האם אלף שקלים בישראל ובצרפת יוכלו לרכוש את אותו סל מוצרים ושירותים, אם רק נמיר אותם לאירו לפי השער העדכני? לאו דווקא. שערי חליפין בין מטבעות מספרים רק חלק מהסיפור: הם אינם משקפים בהכרח את הפערים ברמות המחירים וביוקר המחיה. 

כדי להשוות את כוח הקנייה של מטבעות שונים, כלכלנים משתמשים במושג "שוויון כוח הקנייה" (Purchasing Power Parity, אוPPP ). הרעיון הוא לבחון כמה מוצרים ושירותים ניתן לרכוש בסכום נתון בכל מדינה, תוך התחשבות בשערי החליפין ובפערי המחירים בין המדינות. 

בדוחות ובמחקרים בינלאומיים, למשל של ארגון ה-OECD (שבו חברה גם ישראל), ניתן לראות נתונים המוצגים בדולר PPP – יחידת מדידה שמנטרלת, במידה מסוימת, את פערי המחירים בין המדינות. כך ניתן לערוך השוואות משמעותיות יותר של הכנסה, שכר, תוצר ורמת חיים.       

על הרעיון הזה מבוסס גם מדד הביג מק, שמבקש להפוך קונספט כלכלי מורכב יחסית להשוואה פשוטה ומוחשית: כמה עולה מוצר אחיד ומוכר – הקציצה הפופולרית של מקדונלד'ס – במדינות שונות. 

העלות שמעבר לבשר וללחמנייה

ה-Big Mac Index, שהפך לאחד המדדים הכלכליים הלא-שגרתיים המוכרים ביותר בעולם, פורסם לראשונה על ידי האקונומיסט ב-1986, בניסיון להמחיש בפשטות את הרעיון של שוויון כוח הקנייה. במקום להסביר איך מחשבים PPP באמצעות מאות מוצרים, לוקח המדד מוצר אחד שקל לזהות ומנסה להשוות את מחירו בין מדינות. למשל:  

מחיר הביג מק במדינה
____________________ = שער החליפין המשתמע לפי PPP

מחיר הביג מק בארה"ב

גם אם לעיתים נתפס המדד כקוריוז, הבחירה במנת הדגל של הפאסט פוד האמריקאי אינה מקרית: מדובר במוצר מוכר שנמכר במדינות רבות, ומחירו משקף לא רק את עלות הבשר והלחמנייה. הוא מביא בחשבון גם את עלות העובדים במסעדה, השכירות, החשמל, השיווק, המיסוי, המרווח של הזכיין והוצאות נוספות. כל אלה משתנים מאוד ממדינה למדינה. 

המדד מעניין – ונחשב ליותר מ"גימיק" – משום שהוא מושפע ממאפיינים שונים של הכלכלה המקומית. מחירו של ביג מק במדינה מסוימת יכול לספק הצצה לא רק לשער המטבע במונחי כוח קנייה, אלא גם לרמת השכר, לעלויות המקומיות ולכוח הקנייה של הצרכנים. עד כדי כך "תפס" המדד, שקרן המטבע הבינלאומית משתמשת אף היא בדוגמת ההמבורגר כדי להסביר את עיקרון שוויון כוח הקנייה. 

מדדים מקצועיים של PPP מבוססים כמובן על סל רחב בהרבה של מוצרים ושירותים. מדד הביג מק איננו "סל מוצרים" מושלם, אלא ניסיון להמחיש את הרעיון ולאפשר השוואה מסוימת בין מדינות. 

כדי להבין את המדד, נניח שבארה"ב ביג מק עולה 6 דולר, ובמדינה אחרת הוא עולה 18 יחידות מהמטבע המקומי. אם מניחים, לצורך הפשטות, שההבדלים האחרים בין המדינות אינם משפיעים כאן, מחיר הביג מק מרמז על שער חליפין של 3 יחידות מהמטבע המקומי לדולר – זהו שער החליפין המשתמע ממחיר הביג מק לפי PPP. אם בשוק המט"ח דולר אחד נסחר בפועל תמורת 4 יחידות מהמטבע המקומי, הרי שהביג מק באותה מדינה זול יותר במונחי דולר מאשר בארה"ב. 

לפי היגיון המדד, אם מחיר הביג מק במדינה מסוימת נמוך יותר במונחי דולר בהשוואה לארה"ב, הדבר עשוי להעיד על רמת מחירים נמוכה יותר באותה מדינה. אם הביג מק יקר משמעותית במונחי דולר, הדבר עשוי להעיד על רמת מחירים גבוהה יותר. 

איך משקיעים יכולים להשתמש במדד?

עבור משקיעים, השימוש המעניין ביותר במדד הביג מק הוא לא בניסיון להחליט אם לקנות מניה מסוימת, אלא בקבלת אינדיקציה לגבי שערי חליפין וכוח הקנייה היחסי של מטבעות. איך עושים זאת? 

כחלק מהעיקרון של שוויון כוח הקנייה(PPP) , הפערים המשתקפים במדד עשויים לשמש גם כדי להעריך אם המטבע המקומי "זול" או מוערך בחסר ביחס לדולר, או לחלופין "יקר" או מוערך ביתר ביחס למטבע האמריקאי. כך, בדוגמה שהצגנו, אפשר להסיק שהמטבע מוערך בחסר בכ-25% ביחס לשער ה-PPP המשתמע. 

אם המדד מצביע על כך שמטבע מסוים מוערך בחסר מול הדולר, אפשר לפרש זאת, לפי תיאוריית ה-PPP, כאינדיקציה לכך שהמטבע עשוי להתחזק בטווח הארוך. אבל חשוב להדגיש: זו איננה תחזית לשער המטבע. השוק יכול להמשיך לתמחר מטבע ברמה שונה מאוד מזו שמתקבלת ממחיר הביג מק במשך שנים.

 The Economistמפרסם גם גרסה מותאמת של המדד – Adjusted Big Mac Index – המביאה בחשבון גם את רמת ההכנסה במדינה (במונחי תוצר לנפש). המדד המתואם מבקש להתמודד עם בעיה בסיסית: במדינות בעלות הכנסה נמוכה יותר, עלויות העבודה, השכירות והתשומות המקומיות עשויות להיות נמוכות יותר, ולכן הביג מק זול יותר גם אם המטבע אינו "זול" במובן של שער החליפין. 

משקיע יכול אפוא להשתמש במדד כעוד נקודת מידע בבחינה של מטבע, פערי מחירים או כוח קנייה – אבל ודאי לא כבסיס יחיד לקבלת החלטת השקעה.

מהן המגבלות של מדד הביג מק?

הבעיה המרכזית היא שהמדד מנסה להסיק מסקנה רחבה על כלכלה ומטבע ממוצר אחד. גם אם הביג מק הוא מוצר דומה במדינות רבות, הוא אינו זהה לחלוטין בכל מקום. הרכב המוצר, גודלו, המיסוי, מדיניות התמחור והתחרות המקומית עשויים להשתנות.

כמו כן, מחירי עבודה ושכירות נמוכים במדינות מתפתחות יכולים לגרום לביג מק להיות זול יותר גם ללא תמחור חסר של המטבע. מכאן, הגרסה המותאמת להכנסה עשויה לספק תמונה שונה מהמדד הבסיסי. 

ישנה מגבלה חשובה נוספת: שוויון כוח הקנייה הוא רעיון כלכלי ארוך טווח, ולא בהכרח מנגנון שקובע את שער החליפין בטווח הקצר. שערי מטבע מושפעים מריבית, אינפלציה, רגולציה, צמיחה, מדיניות ממשלתית ומוניטרית, תנועות הון, סחר בינלאומי ואירועים גיאופוליטיים. לכן, מטבע יכול להיראות "זול" לפי מדד הביג מק, ועדיין להיחלש במשך תקופה ממושכת.

אז מה באמת אפשר ללמוד מביג מק? 

מדד הביג מק אינו נועד להחליף מדדים כלכליים רשמיים או מודלים מקצועיים של שערי חליפין. הערך שלו טמון דווקא בפשטות: הוא מאפשר להבין באמצעות מוצר יומיומי מושגים כמו כוח קנייה, שער חליפין והערכת יתר או חסר של מטבע – ולקבל אינדיקציה כללית ומעט אינטואיטיבית להשוואה. 

עבור המשקיע, מדובר בכלי נוסף שיכול לספק הקשר. הוא עשוי לעורר שאלות מעניינות ביחס למטבע מסוים או לגבי פערי המחירים בין מדינות שונות, אך אין לראות בו איתות קנייה או מכירה בפני עצמו.

ביג מק הוא שיעור קטן בכלכלה: מחירו של המבורגר אחד אינו מסוגל להסביר כלכלה שלמה, אבל הוא יכול לעזור להבין מדוע אותו סכום כסף אינו בהכרח שווה בכל מקום בעולם – ומדוע גם בשוק ההון, המספר שרואים על המסך הוא רק חלק מהסיפור.