוק את תכניותיהם חודשים מראש. וורש טוען ששקיפות יתר יוצרת שאננות בשווקים ופוגעת בתמחור הסיכונים ובגמישות של הפד. נציין שהיעדר הכוונה מראש עלול להגביר תנודתיות ולגרום לתגובה עצבנית לנתונים. כמו כן, וורש הביע ביקורת קשה על מדדי האינפלציה הקיימים. לטענתו הם מסתכלים לאחור ושמים דגש רב מדי על סעיפים כמו דיור, שלוקח להם זמן רב להתעדכן. וורש נוטה לבחון מחירי נכסים (מניות ונדל"ן) ועל ציפיות השוק, כאינדיקטורים לאינפלציה "אמיתית", כך שאם להבנתו האינפלציה גבוהה ממה שמראים המדדים הרשמיים, הוא עשוי להותיר ריבית גבוהה לזמן ארוך יותר ממה שהשוק מצפה.
  וורש הביע רצון לצמצם את מאזן הפד (QT) – הוא רוצה פד "קטן יותר" ורואה במאזן המנופח התערבות גסה מדי בשוק החופשי. הוא רואה בכך צעד הכרחי להחזרת המשמעת לשווקים, אולם יש לזכור שצמצום אגרסיבי של המאזן אומר פחות נזילות במערכת הבנקאית – צעד מצמצם מאוד שעלול להוביל לעליית תשואות האג"ח ולהכביד על שוק המניות. נזכיר שקווין וורש, שכיהן בעבר בדירקטוריון הפד, עזב את הבנק המרכזי ב-2011 בשל התנגדותו לתכנית ההרחבה הכמותית (QE). 
  בד"כ שימוע לפני כניסה לתפקיד הוא הליך פורמאלי, אולם הפעם מדובר במאבק פוליטי של ממש, תוך חשש לפגיעה בעצמאות הפד וכשפרישתו של היו"ר הנוכחי, פאוול, מלווה בעננת החקירה. העובדה שסנאטור רפובליקאני מאיים לעכב את המינוי, מייצרת תרחיש שבו כניסתו של קווין וורש לתפקיד, שתוכננה ל-15 במאי, עלולה להתעכב, לפחות בכמה שבועות. עם זאת, ביום שישי הודיע משרד המשפטים כי החליט לסגור את החקירה הפלילית נגד יו"ר הפד, פאוול, ללא הגשת כתב אישום. השווקים הגיבו בחיוב – מדדי המניות עלו והתשואת ירדו. 
  בכל מקרה, אם השימוע הסוער ישדר כאוס פוליטי, הוא צפוי להעלות את חוסר הודאות, להעלות את פרמיית הסיכון, כלומר את התשואות ואת התנודתיות ולהחליש את האמון בבנק המרכזי. אנו מניחים שבסופו של דבר, מפלס הלהבות יירד והכניסה תהיה "חלקה" יותר. עיכוב במספר שבועות לא ייצור אפקט שלילי, פאוול כבר הודיע שיישאר עד כניסתו של וורש ובעצם נקבל המשך של המדיניות המוכרת, ודאות שתרגיע את השווקים ואולי אף תתמוך בהם.
  תרחיש של כניסה מהירה של וורש (במועד) תלוי באג'נדה שיציג עם כניסתו – כרגע היא מצטיירת כניצית ופחות שקופה, מה שעשוי לייצר לחץ לעליית תשואות, הכבדה על מניות הצמיחה ותמיכה במניות הפיננסים ובדולר, ולמרות כל אלה, לפחות בטווח הקצר, כניסה חלקה מאותתת על יציבות ועשויה לתמוך בשווקים, כפי שראינו לאחר החלטת משרד המשפטים לסגור את החקירה נגד פאוול ביום שישי.
  הכל מוכן לישיבת ה-FOMC האחרונה בהובלתו של ג'רום פאוול, בימים שלישי ורביעי השבוע. אין צפי לשינוי בריבית, כמובן, כשגם מבט ארוך יותר, עד סוף השנה, מגלה שההסתברות המצטברת להורדת ריבית בכל התקופה, נמוכה מ-50%. גם עדכון התחזיות הרבעוני צפוי רק בישיבה הבאה, אולם המשקיעים יהיו קשובים למסרים, או לאיתותים שיספק להם יו"ר הפד היוצא. בעיקר יהיה מעניין לשמוע כיצד הבנק המרכזי מתייחס לעליית מחירי האנרגיה והשפעתה על האינפלציה בטווח הארוך יותר. 

  מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:
  עונת הדו"חות מגיעה לשבוע השיא! לא פחות מחמש מתוך "7 המופלאות" תפרסמנה תוצאות במהלך השבוע!! ושימו לב, 4 מתוכן (אלפאבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא פלטפורמס) בערב אחד – ביום רביעי לאחר המסחר. וכזכור, באותו ערב תפורסם הודעת הריבית של הפד ותתקיים מסיבת העיתונאים האחרונה של ג'רום פאוול כיו"ר הפד, לפני שיעביר את המושכות ליו"ר החדש, שצפוי להיות פחות שקוף... איזה ערב צפוי לנו וכמה חשוב יהיה המידע שיקבלו המשקיעים בסקטור הטכנולוגיה! למחרת, ביום חמישי לאחר המסחר, תפרסם אפל את תוצאותיה ותשלים את התמונה (לפחות עד פרסום דו"חותיה של NVIDIA, כתמיד, בסוף העונה). 
  פרסומים בולטים בשבוע הקרוב: ביום שני – ורייזון, דומינוס פיצה. ביום שלישי – קוקה קולה, הילטון, GM, VISA, סטארבאקס. ביום רביעי – ג'נרל דיינמיקס, Biogen, פורד, אלפאבית (גוגל), מיקרוסופט, אמזון, Meta, Qualcomm, eBay. ביום חמישי – קונוקופיליפס, הרשי, מאסטרקארד, Eli Lilly, Merck, אלטריה, AIG, Amgen, פירסט סולאר, Apple. ביום שישי – קולגייט פלמוליב, מודרנה, שברון, אקסון מוביל. 
  עד כה פרסמו 137 מהחברות הכלולות במדד S&P500 את תוצאותיהן (כ-27%) – 69% מהן הכו את תחזית ההכנסות של האנליסטים ו-79% מהן היכו את תחזית הרווח. ומה לגבי הצמיחה בפועל? 88% מהחברות צמחו בהכנסות מול הרבעון המקביל (ב-9.8% בממוצע) ו-85% מהן צמחו ברווח, בשיעור מרשים של 25.3%. סקטור הטכנולוגיה בלט בכל הפרמטרים וזאת, עוד לפני פרסום דו"חותיהן של ענקיות הטכנולוגיה בהמשך השבוע.
  גורלו של המו"מ מול איראן, שישפיע על המשך הפסקת האש (או חזרה ללחימה) ועל מחירי הנפט ימשיך לתת את הטון בשווקים – גם בשבוע עשיר באירועים ובנתונים כלכליים חשובים, החזית הגיאופוליטית תמשיך לתת את הטון, כשהמשקיעים מייחלים לסיום העימות והתייצבות מחירי האנרגיה, אולם הנתק הנוכחי בין הצדדים עלול להוביל לתרחיש אחר, שיקטע את האופטימיות ואת המגמה החיובית בשווקים. מניות הטכנולוגיה עשויות לייצר לעצמן מנוע צמיחה משלהן, בתרחיש של דו"חות חזקים. מה שברור הוא שהשבוע נקבל מידע חיוני רב בנוגע לסקטור. 
  בגזרת המקרו – לאחר השבוע הדליל שחווינו, אנו עומדים בפתחו של שבוע ער ומעניין במיוחד גם בחזית המקרו. ביום רביעי הודעת הריבית של הפד (צפי לל"ש) ולמחרת, נתון הצמיחה – קריאה ראשונה עבור הרבעון הראשון (צפי 1.4%), לאחר הנתון המאכזב (0.5%) שראינו ברבעון 4/25. עוד באותו יום – נתון האינפלציה המועדף על הפד – מדד מחירי ההוצאות לצריכה פרטית (PCE) ומדד הליבה (Core PCE). תגידו מזל טוב!! לאחר עיכובים בפרסום הנתון החשוב מאז השבתת שירותי הממשל, אנחנו חוזרים סוף סוף ללו"ז הרגיל ונקבל נתון עדכני – עבור חודש מארס. אבל, המלחמה לא עשתה לו טוב והצפי הוא שהאינפלציה השנתית תזנק מ-2.8% ל-3.5% ושאינפלציית הליבה (שאינה כוללת את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים) תטפס מ-3.0% ל-3.2%. ואי אפשר מבלי לציין גם את מדד אמון הצרכנים שיתפרסם ביום שלישי ואת מדד מנהלי הרכש בתעשייה, שיתפרסם ביום שישי. 
  יומן הנתונים הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
  ביום שלישי – 28.04.2026 – מדד מחירי הבתים של FHFA, מדד מחירי הבתים של קייס שילר ב-20 ערים מובילות, מדד אמון הצרכנים. 
  ביום רביעי – 29.04.2026 – הגירעון המסחרי, מלאים קמעונאיים וסיטונאיים, היתרי בנייה, התחלות בנייה, הזמנות מוצרים בני קיימא, החלטת הריבית. 
  ביום חמישי – 30.04.2026 – הכנסה והוצאה אישית, צריכה פרטית ריאלית, מדדי האינפלציה PCE ו-Core PCE, תביעות דמי אבטלה (חדשות ומתמשכות), צמיחה, צריכה פרטית, מדד מנהלי הרכש של שיקגו, מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים.  
  ביום שישי – 01.05.2026 – מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה (עדכון סופי), מדד מנהלי הרכש של ISM בתעשייה. 

  ישראל
  הבורסה המקומית סיכמה את שבוע המסחר האחרון במגמה מעורבת. מדדי הדגל סיימו בירידה של עד 1%. ברקע, הפסקת האש הקצובה והמתחדשת בגזרה האיראנית והשברירית בין ישראל ולבנון. 
  בסיכום שבועי מדד ת"א 35 נסוג 1%, מדד ת"א 125 בכ-0.8% (16.7%+ מתחילת השנה) ומנגד, מדד ת"א 90 התקדם ב- 0.1%. ברמה הסקטוריאלית בלטו לטובה מדדי הקלינטק, האנרגיה והתשתיות לאחר שעלו 6.9%, 5.2% ו-2.9% בהתאמה. מנגד, מדדי הנדל"ן בלטו בטריטוריה השלילית. 
  ביום שישי נרשמו ירידות שערים חדות של עד 1.3% במדדי הדגל. במדדים הענפיים מדד הבנקים הוביל את הירידות שהתגברו בסיום, והוא איבד כ-3.5%. ירידה חריגה זו נובעת עפ"י הערכות חדרי המסחר ממכירות של גורמים זרים.   מנגד, המדדים: ביומד והביטחוניות סיימו בטריטוריה החיובית לאחר שעלו 0.8% ו-0.7% בהתאמה. מחזור המסחר במניות הסתכם בסך של כ-3.3 מיליארד ₪, וכ-3.9 מיליארד ₪ בשוק האג"ח. 
  בשוק החוב – מגמה מעורבת. התשואה של האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) עלתה השבוע ל-4% לעומת 3.96% בשבוע שחלף. 
  בשוק המט"ח המקומי - השקל נחלש השבוע מול הדולר, אך התחזק מול היורו (הרחבה בהמשך). 
  מה השבוע? לפנינו שבוע מסחר מלא שיהיה נתון להשפעות מהזירה הבינלאומית הביטחונית. בנוסף למלחמה, יפורסמו השבוע נתוני מאקרו חשובים, החלטות ריבית בכלכלות המובילות, ופרסום תוצאותיהן של ענקיות הטכנולוגיה. 

  כלכלה תחת הפסקת אש שברירית
  הלחימה העצימה במבצע "שאגת הארי" הופסקה בלילה שבין שבעה לשמונה באפריל להפוגה בת שבועיים שהוכרזה ע"י הנשיא טראמפ לצורך קיום שיחות בין ארה"ב ואיראן. מאז היא הוארכה כבר מספר פעמים (הפסקנו לספור), ועדיין אי הוודאות בשיאה כשהצדדים נקלעו למבוי סתום וכרגע אין צפי לחידוש המגעים הישירים/לא ישירים. הנשיא טראמפ הודיע אתמול על הארכה של הפסקת האש ל-3 שבועות נוספים, בזמן שמצר הורמוז סגור והמצור הימי נמשך. בגזרה הצפונית מול לבנון הצדדים (ישראל וחיזבאללה) מתקשים לשמור על הפסקת האש בזמן שנעשה ניסיון לגבש משא ומתן בין ישראל ללבנון. הפסקות האש השבריריות הגבירו את אי הוודאות והכבידו על הסנטימנט בקרב המשקיעים בבורסה המקומית במהלך השבוע.
  עוד שבירת קידומת? השקל מתקרב לקידומת 3 ₪ ללירה שטרלינג. לאחר שפרץ כלפי מטה את רף השלושה שקלים לדולר, השקל לקראת פריצת רף פסיכולוגי נוסף של 4 שקלים ללירה שטרלינג, לקידומת של 3 שקלים ללירה. הלירה שטרלינג (ליש"ט), או הפאונד, נחלש מול השקל בשנה האחרונה בכ-18% ונסחר כעת תמורת 4.04 שקלים. נזכיר כי בשנת 2007 הפאונד נסק לערכים של מעל 8.5 שקלים לפאונד, וכעת נמצא המטבע הבריטי ברמתו הנמוכה ביותר מאז שנת 2022. 
  עדכון המדדים החצי שנתי - לפי רשימת השינויים במדדים שפורסמה ביום חמישי האחרון, מגה אור, קנון ומניית הבורסה עצמה מצטרפות למדד ת"א 35. פאלו אלטו נשארה מחוץ למדדים בגלל שהחלה להיסחר בת"א לפני פחות מ-60 יום ותיכנס כנראה בעדכון המדדים הבא. חברת הבנייה היזמית דמרי של הקבלן יגאל דמרי לא תצא מהמדד המוביל אחרי שהצליחה לעקוף "בנקודות" את חברת המלונאות פתאל. המדדים יתעדכנו החל מסוף יום המסחר ב-7.5.2026. 

  נתוני מקרו נוספים שפורסמו השבוע: 
  צניחה בביקוש לעובדים חדשים במרץ - מספר המשרות הפנויות ירד ב- 19% בחודש מרץ לעומת פברואר עקב המלחמה העצימה ונראה שהסקטור העסקי לא מחפש עובדים חדשים, זאת לצד הגידול החד במספר המגויסים. ביוני 25 (עם כלביא) הירידה במספר משרות הפנויות היתה מתונה יותר (3%-), גם באוקטובר 23 (16%-).  התכווצות חדה זו בביקוש לעובדים תואמת את הירידה החדה בפעילות (לפי סקר מגמות בסקטור העסקי).  הירידה בביקוש לעובדים הייתה בעיקר בענפי השירותים, עם ירידה מתונה במסחר ובבנייה ויציבות בתעשייה. 
  תחזית האינפלציה ל-12 חודשים קדימה מהמקורות השונים עלתה באפריל מ-2.1% ל-2.3%. 
  המכירות ברשתות השיווק ירדו בפברואר ב-0.1% ונתון חודש ינואר עודכן בחדות כלפי מטה. 
  גידול ברכישות בכרטיסי אשראי - רמת הרכישות בשבוע השלישי של אפריל עלתה ב-10% לעומת השבוע השני כנראה בעקבות הפסקת האש בכל החזיתות. כמו כן, מיעוט היוצאים לחו"ל תומך בצריכה המקומית, וצפוי לתמוך בפעילות הכלכלית ברבעון הנוכחי. עם זאת, התאוששות מהירה עשויה לתמוך בלחצי אינפלציה ולעכב הורדת ריבית. 

  נתוני מקרו חשובים בישראל הצפויים השבוע: 
  יום חמישי - נתוני תעסוקה וייצור תעשייתי. 

  
  אירופה 
  בורסות אירופה ננעלו ביום שישי בירידות שערים, על רקע המשך חוסר הוודאות סביב הסכם אפשרי בין ארה״ב לאיראן. מדד הבנצ'מארק הפן-אירופי Stoxx 600 ירד ב־0.6%, כאשר מרבית הסקטורים והבורסות המרכזיות נסחרו בטריטוריה שלילית. מניות הטכנולוגיה בלטו לחיוב עם עלייה של 1.4%, בעוד שמניות הכרייה הובילו את הירידות עם ירידה של 1.7%. הקאק הצרפתי איבד 0.8%, הפוטסי הבריטי נחלש ב־0.7% ואילו הדאקס הגרמני ירד ב-0.1%. 
  גם בסיכום שבועי נרשמו ירידות שערים , מדד המניות הכללי יורוסטוקס 50  ירד ב-2.9%, מדד קאק הצרפתי ירד ב-3.2%, מדד הפוטסי בלונדון ירד ב-2.7% ומדד דאקס בגרמניה ירד ב-2.3%. 

  הבנק המרכזי האירופי ממתין להתפתחויות – כריסטיאן לגראד, נשיאת ה- ECB, הבהירה השבוע כי הערפל סביב משך הלחימה במזרח התיכון וההשלכות של מחירי הנפט מונעים בשלב זה קביעת מדיניות מוניטרית חד משמעית. לדבריה, הבנק יתאזר בסבלנות ויבחן את הנתונים הכלכליים שיזרמו בהמשך. ביום חמישי צפוייה להתקבל החלטת הריבית והצפי הוא לל"ש ברמה של 2%. בנוסף, תתקבל גם החלטת ריבית ביום חמישי בבריטניה. 

  התמודדות עם משבר האנרגיה - ברקע משבר האנרגיה הגלובלי שפרץ בעקבות המלחמה באיראן, הנציבות האירופית תעודד עבודה מרחוק וסבסוד של תחבורה ציבורית כדי להפחית את השימוש בדלקים מאובנים. הנציבות תציג בימים הקרובים שורה של צעדים שנועדו להפחית את הביקושים לאנרגיה, להגדיל את היעילות האנרגטית ולסייע במקביל במעבר לאנרגיה נקייה. המהלכים הללו נועדו על מנת להביא ל"הקלה מיידית" במחירי האנרגיה הגבוהים. ההמלצות מתבססות על צעדים שהושתו במהלך משבר האנרגיה הקודם שפרץ ב־2022 בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. מדובר גם בחלק ממאמץ כולל לצמצם את התלות בדלקים מאובנים ולעודד שימוש באנרגיה נקייה. במסגרת ההמלצות, עסקים יתבקשו לעודד חובה של יום עבודה אחד לפחות מהבית. במקביל, הנציבות תמליץ לממשלות ביבשת לסבסד תחבורה ציבורית ולהפחית את המע"מ המושת על פאנלים סולאריים ומשאבות חום.

  נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
  בגוש היורו - מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה באפריל מ-51.6 ל-52.2 נק' (צפי 50.9 נק'). מאידך, מדד השירותים צנח מ-50.2 ל-47.4 נק' (צפי 49.8 נק'). כתוצאה, מדד מנהלי הרכש המשוקלל צנח מ-50.7 ל-48.6 נק', שפל מאז נובמבר 2024 ומעבר מהתרחבות להתכווצות לראשונה מדצמבר 2024. 
  בבריטניה – מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה באפריל מ-51.0 ל-53.6 נק' (צפי 50.3 נק') וגם מדד השירותים עלה, מ-50.5 ל-52.0 נק' (צפי 50.0 נק'). המכירות הקמעונאיות זינקו במארס ב-0.7% (צפי 0.0%) ובשנה האחרונה הן עלו ב-1.7% (צפי 1.1%). האינפלציה בבריטניה עלתה ל-3.3% בחודש שעבר, לעומת 3% בפברואר. העלייה תואמת את תחזיות הכלכלנים, על רקע הזינוק במחירי האנרגיה שגרמה המלחמה באיראן בחודש מרץ. לפני המלחמה צפה הבנק המרכזי של בריטניה כי האינפלציה תרד עד אפריל ליעד 2%, אך נוכח משבר האנרגיה הוא העלה את התחזית לרמה של 3.5% עד אמצע השנה הנוכחית. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מעריכה כי האינפלציה בבריטניה תגיע לשיא של 4% בחודשים הקרובים .  שיעור האבטלה בבריטניה צנח במפתיע ל-4.9% בשלושת החודשים שהסתיימו בפברואר. בין נובמבר לינואר שיעור האבטלה הגיע ל-5.2% ותחזיות הכלכלנים צפו כי הוא ישאר ברמה זו. עוד עולה מהנתונים כי הגידול השנתי בשכר האט מ-3.8% בין נובמבר לינואר ל-3.6% בין דצמבר לפברואר. הנתון משקף את קצב הגידול בשכר האיטי ביותר מאז נובמבר 2020, אך תואם לתחזיות.
  בגרמניה – מדד המחירים ליצרן זינק בחודש מארס ב- 2.5% ,הרבה מעל צפי לעלייה של 1.4%. ה PPI -השנתי ירד ב- 0.2% לעומת ירידה של 3.3% בחודש שעבר וצפי ל- 1.2% -. ירידה חדה במדד השירותים בגרמניה מ-50.9 ל-46.9 נק', שפל מאז דצמבר 2024. משרד הכלכלה של גרמניה הנמיך את תחזיות הצמיחה לכלכלה הגדולה באירופה לשנים 2026 ו-2027 והעלה את תחזיות האינפלציה, על רקע התייקרות מחירי הנפט והגז כתוצאה מהמלחמה באיראן. המשרד צופה כעת צמיחה של 0.5% ב-2026, לעומת תחזיתו הקודמת לצמיחה של 1%, והפחית את תחזית הצמיחה ל-2027 מ-1.3% ל-0.9%. המשרד צופה כעת כי האינפלציה תעלה השנה לרמה של 2.7% ולרמה של 2.8% ב-2027, לעומת אינפלציה של 2.2% בשנה שעברה.
  בצרפת – מדדי מנהלי הרכש PMI – המדד המשולב ירד ל-47.6 (מתחת לצפי 48.6) , כאשר מגזר השירותים הכביד עם ירידה ל-46.5 , למרות נתון חיובי במגזר הייצור שעלה ל-52.8. 

  מה צפוי השבוע? 
  ביום שני – 27.04 – בגרמניה – סנטימנט הצרכנים של GFK. 
  ביום שלישי – 28.04 -  בספרד – שיעור האבטלה . 
  ביום רביעי – 29.04 - בגוש היורו – הסנטימנט במגזר התעשייתי ובמגזר השירותים, מדד אמון הצרכנים, ציפיות האינפלציה של הצרכנים. בספרד – מדד המחירים לצרכן CPI, מדד אמון העסקים, מדד אמון הצרכנים. בגרמניה - מדד המחירים לצרכן CPI. 
  ביום חמישי – 30.04 – בגוש היורו –החלטת ריבית, תמ"ג, שיעור האבטלה, מדד המחירים לצרכן CPI. בגרמניה –תמ"ג, שיעור האבטלה, מדד מחירי הייבוא, מכירות קמעונאיות. בבריטניה – החלטת ריבית. בצרפת- תמ"ג, מדד המחירים לצרכן CPI, הוצאות הצרכנים, מדד המחירים ליצרן PPI. בספרד – תמ"ג, החשבון השוטף.
  ביום שישי – 01.05 - מרבית הבורסות סגורות לרגל יום הפועלים. בבריטניה  - מדד מחירי הבתים, מדדי מנהלי הרכש. 

  
  שווקים נוספים
  הבורסות באסיה ננעלו ביום שישי ובסיכום שבועי במגמה מעורבת, כשהבורסה היפנית ננעלה בשיא חדש על רקע התלהבות מדוחות הרווח של מגזר הטכנולוגיה, שגברה על החששות מהסכסוך במזרח התיכון. בסיכום שבועי, מדד המניות של סין  300CSI עלה ב-0.9%, ניפטי 50 בהודו ירד ב-1.9%, הניקיי עלה ב-2.1%, מדד קוספי בדרום קוריאה עלה ב-4.6%, האנג סאנג ירד ב-0.7%, מדד 200ASX באוסטרליה ירד ב1.8%. 
  ביום שלישי הקרוב – צפוייה החלטת ריבית ביפן – הבנק המרכזי ימתין כנראה עד יוני לפני העלאת ריבית נוספת- עפ"י ההערכות הבנק המרכזי של יפן BOJ ישאיר את מדינית הריבית שלו ללא שינוי בפגישתו הקרובה. הבנק נוטה להגיב לתקופות של אי-ודאות משמעותיות בשווקים הפיננסיים, כגון המתיחות הנוכחית במזרח התיכון, ע"י הותרת המדיניות על כנה. עם זאת, סיכונים לעליית האינפלציה משאירים את הדלת פתוחה להעלאת ריבית בטווח הקרוב, ככל הנראה כבר בחודש יוני. הבנק צפוי להוריד מעט את תחזית הצמיחה GDP מאזור ה-1.0% ל-0.7% ולעדכן בחדות כלפי מעלה את תחזית האינפלציה (ללא מזון טרי) מ-1.9% ל- 2.4%. 

  נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
  ביפן- האינפלציה השנתית טיפסה במארס מ-1.3% ל-1.5%, יותר מצפי ל-1.4%. מאידך, אינפלציית הליבה ירדה מ-2.5% ל-2.4%. ראשת ממשלת יפן, סנאה טקאיצ'י, שוקלת צעדים לריכוך התייקרות הדלק - שנובעת מהמלחמה באיראן וסגירת מצר הורמוז. טוקיו גם שחררה נפט גולמי ממלאי הנפט שלה.
  בסין- הבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי, בפעם ה-11 ברציפות, ובהתאם לתחזיות. הריבית על ההלוואות לשנה אחת נותרה על 3%, הריבית על ההלוואות לחמש שנים (הבנצ'מארק לריבית המשכנתאות) נותרה על 3.5%. באפריל פעילות הייצור של יפן התרחבה בקצב המהיר ביותר מזה ארבע שנים, כך לפי מדד מנהלי רכש שלS&P גלובל, בעוד חברות תמכו בתפוקה שלהן על רקע חששות לאספקה הנובעים מהמתיחות במזרח התיכון.
  בדרום קוריאה- כלכלת דרום קוריאה צמחה יותר מהצפוי בשלושת החודשים הראשונים של השנה, בקצב המהיר ביותר מאז הרבעון השלישי ב-2020. צמיחה של 1.7% בינואר עד מרץ, לעומת הרבעון שקדם לתקופה, עלתה על ציפיות האנליסטים לצמיחה של 1% והיוותה התאוששות מהתכווצות של 0.2% ברבעון הקודם.

  מה צפוי השבוע? 
  ביום שני – 27.04 – בסין – הרווח התעשייתי של החברות בסין מתחילת השנה. ביפן – מדד האינדיקטורים המובילים. 
  ביום שלישי – 28.04- ביפן – שיעור האבטלה, החלטת הריבית, מדד המחירים לצרכן CPI. בהונג קונג – המאזן המסחרי , נתוני ייבוא/ייצוא. בהודו – ייצור תעשייתי , תפוקה תעשייתית. 
  ביום רביעי – 29.04 - ביפן -הבורסה בחופשה לרגל חג. באוסטרליה – מדד המחירים לצרכן CPI. 
  ביום חמישי – 30.04- בדרום קוריאה – מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי, התפוקה במגזר השירותים. ביפן – ייצור תעשייתי, מכירות קמעונאיות, מדד אמון משקי הבית, התחלות והזמנות בנייה. בטאיוואן – תמ"ג. בסין – מדדי מנהלי הרכש. 
  ביום שישי – 01.05- מרבית הבורסות סגורות לרגל יום הפועלים. באוסטרליה –מדד המחירים ליצרן PPI,  מדדי מנהלי הרכש. ביפן -מדדי מנהלי הרכש, מדד המחירים לצרכן CPI. בדרום קוריאה – המאזן המסחרי, נתוני ייבוא/ייצוא. 

  מטבעות וסחורות
  מדד הדולר DXY – המדד, העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט, עלה שיעור של 0.4% ל- 98.53 נק'. מתחילת השנה המדד עלה ב-0.2%. 
  בשוק המט"ח המקומי, השקל נחלש מול הדולר והתחזק מול היורו. מול הדולר, רשם פיחות של כ-0.2% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 3.003 ₪ ל-$. מול היורו השקל התחזק בשיעור של 0.6% ושערו היציג נקבע על 3.508 ₪ ליורו. 
  מדד הסחורות (CRY) - המדד עוקב אחר סל מגוון של חוזים עתידיים על סחורות, המייצגים את המגמות הכלליות בשוק חומרי הגלם העולמי. המדד כולל אנרגיה, מתכות, מוצרים חקלאיים וסחורות רכות, ומשמש כאינדיקטור למגמות אינפלציוניות. המדד טיפס השבוע ב-4.5% ל-379.1 נק' בעיקר בשל העליה החדה במחיר הנפט. 
  רכבת ההרים בשוק האנרגיה נמשכת – מחיר הנפט נסוג בניו יורק בפעם הראשונה מזה חמישה ימים, על רקע תקוות המשקיעים לפריצת דרך במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן על סיום המלחמה במזרח התיכון. 
  מחיר הנפט האמריקאי זינק השבוע בכ-12.6% ל-94.4 $ לחבית. במהלך השבוע הלכו והתפוגגו התקוות לסיומה הקרוב של המלחמה במזרח התיכון, לאחר שנראה היה כי השיחות בין ארה"ב לאיראן נקלעו למבוי סתום. הנשיא טראמפ הודיע ביום שלישי באופן חד צדדי כי הפסקת האש עם איראן תמשיך עד להודעה חדשה, אך במקביל המשיך צבא ארה"ב בהטלת מצור ימי על נמלי איראן. מצד שני, טהראן ממשיכה לחסום את התובלה הימית של מצר הורמוז, והצי של איראן אף השתלט על ספינות מטען שניסו לעבור דרך המצר — נתיב סחר ימי חיוני שדרכו עוברת בימים כתיקונם חמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי העולמית. הפער בין הצדדים והסתירות החוזרות בין ההצהרות לבין הפעולות בשטח מטלטלים את שוק האנרגיה העולמי. 
  מחיר הזהב נסוג השבוע לאחר רצף עליות של ארבעה שבועות. התחזקות הדולר בעולם והתפוגגות הסיכויים להורדת ריבית בארה"ב השנה הקטינו את הביקוש למתכות היקרות שאינן נושאות ריבית. 
  מחיר הזהב נסגר ביום שישי במחיר של 4,709.5 $ לאונקיה, ירידה שבועית של 2.5%