מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

·         בארה"ב ננעל שבוע שלילי למרות תקופת ראלי סנטה. בישראל הבורסה המקומית סיכמה שבוע חיובי עם עליות שערים נאות.

·         בסיכום שנת 2025 - מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה 20.6% ומדד שווקים מתעוררים קפץ 28.5%. בארה"ב - מדד S&P500 עלה 16.4%, מדד נאסד"ק 100 עלה 20.2% וראסל 2000 הוסיף 11.3%. באירופה - מדד יורוסטוקס 600 טיפס 16.8%. בבורסה בת"א - מדד ת"א 125 זינק ב-50.96% ות"א 90 קפץ 46.6%.

·         מה טראמפ מחפש בוונצואלה? במילה אחת, נפט. בשתי מילים, הרבה נפט. ארה"ב תקפה בשבת את וונצואלה ולכדה את נשיא המדינה והדיקטטור ניקולס מדורו. לוונצואלה עתודות נפט אדירות אך עקב משטר כושל, היא לא ממצה את פוטנציאל הזיקוק והיצוא של הנוזל השחור. האם כאן ארה"ב תיכנס לתמונה?

·         ישראל: בהחלטת הריבית הקרובה אין צפי להורדה - מחר בשעה 16:00 יכריז בנק ישראל על גובה הריבית במשק. על פי מרבית ההערכות, הריבית צפויה להישאר ללא שינוי על 4.25%, כאשר ככל הנראה, בנק ישראל יעדיף להמתין עם הורדת הריבית לחודש פברואר, בהתאם לגישת הזהירות המוניטארית עם דגש על סיכוני האינפלציה.

·       מה צפוי השבוע? בארה"ב – ביום שישי יתפרסם דוח התעסוקה של חודש דצמבר הכולל 3 רכיבים: כמות המשרות החדשות בדצמבר (צפי 59 אלף), שיעור האבטלה (צפי 4.5%) ושיעור השינוי השנתי בשכר העבודה השעתי (צפי 3.6%). עוד ביום שישי, יתפרסמו נתוני הסנטימנט של אונ' מישיגן.

·       בישראל – נתוני מאקרו שיתפרסמו השבוע: יום שני – החלטת ריבית (צפי: ללא שינוי). יתרות מט"ח. יום חמישי – מכירות קמעונאיות. כמו כן, השבוע יושפע מהתפתחויות גיאופוליטיות ברחבי העולם.

ארה"ב

מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

Q  וול סטריט לא הניבה עד כה ראלי ב"ראלי סנטה קלאוס" – מאז חג המולד, מדד S&P500 ירד ב-0.75% אך לסנטה נותר עוד יום מסחר אחד לשפר את המצב. ראלי סנטה החל באופן חיובי (0.3%+ ב-24.12) אולם בהמשך נרשמו 4 ימי מסחר שליליים (במצטבר ירידה של כ-1.3%) וביום שישי האחרון (2.1) נרשמה עליה של כ-0.2%. מכאן שבסיכום ימי ראלי סנטה עד כה, מתקבל ביצוע שלילי של 0.75% וכאמור, לסנטה נותר עוד יום מסחר אחד על מנת לשפר את המצב.

Q  בסיכום שבוע המסחר המקוצר - מדד S&P500 ירד ב-1.0%, מדד נאסד"ק כללי איבד 1.5% ומדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס, ירד 0.7%. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, צנח 1.6%. בשוק האג"ח נרשמה השבוע עליית תשואות בהיקף מוגבל. בסיכום שבועי, התשואה לשנתיים נותרה לל"ש, ברמה של 3.47% אך התשואה ל-10 שנים טיפסה מ-4.13% ל-4.19% כאשר עיקר הזינוק של התשואה נרשם ביום רביעי עם קפיצה של כ-4.5 נ"ב. הדולר התחזק ב-0.4% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב בשבוע החולף. בשנת 2025  איבד הדולר 9.6% מול הסל, הנפילה השנתית החדה ביותר מאז 2017.

Q  בגזרת המקרו – בתחילת השבוע פורסמו מגוון נתונים משוק הנדל"ן. מכירות הבתים בתהליך קפצו בנובמבר 3.3% (צפי 0.9%) אך בסיכום שנתי ירדו ב-0.3%. מדד מחירי הנדל"ן של קייס שילר, הבוחן את התפתחות המחירים ב-20 ערים מרכזיות ברחבי ארה"ב, עלה 0.32% באוקטובר וב-12 החודשים האחרונים ב-1.3% (צפי 1.1%).

ביום שלישי 30 בדצמבר פורסם פרוטוקול ישיבת הפד האחרונה, שהתקיימה ב-9-10 בדצמבר ושבסיומה ירדה הריבית ב-25 נ"ב ופורסם עדכון התחזיות של בכירי הפד ותוואי הריבית לשנים הבאות, על פי חציון הערכותיהם של משתתפי הישיבה (ה-Plot Dot). ההחלטה על הורדה של 25 נ"ב התקבלה לאחר הצבעות מנוגדות כאשר חלק מחברי הפד הצביעו נגד הורדה ואחד הצביע בעד הורדה כפולה של 50 נ"ב. עוד עלה מהפרוטוקול שפורסם שחברי הוועדה מצפים לצמיחה כלכלית מתונה בהמשך ולגבי המנדט הכפול, החשש מפגיעה בשוק העבודה הצטמצם אולם החשש מפני התפתחות אינפלציונית גדל. בנוסף, רוב חברי הוועדה הסכימו שיהיה מקום להמשיך ולהוריד את הריבית בהמשך, בתנאי שהאינפלציה אכן תתמתן כפי שמצופה אולם חלק מהחברים חושבים שיש לשמור את הריבית ללא שינוי בהחלטות הקרובות. אחת ההחלטות המשמעותיות היתה לחזור ולקנות אג"ח של ממשלת ארה"ב כאשר מדובר ברכישות של אג"ח לטווח קצר בקצב של 40 מיליארד $ בחודש. לפי הפרוטוקול, מטרת הרכישות הינה להקל על הנזילות בשוק האשראי לטווח קצר אך שהיה דיון ארוך ואי הסכמות לגבי קצב הרכישות האמור.

מדד מנהלי הרכש של שיקגו זינק בדצמבר ל-43.5 נק' (צפי 40 נק').

ביום שישי פורסם מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה (עדכון סופי לחודש דצמבר) שנותר לל"ש על 51.8 נק'.  

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

Q  בגזרת המקרו – ביום שני יפורסמו מדדי הפעילות של ISM בתחומים של ייצור, מחירים, הזמנות חדשות ותעסוקה. מדד הפעילות בתחום הייצור צפוי לעמוד בדצמבר על 48.4 נק' (נתון קודם 48.2 נק'). ביום שלישי יפורסמו הקריאות האחרונות של מדדי מנהלי הרכש של S&P. המדד של תחום השירותים צפוי להישאר ללא שינוי ברמה של 52.9 נק'.

ביום רביעי יתפרסמו מדדי פעילות נוספים של ISM, הפעם בתחומים שונים של שירותים. למדד הכללי יש צפי של 52.3 נק' לעומת נתון קודם 52.6 נק'. במסגרת זו יפורסמו מדדי מחירי שירותים, הזמנות חדשות ותעסוקה.

באותו יום יפורסמו נתוני תעסוקה של JOLTS, הזמנות ממפעלים (צפי 1.1%- באוק'), הזמנות מוצרים בני קיימא ועוד.

ביום חמישי יתפרסמו נתוני סחר החוץ לחודש אוקטובר כאשר הגירעון המסחרי צפוי להסתכם ב-58.8 מיליארד $ לעומת 52.8 מיליארד $ בחודש שקדם.

ביום שישי יתפרסם דוח התעסוקה של חודש דצמבר הכולל 3 רכיבים. כמות המשרות החדשות בדצמבר צפויה לעמוד על 59 אלף, שיעור האבטלה צפוי לרדת מ-4.6% ל-4.5% ושיעור השינוי השנתי בשכר העבודה השעתי צפוי לעמוד על 3.6% (לעומת 3.5% בחודש הקודם).

עוד ביום שישי, יתפרסמו נתוני הסנטימנט של אונ' מישיגן כאשר המדד הכללי העיקרי צפוי לעלות מ-52.9 נק' בדצמ' ל-53.5 נק' (נתון ראשוני לחודש ינואר).

באותו יום יתפרסמו גם נתונים אודות שוק הנדל"ן כגון התחלות בניה ואישורי בניה.

Q  התפתחויות בחזית הגיאופוליטית  

ארה"ב נ' ונצואלה - ארה"ב תקפה אתמול (שבת) את ונצואלה ולכדה את נשיא המדינה והדיקטטור ניקולס מדורו. מדובר כמובן בהסלמה דרמטית במתיחות הגיאופוליטית בין המדינות וגם סטייה חריגה מנורמות ביחסים בינלאומיים. וושינגטון לא ביצעה התערבות ישירה שכזו בפוליטיקה של אמריקה הלטינית מאז שפלשה לפנמה ב-1989 כדי להדיח את המנהיג הצבאי מנואל נורייגה בגין טענות דומות.

התקיפה האמריקאית אחרי חודשים של הסלמה ואחרי שטראמפ הכריז כי משטר מדורו הינו ארגון טרור והטיל מצור מלא על מיכליות הנפט הנכנסות ויוצאות מהמדינה.

מה טראמפ מחפש בונצואלה? במילה אחת, נפט. בשתי מילים, הרבה נפט. בידי ונצאולה יותר מ-300 מיליארד חביות נפט, כ-17% מעתודות הנפט הידועות כיום בעולם ופי 4 יותר מכמות הנפט שיש לארה"ב. עם זאת, עקב חוסר יציבות שמקורו במשטר כושל, חברות מפיקות נפט זרות נטשו אותה ובשנים האחרונות היא היתה רחוקה מרחק רב ממיצוי פוטנציאל הזיקוק והיצוא של הנוזל השחור, עם הפקה של פחות ממיליון חביות ביום. מכאן שהמניע העיקרי בפעולת ארה"ב היא השתלטות על פוטנציאל הנפט האדיר של המדינה ועל ההכנסות הפוטנציאליות לענקיות האנרגיה האמריקאיות.

ארה"ב נ' אירן - במקביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים על המשטר באיראן כשאמר כי "ארה"ב תבוא לעזרת המפגינים במדינה אם כוחות הביטחון האיראניים יהרגו מפגינים לא אלימים". טראמפ התבטא ימים לאחר פריצת המחאות הגדולות ביותר באיראן מאז 2022, מחאות שנהפכו לאיום הפנימי הגדול ביותר על המשטר זה שנים.

אז מה יהיה? משקיעים וסוחרים עוקבים מקרוב אחר האירועים ולמרות שהתחממות ביטחונית עשויה לעיתים להעלות את תחושת הסיכון של המשקיעים, יש הרבה קולות לפיהם יש אפשרות של עליות בבורסה עם התחדשות המסחר ביום שני.

הרקע לאופטימיות נובע מכך שנפילת רודנים נתפס כאירוע חיובי כאשר כאן מדובר בשתי מדינות שהינן יצרניות של אנרגיה אשר עשויות להיפתח למשקיעים בינלאומיים. עם זאת, המצב עשוי להסתבך במהירות שכן לונצואלה יש בעלות ברית חזקות כגון סין ורוסיה. לסין יש מניה משמעותית בתעשיית הנפט של ונצואלה – החברה הזרה המרכזית הפועלת בונצואלה היא CNPC, חב' הנפט הלאומית של סין. סין כבר פרסמה תגובה לפיה מבצע הלכידה הינו הפרה של הדין הבינלאומי ושל הנורמות הבינלאומיות.

ישראל

Q  שבוע המסחר האחרון של שנת 2025 היה שבוע היסטורי - האחרון שבו התקיים מסחר בבורסה בת"א בימים ראשון עד חמישי. ביום חמישי ננעל שבוע המסחר בבורסה בת"א בעליות שערים חדות ובסיכום שבועי מדד ת"א 125 עלה 2.9%, ת"א 90 קפץ 4.3%, ת"א בנקים זינק 4.6% ות"א נדל"ן טיפס 4.2%.

בשוק החוב נרשמו עליות שערים והוא פתח את שנת 2026 במגמה חיובית, בהמשך לשנה מוצלחת מאוד ב-2025. באג"ח הממשלתיות והן הקונצרניות נרשמו עליות שערים. באפיק הממשלתי השקלי נרשמו עליות של עד 0.9%,  ועד 1.7% בצמודות. באפיק הקונצרני- מדדי התל בונד 20,40,60 טיפסו בכ-0.4%. תשואת האג"ח הממשלתית השקלית (הגנרית) נותרה ברמה של 4.02% בדומה לשבוע קודם, זאת לאחר ששנת 2025  סיכמה עליות מרשימות של כ-8%-11% בסדרות הארוכות (10-30 שנה).

בשוק המט"ח, השקל התחזק השבוע ביחס לדולר ונחלש קלות ביחס לאירו- הרחבה בפרק המטבעות והסחורות.

Q  סיכומי שנת 2025:

בבורסה בת"א – גידול חד נרשם בשנה החולפת במחזורי המסחר בשוק המניות. מחזור המסחר המצרפי במניות ויחידות השתתפות (לא כולל קרנות סל על שוק המניות) עמד על כ-618.6 מיליארד שקל, אל מול כ-364.7 מיליארד שקל בשנת 2024 - גידול שנתי של כ-70% בפעילות.

בשוק החוב, מחזור המסחר השנתי באג"ח הממשלתיות בבורסה הסתכם בכ-699 מיליארד שקל בשנת 2025, בהשוואה לכ-671 מיליארד שקל בשנת 2024. מחזור המסחר השנתי באג"ח הקונצרניות בבורסה הסתכם בשנה החולפת בכ-264 מיליארד שקל (לא כולל קרנות סל על מדדי אג"ח ואג"ח להמרה), אל מול מחזור שנתי של כ-229.3 מיליארד שקל אשתקד, גידול שנתי של כ- 15.4%.

ציבור המשקיעים לא גילה עדיין את שוק קרנות הסל על מדדי אג"ח, והמחזור בהן בשנת 2025 נותר נמוך ועמד כ-21 מיליארד שקל, אל מול כ-24.8 מיליארד שקל בשנת 2024 , קיטון של כ- 15.3%.

פעילות קרנות הסל בשוק המניות הישראלי צמחה בשנת 2025 בכ-31%, לרמה שנתית של כ-125.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-95.7 מיליארד שקל אשתקד. הגידול החד בהשקעה במדדי מניות ישראל לצד פעילות ערה במדדי מניות חו"ל, על רקע שחיקת הדולר אל מול השקל, תמכו במגמה זו.

מחזור המסחר המצרפי בקרנות סל חוץ נסחרות בבורסה בשנת 2025 עמד על כ- 9.6 מיליארד שקל - ירידה קלה של כ- 1.6% בהשוואה לשנת 2024. הירידה באטרקטיביות של מדדי המניות האמריקאים בשנה האחרונה בהשוואה למדדי הבורסה הביאה לקיפאון במחזורי המסחר. 

Q  מחר – החלטת ריבית - (צפי: ללא שינוי). מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל התחזק ב-2.2% מול סל המטבעות ופרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לרדת. על פי מרבית ההערכות במשק, בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.25% והנטייה להותרתה ברמה זו תלויה בצמיחת המשק ובהתפתחות רמת הביקושים שנמצאת כעת בתהליך של האצה. בנק ישראל צפוי לעדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה ל-2026, אולם האצה בצמיחה שנובעת מהאצת הביקושים עלולה להגביר את קצב האינפלציה. בנוסף, שוק העבודה ההדוק מייצר לחצי שכר שמובילים להתגברות עליות המחירים והאצה באינפלציה ואלו לצד העליות שנרשמו בשווקים הפיננסיים ובעיקר שוק המניות יוצרים התלהבות יתר וסימפטום של "תחושת עושר". לעומת זאת בפועל האינפלציה נמצאת במגמת התמתנות הן במוצרים והן בשירותים. ציפיות האינפלציה של החזאים והשוק נמוכות, והשקל ממשיך להתחזק. שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לסבול מהאטה שמגבירה סיכון למשבר בענף וכל אלו תומכים בהורדת ריבית.

Q  נתוני מאקרו הצפויים השבוע (יום בשבוע): יום שני – החלטת ריבית (צפי: ללא שינוי). יתרות מט"ח. יום חמישי – מכירות קמעונאיות.

אירופה

Q  המסחר בבורסות אירופה ננעל בשבוע המסחר המקוצר במגמה חיובית. בסיכום שבועי, המדדים העיקריים פוטסי 100 ודאקס בבורסות לונדון ופרנקפורט בהתאמה עלו ב-0.8%, קאק הפריזאי טיפס  ב-1.1% ומדד המניות הכללי סטוקס 50 הוביל בעלייה של 1.8%.

Q  מה צפוי השבוע?

ביום שני: 5.1.2026 אין פרסום נתונים מהותיים

ביום שלישי: 6.1.2026 גוש היורו- מדד מנהלי הרכש, גרמניה וצרפת- אינפלציה, בריטניה וספרד- מדד מנהלי הרכש.

ביום רביעי: 7.1.2026 גוש היורו- אינפלציה ואינפלציית הליבה, מדדי ביטחון הצרכנים, תעשיה, כלכלה ושירותים, מדד מחירי היצרנים ושיעור האבטלה. גרמניה- מדד מנהלי הרכש, מכירות קמעונאיות, בריטניה- מדד מנהלי הרכש.

ביום חמישי: 8.1.2026 גוש היורו- תחזית האינפלציה של הבנק המרכזי לשנה ו-3 שנים, צרפת- מאזן הסחר והחשבון השוטף.

ביום שישי : 9.1.2026 גוש היורו- מכירות קמעונאיות, ספרד וצרפת- ייצור תעשייתי.  

שווקים נוספים

Q  המסחר בבורסות אסיה ננעל בשבוע המסחר המקוצר במגמה מעורבת. בסיכום שבועי, בלט לחיוב מדד קוספי (קוריאה) לאחר שקפץ 4.4%, מדד האנג סנג (הונג קונג) עלה ב-2%, ומדד ניפטי (הודו) עלה ב-1.1%. מנגד, מדד ניקיי 225 היפני נחלש ב-0.8%, מדד CSI300 (סין) נסוג 0.6% ומדד ASX200 (אוסטרליה) התכווץ ב-04%.

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע 

Q  בסין –יחסי סין טאיוואן- סין פתחה השבוע בתרגיל צבאי רחב היקף מול חופי טייוואן, שנועד לדמות הטלת מצור מלא על מדינת האי. טייוואן הזניקה בתגובה מטוסי קרב, אך לא התלקח עימות ישיר בין הצדדים.

יחסי סין ארה"ב- סין מהדקת הפיקוח על המתכת כסף משום חיוניותה לתעשייה הביטחונית בארה"ב.

עם פתיחת שנת 2026, בנאום ניצחון אופטימי של הנשיא שי לשנה החדשה, אמר כי סין נמצאת במסלול לעמידה ביעדי הליבה שלה לשנת 21025, והבליט את הצלחותיה בתחום הבינה המלאכותית והשבבים. הממשל בסין מתכוון להקצות 51 מיליארד $ לתמיכה ציבורית ועידוד הצמיחה.

מדד מנהלי הרכש בתעשייה זינק בדצמבר במפתיע מ-49.2 ל-50.1 נק' (צפי 49.2 נק') ועבר לטריטוריה של התרחבות הפעילות, לראשונה מאז חודש מארס. מדד השירותים עלה מ-49.5 ל-50.2 נק' (צפי 49.6 נק') ועבר גם הוא להתרחבות הפעילות. פעילות המפעלים הפתיעה עם התרחבות בדצמבר, ושמה קץ לרצף של שמונה חודשי התכווצות- הארוך ביותר שנרשם אי פעם.

Q  דרום קוריאה- הייצוא מדרום קוריאה חצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם, כך הודיע משרד הסחר של המדינה. נתוני מאזן הסחר לחודש דצמבר הציגו זינוק מפתיע הודות לזינוק ביצוא בשיעור של 13.4% בשנה שהסתיימה בדצמבר, גבוה מצפי של 8.5% והחודש הקודם. היבוא גם עלה יותר מהתחזיות, 4.6% לעומת צפי עליה של 2.4% אך השפעתו היתה נמוכה מהמגמה ביצוא, ועודף הסחר זינק מ-9.7 מיליארד $ ל-12.2 מיליארד $.

הייצור התעשייתי עלה בנובמבר ב-0.6%, הרבה פחות מצפי לעלייה של 2.4%. האינפלציה השנתית ירדה בדצמבר מ-2.4% ל-2.3%, כצפוי. אינפלציית הליבה השנתית נותרה 2.0%, כצפוי.

Q  בהודו- הייצור התעשייתי זינק בנובמבר ב-6.7% (צפי 2.9%).

Q  באיראן- הודח נגיד הבנק המרכזי בתגובה להפגנות המוניות, שבהן מחו המפגינים גם על הפיחות החד בשערו של הריאל האיראני. 

Q  מה צפוי השבוע?

ביום שני: 5.1.2026 סין ויפן – מדד מנהלי הרכש.

ביום שלישי: 6.1.2026 הודו- מדד מנהלי הרכש.

ביום רביעי: 7.1.2026 הודו – תחזית הצמיחה השנתית.

ביום חמישי: 8.1.2026 יפן- ביטחון הצרכנים.

ביום שישי : 9.1.2026  סין- PPI, אינפלציה. יפן – הוצאות משקי הבית, המדד המשולב. דר' קוריאה- החשבון השוטף.

מטבעות וסחורות

Q  הדולר התחזק ביום שישי מול מטבעות מרכזיים בעולם, לאחר שסגר ב-2025 את הנפילה השנתית החדה ביותר מאז 2017. מדד הדולר DXY העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, ובהם היורו, הין והליש"ט — טיפס השבוע ב- 0.4%. מדד הדולר התכווץ ב-2025 ב-10% לעומת 2024.

Q  בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק השבוע ביחס לדולר והאירו. השקל התחזק מול הדולר ב-0.2% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 3.181 ש"ח לדולר, ומול האירו התחזק ב־0.7% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 3.731 ש" לאירו.

Q  מחיר הנפט –טיפס השבוע ב-1% לאחר שרשם נפילה שנתית של 22%, החדה מאז 2020, זאת לאחר שחששות מפני עודף היצע בשווקים האפילו בהשפעתן על המתחים הגיאופוליטיים הקשורים למלחמה באוקראינה והמצור שהטילה ארה"ב על ייצוא הנפט מוונצואלה. אמש הכריזה ארה"ב על סנקציות נוספות על וונצואלה ותפסה מכליות נפט. לוונצואלה מאגרי נפט וגז ענקיים אך אופי המשטר הנוכחי הקשה עליה להפיק נפט ולזקק אותו, ולכן המדינה והנפט שלה נמצאים בלב מטרותיה החשובות הסדר הביטחוני של טראמפ: שליטה במקורות האנרגיה ושליטה בחצי הכדור המערבי. לכל אלו חשוב להוסיף את האינטרס הקשור בסין. החברה הזרה עם ההשקעות הגדולות ביותר היא CNPC של ממשלת סין, שפועלת מול חברת הנפט של וונצואלה, ונראה כי לארה"ב יש אינטרס נוסף לשליטה במקור הבלתי נדלה של המדינה. החוזים על נפט גולמי מסוג טקסס מתוק למסירה בפברואר נסגרו במחיר של 57.3 $ לחבית.

Q  מחירי הזהב ומחיר הכסף צנחו השבוע. לאחר שבמהלך שנת 2025 מחירי המתכות כאמור נסקו ב-64% ו-142% בהתאמה, בעקבות סיכונים מתמשכים בתחומי הסחר, הכלכלה והגיאופוליטיקה, והביקוש למתכות אלו גבר, תוך שהם נהנים לצד כל אלה גם מרוח גבית על רקע היחלשות הדולר מול מטבעות מרכזיים בעולם, והציפיות להמשך הורדת הריבית בארה"ב, אשר הגבירו את תיאבון המשקיעים למתכות היקרות, שמחיריהן נקובים בדולרים, מחירי המתכות ביצעו השבוע סיבוב פרסה והחוזים על הזהב למסירה בינואר צנחו ב-4.4% למחיר של 4,332.3$ לאונקיה, בבורסת הסחורות של ניו יורק. החוזים על הכסף למסירה בינואר צנחו בשיעור חד יותר של 8.1% ונסגרו בניו יורק במחיר של 72.82$ לאונקיה.