מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• בשוקי המניות ברחבי העולם התנודתיות נמשכת והפעם עליות! ברקע, התבטאויות מתונות מצד ממשל טראמפ אודות מדיניות המכסים ונגיד הפד' פאוול וגם דוחות חזקים במסגרת עונת הדוחות בארה"ב.
• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) זינק בשבוע שחלף 3.95% (1.3%- מתחילת השנה), בארה"ב – מדד S&P500 קפץ 4.6% (מינוס 6.1% מתחילת השנה), נאסד"ק 100 זינק 6.4% (1.3%- מתחילת השנה) ומדד המניות הקטנות Russell 2000 עלה השבוע 4.1%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 זינק 4.4% (5.3% מתחילת השנה) ודקס 30 הגרמני קפץ 4.9%. במזרח - יפן עלתה 2.8%, סין הוסיפה 0.4% והודו עלתה 0.8%. גם ת"א סיכמה שבוע חיובי - ת"א 125 עלה 0.7% (5.2% מתחילת השנה) ומניות הנדל"ן עלו 1.6%.
• קרן המטבע הבינלאומית חתכה את צפי הצמיחה לתוצר העולמי – התוצר העולמי צפוי לצמוח השנה ב-2.8% בלבד (3.3% בתחזית קודמת מינואר), הצמיחה האיטית ביותר מאז מגפת הקורונה ב-2020.
• ארה"ב – מלחמת סחר ועונת דוחות – בשבוע שחלף דווח כי טראמפ שוקל למתן את מדיניות הסחר האגרסיבית שלו כלפי סין. גם הודעתו כי הוא אינו מתכוון לפטר את יו"ר הבנק הפדרלי סייעה להצית ראלי בשווקים. במסגרת עונת הדוחות, אלפאבית פרסמה תוצאות חזקות ומנייתה טיפסה 6.8% בשבוע שחלף. מנגד, טסלה הציגה דוח חלש אולם הודעת מאסק שיחזור להתמקד בניהול החברה סייעה לה לסיים בעלייה שבועית של 18%.
• ישראל – שנת ריבאונד? קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הורידה את תחזית הצמיחה בישראל ל-3.2% השנה ול-3.6% ב-2026, נמוך מתחזית בנק ישראל (3.5% ו-4% בהתאמה). בנוסף, האינפלציה צפויה לעמוד השנה על 2.7%. כמו כן, למ"ס עדכנה כי הצמיחה בשנת 2024 הסתכמה ב-1% כאשר במונחי צמיחה לנפש מדובר בהתכווצות בשיעור של 0.4%. בשנת 2023 צמח המשק הישראלי ב-3%.
• מה צפוי השבוע: בארה"ב – 4 "מופלאות" ידווחו השבוע במסגרת עונת הדוחות: מיקרוסופט ומטא (ברביעי אחרי המסחר), אמזון ואפל (בחמישי אחרי המסחר). בנוסף יפורסמו 2 נתוני המאקרו החשובים ביותר: ביום ד' אינפלציית PCE (נתון הליבה השנתי צפוי לרדת מ-2.8% ל-2.6%) וביום ו' דוח תעסוקה חודשי. בישראל – השבוע יתקיים שבוע מסחר מקוצר – בימים ד' ו-ה' לא יתקיים מסחר.

ארה"ב

• מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

בשבוע החולף ראינו נסיונות להנמכת הלהבות בכל החזיתות הבוערות, וול סטריט הגיבה בהתלהבות, במיוחד סקטור הטכנולוגיה, שנהנה גם מדו"חות מצוינים של גוגל וצפי לשובו של אילון מאסק לפעילות עצימה בטסלה. הנשיא טראמפ מאמין בהסדר מול סין ומודה שבסופו של דבר המכסים יהיו נמוכים משמעותית ממה שהוכרז לאחרונה ובנוסף, הוא מצהיר שאין בכוונתו לפעול להדחת יו"ר הפד טרם סיום כהונתו. סין מצידה מכחישה את קיומו של מו"מ בין הצדדים ודורשת שארה"ב תבטל את מכסי היתר שהטילה, אולם במקביל, היא שוקלת להקפיא מכסים בגובה 125% שהטילה על חלק מהיבוא מארה"ב, כולל על ציוד רפואי וכימיקלים. מדד S&P500 עלה השבוע 4.6% ומדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס הסתפק בעלייה שבועית של 2.5%. מדדי הטכנולוגיה רשמו השבוע זינוקים מרשימים - נאסד"ק 100 עלה השבוע 6.4% ונאסד"ק כללי זינק בלא פחות מ-6.7%. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, תפס מקום טוב באמצע, עם עלייה שבועית של 4.1%.

• תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ירדו גם השבוע, אולם באופן מתון יותר מבשבוע הקודם. התשואה לשנתיים ירדה השבוע מ-3.80% ל-3.75% והתשואה ל-10 שנים איבדה קרוב ל-10 נ"ב, כשירדה השבוע מ-4.325% ל-4.23%. עקום התשואות עדיין בשיפוע חיובי משמעותי, שהצטמצם השבוע ל-48 נ"ב. הדולר שרשם בתחילת השבוע שפל של 3 שנים מול המטבעות המובילים, התחזק בהמשך השבוע בכ-1.5%.
• קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה ביום שלישי תחזיות מעודכנות וחתכה את תחזית הצמיחה בארה"ב בשנת 2025 ל-1.8% בלבד, לעומת 2.8% ב-2024 ותחזית קודמת לצמיחה של 2.7% השנה. הדו"ח הזהיר גם מפני גובה החוב של ארה"ב , שצפוי לעלות מ-121% תוצר ב-2024 ל-130% ב-2030.
• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

במילה אחת – Wow!. שבוע שיא הן בחזית המיקרו והן בחזית המקרו. בחזית המקרו ריכוז נדיר של נתוני השיא בשבוע אחד – ביום רביעי אומדן ראשון של הצמיחה ברבעון הראשון – צפי לשיעור שנתי של 0.4% בלבד, לעומת 2.4% ברבעון הקודם (מישהו אמר מלחמת הסחר?...) ובאותו יום - מדד האינפלציה המועדף על הפד – PCE ומדד הליבה, Core PCE. שני המדדים צפויים לרדת במדידה שנתית – האינפלציה השנתית מ- 2.5% ל-2.2% ואינפלציית הליבה (שמהווה את ה-Benchmark ליעד האינפלציה) מ-2.8% ל-2.6%. ואם זה לא מספיק, ביום שישי ממתין דו"ח התעסוקה לחודש אפריל, כשתוספת המשרות צפויה לצנוח ל-130 אלף בלבד, פחות מ-228 אלף בחודש שעבר ומממוצע חודשי של יותר מ-150 אלף בשנה האחרונה. שיעור האבטלה צפוי להישאר 4.2% וקצב העלייה השנתי של השכר השעתי הממוצע צפוי לטפס מעט, מ-3.8% ל-3.9%. ביום שלישי נקבל את מספר המשרות הפנויות, שצפוי לרדת מעט ל-7.5 מיליון, מה שבד"כ ממתן לחצים לעליית שכר ולמחרת יפורסם דו"ח המשרות במגזר הפרטי של ADP, כשמספר המשרות החדשות צפוי לעלות ב-124 אלף בלבד, לעומת 155 אלף בחודש שעבר. חשיבותם של נתונים אלה עולה, שבוע אחד בלבד לפני החלטת הריבית (ב-7 במאי). צפי האנליסטים לגבי כל הנתונים שפירטנו, פועל באותו כיוון ואם לא תהיינה הפתעות, הנתונים יאפשרו לפד לדון בהפחתת ריבית קרובה. מאידך, הפתעות יקשו על מקבלי ההחלטות.

נתונים חשובים נוספים שיפורסמו השבוע – מדד מחירי הבתים של קייס שילר, מדד אמון הצרכנים, הצריכה הפרטית, מדד מנהלי הרכש בתעשייה של ISM וההזמנות ממפעלים.  

עונת הדו"חות מגיעה לשבוע השיא! כש-4 מתוך "7 המופלאות" ידווחו השבוע את תוצאותיהן. ביום שלישי: פייפאל, UPS, רויאל קאריביאן, קוקה קולה, פייזר, ספוטיפיי, אלטריה. אחרי המסחר - ויזה , סטארבאקס, סנאפ ופירסט סולאר. ביום רביעי:  קאטרפילר, ווסטרן דיג'יטל. אחרי המסחר - מיקרוסופט, מטא וקוואלקום. ביום חמישי: איליי לילי, CVS, מקדונלד'ס, מאסטרקארד, מודרנה. אחרי המסחר - אמזון, אפל, רדיט ו-AIG. ביום שישי: אקסון מוביל ושברון.

ומעל כל אלה, אין ספק שהגורמים שהכי השפיעו בשבוע החולף היה הנמכת הטון בין ארה"ב לסין, כששני הצדדים מודים שבסיום ההידברות ביניהם נראה מכסים נמוכים בהרבה ובנוסף, צפירת ארגעה בחזית שנפתחה בין הנשיא לבין יו"ר הפד. גם בשבוע השיא של הכלכלה וכשישיבת ה-FOMC כבר מעבר לפינה, ימשיכו האירועים הגיאופוליטיים לתת את הטון, כשפרט למלחמת הסחר נשים לב למו"מ בין ארה"ב לאיראן ולניסיון לסיים את המלחמה באוקראינה.

• מדיניות מוניטרית

בכירי הפד שבו והדגישו השבוע את החשיבות שבעצמאותו של הבנק המרכזי ואת הסיכונים הן ליעד יציבות המחירים והן ליעד התעסוקה שבאחריותם, כך שיש לנהוג בזהירות כשבאים להתאים את המדיניות המוניטרית. נראה שפניית הפרסה שראינו מצדו של הנשיא טראמפ, פיזרה את העננים בינתיים וישיבת הריבית הקרובה תעסוק בנתונים הכלכליים הרבים שיצטברו השבוע. עד הישיבה לא נשמע בכירים נוספים, בשל "תקופת ההשתקה" (External Communications Blackout), דממת אלחוט שגוזרים על עצמם בכירי הפד, כנהוג  ב-12 הימים שלפני החלטת הריבית, ע"מ שלא לייצר הדים וציפיות, שעלולות להשפיע על החלטותיהם. תקופה זו תסתיים, כתמיד, במסיבת העיתונאים עם יו"ר הפד, ג'רום פאוול, ב-7 במאי, אחרי הודעת הריבית.

הספר הבז', הדו"ח המפורט של 12 שלוחות הפד על מצב הכלכלה, פורסם ביום רביעי האחרון ונכתב בו כי "הפעילות הכלכלית נותרה כמעט ללא שינוי לעומת הדו"ח הקודם, אולם חוסר הודאות סביב מדיניות הסחר הבינלאומית היה נרחב". המחירים עלו לכל רוחב מחוזות הבנק הפדרלי ועסקים צופים התייקרות במחירי התשומות כתוצאה מהמכסים. חברות רבות דיווחו שספקים הזהירו אותן מפני התייקרות העלויות ומרביתן דיווחו על כוונה לגלגל את עליית המחירים אל הצרכנים. נתונים אלה יונחו לפני בכירי הפד בישיבת המדיניות הקרובה ויהוו משקל נגד לנתוני האינפלציה שיפורסמו ביום רביעי וצפויים להראות התמתנות. בינתיים, ההסתברות להורדת ריבית (של 25 נ"ב), הגלומה בחוזי ה-SWAP בישיבה הקרובה, ב-7 במאי, עומדת על 11% בלבד, כמו לפני שבוע. ההסתברות להפחתה ראשונה ב-18 ביוני הינה 70% והצפי המצטבר להפחתות ריבית עד סוף 2025 הינו 89 נ"ב (87 נ"ב לפני שבוע), כ-3.6 הפחתות ריבית.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

מדד מנהלי הרכש בתעשייה של  S&P Global הפתיע כשטיפס באפריל מ-50.2 ל-50.7 נק' בניגוד לצפי שיירד ל-49.0 נק' ויעבור ממגמה של התרחבות להתכווצות של הפעילות. מאידך, מדד השירותים ירד מ-54.4 ל-51.4 נק' (נמוך מצפי ל-52.63 נק'), אך הוא עדיין בטריטוריה של התרחבות הפעילות. מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים ירד במארס ב-0.7%, ירידה חדה יותר מצפי ל-0.5%- ולירידה של 0.2% בפברואר. המדד נועד לנבא את קצב הצמיחה בשני הרבעונים הבאים והוא תואם את תחזיות הצמיחה האחרונות, שצופות ירידה משמעותית בצמיחת הכלכלה הגדולה בעולם. מכירות הבתים החדשים זינקו במארס ב-7.4%, הרבה מעל צפי לעלייה של 1.3%, לקצב שנתי של 724 אלף בתים (צפי 685 אלף). מכירות הבתים הקיימים, שוק הנדל"ן העיקרי בארה"ב, ירדו במארס ב-5.9%, יותר מצפי לירידה של 3.1%, לקצב שנתי של 4.02 מיליון בתים (צפי 4.13 מיליון). ההזמנות למוצרים בני קיימא זינקו במארס ב-9.2%, הרבה יותר מצפי לעלייה של 2.0%. מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (עדכון סופי לאפריל), עודכן מ-50.8 נק'  ל-52.2 נק' (שפל של 32 חודשים), מעל צפי ל-50.5 נק'. תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה עודכנה מ-6.7% ל-6.5%, בניגוד לצפי שתעלה ל-6.8% והתחזית הארוכה (ל-5-10 שנים) נותרה 4.4%, כצפוי.

• עונת הדו"חות

178 מהחברות במדד S&P500 (35.6%) כבר פרסמו. 69% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-0.9% בממוצע. 89% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-10.1% בממוצע. בנוסף, 74% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-4.1% בממוצע. 69% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, בשיעור מרשים של 17.6% בממוצע.

דו"חות עיקריים מהשבוע שחלף:

אלפאבית – חברת האם של גוגל ויוטיוב דיווחה על מכירות ורווח גבוהים מתחזיות האנליסטים, בעיקר בשל צמיחה מרשימה של ההכנסות מפרסום. החברה הודיעה על תכנית לרכישה חוזרת של מניותיה בהיקף של 70 מיליארד $ ועל הגדלת הדיבידנד הרבעוני למשקיעים ב-5%. המניה הגיבה בעלייה של 1.7% ובסיכום שבועי היא זינקה בכ-7%. 

אינטל בהובלת המנכ"ל החדש, ליפ-בו טאן, הכתה את הצפי לרווח של סנט אחד למניה, כשרשמה רווח של 13 סנט למניה, אולם החברה סיפקה תחזית הכנסות ורווח מאכזבת לרבעון הקרוב והודיעה על תוכנית לצמצום ההוצאות התפעוליות והשקעות ההון. מניית החברה הגיבה בירידה של 6.7%.  

טסלה דיווחה על ירידה חדה מהצפוי בהכנסות ועל מסירות כלי רכב הנמוכות מאז 2022, בשל אובדן נתח שוק למתחרות מסין וחרם צרכנים נגד אילון מאסק ועל צניחה של 70% ברווח הנקי, אולם שולי הרווח הגולמי של החברה עלו על התחזית, על רקע צמיחה איתנה של החטיבות הרווחיות של השירותים ואחסון האנרגיה. אילון מאסק הודיע על צמצום פעילותו במחלקה לייעול שירותי הממשל (DOGE) והעמקת פעילותו בטסלה והדבר תמך בעליית המניה לאחר פרסום הדו"חות.

 IBM– דיווחה על הכנסות ורווחים גבוהים מהצפוי, אך הותירה את התחזית השנתית ללא שינוי והודיעה כי 15 חוזים ממשלתיים שלה הוקפאו במסגרת הצעדים לצמצום עלויות של הממשל. המניה הגיבה בירידה.

טקסס אינסטרומנטס – סיפקה תחזית מכירות גבוהה מהצפוי לרבעון הבא והעריכה כי לא צפויה פגיעה בהכנסותיה בטווח הקצר כתוצאה מהמכסים. המניה עלתה קרוב ל-7%.

Merck דיווחה על מכירות ורווח גבוהים מהצפוי, אולם הנמיכה את תחזית הרווח השנתי.

ישראל

• שבוע המסחר האחרון התאפיין במגמה חיובית במרבית המדדים. בסיכום שבועי, מדדי הדגל התחזקו ב-0.7% ומדד ת"א 90 הוסיף כ-0.6%. בגזרת המדדים הענפיים בלט לחיוב מדדי הביומד שזינק בשבוע האחרון ב-3.7%, והמדדים צמיחה וקלינטק קפצו בכ-2.5% כ"א. מדד הבנקים התקדם 0.4% ומדד הנדל"ן הוסיף 1.6%. מנגד, מדד רשתות השיווק נחלש בכ-0.8%.

בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק מול היורו והדולר בכ-2%.

שוק האג"ח המקומי התנהל במגמה מעורבת. מדדי התל גוב נסחרו בירידות קלות, ותשואת האג"ח הממשלתית הגנרית ל-10 שנים ננעלה סביב 4.4%. באפיק הקונצרני נרשמו עליות באג"ח הלא צמודות, ובאפיק הצמוד נרשמה עליה של כ-0.3%.

• שנת ריבאונד? קרן המטבע הבינלאומית (IMF) חתכה תחזיות – הקרן הורידה את תחזית הצמיחה בישראל ל-3.2% השנה ול-3.6% ב-2026, נמוך מתחזית בנק ישראל (3.5% ו-4% בהתאמה). האינפלציה צפויה לעמוד השנה על 2.7% ולהתמתן ל-2% בשנת 2026.  
• הצמיחה ברבעון הרביעי של 2024 (עדכון סופי) הסתכמה ב-2.1%. הצמיחה בשנת 2024 כולה הסתכמה ב-1% ובמונחי צמיחה לנפש מדובר בהתכווצות בשיעור של 0.4%. בשנת 2023 צמח המשק הישראלי ב-3%.
• הגירעון המסחרי הסתכם במארס ב-2.88 מיליארד $, קצת יותר מאשר 2.61 מיליארד $ בחודש שעבר. נזכיר כי חט' המחקר של ב"י צופה כי הגירעון הממשלתי בשנת 2025 יעמוד על 4.2% (נכון לחודש מרץ הסתכם הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ב-5.2%).
• שוק העבודה נותר הדוק - על אף שלפי נתוני הלמ"ס, אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה עלה במרץ ל-2.9% מ-2.8% בחודש הקודם, מספר המשרות הפנויות נותר גבוה ובמרץ נרשמה ירידה קלה לעומת פברואר. עם זאת, הסתמן גידול בביקוש לעובדי היי טק שירותים ותעשייה, אינדיקטור חיובי לפעילות העתידית.

היחס בין מס' המשרות הפנויות למס' המובטלים ירד לרמה הנמוכה מהחודש הקודם, אולם הוא עדיין גבוה, והמשמעות היא ששוק העבודה צפוי להמשיך ולתמוך בלחצי שכר כמו גם להאצה בקצב האינפלציה.

• אינפלציה וריבית – מדד המחירים לצרכן לחודש מארס הפתיע כלפי מעלה ולכן האינפלציה השנתית התמתנה פחות מן הצפוי, מ-3.4% ל-3.3% (ועדיין מעל יעד ב"י: 3%-1%). מבחינת התייקרויות המחירים, מחירי מוצרי החלב והתחבורה הציבורית התייקרו ובאפריל נרשמה ירידה בצריכה לעומת מרץ. מנגד, מחירי הדלקים צפויים לרדת במאי, ומחירי ההובלה הימית ממשיכים לרדת עם התקררות האיום החות'י.

קצב האינפלציה בשנה הקרובה תלוי במגמות בשוק העבודה ההדוק וכן במדיניות הסחר החדשה של טראמפ, שההשלכות ממנה טרם באו לידי ביטוי בנתוני הביקוש (יבוא) וההיצע (יצוא). כמו כן, ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן (אם ייחתם) עשוי להשפיע באופן חיובי על ישראל ומצבה בעיני המשקיעים הזרים ולצמצם את פרמיית הסיכון שאינה מתומחרת עדיין. בחודשים האחרונים (דצמבר-פברואר) נרשמה האטה בהשקעות הזרים בשוק ההון המקומי, ועדיין, בשבוע האחרון השקל התחזק בכ-2% מול סל המטבעות. הגעה להסכם צפויה לעודד את מגמת התחזקות השקל, להוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות, ומבחינת הריבית, להגדיל את סיכויי הורדתה.

• תחזית האינפלציה מהמקורות השונים לשנה הקרובה (ממוצע צפי החזאים) נותרה באפריל ברמה של 2.4%, כמו בחודש שעבר.

אירופה

• בורסות אירופה סגרו את השבוע בעליות שערים על רקע סימנים לכך שהנשיא דונלד טראמפ שוקל מחדש את המרכיבים האגרסיביים ביותר במדיניות הסחר שלו כלפי סין, והודעתו כי הוא אינו מתכוון לפטר את יו"ר הבנק הפדרלי ג'רום פאוול – ימים ספורים לאחר שאיים לעשות כן. בסיכום שבועי, מדד יורוסטוקס 50 עלה ב-4.4%, מדד דאקס עלה 4.9%, מדד פוטסי עלה ב- 1.7% ומדד קאק עלה ב- 3.4%.
• מלחמת הסחר – בהמשך לשיחות של ארה"ב עם סין, נרשמו רמזים השבוע לגמישות גם כלפי מדינות נוספות וטראמפ שוקל להשהות מכסים על רכבים בזמן שממשל ארה"ב דן עם בריטניה בהפחתת מכסים קיימים כולל על פלדה ורכבים.

נתוני מקרו חשובים שפורסמו בשבוע האחרון:

• גרמניה – תחזית הצמיחה נחתכה - קרן המטבע הורידה את תחזית הצמיחה לכלכלה הגרמנית ל0% בשנת 2025. ברקע, מלחמת הסחר של טראמפ שמאיימת לפגוע בסקטור הייצור הנסמך על ייצוא. זו התקופה הארוכה ביותר של האטה בכלכלה הגדולה באירופה מאז פוסט מלחמת העולם השנייה.
• גוש היורו - יחס החוב-תוצר עלה מעט ברבעון הרביעי מ-87.3% ל-87.4%. הגרעון בתקציב עלה מ-2.8% ל-3.2%. מדד אמון הצרכנים ירד באפריל מ-14.5 ל-16.7 נק' (צפי 15.1 נק').

שווקים נוספים

• השווקים באסיה סיימו את שבוע המסחר האחרון בעליות שערים על רקע איתותים הדדיים של סין וארה"ב על הקלות במכסים וצמצום הגבלות על סקטור השבבים. מדד ניקיי 225 היפני עלה ב-2.8% קוספי הד.קוריאני הוסיף 2.5%, מדד הנג סנג עלה 2.7%, CSI300 עלה ב0.4%  וניפטי ההודי עלה 0.8%.
• התפתחויות אחרונות במלחמת הסחר – ארה"ב – סין - משרד החוץ של סין שב והכחיש כי בייג'ין מנהלת משא ומתן עם וושינגטון לגבי מכסים, וקרא לארה"ב לא להטעות את הציבור. זאת, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר כי מתנהלות שיחות בין הצדדים. סין דורשת מארה"ב לבטל את המכסים שהטילה באופן חד-צדדי, ובמקביל - לפי דיווח בלומברג - גם שוקלת להקפיא את המכסים של 125% שהטילה על חלק מהייבוא מארה"ב, כולל מכסים על ציוד רפואי וכימיקלים מסוימים כמו אתאן. ביום שלישי, טראמפ אמר כי מכסים של 145% שהטילה ארה"ב על סין עתידים "לרדת משמעותית – אך לא לאפס". במקביל, סין מנסה להפחית את התלות בארה"ב. מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין הפכה למאבק גלובלי המשפיע על שוקי האנרגיה, שרשראות האספקה והיחסים הגיאופוליטיים. התעריפים הכבדים שהטיל ממשל טראמפ על יבוא סיני, והתגובה ההדדית של בייג'ינג, דוחפים את סין לחפש מקורות אנרגיה חלופיים, במיוחד גז נפט נוזלי (LPG) וגז טבעי נוזלי (LNG) במטרה להפחית את התלות בארה"ב. כתוצאה מכך, סין מגבירה את היבוא ממדינות המפרץ הפרסי והמזרח התיכון, כמו איחוד האמירויות, קטאר וערב הסעודית.
• בהודו ראש הממשלה, מודי נרנדרה, צפוי להיפגש בסעודיה עם יורש העצר כדי להעמיק את הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות, בתקופה של אי וודאות סחר עולמית, שמעודדת מדינות לבסס יחסי סחר עם בעלות ברית ושכנות.
• סין תומכת ומתמרצת - בפגישה שהתקיימה בסוף השבוע בהנהגת המדינה בסין הוחלט לסייע לעסקים שייקלעו לקשיים עקב מלחמת הסחר, בין הצעדים שנבחנים, הפחתת ריבית ויחס הלימות הון בבנקים.
• חשש מהמשך תנודתיות בשווקים - למרות הסנטימנט המאוד חיובי השבוע, המשקיעים ממשיכים לנקוט בזהירות על רקע חשש כי השינויים התכופים במדיניות המכסים של טראמפיפגעו בכלכלה וברווחי המגזר העסקי, ובעקבות המשך חוסר הוודאות בחזית מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין – שתי הכלכלות הגדולות בעולם.
• אפל מעבירה אתרי ייצור - בעקבות מכסי טראמפ, אפל מאיצה את העברת ייצור האייפון מסין להודו. עד סוף 2026 מרבית האייפונים המיועדים לשוק האמריקאי ייוצרו בהודו ונודע כי החברה מתכננת להכפיל את קצב הייצור במדינה ל-80 מיליון מכשירים בשנה הקרובה.

נתוני מאקרו חשובים שפורסמו השבוע:  

סין – למרות סבב המכסים החדש שהטילה ארה״ב, נתוני אפריל מצביעים על עמידות מרשימה של הסחר הסיני: נמלי סין טיפלו ב-6.3 מיליון מכולות בשבוע שהסתיים ב -20 באפריל – עלייה של 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההתאוששות מוסברת חלקית בדחייה של 90 יום בהחלת "מכסי גומלין" על מדינות רבות, ובפטור זמני שהעניקה ארה״ב על מוצרי אלקטרוניקה (כמו סמארטפונים ומחשבים)– שמהווים למעלה מ -100 מיליארד $ מיצוא סין. הבנק המרכזי של סין פרסם השבוע החלטת ריבית והותיר את הריבית ללא שינוי. בהתאם לתחזיות, גם הריביות על ההלוואות לשנה ול-5 שנים נותרו ללא שינוי על 3.1%-3.6% בהתאמה.

יפן– האינפלציה האטה מ-3.7%  ל-3.6% נמוך מהצפי. עם זאת, אינפלציית הליבה הואצה מ 2.6% ל 2.9% כצפוי.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY, הבוחן את הדולר האמריקאי מול מטבעות 6 שותפות הסחר העיקריות, עלה ב- 0.2% בסיכום שבועי, אולם נחלש ב-8.3% מרמתו בתחילת השנה, על רקע התערערות מעמדו של הדולר כמטבע היתרות העולמי, וככל הנראה הסטת כספים מנכסים אמריקאים לשווקים נוספים.
• השקל התחזק השבוע מול הדולר והיורו – השקל התחזק השבוע ושערו היציג של הדולר נקבע ביום שישי על 3.612 ₪ לדולר, בהמשך להיחלשות הדולר בעולם. התחזקות השקל נרשמה גם מול מטבע היורו שנחלש ב-2.2% ושערו היציג נקבע על 4.105 ₪ ליורו.
• מלחמת הסחר מערערת את שוק הנפט – מאז פרסם טראמפ את תכנית המכסים, צנחו מחירי הנפט בכ-12%. שוק הנפט העולמי נמצא בימים אלה בתקופה מורכבת כשהוא מנסה לנווט את דרכו בין המתחים הגיאופוליטיים לבין שינוי באסטרטגיית התפוקה של ארגון אופק פלוס, ודפוסי הביקוש המשתנים. מחיר הנפט האמריקאי (WTI) ירד בשבוע האחרון בשיעור של 2.6% למחיר של 63$ לחבית.
• מחיר הזהב התמתן- קבע השבוע את הסגירה השלישית הכי גבוהה בתולדותיו (3,423.98$ לאונקיה) על רקע היחלשות הדולר, ומנגד, לקראת סוף השבוע רשם צניחה יומית חדה של כ-3%. בסיכום שבועי ירד ב-0.2% ונסגר במחיר של 3,319.72$ לאונקיה.