מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

בארה"ב – ירידות חדות ביום שישי על רקע נתוני מקרו חלשים וחשש ממלחמת הסחר, הובילו לשבוע אדום נוסף. בשוק המקומי ננעל שבוע שלילי בהשפעת הירידות בארה"ב והמאבק הפנימי, שעלול לפגוע בצמיחה ולהוביל להורדות דירוג. באירופה, שבוע אדום על רקע המכסים שארה"ב מטילה על תעשיית הרכב.

מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד בשבוע שחלף 1.4% (1.4%- מתחילת השנה), בארה"ב – מדד S&P500 ירד 1.5% (מינוס 5.1% מתחילת השנה), נאסד"ק 100 איבד 2.4% ומדד המניות הקטנות Russell 2000 ירד השבוע 1.6%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 ירד 1.7% (8.9%+ מתחילת השנה) ודקס 30 הגרמני איבד 1.9%. במזרח -  טוקיו וסיאול איבדו 1.5% ו-3.2% בהתאמה, בהובלת יצרניות הרכב.

ת"א סיכמה שבוע שלילי - מדד ת"א 125 ירד 1.6% (2.6%+ מתחילת השנה) ות"א בנקים איבד 2.2%.

• ישראל – התקציב עבר, הסיכונים נותרו – תקציב המדינה לשנת 2025 אושר בקריאה שנייה ושלישית, אך זכה מיד לביקורות צוננות מבנק ישראל, סיטיבנק וחברת דירוג האשראי מודי'ס, שהודיעה שהיא מותירה את הדירוג ברמה של Baa1 ומשאירה את התחזית שלילית. כלומר, קיימים סיכונים משמעותיים להורדת דירוג נוספת בעתיד. עם זאת, דווח כי כלכלני מודי'ס התרשמו לטובה מענף ההיי-טק המקומי.
• ארה"ב – אינפלציית הליבה הדביקה שבה לעלות – ביום שישי ראינו עלייה של אינפלציית הליבה, המהווה מדד ייחוס ליעד האינפלציה של הפד (Core PCE), ל-2.8%, מעל צפי ל-2.7%. השוק הגיב בירידות.
• מלחמת הסחר - האיחוד האירופי מכין "מזכר הבנות" – מדובר במסמך הכולל רשימת ויתורים, להם יהיה מוכן להסכים בשיחות עם הממשל האמריקני, ע"מ להבטיח הסרה של חלק מהמכסים שארה"ב כבר החלה להטיל על יבוא מהאיחוד, ואשר צפויים להתרחב לאחר 2 באפריל.

מה צפוי השבוע: בארה"ב – ביום שישי יפורסם דו"ח התעסוקה. צפי ל-138 אלף משרות חדשות ושיעור האבטלה צפוי להישאר 4.1%. באותו ערב צפוי נאום של יו"ר הפד, פאוול, על מצב הכלכלה.

ארה"ב

• ירידות חדות של עד 2.7% ביום שישי בוול סטריט, מחקו את העליות מתחילת השבוע ושבוע המסחר ננעל באדום. השבוע יהפכו מכסים רבים מאיומים למציאות (היטל על כלי רכב שמיוצרים מחוץ לארה"ב מיום שלישי ושורת מכסי גומלין על מדינות רבות, מיום רביעי) והחשש מהסלמת מלחמת הסחר פוגע בשווקים. נתוני מקרו חלשים ביום שישי ודאגה מפני סטגפלציה בכלכלה הגדולה בעולם האיצו את הירידות ושלחו משקיעים להתבצר בנכסי מקלט. מחיר הזהב כבש שיא היסטורי חדש, סביב 3,110 $ לאונקיה ותשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ירדו ביום שישי ב-8-11 נ"ב. בסיכום שבועי, התשואה לשנתיים ירדה 4 נ"ב ל-3.91% והתשואה ל-10 שנים נותרה לל"ש, ברמה של 4.25%.
• מדד S&P500 ירד השבוע 1.5%, מדדי הטכנולוגיה רשמו ירידות חדות, נאסד"ק 100 איבד השבוע 2.4% ונאסד"ק כללי צנח ב-2.6%. מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס, בלט לטובה, עם ירידה שבועית של 1.0% "בלבד", ומדד המניות הקטנות, ראסל 2000, רשם ירידה שבועית של 1.6%.
• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

בחזית המקרו צפויים מספר נתוני מקרו חשובים, בראשם דו"ח התעסוקה של חודש מארס, שיפורסם ביום שישי. צפי ל-138 אלף משרות חדשות (לעומת 151 אלף בפברואר). שיעור האבטלה צפוי להישאר ברמה של 4.1% וקצב העלייה השנתי של השכר השעתי הממוצע צפוי להישאר ברמה של 4.0%. עוד יפורסמו השבוע נתוני המשרות הפנויות, מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים של  S&P Global ושל ISM, סקר התעסוקה במגזר הפרטי של ADP, הזמנות ממפעלים, הזמנות מוצרים בני קיימא והגירעון המסחרי של ארה"ב בפברואר.

ביום שישי בשעה 18:25 – נאום חשוב של יו"ר הפד, ג'יי פאוול, על מצב הכלכלה.

מלחמת הסחר צפויה להסלים השבוע. המכסים החדשים בשיעור של 25% על כלי רכב המיוצרים מחוץ לארה"ב, צפויים להיכנס לתוקף ביום שלישי הקרוב ולמחרת, ייכנסו לתוקף מכסי גומלין רבים, בעיקר על מדינות שמייצאות לארה"ב הרבה יותר ממה שהן קונות ממנה, כולל המכסים המדוברים על קנדה ומקסיקו, בניסיון של הממשל לצמצם את גירעון הסחר של ארה"ב. באירופה ובאיזורים נוספים הוכנה רשימה של מכסים, שצפויים לחול כתגובה (אף שהאיחוד האירופי מוכן למו"מ על תנאי הסחר והוא נערך לכך). במצב כזה השוק חושש מאיבוד שליטה ופגיעה בסחר החוץ העולמי ובצמיחה הגלובלית.

• מדיניות מוניטרית

נתון האינפלציה האחרון, שפורסם ביום שישי, אינו עושה חיים קלים לבנק הפדרלי. אינפלציית הליבה הדביקה שבה לעלות החודש, אולם לא כתוצאה מהתחממות הכלכלה והתגברות הביקושים, אלא על רקע ירידה בהוצאות הצרכנים, כשבמקביל בטחון הצרכנים יורד משמעותית והחשש שלהם מפני עליית האינפלציה כתוצאה ממלחמת הסחר מתגבר והולך, כפי שבא לידי ביטוי בזינוק בציפיות האינפלציה של הצרכנים, הן לטווח קצר והן לטווח ארוך.

בכירי הפד מאותתים שהם אינם ממהרים להמשיך ולהוריד את הריבית והם מעדיפים להמתין ולבחון את השפעת המכסים על האינפלציה.

יו"ר הפד טען במסיבת העיתונאים שלאחר החלטת הריבית, שהשפעת המכסים צפויה להיות זמנית ולהשפיע באופן חד פעמי על המחירים ולא כתהליך מתמשך. למרות זאת, אין ספק שסיכוני האינפלציה התגברו והפד העלה, כצפוי את תחזית האינפלציה השנה ובשנה הבאה. נגיד הפד של סנט לואיס, אלברטו מוסלם, אמר השבוע שאף שצפויה השפעה חד פעמית, ייתכנו "רעשי משנה", כך שההשפעה תימשך לזמן ארוך מהצפוי, והפד מעדיף להמתין בינתיים.

אבל לפד יש מנדט כפול – שמירה על יציבות מחירים ותעסוקה מקסימלית. וביום שישי הקרוב יפורסם דו"ח התעסוקה, אשר צפוי להצביע על מגמת ירידה בקצב יצירת המשרות בכלכלת ארה"ב. אנליסטים צופים 138 אלף משרות חדשות בחודש מארס ואם אכן כך יהיה, מדובר בפתיחת שנה המבשרת האטה בצמיחת המשרות, כשהממוצע התלת חודשי של משרות חדשות יהיה בשפל מאז אוקטובר.

בקיצור, הפד אינו ממהר בינתיים להמשיך בהורדות הריבית והוא מעדיף להמתין, אולם תרחיש של היחלשות משמעותית בשוק העבודה, ככל שיתקיים, עשוי לאלץ אותו להקדים ולהוריד את הריבית.

נציין שקצב עליית השכר התמתן מעט והוא צפוי לעמוד על 4.0% בשנה האחרונה, מה שאינו מייצר כרגע לחצים אינפלציוניים משמעותיים. שיעור האבטלה התמתן מעט גם הוא וצפוי לעמוד של 4.1%.

סוחרי הריבית העלו מעט השבוע את הצפי המצטבר להפחתות ריבית עד סוף השנה מ-70 נ"ב (2.8 הפחתות עד סוף השנה) ל-73 נ"ב (2.93 הפחתות עד סוף השנה), מעל תחזית הפד, שעומדת על 2 הפחתות ריבית השנה.

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

מדד מחירי ההוצאות לצריכה פרטית ((PCE = Personal Consumption Expenditures, מדד האינפלציה המועדף על הפד עלה במארס 0.3%, כצפוי והאינפלציה השנתית נותרה 2.5%, כצפוי. מדד הליבה Core PCE, ללא רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים, עלה במארס 0.4%, יותר מצפי ל-0.3% ואינפלציית הליבה השנתית עלתה מ-2.6% (עודכן ל-2.7%) ל-2.8%, יותר מצפי ל-2.7%. מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עודכן במארס מ-57.9 נק' ל-57.0 נק', שפל מאז נובמבר 2022. תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה עודכנה מ-4.9% ל-5.0%, מעל צפי ל-4.9% ונתון גבוה, הממחיש את חששות הצרכנים שמלחמת הסחר תצית את האינפלציה מחדש. תחזית האינפלציה של הצרכנים ל-5-10 שנים עלתה מ-3.9% ל-4.1% (צפי 3.9%), שיא של 32 שנים!  מדד מנהלי הרכש בתעשייה של  S&P Global ירד במארס מ-52.7 ל-49.8 נק', מעבר מהתרחבות להתכווצות הפעילות. מאידך, מדד השירותים עלה מ-51.0 ל-54.3 נק', כלומר, האצת קצב ההתרחבות. המדד המשולב עלה מ-51.6 ל-53.5 נק', הרבה מעבר לצפי של 50.9 נק'.  מדד מחירי הבתים של קייס שילר עלה בשנה האחרונה ב-4.67%, לעומת 4.52% בחודש שעבר וצפי ל-4.80%. מדד אמון הצרכנים צנח במארס מ-100.1 ל-92.9 נק', פחות מצפי ל-94.0 נק'.  ההזמנות למוצרים בני קיימא עלו בפברואר ב-0.9%, בניגוד לצפי שיירדו ב-1.0%. הצמיחה ברבעון 4 עודכנה מ-2.3% לקצב שנתי של 2.4%. הצריכה הפרטית עודכנה מ-4.2% ל-4.0%. הגירעון המסחרי בפברואר הסתכם ב-147.9 מיליארד $, יותר מצפי ל-139.0 מיליארד $. ההכנסה האישית עלתה בפברואר ב-0.8%, כפול מצפי ל-0.4%, אך ההוצאה האישית עלתה בפברואר ב-0.4% (צפי 0.5%) והצריכה הפרטית הריאלית עלתה 0.1% (צפי 0.3%), מה שמראה שנמשך הצמצום בהוצאות הצרכנים והאינפלציה הנוכחית נובעת מעליית ההוצאות ולא מגידול בביקושים.

ישראל

שבוע המסחר בת"א הסתיים בירידות שערים על רקע פיטורי ראש השב"כ (שעוכבו ע"י בג"צ), הכוונה לפטר את היועמ"שית והמשך הלחימה. החזרה ללחימה והחרפת העימות הפנימי גוררים סיכונים שונים לצמיחת המשק, לגירעון ואף להורדות דירוג נוספות של ישראל.

בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו ב1.6%, מדד הבנקים ירד ב2.2% ומדד ת"א 90 ירד ב1.8%. בגזרת הענפים, בלט לחיוב מדד הנפט והגז שקפץ ב4.8%. הירידות הושפעו מהמשך חוסר הוודאות בשוקי ההון, לצד מתיחות ביטחונית שהכבידה על סנטימנט המשקיעים.  בנוסף, השבוע התאפיין בפרסום דוחות כספיים של חברות רבות, מה שהגביר את התנודתיות בשוק.

בשוק המט"ח המקומי, הדולר נחלש השבוע מול השקל בכ0.4%. בשוק החוב, אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות סיימו בירידות שערים. תשואת האג"ח הממשלתית הגנרית ל-10 שנים עלתה לרמה של 4.61%.

• דירוג מדינת ישראל – כשברקע אישור של תקציב המדינה לשנת 2025 בקריאה שנייה ושלישית, חברת דירוג האשראי מודי'ס פרסמה עדכון אודות דירוג האשראי של ישראל, בו הותירה את הדירוג ברמה של Baa1 והשאירה את התחזית שלילית. משמעות הדבר היא כי קיימים סיכונים משמעותיים להורדת דירוג נוספת בעתיד, בעיקר בשל השלכות הסכסוך הביטחוני המתמשך, חוסר היציבות הפוליטית והגידול בנטל החוב.

• יוקר המחיה לא עוצר - ביום שלישי הקרוב יעלה מחיר החלב הגולמי ב־7 אגורות לליטר, ומחירו יעמוד על 2.47 שקלים לליטר, עלייה של 1.22% מאז עדכון מחירי המפוקחים במאי אשתקד. התייקרות החלב הגולמי (שהמחלבות משלמות לרפתנים) צפויה להוביל בחודש מאי להתייקרות 1.5% במוצרי החלב שבפיקוח מחירים, כך לפי הערכות בשוק. זאת לאחר שבמאי אשתקד הם כבר עלו ב־4.49%. על רקע זאת בשבועות הקרובים תתכנס ועדת המחירים ותקבע האם ובכמה יש להעלות את מחירי מוצרי החלב שנכללים בצו פיקוח מחירים. בעקבות החלטת שר האוצר סמוטריץ' לפני שנתיים, להעביר את עדכון המחירים לצרכן למנגנון אוטומטי, שאינו מצריך את קבלת אישור שרי האוצר והחקלאות – ההתייקרות תיכנס לתוקף באופן אוטומטי בתחילת מאי.  

• הגבלות על שוק הדיור - המפקח על הבנקים, דני חחיאשווילי, הטיל ביום א' שעבר מגבלות חדשות ודרמטיות על מבצעי הקבלנים לסבסוד רכישת דירות חדשות. בבנק ישראל מוטרדים מאוד מהעלייה בסיכון ההלוואות, לאחר שבשנה האחרונה לפי דבריו: "אנו עדים לעלייה משמעותית במכירת דירות במסגרת מבצעי עידוד שונים מטעם היזמים".

מבצעי העידוד כוללים בעיקר עסקאות לפיהן הרוכש יכול לדחות חלק משמעותי מהתשלום עבור הדירה עד למועד המסירה ("תשלום לא לינארי") וכן הלוואות לדיור מסוג בולט או בלון, בהן מועמדת ללווה הלוואת בולט או בלון והיזם משלם את תשלומי הריבית, כולם או חלקם, בין במועד העמדת ההלוואה ובין במהלכה.

מגמה זו, אף שתמכה בהמשך הפעילות בשוק הדיור בתחילת המלחמה נוכח הירידה בביקושים, התעצמה בחודשים האחרונים וטומנת בחובה עלייה בסיכון, הן לרוכשים וליזמים ויתכן ואף לאשראי שמעמידה המערכת הבנקאית. זאת, כיוון שמבצעים אלה עלולים לעודד רכישת דירות על-ידי רוכשים שישנו חוסר ודאות לגבי יכולתם להשלים את העסקה.

המפקח פרסם טיוטת הוראת שעה שלפיה יוטלו מגבלות על הקצאות ההון של הבנקים לפרויקטים לבניית דירות, שבהן לפחות 25% מהדירות נמכרו במבצעי ההנחה (בסגנון 20/80). מדובר בצעד שנועד לצמצם את התנעתם. כמו כן, המפקח קבע מגבלה לצמצום היקף הלוואות הבלון או הבולט שנותנים הקבלנים ללקוחות (הלוואות שהקבלנים פונים לבנקים לצורך סבסוד עבור רוכשי הדירות). המפקח קבע שהיקף ההלוואות האלה, יוגבל ל-10% מסך הביצועים החודשיים בגין הלוואות למטרת מגורים.

הקבלנים צפויים להציע חלופות כמו הטבות מימון שאינן מוגבלות, ולעבור לשימוש בגופים חוץ בנקאיים שאינם נתונים לפיקוח בנק ישראל.

• השבוע האחרון היה עמוס בדוחות כספיים: תוצאות שיכון ובינוי: ההכנסות ב-2024 עמדו על 8.5 מיליארד שקל, עלייה של 10% ביחס ל-2023. הרווח התפעולי מפעילות נמשכת בשנת 2024 עמד על כ-86 מיליון שקלים והושפע בעיקרו מהפרשה לירידת ערך של 1.05 מיליארד שקל בפרויקטים של דיור להשכרה. בנטרול ההפרשה עמד הרווח התפעולי על 14 מיליארד שקל. מכירת 50% מהפרויקטים הביטחוניים צפויה להסתיים ב-2025 ולהקטין את החוב המאוחד של הקבוצה ב-2.3 מיליארד שקל.

סקטור האופנה הרוויח מהמציאות הלא פשוטה שליוותה את 2024 והדבר בא לידי ביטוי גם בדוח השנתי של קבוצת פוקס. הפסקת הטיסות של החברות הזרות והמחירים היקרים מאד של הטיסות הקיימות הותירו ישראלים בארץ ולכן הם עשו את הקניות שלהן ברשתות המקומיות - ודחפו את פוקס לתוצאות שיא. הקבוצה בניהולו של הראל ויזל הכפילה את הרווח הנקי השנתי, שהגיע ל-291 מיליון שקל. הכנסות הקבוצה הסתכמו ב-6.4 מיליארד שקל - עלייה של 19.3% בהשוואה לשנה הקודמת. עלייה זו נבעה מפתיחת חנויות חדשות בכל תחומי הפעילות ובעיקר מהתחזקות הפדיונות בחנויות הזהות של תחומי האופנה, אופנת הבית וחנויות ללין, זאת על אף החולשה שהציגו חנויות נייקי. תוצאות פתאל: ההכנסות ב-2024 עמדו על 7.44 מיליארד שקל, לעומת 6.93 מיליארד שקל ב-2023 - צמיחה של 7.4%. העלייה בהכנסות נובעת בין היתר מפתיחת בתי מלון חדשים, עלייה באחוזי התפוסה ועלייה במחיר הממוצע לחדר. הרווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות (EBITDAR) עלה ב-11% ל-2.72 מיליארד שקל. הרווח הכולל עמד על 834 מיליון שקל, בהשוואה ל-725.6 מיליון שקל ב-2023. החברה פרסמה תחזית להכנסות של בין 8.2 ל-8.5 מיליארד שקל ב-2025 ו-EBITDAR שנתי של 3.2-3.0 מיליארד דולר.  ג'י סיטי פרסמה את תוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2024 עם המשך צמיחה חזקה והקטנת החוב נטו בלמעלה מ-3 מיליארד ₪ (הקטנה של 20% מסך החוב של הקבוצה). ה-NOI ( רווח מפעילות השכרה) מנכסים זהים צמח 9.2% ב-2024.  קבוצת עזריאלי דיווחה על תוצאות הרבעון ה- 4 ושנת 2024 בהן ה- NOI גדל בשנת 2024 בכ-9% לעומת אשתקד והסתכם לשיא של כ-2.3 מיליארד ₪. ה- NOI הרבעוני זינק ב- 28% לעומת אשתקד לשיא של כ- 630 מיליון ₪. ה- NOI מנכסים זהים גדל בשנת 2024 בכ- 8% ובכ-15% ברבעון הרביעי, לעומת אשתקד. החברה תחלק דיבידנד של כ- 800 מש"ח. אלקטרה צריכה - ההכנסות ברבעון צמחו ב12% ל 1.9- מיליארד ₪, החברה עברה מהפסד תפעולי של 29 מש"ח  )שיוחס ברובו להפרשות על סגירת 7 אילבן(  לרווח של 96  מש"ח.  עסקי מיזוג האוויר מדשדשים ואילו קמעונאות החשמל והספורט רשמה צמיחה מרשימה. מנועי בית שמש המכירות השנתיות צמחו ב- 23.5% ל- 258.9 מיליון $, שיעור הרווח התפעולי המנוטרל זינק מ- 10.8% ל- 18.7% והרווח הנקי המנוטרל זינק מ- 13.3 מיליון $ ל- 37.6 מיליון $. קבוצת דלק ההכנסות ברבעון  4 עלו ב 25% ל-3.9 מיליארד ₪ והרווח זינק מ- 79 מש"ח ל- 350 מש"ח, בזכות המיזוג של פעילות איתקה בים הצפוני עם הפעילות של ENI האיטלקית ועלייה בהפקת הגז מלוויתן. שופרסל ההכנסות צמחו ב- 2024 ב-3% ל- 15.64 מיליארד ₪, הרווח התפעולי עלה ב-51% ל- 916 מש"ח (מ-4% ל-5.9% מההכנסות) והרווח הנקי זינק ב-106% ל- 665 מש"ח (4.3% מההכנסות, לעומת 2.1% ב- 2023). תדיראן עברה להפסד רבעוני בשל ירידת ערך של חברת VP Solar .הרווח הנקי השנתי צנח ב- 84% ל- 15 מש"ח. החברה חוותה ירידה בהכנסות ממכירת מזגנים. אקרו ההכנסות ירדו ב - 15% והרווח הנקי השנתי צנח 57% ל- 21 מש"ח בלבד, עקב ירידה חדה במחירי הדירות שמכרה. אשטרום ההכנסות ירדו ב- 7% , בשל מחסור בפועלים, אולם שערוכי נדל"ן הקפיצו את הרווח הנקי השנתי מ- 31 מש"ח ל- 170 מש"ח.

אירופה

• בורסות אירופה נסגרו בירידות בדרכן לירידה שבועית שלישית בארבעת השבועות האחרונים, על רקע חששות מההשלכות הכלכליות של ההסלמה במלחמת הסחר שמצית נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. היורו השלים זינוק של יותר מ-4% מול הדולר מתחילת מרץ. מדד יורוסטוקס 50 ירד ב1.7%, מדד דקס ירד בסיכום שבועי ב1.9%, מדד פוטסי 100 עלה ב 0.1% ומדד קאק ירד ב1.6%.

• מלחמת הסחר - האיחוד האירופי מכין "מזכר הבנות" של ויתורים לקראת שיחות הסחר עם טראמפ. האיחוד האירופי מכין מסמך הכולל רשימת ויתורים להם יהיה מוכן להסכים בשיחות עם הממשל של דונלד טראמפ. זאת כדי להבטיח הסרה של חלק מהמכסים שארה"ב כבר החלה להטיל על יבוא מהאיחוד, ואשר צפויים להתרחב לאחר ה-2 באפריל.

• מקרו - בריטניה- התמ"ג של בריטניה צמח ב-0.1% ברבעון הרביעי (אוקטובר עד דצמבר) של השנה, ובקצב של 1.1% במהלך 2024 כולה, בהמשך לצמיחה של 0.4% ב-2023. המכירות הקמעוניות במדינה עלו באופן מפתיע בפברואר, חודש שני ברציפות. מכירות המוצרים בחנויות ובאתרי אינטרנט עלו ב-1%, כך לפי נתוני הלשכה, בניגוד לתחזית הכלכלנים שצפו ירידה של 0.4%. העלייה בפברואר מגיעה בהמשך לעלייה של 1.4% בינואר ומהווה סימן נוסף להתאוששות בביטחון הצרכנים. האינפלציה בבריטניה האטה בחודש שעבר והייתה נמוכה מעט מהתחזיות. לפי נתוני מדד המחירים לצרכן קצב האינפלציה בפברואר היה 2.8% לעומת 3% בינואר (צפי 2.9%).

שווקים נוספים

השווקים באסיה סיימו את שבוע המסחר האחרון במגמה מעורבת, הפעילים באסיה מנסים לעכל את השפעות המכסים שמטיל הנשיא טראמפ. מדד ניקיי ירד ב1.5%, קוספי ירד ב3.2% מדד הנג סנג ירד ב1.1% מדד  CSI300  הסיני סיים את השבוע סביב רמות הבסיס ומדד ניפטי בהודו עלה ב0.7% בסיכום שבועי.

• מלחמת הסחר - הנשיא טראמפ אמר ביום שני בערב שארה"ב תטיל מכסים של 25% על מדינות שרוכשות נפט וגז מוונצואלה ושמדינות אלה יתמודדו עם מכסים על כל הסחר שיש להן עם ארה"ב החל מ 2באפריל. ונצואלה ייצאה כ 660  אלף חביות ביום בשנת 2024 וסין הייתה היעד המרכזי של אותו ייצוא כאשר בשנה שעברה רכשה  270 אלף חביות ביום.

טראמפ מציע הקלה במכסים – אם סין תאשר את מכירת טיקטוק, ממשל טראמפ מאותת לסין על אפשרות להקלה במכסים לקראת ה-2 באפריל, בתמורה לאישור מכירת האפליקצייה הפופולרית.

במסיבת עיתונאים מהחדר הסגלגל אמר הנשיא טראמפ כי "אם סין תאשר את המכירה – אולי אתן להם הקלה מסוימת במכסים כדי שזה יקרה". דבריו מגיעים כשברקע דדליין קרוב ב-5 באפריל, לפיו על חברת ByteDance הסינית למכור או להיפרד מטיקטוק – אחרת ייאסר על חברות אמריקאיות כמו אפל, גוגל ואורקל לספק לה שירותים בארה"ב.

למרות שנקבעה הארכה של 75 ימים על ידי טראמפ עם כניסתו לתפקיד, החוק שנחקק בקונגרס דורש תהליך פורמלי יותר. שלושה סנאטורים מהמפלגה הדמוקרטית הזהירו השבוע שחברות אמריקאיות מסתכנות באחריות משפטית כבדה אם לא יופעל המנגנון החוקי כנדרש. כעת, הממשל מנסה לשלב בין מו"מ רגולטורי לבין לחץ כלכלי – כשהמכסים על סין כבר הועלו ב-20%, וגל נוסף של מכסים צפוי ב-2 באפריל.

• נתוני מאקרו עיקריים שפורסמו השבוע:

סין - מדד הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות בסין עלו מעל התחזיות. מחירי הבתים החדשים בסין ירדו בפברואר ב 0.14%-יותר מאשר בינואר. הירידה השנתית הסתכמה ב. 5.2%- הרווחים של החברות בסקטור התעשייה ירדו בשנה ירדו בשנה שהסתיימה בפברואר ב-0.3%. רווחי הסקטור בירידה כבר 3 שנים.

יפן – מדד מנהלי הרכש המשולב עבר מהתרחבות להתכווצות. האינפלציה ביפן לחודש מרץ נותרה ללא שינוי בהשוואה לפברואר, על 2.9%, אולם אינפלציית הליבה – שאינה כוללת את מחירי המזון הטרי – עלתה באותו חודש ל-2.4%, מעל לתחזית של 2.2% ויותר ממה שהייתה בפברואר, גם כן 2.2%.

הודו - מדד מנהלי הרכש המשולב ירד במארס מ58.8 ל58.6 נק', אולם הוא עדיין בטריטוריה של התרחבות משמעותית.

אוסטרליה- האינפלציה מתחת לתחזיות- עמדה בפברואר על 2.4% בקצב שנתי (צפי 2.5%). ריבית הבנק המרכזי באוסטרליה עומדת על 4.1% ולפי התחזיות הוא צפוי להוריד את הריבית בפגישתו הבאה בחודש מאי ב25 נ"ב ל3.85%.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY, הבוחן את הדולר האמריקאי מול מטבעות 6 שותפות הסחר העיקריות, הוסיף 0.4% בסיכום שבועי, אך עודנו נמוך בכ4% מרמתו בתחילת השנה. נראה שבסביבה שבה השקעות יוצאות מארה"ב, גם הדולר אינו מתנהג כבר כמו נכס מקלט בטוח והכספים זורמים אל הזהב, מניות אירופיות, ין יפני ועוד.

• השקל ממשיך להיחלש מול הדולר והיורו - שערו היציג של הדולר נקבע ביום שישי על 3.697 ₪, לאחר שהמטבע האמריקאי המשיך לטפס מול השקל ועלה ב1.2% בסיכום שבועי. זאת, על רקע חזרת צה"ל ללחימה בעזה, הירי על ישראל, ומהלכים שנויים במחלוקת מצד הממשלה. שערו היציג של היורו נקבע על 4.004 ₪, עליה של 0.9%.

• מחיר הנפט המשיך לעלות – מחיר הנפט עלה שבוע שני ברציפות, על רקע חששות כי הסלמה בלחימה במזרח התיכון עלולה לגרום לשיבושים באספקת הנפט לשווקים העולמיים. החוזים על הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק למסירה באפריל נסגרו במחיר של 68.28 דולר לחבית, עלייה של 0.3%, בבורסת הסחורות של ניו יורק. בסיכום שבועי טיפס מחיר הטקסס מתוק ב-1.6%.

• מחיר הזהב לא עוצר – הזהב, הנחשב למקלט עבור המשקיעים בעתות משבר, השלים עלייה שבועית רביעית ברציפות, כשחוסר היציבות של הדולר הופך אותו למבצר של יציבות, על רקע חששות מפני הסלמה במזרח התיכון וחוסר ודאות סביב השלכות מלחמת הסחר שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. בסיכום שבועי עלה מחיר הזהב ב-2.1% ומחירו נקבע על 3,085 $, לא לפני שקבע שיא של כל הזמנים, סביב 3,110 $ לאונקיה. שבוע חיובי רביעי ברציפות במהלכם קפץ הזהב ב-8.6%. מחיר הזהב טיפס ב-11 מתוך 12 השבועות האחרונים וקפץ בכ-17.6% מתחילת השנה על רקע חששות כי מדיניות המכסים ההפכפכה של הנשיא דונלד טראמפ תגרור האטה בצמיחה הכלכלית ותגביר את הלחצים האינפלציוניים.