מרכז ההשקעות

נקודות עיקריות

• • בסין הממשלה מעודדת ילודה - הממשלה תעניק סובסידיה שנתית של כ-500 $ לכל ילד מתחת לגיל שלוש, ללא קשר למיקומו בסדר הלידה. המהלך נועד להקל על העול הכלכלי של גידול ילדים ולתמוך ביציבות כוח העבודה, על רקע ירידה חדה בשיעורי הילודה והנישואין המאיימת על הצמיחה הכלכלית לטווח הארוך. סין הודיעה כי תחל להעניק סובסידיות לטיפול בילדים ברחבי המדינה, במהלך נוסף המנסה להתמודד עם הירידה המדאיגה בשיעור הילודה בשנים האחרונות. הסיוע יינתן רטרואקטיבית החל מה-1 בינואר השנה, ויחול על כל ילד ראשון, שני או שלישי, כדי לעודד זוגות צעירים הנרתעים מהעלויות הגבוהות של גידול ילדים. על פי ההערכות, המדיניות החדשה צפויה להועיל ליותר מ-20 מיליון משפחות מדי שנה. סין כבר הנהיגה בשנים האחרונות הקלות במס ופועלת להרחבת שירותי הטיפול בילדים בעלות נמוכה.

    בוול סטריט קיבלנו את השבוע האדום ביותר מאז חודש מאי, בעקבות ירידות שערים חדות ביום שישי, בתגובה לדו"ח תעסוקה מאכזב במיוחד והחלת תכנית המכסים של טראמפ, שהביאה את המכס הממוצע על היבוא לארה

    בוול סטריט קיבלנו את השבוע האדום ביותר מאז חודש מאי, בעקבות ירידות שערים חדות ביום שישי, בתגובה לדו"ח תעסוקה מאכזב במיוחד והחלת תכנית המכסים של טראמפ, שהביאה את המכס הממוצע על היבוא לארה"ב לשיא של 90 שנה. הירידות במדד נאסד"ק היו מתונות מעט יותר מאלה של מדדי הדגל האחרים, הודות לדו"חות החזקים של ענקיות הטכנולוגיה מטא ומיקרוסופט שפורסמו השבוע. 

    • מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד ב- 2.5% בשבוע שחלף (10.1%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 ירד 2.4% (6.1%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק איבד 2.2% (20,650.1 נק').

    באירופה - מדד יורוסטוקס 50 השיל 3.5% (5.5%+ מתחילת השנה). בבורסה בת"א - מדד ת"א 125 ירד בשבוע שחלף 1.1% (26.9%+ מתחילת השנה), ת"א בנקים נסוג 0.6% ות"א נדל"ן נפל כ-3.2%.

    • ארה"ב: הריבית נותרה לל"ש, כצפוי, אך ההסתברות להורדה בספטמבר מזנקת – ביום רביעי טען הפד ששוק העבודה יציב וסיכוני האינפלציה עלו, אך ביום שישי סיפר דו"ח העבודה סיפור שונה וההסתברות להורדת ריבית כבר בישיבה הקרובה, ב-17 בספטמבר, מזנקת והצפי המצטבר עד סוף השנה זינק ל-2.5 הורדות ריבית.
    • אירופה: הסכם סחר בין ארה"ב לנציבות האיחוד, מנגד – מכה ליצואני שווייץ – ארה"ב והאיחוד האירופי הגיעו בתחילת השבוע להסכם סחר, שבמסגרתו יסתפק טראמפ במכס בשיעור 15%, כשאירופה תרכוש מוצרי אנרגיה מארה"ב ב-750 מיליארד $ ותשקיע בארה"ב 600 מיליארד $. מנגד, על שווייץ יוטל מכס בשיעור של 39%.
    • יצרני התרופות נדרשו להוזיל את התרופות שהן מוכרות בארה"ב לרמה הנמוכה ביותר שבה הן נמכרות במדינות אחרות בתוך 60 ימים, אחרת הממשל ינקוט נגדן סנקציות. מניות חברות התרופות צנחו לקראת סוף השבוע.
    • בישראל– הפסימיות לגבי עסקה לשחרור החטופים ואפשרות להגעה להסכם הפסקת אש העיבו על המסחר בבורסה באחוזת בית. המדד המשולב לחודש יוני 2025 רשם ירידה חדה של 0.67%, ירידה המשקפת את ההשפעה השלילית של מבצע "עם כלביא" על הפעילות הכלכלית. ובזירת הסחר, טראמפ הכריז על מכסים של 15% על יצוא מישראל לארה"ב, בניגוד להערכות כי יסתפק במכס בשיעור של 10%.

     

    מה צפוי השבוע? בארה"ב  ובאירופה – מדדי מנהלי הרכש בענף השירותים. דו"חות של פלנטיר, דיסני, AMD ונובו נורדיסק. בבריטניה – החלטת ריבית ביום חמישי. הריבית צפויה לרדת ב-25 נ"ב בהסתברות של 97%.

    בישראל – מסחר בצל ניסיונות לגבש עסקה לשחרור חטופים.

    ארה"ב

    מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

    שילוב של החלת תכנית המכסים ודו"ח תעסוקה מזעזע, צבעו ביום שישי את מסכי וול סטריט באדום הבוהק ביותר שראינו זה יותר מחודשיים. במקביל, תשואות האג"ח צללו ורשמו את הנפילה היומית החדה ביותר מאז מארס 2023. ביום חמישי ראינו חודש שלישי ברציפות של עלייה בקצב האינפלציה השנתית, כך שהסיכון של שני יעדי הבנק הפדרלי עלה באופן משמעותי. בשווקים מניחים שהטיפול בשוק העבודה יקבל את מירב תשומת הלב וההסתברות להפחתת ריבית כבר בישיבת הפד הקרובה, ב-17 בספטמבר, זינקה מכ-44% ל-81%.

    בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 איבד 2.4%, מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס ירד ב-2.9% ומדד המניות הקטנות, ראסל 2000, צנח במהלך השבוע ב-4.2%. מדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 נהנו מהדו"חות החזקים של מטא ומיקרוסופט והם "הסתפקו" בירידה שבועית של 2.2%.

    תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב צנחו, כאמור, בתגובה לדו"ח התעסוקה החלש, בדגש על התשואה לשנתיים, הרגישה יותר לציפיות הריבית בטווח הקצר. כתוצאה, שיפוע עקום התשואות הדולרי נהיה תלול יותר, כשהפער בין התשואה ל-10 שנים לתשואה לשנתיים טיפס השבוע מ-47 נ"ב ל-54 נ"ב. בסיכום שבועי, התשואה לשנתיים צנחה ב-24 נקודות בסיס, מ-3.92% ל-3.68% ואילו התשואה ל-10 שנים ירדה בסיכום שבועי ב-17 נ"ב מ-4.39% ל-4.22%. הדולר, שנחלש בשבוע שעבר בכ-0.8% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב, התחזק השבוע ב-1.5%.

    ההסתברות להורדת ריבית בישיבות הקרובות, המגולמת בחוזי ה-SWAP, הייתה תנודתית במיוחד השבוע. אחרי המסר הניצי שהושמע בישיבת ה-FOMC ביום רביעי היא צנחה ובהמשך, היא שינתה כיוון וזינקה בעקבות דו"ח התעסוקה המאכזב. ההסתברות להפחתה ראשונה ב-17 בספטמבר זינקה בסיכום שבועי מכ-66% ל-81% ואילו הצפי המצטבר עד סוף השנה זינק מ-44 נ"ב (1.75 הורדות ריבית) ל-57.4 נ"ב, 2.3 הפחתות ריבית.

     

    מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

    אחרי שבוע שיא בכל החזיתות, שהרעיף עלינו שפע נתונים חשובים, הן בחזית המקרו והן בחזית המיקרו, נפתח שבוע המסחר החדש בתחושת האנג אובר והוא יהיה דליל הרבה יותר באירועים חשובים. היום, יום שני, נתוודע לנתוני ההזמנות ממפעלים בחודש יוני ולעדכון הסופי לחודש יוני של ההזמנות למוצרים בני קיימא. ביום שלישי נקבל את נתוני היבוא, היצוא והגירעון המסחרי של ארה"ב בחודש יוני, את מדד מנהלי הרכש של ISM בסקטור השירותים (כולל רכיבי המחירים ששולמו, הזמנות חדשות ותעסוקה) ועדכון סופי ליולי של מדד מנהלי הרכש בשירותים של S&P Global. ביום חמישי נתוני הפריון והעלות ליחידת עבודה ברבעון השני והנתון השבועי של תביעות ראשונות לדמי אבטלה, אחרי מגמת שיפור רצופה במשך שישה שבועות, שבמהלכם ירד מספר המובטלים החדשים מדי שבוע ונתון נמוך מהצפי גם בשבוע האחרון. עוד באותו יום, מכירות סיטונאיות ומלאים סיטונאיים ובנוסף, תחזית האינפלציה לשנה הקרובה של שלוחת הפד בניו יורק ונתון האשראי הצרכני.

    עונת הדו"חות – שבוע השיא מאחורינו, עם הפנים לפלנטיר, AMD, וולט דיסני ו-Eli Lilly. ביום שני אחרי המסחר – פלנטיר. ביום שלישי: פייזר, Du Pont, קאטרפילר, מריוט, Yum!. אחרי המסחר – AMD, SMCI. ביום רביעי:  וולט דיסני, Uber, מקדונלד'ס, AIG, מטלייף, דורדאש, שופיפיי, נובו נורדיסק. ביום חמישי: איליי לילי, קונוקופיליפס, וורנר בראדרס, ראלף לורן, EOG, Take two. אחרי המסחר – Block.

    ובמקביל, זירת מלחמת הסחר תמשיך לרכז תשומת לב. ביום שישי הטיל הנשיא טראמפ מכסים חדשים על עשרות שותפות סחר של ארה"ב, בחלקם גבוהים משמעותית מהצפוי (כמו מכסים חריג של 39% ו-30% בהתאמה, על שווייץ ודרום אפריקה ואפילו על ישראל הוטל מכס גבוה מהצפוי – 15%, בניגוד לצפי ל-10%). הבסיס נותר 10%, אולם מדינות עם עודף סחר מול ארה"ב ישלמו 41%-15% החל ב-7 באוגוסט. טראמפ גם העלה את המכס על יבוא מקנדה ל-35% והוא נכנס כבר לתוקף. המכס הממוצע על יבוא לארה"ב יטפס מ-13.3% ל-15.2%, שיא של קרוב ל-90 שנה.

    המתיחות בין הנשיא ליו"ר הפד עלתה שלב, במיוחד לאחר נתוני התעסוקה, שנתנו תחמושת מחודשת לנשיא טראמפ בדרישתו להפחתת ריבית מיידית. העימות המתוקשר טומן בחובו פוטנציאל נפיץ לשווקים, משום שמלבד הסכנה לעצמאות המקודשת של הבנק המרכזי, שאמור לפעול ללא שיקולים זרים, המחלוקת הבולטת בין בכירי הבנק עלולה להקשות על קבלת החלטות בהמשך. בנק מרכזי שקרוע בשל מחלוקות פוליטיות אינו חדשות טובות לשווקים. 

    מדיניות מוניטרית

    לא הופתענו כשחברי ה-FOMC החליטו להותיר את הריבית לל"ש, בטווח 4.50%-4.25%, אבל לראשונה זה 22 שנים, יותר מחבר ועדה אחד התנגד להחלטה. שני חברים בכירים במועצת הנגידים, מישל באומן וכריסטופר וולר, הצביעו נגד ותמכו בהפחתת ריבית מיידית, כפי שהנשיא טראמפ דורש בקולניות. הנשיא עצמו צייץ למחרת ההחלטה ציוץ ארוך ובוטה וכדרכו, תקף והשמיץ את יו"ר הפד והאשים אותו בנזק של טריליונים לכלכלת ארה"ב.

    כזכור, בשתי הישיבות הקודמות התריע הפד כי מדיניות המכסים מגבירה את הסיכונים לשני יעדי הבנק – יציבות המחירים ותעסוקה מקסימלית. הטענה הייתה שעדיין לא ברור איזה יעד ייפגע יותר וכשהדבר יתבהר, הפד יטפל קודם ביעד שנפגע יותר (תמיכה בשוק העבודה – הורדת ריבית, בלימת האינפלציה – העלאת ריבית).

    בישיבה האחרונה הבהיר יו"ר הפד, פאוול, שהסיכון להתרחק מיעד האינפלציה גבוה מהסיכון להתרחק מיעד התעסוקה, או כלשונו, "Inflation is further from our goal than employment".

    כלומר, במצב שבו שוק התעסוקה מאוזן ומשדר יציבות, אין צורך להוריד את הריבית, אלא כשיהיה ברור שעליית אינפלציית הסחורות כתוצאה מהמכסים היא זמנית ולא תהפוך לאינפלציה מתמשכת.

    שני המתנגדים, וולר ובאומן, טענו שיש סדקים בשוק העבודה ולא צריך לחכות לפגיעה בו, אולם פאוול אמר שיש אמנם ירידה בביקוש לעובדים, אולם במקביל יש גם ירידה בהיצע ושיעור האבטלה נמוך, כך שהשוק מאוזן ויציב... נזכיר שדבריו נאמרו יומיים לפני שדו"ח התעסוקה פורסם והפך את תמונת שוק העבודה על פניה...

    כריסטופר וולר הזהיר אחרי פרסום הדו"ח: "כששוקי עבודה מתהפכים זה בד"כ קורה במהירות. אם אנחנו נתפסים במצב שבו עלינו לתמוך בכלכלה, המתנה ארוכה מדי תעכב אותנו מלנקוט  במדיניות הנכונה ויהיה לזה מחיר."

    הנשיא טראמפ הגיב במהירות לנתונים – הוא צייץ ש"פאוול הוא אסון" ודרש ממנו להוריד את הריבית במהירות ובמקביל הוא פיטר את נציבת הלשכה לסטטיסטיקה של משרד העבודה, ד"ר אריקה מק'אנטארפר וטען שימנה מישהו "מוכשר יותר", שלא יפרסם נתונים מופרכים. מאורעות יום שישי העלו באופן חד את ההסתברות להורדת ריבית בישיבת הפד הקרובה, ב-17 בספטמבר ונראה שהמדיניות המוניטרית אכן צפויה לעבור טלטלה, בעקבות הזעזוע שעברו השווקים לאחר פרסום הנתונים.

     

    נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

    ביום שישי פורסם דו"ח התעסוקה לחודש יולי, והוא הציג תמונה עגומה על מצבו של שוק העבודה, עם תוספת משרות של 73 אלף בלבד, פחות מצפי ל-104 אלף משרות. הסיפור הגדול היה עדכון חריג כלפי מטה של נתוני החודשיים הקודמים -  תוספת המשרות ביוני עודכנה מ-147 אלף ל-14 אלף בלבד ותוספת המשרות במאי עודכנה מ-144 אלף ל-19 אלף בלבד! עדכון כה קיצוני, שגרע 258 אלף משרות בחודשיים בלבד, לא נראה מאז התפרצות הקורונה לפני יותר מ-5 שנים. רק יומיים קודם התגאה יו"ר הפד, פאוול, בשוק עבודה יציב, עם תוספת משרות חודשים ממוצעת של כ-150 אלף בשלושת החודשים האחרונים והנה, הנתונים המעודכנים מציירים תמונה שונה לחלוטין, עם תוספת חודשים ממוצעת של 35.3 אלף בלבד, נתון שכמוהו לא ראינו מאז התפרצות הקורונה... שיעור האבטלה  טיפס במתינות מ-4.1% ל-4.2%, כצפוי, אך זאת בעיקר בשל ירידת ההשתתפות בכוח העבודה, שנובעת גם מהקטנת מספר המהגרים מבקשי העבודה. יו"ר הפד, פאוול, דיבר על שיווי משקל בשוק העבודה, אך הודה שהאיזון נובע מירידה בביקוש לעבודה, שמלווה בקיטון בהיצע העבודה. לאחר פרסום דו"ח התעסוקה הושמעה ביקורת על הדברים -  לא יציב להיות בשיווי משקל רק כי שני צידי המשוואה יורדים במהירות. במקרה שהיצע העבודה יפסיק לרדת, אך הביקוש לעובדים ימשיך להתמתן, צפויה עלייה מהירה בשיעור האבטלה... קצב העלייה השנתי של השכר השעתי הממוצע טיפס מעט, מ-3.8% ל-3.9% (צפי 3.8%). נתוני תעסוקה נוספים שפורסמו השבוע היו פחות חלשים - דו"ח המשרות בסקטור הפרטי של ADP הצביע על תוספת של 104 אלף משרות לסקטור ביולי, יותר מצפי ל-76 אלף משרות ולעומת גריעה של 23 אלף משרות בחודש יוני. מספר המשרות הפנויות רשם ירידה משמעותית ביוני, מ-7.71 מיליון ל-7.44 מיליון, פחות מצפי ל-7.5 מיליון משרות. ירידה במספר המשרות הפנויות ממתנת לחצים לעליית שכר. כרגע, פחות עובדים מתפטרים, משום שהם רואים שהביקוש לעבודה הולך ופוחת. הנתון השבועי של תביעות ראשונות לדמי אבטלה רשם בשבוע החולף עלייה מינורית מ-217 אלף ל-218 אלף מובטלים חדשים, אחרי 6 שבועות רצופים של ירידה, אולם המגמה החיובית נמשכת, כשהנתון היה נמוך משמעותית מצפי ל-224 אלף תביעות אבטלה חדשות.

    ביום חמישי פורסמו מדדי האינפלציה המועדפים על הפד – PCE ומדד הליבה, Core PCE. שני המדדים עלו ביוני ב-0.3% כצפוי, אולם נתוני מאי עודכנו ב-0.1% כלפי מעלה, כך שבמדידה שנתית ראינו אינפלציה שגבוהה ב-0.1% מהצפוי. כך, האינפלציה השנתית טיפסה מ-2.4% ל-2.6% (צפי 2.5%) ואינפלציית הליבה (שמהווה את ה-Benchmark ליעד האינפלציה) נותרה ברמה של 2.8% (צפי 2.7%). ביום רביעי פורסם אומדן ראשון של הצמיחה ברבעון השני והוא הכה את הצפי! התוצר של ארה"ב צמח בקצב שנתי של 3.0%, גבוה מצפי  לצמיחה שנתית של 2.6% ולעומת צמיחה שלילית (התכווצות) של 0.5% שראינו ברבעון הראשון, בשל זינוק ביבוא לפני הכרזת המכסים.

    הצריכה הפרטית, מנוע הצמיחה המוביל, עלתה ברבעון השני ב-1.4%, לעומת צפי ל-1.5% ו-0.5% ברבעון הראשון. ההכנסה וההוצאה אישית עלו ב-0.3% כ"א בחודש יוני. הצריכה הפרטית הריאלית עלתה ביוני ב-0.1%, כצפוי. הגירעון המסחרי הסתכם ביוני ב-86.0 מיליארד $, פחות מצפי ל-98.0 מיליארד $. מדד מחירי הבתים של קייס שילר ירד במאי ב-0.34% (צפי 0.20%-) ובשנה האחרונה הוא עלה ב-2.79%, פחות מצפי ל-2.91%. מדד אמון הצרכנים עלה ביולי מ-95.2 ל-97.2 נק', מעל צפי ל-96.0 נק'. מדד עלות העבודה עלה ברבעון השני ב-0.9%, קצת מעל צפי ל-0.8%.

    מדד מנהלי הרכש בתעשייה של ISM ירד ביולי מ-49.0 ל-48.0 נק' (שפל של 9 חודשים), בניגוד לצפי שיעלה ל-49.5 נק'.גם כאן, רכיב התעסוקה במדד בלט לרעה, כשירד מ-45.0 ל-43.4 נק', בניגוד לצפי שיעלה ל-46.8 נק'. הוצאות הבנייה ירדו ביוני ב-0.4% (צפי 0.0%). מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (קריאה סופית ליולי) עודכן מ-61.8 ל-61.7 נק' (צפי 62.0 נק'). תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה עודכנה מ-4.4% ל-4.5% והתחזית ל-5-10 שנים עודכנה במפתיע כלפי מטה, מ-3.6% ל-3.4%.

     

    מה הביאה עונת הדו"חות בשבוע החולף?

    מטא – הפרסום הדיגיטלי הזניק את ההכנסות ב-22% ל-47.52 מיליארד $ ותחזית ההכנסות לרבעון הקרוב זינקה ל-49 מיליארד $, הרבה מעל הקונצנזוס. הרווח למניה זינק ב-38% ל-7.14% (מעל צפי ל-5.88 $ למניה) והמניה זינקה ב-11% לאחר פרסום תוצאותיה.

    מיקרוסופט – הכתה את תחזיות ההכנסות והרווח, בזכות צמיחה חזקה בענן ובתחום הבינה המלאכותית, עם הכנסות של 76.4 מיליארד $ (צפי 73.9 מיליארד $) ורווח למניה של 3.65 $ (צפי 3.37 $). ההשקעות ב-AU עצומות, אך הן מאפשרות תחזית צמיחה נאה גם ב-2026.

    אפל עקפה את ציפיות האנליסטים, עם צמיחה של 10% בהכנסות ל-94 מיליארד $ ועלייה של 12% ברווח למניה ל-1.57 $. ההכנסות משירותים צמחו ב-13%, שיא חדש. אפל הכפילה את השקעותיה בתחום הבינה המלאכותית. 

    אמזון פרסמה דו"חות רבעוניים חזקים מהצפוי, אולם צירפה תחזית רווח תפעולי מאכזבת לרבעון הבא – 15.5-20.5 מיליארד $, מתחת לקונצנזוס האנליסטים והמניה הגיבה בירידה.

     

    עד כה דיווחו 333 מתוך 498 החברות הכלולות במדד S&P500 (67%). 86% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-2.4% בממוצע. 86% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-8.1% בממוצע. בנוסף, 81% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-5.7% בממוצע. 70% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, בשיעור נאה של 8.2% בממוצע.

    ישראל

    שבוע המסחר האחרון בבורסה המקומית נסגר ברובו בטריטוריה השלילית בשל הפסימיות לגבי גיבוש עסקה לשחרור החטופים והפסקת אש, אולם בסיכום חודשי, מדדי הדגל סיימו בתשואות חיוביות ושברו שיאים מספר פעמים, לצד שיאים במחזורי המסחר.  

    בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 ירד ב-0.9% ומדד ת"א 125 איבד כ-1.1% (אך הציג עלייה של 26.9% מתחילת שנה), בקרב המדדים הענפיים, בלט לחיוב מדד הטכנולוגיה לאחר שטיפס 1.3%, הודות לרוח הגבית שקיבל מהדוחות החזקים של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב. מדד הבנקים ננעל השבוע בעליה של כ-0.8%. מנגד, מדד הביטוח בלט לשלילה לאחר שנפל כ-3.8%, ומדד ת"א נדל"ן צנח בכ-3.2%.

    בשוק המט"ח, השקל נחלש מול הדולר על רקע התחזקות הדולר כמפורט בהמשך, והתחזק מול היורו (3.414 ₪ לדולר ו-3.898 ₪ ליורו בהתאמה).

    בשוק האג"ח המקומי – נרשמו ירידות חדות והתשואות עלו ברקע עליית התשואות בשוק האג"ח בארה"ב. האפיק הממשלתי בלט לשלילה כאשר הצמודות הארוכות איבדו יותר מ-1% מערכן. ציפיות האינפלציה לשנה אחת קדימה רשמו השבוע מגמות מעורבות, תוך נטייה לעלייה בטווחים הקצרים, וירידה בבינוניים והארוכים. התשואה באג"ח הממשלתית ל-10 שנים עלתה ב-9 נ"ב לרמה של כ-4.32%.

    נתונים כלכליים

    הנתונים הכלכליים בגין חודש יוני הושפעו משמעותית מהמלחמה. המדד המשולב של בנק ישראל לחודש יוני 2025 רשם ירידה חדה של 0.67%, ירידה המשקפת את ההשפעה השלילית של מבצע "עם כלביא" על הפעילות הכלכלית.

    המבצע הוביל להטלת מגבלות על פתיחת עסקים ולשיבוש בתעופה האזרחית, מה שהשפיע לשלילה על הצריכה הפרטית והעסקית. מדובר בירידה החדה ביותר במדד בחודשים האחרונים, בשל האירוע הביטחוני החריג.

    החולשה במדד הושפעה ממספר רכיבים שנפגעו ישירות מהמצב. נרשמו ירידות ביבוא ויצוא סחורות, וכן בצריכת כרטיסי האשראי. גם הירידה בהתחלות הבנייה במרץ השפיעה בעקיפין על הנתונים. ירידות אלו מצביעות על האטה בפעילות הכלכלית בזמן אמת, בשונה ממדדים רבעוניים או שנתיים המגיבים באיחור. תוואי המדד המשולב בחודשים הקרובים יהיה תלוי גם בהתפתחויות הגיאופוליטיות ובהשפעתן על שגרת החיים והמשק. התפתחות חיובית בזירה הביטחונית תאפשר התאוששות הדרגתית בפעילות הכלכלית, בדגש על הצריכה הפרטית, המסחר הבינלאומי וענפי השירותים, אולם אי הוודאות תמשיך ללוות את התחזיות, במיוחד בתיירות הנכנסת.

    במקביל, נתוני תעסוקה חריגים נרשמו בחודש יוני בגלל המלחמה עם איראן. שיעור האבטלה המורחב זינק מ-4.2% במאי  (196 אלף איש) ל-10.1% ביוני (465 אלף איש), הדבר מעיד על הישארות בבתים בשל סגירת המשק יותר מאשר על אבטלה. לכן בנתוני יולי צפויה חזרה לשגרה. שיעור האבטלה הרגיל (מחפשי עבודה שלא מוצאים) ירד מ-3.1% ל-2.7%, שיעור נמוך המבטא מצב של תעסוקה מלאה. שוק העבודה המשיך להתהדק ברבעון הראשון, למעט בקרב בעלי משלח יד אקדמי.

    בגזרת האינפלציה, מחירי הדלקים ירדו ב-1.1% בתחילת החודש לצד התמתנות במחירי הנפט בעולם, עקב חשש להתמתנות בפעילות על רקע מלחמת הסחר ואפשרות שקרטל הנפט אופק פלוס יגדיל את התפוקה.

    השקל פוחת מול סל המטבעות ב-0.3% על רקע הירידות בשווקים והעלייה בפסימיות לגבי הפסקת אש. מול הדולר הוא פוחת ב-1.6% ומול היורו יוסף ב-1.2%.

    בזירת הסחר- טראמפ הכריז בסוף השבוע האחרון על מכס בשיעור של 15% על היצוא הישראלי לארה"ב, על אף שבירושלים קיוו לשיעור נמוך יותר.

    אירופה

    • ביום שישי בורסות אירופה רשמו את הירידה היומית החדה ביותר זה למעלה מ-3 חודשים, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי שעדכן את המכסים על היבוא מעשרות מדינות בעולם. בורסת פריז נפלה ב-2.9%, ופרנקפורט צנחה ב-2.7%, לונדון נסגרה בירידה של 0.7%, מדד המניות הכלל אירופי יורוסטוקס 600 ירד ב-1.9%. גם שבוע האחרון הסתיים במגמה שלילית. בסיכום שבועי, מדד יורוסטוקס ירד ב3.5%, DAX הגרמני ירד ב-3.3%, CAC40 הצרפתי ירד ב- 3.7% ו-FTSE100 הבריטי ירד ב- 0.6% .

     

    • חברות התרופות - המניות של חברות התרופות האירופאיות ירדו בסופ"ש בעקבות המכתבים ששלח טראמפ לחברות גדולות בענף בהם דרש כי יורידו את מחירי התרופות הנמכרות בארה"ב לרמה הנמוכה ביותר שבה הן נמכרות במדינות אחרות - בתוך 60 יום. טראמפ שלח מכתבים ל-17 מחברות התרופות הגדולות ביותר בעולם – בהן אלי לילי  , נובו נורדיסק, מרק  , פייזר,  אמג'ן , ג'ונסון אנד ג'ונסון , נוברטיס, GSK,  סנופי,  אסטרה זנקה ובריסטול מאיירס סקוויב– שבהם דרש כי הן יוזילו את המחירים של תרופות חדשות הנמכרות בארה"ב כך שיהיו ברמה זהה למחירים הנמוכים ביותר שבהן הן נמכרות במדינות אחרות. טראמפ תבע מהחברות להוזיל באופן מיידי את המחירים שהן גובות מתוכנית מדיקייר עבור תרופות קיימות, ולהתחייב כי תרופות עתידיות יימכרו במחירים זהים לאלו שבהן הן נמכרות מחוץ לארה"ב. הנשיא העניק לחברות התרופות 60 יום להיענות לדרישתו. אם לא יעשו זאת, הממשל "יפעיל כל הכלים שעומדים לרשותו כדי להגן את משפחות אמריקאיות מפני התנהלות תמחור התרופות הפוגענית המתמשכת", הזהיר טראמפ.

     

    • עדכונים ממלחמת הסחר

    הושג הסכם סחר עם האיחוד האירופי – המכסים 15% - נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בתחילת השבוע כי ארה"ב והאיחוד האירופי הגיעו להסכמות על הסכם סחר ביניהם, זאת לאחר פגישה עם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בטורנברי, סקוטלנד. לדברי טראמפ, "זו עסקה עוצמתית, זו עסקה גדולה מאוד, זו העסקה הגדולה ביותר". לפי ההסכם, האיחוד האירופי התחייב לרכוש מארה"ב מוצרי אנרגיה בהיקף של 750 מיליארד דולר ולהגדיל את השקעותיו בכלכלה האמריקאית ב-600 מיליארד דולר. במקביל, ארה"ב תסתפק בהטלת מכסים של 15% על מוצרים אירופיים, כולל מכוניות, לעומת 30% שאיימה להטיל.

    • מלחמת הסחר מול שוויץ – שוויץ חגגה ביום שישי את יום עצמאותה והשוקולד בחגיגות הפך לשוקולד מריר בעקבות בשורה לא משמחת מטראמפ - הנשיא טראמפ הודיע כי הוא מטיל על שווייץ מכס בשיעור גבוה חריג של 39%. המכסים החדשים הוטלו במסגרת תוכנית המכסים הכוללת של טראמפ, אלא שמדובר במכסים גבוהים במיוחד כאשר מדינות אחרות קיבלו מכסים נמוכים יותר, כמו קנדה שקיבלה מכסים של 18% והאיחוד האירופי עם מכסים של 15%. שווי הסחר השנתי בין שווייץ לארה"ב עומד על כ-60-65 מיליארד פרנק שווייצרי (73-80 מיליארד דולר), שהם כ-19% מכלל הייצוא של המדינה. בין המוצרים המרכזיים שנשלחים לארה"ב נמנים בין היתר תרופות וחיסונים - ענף שבו שווייץ היא שחקנית גלובלית מובילה, עם חברות כמו נוברטיס ורוש; ציוד רפואי מתקדם; שעוני יוקרה - כולל רולקס, אומגה ומותגי קרטייה; ציוד אלקטרוני וציוד היקפי למחשבים - תחום התמחות של לוג'יטק, ומוצרי מזון מובחרים כמו שוקולד, גבינות, ותמציות קפה דוגמת נספרסו. החשיפה המובנית של שוויץ לשוק האמריקאי הופכת את המהלך למכה קשה במיוחד עבור יצואניה - הן מבחינת תחרותיות והן מבחינת רווחיות, שכן הפער שנוצר בין שיעור המכס על שווייץ לבין מדינות אחרות מהווה אתגר משמעותי עבור החברות, בעיקר בתחומים שבהם התחרות מול יצרנים אמריקאים ואירופיים כבר עזה. נשיאת המדינה ושרת האוצר קרין קלר־זוטר כינתה את הצעד "לא מוצדק" ואמרה כי הוא עומד "בניגוד לעקרונות הסחר החופשי". לדבריה, הממשלה בוחרת בשלב זה במסלול דיפלומטי ואינה מתכננת תגובה נגדית מיידית, אלא תבקש להיכנס להידברות עם הצד האמריקאי לצורך הגעה להסכם חדש.

    האינפלציה בשווייץ האיצה מעט מעל לתחזיות הכלכלנים בחודש שעבר, ומדד המחירים לצרכן רשם עלייה של 0.2% לעומת יולי בשנה שעברה. התחזיות צפו עלייה שנתית של 0.1%, בדומה ליוני. העלייה באה על רקע הכרזת ממשל טראמפ על מכס בשיעור 37% על היבוא משווייץ לארה"ב, וצפויה לעודד את הבנק המרכזי במדינה לשוב לריבית שלילית, על רקע חולשתו של הפרנק. ביוני הוריד הבנק את הריבית לאפס.

     

    נתוני מקרו שפורסמו השבוע

    גוש היורו - האינפלציה בגוש היורו צפויה להישאר ללא שינוי ביולי על 2% - כך עולה מנתונים ראשוניים שפורסמו. מחירי המזון, האלכוהול והטבק צפויים לעלות ב-3.3% והמחירים במגזר השירותים ב-3.1%, בעוד במחירי האנרגיה צפויה ירידה של 2.5%. בנוסף, פורסמו נתוני תעסוקה בגוש היורו, לפיהם שיעור האבטלה בחודש יוני נותר על 6.2% וירד ב-0.2% לעומת אותו חודש בשנה שעברה. בתחומי כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי הגיע שיעור האבטלה ביוני ל-5.9%, גם כן ללא שינוי ממאי וירידה של 0.1% לעומת החודש המקביל ב-2024. התמ"ג בגוש היורו גדל ברבעון השני של 2025 ב-1.4% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. באיחוד האירופי כולו הסתכמה בצמיחה ב-1.5% לעומת אפריל-יוני 2024. הגידול בתמ"ג לעומת הרבעון הראשון של השנה הנוכחית הסתכם ב-0.1% בגוש היורו וב-0.2% באיחוד האירופי. בצרפת, הכלכלה השנייה בגודלה באירופה, הצמיחה ברבעון השני של 2025 הייתה גבוהה מעט מהתחזיות. הגידול בתמ"ג במדינה הסתכם ב-0.3% בין אפריל ליוני — בעוד התחזיות צפו עלייה של 0.1% בהתאם לרבעון הראשון של השנה. 

     

    שווקים נוספים

    • המסחר בשוקי אסיה הסתיים בשבוע האחרון בירידות שערים בעקבות אכזבה מהסכמי סחר שלא הבשילו בדקה ה־90 והחלת המכסים החדשים. בסיכום שבועי, מדד ניקיי225 היפני ירד ב1.6%, מדד קוספי (קוריאה) ירד ב-2.4%, מדד האנג סנג (הונג קונג) ירד ב3.5% , מדד CSI300 (סין) ירד ב1.8%, מדד ניפטי (הודו) ירד ב1.1% ומדד ASX200 (אוסטרליה) ירד ב0.1%.
    • עדכונים ממלחמת הסחר

    נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע ביום חמישי בלילה על עדכון מכסים שהטיל על יבוא מעשרות מדינות בעולם, כולל מכס בסיסי חובק עולם של 10% ומכסים ברמות של 15%-41% על יבוא ממדינות עם עודף סחר מול ארה"ב, החל ב-7 באוגוסט. בין המדינות שהמכסים עליהן עודכנו נמנות שווייץ (39%), דרום אפריקה (30%), הודו (25%), טייוואן (20%), תאילנד (19%), ישראל (15%). טראמפ גם העלה את המכס על יבוא מקנדה ל-35%. ממש ברגע האחרון טראמפ הודיע על הגעה להסכם עם דרום קוריאה שמטיל מכסים של 15% - נמוכים מה-25% בהם איים לקראת הדדליין.  הנשיא טראמפ הודיע כי ארה"ב הגיעה להסכם סחר עם קוריאה הדרומית, במסגרתו יוטלו עליה מכסים אחידים בשיעור של 15%. "דרום קוריאה תשקיע 350 מיליארד דולר בארצות הברית ותרכוש מוצרי אנרגיה אמריקאים בשווי 100 מיליארד דולר", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו.

     

    • הסכם הסחר עם מקסיקו - טראמפ הודיע בסוף השבועעל דחיית הטלת המכסים על מקסיקו ב-90 יום, כדי להעניק שהות נוספות לשיחות סחר בין שתי המדינות. מוקדם יותר החודש, טראמפ איים להטיל מכסים של 30% על יבוא ממקסיקו החל מ-1 באוגוסט, וטען כי ממשלתה של נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, לא עשתה די כדי לשפר את אבטחת הגבול בין שתי המדינות.  "המורכבות של הסכם עם מקסיקו שונה במידת מה ממדינות אחרות בגלל הבעיות, והנכסים, על הגבול", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו, טרות סושיאל, לאחר שקיים שיחת טלפון עם שיינבאום. החלטתו באה זמן קצר לאחר שהכריז כי הוא אינו מתכוון לדחות את כניסתם לתוקף של מכסים שהטיל ב-1 באוגוסט. לעת עתה, מקסיקו תמשיך להיות כפופה למכס של 25% בגלל פנטניל, מכס של 25% על מכוניות, ומכס של 50% על פלדה, אלומיניום ונחושת, כתב טראמפ, שהוסיף כי מקסיקו גם הסכימה לבטל באופן מיידי את כל "חסמי הסחר שאינם

    מכסים". שיינבאום תיארה את שיחתה עם טראמפ כ"ממש טובה" ואמרה כי לשתי המדינות יש כעת 90 ימים כדי להשיג הסכם ארוך טווח.

    • מלחמת סחר מול הודו - ממשל טראמפ הכריז על מכסים של 25% על ייבוא מהודו, לצד "קנס" נוסף שציין טראמפ ושעוד לא ברור מה יהיה.  שר המסחר פיוש גויאל הבהיר כי הודו לא תפתח את שוקיה לתוצרת חקלאית אמריקאית על חשבון החקלאים המקומיים, המהווים בסיס פוליטי וכלכלי מרכזי. "אנו מחויבים להגן על האינטרסים של החקלאים והעסקים הקטנים," אמר גויאל, והדגיש כי כל הסכם סחר ייחתם בתנאים הודיים. המכסים האמריקאים נתפסים כחלק ממאבק רחב יותר מול סין, כאשר הודו ממוצבת כחלופה אסטרטגית בשרשרת האספקה הגלובלית. כלכלנים מעריכים כי הודו יכולה לתפוס את צד היצרן הזול של הייצוא לאמריקה בעוד ארה"ב שומרת על היתרון הטכנולוגי, ובכך ליצור שותפות שתאתגר את סין. עם זאת, הירידות במדדים ההודיים משקפות את החשש מהשפעות קצרות טווח, כאשר יצוא הסחורות לארה"ב, שהגיע ל-87 מיליארד דולר ב-2024, יכול להיפגע משמעותית. הודו מנסה ״לרקוד על שתי החתונות״ ולשמור על איזון בין מזרח למערב תוך ניסיון לחזק את המעמד שלה כשחקנית מרכזית בסחר העולמי. רק בשבוע שעבר חתמה ניו דלהי על הסכם סחר חופשי עם בריטניה - בפעם הראשונה מאז הברקזיט - ההסכם הזה יכול לפתוח דלתות ליצוא ההודי לשווקים האירופיים, במיוחד בתחומי הטקסטיל, התרופות והטכנולוגיה.

     

    • בסין הממשלה מעודדת ילודה - הממשלה תעניק סובסידיה שנתית של כ-500 $ לכל ילד מתחת לגיל שלוש, ללא קשר למיקומו בסדר הלידה. המהלך נועד להקל על העול הכלכלי של גידול ילדים ולתמוך ביציבות כוח העבודה, על רקע ירידה חדה בשיעורי הילודה והנישואין המאיימת על הצמיחה הכלכלית לטווח הארוך. סין הודיעה כי תחל להעניק סובסידיות לטיפול בילדים ברחבי המדינה, במהלך נוסף המנסה להתמודד עם הירידה המדאיגה בשיעור הילודה בשנים האחרונות. הסיוע יינתן רטרואקטיבית החל מה-1 בינואר השנה, ויחול על כל ילד ראשון, שני או שלישי, כדי לעודד זוגות צעירים הנרתעים מהעלויות הגבוהות של גידול ילדים. על פי ההערכות, המדיניות החדשה צפויה להועיל ליותר מ-20 מיליון משפחות מדי שנה. סין כבר הנהיגה בשנים האחרונות הקלות במס ופועלת להרחבת שירותי הטיפול בילדים בעלות נמוכה.

     

    נתוני מקרו שפורסמו השבוע 

     

    סין - מדד קאישין בסין מצביע על ירידה בפעילות מגזר הייצור בחודש שעבר - מרמה של 50.4 נקודות ל-49.5. רמה גבוהה מ-50 מעידה על צמיחה ונמוכה ממנה על האטה בפעילות. סקר הכלכלנים צפה כי הרמה תישמר ללא שינוי ביולי. מדד מנהלי הרכש הסיני (PMI) הרשמי לחודש יולי ירד לרמה של 49.3 נקודות - נתון שמצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית זה החודש הרביעי ברציפות, ושנמוך אף מהתחזיות. בכירי המשטר הסיני לא הציגו תמריץ כלכלי משמעותי חדש במהלך ישיבת הפוליטבירו השבועית, הגוף הפוליטי הבכיר ביותר האחראי על עיצוב המדיניות הכלכלית במדינה, אבל הצהירו על כוונתם להרחיב את הביקוש המקומי, להגביר שימוש באגרות חוב ממשלתיות, ולתמוך בסקטורים מייצאי טכנולוגיה. מאחורי ההחלטות שלהם יש כלכלה שנמצאת תחת לחצים גוברים, כאשר הביקושים הפנימיים מדשדשים והיצוא נחלש בצל המתיחות הגיאו־פוליטית.

     

    יפן - הריבית ביפן נותרה ללא שינוי בפעם ה-4 ברציפות. הבנק המרכזי של יפן החלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%. החלטתו הייתה צפויה והיא הגיעה על רקע אי וודאות שגוברת לאחרונה במדינת האי לאור לחצים אמריקאים וגם ערעור של מפלגת השלטון בבחירות האחרונות לבית העליון.  השוק נוטה להניח שהמדיניות המוניטרית המקלה תמשיך לתמוך בצריכה המקומית. עם זאת, היין חווה תנודתיות גבוהה ותעשיות הייצוא היפניות, והמרכזיות שבהן כמו רכב ואלקטרוניקה, ממשיכות להכביד על התחזית קדימה.  הבחירות האחרונות לבית העליון ביפן החלישו את הקואליציה בראשות המפלגה הליברל־דמוקרטית, שלא הצליחה להשיג רוב מובהק, אבל עדיין שמרה על מיעוט חוסם שמונע שליטה מהאופוזיציה. התוצאה היא שיתוק פוליטי, שמקשה על ראש הממשלה לקדם רפורמות כלכליות משמעותיות.

     

    אוסטרליה - נתוני אינפלציה מעודדים: האינפלציה השנתית ברבעון ה-2 ירדה ל2.1%, רמתה הנמוכה מאז הרבעון ה-1 של 2021, הנתון היה נמוך מהתחזיות שעמדו על 2.2% וקרוב למחצית יעד הבנק המרכזי העומד על 2%-3%.

     

    סינגפור - הבנק המרכזי של סינגפור הזהיר כי כלכלת העיר-מדינה "צפויה להתמתן במחצית השנייה של 2025 לעומת קצב הצמיחה החזק שלה במחצית הראשונה", והותיר את מדיניותו המוניטרית ללא שינוי.

     

    מטבעות וסחורות

     

    • מחירי הנפט עלו השבוע. בשבוע האחרון עלה מחירה של חבית נפט אמריקאי בכ-3.3% למחיר של 67.3$, בעקבות חששות משיבוש אספקת הנפט העולמית בגין סנקציות שהטיל באחרונה ממשל טראמפ על רוסיה. הבוקר מחירי הנפט שבו לרדת על רקע הודעתו של קרטל אופק + כי יגביר את התפוקה הכוללת של חברותיו ב-547 אלף חביות ליום החל מספטמבר.
    • מחיר הזהב עלה בסיכום שבועי ב-0.8%, למחיר של 3,363.5$ לאונקיה, ברקע המתיחות לקראת פקיעת הדדליין בזירת הסחר.

     

    אירועים ונתוני מקרו חשובים בשבוע הקרוב

    • בשבוע שעבר התבשרנו כי נעשה שיפור במערכות תומכות ייעוץ BE ו-GTO, ונוסף הפרמטר "יומן אירועים כלכלי" (נמצא בתפריט הראשי בעמודה של "שוק") הכולל את פרסומי המאקרו שפורסמו וצפויים להתפרסם.

    ניתן לבצע סינון (אייקון משפך) ולבחור במדינות, בקטגוריה ובחשיבות וכן לבחור טווח תאריכים (ראו צילומי מסך).

    אי לכך, נפסיק לצרף בסקירה השבועית שלנו את פירוט הנתונים הכולל, ונשלב בגוף הסקירה את ציון וניתוח האירועים/הנתונים המהותיים שפורסמו ואשר יפורסמו במהלך השבוע.

    "ב לשיא של 90 שנה. הירידות במדד נאסד"ק היו מתונות מעט יותר מאלה של מדדי הדגל האחרים, הודות לדו"חות החזקים של ענקיות הטכנולוגיה מטא ומיקרוסופט שפורסמו השבוע. 

    • מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד ב- 2.5% בשבוע שחלף (10.1%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 ירד 2.4% (6.1%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק איבד 2.2% (20,650.1 נק').

    באירופה - מדד יורוסטוקס 50 השיל 3.5% (5.5%+ מתחילת השנה). בבורסה בת"א - מדד ת"א 125 ירד בשבוע שחלף 1.1% (26.9%+ מתחילת השנה), ת"א בנקים נסוג 0.6% ות"א נדל"ן נפל כ-3.2%.

    • ארה"ב: הריבית נותרה לל"ש, כצפוי, אך ההסתברות להורדה בספטמבר מזנקת – ביום רביעי טען הפד ששוק העבודה יציב וסיכוני האינפלציה עלו, אך ביום שישי סיפר דו"ח העבודה סיפור שונה וההסתברות להורדת ריבית כבר בישיבה הקרובה, ב-17 בספטמבר, מזנקת והצפי המצטבר עד סוף השנה זינק ל-2.5 הורדות ריבית.
    • אירופה: הסכם סחר בין ארה"ב לנציבות האיחוד, מנגד – מכה ליצואני שווייץ – ארה"ב והאיחוד האירופי הגיעו בתחילת השבוע להסכם סחר, שבמסגרתו יסתפק טראמפ במכס בשיעור 15%, כשאירופה תרכוש מוצרי אנרגיה מארה"ב ב-750 מיליארד $ ותשקיע בארה"ב 600 מיליארד $. מנגד, על שווייץ יוטל מכס בשיעור של 39%.
    • יצרני התרופות נדרשו להוזיל את התרופות שהן מוכרות בארה"ב לרמה הנמוכה ביותר שבה הן נמכרות במדינות אחרות בתוך 60 ימים, אחרת הממשל ינקוט נגדן סנקציות. מניות חברות התרופות צנחו לקראת סוף השבוע.
    • בישראל– הפסימיות לגבי עסקה לשחרור החטופים ואפשרות להגעה להסכם הפסקת אש העיבו על המסחר בבורסה באחוזת בית. המדד המשולב לחודש יוני 2025 רשם ירידה חדה של 0.67%, ירידה המשקפת את ההשפעה השלילית של מבצע "עם כלביא" על הפעילות הכלכלית. ובזירת הסחר, טראמפ הכריז על מכסים של 15% על יצוא מישראל לארה"ב, בניגוד להערכות כי יסתפק במכס בשיעור של 10%.

     

    מה צפוי השבוע? בארה"ב  ובאירופה – מדדי מנהלי הרכש בענף השירותים. דו"חות של פלנטיר, דיסני, AMD ונובו נורדיסק. בבריטניה – החלטת ריבית ביום חמישי. הריבית צפויה לרדת ב-25 נ"ב בהסתברות של 97%.

    בישראל – מסחר בצל ניסיונות לגבש עסקה לשחרור חטופים.

    ארה"ב

    מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

    שילוב של החלת תכנית המכסים ודו"ח תעסוקה מזעזע, צבעו ביום שישי את מסכי וול סטריט באדום הבוהק ביותר שראינו זה יותר מחודשיים. במקביל, תשואות האג"ח צללו ורשמו את הנפילה היומית החדה ביותר מאז מארס 2023. ביום חמישי ראינו חודש שלישי ברציפות של עלייה בקצב האינפלציה השנתית, כך שהסיכון של שני יעדי הבנק הפדרלי עלה באופן משמעותי. בשווקים מניחים שהטיפול בשוק העבודה יקבל את מירב תשומת הלב וההסתברות להפחתת ריבית כבר בישיבת הפד הקרובה, ב-17 בספטמבר, זינקה מכ-44% ל-81%.

    בסיכום שבוע המסחר, מדד S&P500 איבד 2.4%, מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס ירד ב-2.9% ומדד המניות הקטנות, ראסל 2000, צנח במהלך השבוע ב-4.2%. מדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 נהנו מהדו"חות החזקים של מטא ומיקרוסופט והם "הסתפקו" בירידה שבועית של 2.2%.

    תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב צנחו, כאמור, בתגובה לדו"ח התעסוקה החלש, בדגש על התשואה לשנתיים, הרגישה יותר לציפיות הריבית בטווח הקצר. כתוצאה, שיפוע עקום התשואות הדולרי נהיה תלול יותר, כשהפער בין התשואה ל-10 שנים לתשואה לשנתיים טיפס השבוע מ-47 נ"ב ל-54 נ"ב. בסיכום שבועי, התשואה לשנתיים צנחה ב-24 נקודות בסיס, מ-3.92% ל-3.68% ואילו התשואה ל-10 שנים ירדה בסיכום שבועי ב-17 נ"ב מ-4.39% ל-4.22%. הדולר, שנחלש בשבוע שעבר בכ-0.8% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב, התחזק השבוע ב-1.5%.

    ההסתברות להורדת ריבית בישיבות הקרובות, המגולמת בחוזי ה-SWAP, הייתה תנודתית במיוחד השבוע. אחרי המסר הניצי שהושמע בישיבת ה-FOMC ביום רביעי היא צנחה ובהמשך, היא שינתה כיוון וזינקה בעקבות דו"ח התעסוקה המאכזב. ההסתברות להפחתה ראשונה ב-17 בספטמבר זינקה בסיכום שבועי מכ-66% ל-81% ואילו הצפי המצטבר עד סוף השנה זינק מ-44 נ"ב (1.75 הורדות ריבית) ל-57.4 נ"ב, 2.3 הפחתות ריבית.

     

    מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

    אחרי שבוע שיא בכל החזיתות, שהרעיף עלינו שפע נתונים חשובים, הן בחזית המקרו והן בחזית המיקרו, נפתח שבוע המסחר החדש בתחושת האנג אובר והוא יהיה דליל הרבה יותר באירועים חשובים. היום, יום שני, נתוודע לנתוני ההזמנות ממפעלים בחודש יוני ולעדכון הסופי לחודש יוני של ההזמנות למוצרים בני קיימא. ביום שלישי נקבל את נתוני היבוא, היצוא והגירעון המסחרי של ארה"ב בחודש יוני, את מדד מנהלי הרכש של ISM בסקטור השירותים (כולל רכיבי המחירים ששולמו, הזמנות חדשות ותעסוקה) ועדכון סופי ליולי של מדד מנהלי הרכש בשירותים של S&P Global. ביום חמישי נתוני הפריון והעלות ליחידת עבודה ברבעון השני והנתון השבועי של תביעות ראשונות לדמי אבטלה, אחרי מגמת שיפור רצופה במשך שישה שבועות, שבמהלכם ירד מספר המובטלים החדשים מדי שבוע ונתון נמוך מהצפי גם בשבוע האחרון. עוד באותו יום, מכירות סיטונאיות ומלאים סיטונאיים ובנוסף, תחזית האינפלציה לשנה הקרובה של שלוחת הפד בניו יורק ונתון האשראי הצרכני.

    עונת הדו"חות – שבוע השיא מאחורינו, עם הפנים לפלנטיר, AMD, וולט דיסני ו-Eli Lilly. ביום שני אחרי המסחר – פלנטיר. ביום שלישי: פייזר, Du Pont, קאטרפילר, מריוט, Yum!. אחרי המסחר – AMD, SMCI. ביום רביעי:  וולט דיסני, Uber, מקדונלד'ס, AIG, מטלייף, דורדאש, שופיפיי, נובו נורדיסק. ביום חמישי: איליי לילי, קונוקופיליפס, וורנר בראדרס, ראלף לורן, EOG, Take two. אחרי המסחר – Block.

    ובמקביל, זירת מלחמת הסחר תמשיך לרכז תשומת לב. ביום שישי הטיל הנשיא טראמפ מכסים חדשים על עשרות שותפות סחר של ארה"ב, בחלקם גבוהים משמעותית מהצפוי (כמו מכסים חריג של 39% ו-30% בהתאמה, על שווייץ ודרום אפריקה ואפילו על ישראל הוטל מכס גבוה מהצפוי – 15%, בניגוד לצפי ל-10%). הבסיס נותר 10%, אולם מדינות עם עודף סחר מול ארה"ב ישלמו 41%-15% החל ב-7 באוגוסט. טראמפ גם העלה את המכס על יבוא מקנדה ל-35% והוא נכנס כבר לתוקף. המכס הממוצע על יבוא לארה"ב יטפס מ-13.3% ל-15.2%, שיא של קרוב ל-90 שנה.

    המתיחות בין הנשיא ליו"ר הפד עלתה שלב, במיוחד לאחר נתוני התעסוקה, שנתנו תחמושת מחודשת לנשיא טראמפ בדרישתו להפחתת ריבית מיידית. העימות המתוקשר טומן בחובו פוטנציאל נפיץ לשווקים, משום שמלבד הסכנה לעצמאות המקודשת של הבנק המרכזי, שאמור לפעול ללא שיקולים זרים, המחלוקת הבולטת בין בכירי הבנק עלולה להקשות על קבלת החלטות בהמשך. בנק מרכזי שקרוע בשל מחלוקות פוליטיות אינו חדשות טובות לשווקים. 

    מדיניות מוניטרית

    לא הופתענו כשחברי ה-FOMC החליטו להותיר את הריבית לל"ש, בטווח 4.50%-4.25%, אבל לראשונה זה 22 שנים, יותר מחבר ועדה אחד התנגד להחלטה. שני חברים בכירים במועצת הנגידים, מישל באומן וכריסטופר וולר, הצביעו נגד ותמכו בהפחתת ריבית מיידית, כפי שהנשיא טראמפ דורש בקולניות. הנשיא עצמו צייץ למחרת ההחלטה ציוץ ארוך ובוטה וכדרכו, תקף והשמיץ את יו"ר הפד והאשים אותו בנזק של טריליונים לכלכלת ארה"ב.

    כזכור, בשתי הישיבות הקודמות התריע הפד כי מדיניות המכסים מגבירה את הסיכונים לשני יעדי הבנק – יציבות המחירים ותעסוקה מקסימלית. הטענה הייתה שעדיין לא ברור איזה יעד ייפגע יותר וכשהדבר יתבהר, הפד יטפל קודם ביעד שנפגע יותר (תמיכה בשוק העבודה – הורדת ריבית, בלימת האינפלציה – העלאת ריבית).

    בישיבה האחרונה הבהיר יו"ר הפד, פאוול, שהסיכון להתרחק מיעד האינפלציה גבוה מהסיכון להתרחק מיעד התעסוקה, או כלשונו, "Inflation is further from our goal than employment".

    כלומר, במצב שבו שוק התעסוקה מאוזן ומשדר יציבות, אין צורך להוריד את הריבית, אלא כשיהיה ברור שעליית אינפלציית הסחורות כתוצאה מהמכסים היא זמנית ולא תהפוך לאינפלציה מתמשכת.

    שני המתנגדים, וולר ובאומן, טענו שיש סדקים בשוק העבודה ולא צריך לחכות לפגיעה בו, אולם פאוול אמר שיש אמנם ירידה בביקוש לעובדים, אולם במקביל יש גם ירידה בהיצע ושיעור האבטלה נמוך, כך שהשוק מאוזן ויציב... נזכיר שדבריו נאמרו יומיים לפני שדו"ח התעסוקה פורסם והפך את תמונת שוק העבודה על פניה...

    כריסטופר וולר הזהיר אחרי פרסום הדו"ח: "כששוקי עבודה מתהפכים זה בד"כ קורה במהירות. אם אנחנו נתפסים במצב שבו עלינו לתמוך בכלכלה, המתנה ארוכה מדי תעכב אותנו מלנקוט  במדיניות הנכונה ויהיה לזה מחיר."

    הנשיא טראמפ הגיב במהירות לנתונים – הוא צייץ ש"פאוול הוא אסון" ודרש ממנו להוריד את הריבית במהירות ובמקביל הוא פיטר את נציבת הלשכה לסטטיסטיקה של משרד העבודה, ד"ר אריקה מק'אנטארפר וטען שימנה מישהו "מוכשר יותר", שלא יפרסם נתונים מופרכים. מאורעות יום שישי העלו באופן חד את ההסתברות להורדת ריבית בישיבת הפד הקרובה, ב-17 בספטמבר ונראה שהמדיניות המוניטרית אכן צפויה לעבור טלטלה, בעקבות הזעזוע שעברו השווקים לאחר פרסום הנתונים.

     

    נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

    ביום שישי פורסם דו"ח התעסוקה לחודש יולי, והוא הציג תמונה עגומה על מצבו של שוק העבודה, עם תוספת משרות של 73 אלף בלבד, פחות מצפי ל-104 אלף משרות. הסיפור הגדול היה עדכון חריג כלפי מטה של נתוני החודשיים הקודמים -  תוספת המשרות ביוני עודכנה מ-147 אלף ל-14 אלף בלבד ותוספת המשרות במאי עודכנה מ-144 אלף ל-19 אלף בלבד! עדכון כה קיצוני, שגרע 258 אלף משרות בחודשיים בלבד, לא נראה מאז התפרצות הקורונה לפני יותר מ-5 שנים. רק יומיים קודם התגאה יו"ר הפד, פאוול, בשוק עבודה יציב, עם תוספת משרות חודשים ממוצעת של כ-150 אלף בשלושת החודשים האחרונים והנה, הנתונים המעודכנים מציירים תמונה שונה לחלוטין, עם תוספת חודשים ממוצעת של 35.3 אלף בלבד, נתון שכמוהו לא ראינו מאז התפרצות הקורונה... שיעור האבטלה  טיפס במתינות מ-4.1% ל-4.2%, כצפוי, אך זאת בעיקר בשל ירידת ההשתתפות בכוח העבודה, שנובעת גם מהקטנת מספר המהגרים מבקשי העבודה. יו"ר הפד, פאוול, דיבר על שיווי משקל בשוק העבודה, אך הודה שהאיזון נובע מירידה בביקוש לעבודה, שמלווה בקיטון בהיצע העבודה. לאחר פרסום דו"ח התעסוקה הושמעה ביקורת על הדברים -  לא יציב להיות בשיווי משקל רק כי שני צידי המשוואה יורדים במהירות. במקרה שהיצע העבודה יפסיק לרדת, אך הביקוש לעובדים ימשיך להתמתן, צפויה עלייה מהירה בשיעור האבטלה... קצב העלייה השנתי של השכר השעתי הממוצע טיפס מעט, מ-3.8% ל-3.9% (צפי 3.8%). נתוני תעסוקה נוספים שפורסמו השבוע היו פחות חלשים - דו"ח המשרות בסקטור הפרטי של ADP הצביע על תוספת של 104 אלף משרות לסקטור ביולי, יותר מצפי ל-76 אלף משרות ולעומת גריעה של 23 אלף משרות בחודש יוני. מספר המשרות הפנויות רשם ירידה משמעותית ביוני, מ-7.71 מיליון ל-7.44 מיליון, פחות מצפי ל-7.5 מיליון משרות. ירידה במספר המשרות הפנויות ממתנת לחצים לעליית שכר. כרגע, פחות עובדים מתפטרים, משום שהם רואים שהביקוש לעבודה הולך ופוחת. הנתון השבועי של תביעות ראשונות לדמי אבטלה רשם בשבוע החולף עלייה מינורית מ-217 אלף ל-218 אלף מובטלים חדשים, אחרי 6 שבועות רצופים של ירידה, אולם המגמה החיובית נמשכת, כשהנתון היה נמוך משמעותית מצפי ל-224 אלף תביעות אבטלה חדשות.

    ביום חמישי פורסמו מדדי האינפלציה המועדפים על הפד – PCE ומדד הליבה, Core PCE. שני המדדים עלו ביוני ב-0.3% כצפוי, אולם נתוני מאי עודכנו ב-0.1% כלפי מעלה, כך שבמדידה שנתית ראינו אינפלציה שגבוהה ב-0.1% מהצפוי. כך, האינפלציה השנתית טיפסה מ-2.4% ל-2.6% (צפי 2.5%) ואינפלציית הליבה (שמהווה את ה-Benchmark ליעד האינפלציה) נותרה ברמה של 2.8% (צפי 2.7%). ביום רביעי פורסם אומדן ראשון של הצמיחה ברבעון השני והוא הכה את הצפי! התוצר של ארה"ב צמח בקצב שנתי של 3.0%, גבוה מצפי  לצמיחה שנתית של 2.6% ולעומת צמיחה שלילית (התכווצות) של 0.5% שראינו ברבעון הראשון, בשל זינוק ביבוא לפני הכרזת המכסים.

    הצריכה הפרטית, מנוע הצמיחה המוביל, עלתה ברבעון השני ב-1.4%, לעומת צפי ל-1.5% ו-0.5% ברבעון הראשון. ההכנסה וההוצאה אישית עלו ב-0.3% כ"א בחודש יוני. הצריכה הפרטית הריאלית עלתה ביוני ב-0.1%, כצפוי. הגירעון המסחרי הסתכם ביוני ב-86.0 מיליארד $, פחות מצפי ל-98.0 מיליארד $. מדד מחירי הבתים של קייס שילר ירד במאי ב-0.34% (צפי 0.20%-) ובשנה האחרונה הוא עלה ב-2.79%, פחות מצפי ל-2.91%. מדד אמון הצרכנים עלה ביולי מ-95.2 ל-97.2 נק', מעל צפי ל-96.0 נק'. מדד עלות העבודה עלה ברבעון השני ב-0.9%, קצת מעל צפי ל-0.8%.

    מדד מנהלי הרכש בתעשייה של ISM ירד ביולי מ-49.0 ל-48.0 נק' (שפל של 9 חודשים), בניגוד לצפי שיעלה ל-49.5 נק'.גם כאן, רכיב התעסוקה במדד בלט לרעה, כשירד מ-45.0 ל-43.4 נק', בניגוד לצפי שיעלה ל-46.8 נק'. הוצאות הבנייה ירדו ביוני ב-0.4% (צפי 0.0%). מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (קריאה סופית ליולי) עודכן מ-61.8 ל-61.7 נק' (צפי 62.0 נק'). תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה עודכנה מ-4.4% ל-4.5% והתחזית ל-5-10 שנים עודכנה במפתיע כלפי מטה, מ-3.6% ל-3.4%.

     

    מה הביאה עונת הדו"חות בשבוע החולף?

    מטא – הפרסום הדיגיטלי הזניק את ההכנסות ב-22% ל-47.52 מיליארד $ ותחזית ההכנסות לרבעון הקרוב זינקה ל-49 מיליארד $, הרבה מעל הקונצנזוס. הרווח למניה זינק ב-38% ל-7.14% (מעל צפי ל-5.88 $ למניה) והמניה זינקה ב-11% לאחר פרסום תוצאותיה.

    מיקרוסופט – הכתה את תחזיות ההכנסות והרווח, בזכות צמיחה חזקה בענן ובתחום הבינה המלאכותית, עם הכנסות של 76.4 מיליארד $ (צפי 73.9 מיליארד $) ורווח למניה של 3.65 $ (צפי 3.37 $). ההשקעות ב-AU עצומות, אך הן מאפשרות תחזית צמיחה נאה גם ב-2026.

    אפל עקפה את ציפיות האנליסטים, עם צמיחה של 10% בהכנסות ל-94 מיליארד $ ועלייה של 12% ברווח למניה ל-1.57 $. ההכנסות משירותים צמחו ב-13%, שיא חדש. אפל הכפילה את השקעותיה בתחום הבינה המלאכותית. 

    אמזון פרסמה דו"חות רבעוניים חזקים מהצפוי, אולם צירפה תחזית רווח תפעולי מאכזבת לרבעון הבא – 15.5-20.5 מיליארד $, מתחת לקונצנזוס האנליסטים והמניה הגיבה בירידה.

     

    עד כה דיווחו 333 מתוך 498 החברות הכלולות במדד S&P500 (67%). 86% מהן הכו (או השוו) את תחזית ההכנסות, ב-2.4% בממוצע. 86% מהן היכו (או השוו) את תחזית הרווח, ב-8.1% בממוצע. בנוסף, 81% מהן צמחו (או השוו) מול ההכנסות ברבעון המקביל ב-5.7% בממוצע. 70% מהן צמחו (או השוו) מול הרווח ברבעון המקביל, בשיעור נאה של 8.2% בממוצע.

    ישראל

    שבוע המסחר האחרון בבורסה המקומית נסגר ברובו בטריטוריה השלילית בשל הפסימיות לגבי גיבוש עסקה לשחרור החטופים והפסקת אש, אולם בסיכום חודשי, מדדי הדגל סיימו בתשואות חיוביות ושברו שיאים מספר פעמים, לצד שיאים במחזורי המסחר.  

    בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 ירד ב-0.9% ומדד ת"א 125 איבד כ-1.1% (אך הציג עלייה של 26.9% מתחילת שנה), בקרב המדדים הענפיים, בלט לחיוב מדד הטכנולוגיה לאחר שטיפס 1.3%, הודות לרוח הגבית שקיבל מהדוחות החזקים של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב. מדד הבנקים ננעל השבוע בעליה של כ-0.8%. מנגד, מדד הביטוח בלט לשלילה לאחר שנפל כ-3.8%, ומדד ת"א נדל"ן צנח בכ-3.2%.

    בשוק המט"ח, השקל נחלש מול הדולר על רקע התחזקות הדולר כמפורט בהמשך, והתחזק מול היורו (3.414 ₪ לדולר ו-3.898 ₪ ליורו בהתאמה).

    בשוק האג"ח המקומי – נרשמו ירידות חדות והתשואות עלו ברקע עליית התשואות בשוק האג"ח בארה"ב. האפיק הממשלתי בלט לשלילה כאשר הצמודות הארוכות איבדו יותר מ-1% מערכן. ציפיות האינפלציה לשנה אחת קדימה רשמו השבוע מגמות מעורבות, תוך נטייה לעלייה בטווחים הקצרים, וירידה בבינוניים והארוכים. התשואה באג"ח הממשלתית ל-10 שנים עלתה ב-9 נ"ב לרמה של כ-4.32%.

     

    נתונים כלכליים

    הנתונים הכלכליים בגין חודש יוני הושפעו משמעותית מהמלחמה. המדד המשולב של בנק ישראל לחודש יוני 2025 רשם ירידה חדה של 0.67%, ירידה המשקפת את ההשפעה השלילית של מבצע "עם כלביא" על הפעילות הכלכלית.

    המבצע הוביל להטלת מגבלות על פתיחת עסקים ולשיבוש בתעופה האזרחית, מה שהשפיע לשלילה על הצריכה הפרטית והעסקית. מדובר בירידה החדה ביותר במדד בחודשים האחרונים, בשל האירוע הביטחוני החריג.

    החולשה במדד הושפעה ממספר רכיבים שנפגעו ישירות מהמצב. נרשמו ירידות ביבוא ויצוא סחורות, וכן בצריכת כרטיסי האשראי. גם הירידה בהתחלות הבנייה במרץ השפיעה בעקיפין על הנתונים. ירידות אלו מצביעות על האטה בפעילות הכלכלית בזמן אמת, בשונה ממדדים רבעוניים או שנתיים המגיבים באיחור. תוואי המדד המשולב בחודשים הקרובים יהיה תלוי גם בהתפתחויות הגיאופוליטיות ובהשפעתן על שגרת החיים והמשק. התפתחות חיובית בזירה הביטחונית תאפשר התאוששות הדרגתית בפעילות הכלכלית, בדגש על הצריכה הפרטית, המסחר הבינלאומי וענפי השירותים, אולם אי הוודאות תמשיך ללוות את התחזיות, במיוחד בתיירות הנכנסת.

    במקביל, נתוני תעסוקה חריגים נרשמו בחודש יוני בגלל המלחמה עם איראן. שיעור האבטלה המורחב זינק מ-4.2% במאי  (196 אלף איש) ל-10.1% ביוני (465 אלף איש), הדבר מעיד על הישארות בבתים בשל סגירת המשק יותר מאשר על אבטלה. לכן בנתוני יולי צפויה חזרה לשגרה. שיעור האבטלה הרגיל (מחפשי עבודה שלא מוצאים) ירד מ-3.1% ל-2.7%, שיעור נמוך המבטא מצב של תעסוקה מלאה. שוק העבודה המשיך להתהדק ברבעון הראשון, למעט בקרב בעלי משלח יד אקדמי.

    בגזרת האינפלציה, מחירי הדלקים ירדו ב-1.1% בתחילת החודש לצד התמתנות במחירי הנפט בעולם, עקב חשש להתמתנות בפעילות על רקע מלחמת הסחר ואפשרות שקרטל הנפט אופק פלוס יגדיל את התפוקה.

    השקל פוחת מול סל המטבעות ב-0.3% על רקע הירידות בשווקים והעלייה בפסימיות לגבי הפסקת אש. מול הדולר הוא פוחת ב-1.6% ומול היורו יוסף ב-1.2%.

    בזירת הסחר- טראמפ הכריז בסוף השבוע האחרון על מכס בשיעור של 15% על היצוא הישראלי לארה"ב, על אף שבירושלים קיוו לשיעור נמוך יותר.

     

    אירופה

    • ביום שישי בורסות אירופה רשמו את הירידה היומית החדה ביותר זה למעלה מ-3 חודשים, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי שעדכן את המכסים על היבוא מעשרות מדינות בעולם. בורסת פריז נפלה ב-2.9%, ופרנקפורט צנחה ב-2.7%, לונדון נסגרה בירידה של 0.7%, מדד המניות הכלל אירופי יורוסטוקס 600 ירד ב-1.9%. גם שבוע האחרון הסתיים במגמה שלילית. בסיכום שבועי, מדד יורוסטוקס ירד ב3.5%, DAX הגרמני ירד ב-3.3%, CAC40 הצרפתי ירד ב- 3.7% ו-FTSE100 הבריטי ירד ב- 0.6% .

     

    • חברות התרופות - המניות של חברות התרופות האירופאיות ירדו בסופ"ש בעקבות המכתבים ששלח טראמפ לחברות גדולות בענף בהם דרש כי יורידו את מחירי התרופות הנמכרות בארה"ב לרמה הנמוכה ביותר שבה הן נמכרות במדינות אחרות - בתוך 60 יום. טראמפ שלח מכתבים ל-17 מחברות התרופות הגדולות ביותר בעולם – בהן אלי לילי  , נובו נורדיסק, מרק  , פייזר,  אמג'ן , ג'ונסון אנד ג'ונסון , נוברטיס, GSK,  סנופי,  אסטרה זנקה ובריסטול מאיירס סקוויב– שבהם דרש כי הן יוזילו את המחירים של תרופות חדשות הנמכרות בארה"ב כך שיהיו ברמה זהה למחירים הנמוכים ביותר שבהן הן נמכרות במדינות אחרות. טראמפ תבע מהחברות להוזיל באופן מיידי את המחירים שהן גובות מתוכנית מדיקייר עבור תרופות קיימות, ולהתחייב כי תרופות עתידיות יימכרו במחירים זהים לאלו שבהן הן נמכרות מחוץ לארה"ב. הנשיא העניק לחברות התרופות 60 יום להיענות לדרישתו. אם לא יעשו זאת, הממשל "יפעיל כל הכלים שעומדים לרשותו כדי להגן את משפחות אמריקאיות מפני התנהלות תמחור התרופות הפוגענית המתמשכת", הזהיר טראמפ.

     

    • עדכונים ממלחמת הסחר

    הושג הסכם סחר עם האיחוד האירופי – המכסים 15% - נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בתחילת השבוע כי ארה"ב והאיחוד האירופי הגיעו להסכמות על הסכם סחר ביניהם, זאת לאחר פגישה עם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בטורנברי, סקוטלנד. לדברי טראמפ, "זו עסקה עוצמתית, זו עסקה גדולה מאוד, זו העסקה הגדולה ביותר". לפי ההסכם, האיחוד האירופי התחייב לרכוש מארה"ב מוצרי אנרגיה בהיקף של 750 מיליארד דולר ולהגדיל את השקעותיו בכלכלה האמריקאית ב-600 מיליארד דולר. במקביל, ארה"ב תסתפק בהטלת מכסים של 15% על מוצרים אירופיים, כולל מכוניות, לעומת 30% שאיימה להטיל.

    • מלחמת הסחר מול שוויץ – שוויץ חגגה ביום שישי את יום עצמאותה והשוקולד בחגיגות הפך לשוקולד מריר בעקבות בשורה לא משמחת מטראמפ - הנשיא טראמפ הודיע כי הוא מטיל על שווייץ מכס בשיעור גבוה חריג של 39%. המכסים החדשים הוטלו במסגרת תוכנית המכסים הכוללת של טראמפ, אלא שמדובר במכסים גבוהים במיוחד כאשר מדינות אחרות קיבלו מכסים נמוכים יותר, כמו קנדה שקיבלה מכסים של 18% והאיחוד האירופי עם מכסים של 15%. שווי הסחר השנתי בין שווייץ לארה"ב עומד על כ-60-65 מיליארד פרנק שווייצרי (73-80 מיליארד דולר), שהם כ-19% מכלל הייצוא של המדינה. בין המוצרים המרכזיים שנשלחים לארה"ב נמנים בין היתר תרופות וחיסונים - ענף שבו שווייץ היא שחקנית גלובלית מובילה, עם חברות כמו נוברטיס ורוש; ציוד רפואי מתקדם; שעוני יוקרה - כולל רולקס, אומגה ומותגי קרטייה; ציוד אלקטרוני וציוד היקפי למחשבים - תחום התמחות של לוג'יטק, ומוצרי מזון מובחרים כמו שוקולד, גבינות, ותמציות קפה דוגמת נספרסו. החשיפה המובנית של שוויץ לשוק האמריקאי הופכת את המהלך למכה קשה במיוחד עבור יצואניה - הן מבחינת תחרותיות והן מבחינת רווחיות, שכן הפער שנוצר בין שיעור המכס על שווייץ לבין מדינות אחרות מהווה אתגר משמעותי עבור החברות, בעיקר בתחומים שבהם התחרות מול יצרנים אמריקאים ואירופיים כבר עזה. נשיאת המדינה ושרת האוצר קרין קלר־זוטר כינתה את הצעד "לא מוצדק" ואמרה כי הוא עומד "בניגוד לעקרונות הסחר החופשי". לדבריה, הממשלה בוחרת בשלב זה במסלול דיפלומטי ואינה מתכננת תגובה נגדית מיידית, אלא תבקש להיכנס להידברות עם הצד האמריקאי לצורך הגעה להסכם חדש.

    האינפלציה בשווייץ האיצה מעט מעל לתחזיות הכלכלנים בחודש שעבר, ומדד המחירים לצרכן רשם עלייה של 0.2% לעומת יולי בשנה שעברה. התחזיות צפו עלייה שנתית של 0.1%, בדומה ליוני. העלייה באה על רקע הכרזת ממשל טראמפ על מכס בשיעור 37% על היבוא משווייץ לארה"ב, וצפויה לעודד את הבנק המרכזי במדינה לשוב לריבית שלילית, על רקע חולשתו של הפרנק. ביוני הוריד הבנק את הריבית לאפס.

     

    נתוני מקרו שפורסמו השבוע

    גוש היורו - האינפלציה בגוש היורו צפויה להישאר ללא שינוי ביולי על 2% - כך עולה מנתונים ראשוניים שפורסמו. מחירי המזון, האלכוהול והטבק צפויים לעלות ב-3.3% והמחירים במגזר השירותים ב-3.1%, בעוד במחירי האנרגיה צפויה ירידה של 2.5%. בנוסף, פורסמו נתוני תעסוקה בגוש היורו, לפיהם שיעור האבטלה בחודש יוני נותר על 6.2% וירד ב-0.2% לעומת אותו חודש בשנה שעברה. בתחומי כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי הגיע שיעור האבטלה ביוני ל-5.9%, גם כן ללא שינוי ממאי וירידה של 0.1% לעומת החודש המקביל ב-2024. התמ"ג בגוש היורו גדל ברבעון השני של 2025 ב-1.4% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. באיחוד האירופי כולו הסתכמה בצמיחה ב-1.5% לעומת אפריל-יוני 2024. הגידול בתמ"ג לעומת הרבעון הראשון של השנה הנוכחית הסתכם ב-0.1% בגוש היורו וב-0.2% באיחוד האירופי. בצרפת, הכלכלה השנייה בגודלה באירופה, הצמיחה ברבעון השני של 2025 הייתה גבוהה מעט מהתחזיות. הגידול בתמ"ג במדינה הסתכם ב-0.3% בין אפריל ליוני — בעוד התחזיות צפו עלייה של 0.1% בהתאם לרבעון הראשון של השנה.

     

    שווקים נוספים

    • המסחר בשוקי אסיה הסתיים בשבוע האחרון בירידות שערים בעקבות אכזבה מהסכמי סחר שלא הבשילו בדקה ה־90 והחלת המכסים החדשים. בסיכום שבועי, מדד ניקיי225 היפני ירד ב1.6%, מדד קוספי (קוריאה) ירד ב-2.4%, מדד האנג סנג (הונג קונג) ירד ב3.5% , מדד CSI300 (סין) ירד ב1.8%, מדד ניפטי (הודו) ירד ב1.1% ומדד ASX200 (אוסטרליה) ירד ב0.1%.

     

    • עדכונים ממלחמת הסחר

    נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע ביום חמישי בלילה על עדכון מכסים שהטיל על יבוא מעשרות מדינות בעולם, כולל מכס בסיסי חובק עולם של 10% ומכסים ברמות של 15%-41% על יבוא ממדינות עם עודף סחר מול ארה"ב, החל ב-7 באוגוסט. בין המדינות שהמכסים עליהן עודכנו נמנות שווייץ (39%), דרום אפריקה (30%), הודו (25%), טייוואן (20%), תאילנד (19%), ישראל (15%). טראמפ גם העלה את המכס על יבוא מקנדה ל-35%. ממש ברגע האחרון טראמפ הודיע על הגעה להסכם עם דרום קוריאה שמטיל מכסים של 15% - נמוכים מה-25% בהם איים לקראת הדדליין.  הנשיא טראמפ הודיע כי ארה"ב הגיעה להסכם סחר עם קוריאה הדרומית, במסגרתו יוטלו עליה מכסים אחידים בשיעור של 15%. "דרום קוריאה תשקיע 350 מיליארד דולר בארצות הברית ותרכוש מוצרי אנרגיה אמריקאים בשווי 100 מיליארד דולר", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו.

     

    • הסכם הסחר עם מקסיקו - טראמפ הודיע בסוף השבועעל דחיית הטלת המכסים על מקסיקו ב-90 יום, כדי להעניק שהות נוספות לשיחות סחר בין שתי המדינות. מוקדם יותר החודש, טראמפ איים להטיל מכסים של 30% על יבוא ממקסיקו החל מ-1 באוגוסט, וטען כי ממשלתה של נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, לא עשתה די כדי לשפר את אבטחת הגבול בין שתי המדינות.  "המורכבות של הסכם עם מקסיקו שונה במידת מה ממדינות אחרות בגלל הבעיות, והנכסים, על הגבול", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו, טרות סושיאל, לאחר שקיים שיחת טלפון עם שיינבאום. החלטתו באה זמן קצר לאחר שהכריז כי הוא אינו מתכוון לדחות את כניסתם לתוקף של מכסים שהטיל ב-1 באוגוסט. לעת עתה, מקסיקו תמשיך להיות כפופה למכס של 25% בגלל פנטניל, מכס של 25% על מכוניות, ומכס של 50% על פלדה, אלומיניום ונחושת, כתב טראמפ, שהוסיף כי מקסיקו גם הסכימה לבטל באופן מיידי את כל "חסמי הסחר שאינם

    מכסים". שיינבאום תיארה את שיחתה עם טראמפ כ"ממש טובה" ואמרה כי לשתי המדינות יש כעת 90 ימים כדי להשיג הסכם ארוך טווח.

    • מלחמת סחר מול הודו - ממשל טראמפ הכריז על מכסים של 25% על ייבוא מהודו, לצד "קנס" נוסף שציין טראמפ ושעוד לא ברור מה יהיה.  שר המסחר פיוש גויאל הבהיר כי הודו לא תפתח את שוקיה לתוצרת חקלאית אמריקאית על חשבון החקלאים המקומיים, המהווים בסיס פוליטי וכלכלי מרכזי. "אנו מחויבים להגן על האינטרסים של החקלאים והעסקים הקטנים," אמר גויאל, והדגיש כי כל הסכם סחר ייחתם בתנאים הודיים. המכסים האמריקאים נתפסים כחלק ממאבק רחב יותר מול סין, כאשר הודו ממוצבת כחלופה אסטרטגית בשרשרת האספקה הגלובלית. כלכלנים מעריכים כי הודו יכולה לתפוס את צד היצרן הזול של הייצוא לאמריקה בעוד ארה"ב שומרת על היתרון הטכנולוגי, ובכך ליצור שותפות שתאתגר את סין. עם זאת, הירידות במדדים ההודיים משקפות את החשש מהשפעות קצרות טווח, כאשר יצוא הסחורות לארה"ב, שהגיע ל-87 מיליארד דולר ב-2024, יכול להיפגע משמעותית. הודו מנסה ״לרקוד על שתי החתונות״ ולשמור על איזון בין מזרח למערב תוך ניסיון לחזק את המעמד שלה כשחקנית מרכזית בסחר העולמי. רק בשבוע שעבר חתמה ניו דלהי על הסכם סחר חופשי עם בריטניה - בפעם הראשונה מאז הברקזיט - ההסכם הזה יכול לפתוח דלתות ליצוא ההודי לשווקים האירופיים, במיוחד בתחומי הטקסטיל, התרופות והטכנולוגיה.

     

  נתוני מקרו שפורסמו השבוע 

   

  סין - מדד קאישין בסין מצביע על ירידה בפעילות מגזר הייצור בחודש שעבר - מרמה של 50.4 נקודות ל-49.5. רמה גבוהה מ-50 מעידה על צמיחה ונמוכה ממנה על האטה בפעילות. סקר הכלכלנים צפה כי הרמה תישמר ללא שינוי ביולי. מדד מנהלי הרכש הסיני (PMI) הרשמי לחודש יולי ירד לרמה של 49.3 נקודות - נתון שמצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית זה החודש הרביעי ברציפות, ושנמוך אף מהתחזיות. בכירי המשטר הסיני לא הציגו תמריץ כלכלי משמעותי חדש במהלך ישיבת הפוליטבירו השבועית, הגוף הפוליטי הבכיר ביותר האחראי על עיצוב המדיניות הכלכלית במדינה, אבל הצהירו על כוונתם להרחיב את הביקוש המקומי, להגביר שימוש באגרות חוב ממשלתיות, ולתמוך בסקטורים מייצאי טכנולוגיה. מאחורי ההחלטות שלהם יש כלכלה שנמצאת תחת לחצים גוברים, כאשר הביקושים הפנימיים מדשדשים והיצוא נחלש בצל המתיחות הגיאו־פוליטית.

  יפן - הריבית ביפן נותרה ללא שינוי בפעם ה-4 ברציפות. הבנק המרכזי של יפן החלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%. החלטתו הייתה צפויה והיא הגיעה על רקע אי וודאות שגוברת לאחרונה במדינת האי לאור לחצים אמריקאים וגם ערעור של מפלגת השלטון בבחירות האחרונות לבית העליון.  השוק נוטה להניח שהמדיניות המוניטרית המקלה תמשיך לתמוך בצריכה המקומית. עם זאת, היין חווה תנודתיות גבוהה ותעשיות הייצוא היפניות, והמרכזיות שבהן כמו רכב ואלקטרוניקה, ממשיכות להכביד על התחזית קדימה.  הבחירות האחרונות לבית העליון ביפן החלישו את הקואליציה בראשות המפלגה הליברל־דמוקרטית, שלא הצליחה להשיג רוב מובהק, אבל עדיין שמרה על מיעוט חוסם שמונע שליטה מהאופוזיציה. התוצאה היא שיתוק פוליטי, שמקשה על ראש הממשלה לקדם רפורמות כלכליות משמעותיות.

  אוסטרליה - נתוני אינפלציה מעודדים: האינפלציה השנתית ברבעון ה-2 ירדה ל2.1%, רמתה הנמוכה מאז הרבעון ה-1 של 2021, הנתון היה נמוך מהתחזיות שעמדו על 2.2% וקרוב למחצית יעד הבנק המרכזי העומד על 2%-3%.

   

  סינגפור - הבנק המרכזי של סינגפור הזהיר כי כלכלת העיר-מדינה "צפויה להתמתן במחצית השנייה של 2025 לעומת קצב הצמיחה החזק שלה במחצית הראשונה", והותיר את מדיניותו המוניטרית ללא שינוי.

  מטבעות וסחורות

  • מחירי הנפט עלו השבוע. בשבוע האחרון עלה מחירה של חבית נפט אמריקאי בכ-3.3% למחיר של 67.3$, בעקבות חששות משיבוש אספקת הנפט העולמית בגין סנקציות שהטיל באחרונה ממשל טראמפ על רוסיה. הבוקר מחירי הנפט שבו לרדת על רקע הודעתו של קרטל אופק + כי יגביר את התפוקה הכוללת של חברותיו ב-547 אלף חביות ליום החל מספטמבר.
  • מחיר הזהב עלה בסיכום שבועי ב-0.8%, למחיר של 3,363.5$ לאונקיה, ברקע המתיחות לקראת פקיעת הדדליין בזירת הסחר.

  אירועים ונתוני מקרו חשובים בשבוע הקרוב

  • בשבוע שעבר התבשרנו כי נעשה שיפור במערכות תומכות ייעוץ BE ו-GTO, ונוסף הפרמטר "יומן אירועים כלכלי" (נמצא בתפריט הראשי בעמודה של "שוק") הכולל את פרסומי המאקרו שפורסמו וצפויים להתפרסם.

  ניתן לבצע סינון (אייקון משפך) ולבחור במדינות, בקטגוריה ובחשיבות וכן לבחור טווח תאריכים (ראו צילומי מסך).

  אי לכך, נפסיק לצרף בסקירה השבועית שלנו את פירוט הנתונים הכולל, ונשלב בגוף הסקירה את ציון וניתוח האירועים/הנתונים המהותיים שפורסמו ואשר יפורסמו במהלך השבוע.