הקשר בין אינפלציה להשקעות מתחיל בשאלה פשוטה: כמה תהיה שווה התשואה שנקבל במונחי כוח קנייה? 

נניח שהשקעה הניבה תשואה של 5% בשנה, אך האינפלציה באותה תקופה הייתה 4%. במונחים נומינליים, המשקיע אכן הרוויח 5%. אלא שכוח הקנייה של כספו גדל בשיעור קטן יותר: התשואה הריאלית, המביאה בחשבון את האינפלציה על פני השנה, היא, בקירוב פשוט, כ-1% בלבד. 

מדד המחירים וקצב האינפלציה השנתי

אם מחיר הקפה או הדלק עולה, אין די בכך כדי להצביע על אינפלציה. המונח אינפלציה מתייחס לעלייה כללית ברמת המחירים, הנמדדת באמצעות מדדי מחירים. בישראל, המדד המרכזי לבחינתה הוא השינוי במדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). מדד המחירים מתפרסם בדרך כלל ב-15 בכל חודש ומתייחס לחודש הקלנדרי שקדם לו. 

חשוב להבחין בין השינוי החודשי במדד לבין "קצב האינפלציה השנתי", מונח שמופיע תדיר בכותרות. מדי חודש מתפרסם השינוי במדד המחירים לעומת החודש הקודם, בדרך כלל בשיעור של שברי אחוז. לצד זאת, מחושב השינוי במדד לעומת החודש המקביל בשנה הקודמת – וזהו קצב האינפלציה השנתי. 

לדוגמה, אם בחודש אוקטובר פורסם כי מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3%, ובמקביל צוין כי קצב האינפלציה השנתי עומד על 2.5%, המשמעות היא שרמת המחירים של סל הצריכה הייתה גבוהה ב-2.5% לעומת אוקטובר אשתקד. שימו לב: אין מדובר בשינוי שנרשם מתחילת השנה הקלנדרית, ובוודאי לא בתחזית ל-12 החודשים הבאים, אלא בהשוואה של 12 החודשים הקודמים. 

כאשר האינפלציה גבוהה, עשוי בנק מרכזי – למשל בנק ישראל, או הפדרל ריזרב (Fed) בארה"ב – להעלות את הריבית כדי למתן את הביקושים במשק ולמעשה להאט את הפעילות. ריבית גבוהה יותר מייקרת את עלות האשראי למשקי בית ולעסקים, ועשויה לעודד חיסכון ולהפחית צריכה והשקעות. המטרה היא לצמצם לחצים לעליות מחירים. כאשר האינפלציה מתמתנת, ובתנאים המתאימים, עשוי בנק מרכזי להוריד את הריבית – מהלך שעשוי לעודד צריכה והשקעות, ובכך לתמוך בביקושים במשק.  

לריבית יש חשיבות רבה עבור משקיעים. שינוי בריבית משפיע על האטרקטיביות היחסית של אפיקי השקעה שונים, על עלויות המימון של חברות, ועל האופן שבו השוק מתמחר נכסים.

איך האינפלציה משפיעה על אג"ח? 

איגרות חוב הן בין הנכסים הרגישים לשינויים בריבית, ולכן גם לסביבת האינפלציה. כאשר הריבית עולה, מחירי איגרות קיימות בריבית קבועה נוטים לרדת. זאת, משום שאג"ח חדש עשוי להציע תשואה גבוהה יותר. 

לדוגמה, אם משקיע מחזיק אג"ח שמשלם ריבית קבועה ("קופון") של 3%, והריבית במשק עולה כך שאג"ח חדש מציע תשואה גבוהה יותר – האיגרת הישנה הופכת אטרקטיבית פחות. מחיר השוק שלה עשוי לרדת, כדי שהתשואה שיקבל ממנה רוכש חדש תהיה תחרותית יותר.

אינפלציה משפיעה גם באופן ישיר על הערך הריאלי של תשלומים עתידיים. אם אג"ח מיועד לשלם סכום קבוע כעבור מספר שנים, אינפלציה גבוהה יותר פירושה שהסכום הזה יהיה שווה פחות במונחי כוח קנייה. 

קיימות איגרות צמודות מדד, שבהן הקרן או הריבית (או שתיהן) קשורות למדד המחירים. מבנה ההצמדה עשוי לספק הגנה מסוימת מפני עליית המדד, בהתאם לתנאי האג"ח. 

ומה לגבי מניות? 

הקשר בין אינפלציה ובין מניות מורכב יותר. מצד אחד, חברה יכולה להעלות את מחירי המוצרים או השירותים שהיא מוכרת, ובכך לנסות לפצות על התייקרות העלויות. חברות מסוימות אף עשויות ליהנות מסביבת מחירים עולה. מצד שני, אינפלציה עלולה להגדיל את עלויות השכר, חומרי הגלם, השינוע והאנרגיה. אם החברה אינה יכולה לגלגל את העלויות האלה ללקוחות, הרווחיות שלה עלולה להיפגע.

כמו כן, אם האינפלציה מובילה לעליית ריבית, הדבר עשוי להשפיע על שווי החברות בשוק. ריבית גבוהה יותר פירושה התייקרות של המימון והגדלה בשיעור התשואה שדורשים המשקיעים. לכן, היא עשויה להפעיל לחץ על מחירי המניות.

ההשפעה אינה זהה על כל חברה וחברה, ומכאן שאינפלציה אינה בהכרח "טובה" או "רעה" למניות באופן גורף. היא עשויה להשפיע באופן שונה על חברות וענפים שונים.

אילו נכסים יכולים לספק הגנה מפני אינפלציה? 

אין נכס שמספק הגנה מושלמת ובכל מצב, אבל ישנם אפיקים שנחשבים כבעלי מאפיינים שעשויים לסייע בהתמודדות עם עליית מחירים. אחד מהם הוא כאמור אג"ח צמוד מדד. 

גם נדל"ן נחשב לעיתים לנכס שיכול לספק הגנה מסוימת, בין היתר, משום ששכר דירה ומחירי הנכסים עשויים לעלות בתקופות של אינפלציה. אבל אין מדובר בקשר אוטומטי, ונדל"ן מושפע גם מריבית, מהיצע וביקוש ומגורמים מקומיים.

סחורות, ובהן זהב, מוזכרות אף הן לעיתים בהקשר של הגנה מפני אינפלציה. בתקופות מסוימות, מחיריהן עשויים לעלות במקביל לעלייה במחירים במשק. מנגד, מדובר בנכסים תנודתיים, והם אינם מבטיחים תשואה שתעלה על שיעור האינפלציה.

גם מניות עשויות, לאורך זמן, לספק הגנה מסוימת מפני שחיקה בכוח הקנייה, משום שחברות יכולות להעלות את מחירי המוצרים והשירותים שהן מוכרות. אך אין בכך הבטחה: מחירי המניות מושפעים ממגוון רחב של גורמים, והם יכולים לרדת גם בתקופות של אינפלציה.

קצב האינפלציה ושינויים בציפיות

לכלכלנים ולמשקיעים חשוב לדעת לא רק אם ישנה אינפלציה, אלא גם מהם הקצב והכיוון שבהם היא מתפתחת.

סביבת אינפלציה נמוכה ויציבה מאפשרת על פי רוב למשקי בית ולעסקים לתכנן קדימה בוודאות רבה יותר. לעומת זאת, אינפלציה גבוהה או בלתי צפויה עלולה להקשות על קבלת החלטות, לשחוק את כוח הקנייה ולגרום לבנק המרכזי להעלות את הריבית.

גם הציפיות חשובות. אם משקיעים, עסקים ומשקי בית מצפים שהאינפלציה תישאר גבוהה, הציפיות כשלעצמן עשויות להשפיע על התנהגות המחירים והשכר ועל החלטות הריבית. 

לכן, בבחינה של השפעת האינפלציה על תיק ההשקעות, לא כדאי להסתכל רק על נתון האינפלציה הנוכחי. חשוב לבחון גם את הריבית, את הציפיות לאינפלציה, את סוגי הנכסים בתיק, ואת האופן שבו כל אחד מהם עשוי להגיב לסביבה הכלכלית המשתנה. 

איך האינפלציה נכנסת לשיקולי ההשקעה? 

אינפלציה היא חלק מהסביבה הכלכלית שבה פועל תיק ההשקעות. היא משפיעה על הריבית, על החברות, על הצרכנים ועל הערך הריאלי של הכסף – ולכן גם על נכסים פיננסיים שונים. 

אין אפיק השקעה אחד שמתאים לכל סביבת אינפלציה, וכפי שראינו, אין נכס שמספק הגנה מוחלטת מפניה. פיזור בין חברות, סוגי נכסים, ענפים ושווקים גיאוגרפיים עשוי לסייע בהפחתת התלות בגורם יחיד, אך אינו מבטל את הסיכון. 

בבחינת התיק – לצד מטרות ההשקעה, אופק ההשקעה ורמת הסיכון המתאימה למשקיע – חשוב להביא בחשבון גם את סביבת האינפלציה ואת האופן שבו היא עשויה להשפיע על אפיקי ההשקעה השונים. בבנק הבינלאומי ניתן לסחור בניירות ערך בישראל ובחו"ל באמצעות חשבון ניירות ערך, ולבחון מגוון אפיקי השקעה בהתאם למאפייניהם ולסביבת השוק. 

בסופו של דבר, אינפלציה איננה רק נתון שמתפרסם מדי חודש. עבור המשקיע, היא השאלה כמה יהיה שווה הכסף בעתיד, ומה תהיה התשואה האמיתית שתישאר ממנו לאחר השינוי בכוח הקנייה.