אג"ח הוא למעשה הלוואה סחירה: המשקיע מלווה כסף למדינה או לחברה, ובתמורה, מקבל התחייבות חוזית להחזר הערך הנקוב במועד שנקבע מראש, ולעיתים גם תשלומי ריבית לאורך הדרך - בכפוף לכך שהמנפיק יעמוד בהתחייבויותיו.
בכך, אג"ח שונה מהותית ממניה, שמי שרוכש אותה אינו יודע מראש כמה יקבל בעתיד, ואין התחייבות להחזיר לו את סכום השקעתו. משום כך, אג"ח נחשב לרוב להשקעה סולידית יותר ממניה - אם כי בהחלט לא חסרת סיכון.
א"ב של אג"ח
תחילה, מספר מושגים שחשוב להכיר:
ערך נקוב - הסכום שהמנפיק מתחייב להחזיר במועד הפדיון, בהנחה שהוא עומד בהתחייבויותיו.
קופון - הריבית שהאג"ח משלם לפי תנאי ההנפקה. כפי שנראה בהמשך, זוהי ריבית על הערך הנקוב, ולאו דווקא על המחיר שבו המשקיע קנה את האיגרת.
- מחיר השוק - משתנה מדי יום בהתאם להיצע וביקוש, ריבית, סיכון ועוד.
- מח"מ (משך חיים ממוצע) - משך הזמן הממוצע, בקירוב, עד לקבלת תשלומי הקרן והריבית מהאג"ח. על פי רוב, ככל שהמח"מ ארוך יותר, כך מחיר האיגרת רגיש יותר לשינויים בריבית.
- סדרות אג"ח - המנפיק יכול לגייס חוב באמצעות מספר סדרות של איגרות, ולכל אחת מהן יכולים להיות מועד פדיון, קופון ותנאים שונים.
- דירוג אשראי - באג"ח נהוג להסתכל גם על דירוג האשראי של המנפיק - מדינה או חברה - ולעיתים אף על דירוג האיגרת עצמה (למשל: AAA או B+). דירוג זה, הניתן על ידי חברות דירוג, מבטא את הערכתן לגבי יכולתו של המנפיק לעמוד בהתחייבויותיו. דירוג גבוה יותר מעיד בדרך כלל על סיכון אשראי נמוך יותר, ולהפך.
אג"ח ממשלתי לעומת אג"ח קונצרני
ההבחנה הבסיסית היא בין איגרות חוב ממשלתיות, שבהן המנפיקה היא המדינה, ובין איגרות קונצרניות, שאותן מנפיק תאגיד שמגייס כסף מהציבור לצורך פעילותו העסקית. כיוון שחברה עלולה להיקלע לקשיים ולא לעמוד בהתחייבויותיה, בעוד ממשלות נחשבות בדרך כלל לבעלות סיכון אשראי נמוך יותר, השוק דורש לרוב תשואה גבוהה יותר עבור השקעה באג"ח קונצרני.
נניח, לדוגמה, שאג"ח ממשלתי לחמש שנים נסחר בתשואה של 3.5%, ואג"ח קונצרני באותו טווח נסחר בתשואה של 5%. הפער, 1.5 נקודות אחוז, מכונה מרווח אשראי (Credit Spread). הוא מייצג את התשואה הנוספת - כלומר, את פרמיית הסיכון - שהמשקיעים דורשים עבור נטילת הסיכון הנוסף.
בעולם הפיננסי, אג"ח ממשלתי במח"מ ארוך משמש לעיתים קרובות כנקודת ייחוס להשקעה הנחשבת בעלת סיכון אשראי נמוך מאוד. במיוחד נכון הדבר לגבי אג"ח ממשלת ארה"ב (Treasury) ל-10 שנים. ההנחה היא שממשלת ארה"ב תעמוד בהתחייבויותיה, ולכן, התשואה על איגרת זו משמשת כבנצ'מרק להשוואה מול השקעות מסוכנות יותר.
בין ריבית לתשואה
אחד המונחים החשובים להבנת אג"ח הוא תשואה לפדיון (Yield to Maturity או YTM), וחשוב להבדיל בינו לבין הריבית, או ה"קופון" של האג"ח. נסביר בעזרת דוגמה:
נניח שאיגרת הונפקה בערך נקוב של 100 שקלים, והיא משלמת קופון שנתי של 4%. בעל האג"ח יקבל 4 שקלים בשנה, בהתאם לתנאי האיגרת, ובמועד הפדיון אמור לקבל בחזרה 100 שקלים. אבל האג"ח נסחר בבורסה, ולכן משקיע אחר יכול לקנות אותו במועד אחר – למשל, ב-95 שקלים. הוא יקבל את אותם 4 שקלים כקופון ואת 100 השקלים בפדיון. מכאן שהתשואה שלו על הפדיון תהיה גבוהה מ-4%.
תשואה לפדיון היא למעשה שיעור התשואה השנתי, שמביא בחשבון את מחיר האג"ח בשוק, את תשלומי הריבית ואת החזר הקרן עד מועד הפדיון (שבהנחה שהאיגרת אכן מוחזקת עד אז). כאשר מחיר האג"ח עולה, התשואה לפדיון יורדת, ולהפך. כמו כן, ירידה בדירוג האשראי של חברה עלולה להשפיע על מחיר האג"ח שלה ועל התשואה שהשוק דורש ממנה.
השפעת הריבית במשק
לריבית במשק יש השפעה משמעותית על מחירי האג"ח. כאשר היא עולה, התשואות בשוק עשויות לעלות. כתוצאה מכך, אג"ח קיים, שהונפק בעבר עם קופון נמוך יחסית, הופך אטרקטיבי פחות, ומחירו עשוי לרדת.
הרגישות לשינויים בריבית אינה זהה עבור כל איגרת חוב, ולא קיימת "ריבית אג"ח" אחת בשוק. בדרך כלל, אג"ח במח"מ ארוך יותר רגיש יותר לשינויים בריבית. לכן, ירידה בריבית עשויה לתמוך במיוחד במחירי איגרות ארוכות, בעוד שעלייה בריבית עלולה לפגוע בהן יותר.
בהקשר זה, נתון מעניין הוא עקום התשואות, המשווה את התשואות של אג"ח בטווחי הפדיון השונים. במצב רגיל, אג"ח לטווח ארוך מציע תשואה גבוהה יותר, בין היתר, משום שהמשקיע נוטל על עצמו אי ודאות לתקופה ממושכת יותר. אבל לעיתים העקום "מתהפך", ודווקא התשואות לטווח הקצר גבוהות יותר. מצב כזה עשוי לשקף ציפיות של השוק לכך שהריבית תרד בעתיד, או לכך שהצמיחה הכלכלית תיחלש. זהו כלי ניתוח חשוב למשקיעים, אך לא תחזית ודאית, כמובן.
סיכונים באג"ח
איגרות חוב נתפסות כאמור כהשקעה סולידית יותר ממניות, אך הן אינן נטולות סיכון:
- סיכון הריבית - שינוי בריבית יכול לגרום לירידה או לעלייה במחיר האג"ח, ובמיוחד במח"מ ארוך.
- סיכון האשראי - באג"ח קונצרני קיים סיכון שהחברה לא תעמוד בתשלומי הריבית או הקרן. דירוג האשראי של החברה יכול לספק אינדיקציה לאיכות האשראי, אך הוא אינו מבטיח שהחוב ייפרע, ואינו מהווה תחליף לבחינת מצבה הפיננסי של החברה.
- סיכון האינפלציה - באג"ח שקלי לא-צמוד, עלייה בלתי צפויה באינפלציה עלולה לשחוק את התשואה הריאלית. את הסיכון הזה עשויות לצמצם איגרות הצמודות למדד המחירים לצרכן.
- סיכון הנזילות - לא כל אג"ח נסחר באותה תדירות. באיגרת בעלת מסחר דל, ייתכן שיהיה קשה יותר למכור את ההשקעה במחיר הרצוי.
אם כן, בשיקולים בקניית אג"ח ובהשוואה בין איגרות, לא כדאי להסתפק בשיעור הקופון. אג"ח שמציע 6% אינו בהכרח השקעה טובה יותר מאג"ח שמציע 4%. יש לבחון את מחיר הקנייה, התשואה לפדיון, מועד הפדיון, המח"מ, איכות המנפיק, והסיכון הכרוך בהשקעה.
איך להשקיע באג"ח
בדומה למסחר בניירות אחרים, ניתן לקנות ולמכור אג"ח בבורסה באמצעות חשבון ניירות ערך, ולבחון סדרות בהתאם למועד הפדיון, סוג ההצמדה, הקופון, התשואה לפדיון, הדירוג והסיכון.
בפלטפורמות המסחר בבנק הבינלאומי ניתן לסחור באיגרות ישראליות וזרות, ולבחון את הנתונים לגביהן לפני קבלת החלטה. עבור מי שמעדיף פיזור בין סדרות ומנפיקים, במקום להסתמך על איגרת בודדת, קיימות גם קרנות נאמנות וקרנות סל המתמחות באג"ח.
לפני כל השקעה, כדאי להגדיר מהו אופק ההשקעה, איזה חלק מהתיק רוצים להקצות לאג"ח, ומהי רמת הסיכון המתאימה. אג"ח יכול לשמש כמרכיב חשוב ומאזן בתיק ההשקעות – אך גם כאן, כמו בכל השקעה בשוק ההון, התשואה הפוטנציאלית מגיעה לצד סיכונים שחשוב לזהות ולהבין.
אין לראות בפרסום זה משום הסכמה או המלצה לכדאיות השקעה או חוות דעת בנוגע לכדאיות השקעה ואינו יכול לבוא במקום ייעוץ המותאם לנתוניו, צרכיו ומטרותיו של כל אדם.