מדד S&P 500 הוא מעין נייר לקמוס לשוק ההון האמריקאי. הוא משמש כבנצ'מרק לאפיקי השקעה אחרים, ורבים מהישראלים מושקעים דרכו גם אם אינם בהכרח מודעים לכך. אבל כיצד הוא נבנה, איך נראה תמהיל החברות שהוא מייצג, ובאילו דרכים ניתן להיחשף אליו באופן ישיר בתיק ההשקעות?
המדד כולל 500 חברות אמריקאיות גדולות העומדות בקריטריונים שנקבעו למרכיביו. נכון לקיץ 2026, השווי החציוני של חברות אלו הוא כ-44 מיליארד דולר. אבל חציון, כידוע, אינו בהכרח ממוצע. ואכן, בתוך 500 החברות מתגלים פערים עצומים.
מכאן נובעת מעין הטיה כפולה: הן לחברות הענק (Mega cap) על חשבון הקטנות יותר – שלעיתים, דווקא מכיוונן עשויה להגיע הקפיצה הבאה; והן לסקטורים מסוימים, ובראשם, בעת כתיבת הדברים, הטכנולוגיה. וכך, משקלן של 10 החברות הגדולות במדד, נכון לאותו מועד, הוא 36.4% מהמדד כולו.
למרות ההטיות, משקיעים רבים, ובעיקר לטווח הארוך, רואים בהשקעה פסיבית במדד אופציה מעניינת. היסטורית, השקעה כזו הניבה תשואה חיובית לאורך תקופות ממושכות, אף שבדרך ידעה גם ירידות חדות. היתרון הגדול של המדד הוא הפיזור הנרחב והחשיפה לכלל 11 הסקטורים בשוק האמריקאי (אם כי במשקלים שונים, כאמור) – מנדל"ן ועד מוצרי צריכה בסיסיים, מאנרגיה ועד שירותי תקשורת וטלקום, מחומרי גלם ועד שירותי בריאות.
האמת היא שההשקעה היא לא ישירות ב-S&P 500 – אי אפשר באמת "לקנות" את המדד – אלא במוצרים פיננסיים שמנסים לעקוב אחר ביצועיו.
דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות קרן מחקה – קרן נאמנות שמחזיקה במניות שבמדד, בכולן או בחלקן, במטרה להשיג תשואה הקרובה ככל האפשר לתשואת המדד. אפשרות אחרת היא קרן סל (ETF) שאף היא עוקבת אחר המדד, אך בעצמה נסחרת בבורסה במהלך יום המסחר ומחירה משתנה בהתאם. המונח תעודת סל, שהיה נפוץ בעבר בישראל, מתייחס למכשיר שקדם לקרנות הסל במבנה הנוכחי, ורוב התעודות הוסבו לקרנות סל בעקבות שינוי רגולטורי.
לצד האפשרויות לעקוב אחר המדד, קיימות קרנות נאמנות אקטיביות שמנסות להכות את המדד, או מוצרים ממונפים ומוצרי שורט שמכוונים לתשואה גבוהה או אפילו הפוכה מזו של המדד. כדאי גם להכיר את S&P 500 Equal Weight Index – מדד המחלק את 500 החברות באופן שווה ומעניק לכל אחת משקל של 0.2% לערך, ובכך מצמצם את השפעתן של הגדולות ביותר.
חשוב גם לשים לב למיסוי, לנזילות ולמרווחי הקנייה והמכירה (Spread), ובמוצרים מסוימים גם לסיכונים הנובעים משימוש בחוזים או במכשירים פיננסיים אחרים לצורך החשיפה למדד. מעבר לכך, יש לזכור שכמו כל השקעה בשוק ההון, גם השקעה במדד רחב איננה חסינה מפני ירידות חדות ומהפסדים, ובוודאי שאינה מבטיחה תשואה.
למשקיע הישראלי יש סיכון נוסף שכדאי להביא בחשבון, ובפרט בתקופה של שקל חזק: המטבע. כיוון שהמדד מחושב בדולרים, החשיפה היא כפולה – הן לתנודת המניות שבמדד והן לשינויים בשער הדולר ביחס למטבע המקומי. כנגד סיכון זה, יש הבוחרים במוצרים מנוטרלי מט"ח, או בפתרונות שונים לגידור חשיפת המט"ח.
בבנק הבינלאומי ניתן לקבל חשיפה להשקעות בחו"ל לצד פתרונות לניהול ולגידור סיכוני מט"ח, בהתאם לצורכי המשקיע ולמאפייני ההשקעה. הבנק מאפשר מסחר במגוון רחב של מכשירים בשוקי ההון בארץ ובעולם, ובהם מניות, קרנות סל וקרנות נאמנות. הוא מציע גישה נוחה וישירה לשווקים הבינלאומיים ולמגוון אפשרויות השקעה, בין שבמסלולים מנוהלים או מיועצים ובין שדרך פלטפורמת המסחר העצמאי.
בסופו של דבר, מדד S&P 500הוא כלי פשוט יחסית לקבלת חשיפה רחבה לשוק האמריקאי. אך יש לזכור שהמוצר שבאמצעותו ניגשים אליו, כמו גם המטבע שבו נושאים את ההשקעה, עשויים להשפיע על תשואת הנטו יותר מכפי שנדמה.
אין לראות בפרסום זה משום הסכמה או המלצה לכדאיות השקעה או חוות דעת בנוגע לכדאיות השקעה ואינו יכול לבוא במקום ייעוץ המותאם לנתוניו, צרכיו ומטרותיו של כל אדם.