מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

•    הבורסות בארה"ב ירדו שבוע חמישי ברציפות והמדדים נאסד"ק ודאו ג'ונס מצויים בטריטוריית תיקון (ירידה של 10% או יותר מהשיא). בבורסה בת"א, סיכום שבועי מר עקב ירידות שערים חדות.
•    מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב? בראש ובראשונה, כמובן, התפתחויות בגזרת המלחמה במזרח התיכון, הערכות בדבר משך המלחמה ועצימותה וכפועל יוצא מכך, השפעתה על מחירי האנרגיה בעולם. 
•    בשווקים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) איבד 1.5% בשבוע שחלף (4.5%- מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 ירד 2.1% (7%- מתחילת השנה) ונאסד"ק איבד 3.2% (9.9%- מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 שמר על ערכו בשבוע שעבר (4.9%- מתחילת השנה). בבורסה בת"א, תנודתיות גבוהה – לפני שבועיים מדד ת"א 125 סיים בעליה שבועית של 3% ואילו בשבוע האחרון צנח 5.2% (9.8%+ מתחילת השנה). כמו כן, ת"א בנקים ירד 4% ות"א נדל"ן צנח 5.8%. 
•    בבורסות בארה"ב: שבוע חמישי ברציפות של ירידות עקב חשש ממשבר אנרגיה – מדד S&P500 נמוך מהשיא בכ-9% כך שהוא קרוב לכניסה לתיקון טכני. מדד התנודתיות VIX, הידוע כ"מדד הפחד", ממשיך לעלות ואף חצה את הרף הגבוה של 30 נק' (לעומת ממוצע ארוך טווח של כ-20 נק'). 
•    בישראל: הריבית צפויה להישאר שוב ללא שינוי – ביום שני בשעה 16 תתפרסם החלטת הריבית של בנק ישראל ולאור אתגרי המלחמה, הריבית צפויה להישאר ללא שינוי בשיעור של 4%. 
•    מה צפוי השבוע? בארה"ב – ביום שישי יתפרסם דוח התעסוקה החודשי ולאחר שבחודש שעבר התקבל דו"ח גרוע במיוחד, הפעם הצפי הוא לתוספת של 60 אלף משרות. כמו כן, ביום שישי לא יתקיים מסחר. בישראל – ביום שני החלטת ריבית, בימים רביעי וחמישי לא יתקיים מסחר.

ארה"ב
מה ראינו בשבוע המסחר החולף?
בורסות וול סטריט צנחו ביום שישי לשפל של 7 חודשים, כשמדדי הדגל משלימים 5 שבועות רצופים באדום, שיא שלילי מאז מאי 2022. המדדים נאסד"ק ודאו ג'ונס נכנסו רשמית לתיקון טכני, אחרי שהשלימו נפילה של יותר מ-10% מרמת השיא שלהם. מדד S&P500 נמוך מהשיא בכ-9% כך שגם הוא קרוב לכניסה לתיקון.
מדד התנודתיות VIX, הידוע כ"מדד הפחד" ממשיך לעלות והוא חצה את הרף הגבוה של 30 נק' (לעומת ממוצע ארוך טווח של 19.5 נק'). בסיכום שבועי, רשמו כל ארבעת מדדי הדגל שבוע אדום ואילו מדד ראסל 2000 הצליח לרשום עלייה שבועית צנועה.
החשש מהתפרצות אינפלציונית הוביל גם לירידות בשוק החוב ולהמשך עליית תשואות האג"ח שאנו רואים מפרוץ המלחמה. 
בשבוע הקרוב יקדישו המשקיעים תשומת לב גם לנתונים כלכליים, כשבמוקד דו"ח התעסוקה החודשי, שיתפרסם ביום שישי וצפוי להראות תוספת משרות חיובית, בניגוד לדו"ח הגרוע של החודש שעבר. בנוסף, נתוודע לשורת נתונים חשובים נוספים.  
שבוע המסחר בארה"ב יהיה קצר מהרגיל והוא יסתיים כבר ביום חמישי. ביום שישי יהיו השווקים סגורים לרגל "יום שישי הטוב" (Good Friday), שחל יומיים לפני חג הפסחא (Easter).
בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 רשם ירידה שבועית של 2.1%, מדדי הטכנולוגיה נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 בלטו השבוע בצניחה של 3.2%, כל אחד. הסקטור סבל מבריחת משקיעים מנכסי סיכון, מודל הבינה המלאכותית החדש של גוגל שפגע ביצרניות שבבי הזיכרון ומודל ה-AI החדש של אנתרופיק שהכביד על מניות אבטחת הסייבר.  מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס הסתפק בירידה שבועית של 0.9%,  ואילו מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , היה המדד היחידי ששמר במהלך השבוע על הטריטוריה החיובית, עם עלייה של 0.5%.
בשוק האג"ח בארה"ב המשך מגמת ירידות השערים ועליית התשואות. התשואה על אג"ח ל-10 שנים עלתה השבוע ב-5 נ"ב, לרמה של 4.43%, שיא של 8 חודשים והתשואה על האג"ח לשנתיים הסתפקה השבוע  בעלייה של 1 נ"ב בלבד, לרמה של 3.91%, אולם לא לפני שזינקה ביום שישי ל-4.02%, שיא של 9 חודשים וחצי. 
הדולר – ממשיך לתפקד כ"נכס מקלט" ומדד DXY, שמראה את ביצועי הדולר מול סל של 6 מטבעות מובילים, של שותפות סחר עיקריות של ארה"ב, התחזק במהלך השבוע מ-99.55 נק' ל-100.19 נק'. עלייה של כ-0.6%. 

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:
בראש ובראשונה, כמובן, התפתחויות בגזרת המלחמה במזרח התיכון, הערכות בדבר משך המלחמה ועצימותה וכפועל יוצא מכך, השפעתה על מחירי האנרגיה בעולם. 
האולטימטום של הנשיא טראמפ, הוארך השבוע בשני שלבים. בשלב הראשון, הודיע הנשיא ביום שני שעקב "דיונים פוריים" מול איראן הוא דוחה את האיום לתקוף את תשתיות האנרגיה של איראן ליום שבת. מחיר הנפט ירד בתגובה והשווקים פתחו את השבוע בעליות. בהמשך השבוע קיבלנו בעיקר הכחשות מהצד האיראני ותנאים מתגרים כמו התחייבות לא לתקוף שוב את איראן, תשלום פיצויים על שתי המלחמות ותשלום על מעבר ספינות במיצר הורמוז. השווקים מפקפקים בקיומו של מו"מ אמיתי בין הצדדים וכתוצאה, מחירי הנפט שבו והאמירו, מיצר הורמוז סגור בפועל (פקק של כ-480 מיכליות שתקועות בו וגם לאחר פתיחת המיצר, יידרשו כשבועיים לשחרור הפקק) ומדדי המניות חוו ימים אדומים. לקראת סוף השבוע האריך הנשיא טראמפ את האולטימטום בשנית, ל-6 באפריל, אולם במקביל הוא הורה להעביר אלפי נחתים לזירת הסכסוך. הפרלמנט האיראני הגיב בטענה שארה"ב מדברת על מו"מ, אולם מתכננת בחשאי פעולה קרקעית.
הנשיא טראמפ ניצב בפני צומת דרכים – או לחתור להסכם לסיום הלחימה (בידיעה שייאלץ להתפשר על "תכנית 15 הנקודות" ויצטרך להחליט איזה מהתנאים של האיראנים הוא מסוגל לקבל) או להורות על פעולה צבאית לכיבוש מיצר הורמוז ו/או האי ח'ארג', ע"מ לייצר "מחנק כלכלי" שיאלץ את איראן להגיע לפשרה. בינתיים, הלחצים מבית גוברים כאשר בסוף השבוע ראינו הפגנות ענק בארה"ב נגד הממשל, נגד ICE ונגד המלחמה. 
שבוע המסחר הסתיים כשמחיר הנפט (WTI) על סף 100 $ לחבית ומחיר הברנט מתקרב ל-115 $ לחבית.
גזרת המקרו מתחממת – השבוע החולף היה דל בנתוני מקרו, אך השבוע שלפנינו יביא איתו נתונים חשובים ובראשם, כמובן, דו"ח התעסוקה של חודש מארס, שיפורסם, כדרכו בקודש, ביום שישי בשעה 15:30. כזכור, בחודש שעבר קיבלנו דו"ח גרוע במיוחד, עם גריעה של 92 אלף משרות מהכלכלה הגדולה בעולם. הפעם הצפי הוא לתוספת של 60 אלף משרות. סקטור הבריאות צפוי "לחזור לעצמו", אחרי שבחודש שעבר נגרעו ממנו יותר מ-30 אלף עובדי Kaiser Parmanete ששבתו. שיעור האבטלה צפוי להישאר 4.4%, כמו בחודש שעבר והקצב השנתי של עליית השכר הממוצע צפוי לרדת מעט מ-3.8% ל-3.7%. נתוני תעסוקה חשובים שנקבל במהלך השבוע הם מספר המשרות הפנויות שיפורסם ביום שלישי וצפוי להמשיך לרדת מ-6.95 מיליון ל-6.89 מיליון משרות, וכן סקר המשרות בסקטור הפרטי של ADP שיפורסם למחרת וצפוי להראות 40 אלף משרות חדשות במארס (לעומת 63 אלף בפברואר). עוד נתונים חשובים השבוע – מדד אמון הצרכנים, מדדי מנהלי הרכש של ISM בתעשייה ובשירותים, המכירות הקמעונאיות ומדדי מחירי הבתים.

יומן הנתונים הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
ביום שני – 30.03.2026 – מדד פעילות הייצור של שלוחת הפד בדאלאס. 
ביום שלישי – 31.03.2026 – מדד מחירי הבתים של הסוכנות הפדרלית למשכנתאות, מדד מחירי הבתים ב-20 ערים חשובות בארה"ב של קייס שילר, מדד מנהלי הרכש של שיקאגו, מדד אמון הצרכנים, מספר המשרות הפנויות. 
ביום רביעי – 01.04.2026 – סקר ADP – תוספת המשרות במגזר הפרטי, מכירות קמעונאיות, מדד מנהלי הרכש של ISM בתעשייה, מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה (עדכון סופי למארס), מלאים עסקיים.  
ביום חמישי – 02.04.2026 – דו"ח הפיטורין של Challenger, הגירעון המסחרי, יבוא, יצוא, תביעות ראשוניות ומתמשכות לדמי אבטלה.
ביום שישי – 03.04.2026 – דו"ח התעסוקה – משרות חדשות, שיעור האבטלה, קצב עליית השכר, מדד מנהלי הרכש של ISM בשירותים, מדד מנהלי הרכש של S&P Global בשירותים (עדכון סופי למארס).

הטלטלה בשוק האשראי הפרטי בארה"ב ממשיכה להכביד ברקע
בשבוע החולף נרשמה החרפה במתיחות בשוק האשראי הפרטי בארה״ב, עם מעבר מחששות תיאורטיים לסימני לחץ בפועל. מוקד האירועים היה גל חריג של בקשות פדיון מצד משקיעים בקרנות אשראי פרטיות, שהוביל גופים מובילים להגביל את היקף המשיכות לרמות של כ־5% בלבד, למרות ביקושים גבוהים משמעותית. התפתחויות אלו מצביעות על לחץ נזילות גובר ועל פער מובנה בין מבנה הנכסים הלא-נזילים לבין ציפיות המשקיעים לנזילות. 
במקביל, נרשמה זליגה של המתיחות למערכת הפיננסית הרחבה. בנקים גדולים בארה״ב החלו לעדכן כלפי מטה שווי הלוואות (Mark Downs) הקשורות לקרנות Private Credit ולהקשיח תנאי אשראי, מה שמסמן גישה זהירה יותר וחשש מהידרדרות באיכות הנכסים. צעדים אלו מעלים את הסיכון להידוק אשראי רחב יותר במשק, במיוחד עבור חברות ממונפות שנשענות על מקורות מימון לא בנקאיים וחברות תוכנה שעלולות להיפגע מ-AI.
הטון בשוק הוחרף גם מצד בכירים ורגולטורים. דמויות מובילות, ובהן לויד בלאנקפיין (מנכ"ל גולדמן זאקס בזמן המשבר הפיננסי), הזהירו כי הצטברות סיכונים בשוק האשראי הפרטי עלולה להפוך לפגיעה רחבה יותר במקרה של זעזוע חיצוני, בלאנקפיין אמר ש"השוק צריך רק ניצוץ ע"מ שהאש תידלק". במקביל, גוברת תשומת הלב הרגולטורית לנושאים כמו שקיפות, תמחור נכסים ודירוגי אשראי, על רקע חשש מהערכת יתר של נכסים ומעלייה הדרגתית בשיעורי חדלות פירעון.
לצד זאת, חשוב לציין כי חלק מהסיכונים המבניים, כגון עלייה בדיפולטים, חשיפה גבוהה של מוסדות פיננסיים ורגישות סקטוריאלית (בפרט בתחום הטכנולוגיה), אינם חדשים, אך קיבלו השבוע ביטוי מוחשי יותר דרך התנהגות המשקיעים והצעדים בשוק. שילוב זה בין מגמות ארוכות טווח לבין טריגרים קצרי טווח הוא שמוביל לעלייה במפלס החשש.
לסיכום, עבור מי שההתפתחויות הללו גורמות אצלו לחשש מפני משבר מערכתי בסגנון 2008, נציין כי אומנם קיימים קווי דמיון עקב ההתמקדות בשוק האשראי אולם אנו עדיין בשלב מוקדם ולעת עתה לא ברור אם המשבר יחריף. עם זאת, התנאים המאקרו-כלכליים השוררים כיום מאתגרים וודאי שאינם מסייעים.
 
מדיניות מוניטרית 
הבנק הפדרלי מנסה להעריך את השפעת המלחמה על מאזן הסיכונים בין סיכוני האינפלציה שגברו על רקע הזינוק במחירי האנרגיה, לבין שוק עבודה קר עם פחות גיוסים ופחות פיטורין.
השבוע נקבל שורה של נתוני תעסוקה חשובים ובראשם, דו"ח התעסוקה לחודש מארס, שיפורסם ביום שישי בשעה 15:30. גם סקר המשרות במגזר הפרטי של ADP ומספר המשרות הפנויות ישלימו את תמונת המצב של שוק העבודה, שצפוי להתאושש במידה מסויימת מהנתונים הגרועים שפורסמו בחודש שעבר.
יו"ר הפד, ג'רום פאוול, ישתתף ביום שני בשעה 17:30 בדיון מונחה באוניברסיטת הרווארד והמשקיעים ממתינים לרמזים בנוגע למדיניות שצפוי הבנק המרכזי לנהל בסביבת אי הוודאות המוגברת שיצרה המלחמה.
באותו יום, בשעה 23:00, צפוי נגיד הפד של ניו יורק, ג'ון וויליאמס, לשאת נאום שיתייחס למצב הכלכלה. 
ההימורים של סוחרי האג"ח להפחתת ריבית קרובה (הנגזרים מחוזי ה-SWAP) ממחישים את חיפוש הכיוון של השווקים. החוזים מתמחרים כרגע אפשרות להעלאת ריבית, באחת משלוש הישיבות האחרונות של 2026, בהסתברות של עד כ-28%. עם זאת, החוזים מתמחרים שאם הריבית תעלה השנה, היא תרד בחזרה עד יוני 2027. 
 
נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
ביום שלישי פורסמו מדדי מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ובשירותים לחודש מארס. מדד התעשייה עלה במפתיע מ-51.6 ל-52.4 נק' (צפי 51.5 נק') ואילו מדד השירותים ירד במפתיע מ-51.7 ל-51.1 נק' (צפי 52.0 נק').  בסה"כ רואים המשך התרחבות בקצב מתון בשני המגזרים, עם שיפור מסויים בפעילות התעשייה ומנגד, האטה מסויימת בצמיחת מגזר השירותים.   
ההוצאות לבנייה ירדו בינואר ב-0.3%, בניגוד לצפי שיגדלו ב-0.1%, אולם נתון דצמבר עודכן כלפי מעלה מ-0.3% ל-0.8%. פריון העבודה ברבעון 4 עלה ב-1.8%, כצפוי והעלות ליחידת עבודה ברבעון 4 עלתה ב-4.4% (צפי 3.6%). 
מחירי היבוא  זינקו בפברואר ב-1.3%, הרבה מעל צפי ל-0.6%. גם העלייה השנתית הסתכמה ב-1.3% (צפי 0.4%).       מחירי היצוא זינקו בפברואר ב-1.5%, הרבה מעל צפי ל-0.6%. העלייה השנתית הסתכמה ב-3.5%, לעומת התייקרות שנתית של 2.6% בלבד שנרשמה בחודש שעבר.  
מספר המובטלים החדשים בארה"ב הסתכם בשבוע שהסתיים ב-21 במארס ב-210 אלף, כצפוי, לעומת 205 אלף בשבוע הקודם. עוד עולה מהנתונים כי מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, צנח בשבוע שהסתיים ב-14 במארס מ-1.851 מיליון, לרמה של 1.819 מיליון, פחות מצפי ל-1.849 מיליון.
הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברבעון הרביעי ב-190.7 מיליארד $, פחות מ-239.1 מיליארד $ ברבעון הקודם ומצפי ל-208.5 מיליארד $. 
מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (עדכון סופי לחודש מארס) עודכן מ-55.5 נק' ל-53.3 נק' בלבד, שפל מאז דצמבר האחרון (זאת, לעומת צפי ל-54.0 נק' ו-56.6 נק' בפברואר). תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה זינקה מ-3.4% ל-3.8%, הזינוק החודשי החד מאפריל 2025 (צפי 3.6%). לעומת זאת, התחזית ל-5-10 שנים נותרה ברמה של 3.2%, בניגוד לצפי שתעלה ל-3.5%.

ישראל
הבורסה המקומית סיכמה את השבוע שחלף בירידות חדות. בזמן שמלחמת האנרגיה חווה טלטלות ומחירי הנפט מזנקים, הבורסה המקומית מעכלת את השלכות המלחמה ומצטרפת אל המגמה בעולם כשהמשקיעים מוטרדים מהיום שאחרי, כשהחשש הוא שהמלחמה תסתיים ללא השגת המטרות, כשהסיכון העיקרי הוא הותרת האיום הגרעיני האירני.
אל שלל הזירות הצטרפה בסוף השבוע האחרון הגזרה החות'ית. מלבד הסיכונים הביטחוניים, קיים הסיכון הכלכלי שתלוי בירידת הפעילות (גם אם זמנית) ובהשפעה האינפלציונית של המשבר האנרגתי. אלו, לצד הפגיעה האפשרית בצמיחה, צפויים להעיב על שוק המניות והאג"ח המקומי, וכמובן להשפיע על בנק ישראל בהחלטת הריבית מחר. 
ביום שישי, המסחר ננעל בירידות שערים חדות של כל מדדי המניות בבורסה. מדד ת"א 35 נפל 3.8%, מדד ת"א 125 צנח בכ-3.5% ומדד ת"א 90 ירד 2.4%. ברמה הסקטוריאלית בלטו בירידה מדד הטכנולוגיה ומדד הביטחוניות שנפלו 5.3% כ"א. מחזור המסחר בשוק המניות היה גבוה במיוחד ועלה יום שישי שני ברצף בעקבות עדכון נגזרים, על 6 מיליארד ₪. בשוק האג"ח הממשלתי והמק"מ המסחר התנהל בירידות שערים בדגש על השקליות הארוכות. המחזור הסתכם בסך של כ-4 מיליארד ₪.
הבורסה השיקה חוזה על מדד הדגל ת"א 125 שהחל להיסחר לראשונה ביום שישי, ועושי השוק החדשים בכלל החוזים העתידיים ציטטו וסיפקו נזילות ביום תנודתי במיוחד שהדגיש את חשיבות החוזים העתידיים בתמהיל הנכסים של שוק ההון המקומי.
בסיכום שבועי – מדד ת"א 35 נפל 5%, מדד ת"א 125 צנח 5.2% (12.9%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א 90 איבד מערכו 5.9% ועבר לטריטוריה שלילית מתחילת השנה. ברמה הענפית, בלטו לשלילה: מדד ת"א ביטחוניות שהתרסק 12.3% ומדד טק עילית שצנח 8.5%. עוד בלט בירידה מדד ת"א אנרגיה ישראל שאיבד 7.8%. מדד ת"א נדל"ו ירד 5.8% ומדד הבנקים השיל 4%.
בשוק החוב נרשמו ירידות חדות לאורך העקום השקלי והצמוד שהתחדדו ככל שהמח"מ התארך– התשואה של האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) עלתה קלות  מ-4.1% ל-4.15%. 
בשוק המט"ח המקומי -  השקל נחלש השבוע מול הדולר ומול היורו (פרטים בהמשך). 
בפתחו של השבוע החמישי למלחמת איראן, המשקיעים דרוכים בתגובה לכל ציטוט מצד הממשל האמריקאי שעשוי לרמוז על המשך המערכה. בגזרה המקומית, מחר צפויה החלטת הריבית של בנק ישראל. 

המלחמה מטלטלת את שוק ההון
מבצע "שאגת הארי" שהחל לפני ארבעה שבועות, גרר אחריו לחימה עצימה מול החיזבאללה, ובסוף השבוע הגזרה החות'ית הצטרפה למערכה נגד ישראל בזמן שהמחיר בנפש, ברכוש ובכלכלה ממשיך לעלות. 
סוכנות הדירוג פיץ' החליטה להשאיר את הדירוג של ישראל ברמה של A עם תחזית שלילית. בפיץ' מסבירים את ההחלטה ב"צפי לעלייה מתמשכת בחוב הציבורי, וכן סיכונים של התממשות תרחישי קיצון הקשורים למלחמה שעלולים להחליש את פוטנציאל הצמיחה של ישראל ואת המסלול הפיסקלי שלה". החלטת הסוכנות שהייתה ניטרלית ולא מפתיעה, התקבלה בחמיצות מסוימת בקרב הצמרת הכלכלית של ישראל, שכן עד לפרוץ המערכה העריכו כי הסוכנות תשפר את תחזית הדירוג של ישראל משלילית ליציבה. 
מחירי הנפט, תשואות האג"ח והסיכויים להעלאות ריבית עולים ברחבי העולם, כשמצד אחד הנשיא טראמפ נחוש (לפי דבריו) לסיים את המלחמה, ומצד שני עולות אמירות סותרות מצד הממשל ואלפי נחתים אמריקאים מגיעים אל האזור, אולי לקראת מערכה קרקעית גדולה יותר. אי הוודאות ומשבר האנרגיה העולמי, מגבירים את החששות האינפלציוניים לצד הפגיעה בצמיחה העולמית, ותשואות האג"ח עולות במקביל לעלייה בסיכויים להעלאות ריבית. 
מחר תתפרסם החלטת ריבית של בנק ישראל אשר צפויה עפ"י מרבית ההערכות להישאר לל"ש. בנק ישראל עפ"י ההערכות צפוי לנקוט בגישה זהירה בהתאם להתפתחויות, אך עדיין בתרחיש הבסיס ההערכות הן להפחתות ריבית במחצית השנייה של השנה. בישראל, נתוני פברואר מצביעים על התרחבות מתונה בפעילות, אך על רקע המלחמה צפויה חולשה ברבעון הראשון של 2026, לצד התאוששות ברבעון השני בהתאם להתפתחויות בזירה הביטחונית.
הבנק רואה לנגד עיניו את הימשכות המערכה והסיכונים שהיא מעלה (עליה במגבלות ההיצע כתוצאה מגיוס אנשי המילואים, וכן עלייה במחירי הטיסות עקב סגירת השמיים) כשמלחמות באופן כללי גוררות השפעה אינפלציונית ופגיעה בתוצר. שוק העבודה ההדוק תומך בלחצי שכר שגם הם מהווים גורם אינפלציוני, ומעבר לכך, הממשלה מנהלת מדיניות פיסקאלית מרחיבה כשמעבר לתוספות הנדרשות עבור מימון המלחמה אין ריסון פיסקאלי בהוצאות האזרחיות או עליית מיסים. בנק ישראל צפוי לעדכן מחר את התחזיות לאינפלציה, צמיחה והגירעון. לגבי הצמיחה, הוא צפוי לעדכן כלפי מטה את התחזית הצמיחה לשנת 2026, ובהתאמה להעלות את זו של 2027. לגבי האינפלציה, היא צפויה לעלות בהשפעת המלחמה, והגירעון צפוי להיות גבוה מיעד האוצר של 5.1% לכיוון 5.5%-5.3%. 

נתוני מקרו שפורסמו השבוע:
בשוק העבודה: נתוני התעסוקה- הסקר לחודש פברואר כולל בחלקו גם את השבוע הראשון של מרץ, ולכן משקף את ההשפעה הראשונית של המלחמה, לרבות סגירת עסקים והוצאת עובדים לחל״ת.
שיעור האבטלה ירד בפברואר מ-3.1% ל-2.7%, אולם שיעור האבטלה הרחב (הכולל מובטלים, עובדים בחל"ת ומי שהתייאש מחיפוש עבודה) זינק בחדות מ-4.1% ל-7.5% מה שמדגיש כי העלייה באבטלה נובעת בעיקר מהיעדרויות זמניות ולא מפיטורים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד מעט ל-62.5% (מ-62.7%), ככל הנראה בשל ההשפעה הראשונית של המלחמה גם על ההשתתפות בשוק העבודה.
האבטלה הרחבה עלתה על רקע שיבושים הקשורים למלחמה, כולל סגירת בתי ספר והשבתת עסקים. 
 

בשוק הנדל"ן- הגירה מישראל היא גורם מרכזי לירידה בביקוש לדירות נכתב בדו"ח בנק ישראל שפורסם השבוע. התופעה מחייבת שינוי בהערכות שוק הדיור והורדה של תחזיות הביקוש. רווחיות ההתחדשות העירונית ירדה.
סחר חוץ- פברואר 2026- יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-13.3 מיליארד ש"ח. מסך יצוא הסחורות, היצוא לארצות אירופה היווה 36%, היצוא לארצות אמריקה 33%, היצוא לארצות אסיה 20% ו-11% הנותרים ליתר ארצות העולם. יבוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-27.1 מיליארד ש"ח. 43% מהיבוא היה מארצות אירופה, 33% מארצות אסיה, 12% מארצות אמריקה, ו-12% הנותרים מקבוצת יתר ארצות העולם.
הגירעון המסחרי בסחר בסחורות (ללא יהלומים) הסתכם ב-13.8 מיליארד ש"ח.
מהפך בשוק כא"ש- ישראכרט חתמה על הסכם ל-10 שנים עם אל על להפעלת והנפקת כא"ש FLY CARD במקום כאל. העסקה צפויה לרשום לישראכרט רווח שנתי של כ-160 מיליון ₪ לפני מס ובאל על מדובר בתוספת רווח של כ-100 מיליון ש"ח בממוצע בשנה. כאל מאשימה את הצדדים בהפרת הסכם הבלעדיות. 

נתוני מקרו חשובים בישראל הצפויים השבוע: 
ביום שני 30.3.26- החלטת הריבית.
ביום רביעי-חמישי 1-2/4- הבורסה תהיה סגורה לרגל חג הפסח.
ביום שישי 3.4.26- חוה"מ פסח- הבורסה תפעל במתכונת מקוצרת. 

אירופה 
בורסות אירופה בדרך לסגור את החודש הגרוע מאז מגיפת הקורונה – בורסות אירופה נסגרו ביום שישי בירידות בצל חששות מהתמשכות המלחמה במזרח התיכון, אך רשמו עלייה קלה בסיכום שבועי. 
בסיכום שבועי, מדד המניות הכללי יורוסטוקס 50  עלה ב0.1%, מדד קאק הצרפתי ומדד הפוטסי בלונדון עלו בכ-  0.5%, מנגד, מדד דאקס ירד ב0.4%. 
השפעות המלחמה באיראן והתמודדות הבנקים המרכזיים- נשיאת הבנק המרכזי של אירופה, ה-ECB, כריסטין לגארד אמרה השבוע כי ה-ECB ינהג בהחלטיות ובמהירות אם הזינוק הנוכחי בעלויות אנרגיה יגרום לסיכון של עלייה באינפלציה. לגארד ציינה שבינתיים הבנק עוד מעריך את היקף הזעזוע הנגרם מהמלחמה באיראן, אבל יש "סיבות לערנות". בכיר בבנק, יואכים נגל, אמר כי ישנה אפשרות שהבנק האירופי יעלה את הריבית בישיבתו הבאה באפריל.
הסכם הסחר עם ארה"ב - הפרלמנט האירופי אישר השבוע סופית את הסכם הסחר עם ארה"ב שהושג בקיץ האחרון וקובע מכסים של עד 15% על מרבית המוצרים ש-27 חברות גוש המדינות מייצאות אל השוק האמריקאי. אישור ההסכם התעכב בשבועות האחרונים על רקע חוסר ודאות לגבי המכסים של ממשל טראמפ, נוכח פסיקת בית המשפט העליון ששמטה את הבסיס החוקי מתחת למכסי הגומלין שהטיל באפריל אשתקד.

פגישת שרי החוץ של מדינות 7G נערכה השבוע בצרפת- הנושאים המרכזיים שעלו בפגישה:
המלחמה באיראן והמזרח התיכון : זהו הנושא המרכזי ששלט בסדר היום. השרים פרסמו הודעה משותפת הקוראת להפסקה מיידית של התקיפות נגד אזרחים ותשתיות אזרחיות במלחמה מול איראן. כמו כן, הועלתה דרישה מאיראן להשיב את חופש השיט במצרי הורמוז, שנחסמו על ידה.
הבהרות מארה"ב:  שרי החוץ לחצו על מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, לספק הבהרות בנוגע למטרות המלחמה נגד איראן. רוביו ציין בפני עמיתיו כי להערכת ארה"ב הלחימה תימשך עוד כ-2 עד 4 שבועות נוספים.
השתתפות מדינות שותפות: צרפת הזמינה למפגש גם נציגים ממדינות שאינן חברות ב-G7, בהן סעודיה, הודו, ברזיל, דרום קוריאה ואוקראינה, במטרה להרחיב את הדיאלוג בנושאים גלובליים. דרום אפריקה, שהייתה אמורה להשתתף כמדינה צופה, אמרה כי צרפת ביטלה את הזמנתה לאחר שארה"ב איימה להחרים את המפגש.
נושאים נוספים: השרים דנו במלחמה באוקראינה, במצב בעזה, ובמשברים הומניטריים במקומות נוספים כמו סודאן, ונצואלה והאיטי. כמו כן, נדונו נושאים של אבטחת שרשראות אספקה של מינרלים קריטיים ומאבק בפשיעה מאורגנת. 
מפגש זה מהווה שלב הכנה משמעותי לקראת פסגת מנהיגי ה-G7  שצפויה להיערך ביוני 2026.

 נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
בגוש היורו - ה-ECB עדכן השבוע את תחזית האינפלציה שלו. התרחיש הבסיסי הינו אינפלציה של 2.6% ב-2026 בגוש היורו, גבוה ממה שהעריכו קודם ובתרחיש קיצוני, שבו יימשכו שיבושים באספקת נפט וגז טבעי, האינפלציה עלולה להגיע ל-6.3%.  בוריס וויצ'יץ, שימונה ביוני לסגן נשיא ה-ECB, אמר שהבנק צריך להיות "זריז ועירני" ע"מ לשלוט ברמות המחירים. הבנק ישקול העלאת ריבית באפריל, בכפוף לנתונים. מדד אמון הצרכנים ירד במארס מ-12.3- ל-16.3- נק' (צפי 14.2- נק').  הצמיחה בגוש היורו כמעט קפאה החודש, על רקע המלחמה במזרח התיכון שהקפיצה את המחירים. לפי מדד מנהלי הרכש הראשוני לחודש מרץ, העלייה בייצור בגוש היורו האטה בגלל ירידה בהזמנות החדשות, והאינפלציה של חומרי גלם עלתה בחדות לשיא של 3 שנים. מדד מנהלי הרכש של S&P גלובל למגזרי הייצור והשירותים בגוש היורו ירד החודש לרמה של 50.5, לעומת 51.9 בפברואר, שפל של 10 חודשים.
בבריטניה - האינפלציה נותרה ללא שינוי בפברואר על רמה שנתית של 3%, בהתאם לתחזית האנליסטים. מדובר בנתוני האינפלציה האחרונים בבריטניה לפני שפרצה המלחמה במזרח התיכון. 
ייצור הרכב בבריטניה מראה על התכווצות חדה - כלכלנים מזהירים כי תעשיית הרכב בבריטניה נמצאת "בנקודת משבר", לאחר ירידה חדה בייצור בתקופה שקדמה למלחמה עם איראן. לפי נתונים שפרסם איגוד יצרני וסוחרי הרכב, ייצור כלי הרכב בבריטניה ירד ב-17.2% בפברואר, כאשר רק 68.1 אלף יחידות יצאו מהמפעלים. בייצור כלי רכב מסחריים נרשמה צניחה של 74%, בעוד שתפוקת המכוניות ירדה ב-10.7%. 
אמילי סאוויץ', מנהלת ואנליסטית בכירה לענף התעשייה בחברת הביקורת, המס והייעוץ RSM UK, אמרה בתגובה לפרסום הנתונים כי הם מהווים "הוכחה נוספת לכך שתעשיית הרכב הבריטית נמצאת בנקודת משבר. בתקופה שבה היא כבר התקשתה, המלחמה במזרח התיכון תוסיף לקשייה, לא רק משום שהיא תדחוף את מחירי האנרגיה כלפי מעלה, אלא גם משום שהיא תשבש את שרשראות האספקה של חומרי גלם מרכזיים, כאשר יצרניות הרכב 'קונות מתוך פאניקה' אלומיניום על רקע חשש ממחסור באספקה".
המכירות הקמעונאיות בבריטניה עלו בפברואר בקצב שנתי של 2.5%, לעומת 4.8% בינואר, ומעל התחזית שעמדה על 2.1%. גם מכירות הליבה עלו בקצב שנתי של 3.4%, לעומת 5.9% בחודש הקודם, מעל הצפי ל-2.9%.
במונחים חודשיים נרשמה ירידה של 0.4% הן בכלל המכירות והן במכירות הליבה, לאחר עלייה של 2.2% בינואר. הנתונים מצביעים על האטה בקצב הצמיחה בצריכה הפרטית, לאחר חודש חזק יחסית, תוך שמירה על רמה גבוהה מהציפיות.
בספרד - האינפלציה בספרד הואצה בחודש מרץ לעומת החודש הקודם, אך פחות מהתחזיות. מדד המחירים לצרכן עלה בקצב שנתי של 3.3% במרץ, לעומת 2.3% בפברואר ומעל התחזית שעמדה על 3.6%. גם המדד המשולב לצרכן (HICP) עלה בקצב שנתי של 3.3%, לעומת 2.5% בחודש הקודם. במונחים חודשיים, מדד המחירים לצרכן עלה ב-1% והמדד המשולב עלה ב-1.5%, לעומת 0.4% בפברואר בשני המדדים. אינפלציית הליבה נותרה ברמה של 2.7%.

מה צפוי השבוע? 
ביום שני – 30.03.2020 – ספרד- מכירות קמעונאיות, מדד אמון העסקים. גרמניה- מדד המחירים לצרכן CPI . איטליה- מדד המחירים ליצרן PPI. גוש היורו – מדד אמון הצרכנים, ציפיות האינפלציה של הצרכנים, הסנטימנט במגזר התעשייה והשירותים.
ביום שלישי – 31.03.2026 - גוש היורו – מדד המחירים לצרכן CPI . בריטניה – תמ"ג, החשבון השוטף, מדד מחירי הבתים. גרמניה – מכירות קמעונאיות, שיעור האבטלה. צרפת – מדד המחירים לצרכן CPI . איטליה - מדד המחירים לצרכן CPI , מכירות תעשייתיות. ספרד – החשבון השוטף.
ביום רביעי – 01.04.2026 – ספרד – מדד מנהלי הרכש, איטליה – שיעור האבטלה, מדד מנהלי הרכש. צרפת – מדד מנהלי הרכש. גרמניה – מדד מנהלי הרכש. גוש היורו – שיעור האבטלה, מדד מנהלי הרכש. בריטניה – מדד מנהלי הרכש. 
ביום חמישי – 02.04.2026 – איטליה – מכירות קמעונאיות. 
ביום שישי – 03.04.2026 – מרבית הבורסות בעולם סגורות לרגל יום שישי הטוב. צרפת – ייצור תעשייתי. 

שווקים נוספים
שבוע מסחר שלילי נוסף בבורסות אסיה – המסחר בבורסות אסיה נסגר ברובו בירידות, בהמשך לירידות בוול סטריט ועל רקע חוסר הוודאות באשר למצב במזרח התיכון ומסרים סותרים בנושא מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כמו גם המשטר באיראן. 
בסיכום שבועי, מדד המניות של סין  300CSI ירד ב-1.4%, ניפטי 50 בהודו ירד ב-1.3%, גם האנג סאנג השיל מערכו 1.3%, מדד קוספי בדרום קוריאה ירד ב-5.9%, המסחר בניקיי הסתיים סביב רמות הבסיס. מנגד, מדד 200ASK באוסטרליה עלה בכ-1% . 
המדינות באסיה נערכות למשבר כלכלי בשל המלחמה במזרח התיכון- כמה מדינות באזור החלו להיערך להשלכות המשבר הכלכלי כתוצאה מהמלחמה - ממשלת הפיליפינים הכריזה על מצב חירום לאומי, דרום קוריאה הקימה צוות חירום ייעודי לטיפול במצבים קיצוניים ויפן פתחה בבחינה מעמיקה של שרשרת האספקה של מוצרי דלקים למדינה.
דרמה בשוק החוב היפני – תשואות האג"ח ביפן טיפסו השבוע לשיאים של עשרות שנים. תשואת האג"ח הממשלתית לשנתיים זינקה השבוע לשיא של כמעט 30 שנה וה-5 שנים עלתה לשיא היסטורי של כ1.8% . התשואה ל-10 שנים עלתה לרמה של כ-2.35%, הרמה הגבוהה ביותר מאז סוף שנות ה-90. העלייה מיוחסת בעיקר לעלייה בציפיות האינפלציה ולכך שהמשקיעים מתמחרים סיכוי של כ65% להעלאת ריבית כבר באפריל וסבירות גבוהה מאוד של כ 90% להעלאת ריבית עד חודש יוני. 

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
ביפן- שיעור האינפלציה ביפן התמתן בפברואר, בחודש הרביעי ברציפות, כאשר הכלכלה התקררה על רקע התייצבות מחירי המזון וסובסידיות דלק. מדד המחירים לצרכן האט לעלייה של 1.3% בחודש שעבר, הרמה הנמוכה ביותר מאז מרץ 2022, מתחת ליעד של 2% של הבנק המרכזי ולאחר עלייה של 1.5% בינואר. אינפלציית הליבה ירדה מ-2.6% ל-2.5%. מדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד מ-53.0 ל-51.4 נק' ומדד השירותים מ-53.8 ל-52.8 נק'.
בהודו - מדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד מ-56.9 ל-53.8 נק'. מדד השירותים ירד מ-58.1 ל-57.2 נק'.
בקוריאה הדרומית - מדד המחירים ליצרן עלה בפברואר מ-1.9% ל-2.4%.
בסין- רווחי התעשייה בסין זינקו בקצב שנתי של 15.2% במהלך ינואר ובפברואר, בהמשך לקפיצה של 5.3% בדצמבר.
אוסטרליה - מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בפברואר לעומת ינואר, על רקע ירידת מחירים בתחנות דלק ובמוצרי צריכה לקראת חגים מקומיים. אולם האינפלציה השנתית האטה מ-3.8% ל-3.7% לאחר תיקון לנתון של ינואר, עדיין מעל טווח היעד של הבנק המרכזי במדינה, בין 2% ל-3%.

מה צפוי השבוע? 
ביום שני – 30.03.2020 –יפן - התחלות בניית בתים, הזמנות בנייה. הודו- תפוקה תעשייתית, ייצור תעשייתי.
ביום שלישי – 31.03.2026 – הודו- הבורסה סגורה לרגל חג , המאזן המסחרי, מאזן התשלומים, החשבון השוטף. דרום קוריאה- מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי. יפן – מדד המחירים לצרכן CPI בטוקיו, שיעור האבטלה, ייצור תעשיתי, מכירות קמעונאיות. סין – מדדי מנהלי הרכש. 
ביום רביעי – 01.04.2026 – אוסטרליה- מדד מנהלי הרכש, אישורי בנייה, מדד הבנייה של AIG. יפן – מדדי TANKAN , מדד מנהלי הרכש. דרום קוריאה – מדד מנהלי הרכש, המאזן המסחרי, נתוני ייבוא/ייצוא. סין – מדד מנהלי הרכש. הונג קונג – מכירות קמעונאיות . 
ביום חמישי – 02.04.2026 – דרום קוריאה – מדד המחירים לצרכן CPI . אוסטרליה – המאזן המסחרי, נתוני ייבוא/ייצוא. הודו – מדד מנהלי הרכש. 
ביום שישי – 03.4.2026 - מרבית הבורסות בעולם סגורות לרגל יום שישי הטוב. יפן – מדדי מנהלי הרכש. סין – מדדי מנהלי הרכש של Caixin. 

מטבעות וסחורות
במדד הדולר DXY –מדד העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, ובהם היורו, הין והליש"ט- נרשמה בשבוע שחלף עליה של 0.5% והוא עומד כעת על 100.15 נק'. 
בשוק המט"ח המקומי, השקל נחלש. מול הדולר בכ-1.3% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 3.149 ₪ ל-$. מול היורו השקל נחלש בשיעור מתון יותר של 1% ושערו היציג נקבע על 3.628 ₪ ליורו. 
משבר בשוק האנרגיה- מחיר הנפט האמריקאי זינק מעל 70% מתחילת השנה למחיר של 99.6$ לחבית. מחיר הברנט קפץ כבר מעל ל-112$ לחבית כשברקע האולטימטום שהציב טראמפ לפתיחת מצר הורמוז הוארך ב-10 ימים נוספים עד ה-6.4. התנועה הימית דרך מצר הורמוז, שדרכו עברה כחמישית מאספקת הנפט העולמית, נעצרה כמעט לחלוטין מאז פרוץ המלחמה. 
הקונפליקט המתמשך מול איראן מייצר לחץ כבד על שוק האנרגיה העולמי אולם מייצר הזדמנויות כלכליות בין השוק האמריקאי לאירופאי הודות לפער שהתרחב בין מחיר נפט מסוג ברנט למחיר הנפט האמריקאי המתוק WTI. פער זה מאפשר לבתי הזיקוק באירופה ליבא נפט אמריקאי במחיר זול יותר מהברנט ומייצר לה קופון של כ-6% כל עוד עלויות השילוח לא מזנקות מעל 13.6$ לחבית, ובזמן שלארה"ב נותר מלאי חזק שמספיק לצרכיה הפנימיים וכן עודפים לייצוא לאירופה, שמתוך 400 מיליון החביות שישוחררו ע"י הסוכנות לאנרגיה בינלאומית (IEA), ארה"ב לוקחת על עצמה שחרור נתח משמעותי של 172 מיליון חביות. 
האם משבר האנרגיה ידחף את העולם לעבר האנרגיה הנקיה? המלחמה עם איראן לא רק הקפיצה את מחירי הנפט והחשמל, אלא חשפה עד כמה העולם עדיין שבוי בידי דלקים מזהמים וצירי סחר פגיעים. סגירת מצרי הורמוז והזינוק במחירים מחזירים את משק האנרגיה העולמי לנקודת רתיחה, בדיוק ברגע שבו נדמה היה שהמעבר לאנרגיות נקיות כבר בלתי נמנע. עכשיו השאלה כבר לא רק כלכלית, אלא אסטרטגית: האם המשבר הזה יעכב את המהפכה הירוקה, או דווקא יאיץ אותה?
יציבות בשוק המתכות היקרות– על רקע הימשכות המלחמה במזה"ת וההסלמה בשוק האנרגיה, מחיר הזהב השלים רצף ירידות שבועי, הארוך מאז 2023. הזינוק במחירי הנפט מעלה חששות אינפלציוניות ברחבי העולם, ואלו מגבירים את הסיכויים להעלאות ריבית, במקום הורדות ריבית שעמדו על הפרק טרם המלחמה. ריבית גבוהה מעניקה עדיפות לנכסים נושאי ריבית ובתוך כך למטבע הדולר המשמש לרכישתם. עליית ערך הדולר מורידה את ערך המתכת היקרה שמחירה נקוב בדולרים. מנגד, סביבת ריבית נמוכה נוטה להגביר את הביקוש למתכות היקרות, שאינן נושאות ריבית.
החוזים על מחיר הזהב למסירה במרץ נסגרו ביום שישי במחיר של 4,494.1$ לאונקיה, בדומה למחירו בשבוע הקודם, והוא נמוך כעת ב-14.1% משיא סגירה של 5,318.4 דולר לאונקיה שנקבע ב-29 בינואר. החוזים על מחיר הכסף למסירה במרץ נסגרו ביום שישי בניו יורק במחיר של 69.5 דולר לאונקיה, ירידה קלה לעומת השבוע הקודם. 
שוק הקריפטו מצטרף למגמה - מחיר הביטקוין, המטבע הדיגיטלי הפופולרי ביותר בעולם, נסחר ברמה של 65,880 דולר, לאחר שירד בכמעט 6% בשבעה הימים האחרונים, ונמוך כעת בכ-48% משיא של מעל 126,198 אלף דולר שקבע ב-6 באוקטובר. האת'ריום, מטבע הקריפטו השני בגודלו בעולם במונחי שווי שוק, נסחר כעת ברמה של 1,987 דולר, ירידה של 3% ביממה החולפת. מחיר האת'ריום נמוך כעת בכ-60% משיא של מעל 4,953 דולר שקבע ב-24 באוגוסט.