מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!
סיכום שבוע המסחר האחרון
נקודות עיקריות

בארה"ב התקבל ביצוע שבועי חיובי אחרי 4 שבועות שליליים ברצף. מנגד, בשוק המקומי המסכים אדומים ואי הוודאות מטפסת כשברקע חזרה ללחימה וחשש מהתנגשות חוקתית חסרת תקדים.

• מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה בשבוע שחלף 0.7% (0.4% מתחילת השנה), בארה"ב – מדד S&P500 עלה 0.5% (מינוס 3.6% מתחילת השנה), נאסד"ק 100 הוסיף 0.3% ומדד המניות הקטנות Russell 2000 הניב השבוע עליה של 0.6%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 עלה 0.4% (10.8%+ מתחילת השנה) ומנגד דקס 30 הגרמני איבד שיעור דומה. במזרח - סין ירדה 2.3% והודו זינקה 4.3%.

ת"א סיכמה שבוע שלילי - מדד ת"א 125 ירד 1.4% (4.3% מתחילת השנה) ות"א נדל"ן נפל 4%. שבוע המסחר הנוכחי נפתח בירידות חדות בצל המצב הגיאופוליטי.

• ישראל – הסיכונים הכלכליים למשק גדלו על רקע ההתפתחויות האחרונות – חזרת צה"ל למלחמה בעזה ועמה ההסלמה הביטחונית המחודשת, הודעת הפיטורים של ראש השב"כ וחשש מפני משבר חוקתי חסר תקדים (אי ציות לפסיקת בג"צ), האפשרות להשבתה רוחבית של הפעילות המשקית ועוד, כל אלו הם הרקע למגמה השלילית בשוק ההון המקומי ולהיחלשות השקל. ההתפתחויות מטרידות גם את חברות הדירוג הבינלאומיות.
• ישראל – הרגולטור הטיל הגבלות נוספות על האשראי לדיור – ההגבלות הגיעו בעקבות טרנד רכישת דירות חדשות באמצעות הלוואות קבלן מסוג 20/80 או 90/10 הכרוכות במינוף גבוה שגורר סיכון.
• אקזיט ענק לסטרט-אפ הישראלי – חב' אלפאבית (חב' האם של גוגל) תקנה את חב' הסייבר הישראלית וויז (Wiz) במחיר שיא של 32 מיליארד דולרים. העסקה צפויה להניב מיליארדים גם לקופת המדינה.
• ארה"ב – הריבית נותרה ללא שינוי - הפד עדכן תחזיות ותחזית הצמיחה ירדה ואילו תחזית האינפלציה עלתה. למרות זאת, היו"ר פאוול נשמע בטוח ביציבות השווקים והפעילים השתכנעו.
• גרמניה הופכת תקליט – הפרלמנט בגרמניה הצביע בעד ביטול "מעצור החוב" וגרמניה תשקיע כחצי טריליון יורו בעשור בתשתיות ובביטחון. בהתאם, יחס החוב/תוצר הגרמני צפוי לטפס.
• מה צפוי השבוע: בארה"ב – ביום שישי יפורסם מדד האינפלציה המועדף על הפד, PCE. האינפלציה השנתית צפויה להישאר ברמה של 2.5%, אולם אינפלציית הליבה צפויה לעלות מ-2.6% ל-2.7%. בישראל- השבוע יפורסמו נתונים אודות הייצור תעשייתי והמדד המשולב.

ישראל

בבורסה בת"א, מדדי הדגל של תל אביב סיימו את שבוע המסחר בירידות שערים חדות על רקע החזרה ללחימה בדרום והירי שהתחדש מהחות'ים, הניסיון לפטר את ראש השב"כ והקרע הפנימי המעמיק וזאת, לצד המחאות שגברו. בסיכום שבועי, מדד ת"א35 נסוג 0.3%, ת"א 125 ירד1.4% ומדד ת"א 90 נפל 4.3%. מדד המניות הקטנות SME60 איבד 2.7%. בגזרת הענפים, בלט לשלילה מדד הנפט והגז שצנח 5.9% כאשר מדד הטכנולוגיה היה היחיד שעלה בשבוע האחרון (1%).

בשוק המט"ח המקומי, השקל נחלש והדולר התחזק מולו השבוע ב-1.2%. בשוק החוב, האפיק הממשלתי הצמוד נותר בשבוע החולף ללא שינוי, והלא צמוד עלה בשבוע שעבר בכ-0.3%. תשואת האג"ח הממשלתית הגנרית ל-10 שנים נותרה לל"ש ונסחרה סביב רמה של כ- 4.36%.

• הסיכונים הכלכליים למשק עולים על רקע ההתפתחויות האחרונות - מכירת וויז לגוגל היתה אמורה לגרור אופטימיות, בין היתר לשקל, גם מכיוון צפי ההכנסה ממיסים עקב מכירתה (כ-3 מיליארדי דולרים), אולם היא הגיעה בזמן הודעת הפיטורים של ראש השב"כ רונן בר וזו העיבה על השמחה מהאקזיט.
  הודעת הפיטורים זכתה לביקורות לא מחמיאות בחו"ל, ועלולה להגדיל את פרמיית הסיכון של ישראל. כמו כן, ההסלמה הביטחונית, אישור תקציב לא אחראי שאינו כולל השקעה מספקת במנועי צמיחה והאווירה הפנימית לצד המחאות, עשויים להוביל להחרפת הטון בקרב חברות הדירוג. נזכיר כי כיום, שלושת חברות הדירוג הגדולות, S&P, מודיס' ופיץ' מצמידות לדירוג הישראלי אופק שלילי, מה שמאפשר להן הורדת דירוג מיידית על רקע ההסלמה הביטחונית והסיכון למשבר חוקתי.
  בנוסף, העלייה בחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית מעלה את הסיכון לצמיחת המשק. האפשרות להשבתה רוחבית של הפעילות המשקית עלה שלב כמו גם הסיכון לפריצת מסגרת הגירעון בשל חידוש הלחימה וקיים חשש מפני אי עמידה בתחזית ההכנסות ממיסים ובכך להוביל לפריצת מסגרת התקציב שעדיין לא אושר. כל אלו עלולים להחזיר שוב חלק ממגבלות ההיצע (טיסות, עלויות תובלה ומחסור בכוח אדם), שבשילוב עם פיחות השקל יתדלקו את האינפלציה, ויקשו על בנק ישראל לפתוח בתוואי של הורדות ריבית.

• הגבלות חדשות על אשראי לדיור - בנק ישראל פרסם היום (יום א') מגבלות חדשות על מימון רכישת דירות חדשות מקבלנים. הבנק הוציא טיוטת הוראות שעה שיגבילו את הקצאות ההון בבנקים בפרוייקטי בנייה למגורים. כבר תקופה שמתרבים הפרסומים אודות טרנד רכישת דירות חדשות באמצעות הלוואות הקבלן מסוג 80-20 או 90-10, ובנק ישראל החליט לפעול כך שהלוואות הקבלן יוכלו להוות במקסימום 10% מתיק ההלוואות למגורים של הבנקים. החשש הוא כי מבצעי הקבלנים הרבים גוררים מינוף גבוה אצל רוכשי דירות רבים כאשר קיים סיכון שרבים מהם לא יוכלו לשלם את ההלוואות, מה שעלול להוביל לקריסה של קבלנים ולפגיעה בבנקים.

• שוק העבודה נותר הדוק. שיעור האבטלה עלה בפברואר מ-2.6% ל-2.7%, אולם הוא עדיין נמוך, והמשק ממשיך לייצר מקומות עבודה. יחד עם זאת, שיעור התעסוקה ירד משמעותית מ-61.4% ל-60.8%. נתון זה נובע מגידול חד שלא הוברר עד תום בשיעור של 1.1% באוכלוסייה בגיל העבודה, בפברואר. שיעור המשרות הפנויות פחת בפברואר ל-4.4% מ-4.45% בדצמבר. בפברואר גדל הביקוש לעובדים בענפי המסחר, וירד בענפי השירותים, הבנייה והתעשייה. מאחר ושוק העבודה עדיין הדוק, עולים לחצי השכר במשק.

• תחזית האינפלציה של המקורות השונים לשנה הקרובה, התמתנה במארס מ-2.6% ל-2.4%.

ארה"ב

• אחרי ארבעה שבועות אדומים ברציפות, שבוע המסחר בוול סטריט ננעל בעליות מתונות, על רקע אופטימיות ששידר הפד בנוגע לחוסנה של כלכלת ארה"ב, הערכתו שהמכסים יגרמו לחצים אינפלציוניים זמניים בלבד והותרת תחזית הריבית ללא שינוי, מה ששידר יציבות. מדד S&P500 עלה השבוע 0.5%, מדדי הטכנולוגיה רשמו עליות מתונות, נאסד"ק 100 עלה השבוע 0.3% ונאסד"ק כללי עלה 0.2%. מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס, בלט בעלייה שבועית של 1.2%, ומדד המניות הקטנות, ראסל 2000, רשם עלייה שבועית של 0.6%.
• תשואות ה-Treasuries ירדו השבוע בכ-7 נ"ב, במקביל, הצפי המצטבר להורדות ריבית השנה עלה השבוע מכ-2.6 הפחתות ריבית בלבד עד סוף השנה, ל-2.82 הפחתות, יותר מתחזית הפד המעודכנת, שנותרה 2 הפחתות השנה. הדולר התאושש והתחזק השבוע בכ-0.4% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב.
• שבוע המסחר שלפנינו יהיה עשיר בנתוני מקרו חשובים, בראשם מדד האינפלציה המועדף על הפד, PCE, שיפורסם ביום שישי. האינפלציה צפויה להישאר ברמה של 2.5%, אולם אינפלציית הליבה צפויה לעלות מ-2.6% ל-2.7%. עוד יפורסמו השבוע נתוני הצמיחה, הצריכה הפרטית, מדדי מנהלי הרכש של S&P Global, מדדי מחירי הבתים, מדד אמון הצרכנים, הזמנות מוצרים בני קיימא והגירעון המסחרי של ארה"ב בפברואר.

• מדיניות מוניטרית

הפד הותיר את הריבית ללא שינוי, כצפוי, ברמה של 4.50%-4.25% ובמקביל, עדכן את סיכום התחזיות הכלכליות (SEP = Summary of Economic Projections) המתעדכן כל ישיבה שנייה, כלומר פעם ברבעון, כולל תרשים הנקודות – ה-Dot Plot, המתאר את תחזיות הריבית של בכירי הפד.

בהודעה נמסר שמדיניות המכסים של הממשל צפויה להאט את הצמיחה והמכסים צפויים להעלות את האינפלציה, אולם פאוול הדגיש שלהערכתו המכסים יביאו לעליית מחירים חד פעמית ולא לאינפלציה מתמשכת. (אז למה אני מודאג כשאני שומע את פאוול מחזיר לחיים את המושג "Transitory Inflation"?...)

תחזית הצמיחה ב-2025 ירדה מ-2.1% ל-1.7% בלבד וב-2026 מ–2.0% ל-1.8%. פאוול ציין כי סיכוני המיתון עלו, אולם הם עדיין נמוכים.

תחזית האינפלציה (PCE) ב-2025 עלתה מ-2.5% ל-2.7% וב-2026 מ-2.1% ל-2.2%.

תחזית אינפלציית הליבה (Core PCE) ב-2025 עלתה מ-2.5% ל-2.8% וב-2026 היא נותרה 2.2%. בשני המקרים הותיר הפד את צפי ההגעה ליעד האינפלציה בשנת 2027.

בשוק העבודה לא ראינו שינוי ממשי, כאשר תחזית שיעור האבטלה בשנת 2025 עלתה במתינות מ-4.3% ל-4.4% ובשנת 2026 היא נותרה ללא שינוי, ברמה של 4.3%.

באשר לתחזית הריבית של הפד, הנגזרת מחציון ההערכות של 19 חברי הועדה, היא נותרה ללא שינוי כך שב-2025 צפויות 2 הפחתות ריבית (בדומה לתחזית השוק) ועוד שתיים ב-2026. הריבית לט"א נותרה ללא שינוי, סביב 3.0%.

יו"ר הפד שידר אופטימיות יחסית באשר לחוסנה של הכלכלה הגדולה בעולם, מה שתמך במסחר. לדבריו, הנתונים ה"קשים" (נתוני המקרו המראים את הפעילות עצמה) חזקים ברובם ואילו מדדי הסנטימנט, המייצגים את תחושות העסקים והצרכנים וציפיותיהם לגבי מצב הכלכלה, בירידה משמעותית, בשל יוקר המחיה, שנובע מעליית המחירים המתמשכת בשנים האחרונות.

סוחרי הריבית מבולבלים מההשפעות המנוגדות והם הורידו את ההסתברות להפחתת ריבית ראשונה, כבר בישיבה שתתקיים ב-18 ביוני (ההסתברות המצטברת להפחתת 25 נ"ב בישיבה זו ירדה השבוע מ-93% ל-84%, אולם עדיין מדובר בהסתברות גבוהה). אולם במקביל, הם העלו את הצפי המצטבר להפחתות ריבית עד סוף השנה מ-65 נ"ב (2.6 הפחתות עד סוף השנה) ל-70.5 נ"ב (2.82 הפחתות עד סוף השנה).

• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

המכירות הקמעונאיות עלו בפברואר ב-0.2%, פחות מצפי לעלייה של 0.6%. נתון ינואר עודכן כלפי מטה מ-0.9%- ל-1.2%-. מאידך, הייצור התעשייתי זינק בפברואר ב-0.7%, הרבה יותר מצפי ל-0.2%. מדד בטחון הנדל"ן ירד במארס מ-42 ל-39 נק' (צפי 42 נק'). היתרי הבנייה ירדו בפברואר ב-1.2% (צפי 1.4%-). לעומתם, התחלות הבנייה זינקו ב-11.2% (צפי 1.4%) לקצב שנתי של 1.501 מיליון. מכירות הבתים הקיימים (שוק הנדל"ן הגדול ביותר) עלו במפתיע ב-4.2%, לעומת צפי שיירדו ב-3.2%, לקצב שנתי של 4.26 מיליון (צפי 3.95 מיליון). מדד מחירי היבוא עלה בפברואר ב-0.4% (צפי לל"ש) ומדד מחירי היצוא עלה 0.1% (צפי 0.1%-). הגירעון בחשבון השוטף ברבעון 4 הסתכם ב-303.9 מיליארד $  ותביעות האבטלה החדשות עלו השבוע ל-223 אלף, פחות מצפי ל-224 אלף ויותר מ-220 אלף בשבוע הקודם. מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים ירד בפברואר ב-0.3% (צפי 0.2%-).  

• מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

עם שוך עונת הדו"חות, מספק לנו השבוע הקרוב שלל נתוני מקרו חשובים:

ביום שישי נתוודע למדד האינפלציה המועדף על הפד, PCE, שצפוי לעלות בפברואר 0.3%, כמו גם מדד הליבה (ללא רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים). האינפלציה השנתית צפויה להישאר 2.5%, אולם אינפלציית הליבה השנתית צפויה לעלות מ-2.6% ל-2.7% ולשוב לתוואי עולה, אחרי ששבה לרדת בחודשיים האחרונים.

ביום חמישי – עדכון שלישי לנתוני הצמיחה והצריכה הפרטית ברבעון 4 (צפי ל-2.3% ו-4.2% בהתאמה, כמו בעדכון הקודם). נתונים נוספים – מדדי מנהלי הרכש של S&P Global, מדדי מחירי הבתים של FHFA ושל קייס שילר, מדד אמון הצרכנים, הזמנות מוצרים בני קיימא והגירעון המסחרי של ארה"ב בפברואר.

השקעת ענק של איחוד האמירויות בכלכלת ארה"ב – הבית הלבן הודיע בסוף השבוע שהמדינה המפרצית התחייבה להשקיע בעשור הקרוב 1.4 טריליון $ בהפקת גז טבעי, תחום השבבים ותשתיות לבינה המלאכותית ובהקמת מפעל התכה לאלומיניום, שיכפיל את תפוקת ארה"ב (מפעל התכה ראשון בארה"ב זה 35 שנה). זאת, לאחר שפקידים בכירים מאיחוד האמירויות נפגשו השבוע עם הנשיא טראמפ.

אירופה

• מרבית בורסות אירופה סיכמו את השבוע המסחר האחרון במגמה חיובית למרות ירידות שנרשמו ביום שישי בהובלת מניות התעופה, כשברקע שריפה בנמל התעופה היתרו בלונדון. מדד יורוסטוקס 50 עלה ב0.45%, מדד דקס ירד בסיכום שבועי בכ0.4%, מדד פוטסי 100 ומדד קאק עלו בכ0.2%.
  נמל התעופה הית'רו, שיותר מ-200 אלף נוסעים עוברים בו מדי יום, הושבת לכ24 שעות בשל שריפה שפרצה בתחנת החשמל הסמוכה והובילה להפסקת חשמל גדולה, שהשפיעה על יותר מ 1000 טיסות. הנזק הכספי שייגרם כתוצאה מהשיבושים בהיתרו עשוי להסתכם ב-80–100 מיליון דולר, כולל עלויות הקשורות לאירוח, מזון ותחבורה, וכן השלכות תפעוליות רחבות יותר בהן ניתוב טיסות ליעדים אחרים, שיבושים בלוח הזמנים והחזרת מטוסים למקומם.

• רגולטורי האיחוד האירופאי פועלים לרסן את גוגל ואפל -הנציבות האירופית, הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי, הודיעה כי החברה האם של גוגל, אלפבית, הפרה את חוק השווקים הדיגיטליים (DMA), חוק שמטרתו להתמודד עם בעיות תחרות בענף הטכנולוגיה, באמצעות מוצרי החיפוש (google search) וחנות האפליקציות (google play) שלה.

• בגרמניה הוחלט על ביטול "מעצור החוב" - מרץ שניצח בבחירות, הצליח להשיג מהפכה בחוקי התקציב הקשיחים של המדינה כדי לקדם השקעה בביטחון ותשתיות במטרה להזניק את כלכלת גרמניה הנחלשת, באמצעות הסכם שנחתם עם מפלגת הירוקים, לאחר ויתורים בנושאי תקצוב אקלים מצד מרץ.
  החוק שאושר בשישי סופית ע"י שני הבתים של הפרלמנט, מבטל את "בלם החוב", חוק משנת 2009 שקבע שהממשל הפדרלי הגרמני חייב לשמור על איזון תקציבי. המשמעות, סיום עידן של ריסון תקציבי שהגביל את הצמיחה הכלכלית במשך שנים, ואפשרות להתעצמות אירופית מחודשת.
  השינוי ההיסטורי צפוי לתמוך בחזרת גרמניה לתפקיד "מנוע הצמיחה של אירופה", ולדרבן מספר מגזרים שייהנו מכך, בין היתר חברות ביטחוניות, תשתיות, מגזר הרכב בגרמניה, ציוד חשמל ותעשייה.
  החוק ייושם באמצעות הקמת קרן חוץ-תקציבית בשווי 500 מיליארד אירו להשקעה בתשתיות, באקלים ובאנרגיה. כלכלנים גרמנים חישבו כי התכנית החדשה, שמסתכמת בלפחות טריליון אירו לעשור הקרוב, תעלה את שיעור החוב של המדינה בחדות מ63% ל84% (כחלק מהתמ"ג השנתי) וציינו כי מדובר בהשקעה התקציבית הגדולה ביותר בהיסטוריה הגרמנית המודרנית.
  המהלך הגרמני השפיע עד כה לחיוב על השווקים באירופה, מאז שהוכרז לפי כשבועיים. בתקופה זו האירו התחזק בכ-5% מול הדולר ומדד הדגל הגרמני דקס 30 עלה בכ-5%, בהובלת מניות המגזר הביטחוני.

• מקרו - גוש היורו- האינפלציה התמתנה לקצב של 2.3%, פחות מהצפי ולעומת 2.4% בינואר. מדד התחזית של ZEW עלה במארס מ24.2 ל39.8 נק'. העודף המסחרי הסתכם בינואר ב- 14.0 מיליארד יורו (צפי 13.8 מיליארד יורו). גרמניה - מדד התחזית של - ZEW זינק במארס מ- 26.0 ל- 51.6 נק'. (צפי 48.3 נק'). מדד המצב הקיים עלה מ- 87.6 ל- 88.5 נק' (צפי - 80.5 נק'). בריטניה- הכלכלה הבריטית התכווצה במפתיע בינואר ב0.1% מצמיחה של 0.4% בדצמבר ולעומת תחזיות הכלכלנים לצמיחה של 0.1% . מגזר הייצור הוביל את הירידה בצמיחה. ב- 3 חודשים אחרונים המשק צמח ב- 0.2% בהתאם לצפי. כמו כן, הבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. שוויץ – הבנק המרכזי הוריד את הריבית פעם חמישית ברציפות ב25 נ"ב, מ0.5% ל0.25%, בהתאם לתחזיות הכלכלנים. הבנק השוויצרי נימק את ההחלטה בשיעור האינפלציה הנמוך- עמדה בפברואר על 0.3% בקצב שנתי, רמתה הנמוכה מאז אפריל 2021.

שווקים נוספים

השווקים באסיה סיימו את שבוע המסחר האחרון בעליות שערים במרבית המדדים. בלט לטובה מדד ניפטי בהודו שעלה 4.3% בשבוע האחרון, על אף שנותר בתשואת שלילית של 1.2% YTD. יתכן שמדובר בהסטת כספים מסין אחרי גל העליות המרשים האחרון. בתוך כך, המניות הסיניות ירדו בחדות (לאחר הראלי מתחילת השנה שנתמך מהבטחות הקונגרס הלאומי בסין להמרצת הכלכלה ופיתוח הבינה המלאכותית). מדדי המניות בסין והונג קונג סיימו בביצוע שלילי של 2.3% ו-1.1% בהתאמה.

• בסין- תכנית תמריצים נוספת - ממשלת סין הודיעה על תכנית מיוחדת להגברת הצריכה באמצעות הגדלת ההכנסה של התושבים. ישיבת הקונגרס העממי הלאומי מוקדם יותר החודש העלתה את נושא הצריכה לראש סדר העדיפויות של המדיניות השנה. הרשויות מתכננות להגדיל את היכולת ונכונות משקי הבית לצרוך, באמצעות הגדלת ההכנסה של התושבים העירוניים והכפריים, וקראו בין היתר לצמיחה בשכר, שיפור בשכר המינימום וצעדים לחיזוק שוק העבודה.
  היום צפוי להתכנס פורום של מנהיגים עסקיים עולמיים, לפיתוח סין, בבייג'ין. רוה"מ סין חזר על התחייבות הבנק המרכזי לתמוך בעת הצורך כדי הבטיח שהכלכלה תפעל בצורה חזקה, בין היתר ע"י הפחתת הריבית, ובזמן שסין מחדשת את המאמצים למשוך השקעות זרים, כשהיא בשפל של שלושה עשורים על רקע הצמיחה החלשה ומתיחות הסחר הגוברת.

• בטורקיה – נעצר יריב פוליטי והשוק קרס – המשטרה עצרה את ראש העיר איסטנבול אקרם אימאמולו, פוליטיקאי פופולרי שנטפס כמועמד מוביל לנשיאות מול ארדואן ובתגובה, מדד המניות איסטנבול 100 ירד השבוע 16.6%, השבוע הגרוע של שוק המניות הטורקי מאז 2008. תשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים חצו את רף ה-30% והלירה הטורקית איבדה קרוב ל-4% מול הדולר.
• בארגנטינה- הממשלה תקיים השבוע מו"מ לא רשמי עם קרן המטבע הבינלאומית בו ידונו בהענקת הלוואה חדשה בסך 20 מיליארד דולר מהקרן, אשר תאפשר לממשלה להגדיל את עתודות המטבע שלה בבנק המרכזי ולבטל בקרות הון מסוימות.
• יפן – על הכוונת של גורו ההשקעות, וורן באפט - במכתבו האחרון אל המשקיעים ציין וורן באפט כי הוא מרוצה מהשקעות היפניות, והבטיח להגדיל אותן. השבוע הוא קיים את הבטחתו והגדיל את אחזקותיו באמצעות חברת האחזקות שלו ברקשייר האת'אווי, בחמשת בתי המסחר היפניים הגדולים: מיצובישי, איטוצ'ו, מארובני, סומיטומו ומיטסוי. שווי אחזקותיה של ברקשייר ביפן הגיע בסוף 2024 לסך של 23.5 מיליארד $.

• נתוני מקרו עיקריים שפורסמו השבוע:

סין – החלטת ריבית: הבנק המרכזי של סין הותיר את הריבית ללא שינוי כך שהריבית לשנה נותרה על 3.1% ול-5 שנים נותרה על 3.6%, בהתאם לתחזיות. הייצור התעשייתי עלה ב-5.9% בשנה האחרונה (YOY), מעל הצפי. מכירות קמעונאיות עלו  YOYב-4%, מעל הצפי. שיעור האבטלה עלה מ-5.2% ל-5.4%, מעל צפי 5.1%.

הודו- הייבוא ירד ב-16.3% בשנה האחרונה לעומת עליה של כ-10% בקריאה בינואר. הייצוא ירד YOY בכ-11% לעומת ירידה של 2.4% בינואר.

יפן- החלטת הריבית: ה-BOJ הותיר את הריבית לל"ש, כצפוי, על 0.5%, רמה שאליה עלתה הריבית בינואר ושיא של 8 שנים. העודף המסחרי של יפן גדל לכ-4 מיליארד $ בעקבות עלייה של 11.4% ביצוא וירידה קלה ביבוא. קצב האינפלציה הואט בשנה האחרונה משיא של 4% ל-3.7%, מעל יעד הבנק ומעל הצפי.

מטבעות וסחורות

• מדד הדולר DXY, הבוחן את הדולר האמריקאי מול מטבעות 6 שותפות הסחר העיקריות, הוסיף 0.4% בסיכום שבועי, אך עודנו נמוך בכ4% מרמתו בתחילת השנה .

• השקל ממשיך להיחלש מול הדולר והיורו - שערו היציג של הדולר נקבע ביום שישי על 3.697 ₪, לאחר שהמטבע האמריקאי המשיך לטפס מול השקל ועלה ב1.2% בסיכום שבועי. זאת, על רקע חזרת צה"ל ללחימה בעזה, הירי על ישראל, ומהלכים שנויים במחלוקת מצד הממשלה. שערו היציג של היורו נקבע על 4.004 ₪, עליה של 0.9%.

• מחיר הנפט המשיך לעלות – מחיר הנפט עלה שבוע שני ברציפות, על רקע חששות כי הסלמה בלחימה במזרח התיכון עלולה לגרום לשיבושים באספקת הנפט לשווקים העולמיים. החוזים על הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק למסירה באפריל נסגרו במחיר של 68.28 דולר לחבית, עלייה של 0.3%, בבורסת הסחורות של ניו יורק. בסיכום שבועי טיפס מחיר הטקסס מתוק ב-1.6%.

• מחיר הזהב לא עוצר – הזהב, הנחשב למקלט עבור המשקיעים בעתות משבר, נסוג משיא, אולם השלים עלייה שבועית שלישית ברציפות על רקע חששות מפני הסלמה במזרח התיכון וחוסר ודאות סביב השלכות מלחמת הסחר שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. בסיכום שבועי עלה מחיר הזהב ב-0.8% ומחירו נקבע על 3022 $. שבוע חיובי שלישי ברציפות במהלכו קפץ הזהב ב-6.4%. מחיר הזהב טיפס ב-11 מתוך 12 השבועות האחרונים וקפץ בכ-15% מתחילת השנה על רקע חששות כי מדיניות המכסים ההפכפכה של הנשיא דונלד טראמפ תגרור האטה בצמיחה הכלכלית ותגביר את הלחצים האינפלציוניים.