כתבה 15

ירידות בשוק ההון הן חלק בלתי נפרד מהשקעה בשווקים הפיננסיים. מדדים, מניות ואג"ח עשויים לרדת, לעיתים בחדות, בתקופות של אי-ודאות, האטה כלכלית, עלייה בריבית, אירועים גיאופוליטיים או שינוי בציפיות המשקיעים. 

הרעיון הוא לא להתעלם מהירידות, אבל גם לא להגיב אליהן "על אוטומט". השאלה החשובה עבור המשקיע אינה רק מדוע השוק יורד, אלא גם כיצד נכון להתנהל בתקופה כזו – ובעיקר, איך להימנע מהחלטות פזיזות שעלולות לפגוע בתיק ההשקעות לאורך זמן. 

טיפ ראשון: בלי פאניקה

כאשר תיק ההשקעות מאבד מערכו תוך זמן קצר, התגובה הטבעית היא לרצות לעצור את ההפסד ולמכור. אלא שמכירה לאחר ירידות אינה בהכרח הדרך לצמצם את הנזק. אם השוק מתאושש לאחר מכן, מי שמכר עלול להישאר מחוץ לשוק ולפספס חלק מהעלייה. 

ניקח, לשם דוגמה, תיק של 100 אלף שקל שירד ב-20% ושווה כעת 80 אלף. משקיע שנשאר בשוק עשוי ליהנות מההתאוששות, אם וכאשר תגיע, ועלייה של 25% מהשווי החדש תחזיר את התיק ל-100 אלף שקל. לעומתו, משקיע שנבהל ומכר, מימש את ההפסד, וגם ייאלץ להחליט מתי לחזור לשוק – החלטה שקשה מאוד לקבל בזמן אמת (ושתי החלטות נכונות, מתי לצאת ומתי להיכנס מחדש, קשות בדרך כלל לא פחות מהחלטה אחת). 
והנה דוגמה אמיתית: ב-2022 חווה שוק המניות האמריקאי ירידות חדות על רקע האינפלציה והעלאות הריבית של הבנק המרכזי (הפדרל ריזרב). ב-12 באוקטובר הגיע מדד S&P 500 לשפל של 3,577 נקודות – ירידה של כמעט 25% מהשיא שקדם לו. אלא שהשוק החל להתאושש עוד באותו החודש: עד סוף אוקטובר עלה המדד בכ-8%, ועד סוף נובמבר כבר היה גבוה בכ-14% מנקודת השפל. 

אין להסיק מהדוגמה שכל ירידה היא הזדמנות לקנייה – אך ניתן להתרשם בעזרתה עד כמה קשה לזהות בזמן אמת את נקודת המפנה. חשוב גם להבחין בין ירידה שטרם מומשה לבין הפסד שמומש במכירה: ירידה של נייר ערך ב-20% אין פירושה בהכרח שהמשקיע צריך "להיפטר" ממנו, כשם שעלייה של 20% אינה כשלעצמה סיבה למכור. החלטה שקולה היא כזו שמתבססת על הסיבה שבגללה הנייר או התיק נרכשו מלכתחילה, על אופק ההשקעה ועל רמת הסיכון המתאימה למשקיע.

טיפ שני: לחזור לתוכנית ההשקעה

אחת הדרכים להתמודד עם לחץ בתקופות של ירידות היא להחליט על כללי פעולה עוד לפני שהן מגיעות. למשל, להגדיר מראש את רמת הסיכון הרצויה, את טווח ההשקעה ואת התנאים שבהם יהיה צורך לבחון מחדש את התיק. החלטות שמתקבלות בשגרה עשויות להיות קלות יותר לביצוע כאשר השוק כבר נמצא בירידות.
בבוא הירידות, במקום להגיב לכל שינוי יומי, כדאי לעצור ולבחון את התיק בהתאם לכללי הפעולה: האם מטרות ההשקעה השתנו? האם סביר שנזדקק בטווח הזמן הקרוב לכסף שהשקענו? האם רמת הסיכון של התיק עדיין מתאימה? והאם הירידות נובעות משינוי מהותי, כזה שמצדיק בחינה מחדש של תזת ההשקעה, או מתנודתיות בשוק שאינה משנה את התמונה לטווח הארוך?
אופק ההשקעה הוא שיקול מרכזי. משקיע שזקוק לכסף בקרוב עשוי להתייחס לירידה בשוק אחרת ממשקיע שאופק ההשקעה שלו הוא שנים קדימה. ככל שהאופק ארוך יותר, יש בדרך כלל יותר יכולת להתמודד עם תקופות של ירידות ותנודתיוּת – אם כי אין כל הבטחה שהשוק יעלה או שכל השקעה תתאושש.

אם הירידות גורמות למשקיע להבין שרמת הסיכון בתיק גבוהה מדי עבורו, זו כשלעצמה סיבה טובה לבחון את התיק מחדש.

טיפ שלישי: עיניים על הפיזור
ירידות בשוק ההון הן גם הזדמנות לבחון את מידת הפיזור בתיק. תיק שמרוכז במניות בודדות, בענף מסוים או בשוק אחד עלול להיות חשוף יותר לתנודות מאשר תיק שמפוזר בין סוגי נכסים, אזורים גיאוגרפיים, מטבעות וסקטורים, בהתאם למטרות ההשקעה ולרמת הסיכון הרצויה. 
פיזור אינו מבטיח שחלקים מהתיק יעלו בזמן שנכסים אחרים יורדים. מטרתו היא להפחית את התלות בגורם יחיד וליצור מבנה שמתאים לרמת הסיכון ולמטרות המשקיע. 

תיק שמורכב כולו ממניות טכנולוגיה אינו בהכרח מפוזר רק משום שהוא כולל עשר חברות שונות.

טיפ רביעי: איזון מחדש
נניח שמשקיע קבע מראש הקצאת נכסים (בעגה המקצועית: אלוקציה) של 60% מניות ו-40% אג"ח. בעקבות ירידות חדות במניות, משקלן בתיק ירד ל-50%, בעוד שמשקל האג"ח עלה ל-50%. בחינה מחודשת של ההקצאה ונקיטת פעולות בהתאם יוכלו להחזיר את התיק להרכב שנקבע בהתאם לרמת הסיכון הרצויה. 
איזון מחדש (Rebalancing) אינו ניסיון "לתזמן את השוק" או לנחש מתי הירידות יסתיימו. הוא נועד לשמור על מבנה התיק ועל משקל הנכסים בו לאורך זמן, ולמנוע מצב שבו תנודות השוק משנות בהדרגה את רמת הסיכון של ההשקעה.

טיפ חמישי: אל תנסו "לתפוס את התחתית"
אחת הטעויות הנפוצות בתקופות של ירידות היא הניסיון לזהות את היום – ואפילו את הרגע – שבו השוק הגיע לשפל, ולחזור אליו בדיוק "ברגע הנכון". 
קשה מאוד לדעת בזמן אמת אם ירידה של 10%, 20% או יותר היא רק שלב בדרך לירידות נוספות או נקודת מפנה שממנה מתחילה התאוששות. 

במקום לנסות לחזות, חשוב יותר לפעול בהתאם לתוכנית ההשקעה שנקבעה מראש. במקרים המתאימים, השקעה הדרגתית יכולה לסייע להימנע מהחלטה אחת גדולה המבוססת על ניסיון לתזמן את השוק.
מתי כדאי להתייעץ?
לא כל ירידה בשוק מחייבת שינוי בתיק, אבל יש מצבים שבהם כדאי לעצור ולהתייעץ עם איש מקצוע. למשל, כאשר המשקיע אינו בטוח מהי רמת הסיכון המתאימה לו, כאשר מטרות ההשקעה השתנו, כשנוצר צורך בכסף בטווח הקרוב, או כאשר הירידות גורמות לקבלת החלטות שאינן תואמות את תוכנית ההשקעה המקורית.

בבנק הבינלאומי ניתן לקבל שירותי ייעוץ השקעות ובמסגרתם נבחנים, בין היתר, מטרות ההשקעה, צורכי הלקוח ורמת הסיכון המתאימה לו. לצד זאת, הבנק מציע פלטפורמות למסחר עצמאי, כך שהבחירה בין ייעוץ לבין השקעה עצמאית תלויה בצורכי המשקיע ובמידת המעורבות שהוא מעוניין לגלות בניהול השקעותיו.

ירידות בשוק ההון אינן אירוע חריג, אלא חלק בלתי נפרד מהשקעה בשווקים. עבור משקיע לטווח ארוך, השאלה איננה איך להימנע מכל ירידה, אלא כיצד לבנות תיק שמתאים ליכולת שלו להתמודד עם תקופות כאלה – ובעיקר, כיצד לקבל החלטות שקולות גם כשהמסכים נצבעים באדום והכותרות הופכות פסימיות יותר.